איך לבדוק מים ברכב לפני שנגרם נזק למנוע

איך לבדוק מים ברכב ולהישאר יבשים (בכל המובנים)

אז מה הקשר בין מים לרכב? הרבה יותר ממה שחשבת

אחד הדברים הקטנים שאנחנו נוטים לשכוח בתוך העומס של החיים – תדלוק, ביטוחים, פקקים, ואיומים פסיכולוגיים מצד נורות חיווי – זה לבדוק את מצב המים ברכב. וזה די מצחיק, כי שמירה על רמת מים תקינה לא דורשת יותר מחמש דקות, אבל עשויה לחסוך אלפי שקלים ובעיקר… הרבה כאבי מצפון.

3 מערכות, 3 סוגי מים – ומה שמאיים להשתגע

אז הנה 3 אזורים מרכזיים ברכב שבהם המים הם לא בגדר מותרות, אלא בגדר “בלי זה, אשכרה לא נגיע לעבודה מחר”:

  • רמות נוזל קירור – הלב הפועם של מערכת הקירור. אם אין נוזל? המנוע יתחיל להצטנן בדרכו… בבית חולים למנועים.
  • מים במיכל השפריצרים – נשמע זניח? נסה לנהוג בכביש במהירות 110 קמ”ש כשמשאית מהירה יורקת עליך בוץ אפור. בהצלחה עם הראות.
  • נוזל קירור לתיבת הילוכים (ברכבים מסוימים) – כן, גם הילוכים אוהבים להרגיש רעננים.

איך לבדוק מים ברכב בלי להתפלל לאלוהי הרכב?

מסתבר שלא צריך להיות מהנדס חלל או להזמין טכנאי מרוץ. כמה צעדים פשוטים, ואתם בתמונה:

1. תתחיל כשהרכב קר. כן, בדיוק הפוך מהחיים

התקן הזהיר – אל תפתח מכסה של מיכל מים כשהמנוע חם! כי ברגע שהמכסה ייפתח, תגיע אליך התזה רותחת כמו קללה מרוקאית. רק כשהמנוע קר – בבוקר, או אחרי חנייה של כמה שעות – תוכל לבדוק בבטחה.

2. פתח את מכסה המנוע כאילו אתה יודע מה אתה עושה

זה הרגע שבו השכנים מתחילים להסתכל. תראה ענייני. פנה ישירות למיכל השקוף עם הכיתוב “Coolant” או “מיכל עיבוי”, במידה והמכסה לא כתוב על זה “אין לגעת! זה חם! עזוב!”.

3. תסתכל על הסימנים – MIN ו – MAX

יש קווים ברורים על המיכל. אם הנוזל מתחת ל – MIN, הגיע הזמן למלא. אם הוא מעל ה – MAX… אוקיי, אז האפשרות הזאת נדירה, אבל אם כן – אולי מישהו נלהב מדי שפך מים בלי חשבון. אם אתה באמצע? ✨ אתה אלוף ✨.

4. מה שופכים פנימה? מים מהברז? מים קדושים?

לא בדיוק. מומלץ להשתמש רק בנוזל קירור ייעודי שמתאים לסוג הרכב שלך. למה? כי מים רגילים גורמים לקורוזיה ולא באמת מקררים כמו שצריך. וחוץ מזה, אתה לא רוצה לגרום לרכב להתבאס עליך.

ומה עם השפריצרים? כי לראות זה חשוב

מים לשמשות זה לא פחות חשוב, בעיקר בחורף. פשוט תרים את מכסה האיקוני עם הלוגו של השפריצר (כן, זה האיש שמגלח לו את השמשה) ותוודא שיש מים. אם המיכל ריק – תוכל למלא בתערובת של מים מזוקקים ונוזל לניקוי שמשות. לא שפנפני אבקה, כן?

שאלות נפוצות מהשטח – כי מישהו צריך לשאול

  • כמה פעמים צריך לבדוק מים ברכב?
    פעם בשבועיים או לפני נסיעה ארוכה. כמו לבדוק אם יש מספיק קפה בעבודה – חשוב, אבל אנשים נוטים לשכוח.
  • אפשר למלא מים רגילים עד שאגיע למוסך?
    במצב חירום – כן. אבל באופן קבוע? לא. אלא אם החלום שלך לכלול “פיצוץ ראש מנוע” בשיחה עם מכונאי.
  • מה קורה אם אני מתעלם מזה?
    שאלה מצוינת. רמז: זה נשמע כמו צליל חריכה עצבני, ואז האוטו נעמד כמו נער מתבגר באמצע שיעור ספורט.
  • המים יורדים מהר – סימן לדאגה?
    בהחלט. יכולות להיות נזילות, בעיות באטם ראש מנוע, או חתולים מתחת למכסה מנוע שצמאו באמצע הלילה. אוקיי, אולי לא האחרון.
  • איך יודעים איזה נוזל קירור לרכב שלי?
    פשוט פונה לספר הרכב. ואם אין כזה? מגגלים לפי דגם הרכב. ואם גם זה קשה מדי – תשאל במוסך הקרוב. הם יודעים.
  • מה ההבדל בין “נוזל קירור” ל”מים”?
    כמו ההבדל בין קפה שחור לקפוצ’ינו עם חלב שקדים. טכנית דומה, אבל בעולם אחר לגמרי כשמדובר בתוצאה.

אז מה למדנו (חוץ מזה שהרכב שלך ממש צמא)?

תחזוקת מים ברכב היא אחד הסודות הכי פשוטים והכי לא מיושמים בעולם המכונאות הביתית. לא צריך להיות גאון, לא צריך כלים מתקדמים, ורוב הסיכויים שגם לא תתלכלך (לפחות לא יותר ממילוי מכונת קפה).

רק לזכור:

  • תבדוק כשקר – ואנחנו מדברים על הרכב, לא על מצב הרוח שלך.
  • תמלא רק מה שמתאים לרכב – אל תאלתר.
  • אל תדחה לבדיקה את מה שלוקח 3 דקות – זה הופך ל-3,000 שקל תוך זמן קצר מדי.

בסופו של דבר, כשאתה בודק מים – אתה פשוט מגלה יחס של אכפתיות לרכב שלך. והוא? הוא מחזיר לך באהבה, בהנעה חלקה, ובזה שהוא לא משאיר אותך תקוע באמצע איילון ביום שישי בצהריים. עם האורות דולקים. לבד.

קיה ספורטאז’ או מאזדה CX-5

טוב, בואו נודה באמת. לבחור רכב חדש זה קצת כמו לבחור בן זוג. יש המון אופציות בשוק. כל אחת עם הקסם שלה. אבל בסוף, חייבים להחליט. והבחירה הזו, הו הבחירה הזו, היא לא תמיד פשוטה. במיוחד כשאתם מתלבטים בין שני שחקנים חזקים במגרש. שני רכבים שנמצאים בדיוק, אבל בדיוק באותה קטגוריה. קטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים הפופולרית כל כך. אנחנו מדברים כמובן על הקיה ספורטאז’ האהודה והמאזדה CX-5 המעונגת. אז איך עושים את זה? איך מחליטים במה כדאי לבחור מבין השתיים? הנה צלילה עמוקה לתוך ההשוואה הגדולה. בואו נראה מה עדיף בשבילכם. ובסוף ננסה להבין על מה ללכת.

הרושם הראשוני: יופי חיצוני

קיה ספורטאז’: בולד, עתידני, שונה

הספורטאז’ עבר בשנים האחרונות מהפך עיצובי לא קטן. הוא נהיה הרבה יותר נועז. יש לו מראה כמעט חללי בחזית. פנסים בצורת בומרנג או משהו דומה. יחידות תאורה שמשתלבות בצורה ייחודית בסבכה הקדמית. הוא לא מפחד למשוך תשומת לב. אם אתם אוהבים להיראות ולהיות שונים על הכביש, הספורטאז’ עושה את העבודה. הוא בולט בנוף. בהחלט לא עוד רכב שגרתי.

מאזדה CX-5: אלגנטיות יפנית נקיה

ה-CX-5, לעומתו, ממשיך עם קו העיצוב המוקפד של מאזדה. הוא נראה פשוט טוב. יש לו פרופורציות נכונות. קווים זורמים. מראה יוקרתי יותר, מאופק יותר. הוא משדר איכות שקטה. לא צועק “הנה אני!”, אלא אומר “אני פה, ואני נראה טוב”. אם אתם מעדיפים מראה קלאסי יותר, אלגנטי, כזה שלא יימאס עליכם מהר, ה-CX-5 בהחלט בקטגוריה הזו. זו שאלה של טעם אישי לחלוטין בשלב הזה.

נכנסים פנימה: תא הנוסעים ואיכות החיים

ספורטאז’: טק ומרחב (בדרך כלל)

בתא הנוסעים, הספורטאז’ החדש מציע קפיצת מדרגה משמעותית. בעיקר מבחינה טכנולוגית. גרסאות רבות מגיעות עם מסך ענק כפול. ממש כמו ברכבי יוקרה. אחד עבור לוח המחוונים הדיגיטלי. השני עבור מערכת המולטימדיה. הכל נראה חדשני ומודרני. מבחינת מרחב, הספורטאז’ נחשב לאחד המרווחים בקטגוריה. במיוחד במרווח רגליים מאחור. אם אתם משפחה עם ילדים שצריכים להתרווח מאחור, או שאתם מרבים לנסוע עם מבוגרים, הספורטאז’ נותן מענה מצוין. תא המטען גם הוא גדול ושימושי.

CX-5: תחושת פרימיום ומוקפדות

ה-CX-5, לעומת זאת, משדר תחושת איכות אחרת. לא בהכרח טק-היי כמו הספורטאז’, אבל מוקפדת יותר. החומרים בדרך כלל נעימים יותר למגע. הגימור משדר יוקרה קטנה. המערכת המולטימדיה של מאזדה קצת שונה. היא פחות מבוססת מסך מגע בזמן נסיעה (מטעמי בטיחות). ויותר על גלגלת פיזית. חלק אוהבים את זה מאוד. חלק פחות. מבחינת מרחב, ה-CX-5 מציע מקום סביר. נוח למשפחה קטנה או לזוג. אבל הוא פחות מרווח באופן מורגש מהספורטאז’. במיוחד מאחור. תא המטען גם הוא קצת קטן יותר. אם אתם מטיילים הרבה עם הרבה ציוד, אולי תרגישו בהבדל.


יוצאים לדרך: חווית הנהיגה

ספורטאז’: נוחות ורכות

מאחורי ההגה, הספורטאז’ בדרך כלל מכוון יותר לנוחות. המתלים שלו רכים. הוא מגהץ את הכביש בצורה נעימה. זה רכב מצוין לנסיעות יומיומיות. לפקקים. לנסיעות ארוכות ורגועות. הגה קל. תנוחת ישיבה גבוהה. הכל פשוט וקל לתפעול. המנועים השונים המוצעים (בדרך כלל בנזין 1.6 או 2.0 ליטר, ולפעמים היברידי או פלאג-אין הייבריד) מספקים ביצועים סבירים לחלוטין. לא ספורטיביים במיוחד. אבל מספיקים לרוב הנהגים. זה לא רכב שיזמין אתכם לתקוף פניות. אלא יותר לשייט בנינוחות.

CX-5: דינמיות והנאה מנהיגה

ה-CX-5, פה יש לו יתרון בולט עבור מי שאוהב לנהוג. מאזדה ידועה ביכולת שלה לבנות רכבים שמרגישים טוב על הכביש. גם רכבי פנאי. ה-CX-5 מרגיש יציב יותר. הפניה שלו מדויקת יותר. הוא מתקשר יותר עם הנהג. זה רכב שכיף לנהוג בו בכבישים מפותלים. הוא לא מרגיש כמו “אוטובוס” כמו שחלק מרכבי הפנאי עלולים להרגיש. המנועים של מאזדה (לרוב 2.0 או 2.5 ליטר בנזין) מרגישים ליניאריים וחלקים. והתיבה האוטומטית שלהם עובדת מצוין. היא לא מתלבטת. מורידה הילוכים בזמן. נותנת תחושה של שליטה. אם נהיגה היא לא רק אמצעי להגיע מנקודה א’ לנקודה ב’, אלא גם קצת הנאה, ה-CX-5 כנראה ידבר אליכם יותר. כמובן, ההתנהגות היותר ספורטיבית באה לפעמים על חשבון מעט נוחות ביחס לספורטאז’.

בטיחות קודם כל: מערכות עזר

שני הרכבים, גם הספורטאז’ וגם ה-CX-5, מצוידים במערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות. בקרת שיוט אדפטיבית. שמירה על נתיב. בלימת חירום אוטונומית. זיהוי הולכי רגל. כל הטוב הזה בדרך כלל כלול ברוב רמות הגימור המיובאות לישראל. שניהם קיבלו ציונים גבוהים במבחני ריסוק (לרוב 5 כוכבים). ההבדלים הם בדרך כלל ביישום. למשל, איך מערכת שמירת הנתיב פועלת? האם היא אגרסיבית? האם היא עדינה? זה משהו שצריך לבדוק בנסיעת מבחן. אבל בגדול, בשני המקרים אתם מקבלים חבילת בטיחות מודרנית ומרגיעה.

פרקטיקה יומיומית: מי משרת אותנו טוב יותר?

ספורטאז’: מלך המרחב השימושי

אז דיברנו על מרחב. והספורטאז’ פה לוקח. זה לא רק מרווח הרגליים מאחור. אלא גם הכניסה והיציאה נוחות יותר בדרך כלל. הקלה יותר להכניס כיסא בטיחות. קלה יותר להוציא ילד שנרדם. תא המטען הגדול יותר אומר שפחות תצטרכו לעשות משחק טטריס לפני כל קנייה גדולה בסופר. או לפני טיול משפחתי. אם אתם משפחה שזקוקה למקום. שצריכה גמישות. הספורטאז’ פשוט קצת יותר פרקטי ביום-יום לרוב המשפחות. גם פתחי האוורור מאחור. ושקעי הטעינה. כל אלה פרטים קטנים שעושים את החיים עם ילדים (וגם בלעדיהם) קלים יותר.

CX-5: פרקטיקה עם קריצה לאיכות

ה-CX-5 הוא לא לא פרקטי. הוא פשוט קצת פחות מרווח. אבל יש לו יתרונות אחרים. למשל, התפעול הפשוט של המערכות הפיזיות. לפעמים לחיצה על כפתור או סיבוב גלגלת מרגישים יותר אינטואיטיביים ובטוחים מניקור מסך בזמן נהיגה. איכות החומרים שדיברנו עליהם גם היא פרקטיקה בסוג מסוים. רכב שמרגיש טוב מבפנים. שנותן תחושה נעימה בכל פעם שנכנסים אליו. זה משהו שמשפיע על חווית הבעלות הכוללת. זה פחות מקום לשקיות קניות, אבל יותר תחושת “בית” בתוך הרכב.

הכיס והלב: עלויות ושיקולים כלכליים

ופה העניינים מתחילים להיות מורכבים יותר. בדרך כלל, לגרסאות הבסיס של הספורטאז’ יהיה מחיר כניסה נמוך יותר מאשר ל-CX-5. במיוחד אם משווים מנועים דומים. אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה. עלויות טיפולים. צריכת דלק (שמשתנה מאוד בהתאם למנוע ולסגנון הנהיגה). וחשוב לא פחות: שמירת ערך. בעבר, מאזדה נהנתה משמירת ערך מצוינת בישראל. הספורטאז’ גם הוא שומר על ערך טוב. כדאי לבדוק השוואות ספציפיות לדגמים שמעניינים אתכם. וגם להסתכל על עלויות ביטוח. לפעמים יש הפתעות בסעיף הזה. בקיצור, לא להסתכל רק על מחיר המחירון הראשוני.


השורה התחתונה: במה כדאי לבחור?

אז אחרי כל ההשוואה הזו, בואו נחזור לשאלת המיליון דולר. במה כדאי לבחור? מה עדיף? ועל מה ללכת בסוף? התשובה היא, כמו תמיד, תלויה בכם. וביהודית שבלבכם.

הספורטאז’ יתאים לכם אם:

  • אתם משפחה שזקוקה למרחב גדול, גם במושב האחורי וגם בתא המטען.
  • אתם אוהבים עיצוב נועז, מודרני ושונה שמושך תשומת לב.
  • אתם בעניין של טכנולוגיה מתקדמת בתא הנוסעים (מסכים גדולים, תפעול מודרני).
  • הנוחות בנסיעה היא בראש סדר העדיפויות שלכם.
  • אתם מחפשים אולי אופציות היברידיות או פלאג-אין הייבריד (שקיימות בספורטאז’).

ה-CX-5 יתאים לכם אם:

  • אתם מעריכים איכות גימור גבוהה ותחושת פרימיום בתא הנוסעים.
  • חווית הנהיגה חשובה לכם. אתם אוהבים רכב שמגיב טוב ומדויק.
  • אתם מעדיפים עיצוב חיצוני אלגנטי וקלאסי שלא יימאס.
  • אתם לא בהכרח זקוקים למקסימום מרחב פנימי.
  • אתם מעדיפים תפעול פחות מבוסס מסך מגע בזמן נהיגה.

אז מה עדיף? נסיעת מבחן!

אי אפשר באמת להחליט רק מלקרוא השוואה. גם אם היא הכי מפורטת בעולם. ההחלטה הסופית חייבת לכלול ישיבה ברכבים. מישוש החומרים. כניסה ויציאה עם הילדים. והכי חשוב: נסיעת מבחן! לנסוע בספורטאז’. לחוש את הרכות שלו. לנסות את המערכות. אחר כך לנסוע ב-CX-5. לחוש את ההיגוי שלו. את הדינמיות. את תחושת האיכות. רק אז באמת תוכלו לדעת על מה ללכת. איזה רכב “מדבר” אליכם יותר. איזה מהם מרגיש לכם נכון לחיים שלכם. שיהיה בהצלחה בבחירה!

סקירה מקצועית על יונדאי ix35 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אנחנו בפורטל הרכב PRK, ואם יש משהו שמאפיין את שוק הרכב הישראלי בשנים האחרונות, זה כניסתם של דגמים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות.
אבל לפעמים, כדאי לחזור קצת אחורה.
לדגמים שהפכו לחלק מהנוף.
לרכבים ששינו את כללי המשחק בזמנו.
היום נצלול לעומק של רכב כזה בדיוק.
הכירו את יונדאי ix35.
רכב שטח קומפקטי, שהפך לאחד הדגמים הפופולריים ביותר בישראל בעשור הקודם.
רכב שהציב סטנדרטים חדשים בקטגוריה.
רכב שגם היום, בשוק המשומשות הענק שלנו, עדיין רלוונטי.
הוא מגיע מיצרנית הרכב הקוריאנית יונדאי (Hyundai), ולמעשה, הוא הדור השני של יונדאי טוסון (Hyundai Tucson).
הוא שווק אצלנו בין השנים 2010 ל-2015 לערך.
ואז הוא חזר להיקרא טוסון.
ה-ix35 התברג בקטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים.
קטגוריה שהפכה להיות המרכזית והחשובה ביותר בשוק הרכב המקומי.
הוא התמודד ראש בראש מול מתחרים עזים.
זוכרים את קיה ספורטאז’?
הם היו אחים על אותה פלטפורמה ועם יחידות הנעה דומות.
הייתה גם טויוטה ראב 4.
סובארו פורסטר.
ולא מעט אחרים שניסו לגנוב לו את הכתר.
ה-ix35 הצליח לעשות זאת בזכות שילוב של מחיר תחרותי, אבזור נדיב יחסית (לזמנו), עיצוב מודרני וחבילה כוללת שפשוט קל היה להתאהב בה.
הוא פנה לקהל רחב.
משפחות צעירות שחיפשו אלטרנטיבה לסטיישן או מיניוואן.
זוגות מבוגרים שרצו כניסה ויציאה נוחות מהרכב וישיבה גבוהה.
ואפילו צעירים שרצו מראה “SUV” מבלי לשבור קופת חיסכון.
היום, כמובן, הוא רכב משומש.
אבל הוא עדיין אופציה מצוינת להרבה ישראלים.
אלה שמחפשים רכב פנאי אמין ושימושי בתקציב מוגבל.
בסקירה הזו, נצלול לעומק של יונדאי ix35.
נבחן את העיצוב שלו.
את תא הנוסעים.
נזכור איזה טכנולוגיה הוא הציע.
נדבר על הביצועים ועל צריכת דלק ריאלית.
נראה מה הוא מציע מבחינת בטיחות.
נבין את נושא המחיר בשוק המשומשות.
נדבר על תקלות ובעיות נפוצות.
נסכם את היתרונות והחסרונות שלו.
ונענה על השאלה החשובה ביותר: האם כדאי לקנות יונדאי ix35 בשנת 2025?
מוכנים? בואו נתחיל.

I. מבוא: יונדאי ix35 – הסקירה המלאה לפורטל PRK

יונדאי ix35 הוא לא עוד רכב בפנתיאון המוטורי הישראלי.
הוא אייקון של תקופה.
הוא מסמל את הפריצה הגדולה של יונדאי לשוק המקומי.
ואת המעבר של הקהל הישראלי מקטגוריות מסורתיות כמו סדאן וסטיישן, לקטגוריית הקרוסאוברים.
הוא היה הצלחה מסחררת.
במשך שנים הוא כיכב בצמרת טבלאות המכירות.
יש לו נוכחות אדירה בכבישי ישראל גם היום.
פשוט כי נמכרו ממנו עשרות אלפי יחידות.
ה-ix35, או בשמו העולמי (וגם לפני ואחרי בישראל) יונדאי טוסון (Hyundai Tucson), הוצג לראשונה בעולם בשנת 2009.
הוא הגיע לישראל בתחילת 2010.
הוא ייצג קפיצת מדרגה משמעותית לעומת הדור הראשון של הטוסון.
בעיקר מבחינת עיצוב, איכות נסיעה ואבזור.
הוא התמקם בקטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים.
קטגוריה שכאמור, הייתה בחיתוליה בצורתה המודרנית בישראל.
הוא התחרה ישירות מול קיה ספורטאז’ (Kia Sportage), איתו חלק פלטפורמה ומכלולים רבים.
הייתה גם טויוטה ראב 4 (Toyota RAV4), שנחשבה לאמינה אך יקרה יותר.
סובארו פורסטר (Subaru Forester), עם הנעה כפולה קבועה וייחודית.
ופורד קוגה (Ford Kuga).
ה-ix35 התבלט בעיקר במחיר האטרקטיבי שלו.
הוא הציע חבילת אבזור טובה ביחס למחיר.
וזאת לצד מראה עדכני ו”נכון” לאופנה של אז.
הוא פנה בעיקר למשפחות צעירות ובינוניות.
כאלה שגרות בפרברים או בערים עם צורך ברכב מרווח וגבוה יחסית.
רכב שיכול להתמודד עם מדרכות ושיבושים קלים.
אבל הוא לא רכב שטח אמיתי, חשוב להדגיש זאת.
רוב הגרסאות שנמכרו בישראל היו עם הנעה קדמית בלבד.
חלק קטן היו עם הנעה כפולה.
קהל היעד שלו היה מגוון, אבל המכנה המשותף היה חיפוש אחר תמורה טובה לכסף.
הוא לא התיימר להיות רכב פרימיום.
הוא היה רכב עממי מצוין.
הסקירה הזו תסקור את יונדאי ix35 בצורה מקיפה.
החל מהעיצוב החיצוני שעדיין נראה סביר היום.
דרך תא הנוסעים שקצת הזדקן.
נראה אילו טכנולוגיות הוא הביא איתו.
נצלול לביצועים ונדבר על צריכת הדלק המעניינת.
נבדוק את נושא הבטיחות.
ונגיע לשאלת מיליון הדולר בשוק המשומשות: כמה עולה יונדאי ix35 היום, ו האם כדאי לקנות אותו.
נבחן גם תקלות ובעיות נפוצות.
נציג יתרונות וחסרונות.
ונערוך השוואה קצרה למתחרים מאותה תקופה.
ובסוף, ניתן את פסק הדין שלנו.

