ברוכים הבאים לסקירה המקיפה שלנו כאן בפורטל הרכב הישראלי PRK.
הפעם אנחנו שמים את הפוקוס על רכב ששלט כאן ביד רמה במשך שנים רבות.
כזה שעיצב את הכבישים שלנו והיה חלק כמעט מכל משפחה או צי רכב בארץ.
אנחנו מדברים כמובן על יונדאי i25.
רכב סדאן קומפקטי שיובא לישראל במשך כעשור, פחות או יותר בין 2010 ל-2019.
הוא בעצם הדור הרביעי של יונדאי אקסנט המוכרת (Hyundai Accent), שקיבל אצלנו את השם השיווקי i25 כדי להשתלב בליין הדגמים המצליח של יונדאי באותה תקופה, לצד ה-i10 הקטנה יותר וה-i30 הגדולה יותר.
ה-i25 מבית יונדאי (Hyundai).
ה-i25 בישראל נמכרה בעיקר בגרסת הסדאן.
היא כמעט ולא שווקה בגרסת האצ’בק בארץ.
זו הייתה מכונית סדאן קלאסית.
ארבע דלתות, תא מטען נפרד.
כזו שפנתה לקהל שחיפש פתרון תחבורה אמין, פרקטי ולא יקר לתחזוקה.
היא מוקמה בקטגוריית הסדאן הקומפקטיות, קצת בין מכוניות סופר-מיני סדאן (כמו סיאט טולדו או הונדה סיטי של אז) לבין משפחתיות “אמיתיות” יותר כמו יונדאי i30, מאזדה 3, טויוטה קורולה וקיה פורטה/סראטו.
היא התחרתה ראש בראש בעיקר מול קיה ריו סדאן (Kia Rio Sedan) שהייתה אחותה לפלטפורמה, ומול דגמים כמו סקודה ראפיד (Skoda Rapid) ופיג’ו 301 (Peugeot 301).
המיצוב שלה היה ברור: אמינות, עלות קנייה נמוכה יחסית (בעיקר לציים), ופשטות תפעול.
היא הפכה במהירות ללהיט בקרב ציי רכב וגם אצל משפחות פרטיות שחיפשו שקט נפשי ומינימום בעיות.
קהל היעד העיקרי שלה היה רחב למדי.
החל מנהגי ליסינג, דרך משפחות צעירות ועד אנשים מבוגרים שחיפשו רכב נוח וקל לנהיגה.
זו לא הייתה מכונית למי שחיפש ריגושים על הכביש או חידושים טכנולוגיים פורצי דרך.
זו הייתה פשוט מכונה שעושה את העבודה, ובצורה טובה.
רבים שקלו והיום שוקלים האם כדאי לקנות יונדאי i25 משומשת.
בסקירה הזו, נצלול לעומק לכל האספקטים של יונדאי i25, ננתח את היתרונות והחסרונות שלה מהפרספקטיבה של היום, נתייחס לעיצוב, למרווח, ליחידות ההנעה, לבטיחות ואיך לא – גם לעלות האחזקה ולכמה עולה i25 בשנת 2025 בשוק המשומשות.
נשמע גם לחוות דעת גולשים שצברו ניסיון עם הדגם הזה.
בואו נתחיל.
עיצוב חיצוני: פלואידיק סקאלפצ’ר פוגש פרקטיות
פילוסופיה עיצובית ורושם כללי
כשיונדאי i25 הושקה, היא הייתה חלק מהמהפכה העיצובית של יונדאי שנקראה “פלואידיק סקאלפצ’ר” (Fluidic Sculpture).
השם המפוצץ הזה בא לתאר קווים זורמים, דינמיים וקצת דרמטיים יותר לעומת הדגמים השמרניים של העבר.
ה-i25 בהחלט הציגה קווים כאלה.
היא נראתה מודרנית ומרשימה יחסית לדגמי סדאן קומפקטיים אחרים באותה תקופה.
הרושם הכללי היה של מכונית שנראית גדולה יותר ממה שהיא באמת.
נקייה לעין, עם נוכחות נחמדה על הכביש, אבל לא כזו שתגרום לאנשים להסתובב אחריה ברחוב (אלא אם כן הם נהגי מונית שמזהים עמית למקצוע).
אלמנטים עיצוביים בולטים
בחזית, ה-i25 קיבלה גריל כרום בולט (בגרסאות מסוימות) ופנסים קדמיים משוכים לאחור שנכנסו עמוק לתוך הכנפיים.
זה נתן לה מראה טיפה כועס או נחוש.
קווי המתאר מהצד היו הצד החזק שלה כסדאן.
הצללית הייתה זורמת, עם קו גג שהשתפל בעדינות לכיוון תא המטען.
קו מותניים בולט עבר לאורך הרכב והוסיף מימד דינמי.
בתי הגלגלים היו בולטים יחסית.
החלק האחורי עוצב גם הוא עם פנסים גדולים יחסית שגלשו מהכנפיים אל דלת תא המטען.
הפגוש האחורי היה פשוט ונקי.
העיצוב הכולל היה נעים לעין ופרקטי, בהתאם לייעוד הרכב.
חישוקים ומידות
ה-i25 הגיעה בדרך כלל עם חישוקי פלדה פשוטים בגודל 15 אינץ’ ברמות הגימור הבסיסיות, או חישוקי סגסוגת קלה (מגנזיום