II. עיצוב חיצוני: כשה”פיסול זורם” פגש קרוסאובר

כשיונדאי ix35 נחת בישראל בתחילת 2010, הוא נראה כאילו הגיע מהעתיד.
טוב, אולי לא מהעתיד הרחוק, אבל בהחלט הרבה יותר מודרני ממה שהכרנו עד אז בקטגוריה.
הוא אימץ את שפת העיצוב החדשה של יונדאי באותה תקופה.
השפה שנקראה “פיסול זורם” (Fluidic Sculpture).
השם אולי נשמע קצת יומרני.
אבל זה בהחלט תיאר את קווי המתאר שלו.
היה בו משהו דינמי ופחות קופסתי מהדורות הקודמים או מרכבים מקבילים.
הרושם הכללי היה מודרני, מעט ספורטיבי, ובהחלט בולט בנוף.
העיצוב הזה היה גורם משמעותי בהצלחה שלו.
הגריל הקדמי היה גדול ודומיננטי יחסית.
הוא השתלב טוב עם הפנסים הקדמיים.
הפנסים היו מלוכסנים ונמשכו לאחור.
זה העניק לו מראה קצת כועס או נחוש.
מהצד, ה-ix35 הציג צללית דינמית.
קו המותניים טיפס כלפי מעלה בחלק האחורי.
קו הגג השתפל קלות לאחור.
בתי הגלגלים היו מודגשים יפה.
זה נתן תחושה של תנועה גם כשהוא עמד במקום.
הוא לא היה גבוה מדי כמו ג’יפ אמיתי.
זה קרוסאובר עירוני, זוכרים?
אבל הוא בהחלט היה גבוה יותר ממכונית משפחתית רגילה.
זה בדיוק מה שקהל היעד רצה.
החלק האחורי היה מעוצב בצורה נקייה יחסית.
הפנסים האחוריים היו גדולים ונמתחו מהכנף ועד דלת תא המטען.
הפגוש האחורי היה שרירי למראה.
היה לו ספוילר קטן מעל החלון האחורי ברוב רמות הגימור.
זה הוסיף קצת טאץ’ ספורטיבי.
חישוקי הגלגלים שהוצעו בישראל היו בדרך כלל בגודל 16 או 17 אינץ’.
ברמות הגימור הגבוהות יותר, היו חישוקי סגסוגת קלים עם עיצובים נאים יחסית לתקופה.
ברמות הבסיסיות יותר, לפעמים היו גלגלי פלדה עם כיסוי פלסטיק.
מבחינת מידות פיזיות, ה-ix35 היה טיפוסי לקטגוריה שלו באותן שנים.
אורך של כ-4.4 מטרים.
רוחב של כ-1.8 מטרים.
גובה של כ-1.65 מטרים.
הוא היה גדול יותר מהדור הראשון של הטוסון.
אבל הוא עדיין היה קומפקטי מספיק כדי להסתדר בקלות יחסית בסביבה עירונית.
הנוכחות שלו בכביש הייתה בולטת בזמנו.
היום, הוא עדיין נראה טוב יחסית לגילו.
העיצוב החזיק מעמד לא רע בכלל.
למרות שברור שהוא לא נראה מודרני כמו קרוסאוברים חדשים משנת 2025.
אבל הוא בהחלט לא נראה מיושן לגמרי.
זה יתרון בשוק המשומשות.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: נוחות ושימושיות משפחתית

בפנים, יונדאי ix35 הציע אווירה שונה מהעיצוב החיצוני הדינמי.
האווירה הייתה יותר שמרנית ופונקציונלית.
הקונספט העיצובי התמקד בפשטות וקלות תפעול.
זה לא היה תא נוסעים יוקרתי.
חשוב לזכור באיזו קטגוריה ובאיזו תקופה הוא שווק.
אבל הוא היה נעים ומסביר פנים.
איכות החומרים הייתה נקודת חולשה מסוימת.
בעיקר בהשוואה לרכבים מודרניים יותר או למתחרים יקרים יותר מאותה תקופה.
חלק גדול מהדשבורד והדיפונים בדלתות היו עשויים פלסטיק קשיח.
היו אזורים עם פלסטיק רך יותר למגע.
בדרך כלל בחלק העליון של הדשבורד.
ברמות הגימור הגבוהות יותר, ייתכן שהיו שילובים של עור במושבים או דיפוני דלתות.
אבל באופן כללי, זה לא היה שיא הפאר.
איכות ההרכבה הייתה טובה יחסית.
בדרך כלל לא היו רעשים או קרקושים יוצאי דופן ברכבים חדשים.
אבל ברכב משומש בן 10-15 שנה, ייתכן שתיתקלו בבלאי מסוים.
בהנדסת האנוש, ה-ix35 היה די מוצלח.
הפקדים המרכזיים היו ממוקמים בצורה הגיונית ונוחה לתפעול.
בקרת האקלים (מכאנית או דיגיטלית בהתאם לרמת הגימור) הייתה פשוטה להבנה.
מערכת השמע המקורית (לפני ששדרגו אותה למערכות מולטימדיה מקומיות) הייתה בסיסית.
הלחצנים היו גדולים וברורים.
ראות החוצה הייתה טובה לרוב הכיוונים.
המושבים הקדמיים היו נוחים לנסיעות ארוכות יחסית.
הם לא היו ספורטיביים או עם תמיכה צידית יוצאת דופן.
אבל עבור נהיגה יומיומית, הם עשו את העבודה נאמנה.
בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר, ייתכן שתמצאו כיוונון חשמלי למושב הנהג.
המושב האחורי היה מרווח יחסית לשניים מבוגרים.
גם שלושה ילדים יישבו שם בנוחות סבירה.
מרווח הרגליים היה נדיב.
מרווח הראש היה מצוין.
גם נוסעים גבוהים לא יתלוננו על מגע בתקרה.
מרווח הכתפיים היה סביר.
זה רכב משפחתי קומפקטי, לא לימוזינה.
נפח תא המטען היה אחד מיתרונותיו של ה-ix35.
הוא עמד על כ-465 ליטרים.
זה נפח מכובד לקטגוריה באותן שנים.
הוא היה גדול ויעיל.
סף ההטענה היה בגובה סביר.
הצורה של תא המטען הייתה רבועה יחסית.
זה הקל על ניצול הנפח.
היו נקודות עיגון לעזרה באבטחת מטען.
היו גם פתרונות אחסון נוספים קטנים בתא המטען.
קיפול המושבים האחוריים יצר משטח הטענה גדול בהרבה.
אמנם לא שטוח לחלוטין בחלק מהגרסאות.
אבל שימושי מאוד להעברת מטען גדול.
בסך הכל, תא הנוסעים של ה-ix35 התמקד בשימושיות ונוחות משפחתית.
הוא לא עפף לגבהים מבחינת יוקרה או טכנולוגיה עילית.
אבל הוא סיפק סביבת מחייה נעימה ופונקציונלית לנוסעים.
וזה בדיוק מה שרוב הקונים שלו חיפשו.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מבט אחורה בזמן (טכנולוגי)

כשמדברים על טכנולוגיה ביונדאי ix35 בשנת 2025, חשוב לזכור באיזו תקופה הוא יוצר.
זה רכב שיוצר בין 2009 ל-2015.
זה עידן אחר לגמרי מבחינה טכנולוגית בעולם הרכב.
מערכת המולטימדיה המקורית ברוב הדגמים הייתה בסיסית למדי.
לרוב, מדובר היה ביחידת ראש עם רדיו, נגן CD, כניסות AUX ו-USB.
חלק מהגרסאות הבסיסיות אפילו לא הגיעו עם מסך מגע.
היה מסך קטן בשחור-לבן או צבע בסיסי.
ברמות הגימור הגבוהות יותר, או כתוספת מקומית (שנפוצה מאוד בשוק הישראלי), הותקנו מערכות מולטימדיה עם מסך מגע.
בדרך כלל בגודל של 7 או 8 אינץ’.
מערכות אלו סיפקו ניווט (וויז או מפות אחרות).
קישוריות בלוטות’ (לשיחות טלפון והזרמת מוזיקה).
לפעמים גם אפשרות לצפייה בסרטים (לא מומלץ בנהיגה, כמובן).
איכות התצוגה של המסכים המקוריים או המקומיים הייתה סבירה לתקופה.
לא רזולוציית HD מודרנית.
מהירות התגובה הייתה איטית בהשוואה למערכות מודרניות.
מבנה התפריטים היה פשוט וישיר.
בדרך כלל לא הייתה מערכת הפעלה מורכבת.
בחלק מהמערכות המקומיות הותקנו גרסאות אנדרואיד ישנות.
העוזר הקולי? תשכחו מזה.
קישוריות סמארטפונים כמו Apple CarPlay או Android Auto לא הייתה קיימת באותן שנים.
במערכות המקומיות המאוחרות יותר, ייתכן שהייתה אפשרות לקישוריות מסוג MirrorLink או שיקוף מסך בסיסי.
לוח המחוונים היה אנלוגי לחלוטין ברוב הגרסאות.
שעונים פיזיים למהירות וסל”ד.
מסך קטן ופשוט במרכז הציג נתוני מחשב דרך בסיסיים.
למשל, צריכת דלק ממוצעת, טווח נסיעה.
לא לוח מחוונים דיגיטלי מתקדם עם אפשרויות התאמה אישית.
מערכת השמע הסטנדרטית הייתה סבירה למדי.
היא לא סיפקה חווית סאונד יוצאת דופן.
אבל לשימוש יומיומי, היא הייתה מספקת.
לא הוצעו מערכות שמע ממותגות כמו Bose או Harman Kardon.
מבחינת אבזור נוחות מרכזי, ה-ix35 הציע חבילות אבזור שונות בהתאם לרמת גימור.
רמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל כללו בדרך כלל את Inspire ו-Premium.
אבזור שניתן למצוא בדגמים המאובזרים יותר כלל:
בקרת אקלים מפוצלת.
כניסה והנעה ללא מפתח.
גג שמש פנורמי (יתרון משמעותי לחלק מהקונים).
בקרת שיוט (בסיסית).
מושבים מחוממים (לפעמים גם מאווררים בחלק מהדגמים, אך נדיר).
הגה מחומם.
מראה מרכזית עם עמעום אוטומטי.
חיישני חניה אחוריים.
מצלמת רוורס (לרוב כחלק ממערכת המולטימדיה המקומית).
טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן?
לא באמת.
ה-ix35 התבסס על טכנולוגיה מוכחת ובטוחה.
זה היה חלק מהאסטרטגיה שלו להציע חבילה אמינה במחיר נגיש.
לסיכום, הטכנולוגיה והאבזור ביונדאי ix35 משקפים את שנת הייצור שלו.
הוא לא מציע את הגאדג’טים המתקדמים של רכבים מודרניים.
אבל הוא מציע את הפונקציונליות הבסיסית שהייתה מקובלת לפני עשור.
ואולי זה דווקא יתרון לחלק מחוות דעת גולשים שמחפשים פשטות ותפעול קל ללא מסכים מרובים או תפריטים מסובכים.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: סוס עבודה שימושי

בכל הנוגע לביצועים ויחידות הנעה, יונדאי ix35 התמקד בשימושיות ונוחות יומיומית, פחות בספורטיביות או ביצועי על.
יחידת ההנעה העיקרית ששווקה בישראל הייתה מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר.
זה מנוע אטמוספרי (לא טורבו).
הוא הפיק הספק של כ-163 כוחות סוס (122 קילוואט).
ומומנט מרבי של כ-20 קג”מ (197 ניוטון מטר).
נתונים שהיו סבירים לקטגוריה באותן שנים.
המנוע שודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 6 הילוכים.
(בתחילת הדרך שווקו גם גרסאות עם תיבת הילוכים ידנית או אוטומטית 4 הילוכים, אך הן נדירות יותר בשוק המשומשות).
הגיר האוטומטי היה חלק ונעים בפעולתו.
הוא לא היה המהיר או החד ביותר, אבל הוא עשה את העבודה בצורה טובה בנהיגה רגועה.
נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עמד על כ-10.5 שניות.
זה לא נתון שגרם לכם להתרגש, אבל הוא היה מספק לעקיפות והשתלבות בתנועה.
הייתה גם יחידת הנעה דיזל בנפח 2.0 ליטר.
היא הציעה יותר מומנט.
הייתה זמינה גם עם הנעה כפולה.
אבל גרסאות הדיזל פחות נפוצות בשוק הישראלי בהשוואה לבנזין.
נעבור לנושא החשוב לכל קונה רכב, חדש או משומש: צריכת דלק.
נתוני היצרן הרשמיים (לפי תקן WLTP או דומה לו באותה תקופה) היו אופטימיים כמובן.
בפועל, צריכת דלק ריאלית של יונדאי ix35 2.0 בנזין אוטומט בנהיגה יומיומית ממוצעת עומדת על כ-8-10 קילומטר לליטר.
בנהיגה בינעירונית רגועה אפשר להגיע לכ-11-12 ק”מ לליטר.
בנהיגה עירונית צפופה, צריכת הדלק עשויה לרדת ל-7 ק”מ לליטר ואף פחות מכך.
הנתונים האלה סבירים לרכב מסוג זה מהתקופה ההיא.
אבל בהשוואה לקרוסאוברים היברידיים או מודרניים יותר עם מנועי טורבו קטנים ותיבות הילוכים מתקדמות יותר, ה-ix35 פחות חסכוני.
צריכת אנרגיה היא מונח שרלוונטי יותר לרכבים חשמליים או היברידיים נטענים.
חיפוש “צריכת דלק” עדיין נפוץ מאוד גם לרכב חשמלי, למרות שהמונח המדויק יותר הוא צריכת אנרגיה בקוט”ש לקילומטר.
אבל ביונדאי ix35, אנחנו מדברים על בנזין או דיזל.
אז המיקוד הוא בצריכת הדלק המסורתית.
תחושת הכוח והביצועים בנהיגה היומיומית הייתה מספקת.
הרכב טיפס עליות בצורה סבירה.
תאוצות ביניים (למשל בעקיפה) דרשו קצת סבלנות ותכנון מראש.
הגיר האוטומטי עשה קיקדאון והוריד הילוכים בעת הצורך.
אבל הוא לא היה זריז במיוחד.
בסך הכל, יחידת ההנעה של ה-ix35 היא סוס עבודה אמין ויעיל לצרכים משפחתיים רגילים.
היא לא נועדה להביא לכם תחושות ספורטיביות.
אלא להעביר אתכם מנקודה א’ לנקודה ב’ בצורה בטוחה ונוחה.
צריכת הדלק היא נקודה שכדאי לקחת בחשבון כשבוחנים האם כדאי לקנות ix35 היום.
היא פחות טובה מרכבים מודרניים, וזה מתבטא בעלויות תדלוק גבוהות יותר לאורך זמן.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי כאן

סעיף זה מתמקד בדרך כלל בחוויית הטעינה ברכבים חשמליים או היברידיים נטענים (פלאג-אין).
יונדאי ix35 אינו רכב כזה.
הוא מצויד במנועי בנזין או דיזל מסורתיים.
לכן, נושא טעינת AC, קצב טעינת DC, זמני טעינה, סוגי מחברים או ניהול טעינה באפליקציה אינם רלוונטיים עבורו.
האנרגיה שלו מגיעה מנוזל (בנזין או סולר) ולא מחשמל.
חווית “התדלוק” שלו היא ביקור בתחנת דלק למילוי מיכל הדלק.
אז אפשר לדלג על סעיף הטעינה בהקשר של יונדאי ix35.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: רגוע ונוח לנסיעה

חווית הנהיגה ביונדאי ix35 מכוונת לנוחות ושלווה, לא לריגושים.
הוא לא רכב שנועד לנהיגה ספורטיבית.
אבל הוא עושה עבודה טובה במילוי ייעודו כרכב משפחתי שימושי.
נוחות הנסיעה היא אחת מנקודות החוזקה שלו.
המתלים מכוילים לצד הרך.
הם סופגים היטב את רוב שיבושי הכביש.
בנסיעה עירונית, הוא מתמודד בהצלחה עם מהמורות ופסים לרוחב.
בנסיעה בינעירונית, הוא שומר על יציבות ורוגע.
אפילו על דרכים משובשות יחסית, הוא מספק נוחות נסיעה טובה.
חשוב לזכור שברכב משומש, מצב המתלים והצמיגים עשוי להשפיע על נוחות הנסיעה.
רמת בידוד הרעשים סבירה לתקופה.
רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים תחת מאמץ.
רעשי רוח נשמעים במהירויות גבוהות יותר.
רעשי כביש תלויים בסוג האספלט וסוג הצמיגים.
ברכב מודרני יותר תמצאו לרוב בידוד רעשים טוב יותר.
אבל עבור רכב מהתקופה והקטגוריה שלו, הוא בהחלט לא היה גרוע.
התנהגות הכביש של ה-ix35 בטוחה וצפויה.
הוא לא ספורטיבי.
זוויות הגלגול בפניות קצת מורגשות.
אבל הוא שומר על אחיזת כביש טובה בנהיגה רגילה.
ההיגוי היה חשמלי.
הוא קל מאוד בתמרונים עירוניים.
זה יתרון גדול בעיר ובחניה.
עם זאת, הוא חסר דיוק ומשוב במהירויות גבוהות יותר.
אתה פחות “מרגיש את הכביש” דרך ההגה.
תחושת הבלמים טובה.
הם יעילים ובטוחים.
ברכב אוטומטי רגיל אין רגנרציה כמו ברכב חשמלי.
הבלימה היא באמצעות הבלמים המכאניים בלבד.
יציבות כיוונית במהירויות גבוהות סבירה.
הוא שומר על קו ישר יחסית בקלות בכביש מהיר.
קלות התמרון בעיר היא בהחלט נקודת זכות ל-ix35.
ההיגוי קל.
הרדיוס סיבוב טוב.
הישיבה הגבוהה מספקת ראות טובה.
חיישני חניה (או מצלמת רוורס במערכות המקומיות) עוזרים מאוד בחניה.
המסקנה היא שחווית הנהיגה ב-ix35 רגועה ונוחה.
הוא מתאים מאוד לנהיגה משפחתית יומיומית.
הוא לא יאתגר אתכם על כבישים מפותלים.
אבל הוא יביא אתכם ליעדכם בנוחות ובבטחה.
והיעדר גיר (מנוע חשמלי) והעברת הילוכים, כפי שקיימת ברכבים חשמליים, בהחלט משפיע על החוויה בדגמים האלה.
ה-ix35, עם מנוע בנזין וגיר אוטומטי עם הילוכים, מספק חוויה מוכרת ו”מסורתית”.
זו חוויה של עליות וירידות בסל”ד.
החלפות הילוכים מורגשות (בצורה חלקה יחסית, כאמור).
ולא את הדחיפה הליניארית והשקטה של רכב חשמלי.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: מבחני בטיחות של פעם

נושא הבטיחות חשוב בכל רכב, וגם ביונדאי ix35, למרות גילו.
ה-ix35 קיבל ציון מרבי של 5 כוכבים ב מבדקי בטיחות של ארגון Euro NCAP.
זה הישג מצוין לרכב מהתקופה שלו.
הוא הצטיין במבחני ריסוק.
הגוף שלו היה קשיח.
הוא סיפק הגנה טובה לנוסעים במקרה של התנגשות חזיתית או צידית.
מבחני בטיחות של Euro NCAP בוחנים הגנה על מבוגרים, הגנה על ילדים, הגנה על הולכי רגל ומערכות עזר לבטיחות (אז לא היו רבות).
ה-ix35 קיבל ציונים גבוהים בקטגוריות ההגנה על הנוסעים.
מבחינה מבנית, הוא היה בנוי היטב.
שלדת הרכב תוכננה לספוג אנרגיה בעת תאונה.
היו לו אזורי קריסה שנועדו להגן על תא הנוסעים.
אבל חשוב להדגיש: תקני הבטיחות ומבחני הריסוק השתנו והוחמרו משמעותית מאז שנת 2009-2015.
רכב שמקבל 5 כוכבים ב-2010, לא בהכרח יקבל ציון דומה במבחנים של 2025.
מערכות ה-ADAS (מערכות עזר אקטיביות לנהג) היו נדירות מאוד באותה תקופה.
ביונדאי ix35, אל תצפו למערכות כמו בקרת שיוט אדפטיבית.
בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי.
תיקון סטייה מנתיב אקטיבי.
או ניטור שטחים מת מתקדם.
ברמות הגימור הגבוהות ביותר ששווקו בישראל, ייתכן שתמצאו מערכות עזר בסיסיות.
למשל, בקרת יציבות (ESP), בקרת משיכה (TCS), ו-ABS עם חלוקת כוח בלימה אלקטרונית (EBD).
אלו מערכות בטיחות אקטיביות חשובות.
אבל הן סטנדרטיות בכל רכב מודרני.
כריות אוויר היו סטנדרטיות: כריות אוויר קדמיות לנהג ונוסע.
כריות אוויר צידיות.
וכריות אוויר וילון להגנה על הראש.
סה”כ 6 כריות אוויר בדרך כלל.
חלק מהגרסאות המאוחרות יותר אולי הגיעו עם עוד כריות אוויר, אבל זה לא היה נפוץ.
הערכת תפקוד המערכות הללו (שרובן פסיביות או בסיסיות) היא פשוטה.
כשהן נדרשות, הן שם כדי לעזור.
בקרת היציבות והמשיכה יעילות במניעת איבוד שליטה.
ה-ABS מונע נעילת גלגלים בבלימת חירום.
הן לא חלקות או אגרסיביות.
הן פשוט פועלות ברקע.
אין להן ממש ממשק משתמש מורכב או אפשרויות כיוון.
לסיכום נושא הבטיחות: יונדאי ix35 היה רכב בטוח לזמנו.
הוא עמד בתקנים וקיבל ציונים גבוהים ב מבדקי בטיחות התקופתיים.
אבל בהשוואה לרכבים מודרניים המצוידים בחבילות ADAS נרחבות, הוא מפגר משמעותית.
קונה רכב משומש צריך לקחת זאת בחשבון.
הוא מציע בטיחות פסיבית טובה (הגנה במקרה של תאונה).
אבל פחות עזרים אקטיביים למניעת תאונה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): שוק המשומשות

כשאנחנו עוסקים ברכב כמו יונדאי ix35 בשנת 2025, נושא המחיר הופך להיות קריטי.
הוא כבר לא נמכר כרכב חדש.
לכן, השאלה “כמה עולה יונדאי ix35” מתייחסת למחיר שלו בשוק המשומשות.
טווח המחיר של יונדאי ix35 משומש בישראל תלוי מאוד בשנתון, רמת גימור, קילומטראז’, מצב מכני ואסתטי, והיסטוריית טיפולים/תאונות.
בגדול, נכון לאפריל 2025, טווח המחירים יכול לנוע החל מכ-30,000-40,000 ש”ח לדגמים המוקדמים יותר (2010-2012) עם קילומטראז’ גבוה או מצב פחות טוב.
ועד לכ-60,000-70,000 ש”ח לדגמים המאוחרים יותר (2014-2015) עם קילומטראז’ נמוך יחסית ורמת גימור גבוהה יותר.
מחירון הרכב הרשמי (כמו לוי יצחק) מספק אינדיקציה למחיר.
אבל בפועל, המחיר בשוק נקבע גם לפי היצע וביקוש ספציפיים לדגם ולמצב הרכב.
יונדאי ix35 הוא רכב מבוקש בשוק המשומשות.
הוא נחשב לאמין.
הוא מרווח.
זה שומר על ערכו טוב יחסית למכוניות פרטיות מאותו שנתון.
רמות הגימור העיקריות שניתן למצוא בשוק המשומשות הן Inspire ו-Premium.
רמת הגימור Inspire היא בדרך כלל הבסיסית יותר.
היא כוללת אבזור סטנדרטי.
כמו בקרת אקלים רגילה, חלונות חשמל, נעילה מרכזית, מערכת שמע בסיסית.
רמת הגימור Premium מאובזרת יותר.
היא כוללת לעיתים קרובות בקרת אקלים מפוצלת.
גג שמש פנורמי.
חישוקי סגסוגת גדולים יותר.
בקרת שיוט.
ואבזור נוחות נוסף.
ההבדלים במחיר בין רמות הגימור בשוק המשומשות יכולים להגיע לכמה אלפי שקלים.
נושא האחריות: ברכב בן 10 שנים ויותר, האחריות המקורית של היצרן (שהייתה לרוב ל-3 שנים או 100,000 ק”מ) כבר אינה בתוקף.
לכן, כשאתם קונים יונדאי ix35 משומש, אתם קונים אותו AS IS (כפי שהוא).
חשיבות האחריות המקורית בהקשר של תקלות ובעיות פוטנציאליות היא אפסית כאן.
לכן, מצב מכני תקין והיסטוריית טיפולים מסודרת חשובים פי כמה.
עלויות התחזוקה של יונדאי ix35 סבירות.
חלפים נפוצים זמינים יחסית.
יש הרבה מוסכים שיודעים לטפל בו.
טיפולים תקופתיים אינם יקרים במיוחד בהשוואה למתחרים.
עם זאת, ככל שהרכב ישן יותר וצבר קילומטראז’ גבוה יותר, הסבירות ל תקלות ו בעיות עולה.
בעיות נפוצות שיכולות להופיע בדגמים עם קילומטראז’ גבוה כוללות בלאי ב מתלים, במערכת ההיגוי, או ברכיבים מסוימים ב גיר האוטומטי.
חלק מחוות דעת גולשים מצביעות לפעמים על בעיות קטנות יותר במערכות חשמל או באבזור הפנימי (למשל, מנגנוני חלונות חשמל).
אבל באופן כללי, ה-ix35 נחשב לרכב אמין יחסית לתקופתו.
שווי השימוש (או ירידת הערך) משמעותית פחות רלוונטי ברכב בן 10+ שנים.
עיקר ירידת הערך כבר התרחשה.
מכאן ואילך, ירידת הערך תהיה מתונה יותר.
היא תושפע בעיקר מהמצב הכללי של הרכב ומהקילומטראז’ שייצבר.
לסיכום החלק הכלכלי: ה-ix35 מציע כניסה זולה יחסית לקטגוריית הקרוסאוברים בשוק המשומשות.
אבל חשוב לבצע בדיקה מקיפה לפני הקנייה כדי להימנע מ תקלות ו בעיות עתידיות שיכולות להעלות את עלויות התחזוקה.

X. יתרונות: למה בכל זאת כדאי לשקול?

אחרי שסקרנו את יונדאי ix35 לעומק, הגיע הזמן לסכם את נקודות החוזקה שלו.
למה הוא עדיין אופציה פופולרית בשוק המשומשות?

  • מחיר נגיש:
    כפי שראינו בחלק על המחיר, ה-ix35 הוא אחד הקרוסאוברים המרווחים והאמינים יחסית שניתן לרכוש בתקציב נמוך יחסית בשנת 2025.
    הוא מציע הרבה “רכב” ביחס לכמה עולה.
    זו כניסה זולה לקטגוריה מבוקשת.
  • אמינות מוכחת:
    יונדאי ix35 צבר מוניטין של רכב אמין לאורך השנים.
    יחידות ההנעה (בעיקר מנוע ה-2.0 ליטר בנזין ו גיר ה 6 הילוכים אוטומטי) נחשבות עמידות.
    עם טיפולים בזמן, הן נוטות לספק שנים רבות של שירות ללא תקלות משמעותיות.
    זה חשוב במיוחד ברכב משומש ללא אחריות יצרן.
  • מרווח פנימי ותא מטען גדול:
    ה-ix35 מציע מרווח טוב לנוסעים, הן מלפנים והן מאחור.
    תא המטען שלו בנפח 465 ליטרים גדול ושימושי למשפחות.
    הוא מתאים להסעת נוסעים ומטען בנוחות יחסית.
  • נוחות נסיעה טובה:
    כיול המתלים הרך מעניק נוחות נסיעה טובה מאוד על סוגי דרך שונים.
    הוא מתמודד היטב עם כבישים משובשים בעיר ומחוצה לה.
    זה הופך אותו לרכב נעים לנסיעות ארוכות וקצרות כאחד.
  • קלות תמרון וראות:
    הישיבה הגבוהה וההיגוי הקל הופכים את ה-ix35 לקל ונוח לתמרון בחניה וברחובות עירוניים צפופים.
    הראות החוצה טובה יחסית.
  • עיצוב שהזדקן בכבוד:
    למרות שהעיצוב לא חדשני, הוא עדיין נראה סביר ופחות מיושן מרכבים אחרים בני גילו.
    הוא לא מושך תשומת לב מיוחדת, אבל גם לא נראה זקן ומרופט.
  • זמינות בשוק המשומשות:
    נמכרו עשרות אלפי יחידות בישראל.
    זה אומר שיש היצע גדול יחסית של רכבי ix35 למכירה.
    זה מקל על מציאת רכב במצב טוב וברמת הגימור הרצויה.
    גם זמינות חלפים קלה יחסית.

אלה היתרונות המרכזיים שהפכו את יונדאי ix35 לאחד הדגמים המבוקשים בשוק המשומשות.

XI. חסרונות: מה חשוב לדעת לפני הקנייה?

לצד היתרונות, ליונדאי ix35 יש גם חסרונות ונקודות שחשוב לשים לב אליהן, במיוחד כששוקלים לקנות רכב משומש בן למעלה מעשור.

  • צריכת דלק גבוהה יחסית:
    כפי שציינו, צריכת דלק ריאלית עומדת על כ-8-10 ק”מ לליטר בממוצע.
    זה פחות חסכוני מקרוסאוברים מודרניים.
    בעידן של מחירי דלק גבוהים, זה יכול להצטבר לעלות משמעותית לאורך זמן.
    קונה שנוסע קילומטראז’ גבוה צריך לקחת זאת בחשבון.
  • טכנולוגיה מיושנת:
    מערכות המולטימדיה, הבטיחות והאבזור הכללי מיושנים בסטנדרטים של 2025.
    אין מערכות ADAS מתקדמות.
    אין קישוריות סמארטפון מודרנית (Apple CarPlay/Android Auto).
    מי שמורגל לרכבים חדשים ירגיש בחסר משמעותי.
  • איכות חומרים פנימית בינונית:
    שימוש בפלסטיק קשיח בחלקים רבים של תא הנוסעים פוגע בתחושת האיכות.
    אחרי שנים על הכביש, עשויים להופיע סימני בלאי ושחיקה.
    זה פחות נעים למגע ולעין בהשוואה לרכבים מודרניים או יקרים יותר מאותה תקופה.
  • ביצועים לא מרשימים:
    מנוע ה-2.0 ליטר ו גיר 6 ה הילוכים מספקים ביצועים סבירים לנהיגה רגועה.
    אבל הם לא מספקים תאוצות חזקות או תחושה ספורטיבית.
    למי שמחפש רכב עם “פוש”, זה לא ה-ix35.
  • בטיחות אקטיבית מוגבלת:
    למרות ציון 5 כוכבים ב מבדקי בטיחות Euro NCAP בזמנו, היעדר מערכות ADAS מתקדמות פירושו שאין לרכב עזרים אקטיביים למניעת תאונות, שהפכו לסטנדרט ברכבים מודרניים.
    זה פשרה משמעותית בנושא בטיחות.
  • פוטנציאל ל בעיות בלאי ותקלות הקשורות לגיל:
    כרכב משומש, חשוב לקחת בחשבון שגם ברכב אמין יחסית, רכיבים מסוימים נוטים להתבלות עם הגיל והקילומטראז’.
    למשל, גומיות, צינורות, רכיבים ב מתלים, או רכיבים קטנים ב גיר.
    בדיקה מקיפה לפני קנייה חשובה במיוחד כדי לזהות תקלות פוטנציאליות.

החסרונות הללו חשובים לשקול אל מול היתרונות כשמחליטים האם כדאי לקנות יונדאי ix35.
הם משקפים את העובדה שמדובר ברכב בן למעלה מעשור.

XII. בהשוואה למתחרים: איפה הוא עומד היום?

כשבוחנים את יונדאי ix35 בשוק המשומשות של 2025, חשוב להשוות אותו לדגמים אחרים מאותה קטגוריה ואותן שנות ייצור. המתחרה העיקרי והברור מאליו הוא קיה ספורטאז’ (Kia Sportage) מהדור השלישי (2010-2015). הספורטאז’ של אותה תקופה חלק פלטפורמה ומנועים רבים עם ה-ix35. הם דומים מאוד מבחינה מכנית, ולכן גם מבחינת אמינות פוטנציאלית ועלויות תחזוקה. ההבדלים העיקריים הם עיצוביים (הספורטאז’ נחשב אולי קצת יותר ספורטיבי למראה) ובאבזור שהוצע בכל רמת גימור ספציפית. גם צריכת דלק דומה למדי בין השניים. ההשוואה בין הספורטאז’ ל-ix35 היא בעיקר עניין של העדפה אישית ושל איזה רכב ספציפי נמצא במצב טוב יותר באותו רגע ובמחיר משתלם.
מתחרה נוספת משמעותית היא טויוטה ראב 4 (Toyota RAV4) מהדור השלישי (2006-2012) או הרביעי (2013-2018). הראב 4 נחשב באופן מסורתי לאמין במיוחד, אולי אפילו יותר מהקוריאנים של אותה תקופה. מצד שני, הראב 4 מאותן שנים היה לרוב יקר יותר לרכישה כחדש, וזה משפיע גם על המחיר שלו בשוק המשומשות. הוא גם היה לעיתים פחות מאובזר מה-ix35 במחיר דומה. מבחינת חווית נהיגה, הראב 4 נוטה להיות קצת יותר שמרני.
סובארו פורסטר (Subaru Forester) מאותה תקופה מציע הנעה כפולה קבועה כסטנדרט. זה נותן לו יתרון מסוים בשטח קל או בתנאי אחיזה נמוכים. הפורסטר נחשב גם הוא לאמין, אבל לעיתים קרובות עלויות התחזוקה שלו (בגלל מנוע הבוקסר והנעה הכפולה) יכולות להיות גבוהות יותר. כמו כן, הוא פחות נפוץ בגרסאות 2X4 בשוק המשומשות הישראלי.
בהשוואה למתחרים אלו, יונדאי ix35 מציב את עצמו כאופציה מאוזנת מאוד בשוק המשומשות. הוא מציע חבילה טובה של מרווח, נוחות, אמינות סבירה, ומעל הכל – מחיר אטרקטיבי מאוד ביחס לערך שהוא מציע. הוא אולי לא האמין ביותר בקטגוריה (הטוענים לכתר זה הם לרוב היפנים), הוא לא המאובזר ביותר, והוא לא הביצועיסט מכולם. אבל השילוב של כל הגורמים האלה, יחד עם היצע גדול בשוק המשומשות ועלויות תחזוקה סבירות, הופכים אותו לאופציה כדאית עבור לא מעט אנשים. הוא מספק את “הכי הרבה קרוסאובר” עבור הכסף בקטגוריית המחיר שלו.

XIII. סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי ix35 בשנת 2025?

אז הגענו לסוף הסקירה המקיפה שלנו על יונדאי ix35.
עברנו על העיצוב, תא הנוסעים, טכנולוגיה (של פעם), ביצועים, בטיחות, והיבטים כלכליים חשובים כמו כמה עולה ועלויות תחזוקה.
ההתרשמות הכוללת מיונדאי ix35 היא שמדובר ברכב שהיה מצוין לזמנו.
הוא ענה על צורך אמיתי בשוק הישראלי המתפתח.
הוא סיפק אלטרנטיבה נגישה למשפחות שחיפשו רכב גבוה ומרווח יותר.
היום, הוא עדיין אופציה רלוונטית, אבל עם סייגים משמעותיים.
בהשוואה למתחרה העיקרי שלו, קיה ספורטאז’ מאותן שנים, הם כל כך דומים שבאמת אין מנצח ברור.
הבחירה תלויה בעיקר במצב הרכב הספציפי שתמצאו ובמחיר שלו.
השוואה לטויוטה ראב 4 מאותה תקופה מראה שהראב 4 לרוב אמין יותר, אבל גם יקר יותר בשוק המשומשות.
ה-ix35 מציע תמורה טובה יותר לכסף במחיר הקנייה.
השאלה הגדולה היא: האם כדאי לקנות יונדאי ix35 בשנת 2025?
התשובה היא: זה תלוי למי.
יונדאי ix35 מתאים במיוחד ל:

  • מי שמחפש רכב משפחתי מרווח ונוח בתקציב מוגבל.
    הוא מציע הרבה מקום במחיר נגיש יחסית.
  • מי שמעדיף אמינות מוכחת על פני גאדג’טים טכנולוגיים.
    המוניטין שלו כאמין עושה אותו אופציה טובה למי שרוצה ראש שקט יחסית (לרכב בן למעלה מעשור).
  • נהגים שמבצעים נסיעות קצרות יחסית, בעיקר בתוך העיר וקצת מחוצה לה.
    במצב כזה, צריכת הדלק הפחות טובה פחות קריטית.
  • מי שלא זקוק או לא רוצה מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות.
    הוא מספק בטיחות פסיבית טובה לזמנו, וזה מספיק לחלק מהקונים.

יונדאי ix35 פחות מתאים ל:

  • מי שמבצע נסיעות ארוכות מאוד וחשופה לעלויות דלק גבוהות.
    צריכת הדלק שלו עלולה להיות יקרה.
  • מי שמחפש את הטכנולוגיה העדכנית ביותר.
    אין בו מסכים גדולים, מערכות ADAS, או קישוריות סמארטפון מודרנית.
  • מי שרגיש לאיכות חומרים פחות גבוהה ולתחושת פלסטיק בתא הנוסעים.
  • מי שמחפש רכב עם ביצועים ספורטיביים או חווית נהיגה דינמית במיוחד.

בסופו של דבר, יונדאי ix35 הוא קרוסאובר משומש מוצק ויעיל.
הוא לא מושלם.
יש לו חסרונות ברורים, בעיקר אלו הנובעים מגילו והתקדמות הטכנולוגיה.
אבל אם אתם מחפשים רכב פנאי אמין יחסית, מרווח, נוח ובתקציב מוגבל, הוא בהחלט שווה בדיקה מעמיקה.
זכרו לבצע בדיקה יסודית לפני הקנייה כדי לוודא שאתם מקבלים רכב שמור ותקין.
אם תמצאו כזה, יונדאי ix35 יכול לשמש אתכם נאמנה עוד שנים רבות.
הוא אמנם כבר לא בראש טבלאות המכירות של רכבים חדשים.
אבל בחוות דעת גולשים רבים בשוק המשומשות, הוא עדיין אופציה ששווה שקילה רצינית.
פסק הדין שלנו? למי שהצרכים והתקציב מתאימים, הוא יכול להיות עסקה טובה.

שיפוץ גיר רובוטי חולון – הפתרון שחיפשת לרכב שלך

שיפוץ גיר רובוטי בחולון: מה באמת קורה שם מתחת למכסה המנוע?

לאן נעלמה הפשטות של פעם?

פעם, שיפוץ גיר היה מתכון בטוח לידיים שמנוניות, מבטים תוהים, ורעש מפתה של מפתחות שמסתובבים. מכסה מנוע היה כמו ספר פתוח לכולנו. אבל היום? הגיר הרובוטי הגיע, העניינים הסתבכו – ובחולון דווקא, מסתמן שינוי שגם כדאי להכיר מקרוב.

מי שנכנס למוסך ומגלה שהמכונאי מדבר על “יחידת בקרה”, “מצמדים כפולים” ו”עדכון תוכנה”, מבין די מהר שזה כבר לא עולם של ברגים ווינטז’. זה עולם של דיוקים דיגיטליים, מכניקה מתוחכמת, וטיפוסים שמאיזן בין טכנולוגיה להנדסה כמו שף איטלקי שמכין ריזוטו.

5 דברים שכדאי לדעת לפני שמשפצים גיר רובוטי (במיוחד בחולון)

  • זה לא גיר רגיל: רובוטי – כפי ששמו מרמז – כולל רכיבים חשמליים ובקרים מורכבים. תיקון שלו זה לא מסע בזמן לשנות ה-80.
  • שיפוץ ≠ החלפה: הרבה חושבים ש”שיפוץ גיר רובוטי” פירושו להוציא יחידה ולהכניס חדשה. לא בהכרח. לפעמים מדובר בהחלפת חלקים מסוימים בלבד, עדכון תוכנה, או הכי טוב – ניקוי שלמרבה הפלא פותר חצי מהבעיות.
  • ניסיון זה לא המלצה – זו דרישה: גיר רובוטי דורש מומחה שמכיר את המערכת מבפנים. שיפוץ לא מקצועי עלול להיות כמו ניתוח מוח עם כפית.
  • תקלות חוזרות? ייתכן שלא באשמתי: חלק מהתקלות בגיר הרובוטי נובעות ממערכת גז-ברקס לא מתואמת, סנסור ש”קצת עייף”, או פשוט נהיגה עצבנית. אז אולי המכונאי לא אשם.
  • חולון – לא מה שחשבתם: בירת החומוס? אולי. אבל לאחרונה היא הופכת למוקד מרכזי למוסכים עם הבנה מעמיקה בגירים רובוטיים, כולל אזור תעשייה שמתעלה (בקטע טוב) על ציפיות.

למה גירים רובוטיים בכלל צריכים שיפוץ?

המערכת הרובוטית נועדה לשלב בין הנוחות של גיר אוטומטי ליעילות של גיר ידני. החלקים החשמליים מבצעים עבור הנהג את החלפת ההילוכים – אבל כמו בכל מערכת חכמה, לפעמים היא טיפה… פחות חכמה. התקלות הנפוצות כוללות:

  • חבטות בהעברת הילוכים
  • שהייה או איבוד תגובה בהאצה
  • התראות לוח מחוונים שלא מבשרות טובות
  • קושי בעמידה ברמזור בלי זינוק קליל קדימה

מה שמרתק הוא שרוב התקלות הללו ניתנות לטיפול – במקצועיות הנכונה, כמובן. לא חייבים לשלוח את הרכב לעולמות אחרים (או למוסך יבואן אקסקלוסיבי).

אז מה קורה כשמוסך בחולון פוגש גיר רובוטי?

כמו שף שפוגש מרכיב חדש במטבח, הדינמיקה מרתקת. צוותי התיקון המקומיים מתעדכנים ללא הרף בטכנולוגיות, לעיתים קרובות מבצעים בדיקות ממוחשבות, ולעיתים – מחליפים רכיב לפני שהוא החלט ליפול. סוג של תחזית מזג אוויר לרכב.

כשזה מגיע לשיפוץ, מדובר על תהליך שכולל:

  • בדיקה ממוחשבת של תקלות ודגלים אדומים
  • ניתוח מצמדים ושסתומים הידראוליים
  • ניקוי מערכת הפיקוד הרובוטי (שיכול לשנות חיים)
  • עדכון תוכנה – כן, כמו בסמארטפון שלך

שאלות ששווה לשאול לפני שניגשים לשיפוץ

  • האם אתם מתמחים בגירים רובוטיים? – טכנאי שופט לפי ניסיון, לא לפי בלייזר שהוא לובש.
  • איזה חלקים אתם מחליפים, ואיזה נשארים? – כי לא כל תקלה מצריכה איברים חדשים.
  • האם אתם עובדים עם תוכנה שמותאמת לרכב שלי? – לא כל “OBD” נברא שווה.
  • מה מידת האחריות שאתם נותנים אחרי שיפוץ? – רמז: אם מדובר ב”שבועיים”, קפצתם למוסך של דינוזאורים.
  • מה הטווח הסביר למחיר? – רכב יוקרתי? יותר. סופר מיני? פחות. אבל תמיד עדיף לדעת מראש.

4 טיפים מפתיעים מהשטח

  • לפעמים כיבוי והדלקה עושים פלאים – כן, גם ברכב. מערכת רובוטית לפעמים קופאת.
  • במכוניות מסוימות – העדכון האחרון משנה הכל – כמו ב-iOS, רק עם הילוכים.
  • טיפול מונע חכם עדיף פי חמש משיפוץ – אל תחכו לאורות בלוח מחוונים.
  • חולון שווה בדיקה – מוסכים שמתמחים בגירים רובוטיים הולכים ומצטיינים – חפשו ביקורות והמלצות מקומיות.

רוצה לסכם את כל הסיפור במשפט?

שיפוץ גיר רובוטי בחולון הוא כבר מזמן לא משהו ששומרים לסוף הדרך – אלא שדרוג חיוני, חכם ודי מרתק כשמבינים את העומק שמאחוריו.

אם פעם היינו מחשבים את זמן התיקון על פי כמות הסיגריות שהמכונאי שותה, היום מדובר בתהליך ששווה לתכנן, להבין, ולבצע במקום שמבין גירים – וגם אנשים. מזל שחולון הולכת ותופסת מקום של כבוד במפה הזו.

אז בפעם הבאה שהילוכים מרגישים כמו סנונית שנגררה נגד רצונה – תזכרו: זה לא הסוף, זה רק הזמן לבדוק גיר… ואולי לקפוץ לביקור בחולון.

סקירה מקצועית על יונדאי i35 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
הפעם אנחנו צוללים לעומק של אחד הדגמים הפופולריים והנפוצים ביותר בכבישי ישראל בעשור הקודם.
רכב שהפך לשם נרדף לתחבורה בסיסית ואמינה, בין אם כרכב ליסינג חרוץ ובין אם כרכב משפחתי ראשון או שני.
אנחנו מדברים, כמובן, על יונדאי i35.

יונדאי i35, המוכרת בשווקים אחרים בעולם ובדורות קודמים ואחרונים שלה בשם יונדאי אלנטרה (Hyundai Elantra MD), נחתה בישראל באמצע שנת 2010 (כדגם 2011) והפכה במהרה ללהיט מכירות.
היא התברגה בצמרת קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות (C-segment), לצד מתחרות קשוחות כמו טויוטה קורולה, מאזדה 3, הונדה סיוויק ופורד פוקוס.
המיצוב שלה היה ברור: מכונית פרגמטית, מרווחת יחסית, עם מנועים ותיקים ואמינים, תיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית ומחיר אטרקטיבי.

במבט של שנת 2025, יונדאי i35 היא כבר שחקנית ותיקה בשוק המשומשות.
הדגמים הראשונים בני 14-15 שנים, והאחרונים בסביבות גיל 9.
ככאלה, סקירה שלה כבר אינה עוסקת בחדשנות פורצת דרך או באבזור העדכני ביותר, אלא מתמקדת בשאלות החשובות לרוכש רכב משומש: אמינות, עלויות תחזוקה, כמה עולה לרכוש אותה כיום, אילו תקלות נפוצות עשויות לצוץ, והאם כדאי לקנות אותה בהשוואה למתחרות משומשות אחרות באותה קטגוריית מחיר.

סקירה מקיפה זו תצלול לכל ההיבטים החשובים של יונדאי i35: מהעיצוב (אז והיום), דרך תא הנוסעים והמרווח, יחידות ההנעה וצריכת הדלק, התנהגות הכביש והבטיחות (במונחי התקופה), ועד לניתוח מעמיק של המחיר בשוק המשומשות בישראל, רמות הגימור הנפוצות, יתרונות וחסרונות מובהקים של רכב בגיל הזה, ובסוף – חוות דעת מסכמת והמלצה מנומקת האם היא עדיין קנייה כדאית בשנת 2025.
בואו נתחיל במסע בזמן אל אחת המכוניות המוכרות ביותר בכבישי ישראל.

II. עיצוב חיצוני: “Fluidic Sculpture” של פעם

פילוסופיה עיצובית ונראות כללית

כאשר יונדאי i35 הושקה, היא ייצגה שפת עיצוב חדשה ונועזת עבור יונדאי שנקראה “Fluidic Sculpture” (פיסול זורם).
הרעיון היה ליצור קווים דינמיים, זורמים ואלגנטיים, שהתרחקו משפת העיצוב השמרנית יותר של דגמי יונדאי מהעבר.
ה-i35, או האלנטרה MD, הייתה אחת המכוניות הראשונות של יונדאי שאימצו את השפה הזו במלואה.

התוצאה הייתה מכונית שנראתה מודרנית ובולטת בזמנה, במיוחד בהשוואה לחלק מהמתחרות שהיו עדיין בעלות קווים ישרים ומרובעים יותר.
היא נראתה גדולה ומכובדת מהמידות שלה בפועל, והשאירה רושם של מכונית גלובלית ועדכנית.
היום, בשנת 2025, העיצוב הזה עדיין לא נראה מיושן לחלוטין, אך הוא בהחלט משדר את התקופה בה עוצב.
הוא הפך להיות מוכר ויומיומי לחלוטין בנוף הכביש הישראלי.

אלמנטים עיצוביים ספציפיים

החזית של ה-i35 התאפיינה בגריל כרום גדול יחסית ופנסים ראשיים מלוכסנים שנמשכו לאחור, ונתנו לה מראה מעט אגרסיבי אך אלגנטי.
קווי המתאר מהצד היו הנקודה הבולטת ביותר של שפת ה-“Fluidic Sculpture”: קו מותניים גבוה שנטה כלפי מעלה לכיוון הזנב, קו גג משתפל בחדות לאחור בסגנון קופה (אף שהיא סדאן 4 דלתות קלאסית), ובתי גלגלים מודגשים.
השילוב הזה יצר צללית דינמית שנראתה כאילו הרכב נמצא בתנועה גם בעמידה.

החלק האחורי כלל פנסים גדולים ורחבים שגלשו לתוך דלת תא המטען, ופגוש אחורי מעוצב עם רפלקטורים אנכיים.
הספוילר, אם היה קיים, היה קטן ודיסקרטי בחלק מהרמות גימור.
החישוקים הנפוצים בישראל היו לרוב בגודל 15 או 16 אינץ’ (פחות נפוץ 17 אינץ’) עם עיצובים בסיסיים יחסית ברמות הגימור הנמוכות, שהיו הנפוצות ביותר בשוק הליסינג.
אמנם לא מדובר בחישוקים דרמטיים במיוחד, אך הם התאימו למראה הכללי של הרכב.

נוכחות הכביש של ה-i35 הייתה סולידית.
היא לא הייתה גדולה במיוחד בהשוואה למתחרות, אך הקווים הזורמים והמראה הנמוך יחסית העניקו לה מראה מכובד.
המידות שלה – אורך של כ-4.53 מטר, רוחב כ-1.78 מטר ובסיס גלגלים של 2.70 מטר – היו סטנדרטיות לקטגוריה בזמנו, ובסיס הגלגלים היה נדיב יחסית ותרם למרווח פנים.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פונקציונליות מעל יוקרה

אווירה כללית ועיצוב הקונסולה

הכניסה לתא הנוסעים של יונדאי i35 בשנת 2025 היא כמו כניסה למנהרת זמן קטנה, אבל כזו שלא מובילה לעידן קדום במיוחד, אלא פשוט לתקופה אחרת.
האווירה הכללית בפנים פונקציונלית ונעימה, אך רחוקה מלהיות יוקרתית.
קונסולת הנהג עוצבה גם היא בהשראת שפת ה”פיסול הזורם”, עם קווים גליים וצבעים שונים (לרוב שילוב של אפור ושחור).
העיצוב נראה אסתטי למדי בזמנו, אבל היום נראה בסיסי למדי לעומת תאי נוסעים מודרניים מינימליסטיים או עתידניים.

הנדסת האנוש ב-i35 היא נקודת זכות משמעותית, במיוחד כשמסתכלים עליה רכב משומש.
הפקדים פיזיים ברובם, ממוקמים בהיגיון וקלים לתפעול גם ללא הסחת דעת.
מערכת בקרת האקלים (לרוב ידנית ברמות הגימור הנפוצות, או דיגיטלית פשוטה) פשוטה לתפעול, וכך גם פקדי השמע על גלגל ההגה.
אין צורך לחפש בתפריטי מסך מגע מסובכים (שגם ככה בקושי קיימים באבזור המקורי).
הראות החוצה סבירה, אם כי קו המותניים הגבוה בחלונות האחוריים עשוי להגביל מעט את הראות לאחור בגרסאות ללא חיישני חניה.

איכות חומרים והרכבה

בתחום איכות החומרים, יונדאי i35 לא ניסתה להתחרות במותגי פרימיום, ואפילו לא בחלק מהמתחרות היפניות היוקרתיות יותר בקטגוריה.
הרוב המכריע של חומרי הגלם בתא הנוסעים הם פלסטיק קשיח.
ניתן למצוא פלסטיק רך יותר בחלקו העליון של הדשבורד בחלק מהרמות גימור הגבוהות יותר, אבל בלוח הדלתות ובקונסולה המרכזית הפלסטיק קשיח לחלוטין.

עם זאת, איכות ההרכבה בדרך כלל טובה.
החלקים מורכבים בצורה סולידית, ובמכוניות שלא עברו התעללות קשה, לא תשמעו קרקושים או חריקות משמעותיות גם לאחר שנים רבות על הכביש.
במכוניות משומשות, נקודות תורפה נפוצות הן שחיקה בגלגל ההגה ובריפודי המושבים (בד או עור סינטטי), שפשופים בפלסטיקה ליד מפתני הדלתות, ודהייה של הכרום הסינטטי על ידיות הדלתות הפנימיות או סביב פקדים.

נוחות ומרווח פנים

מושבי ה-i35 הקדמיים נוחים לשימוש יומיומי ונסיעות קצרות עד בינוניות.
הם מספקים תמיכה בסיסית, אך בנסיעות ארוכות מאוד ייתכן שתתחילו לחוש בחוסר בתמיכה צידית ותמיכה לגב התחתון.
המרווח מלפנים טוב, עם מספיק מקום לרגליים, לראש (גם לנהגים גבוהים) ולכתפיים.
קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה, הודות לכיוון גובה למושב הנהג וכיוון גובה ועומק לגלגל ההגה.

שורת המושבים האחורית מפתיעה לטובה במרווח.
בסיס הגלגלים של 2.70 מטר היה גדול יחסית לקטגוריה בזמנו (ומכובד גם היום), ותרם למרווח רגליים נדיב מאחור.
שני מבוגרים ישבו בנוחות יחסית מאחור, עם מרווח מספק לברכיים ולראש.
הושבת שלושה מבוגרים מאחור אפשרית לנסיעות קצרות, אך המושב האמצעי צר והמנהרה המרכזית ברצפה (אף שהיא נמוכה יחסית) מפריעה.
ילדים במושבי בטיחות ייהנו ממרווח מצוין.

תא המטען של יונדאי i35 מציע נפח של כ-485 ליטר, נתון טוב לקטגוריה.
צורתו די שימושית ויש מקום למספר מזוודות בינוניות או לעגלת ילדים.
סף ההטענה נוח יחסית.
ניתן לקפל את המושבים האחוריים (לרוב בחלוקה של 60/40) כדי להגדיל את נפח ההטענה לפריטים ארוכים, אך אין משטח הטענה שטוח לגמרי והפת מוגבל.
פתרונות אחסון קטנים בתא הנוסעים כוללים תא כפפות סביר, תאי אחסון בדלתות ומחזיקי כוסות בקונסולה המרכזית.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: בסיסי למהדרין

מערכת מולטימדיה וקישוריות

כאן, יותר מבכל מקום אחר, גילה ה-i35 ניכר בבירור.
המערכת המרכזית המקורית ברמות הגימור הנפוצות הייתה רדיו דיסק פשוט עם תצוגת מונוכרום בסיסית (כמו שעון מחשבון של פעם).
היא כללה לרוב כניסות AUX ו-USB ובחלק מהשנים או הרמות גימור גם קישורית בלוטות’ לדיבורית והזרמת מוזיקה.
גודל המסך היה מזערי, איכות התצוגה בהתאם, ומהירות התגובה… ובכן, לא היה הרבה מה להגיב עליו.
מערכת ההפעלה הייתה פשוטה להחריד, ואין מה לדבר על עוזר קולי.

ברכבים רבים בשוק המשומשות, המערכת המקורית הוחלפה במערכות מולטימדיה אנדרואיד או ווינדוס-מובייל (כן, היו כאלה) עם מסך מגע גדול יותר ופונקציונליות משופרת כמו ניווט, חיבור אינטרנט (דרך סים או נקודה חמה) ולעיתים קרובות גם תמיכה ב-Apple CarPlay או Android Auto (באופן חוטי או אלחוטי, תלוי בסוג המערכת המותקנת).
אם אתם רוכשים i35 משומשת, סביר להניח שתמצאו בה מערכת כזו, ואיכותה ופונקציונליותה יהיו תלויות מאוד באיכות ההתקנה ובשנת הייצור של המערכת החלופית.

לוח מחוונים ואבזור נוחות

לוח המחוונים המקורי ביונדאי i35 היה אנלוגי לחלוטין, עם מד מהירות וסל”ד גדולים וברורים, ומד דלק וחום מנוע קטנים יותר.
במרכזו שולב מסך דיגיטלי קטן (בדגמים המוקדמים ממש קטן, באחרונים קצת יותר גדול ועם תאורה כחולה יפה) שהציג נתוני מחשב דרך בסיסיים כמו צריכת דלק ממוצעת ורגעית, מרחק נסיעה וטווח.
אין כאן מסכים דיגיטליים גדולים או אפשרויות תצוגה מותאמות אישית, זה עולם ישן וטוב (או רע, תלוי בכם) של שעונים פיזיים.

אבזור הנוחות ברמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל היה בסיסי אך מספק את רוב הצרכים היומיומיים.
ברוב הגרסאות תוכלו למצוא חלונות חשמל לכל הדלתות, מראות צד חשמליות (בחלק מהגרסאות גם מתקפלות חשמלית), נעילה מרכזית עם שלט, הגה עם כפתורי שליטה על השמע ומחשב הדרך, ולעיתים גם בקרת שיוט.
רמות גימור גבוהות יותר (כמו ה-Inspire) עשויות היו להוסיף בקרת אקלים דיגיטלית, חימום מושבים קדמיים ואחוריים (פינוק נדיר בקטגוריה בזמנו), מפתח חכם לכניסה והתנעה ללא מפתח, וריפודי עור (סינטטי).
גג פנורמי לא היה קיים בדגם זה. HUD (Head-Up Display) הוא גם לא משהו שתמצאו כאן. הטכנולוגיה הייחודית ביותר אולי הייתה לחימום המושבים בגרסאות הבכירות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: לא ספורטיבית, אבל אמינה

יחידות הנעה עיקריות

יונדאי i35 שווקה בישראל בעיקר עם שני מנועי בנזין אטמוספריים (ללא טורבו).
המנוע הנפוץ ביותר היה מנוע 1.6 ליטר (GDI בדגמים המאוחרים יותר, MPI במוקדמים יותר) שהפיק בסביבות 128 כ”ס ו-16 קג”מ.
המנוע הזה שודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 6 יחסי העברה ( גיר 6 הילוכים קונבנציונלי).
הייתה גם גרסת 2.0 ליטר (MPI) פחות נפוצה, שהפיקה כ-152 כ”ס ו-19 קג”מ, ושודכה גם היא לאותו גיר אוטומטי 6 הילוכים.

הנתונים הרשמיים ל-1.6 ליטר עמדו על תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בסביבות 11.5-12 שניות (תלוי בשנה ובגרסה), ולגרסת ה-2.0 ליטר בסביבות 10 שניות.
במונחים של שנת 2025, אלו לא נתונים מרשימים במיוחד, וה-i35 בהחלט אינה מכונית מהירה או ספורטיבית.
עם זאת, בנהיגה יומיומית ובתאוצות ביניים (עקיפות), המנוע והגיר מספקים ביצועים מספקים לחלוטין לצרכים המשפחתיים.
השילוב של המנוע האטמוספרי וה גיר 6 הילוכים מספק העברת כוח ליניארית וחלקה, ללא השהיות אופייניות למנועי טורבו קטנים ותיבות הילוכים רובוטיות או רציפות שהפכו נפוצות יותר מאוחר יותר.

צריכת דלק: האתגר של העידן הישן

סעיף צריכת הדלק הוא אחד האתגרים המרכזיים של יונדאי i35 בהשוואה למכוניות מודרניות, ובפרט לרכבים היברידיים או חשמליים.
המונח “צריכת דלק” נפוץ בחיפוש גם עבור רכבים חשמליים (לעיתים מחפשים “צריכת דלק לרכב חשמלי” למרות שמדובר בצריכת אנרגיה בקוט”ש/100 ק”מ), אך ב-i35 מדובר כמובן בדלק בנזין בלבד.
נתוני היצרן על פי תקן WLTP (העדכני יותר) אינם רלוונטיים לדגם זה, שכן הוא נבדק בתקנים ישנים יותר שהיו אופטימיים יותר.

במציאות, צריכת הדלק של יונדאי i35 1.6 ליטר בנזין היא ממוצעת לקטגוריה בתקופתה, אך נחשבת גבוהה יחסית היום.
בנהיגה משולבת, צפו לצריכת דלק ממוצעת של כ-10-12 ק”מ לליטר בנזין.
בנסיעות עירוניות צפופות, הצריכה יכולה בקלות לרדת לכ-8-9 ק”מ לליטר, בעוד שבנסיעות בינעירוניות רגועות אפשר להגיע לכ-13-14 ק”מ לליטר.
גרסת ה-2.0 ליטר חסכונית פחות בדרך כלל.
חשוב לזכור שצריכת דלק ברכב משומש תלויה מאד במצב תחזוקת המנוע וה גיר, סגנון הנהיגה ולחץ האוויר בצמיגים.
בהשוואה למשפחתיות היברידיות מודרניות שמשיגות בקלות 18-20 ק”מ לליטר, ה-i35 פחות אטרקטיבית כלכלית בטווח הארוך מבחינת עלויות דלק.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי

יונדאי i35 היא מכונית עם מנוע בעירה פנימית קלאסי בלבד.
היא אינה רכב היברידי, פלאג-אין היברידי או חשמלי מלא.
לכן, סעיף זה העוסק בחווית הטעינה אינו רלוונטי עבורה.
אין לה סוללה גדולה שדורשת טעינה, ואין לה קצבי טעינת AC או DC.
מחבר הטעינה היחיד הרלוונטי כאן הוא פיית מילוי הדלק בתחנת הדלק.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות וקלות שימוש

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

יונדאי i35 כוילה בעיקר עבור נוחות נסיעה, מטרה שהושגה בצורה סבירה.
בולמי הזעזועים מכוילים על הצד הרך, מה שמאפשר לה לספוג את מרבית שיבושי הכביש העירוניים והמהמורות בצורה טובה יחסית.
נסיעה על כבישים סלולים היטב נוחה ונעימה.
עם זאת, על כבישים משובשים או בעת מעבר על פסי האטה גדולים, המתלים עשויים להישמע ולהרגיש מעט רועשים ופחות מרוסנים.

רמת בידוד הרעשים ב-i35 הייתה ממוצעת לקטגוריה בזמנה.
במהירויות עירוניות שקט יחסית, אך במהירויות בינעירוניות גבוהות (100 קמ”ש ומעלה) רעשי כביש (בעיקר מצמיגים ומהכביש עצמו) ורעשי רוח (מכיוון המראות הקדמיות) יכולים להיות מורגשים למדי, מה שפוגע מעט בנוחות בנסיעות ארוכות.
רעש המנוע נשמע בעיקר בתאוצות חזקות, שכן הוא מנוע אטמוספרי שדורש סל”ד גבוה יחסית כדי לספק כוח משמעותי.
ה גיר האוטומטי לרוב שומר על סל”ד נמוך בשיוט רגוע, מה שתורם לשקט יחסי כל עוד לא לוחצים חזק על דוושת הגז.

התנהגות דינמית והיגוי

בתחום ההתנהגות הדינמית, יונדאי i35 מעדיפה בבירור בטיחותיות ויציבות על פני ספורטיביות וריגוש.
ההיגוי שלה קל מאד בנסיעה עירונית, מה שהופך את התמרון בעיר ואת החניה לקלים ונוחים.
עם זאת, הוא חסר משקל ומשוב מהכביש, ולא מספק תחושה מחוברת למה שקורה מתחת לגלגלים.
במהירויות גבוהות ההיגוי מקבל משקל מלאכותי מסוים אך עדיין אינו מדויק במיוחד.

אחיזת הכביש סבירה לתנאי נהיגה רגילים.
בפניות הדוקות במהירות גבוהה, הרכב נוטה לרכון על צידו (זוויות גלגול מורגשות) ובסופו של דבר יגיב בתת היגוי (החלקת החזית החוצה) בצורה צפויה ובטוחה.
מערכות הבקרה האלקטרוניות (בקרת יציבות ומשיכה) מתערבות בעת הצורך כדי לשמור על יציבות.
היציבות הכיוונית במהירויות בינעירוניות טובה, והרכב שומר על קו ישר ללא מאמץ מיוחד.
הבלמים יעילים לשימוש יומיומי ומספקים תחושת בלימה בסיסית, אך לא ספורטיבית.
אין כאן רגנרציה כמו ברכב מחושמל, רק מערכת בלימה הידראולית רגילה.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: פער של עשור ומעלה

מבדקי בטיחות ומיגון פסיבי

בזמן השקתה, יונדאי i35 נחשבה למכונית בטוחה יחסית בקטגוריה שלה.
היא זכתה לציון של 5 כוכבים ב מבדקי בטיחות של ארגון Euro NCAP האירופאי (יש לציין שהקריטריונים בזמנו היו פחות מחמירים מאשר היום).
מבחני בטיחות אלו בחנו את מידת הפגיעה בנוסעים מבוגרים, ילדים והולכי רגל בהתרסקויות שונות, כמו גם את יעילות מערכות הבטיחות הבסיסיות.
ה-i35 הציגה תוצאות טובות בהגנה על נוסעים בתאונה.

מבחינה מבנית, ל-i35 מבנה מרכב מחוזק שנועד לפזר את עוצמת הפגיעה במקרה של התנגשות.
היא מצוידת כסטנדרט במספר כריות אוויר (תלוי ברמת הגימור ובשנתון, לרוב 6 כריות אוויר – קדמיות, צד ואוויר וילון).
בנוסף, היא כוללת מערכות בטיחות אקטיביות בסיסיות שהיו סטנדרט באותה תקופה, כמו מערכת בלימה למניעת נעילה (ABS) ומערכת בקרת יציבות אלקטרונית (ESC או ESP) שהייתה הישג חשוב בזמנו וכיום חובה בכל רכב חדש.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

בתחום מערכות ה-ADAS (Advanced Driver-Assistance Systems), המצב שונה לחלוטין בהשוואה לרכבים מודרניים.
ביונדאי i35, מערכות אלו כמעט ואינן קיימות באבזור המקורי, למעט אולי חיישני חניה אחוריים בחלק מהרמות גימור הגבוהות יותר.
אין כאן מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, ניטור שטח מת או התרעת תנועה חוצה מאחור.

בשנת 2025, כאשר מערכות ADAS מתקדמות הפכו לסטנדרט (ובחלקן אף חובה) ברכבים חדשים, היעדרן ב-i35 הוא חיסרון משמעותי, במיוחד בהשוואה למכוניות משומשות חדשות יותר באותה קטגוריית מחיר.
רוכשי רכב משומש ששמים דגש על בטיחות אקטיבית ברמה הגבוהה ביותר יצטרכו לשקול זאת בכובד ראש.
יש לציין שחלק מהרכבים עברו התקנה של מערכות הגנה אקטיבית מבוססות מצלמה בהתקנה מקומית (כמו מובילאיי בדורותיה הראשונים), אך יעילותן ותפקודן שונים ממערכות אינטגרליות של היצרן.
מבדקי בטיחות מודרניים מדגישים גם את יעילות מערכות אלו, נקודה שה-i35 לא יכולה להתמודד בה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): המבחן של שוק המשומשות

כמה עולה יונדאי i35 בישראל?

כאשר שואלים “כמה עולה” יונדאי i35 בשנת 2025, התשובה כבר לא קשורה למחירון רשמי של היבואן לרכב חדש, אלא למחירון רכב משומש ולמצב השוק בפועל.
המחירון הפופולרי ביותר בשוק הישראלי (כמו זה שמסופק על ידי יד2) משמש כנקודת התחלה, אך המחיר בפועל מושפע רבות משנתון הרכב, רמת הגימור, הקילומטראז’, מצב תחזוקתי (האם יש תקלות או שהרכב שמור), מספר הבעלים הקודמים, והאם מדובר ברכב פרטי או ליסינג לשעבר.

טווח המחירים של יונדאי i35 משומשות בישראל בשנת 2025 הוא רחב למדי, ונע לרוב בין עשרות אלפי שקלים בודדים לדגמים המוקדמים והפחות שמורים או בעלי קילומטראז’ גבוה במיוחד, ועד לסביבות 40-50 אלף שקלים (ולעיתים אף יותר לגרסאות שמורות במיוחד או 2.0 ליטר מאוחרות) עבור דגמים מאוחרים יותר, שמורים עם קילומטראז’ נמוך יחסית וברמות גימור גבוהות.
המחיר הזה מציב אותה כחלופה זולה יחסית לרכישת רכב חדש, וגם זולה יותר בהשוואה למתחרות מסוימות מאותה תקופה הנחשבות “חזקות” יותר בשוק המשומשות (כמו טויוטה קורולה או מאזדה 3 משנתונים מקבילים).

רמות גימור עיקריות והבדלים

יונדאי i35 שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות.
הנפוצה ביותר, במיוחד בשוק הליסינג, הייתה רמת הגימור הבסיסית (לרוב נקראה GLI או Inspire Base), שכללה את האבזור הבסיסי שהוזכר קודם לכן (חלונות חשמל, מראות חשמל, נעילה מרכזית, כריות אוויר, ABS, ESC).
רמות גימור גבוהות יותר (כמו Inspire או Premium) הוסיפו אבזור כמו בקרת אקלים דיגיטלית, גלגלי סגסוגת (במקום פלדה עם כיסוי פלסטיק), פנסי ערפל קדמיים, חיישני חניה אחוריים, ריפודי עור סינטטי, כניסה והתנעה ללא מפתח ואף חימום מושבים.
הבדלי המחיר בין רמות הגימור בשוק המשומשות אינם גדולים כמו שהיו ברכב חדש, אך רמות גימור גבוהות יותר ושמורות נסחרות במחיר גבוה יותר.

אחריות, תחזוקה ותקלות

האחריות המקורית של היבואן על רכב חדש (לרוב 3 שנים מלאות ואחריות ארוכה יותר על יחידות מנוע/ גיר/שלדה, ואף 7 שנים בחלק מהמבצעים המאוחרים) אינה רלוונטית עוד ליונדאי i35 בשנת 2025.
גם אחריות הסוללה, שהייתה רלוונטית אילו היה מדובר ברכב מחושמל, אינה קיימת.
לכן, בעת רכישת i35 משומשת, חשוב לבצע בדיקה מקיפה לפני קנייה ולקחת בחשבון שכל תקלות או בעיות עתידיות יהיו על חשבונכם.

יתרון משמעותי של ה-i35 הוא עלויות התחזוקה הצפויות.
מדובר במכונית עם מכניקה פשוטה יחסית, מנועים ו גיר אוטומטי קונבנציונלי שהיו בשימוש שנים רבות ומוכרים היטב לכל מוסך.
חלקי חילוף (מקוריים או תחליפיים) זמינים וזולים יחסית.
טיפולים תקופתיים אינם יקרים במיוחד בהשוואה למכוניות מודרניות ומורכבות יותר.
שווי השימוש (הירידה בערך) כבר התייצב ברובו לאחר שנותיו הראשונות.
תקלות נפוצות בדגם בגיל זה יכולות לכלול בלאי של רכיבי מתלים (בולמים, תפוחים, בוקסות), נזילות שמן קטנות מהמנוע או ה גיר (בעיקר באטמים ישנים), בעיות במערכת החשמל הבסיסית (למשל, חלונות חשמל שנתקעים או מנגנוני נעילה), ולעיתים רחוקות יותר בעיות במנוע עצמו או ב גיר האוטומטי (שבדרך כלל נחשב אמין למדי).
בדיקה לפני קנייה יכולה לאתר רבות מבעיות אלו מראש. חוות דעת גולשים בפורומים ואתרי רכב יכולה גם לספק תובנות לגבי תקלות נפוצות ספציפיות לשנתון או דגם.

X. יתרונות

  • אמינות מוכחת ומכניקה פשוטה:
    ה-i35 נהנית ממוניטין אמינות טוב של יונדאי, ובעיקר מהעובדה שמדובר במנועים וגיר פשוטים ומוכרים.
    זה אומר שפחות דברים יכולים להשתבש בהשוואה לרכבים מודרניים עם מנועי טורבו מורכבים ותיבות הילוכים מתוחכמות יותר.
    גם אם יש תקלות, לרוב הן פשוטות יחסית לזיהוי ותיקון.
  • עלויות אחזקה נמוכות יחסית:
    חלקי חילוף זמינים וזולים, מוסכים רבים מכירים את הרכב היטב, וטיפולים שוטפים אינם יקרים.
    זהו יתרון משמעותי למי שמחפש רכב משומש עם כיסוי כלכלי צפוי.
  • מחיר רכישה נמוך:
    כמה עולה i35 משומשת? ביחס למכוניות משומשות אחרות באותה קטגוריה ושנתונים דומים, ה-i35 מציעה בדרך כלל מחיר כניסה נמוך יותר.
    זה הופך אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור רוכשים עם תקציב מוגבל.
  • מרווח פנים ותא מטען טובים:
    ביחס למידותיה החיצוניות, ה-i35 מציעה מרווח פנים נדיב לנוסעים, במיוחד מאחור, ותא מטען שימושי ובעל נפח מכובד.
    היא מתאימה היטב למשפחה קטנה או למי שזקוק למקום הטענה סביר.
  • נוחות נסיעה עירונית טובה וקלות תמרון:
    כיול המתלים הרך וכיול ההיגוי הקל הופכים את ה-i35 למכונית נוחה ונעימה בנהיגה עירונית ובמהירויות נמוכות.
    קל מאד לתמרן אותה בחניות צפופות.
  • שוק משומשות פעיל וזמינות גבוהה:
    כיוון שהיא נמכרה בכמויות אדירות, יש היצע גדול של i35 משומשות בשוק.
    זה מקל על מציאת רכב במצב ורמת גימור רצויה, וגם מקל על מכירת הרכב בעתיד.

XI. חסרונות

  • אבזור טכנולוגי ובטיחותי מיושן:
    זהו החיסרון המשמעותי ביותר בהשוואה לרכבים מודרניים, ובפרט בתחום ה מבדקי בטיחות ומערכות ה-ADAS האקטיביות שאינן קיימות בה באבזור מקורי.
    מערכות המולטימדיה בסיסיות להחריד (אלא אם כן הוחלפו).
  • צריכת דלק גבוהה יחסית למודרניות:
    צריכת הדלק של מנוע ה-1.6 ליטר וה גיר 6 הילוכים סבירה לזמנה, אך נחשבת גבוהה ביחס לרכבים היברידיים או מכוניות עם מנועי טורבו קטנים ויעילים יותר כיום.
    זה יכול להשפיע על העלות הכוללת של אחזקת הרכב לאורך זמן.
  • איכות חומרים בסיסית בתא הנוסעים:
    השימוש הרב בפלסטיק קשיח פוגע בתחושת האיכות בתא הנוסעים בהשוואה למתחרות מסוימות מאותה תקופה ולמכוניות מודרניות.
    אף שאיכות ההרכבה טובה, החומרים עצמם אינם נעימים למגע.
  • התנהגות כביש והיגוי לא מרגשים:
    ה-i35 מכוילת לנוחות ובטיחות, לא לספורטיביות.
    ההיגוי קל וחסר משוב, זוויות הגלגול מורגשות, והיא לא מספקת חווית נהיגה מהנה למי שמחפש דינמיות.
  • רעשי דרך ורוח במהירויות גבוהות:
    בידוד הרעשים אינו מושלם, ונוסעים יחושו וישמעו רעשי כביש ורוח במהירויות בינעירוניות גבוהות יותר מאשר ברכבים מודרניים ומושקעים יותר.

XII. יונדאי i35 בהשוואה למתחרותיה מאותה תקופה בשוק המשומשות

כאשר בוחנים את יונדאי i35 כרכב משומש בשנת 2025, חשוב להשוות אותה לדגמים מקבילים מאותן שנים שהיו מתחרותיה הישירות בשוק הרכב החדש, וכעת מתחרות עליהם רוכשי רכב משומש.
המתחרות העיקריות הן טויוטה קורולה (דור E150/E160), מאזדה 3 (דור BL), הונדה סיוויק (דור FB), פורד פוקוס (דור שלישי), ושברולט קרוז.

בהשוואה לטויוטה קורולה, ה-i35 לרוב זמינה במחיר נמוך יותר על פי מחירון וגם בפועל, וזאת למרות ששתיהן נהנות ממוניטין אמינות גבוה. הקורולה נחשבת לעיתים לסולידית ואמינה אפילו יותר מה-i35, ושומרת על ערך טוב יותר (כלומר, מחירה ההתחלתי גבוה יותר כמשומשת). מבחינת נוחות ומרווח, הן די דומות, אך הקורולה עשויה להיות מעט יותר שמרנית בעיצובה ובנהיגתה.

מאזדה 3 מאותם שנים מציעה בדרך כלל חווית נהיגה דינמית ומהנה יותר, עם היגוי מדויק יותר ושלדה מחוברת. היא גם נראית לרוב ספורטיבית יותר מבחינת עיצוב. עם זאת, המאזדה 3 עשויה להיות פחות מרווחת לנוסעים מאחור מה-i35, ולעיתים נחשבת לפחות אמינה ממנה (בעיקר בדגמים המוקדמים יותר או כאלה שלא תוחזקו כראוי), וחלקי חילוף מסוימים יכולים להיות יקרים יותר. המחיר שלה בשוק המשומשות לרוב גבוה יותר מה-i35.

הונדה סיוויק מאותה תקופה מציעה בדרך כלל מנועים חזקים יחסית ושילובים מעניינים (למשל, ה-1.8 ליטר VTEC). גם לה מוניטין אמינות טוב. עם זאת, העיצוב שלה היה לעיתים פחות קונבנציונלי (במיוחד הסדאן) ויכולת ההטענה הייתה מוגבלת יותר בחלק מהגרסאות. המחיר שלה כמשומשת עשוי להיות דומה או מעט גבוה יותר מה-i35, תלוי בשנה ובמצב.

פורד פוקוס מהדור השלישי (שהושקה בסביבות 2011-2012) הציעה התנהגות כביש מצוינת ואבזור טכנולוגי מתקדם יותר (במיוחד במולטימדיה ובחלק ממערכות הבטיחות הראשוניות שהוצגו בה). עם זאת, היא סבלה מבעיות אמינות ידועות, במיוחד בתיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמדים שלה (PowerShift), שהפכו אותה לבחירה פחות פופולרית בשוק המשומשות ופגעו בשווי המחירון ובמוניטין שלה. שברולט קרוז הייתה גם היא אופציה זולה יחסית, אך סבלה גם היא מבעיות אמינות (בעיקר במנועים וב גיר), והמוניטין שלה נמוך יותר מה-i35.

לסיכום ההשוואה, יונדאי i35 ממוקמת בשוק המשומשות כאופציה זולה יחסית, אמינה, פונקציונלית וקלה לאחזקה, שמהווה פשרה טובה למי שמחפש רכב בסיסי ואמין ולא מתמקד בביצועים, טכנולוגיה או יוקרה. היא פחות מהנה לנהיגה מהמאזדה 3, פחות חזקה במוניטין הבלתי מעורער מהקורולה, ופחות טכנולוגית מהפוקוס, אבל היא כנראה מציעה את השילוב הטוב ביותר של מחיר, אמינות ועלויות אחזקה נמוכות בהשוואה למתחרות רבות מאותה תקופה, בטח אלה שסבלו מ בעיות או תקלות נפוצות ב מערכות ה גיר.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות יונדאי i35 בשנת 2025?

התרשמות כוללת ופסק דין

יונדאי i35 היא מכונית שקשה לסכם אותה במילה אחת. היא לא מלהיבה, לא חדשנית, לא מפוארת ולא ספורטיבית. אבל היא כן אמינה, פרקטית, קלה לשימוש, ולא פחות חשוב בשנת 2025 – זולה לרכישה ואחזקה במונחי שוק הרכב המשומש בישראל. היא מכונית “עושה את העבודה” קלאסית, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי מסיבות טובות. חוות דעת גולשים רבות ברשת נוטות להסכים על האמינות והפשטות שלה.

בהשוואה למתחרותיה מאותה תקופה בשוק המשומשות, כמו טויוטה קורולה ומאזדה 3, ה-i35 מציעה לרוב מחיר כניסה נמוך יותר ועלויות אחזקה צפויות דומות או נמוכות יותר. היא פחות דינמית מהמאזדה 3, ופחות מבוקשת מהקורולה בשוק המשומשות (אם כי עדיין מאד סחירה), אך היתרונות שלה בפשטות המכאנית והזמינות הופכים אותה לאופציה אטרקטיבית לקהל יעד ספציפי. הבעיות או התקלות הידועות בה בדרך כלל קשורות לבלאי טבעי של רכיבים בגיל וקילומטראז’ גבוהים, ולא לכשלים סדרתיים ביחידות המנוע או ה גיר העיקריות.

האם כדאי לקנות? למי היא מתאימה?

אז האם כדאי לקנות יונדאי i35 בשנת 2025? התשובה תלויה בצרכים ובתקציב שלכם.

היא מתאימה במיוחד ל:

– מי שמחפש רכב משומש ראשון או שני עם תקציב מוגבל (כמה עולה הוא פרמטר קריטי).

– מי שמעדיף אמינות מוכחת ועלויות אחזקה נמוכות על פני טכנולוגיה מתקדמת וביצועים ספורטיביים.

– סטודנטים, זוגות צעירים, משפחות קטנות שמחפשות רכב פרקטי ונוח לנסיעות יומיומיות ועירוניות בעיקר.

– מי שאינו מוטרד מהיעדר מערכות בטיחות אקטיביות מודרניות.

היא פחות מתאימה ל:

– מי שמחפש רכב עם האבזור הטכנולוגי והבטיחותי העדכני ביותר.

– נהגים ספורטיביים שמחפשים חווית נהיגה דינמית.

– מי שנוסע בעיקר בכבישים בינעירוניים ארוכים ורמת בידוד הרעשים ונוחות הנסיעה המוחלטת קריטיים עבורו.

– מי שמחפש רכב עם צריכת דלק נמוכה במיוחד (בהשוואה להברידיות).

בסופו של יום, יונדאי i35 כרכב משומש היא בחירה רציונלית ובטוחה יחסית בהשוואה למכוניות אחרות באותה קטגוריית מחיר. היא מציעה חבילה בסיסית של אמינות, פרקטיות ועלויות נמוכות. אם אתם יכולים להשלים עם האבזור המיושן והביצועים הצנועים, ואתם מוכנים לבצע בדיקה מקיפה לפני הקנייה כדי לוודא שהרכב הספציפי שאתם בוחנים שמור ותוחזק כראוי, ה-i35 יכולה להיות פתרון תחבורה יעיל וחסכוני עבורכם גם בשנת 2025. היא לא תגרום לכם להתרגש, אבל סביר להניח שהיא פשוט תעבוד.

קיה ספורטאז’ או ניסאן קשקאי

ברוכים הבאים לעולם רכבי הפנאי הקומפקטיים! זה שוק תוסס. הוא לוהט בישראל ובעולם. כולם רוצים רכב גבוה יותר. כזה שקל להיכנס ולצאת ממנו. כזה שמעניק תחושת ביטחון בכביש. אבל רגע, השוק מציע כל כך הרבה אופציות. איך בוחרים? במיוחד כשמדובר בשני ענקים. שני שחקנים מרכזיים. שני רכבים שפוגשים בכל פינה. כן, אנחנו מדברים על הקיה ספורטאז’ ועל הניסאן קשקאי. שני SUV פופולריים במיוחד. שניהם בקטגוריה דומה. אז איך עושים את ההשוואה הנכונה? במה כדאי לבחור? מה עדיף עבורכם? בשביל זה אנחנו כאן. בואו נצלול לעומק. נבחן את שניהם קרוב קרוב. נעזור לכם להבין על מה ללכת.

הכוכבים על הבמה: הכירו את המתמודדים

לפני שמתחילים בהשוואה הגדולה, נציג את השחקנים שלנו. מצד אחד, הקיה ספורטאז’. הוא איתנו כבר דורות. בכל דור הוא מצליח לחדש. הוא מציג עיצוב בולט. הרבה טכנולוגיה. והוא תמיד מרגיש עדכני. מצד שני, הניסאן קשקאי. הוא נחשב לאחד החלוצים בקטגוריה הזו. הוא שילוב של נוחות. אמינות מוכחת. והוא תמיד מכוון למשפחה הישראלית הממוצעת. שניהם מציעים חבילה מפתה. אבל ההבדלים נמצאים בפרטים הקטנים. והפרטים האלה הם שיקבעו במה כדאי לבחור.

קרב העיצוב: מי מושך יותר מבטים?

בואו נדבר על מראה חיצוני. זה הדבר הראשון שאנחנו רואים. זה מה שעושה לנו “וואו” או “פחות”. הקיה ספורטאז’, במיוחד בדורות האחרונים, לוקח כאן סיכון. הוא מציג עיצוב נועז. אולי אפילו קצת עתידני. הפנסים הקדמיים מקוריים. הגריל גדול ובולט. הצדדים מעוצבים בפרופיל דינמי. אם אתם אוהבים להיות שונים. אם אתם רוצים רכב שלא מתמזג בנוף. הספורטאז’ כנראה ידבר אליכם יותר. הוא מושך תשומת לב. הוא מצהיר אמירה עיצובית ברורה.

מנגד, הניסאן קשקאי הולך על קו אחר. הוא יותר קלאסי. יותר שמרני. הוא לא מנסה לצעוק “אני כאן!”. הוא אלגנטי. הוא נעים לעין. העיצוב שלו בוגר ומאופק. הוא פונה לקהל רחב יותר. כזה שמעריך הרמוניה ופרופורציות נכונות. אין כאן הפתעות גדולות. יש כאן עיצוב מוכח. כזה שלא יתיישן מהר. אז בהיבט העיצובי: אם אתם טיפוסים שרוצים לבלוט, הספורטאז’ עשוי להיות מה שעדיף. אם אתם מעדיפים קו נקי ובטוח, הקשקאי יתאים לכם יותר. זו השוואה של סגנון אישי.

נכנסים פנימה: תא הנוסעים ואיכות החומרים

אחרי ההתרשמות החיצונית, אנחנו נכנסים לרכב. וזה המקום בו אנחנו מבלים את רוב הזמן. תא הנוסעים הוא קריטי לחוויית הנהיגה והנסיעה. כאן מתחילה השוואה מעמיקה יותר של פונקציונליות ואיכות.

עיצוב וטכנולוגיה

בתוך הקיה ספורטאז’ תמצאו לרוב מסך מולטימדיה גדול ומרשים. בדרך כלל מחובר ללוח מחוונים דיגיטלי. זה יוצר מראה מודרני. תחושה של טכנולוגיה מתקדמת. המסכים לרוב ברורים. התפריטים הגיוניים. קל להתמצא. העיצוב הפנימי ממשיך את הקו החיצוני הנועז. יש קווים חדים. שילוב של חומרים שונים. זה מרגיש צעיר ודינמי. מערכות הקישוריות עובדות היטב. Apple CarPlay ו-Android Auto הם סטנדרט. זה פלוס ענק למי שמחובר לטלפון.

הניסאן קשקאי בתא הנוסעים מרגיש אחרת. הוא פחות מוחצן. הוא יותר ממוקד בפונקציונליות. המסכים אולי קטנים יותר בחלק מהגרסאות. אבל הם עושים את העבודה. הפקדים פיזיים ברובם. זה יתרון למי שמעדיף שליטה אינטואיטיבית יותר. בלי לחפש בתפריטי מסך מגע. איכות החומרים בקשקאי טובה. הוא מרגיש מוצק והרכבה טובה. אולי לא נוצץ כמו הספורטאז’. אבל בהחלט איכותי ועמיד. במה כדאי לבחור מבחינת תא נהג? אם אתם חובבי גאדג’טים ומסכים גדולים, הספורטאז’ מוביל. אם אתם מעדיפים פשטות שימוש ופקדים פיזיים, הקשקאי עשוי להיות מה שעדיף.

מרווח ונוחות ישיבה

כאן נכנסת הפרקטיות לתמונה. כמה מקום יש? האם נוח לשבת גם בנסיעות ארוכות? בקיה ספורטאז’ תמצאו לרוב מרווח טוב מאוד. במיוחד במושב האחורי. משפחות עם ילדים יעריכו את זה. יש מקום לרגליים. יש מקום לראש. גם שלושה נוסעים מאחור ירגישו פחות צפוף מאשר ברכבים אחרים. תא המטען גם הוא בדרך כלל גדול ושימושי. קל להכניס עגלת ילדים. או מזוודות לחופשה. או אפילו קניות גדולות בסופר. זה רכב שמתוכנן היטב מבחינת ניצול מקום.

הניסאן קשקאי מרווח גם הוא. הוא לא נופל בהרבה מהספורטאז’. אבל לפעמים הוא מרגיש טיפה פחות אוורירי מאחור. זה תלוי כמובן בגרסה ובדור. תא המטען גם הוא בנפח סביר. מתאים לרוב הצרכים המשפחתיים. המושבים בקשקאי לרוב נוחים. הם מספקים תמיכה טובה. במיוחד בנסיעות ארוכות. הם מרגישים קצת יותר מפנקים בחלק מהגרסאות. אז מבחינת מרווח כללי, הספורטאז’ לרוב מעט עדיף. מבחינת נוחות מושבים, זה עשוי להיות צמוד. או שהקשקאי אפילו יוביל מעט. שוב, ההשוואה כאן תלויה בסדר העדיפויות שלכם. האם אתם צריכים את המקסימום במרווח אחורי? או שנוחות ישיבה לנהג ולנוסע חשובה יותר?

חוויית נהיגה: על מה ללכת בכביש?

איך הרכב מרגיש כשנוהגים בו? זה הרי העיקר בסופו של דבר. כאן ההבדלים יכולים להיות מורגשים מאוד. הקיה ספורטאז’ לרוב מכוון לנהיגה קלילה ונוחה. הוא סופג היטב את מהמורות הכביש. הנסיעה נעימה ורכה. ההיגוי קל. הוא מתאים מאוד לנהיגה עירונית. לפקקים. לחניות. זה רכב שקל לתמרן איתו. הוא לא הכי ספורטיבי. הוא לא מזמין לפניות חדות. אבל הוא עושה בדיוק מה שעדיף לרכב משפחתי – הוא נוח וקל לתפעול יומיומי.

הניסאן קשקאי מספק גם הוא נוחות נסיעה גבוהה. יש כאלה שיגידו שאפילו מעט יותר רכה מהספורטאז’. הוא מרגיש יציב בכביש בינעירוני. הבולמים שלו מכוילים היטב. הוא מספק תחושת ביטחון. ההיגוי שלו גם קל ונעים. הוא אולי מרגיש קצת פחות זריז מהספורטאז’ בתנועות חדות. אבל זה לא המטרה שלו. המטרה שלו היא להביא אתכם ואת המשפחה בשלום ובנוחות מנקודה א’ לנקודה ב’. וזה הוא עושה מצוין. בהשוואה בין השניים בנקודת הנהיגה, שניהם מצוינים לנוחות. אולי הקשקאי עם יתרון קל לנוחות מתלים בכבישים משובשים. הספורטאז’ אולי עם תחושה קצת יותר זריזה בהיגוי. במה כדאי לבחור? נסיעת מבחן תעזור לכם להרגיש בעצמכם.

מנועים ותיבות הילוכים: הכוח שמתחת למכסה המנוע

בלב כל רכב נמצא המנוע. ושניהם מגיעים עם מגוון אופציות. הקיה ספורטאז’ בישראל הוצע עם מנועי בנזין שונים. לרוב מנוע 2.0 ליטר או מנוע 1.6 ליטר טורבו. מנוע הטורבו כמובן חזק יותר. הוא מספק ביצועים זריזים יותר. הוא גמיש יותר. תיבות ההילוכים גם הן משתנות. אוטומטיות פלנטריות מסורתיות או רובוטיות כפולות מצמדים. השילובים האלה לרוב יעילים ומספקים ביצועים טובים לשימוש יומיומי.

הניסאן קשקאי גם הוא הציע מנועים שונים. מנוע 1.3 ליטר טורבו בשנים האחרונות. הוא מפתיע ביכולותיו למרות הנפח הקטן יחסית. הוא חסכוני. הוא מספק מספיק כוח לרוב המצבים. ניסאן ידועה בתיבות הילוכים רציפות (CVT). זו תיבה שונה. היא יכולה להיות מאוד חלקה בנהיגה רגועה. אבל לפעמים היא מייצרת רעש מנוע גבוה בעומס. השילוב של מנוע הטורבו והתיבה הרציפה בקשקאי לרוב חסכוני בדלק. וזה יתרון משמעותי בימינו. בהשוואה הזו, אם אתם מחפשים ביצועים קצת יותר ספורטיביים, מנוע הטורבו בספורטאז’ עשוי להיות מה שעדיף. אם חיסכון בדלק עומד בראש סדר העדיפויות, הקשקאי עם מנוע ה-1.3 טורבו ותיבת ה-CVT הוא מתמודד חזק.

בטיחות: הדבר החשוב ביותר

בעידן המודרני, בטיחות היא לא אופציה. היא חובה. ושני הרכבים האלה מצוידים היטב. שניהם קיבלו ציונים גבוהים במבחני ריסוק. שניהם מגיעים עם חבילות בטיחות אקטיביות מתקדמות. מערכות בלימת חירום אוטונומית. בקרת שיוט אדפטיבית. שמירה על נתיב. זיהוי הולכי רגל. ועוד ועוד. הטכנולוגיה הזו מצילה חיים. וחשוב לוודא שהיא קיימת ברכב שאתם בוחרים. בהשוואה הזו, אין מנצח ברור. שניהם משקיעים המון בבטיחות. בדקו את רשימת האבזור הספציפית בגרסה שמעניינת אתכם. וודאו שיש את כל המערכות שחשובות לכם ובהתאם לתקנות הישראליות.

עלויות ובעלות: חשבון בבקשה

רכישת רכב זו הוצאה גדולה. אבל צריך לחשוב גם קדימה. עלויות אחזקה. טיפולים. דלק. ביטוח. בהשוואה הזו, הקיה ספורטאז’ והניסאן קשקאי די דומים. שניהם רכבים פופולריים. חלפים זמינים. מוסכים מורשים רבים. עלויות הטיפולים התקופתיים לרוב דומות. צריכת הדלק תלויה כמובן במנוע ובסגנון הנהיגה. כאמור, הקשקאי עם מנוע ה-1.3 נוטה להיות חסכוני יותר ברוב המקרים. ירידת הערך גם היא פקטור. שניהם שומרים על ערכם היטב בשוק הישראלי. הם מבוקשים מאוד. במה כדאי לבחור אם התקציב הוא המגבלה העיקרית? בדקו מחירים של רכבים משומשים. לפעמים תמצאו מציאות באחד מהם. וחשוב לבדוק את היסטוריית הטיפולים של כל רכב.

לסיכום: אז על מה ללכת?

עשינו השוואה מקיפה. ראינו שהקיה ספורטאז’ והניסאן קשקאי הם מתמודדים חזקים. כל אחד עם היתרונות שלו. הספורטאז’ מציע עיצוב נועז. תא נוסעים טכנולוגי ומרווח. מנועים חזקים בחלק מהגרסאות. הוא פונה למי שמחפש מראה בולט. מרווח משפחתי גדול. וטכנולוגיה עכשווית. הקשקאי לעומת זאת, מציע קו עיצובי שמרני יותר. נוחות נסיעה מעולה. חסכון בדלק (במנוע 1.3). ואמינות מוכחת. הוא פונה למי שמעריך פשטות. נוחות מקסימלית. וחיסכון לאורך זמן.

אז במה כדאי לבחור? מה עדיף? התשובה, כמו תמיד, תלויה בכם. בהעדפות האישיות שלכם. בתקציב. ובעיקר – בצרכים שלכם. האם אתם זקוקים למקסימום מרווח? או שנוחות ישיבה בנסיעה ארוכה חשובה יותר? האם אתם חובבי טכנולוגיה ועיצוב עתידני? או שאתם מעדיפים פשטות ופרקטיות? המלצה שלנו: קראו עוד ביקורות מקצועיות. השוו רמות גימור ואבזור ספציפיות. ובעיקר – לכו לעשות נסיעות מבחן בשני הרכבים. רק כשאתם יושבים בפנים, נוהגים בהם בכבישים שאתם מכירים, מרגישים את המושבים ואת ההיגוי – רק אז תוכלו להבין באמת על מה ללכת. בהצלחה בבחירה!

המדריך שיעזור לך לבחור רכב משפחתי עד 100 אלף

איך בוחרים רכב משפחתי בתקציב של עד 100,000 ש”ח בלי ליפול על הקרח?

דווקא עכשיו? כן, עכשיו. כי הגיע הזמן להפסיק להתפשר על הרכב של אמא שלך

אם גם אתם מרגישים שאתם צריכים רכב למשפחה, אבל חוששים שתצאו מהלופ עם סלון על גלגלים מהעשור הקודם ומזגן שצועק רחמים – אתם ממש לא לבד. התקציב מוגבל, הדרישות מרקיעות שחקים, וההצעות? אוי ההצעות… אין למה להיבהל. דווקא בגבול של 100,000 ש”ח אפשר למצוא רכבים מצוינים, בטיחותיים ונוחים, רק צריך לדעת איפה לחפש ואיך לחשוב.

5 שאלות שאתם חייבים לענות עליהן לפני שמוציאים שקל

  • כמה נוסעים קבועים יש ברכב? כי ילדים, עגלות, תיקי חוגים וכלבלבים לא סופרים את עצמם לבד
  • האם אתם נוסעים בעיקר בעיר או בנסיעות בין עירוניות? זה משנה מאוד את סוג המנוע והנוחות
  • כמה זמן תכננתם להחזיק את הרכב? אין דבר כזה “לתקופה קצרה, נראה אחר כך”
  • האם אתם מתכננים צריכת דלק קפדנית או שאלו רק מילים יפות?
  • והכי חשוב – אתם בכלל נהנים לנהוג? כי צריך גם לחשוב על עצמכם. כן, מותר. מובן לגמרי.

3 סוגי רכבים שיכולים להתאים – תלוי את מי שואלים

1. רכבי סדאן – כי לפעמים הקלאסי פשוט עובד

מה שטוב לסבתא כנראה טוב גם לנכדים. רכבי הסדאן מציעים מרחב מכובד, תא מטען נדיב, ויחס עלות-תמורה שמושך את העין בדיוק כמו דודה עם קופסת עוגיות. דגמים כמו יונדאי אלנטרה או סקודה רפיד מציעים נוחות, אמינות וביצועים מרשימים במחיר שפוי – במיוחד אם בוחרים דגם של שנתונים 2019-2021.

2. רכבי האצ’בק – הצעירים המרשימים

כן, כן. גם להם יש מקום למשפחה ועוד כמה הפתעות בארגז. רכבים כמו מאזדה 3 או קיה סיד לא נופלים בפונקציונליות, ויש בהם קצת מהפלפל הזה שגורם לך לרצות לעלות על כביש החוף סתם בשביל שתהיה מוסיקה ברקע. חיסכון בדלק? בהחלט. גמישות בשימוש? אפילו יותר.

3. מיניוואן קטן – לא צריך להסביר כשיש שלושה ילדים

אתם לא צריכים רכב שיסיע כדורגלנים, אבל אתם כן צריכים תא מטען שיכיל עגלה, קורקינט, תיקים של גן ואופציה לשלוף חטיפים תוך כדי תנועה. רנו גרנד סניק או טויוטה ורסו עונים בדיוק על הצורך הזה. ובלי לחלוב לכם את התקציב.

אז איך מצמצמים אפשרויות בלי לקבל מיגרנה?

קל. פשוט מסדרים את הקריטריונים בראש. זה לא מרתון אולימפי, אבל גם לא ספונטניות של “נראה באוטו סנטר”. ככה עושים את זה:

  • שלב 1: מגדירים את סוג הרכב שרוצים – סדאן? משפחתי קומפקטי? אולי בכלל פנאי-שטח קטן?
  • שלב 2: בודקים אילו דגמים מציעים עלות-אחזקה נמוכה
  • שלב 3: עושים סיבוב באולמות תצוגה/יד שנייה. כן, ללכת פיזית.
  • שלב 4: משווים – לא לפי צבע, אלא לפי קילומטראז’, מצב, בדיקות תקופתיות ובעלי ידיים קודמות.

מה לא לעשות? חשוב לא פחות ממה כן

הטעויות שקונים עושים? מפתיע כמה שהן חוזרות על עצמן. קחו לעצמכם דקה ותודו אם עשיתם לפחות אחת מהן:

  • לא לקחת רכב לבדיקה במוסך מורשה
  • להתאהב בצבע לפני שמכירים את המנוע
  • לבחור באופציה הזולה ביותר בלי לבדוק למה זה זול כל כך
  • להקשיב לדוד שלכם שעובד ב”גרר” ויש לו “אף לרכבים” – לא באמת

שאלות שפוגשות אותי כל שבוע מחדש

מה יותר משתלם – רכב חדש או יד שנייה בן שנה-שנתיים?

כנראה שיד שנייה במצב טוב תיתן לכם יותר ראש שקט מבחינה כלכלית. יש הנחות, יש אחריות ולעיתים גם ציוד טוב יותר.

האם עדיף לקנות רכב מחברת ליסינג או פרטי?

יש יתרונות לכל צד, אבל ליסינג בדרך כלל כולל בדיקות, אחריות ושקיפות. רק תבררו היטב מי היה הנהג הקודם – אם זה טכנאי שירות שעלה וירד מדרכות, אולי כדאי לוותר.

כמה קילומטר זה “בסדר” ברכב יד שנייה מתקציב של עד 100,000?

מתחת ל-100,000 ק”מ הוא איזור ירוק. כל מה שמעבר – כדאי לבדוק שהרכב טופל טיפ-טופ, עם היסטוריה מתועדת.

האם לשדרג לרכב היברידי במסגרת התקציב?

בהחלט שווה לבדוק. יש כיום רכבים היברידיים בני שלוש-ארבע שנים בתקציב הזה – בעיקר יפנים. חיסכון לטווח ארוך.

האם עדיף מימון או תשלום מלא מהבנק?

אם אפשר לשלם בלי הלוואות – זה מושלם. אם לא, לפחות תדאגו לריבית שפויה ותבינו מראש מה גובה ההחזר החודשי בכנות.

אז מה יקרה אם לא תבחרו את הרכב הנכון?

שום דבר דרמטי, סביר שתשבו פעם בכמה שבועות בפקק ותשאלו את עצמכם: “איך לא הלכתי על האופציה עם בקרת שיוט?”. אבל למה לא להתחיל מראש עם החלטה חכמה?
העגלה לא תמיד תלויה בפרטים הקטנים, אבל ברכב – בהחלט כן.

והסיכום? פשוט אך חכם

רכב משפחתי בתקציב של עד 100,000 ש”ח הוא לא פשרה – הוא בחירה חכמה. כל עוד עושים שיעורי בית, בודקים בצורה יסודית, שואלים את השאלות הנכונות (ולא רק את הדוד עם ה״קשרים״), ומקשיבים קצת גם ללב ולא רק לחשבון הבנק – אפשר לצאת מהסוכנות עם רכב משובח שיתן שקט לכמה שנים טובות.

אז קדימה – תעשו כוס קפה, תפתחו את Google בתבונה, ותתחילו לסמן דגמים.

ואם תבחרו נכון – הילדים כבר יתחילו לריב מי יושב ליד הנהג. וזה, תודו, שווה כמעט כמו ארבעה כוסות.

סקירה מקצועית על יונדאי i30 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
היום אנחנו יוצאים למסע עומק אל תוך נבכי אחת המכוניות הפופולריות ביותר בישראל בשנים האחרונות.
מדובר ברכב משפחתי קלאסי.
כזה שמציע שילוב של פרקטיות, אמינות, וצריכת דלק סבירה.
לא מדובר במכונית ספורט לוהטת.
גם לא ברכב שטח קשוח.
זו מכונית לחיים עצמם.
לנסיעות לעבודה.
לאיסוף הילדים מהחוגים.
לסופר בשבת בבוקר.
על איזו מכונית אנחנו מדברים?
על יונדאי i30, כמובן.
Hyundai i30 בשמה הלועזי, שהפכה כמעט למילה נרדפת לרכב משפחתי מודרני בישראל.
הסקירה הזו תצלול לעומק כל מה שאתם צריכים לדעת על ה-i30.
החל מהעיצוב שלה, דרך תא הנוסעים והטכנולוגיה, ועד לביצועים, צריכת הדלק, ובטיחות.
נדבר גם על מחיר, רמות גימור, וננסה לענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות יונדאי i30 בשנת 2025?
נשווה אותה גם למתחרות העיקריות שלה בשוק המקומי.
כי כידוע, השוק הישראלי הוא זירה תחרותית במיוחד, במיוחד בקטגוריית המשפחתיות.
אנחנו כאן כדי לתת לכם את כל הכלים לקבל החלטה מושכלת.
בואו נתחיל.

I. מבוא: יונדאי i30 – המשפחתית העממית?

יונדאי i30 (Hyundai i30) היא מכונית משפחתית קומפקטית (Segment C), המיוצרת על ידי יצרנית הרכב הדרום קוריאנית יונדאי מוטור (Hyundai Motor Company).
הדגם הוצג לראשונה בשנת 2007 ומאז עבר מספר דורות ומתיחות פנים.
הדור הנוכחי, הדור השלישי של ה-i30, הוצג לראשונה בשנת 2016 ועבר מתיחת פנים משמעותית בשנת 2020, שעיצבה מחדש את החזית והעניקה שדרוגים טכנולוגיים משמעותיים.
במדינות מסוימות, הדגם משווק גם בגרסאות נוספות, כמו ה-i30 פאסטבק (i30 Fastback) בעלת עיצוב קופה 4 דלתות, או גרסאות הביצועים הקיצוניות i30 N.
בישראל, הדגם העיקרי שמשווק הוא גרסת ההאצ’בק 5 דלתות, שהפכה לרכב פופולרי מאוד בציי רכב ובשוק הפרטי כאחד.
ה-i30 ממוקמת בקטגוריה התחרותית ביותר בשוק הרכב העולמי ובישראל – קטגוריית המשפחתיות.
היא מתמודדת ראש בראש מול שמות ענקיים וותיקים כמו טויוטה קורולה (Toyota Corolla), מאזדה 3 (Mazda 3), קיה סיד (Kia Ceed), פולקסווגן גולף (Volkswagen Golf) ועוד רבות וטובות.
המיצוב שלה הוא לרוב כרכב משפחתי מודרני, מאובזר היטב, אמין יחסית ועם תמורה טובה למחיר.

קהל היעד העיקרי של יונדאי i30 הוא זוגות צעירים או משפחות קטנות המחפשות רכב אמין ופרקטי לשימוש יומיומי.
היא פונה גם לשוק הליסינג וציי הרכב, שם האמינות ועלויות האחזקה היחסית נמוכות הם פקטורים חשובים.
אנשים שרוצים רכב נוח לנסיעה, בטוח, עם מספיק מקום ל-3-4 נוסעים ומטען, ומבלי לקרוע את הכיס.
היא לא מנסה להיות הכי יוקרתית או הכי ספורטיבית, אלא פשוט לעשות את העבודה בצורה טובה ויעילה.
רבים מחוות דעת גולשים ברחבי האינטרנט ופורומי רכב מציינים את ה-i30 כרכב “פשוט שעובד”, מה שמעיד על הפוקוס שלה על פונקציונליות ואמינות.

בסקירה המקיפה הזו, נפרק את יונדאי i30 לגורמים.
נתחיל במראה החיצוני והפנימי.
נצלול לעומק הטכנולוגיה והאבזור שהיא מציעה.
נבחן את יחידות ההנעה ואת צריכת הדלק שלהן (נתון קריטי עבור רוכשים רבים).
נעבור דרך חווית הנהיגה, נוחות הנסיעה והתנהגות הכביש.
נעסוק בהרחבה בנושא הבטיחות, עם התייחסות למבחני בטיחות ומערכות עזר לנהג.
וכמובן, נגיע לעיקר: מחיר, רמות גימור בישראל, עלויות ובעיות פוטנציאליות.
בסיום, נסכם וננסה להבין האם ה-i30 עדיין מהווה בחירה מובילה בקטגוריה שלה בשנת 2025.
הסקירה הזו נועדה לתת לכם תמונה מלאה, שתסייע לכם להחליט האם היא הרכב המתאים עבורכם.

II. עיצוב חיצוני: אבולוציה ולא מהפכה

העיצוב החיצוני של יונדאי i30 בדורה הנוכחי, ובמיוחד לאחר מתיחת הפנים של 2020, הוא אבולוציה טבעית של שפת העיצוב של יונדאי.
הוא לא צועק או מתריס, אלא משדר מודרניות, אלגנטיות וקצת יותר דינמיות מהדורות הקודמים.
הפילוסופיה העיצובית נוטה להיות מרוסנת יחסית למתחרות מסוימות בקטגוריה שמנסות להיות נועזות יותר, אך עדיין שואפת להיראות רלוונטית ועדכנית.
הרושם הכללי הוא של רכב משפחתי נאה, פרופורציונלי ומודרני, שישתלב היטב בכל נוף עירוני או בינעירוני.

בחזית, השינוי המשמעותי במתיחת הפנים התמקד בגריל הקדמי.
הוא הפך רחב ומובלט יותר, עם עיצוב “קסקדה” (Cascading Grille) שהפך לסימן היכר של יונדאי.
יחידות התאורה (הפנסים הקדמיים) עוצבו מחדש, והן משתלבות בגריל בצורה חלקה, וכוללות חתימת אור LED מודרנית בצורת V ברמות הגימור הגבוהות יותר.
גם פנסי הערפל והכונסים האווירודינמיים (האמיתיים או המדומים) בפגוש הקדמי קיבלו עדכון, והם תורמים למראה רחב ויציב יותר של הרכב.
התוצאה היא חזית שנראית בוגרת יותר, אגרסיבית קלות ומודרנית ביחס לעיצם לפני מתיחת הפנים.

מהצד, ה-i30 שומרת על צללית האצ’בק מוכרת וקלאסית.
קו המותניים מטפס קלות לכיוון החלק האחורי.
קו הגג מעט משתפל אך שומר על מרווח ראש סביר.
בתי הגלגלים מעוצבים בצורה סטנדרטית.
הקווים הכלליים נקיים יחסית, ללא קיפולים דרמטיים או חיתוכים אגרסיביים מדי.
חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל מגיעים בדרך כלל בגדלי 16 או 17 אינץ’, תלוי ברמת הגימור.
העיצובים שלהם משתנים, אך כולם נועדו לשדר מודרניות ומעט דינמיות.
גלגלי ה-17 אינץ’ ברמות הגימור הבכירות יותר תורמים למראה נוכח יותר של הרכב על הכביש.

מאחור, העיצוב שמר על קווים מוכרים אך קיבל נגיעות עדכניות.
פנסי הזנב קיבלו גם הם עדכון עיצובי וכוללים גרפיקת LED מודרנית.
הפגוש האחורי עוצב מחדש, ובחלק מרמות הגימור הוא כולל פתחי יציאת פליטה (לרוב מדומים) התורמים למראה ספורטיבי קלות.
דלת תא המטען גדולה יחסית ומקלה על העמסה.
הספוילר המותקן בחלק העליון של דלת תא המטען הוא סטנדרטי ותורם למראה דינמי וגם מעט לייצוב אווירודינמי במהירויות גבוהות.
בסך הכל, עיצוב החלק האחורי הוא פונקציונלי ונאה, ומשלים את המראה הכללי של הרכב.
המידות הפיזיות של ה-i30 דומות למקובל בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, מה שמקל על התמרון והחניה בעיר, בהשוואה לרכבים גדולים יותר כמו SUV.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: נוחות ופרקטיות

הכניסה לתא הנוסעים של יונדאי i30 חושפת אווירה של פרקטיות ומודרניות.
הקונספט העיצובי בפנים הוא נקי ופונקציונלי, עם דגש על נוחות השימוש בפקדים השונים.
העיצוב אינו פורץ דרך או עתידני במיוחד, אלא שמרני ונעים לעין, כזה שקל להתרגל אליו ולהשתמש בו יומיום ללא צורך בהתאמות מיוחדות.
הנדסת האנוש לרוב טובה, כאשר הפקדים הפיזיים למערכת בקרת האקלים ופונקציות נהיגה מרכזיות ממוקמים בצורה נגישה ואינטואיטיבית.

במתיחת הפנים, יונדאי שדרגה את איכות החומרים בחלקים שונים של תא הנוסעים.
בחלקו העליון של הדשבורד ועל הדלתות הקדמיות ניתן למצוא לרוב חומרים רכים ונעימים למגע, התורמים לתחושה איכותית יותר.
בחלקים התחתונים והנסתרים יותר, נעשה שימוש בפלסטיק קשיח יותר, אך זהו דבר מקובל בקטגוריה.
איכות ההרכבה הכללית טובה מאוד, ללא קרקושים או רעשים לא רצויים גם בנסיעה על כבישים משובשים.
מושבים לרוב מגיעים בריפוד בד עמיד ונעים, וברמות הגימור הגבוהות יותר ניתן למצוא גם שילובי עור סינטטי.

נוחות המושבים הקדמיים טובה מאוד לנסיעות ארוכות.
הם מספקים תמיכה סבירה לגב ולצדדים, וניתנים לכיוונון (בחלק מרמות הגימור כיוונון חשמלי חלקי).
מאחור, הספסל האחורי מציע מקום סביר לשני מבוגרים.
נוסע שלישי יוכל להצטרף לנסיעות קצרות, אך מרווח הכתפיים יהיה מוגבל יחסית, במיוחד בהשוואה לרכבי פנאי גדולים יותר.
מרווח הרגליים מאחור טוב לקטגוריה, וגם מרווח הראש מספק למרבית המבוגרים, בזכות קו הגג שאינו משתפל יתר על המידה.
פתחי מיזוג אחוריים קיימים בחלק מרמות הגימור, ומשפרים משמעותית את נוחות הנוסעים מאחור במזג האוויר הישראלי.

נפח תא המטען ביונדאי i30 בגרסת ההאצ’בק עומד על כ-395 ליטר (לפני קיפול מושבים).
זהו נפח תא מטען טוב לקטגוריה ומאפשר העמסה של כמות נכבדה של מטען, קניות או מזוודות.
צורת תא המטען רגילה יחסית, עם סף הטענה בגובה סביר שאינו מקשה במיוחד על הכנסת חפצים כבדים.
ניתן לקפל את המושבים האחוריים ביחס של 60/40 כדי להגדיל משמעותית את נפח ההעמסה, וליצור משטח כמעט שטוח, שימושי במיוחד להובלת חפצים ארוכים.
ישנן גם אפשרויות עיגון סטנדרטיות בתא המטען.
פתרונות אחסון נוספים בתא הנוסעים כוללים תא כפפות בגודל סביר, כיסים בדלתות, מחזיקי כוסות בקונסולה המרכזית ובמשענת היד האחורית (בחלק מהדגמים), ותא אחסון מתחת למשענת היד.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מודרני ועדכני

בתחום הטכנולוגיה והאבזור, יונדאי i30 עשתה קפיצת מדרגה משמעותית במתיחת הפנים האחרונה.
היא מציעה חבילת טכנולוגיה מודרנית ורלוונטית, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות יותר המשווקות בישראל.
הפוקוס הוא על קישוריות, מידע לנהג, ומערכות נוחות התורמות לחוויה יומיומית קלה ונעימה.

מערכת המולטימדיה המרכזית היא גולת הכותרת בחלק זה.
היא מבוססת על מסך מגע בגודל 8 אינץ’ כסטנדרט, וברמות גימור מסוימות אף מסך 10.25 אינץ’ גדול ואיכותי יותר.
איכות התצוגה טובה, הצבעים עשירים והרזולוציה גבוהה.
מהירות התגובה של המסך למגע לרוב טובה, אם כי לעיתים רחוקות ניתן להרגיש השהייה קלה בפקודות מסוימות.
מבנה התפריטים אינטואיטיבי וקל לניווט, והמערכת לרוב מגיבה היטב לפקודות.
היא תומכת באופן מלא בקישוריות סמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto.
ברמות הגימור הגבוהות יותר, הקישוריות היא אלחוטית, מה שמשדרג משמעותית את נוחות השימוש וחוסך את הצורך בכבלים מסורבלים.
ישנם שקעי USB זמינים לטעינה ולקישוריות.
איכות העוזר הקולי המשולב במערכת המולטימדיה סבירה, ומאפשרת שליטה קולית בסיסית על פונקציות כמו ניווט או מוזיקה.

לפני הנהג, במקום לוח מחוונים אנלוגי מסורתי, נמצא לוח מחוונים דיגיטלי מלא (Virtual Cockpit) בגודל 7 אינץ’.
הוא מספק מידע חיוני על הנהיגה כמו מהירות, סל”ד, צריכת דלק, מידע ממערכות הבטיחות ועוד.
אפשרויות התצוגה ניתנות להתאמה אישית במידה מסוימת, ומאפשרות לנהג לבחור איזה מידע יוצג ובאיזו צורה.
התצוגה ברורה וקלה לקריאה בכל תנאי תאורה.

מערכת השמע הסטנדרטית ב-i30 מספקת איכות שמע טובה לשימוש יומיומי, המתאימה למרבית המאזינים.
הצליל מאוזן יחסית.
ברמות הגימור הגבוהות, לעיתים מוצעת מערכת שמע משודרגת (מותג או סאונד אחר) המספקת חווית שמע עשירה יותר ועם צליל מדויק יותר.
אבזור נוחות מרכזי המוצע ב-i30 ברמות גימור שונות בישראל כולל בקרת אקלים מפוצלת (מאפשרת לנהג ולנוסע לידו לבחור טמפרטורה נפרדת), חימום למושבים קדמיים (ולעיתים גם חימום לגלגל ההגה – פינוק נעים במיוחד בחורף הישראלי), גג שמש פנורמי (מעניק תחושת מרחב ואור בתא הנוסעים), כניסה והתנעה ללא מפתח, חיישני חניה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס איכותית ועוד.
אבזור זה משתנה כמובן בין רמות הגימור השונות, ומהווה חלק משמעותי בהבדלי המחיר ביניהן.
אין ב-i30 טכנולוגיות ייחודיות פורצות דרך שאין למתחרות, אך החבילה הכוללת שהיא מציעה היא עשירה ותחרותית ביחס למחיר שלה.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק: יעילות ונוחות

יונדאי i30 המשווקת בישראל מתבססת לרוב על יחידת הנעה אחת או שתיים עיקריות, המתאימות לאופי המשפחתי והפרקטי של הרכב.
היחידה הנפוצה ביותר היא מנוע בנזין אטמוספרי (ללא טורבו) בנפח 1.5 ליטר (1.5 MPi), שהחליף את מנוע ה-1.6 ליטר הישן יותר.
מנוע זה מייצר הספק של כ-110 כוחות סוס ומומנט של כ-14.7 קג”מ.
יחידת הנעה זו משודכת בדרך כלל לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT), שנועדה לספק יעילות מרבית ונוחות נסיעה חלקה.
ישנה גם אופציה ליחידת הנעה חזקה ויעילה יותר, לרוב מנוע טורבו בנזין בנפח 1.0 ליטר (1.0 T-GDi) או 1.4 ליטר (1.4 T-GDi), המציעים הספק ומומנט גבוהים יותר (120 כ”ס ו-17.5 קג”מ למנוע ה-1.0 ליטר, וכ-140 כ”ס ו-24.7 קג”מ למנוע ה-1.4 ליטר).
מנועי הטורבו משודכים בדרך כלל לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים (DCT) עם 7 הילוכים.

נתוני התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש משקפים את אופי הרכב.
עם מנוע ה-1.5 ליטר ותיבת הילוכים רציפה, התאוצה ל-100 קמ”ש אורכת כ-11.7 שניות.
זהו נתון סביר לנסיעה יומיומית רגועה, אך הוא אינו מרשים או ספורטיבי בשום צורה.
עם מנוע ה-1.4 ליטר טורבו ותיבת 7 הילוכים רובוטית, התאוצה מהירה יותר ועומדת על כ-9.2 שניות.
תחושת הכוח עם מנוע ה-1.5 ליטר מספקת לנסיעה עירונית ובינעירונית רגועה.
בעקיפות ותאוצות ביניים במהירויות גבוהות יותר, יש צורך בתכנון מוקדם יותר, והתיבה הרציפה עלולה להרגיש מאומצת ורעשנית.
מנועי הטורבו, לעומת זאת, מספקים תחושת כוח זמינה יותר ומאפשרים עקיפות בטוחות וזריזות יותר.
תיבת 7 הילוכים הרובוטית בדרך כלל פועלת בצורה חלקה יחסית בנהיגה רגילה, אם כי לעיתים בנהיגת זחילה בעיר היא יכולה להיות מעט פחות חלקה מתיבת הילוכים פלנטרית או רציפה.

אחד ההיבטים החשובים ביותר לרוכשים בישראל הוא צריכת דלק.
עבור מנוע ה-1.5 ליטר האטמוספרי, נתוני היצרן לפי תקן WLTP עומדים על כ-16-17 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת.
במציאות, ובתנאי הדרך והפקקים בישראל, צריכת הדלק הריאלית צפויה להיות סביב 12-14 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת.
עבור מנועי הטורבו (1.0 ו-1.4), נתוני היצרן לפי WLTP עומדים על כ-17-18 ק”מ לליטר.
צריכת הדלק הריאלית של מנועי הטורבו תלויה יותר בסגנון הנהיגה; נהיגה אגרסיבית תגרום לצריכת דלק גבוהה משמעותית, אך בנהיגה רגועה ניתן להגיע לנתונים קרובים יותר לנתוני היצרן, סביב 13-15 ק”מ לליטר.
חשוב לזכור שחיפוש “צריכת דלק” הוא מונח נפוץ גם בעידן הרכב החשמלי, ולמרות שרכבים אלו לא צורכים דלק אלא אנרגיה (קוט”ש), ההשוואה הכלכלית עדיין רלוונטית.
ה-i30, בהיותה רכב בנזין, מתמודדת מול עלויות דלק גבוהות בישראל בהשוואה לעלות צריכת אנרגיה ברכב חשמלי, אך נהנית מטווח נסיעה ארוך יותר בין תדלוקים בהשוואה לרכב חשמלי בעל טווח מוגבל.
היעדר גיר ידני והימצאותם של גיר אוטומטי רציף או גיר רובוטי מקלים על הנהיגה בפקקים, אך יש להם השפעה על התנהגות הרכב ועל צריכת הדלק בפועל.

VI. טעינה: רכב בנזין – אין צורך בעמדת טעינה

יונדאי i30, בגרסאות המשווקות באופן נרחב בישראל (נכון לאפריל 2025), היא מכונית המונעת במנוע בעירה פנימית (ICE – Internal Combustion Engine) המשתמש בבנזין כדלק.
משמעות הדבר היא שבניגוד לרכבים חשמליים לחלוטין (BEV) או רכבי פלאג-אין היברידיים (PHEV), ליונדאי i30 אין סוללת הנעה גדולה הדורשת טעינה חשמלית.
לכן, כל הסעיפים הנוגעים לקצבי טעינת AC או DC, זמני טעינה, סוגי מחברים, ואפליקציות לניהול טעינה, אינם רלוונטיים עבור דגם זה.
ה”תדלוק” של יונדאי i30 מתבצע בדומה לכל רכב בנזין מסורתי אחר – עצרת בתחנת דלק, מילאת בנזין במיכל, והמשכת בנסיעה.

חווית ה”טעינה” של רכב בנזין כמו ה-i30 מתבטאת בפשטות ומהירות התדלוק.
תוך מספר דקות בודדות ניתן למלא מיכל דלק שלם (בדרך כלל בנפח של כ-50 ליטר), מה שמעניק לרכב טווח נסיעה של מאות קילומטרים (בהתאם לצריכת הדלק בפועל).
זאת בהשוואה לזמני טעינה משתנים ברכב חשמלי, שיכולים לנוע בין שעות ארוכות בטעינה ביתית AC לבין כ-20-40 דקות בטעינה מהירה DC כדי להוסיף מאות קילומטרים לטווח.
עבור נהגים שמעוניינים בפשטות וזמינות תדלוק בכל מקום ובכל זמן, ללא צורך בתכנון מוקדם של עמדות טעינה, יונדאי i30 מציעה את הפתרון המוכר והנוח.
עם זאת, הם כמובן משלמים על נוחות זו בעלות תפעול יומיומית גבוהה יותר ביחס לעלות צריכת אנרגיה ברכב חשמלי, וכן בפליטת מזהמים מהאגזוז.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות מעל הכל

חווית הנהיגה ביונדאי i30 מכוונת בבירור לנוחות וקלות שימוש יומיומית.
הרכב תוכנן לספק נסיעה נעימה ושקטה ככל הניתן, במיוחד במהירויות עירוניות ובינעירוניות רגועות.
נוחות הנסיעה היא אחת מנקודות החוזק המרכזיות של הדגם.
מערכת המתלים מכוילת להיות רכה יחסית, והיא מצליחה לספוג היטב מהמורות ושיבושים אופייניים בכבישים הישראלים, הן בתוך העיר והן בכבישים בינעירוניים פחות סלולים.
על כבישים גליים או משובשים במיוחד, עדיין תורגש תנודה מסוימת, אך בסך הכל, ה-i30 מעניקה נסיעה רגועה ונעימה למרבית הנוסעים.

רמת בידוד הרעשים ב-i30 טובה לקטגוריה.
רעש מנוע חודר לתא הנוסעים רק תחת תאוצה חזקה, בעיקר עם מנוע ה-1.5 ליטר ותיבת ההילוכים הרציפה שמביאה את המנוע לסל”ד גבוה יחסית.
רעשי רוח מורגשים במהירויות גבוהות מעל 110-120 קמ”ש, אך אינם מוגזמים.
רעשי כביש, במיוחד מכבישים מחוספסים או מצמיגים רחבים, עשויים לחדור מעט יותר, אך בסך הכל, תא הנוסעים שומר על שקט יחסי המאפשר שיחה נוחה גם בנסיעות ארוכות.

בכל הנוגע להתנהגות דינמית, יונדאי i30 אינה מכונית שתוכננה לרגש את הנהג באספלט.
היא מתנהגת בצורה בטוחה וצפויה, עם נטייה ברורה לתת היגוי (Substeer) כאשר דוחקים אותה חזק מדי לפניות.
תחושת ההיגוי קלה מאוד ומנותקת, במיוחד במצב נהיגה רגיל.
היא אינה מספקת משוב רב מהכביש, מה שמפחית את תחושת החיבור לדרך.
משקל ההיגוי עולה במעט במצב ספורט (אם קיים), אך עדיין נותר קל ופחות מדויק מזה של מתחרות מסוימות בעלות אופי דינמי יותר (כמו המאזדה 3 למשל).
זוויות הגלגול בפניות מורגשות, ומשקפות את כיול המתלים הרך המכוון לנוחות.
אחיזת הכביש סבירה בהחלט לנהיגה רגילה, אך לא צריך לצפות ממנה ליכולות ספורטיביות.

תחושת הבלמים ב-i30 טובה ובטוחה.
הבלימה לינארית וקלה למינון, וניתן להפעיל כוח בלימה רציני בעת הצורך.
מאחר וזו מכונית בנזין רגילה (ולא היברידית או חשמלית), אין כאן מערכת רגנרציה לבלימת מנוע באמצעות הסוללה.
היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב שומר על קו ישר בצורה בטוחה בכבישים מהירים.
קלות התמרון בעיר היא אחת מנקודות החוזק שלה.
ההיגוי הקל, רדיוס הסיבוב הקטן יחסית והמידות הקומפקטיות מאפשרים השתחלות קלה בפקקים וחניה במקומות צפופים.
היעדר גיר ידני והשימוש בגיר אוטומטי הופכים את הנהיגה בפקקים לנוחה ורגועה בהרבה, וזה יתרון משמעותי עבור נהגים רבים בישראל.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: חבילה מודרנית

בטיחות היא נושא בעל חשיבות עליונה עבור יונדאי i30, והיא מצוידת בחבילת בטיחות מודרנית ומקיפה, במיוחד בדגמים המשווקים בישראל.
הדגם זכה לציון מרבי של 5 כוכבים מתוך 5 במבחני בטיחות של Euro NCAP.
במבדקי בטיחות אלו, ה-i30 קיבלה ציונים גבוהים בהגנה על נוסעים מבוגרים וילדים, וכן ציון טוב יחסית בתחום הולכי הרגל ומערכות עזר לבטיחות.
הציון הגבוה במבחני בטיחות מעיד על מבנה קשיח ובסיסי בטוח, בנוסף למערכות האקטיביות התורמות למניעת תאונות.

מעבר למבנה הבסיסי, יונדאי i30 מצוידת בחבילה מרשימה של מערכות ADAS (Advanced Driver-Assistance Systems) כסטנדרט או כאופציה, תלוי ברמת הגימור בישראל.
חבילת SmartSense של יונדאי כוללת בין היתר:
– מערכת בלימת חירום אוטונומית (AEB) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי, שיכולה לבלום את הרכב או לסייע לבלימה כדי למנוע או לצמצם עוצמת התנגשות.
– מערכת שמירה על נתיב הנסיעה (LKA) הכוללת גם סיוע אקטיבי לשמירה על מרכז הנתיב (LFA).
– בקרת שיוט אדפטיבית (SCC) המסוגלת לשמור על מרחק מהרכב שמלפנים, ואף להביא את הרכב לעצירה מוחלטת ולחידוש נסיעה בפקקים (ברמות גימור מסוימות ובשילוב עם תיבת ההילוכים המתאימה).
– התרעת עייפות נהג (DAW).
– אורות גבוהים אוטומטיים (HBA).
– ניטור שטחים מת (BCW) והתרעה על תנועה חוצה מאחור (RCCW) – חשוב מאוד ליציאה מחניה צפופה.
– מערכת התרעה על שכחת ילדים במושב האחורי (ROA) – תכונה חשובה במיוחד בישראל.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב טוב ויעיל.
מערכת שמירת הנתיב פועלת בצורה חלקה יחסית ואינה אגרסיבית מדי בהתערבותה.
בקרת השיוט האדפטיבית עובדת היטב בנסיעות בינעירוניות ובפקקים, ומקלה משמעותית על הנהיגה.
מערכת בלימת החירום מתריעה לרוב בזמן ומתערבת בעת הצורך.
חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר בלבד ואינן פוטרות את הנהג מאחריות.
יש לוודא שהמערכות מופעלות כהלכה לפני תחילת הנסיעה, ולהיות ערניים לדרך בכל עת.
החבילה הכוללת של מבדקי בטיחות טובים ויחידה מקיפה של מערכות עזר לנהג הופכות את ה-i30 למכונית בטוחה מאוד בקטגוריה שלה, ונותנת שקט נפשי לנהג ולנוסעים.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה התמורה?

כמו כל רכב חדש הנמכר בישראל, גם מחיר יונדאי i30 מושפע ממיסוי, שער חליפין, תנאי יבוא והתחרות בשוק.
השאלה “כמה עולה” יונדאי i30 תלויה באופן ישיר ברמת הגימור ובשנת הייצור (אם מדובר בשוק המשומשות).
כנכון לאפריל 2025, טווח המחיר עבור יונדאי i30 חדשה בגרסת ההאצ’בק בישראל נע לרוב סביב 135,000 ש”ח ועד כ-160,000 ש”ח, תלוי כמובן ברמת הגימור ובמבצעים הנקודתיים של היבואן.
מחירון הרכב, כפי שמתפרסם על ידי לוי יצחק או גורמים אחרים בשוק המשומשות, משמש כמדד עיקרי לשווי הרכב המאבד מערכו עם הזמן והנסועה.

בישראל, יונדאי i30 משווקת בדרך כלל במספר רמות גימור עיקריות, המציעות שילובים שונים של אבזור נוחות ובטיחות.
רמת הגימור הבסיסית, לרוב נקראת Inspire או Premium, מציעה חבילת אבזור סטנדרטית הכוללת מערכת מולטימדיה, קישוריות סמארטפונים, מערכות בטיחות אקטיביות בסיסיות, בקרת אקלים רגילה ועוד.
רמות גימור גבוהות יותר, כמו Supreme או Elite, מוסיפות אבזור יוקרתי וטכנולוגי יותר, כגון מסך מולטימדיה גדול יותר, לוח מחוונים דיגיטלי מלא, ריפודי עור סינטטי, גג פנורמי, מושבים מחוממים, אבזור בטיחות מתקדם יותר (ניטור שטחים מת, בקרת שיוט אדפטיבית מלאה) ועוד.
ההבדלים ברמות הגימור משפיעים לא רק על המחיר ההתחלתי אלא גם על שווי השימוש הפוטנציאלי של הרכב בעתיד.

תנאי האחריות שמציעה יונדאי בישראל הם בדרך כלל טובים מאוד, ותורמים לשקט הנפשי של הרוכשים.
האחריות המלאה על הרכב עומדת לרוב על 5 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
תנאי אחריות אלו נחשבים לתחרותיים מאוד בשוק הישראלי ונותנים מענה טוב לבעיות פוטנציאליות או תקלות בלתי צפויות שעלולות להופיע במהלך תקופת האחריות.
מאחר וה-i30 אינה רכב היברידי או חשמלי, אין צורך לדון באחריות נפרדת על הסוללה.

עלויות התחזוקה הצפויות של יונדאי i30 נחשבות לסבירות עבור רכב בקטגוריה זו.
טיפולים תקופתיים מתבצעים לרוב אחת לשנה או כל 15,000 ק”מ (הקודם מביניהם), ועלותם אינה גבוהה באופן חריג.
זמינות חלפים טובה בשוק, הן מקוריים והן תחליפיים.
ידוע כי דגמי יונדאי נחשבים לאמינים יחסית, אך כמו בכל רכב, גם בהן עלולות להופיע בעיות או תקלות לאורך זמן, בעיקר לאחר תום תקופת האחריות ובהתאם לתחזוקה שוטפת וסגנון נהיגה.
תקלות נפוצות בדגמים מסוימים של יונדאי לאורך השנים כללו לעיתים בעיות קלות במערכת המולטימדיה או חיישנים, אך בדרך כלל לא מדובר בבעיות מכאניות חמורות או יקרות לתיקון, בוודאי בהשוואה לדגמים מסוימים של יצרנים אחרים.
בכל מקרה, האחריות המורחבת מספקת כיסוי טוב לרוב התקלות המכאניות והחשמליות המשמעותיות בתקופה זו.

X. יתרונות: למה לבחור ביונדאי i30?

  • נוחות נסיעה טובה מאוד:
    מערכת המתלים מכוילת היטב ומספקת שיכוך יעיל של מהמורות ושיבושים בכבישים.
    זה הופך את הנסיעה בתוך העיר ומחוצה לה לנעימה ורגועה, גם על אספלט פחות מושלם.
    הרכב מצטיין במיוחד בנסיעות ארוכות יותר.
  • חבילת בטיחות מקיפה וציונים גבוהים:
    ציון 5 כוכבים במבחני Euro NCAP מעיד על בסיס מבני בטוח.
    המגוון הרחב של מערכות ADAS אקטיביות, המוצעות לרוב כסטנדרט בחלק משמעותי מרמות הגימור בישראל, מעניק שכבת הגנה נוספת ומסייע במניעת תאונות.
    מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית ושמירה על נתיב תורמות משמעותית לבטיחות היומיומית.
  • אבזור עשיר וטכנולוגיה עדכנית:
    מערכת המולטימדיה עם קישוריות אלחוטית לסמארטפונים (ברמות גימור גבוהות), לוח המחוונים הדיגיטלי וחבילת נוחות כמו בקרת אקלים מפוצלת וחימום מושבים (תלוי רמת גימור) מעניקים תחושה מודרנית ומשפרים את חווית השימוש היומיומית.
    התמורה לאבזור ביחס למחיר לרוב טובה בהשוואה למתחרות.
  • פרקטיות ושימושיות יומיומית גבוהה:
    מרווח פנים סביר לארבעה נוסעים ותא מטען בנפח טוב הופכים את ה-i30 למתאימה היטב לצרכים של משפחה קטנה או זוג.
    קלות התמרון בעיר, היגוי קל ורדיוס סיבוב טוב מקלים על נהיגה וחניה בסביבה אורבנית צפופה.
  • אמינות ועלויות אחזקה סבירות:
    יונדאי נהנית ממוניטין טוב של אמינות בשוק הישראלי.
    עלויות הטיפולים התקופתיים סבירות וזמינות חלפים טובה.
    תנאי האחריות המצוינים (5 שנים ללא הגבלת קילומטרים) מספקים שקט נפשי משמעותי מפני תקלות פוטנציאליות יקרות במהלך תקופת האחריות.
  • צריכת דלק סבירה (עם מנועי טורבו):
    בעוד מנוע ה-1.5 ליטר האטמוספרי מספק צריכת דלק בינונית יחסית, מנועי הטורבו (1.0 ו-1.4) מציעים שילוב טוב יותר של ביצועים וצריכת דלק, ויכולים להגיע לנתונים טובים בתנאי נהיגה רגועים.

XI. חסרונות: למה לשקול מחדש?

  • ביצועים פושרים עם מנוע 1.5 ליטר:
    יחידת ההנעה האטמוספרית בנפח 1.5 ליטר, שהיא הנפוצה ביותר, מספקת ביצועים בסיסיים בלבד.
    בעקיפות או בתאוצות חזקות, המנוע עלול להרגיש חלש יחסית, ותיבת ההילוכים הרציפה עלולה להיות רועשת.
    למי שמחפש זריזות או “גיר” שמעניק תחושה ספורטיבית, זה לא הרכב.
  • התנהגות כביש לא מרגשת:
    ההיגוי קל ומנותק ממשוב, זוויות הגלגול מורגשות והרכב נוטה לתת היגוי כאשר ננהג בו בצורה דינמית.
    היא בטוחה וצפויה, אך לחלוטין לא מהנה לנהיגה אקטיבית בהשוואה לחלק מהמתחרות ששמות דגש רב יותר על חווית נהיגה.
  • איכות חומרים לא אחידה בתא הנוסעים:
    בעוד בחלקים העליונים של תא הנוסעים נעשה שימוש בחומרים רכים ונעימים, בחלקים התחתונים והנסתרים יותר עדיין נעשה שימוש בפלסטיק קשיח ופשוט למראה.
    זה נותן תחושה מעט פחות “פרימיום” בהשוואה למתחרות מסוימות (כמו פולקסווגן גולף או מאזדה 3).
  • עיצוב חיצוני שמרני:
    העיצוב של ה-i30 נאה ומודרני, אך אינו פורץ גבולות או ייחודי במיוחד.
    בהשוואה למתחרות בעלות עיצוב נועז יותר, היא עלולה להיראות מעט אנונימית.
  • צריכת דלק ריאלית גבוהה יותר מנתוני יצרן:
    בעוד נתוני WLTP נראים מבטיחים, צריכת הדלק בפועל, במיוחד בנהיגה עירונית ובפקקים האופייניים לישראל, יכולה להיות גבוהה משמעותית מנתוני היצרן, במיוחד עם מנוע ה-1.5 ליטר.

XII. יונדאי i30 בהשוואה למתחרות: קרב המאסות

קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות בישראל היא כאמור זירת קרב עזה, ויונדאי i30 מתמודדת מול שמות ענקיים וותיקים.
בהשוואה לטויוטה קורולה (Toyota Corolla), שנחשבת לאייקון של אמינות ומובילה בשוק ההיברידי בישראל, ה-i30 בגרסאות הבנזין שלה מציעה לרוב מחיר רכישה מעט נמוך יותר ואבזור עשיר יותר ביחס למחיר.
הקורולה ההיברידית תהיה לרוב חסכונית יותר בדלק בנהיגה עירונית, בעוד ה-i30 עשויה להיות מעט יותר זריזה בכביש פתוח עם מנועי הטורבו שלה.
נוחות הנסיעה בשתיהן טובה, אך לקורולה יש לעיתים תחושה מעט יותר “מנותקת”.

מול מאזדה 3 (Mazda 3), הידועה בעיצוב היוקרתי שלה, איכות החומרים הגבוהה וחווית הנהיגה הדינמית והמחוברת יותר, יונדאי i30 מציעה לרוב מחיר אטרקטיבי יותר וחבילת בטיחות מקיפה יותר כסטנדרט ברמות הגימור הפופולריות.
המאזדה 3 מרגישה יוקרתית ואיכותית יותר בפנים, וההיגוי וה”גיר” שלה מעניקים תחושה מהנה יותר לנהג שמעריך דינמיות.
עם זאת, המאזדה 3 נוטה להיות פחות מרווחת מאחור ובתא המטען בהשוואה ל-i30.

מתחרה קרובה נוספת היא קיה סיד (Kia Ceed), שהיא למעשה אחות פלטפורמה של ה-i30 וחלוקת רכיבים משמעותית.
הסיד מציעה לרוב חבילה דומה מאוד מבחינת מנועים, גיר, אבזור ובטיחות, ולעיתים נבדלת בעיקר בעיצוב החיצוני והפנימי ובכיול המתלים או ההיגוי שמרגישים מעט שונים.
בחירה בין השתיים תהיה לרוב עניין של העדפה אישית בעיצוב או הבדלים קטנים ברמות הגימור או המחיר הנקודתי בעת הרכישה.
גם בהשוואה לפולקסווגן גולף (Volkswagen Golf), שנחשבת אמת מידה איכותית בקטגוריה, ה-i30 מציעה תמורה טובה יותר למחיר מבחינת אבזור, בעוד הגולף מתבלטת באיכות חומרים והרכבה מעולה ובדרך כלל ביחידות הנעה טורבו יעילות וחזקות יותר גם בנפחים קטנים.

XIII. סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי i30?

יונדאי i30, בגרסת ההאצ’בק המשווקת בישראל, היא מכונית משפחתית קומפקטית שמצליחה להישאר רלוונטית ותחרותית בשוק תובעני גם בשנת 2025.
היא לא מנסה להיות פורצת דרך, אלא מתמקדת במתן מענה מדויק לצרכים של רוב רוכשי הרכב המשפחתי: פרקטיות, נוחות, בטיחות ואמינות.
השדרוגים הטכנולוגיים במתיחת הפנים האחרונה, בדמות מערכת המולטימדיה המשופרת וחבילת הבטיחות המקיפה, העניקו לה נקודות זכות חשובות מול מתחרותיה.
גם מרווח הפנים ותא המטען מספקים את הצרכים היומיומיים של משפחה ממוצעת.

בהשוואה למתחרותיה המרכזיות, ה-i30 ממוקמת לרוב במקום טוב מבחינת תמורה למחיר.
היא מציעה חבילת אבזור נדיבה ביחס למחיר שלה, ובמקרים רבים עשירה יותר מהמתחרות הישירות במחיר דומה.
היא פחות מרהיבה בעיצוב ופחות מרגשת לנהיגה ממאזדה 3, ופחות חסכונית בדלק בנהיגה עירונית מטויוטה קורולה ההיברידית.
אך היא מפצה על כך בנוחות נסיעה טובה, חבילת בטיחות אקטיבית מתקדמת, ומוניטין מוצק של אמינות ועלויות אחזקה סבירות.
רבים מחוות דעת גולשים ברשת מציינים לטובה את נוחות הנסיעה והאמינות של הדגם לאורך שנים.

אז האם כדאי לקנות יונדאי i30?
התשובה היא בהחלט כן, אבל לא לכולם.
היא מתאימה במיוחד למי שמחפש רכב משפחתי אמין, בטוח, נוח וקל לנהיגה ותפעול יומיומי.
היא בחירה מצוינת למשפחות צעירות, לנהגי ליסינג וצי רכב, ולכל מי ששם דגש על פרקטיות ותמורה טובה למחיר מבלי לחפש את הריגוש מאחורי ההגה.
היעדר גיר ידני (ובשנים האחרונות גם אופציות דיזל) הופך אותה למתאימה במיוחד למי שרגיל ונוח לו עם תיבת הילוכים אוטומטית.
למי שמחפש ביצועים ספורטיביים, חווית נהיגה מרגשת, או את רמת הגימור והיוקרה הפנימית של מכוניות פרימיום בקטגוריה, כדאי לשקול חלופות.
גם למי שצריכת דלק עירונית מירבית היא בראש סדר העדיפויות, כדאי לבחון אופציות היברידיות בהשוואה ל-i30 בנזין.
אבל לרוב רוכשי הרכב המשפחתי בישראל, יונדאי i30 מספקת חבילה שלמה, מאוזנת ומשתלמת שהופכת אותה לאחת הבחירות ההגיוניות והמומלצות בקטגוריה.
השילוב של אמינות, בטיחות, אבזור טוב ומחיר תחרותי ממקם אותה בצמרת קטגוריית המשפחתיות העממיות בישראל.

קיה ספורטאז’ היברידי או טויוטה RAV4 היברידי

אז אתם עומדים בפני החלטה חשובה.

הגיע הזמן להחליף את הרכב או לקנות רכב חדש לגמרי.

הכיוון ברור: רכב פנאי, מרווח, ובעיקר – היברידי.

זה הגיוני לגמרי.

גם חסכון בדלק וגם ירוק יותר לסביבה.

שני שמות קופצים מיד לראש:

קיה ספורטאז’ היברידי וטויוטה RAV4 היברידי.

שני רכבים מעולים, פופולריים בטירוף, ונמצאים בדיוק באותה קטגוריה.

אבל רגע, אם שניהם כל כך טובים ובאותה קטגוריה, איך מחליטים?

זו בדיוק השאלה שאנחנו הולכים לצלול אליה לעומק.

השוואה ראש בראש: המועמדים על שולחן הניתוח

בואו נשים את הדברים על השולחן.

גם הספורטאז’ ההיברידי וגם ה-RAV4 ההיברידי הם רכבי פנאי משפחתיים (C-SUV) שמציעים הנעה כפולה, עיצוב אופנתי, טכנולוגיה עדכנית וחשוב מכל – יחידת הנעה שמשלבת מנוע בנזין ומנוע חשמלי לחיסכון בדלק.

הם מתחרים ישירות על אותו פלח שוק: משפחות, צעירים ומבוגרים כאחד, שמחפשים רכב ורסטילי ליום יום, לנסיעות ארוכות בסופ”ש וגם לגיחות קצרות בשבילי עפר קלים.

אבל מתחת למעטה הדמיון, מסתתרים לא מעט הבדלים.

ההבדלים האלה יכולים להיות קריטיים ולהכריע במה כדאי לבחור עבורכם.

על מה ללכת? הצצה מתחת למכסה המנוע

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין שני הרכבים טמון בלב ליבן: יחידת ההנעה ההיברידית.

טויוטה, חלוצת ההיברידיות, משתמשת בטכנולוגיה שהיא מפתחת כבר עשרות שנים.

קיה, לעומת זאת, נכנסה לתחום קצת יותר מאוחר אבל בהחלט סגרה פערים במהירות.

  • טויוטה RAV4 היברידי: ה-RAV4 משתמש במנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר הפועל במחזור אטקינסון היעיל, יחד עם מנוע חשמלי (או שניים, בגרסאות ההנעה הכפולה). השילוב הזה מייצר הספק כולל של כ-218-222 כ”ס (תלוי גרסה והנעה). המערכת ההיברידית של טויוטה ידועה באמינותה ובמעברים חלקים מאוד בין הנעת בנזין לחשמל.
  • קיה ספורטאז’ היברידי: הספורטאז’ ההיברידי משתמש במנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר טורבו (כן, טורבו!) יחד עם מנוע חשמלי. ההספק המשולב עומד על כ-230 כ”ס. השימוש במנוע טורבו בנזין הוא שונה מהגישה של טויוטה, ויכול להשפיע על תחושת הנהיגה ועל צריכת הדלק בנסיעות מסוימות.

המשמעות הפרקטית: בעוד ששני הרכבים מציעים ביצועים דומים מבחינת הספק כולל ותאוצה, הדרך שבה הכוח מסופק שונה מעט.

ה-RAV4 מרגיש לעיתים קצת יותר לינארי ורגוע, במיוחד במעבר בין חשמל לבנזין, תודות לטכנולוגיה המוכחת של טויוטה. הספורטאז’, עם מנוע הטורבו, יכול להרגיש קצת יותר נמרץ בטווחי מהירות מסוימים.

חווית נהיגה: איך הם מרגישים על הכביש (ובעיר)?

זה לא רק המספרים היבשים, זה גם איך הרכב מרגיש כשאתם מאחורי ההגה.

טויוטה RAV4: היציבות השקטה

ה-RAV4 ידוע בנוחות הנסיעה שלו וביציבות.

הוא מרגיש נטוע על הכביש, בולע יפה את מהמורות העיר ומספק נסיעה רגועה בכבישים מהירים.

ההיגוי קליל, מה שהופך אותו לנוח מאוד לתמרון בחניה וברחובות צפופים.

המערכת ההיברידית עושה עבודה מצוינת במעברים בין מנועים, ולרוב תמצאו את עצמכם מתגלגלים בשקט על חשמל במהירויות עירוניות, מה שתורם רבות לתחושה השלווה.

חסרון קל יכול להיות רעש מנוע הבנזין כשהוא נכנס לפעולה בבת אחת (מה שנקרא ‘אפקט הוואריאטור’), אם לוחצים על הדוושה בעוצמה.

קיה ספורטאז’: העידון המודרני

הספורטאז’ מציע חווית נהיגה מודרנית ומעודנת.

גם הוא נוח מאוד, ולעיתים אף מרגיש קצת יותר מרוסן בכיול המתלים שלו.

ההיגוי נעים ומדויק, והרכב מרגיש יציב ובטוח.

המערכת ההיברידית עובדת טוב, והשימוש במנוע הטורבו יכול לתת תחושת זמינות כוח קצת שונה מה-RAV4.

קיה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית באיכות תא הנוסעים ובידוד הרעשים, והספורטאז’ מרגיש שקט ומפנק בנסיעה.

אז מה עדיף מבחינת נהיגה?

זה תלוי בהעדפה.

אם אתם מחפשים את השקט הנפשי והיציבות המוכרת, ה-RAV4 הוא אופציה נהדרת.

אם אתם מעדיפים תחושה קצת יותר ‘רגילה’ (בגלל מנוע הטורבו) ועידון כללי גבוה יותר, הספורטאז’ יתאים לכם אולי יותר.

פנים הרכב: המקום שבו חיים

הרכב הוא לא רק כלי תחבורה, הוא גם המשרד הנוסע שלכם, חדר המשחקים של הילדים, והמקום שבו אתם מבלים לא מעט זמן.

עיצוב הפנים, נוחות הישיבה, המרווח והטכנולוגיה – כל אלה קובעים כמה נעים ופרקטי יהיה לכם לחיות עם הרכב ביום יום.

קיה ספורטאז’: ההייטק המרווח

הספורטאז’ החדש עשה מהפכה מבחינת עיצוב פנים.

הוא מרגיש מודרני, עתידני כמעט, עם מסך גדול וקמור שמשלב את לוח המחוונים ומערכת המולטימדיה.

החומרים איכותיים ברובם, ויש תחושה של יוקרה יחסית לקטגוריה.

מבחינת מרווח, הספורטאז’ מצטיין במרווח לנוסעים מאחור, גם למבוגרים.

תא המטען גדול ושימושי, והוא יבלע בקלות עגלת תינוק גדולה ועוד כמה תיקים של קניות מסופר גדול.

הטכנולוגיה עשירה, עם קישוריות מלאה לסמארטפונים ומסך מגע גדול וברור.

אבל, יש מי שפחות יתחבר לשליטה כמעט מוחלטת דרך המסך המגע, גם עבור דברים בסיסיים כמו בקרת אקלים.

טויוטה RAV4: הפרקטיות המוכרת

פנים ה-RAV4 מרגיש קצת יותר שמרני בעיצוב שלו.

הוא פחות “וואו” מהספורטאז’, אבל הוא מאוד פונקציונלי ופרקטי.

החומרים עמידים, והכפתורים והפקדים פיזיים וקלים לתפעול – יתרון משמעותי למי שמעדיף לא להתעסק עם מסכים בזמן נהיגה.

מבחינת מרווח פנים, ה-RAV4 מציע גם הוא מרווח טוב מאוד לנוסעים ותא מטען גדול ומרווח.

הוא אולי מרגיש קצת פחות מרווח מהספורטאז’ לנוסעים גבוהים מאחור, אבל ההבדל לא דרמטי.

מערכת המולטימדיה השתפרה בדגמים החדשים יותר, אבל עדיין מרגישה קצת פחות מתקדמת וזורמת מזו שבספורטאז’.

במה כדאי לבחור מבחינת פנים?

אם אתם חובבי טכנולוגיה, עיצוב מודרני ומסכים גדולים, הספורטאז’ כנראה ידבר אליכם יותר.

אם אתם מעדיפים פונקציונליות, כפתורים פיזיים ותחושה של “עובד ולא מסתבך”, ה-RAV4 יהיה הבחירה ההגיונית.

אמינות ובטיחות: ראש שקט

כשקונים רכב, במיוחד היברידי, רוצים לדעת שהוא ישמש אתכם לאורך שנים בלי כאבי ראש מיותרים.

בטיחות היא כמובן עניין שאי אפשר להתפשר עליו.

טויוטה RAV4: השם הטוב של האמינות

טויוטה בנתה לעצמה מוניטין אגדי של אמינות, במיוחד בכל הקשור למערכות היברידיות.

המערכת ההיברידית של טויוטה נחשבת לאחת העמידות והמוכחות ביותר בעולם.

זה אומר שסביר להניח שתראו RAV4 היברידיים עם קילומטרז’ גבוה מאוד נוסעים ללא בעיות מיוחדות במערכת ההיברידית או במנוע.

מבחינת בטיחות, ה-RAV4 מצויד בחבילת מערכות בטיחות אקטיביות מקיפה שקיבלה ציונים גבוהים במבחני ריסוק.

קיה ספורטאז’: קפיצת מדרגה משמעותית

קיה עשתה כברת דרך עצומה בשנים האחרונות מבחינת אמינות ואיכות ייצור.

הדגמים החדשים של קיה נחשבים אמינים למדי ומגיעים לרוב עם אחריות יצרן ארוכה, מה שמעיד על הביטחון של היצרן במוצר שלו.

מערכת ההנעה ההיברידית של הספורטאז’ היא אמנם פחות ותיקה מזו של טויוטה, אך היא מודרנית ונחשבת אמינה.

גם הספורטאז’ מצויד במערכות בטיחות אקטיביות מהדור האחרון וקיבל ציונים גבוהים במבחני בטיחות אירופאיים.

מה עדיף מבחינת אמינות ובטיחות?

אם האמינות האבסולוטית היא בראש סדר העדיפויות שלכם, ובמיוחד אמינות לטווח ארוך מאוד עם קילומטרז’ גבוה, המוניטין של טויוטה והטכנולוגיה המוכחת שלה נותנים לה יתרון קל.

עם זאת, חשוב להדגיש שהספורטאז’ הוא רכב אמין מאוד בפני עצמו ומציע שקט נפשי עם אחריות ארוכה ומערכות בטיחות מתקדמות לא פחות מה-RAV4.

צריכת דלק ועלויות: הארנק מדבר

אחת הסיבות העיקריות לבחור ברכב היברידי היא חיסכון בדלק.

אבל מה קורה בפועל? והאם יש הבדלים משמעותיים בין השניים?

  • צריכת דלק: באופן רשמי, הנתונים דומים למדי בשני הרכבים, ונעים סביב 16-18 ק”מ לליטר בשילוב.

    במציאות, הנתונים יכולים להשתנות מאוד בהתאם לסגנון הנהיגה ותנאי הדרך (עיר לעומת בינעירוני).

    בנסיעה עירונית מרובה, שבה המנוע החשמלי עובד יותר, שניהם יהיו חסכוניים מאוד.

    בנסיעה בינעירונית מהירה, צריכת הדלק תעלה בשניהם.

    יש דיווחים על כך שבנסיעה בינעירונית מהירה, מנוע הטורבו של הספורטאז’ עשוי להיות מעט פחות חסכוני ממנוע האטקינסון של ה-RAV4, אך ההבדלים לרוב אינם דרמטיים.

    השורה התחתונה: שניהם חסכוניים משמעותית מרכבי בנזין מקבילים, ויתרונם בא לידי ביטוי בעיקר בנהיגה עירונית ופקקים.

  • עלויות תחזוקה: טויוטה ידועה בעלויות תחזוקה סבירות וזמינות חלפים טובה. קיה גם היא עם עלויות סבירות ושירות טוב.

    חשוב לבדוק את עלויות הטיפולים התקופתיים ואת תנאי האחריות על הסוללה ההיברידית (שבשני הרכבים לרוב ארוכה מאוד, 8-10 שנים).

  • מחיר רכישה: המחירים יכולים להשתנות בהתאם לגרסה ולאבזור, ולעיתים יש מבצעים שמשפיעים על המחיר הסופי.

    באופן כללי, המחירים של שני הרכבים דומים ונמצאים בטווח מחירים פרימיום יחסית לרכבי C-SUV.

    כדאי לעשות השוואת מחירים מדויקת לגרסאות הספציפיות שמעניינות אתכם.

אז במה כדאי לבחור? על מה ללכת בסוף?

אין תשובה אחת נכונה לשאלה הזו.

ההחלטה אם ללכת על קיה ספורטאז’ היברידי או טויוטה RAV4 היברידי תלויה בסופו של דבר בהעדפות האישיות שלכם ובמה שחשוב לכם יותר ברכב.

למי מתאים הטויוטה RAV4 היברידי?

  • אתם שמים את האמינות בראש סדר העדיפויות, ומוניטין ארוך שנים של אמינות היברידית חשוב לכם מאוד.
  • אתם מעדיפים פנים רכב פרקטי ופונקציונלי עם כפתורים פיזיים, ולא חובה לכם את העיצוב הכי מודרני והמסכים הכי גדולים.
  • אתם מחפשים נוחות נסיעה ויציבות מוכחת.
  • אתם נוסעים הרבה בתוך העיר ורוצים לנצל את היתרון של המערכת ההיברידית של טויוטה בנסיעה חשמלית שקטה.

למי מתאים הקיה ספורטאז’ היברידי?

  • אתם מחפשים עיצוב פנים מודרני וטכנולוגי, ומתחברים לקונספט של מסכים גדולים ושליטה דיגיטלית.
  • אתם רוצים מרווח פנים מצוין, במיוחד לנוסעים מאחור.
  • אתם מעדיפים חווית נהיגה מעודנת ונעימה, עם תחושה מודרנית ובידוד רעשים טוב.
  • אתם רוצים רכב שמציע אחריות יצרן ארוכה ושקט נפשי מבחינת תקלות בשנים הראשונות.

מחשבות לסיכום

גם הספורטאז’ וגם ה-RAV4 הם רכבים היברידיים מצוינים בקטגוריה שלהם.

הם מציעים חיסכון בדלק, פרקטיות משפחתית גבוהה, ומערכות בטיחות מתקדמות.

טויוטה מביאה את הניסיון והמוניטין הבלתי מעורערים שלה באמינות היברידית.

קיה מביאה עיצוב מודרני, תא נוסעים מרשים וטכנולוגיה עדכנית.

כדי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורכם, אחרי שקראתם את ההשוואה הזו, הדבר הכי חשוב לעשות הוא ללכת לאולמות התצוגה.

היכנסו לרכבים, שבו בפנים, בדקו את המרווח.

ובעיקר – צאו לנסיעת מבחן.

תרגישו איך הרכב מאיץ, איך הוא מתנהג בפניות, איך הוא בולם ואיך הוא מרגיש לכם בנוחות.

רק כך תדעו באמת איזה רכב מתאים לכם יותר, ותוכלו להחליט על מה ללכת בראש שקט.

בהצלחה!

רנו קדג’אר תקלות נפוצות שכדאי להכיר לפני קנייה

רנו קדג’אר: מה קורה מתחת למכסה המנוע?

אבל רגע, מה הקאץ’? למה כולם מדברים על זה?

אין הרבה רכבי קרוסאובר שמצליחים לשלב נוחות, עיצוב ייחודי וביצועים מספיק טובים למחיר. עם זאת, רנו קדג’אר, החמודה שיש לה גם סטייל אירופאי וגם תעוזה משפחתית, משאירה הרבה אנשים תוהים – האם היא באמת הבחירה הנכונה? ולמה לפעמים אורות נדלקים בדשבורד כאילו התחיל פסטיבל?

בואו ניכנס פנימה (לא באמת נכנס, כן? מטאפורית) ונסתכל על מה שבאמת שווה לדעת על התקלות הנפוצות של רנו קדג’אר – ולא, זה לא תמיד סימן לחזור בריצה לסוכנות. יש תשובות, יש פתרונות, ויש גם כמה חיוכים בדרך.

5 תקלות שלא תמצאו בפרוספקט של הסוכנות

אז קניתם קדג’אר. ברכות! עכשיו הגיע הזמן להכיר את חמישיית הפיתויים הפחות זוהרים שלה – ויש אפילו שם לכל אחד מהם:

  • תסמונת הקלאץ’ הנעלם: דגם ידני? לפעמים הקלאץ’ מרגיש כמו בן נוער – נוכח-נפקד. תחושת דריכה לא עקבית שדורשת לפעמים החלפה מוקדמת מהרגיל של המצמד.
  • הגיר האוטומטי – לפעמים שואל עצמו קיומיות: בדגמים עם גיר אוטומטי, יש דיווחים על העברות בלתי חלקות, מעין השתהות בין הילוכים שקורית בעיקר בנסיעה עירונית צפופה.
  • מערכת המולטימדיה – מופע קאמבק יומי: מסך המגע R-Link לפעמים מחליט שהוא צריך רגע לחשוב על החיים. אתחולים עצמיים, חוסר מענה זמני ולפעמים GPS שעלול להציע לך לנסוע דרך הים – קורים.
  • חיישני חניה עם חרדות נטישה: בדגמים מסוימים – בעיקר בשנים הראשונות של הדגם – היה מקרה או שניים שבהם חיישני רוורס מגיבים באיחור או לא מגיבים בכלל.
  • תאורת LED – לא תמיד זוהרת כמו בפרסומת: בחלק מהדגמים, תאורת היום בזוגות פנסים נראית כאילו היא בשפעת – נורית אחת עובדת והשנייה לוקחת חופש.

אבל למה זה קורה בכלל? ולמה דווקא לי?!

1. שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ותשומת לב לפרטים שלא תמיד מגיעה בזמן

רנו ניסתה להביא משהו רענן לשוק – ולהרבה מהבחינות, הצליחה. אבל כמו בכל שילוב של אלקטרוניקה, תוכנה ומכאניקה, לא כל חלק מגיב באותה זריזות כמו הנהג. מערכות מתקדמות כאלו דורשות עדכונים תכופים, כי תוכנה היא כמו פיצה – היא טובה כשהיא חמה ועדכנית.

2. תנאי מזג אוויר, סגנון נהיגה וחיים בכלל

לפעמים זה פשוט קשור לישראל. החום, היובש, הפס האחרון בפיתול ליד החרמון, או פקקי איילון – כולם שמים את הרכבים למבחן. והקדג’אר, עם כל היופי שלה, גם לא חסינה לשחיקה.

רגע, יש מה לעשות עם זה?

אז כן. לפני שאתם מתקשרים לדוד מהשכונה שהוא מכונאי חובב, הנה מה שבאמת אפשר וכדאי לעשות:

  • עקבו אחרי קריאות יצרן: רנו פרסמה מספר קריאות תיקון (Recall) שקשורות לדגמים מסוימים. שווה לבדוק אם הרכב שלכם ברשימה.
  • עדכוני תוכנה: ביקור קצר במוסך מורשה יכול לעדכן את המערכות למצב שבו הן פחות… אממ… הולכות לישון פתאום.
  • בדיקה תקופתית רגילה: תתפלאו מה סריקה פשוטה עם מחשב הרכב יכולה לחשוף. לפעמים כל הסיפור הוא חיישן אחד שהחליט שמשעמם לו.
  • החלפה מונעת של רכיבים חריגים: המצמד? שווה לבדוק אותו בסביבות ה-60,000 ק”מ מתוך מחשבה ולא רק בעקבות תקלה.

שאלות שלא נעים לשאול (אבל כולנו שואלים בכל זאת)

  • האם כדאי לקנות קדג’אר יד שנייה?
    תשובה: כן, אבל עם בדיקה קפדנית. רצוי דרך מוסך מומחה לרנו, כולל סריקה מלאה.
  • כמה יעלה לי לתקן את מערכת ה-R-Link?
    תשובה: משתנה, אבל בדרך כלל ניתן לתקן או לעדכן בלי לקרוע את הארנק. שווה לבדוק אם זה נכלל באחריות.
  • יש גרסה פחות מועדת לתקלות?
    תשובה: הדגמים המאוחרים יותר (אחרי 2018) הראו שיפור משמעותי באמינות.
  • כמה בעיה זו התקלה בגיר?
    תשובה: יותר מציק מאשר הרסני. לרוב לא גורם להרס מלא אלא דורש כיוון או ניקוי שסתומים.
  • אפשר להסתדר לבד עם הקפיצות בגיר?
    תשובה: רק אם תתרגלו לנסיעה כמו של קנגורו קטן. מומלץ לטפל.

ומה אם אגיד לכם שאין רק בעיות?

למרות הכל – וזה חשוב להזכיר – לקדג’אר יש גם הרבה מאוד ניצחונות. היא מציעה נוחות נסיעה יוצאת דופן, מרווח פנימי שמתאים גם למשפחה עם שני ילדים ופודל מעוצב, והיא נראית מעולה על הכביש.

החוויות של רוב בעלי הרכב הן חיוביות, והתקלות הנ”ל נוגעות לאחוז קטן יחסית – אבל תמיד טוב לדעת מראש. חשוב לזכור שגם מרצדס, טסלה או ריינג’רובר (במחיר כפול או משולש) עשויות להביא איתן ענייני תחזוקה לא צפויים. קדג’אר פשוט עושה את זה… בסגנון צרפתי יותר.

אז לסיכום: לרוץ למוסך או ללטף את ההגה?

רנו קדג’אר היא רכב שראוי להתייחס אליו בסבלנות ובהבנה. כן, יש לו אופי. לפעמים הוא נוהג לעצמו, לפעמים הוא מתחרט באמצע. אבל עם תחזוקה שוטפת וטיפול מקצועי, היא תשרת אתכם נאמנה ועל הדרך תגרום לשכנים לשאול “של מי הקרוסאובר ההורס הזה?”.

בסופו של דבר, כמו כל קשר, גם הקשר עם הרכב שלנו דורש תקשורת, אכפתיות… ולעיתים תוכנת עדכון קטנה לשבת. אז תתניעו בביטחון – היא תבוא איתכם לכל מקום, גם אם לפעמים תרטון קלות בדרכה לשם.

דילוג לתוכן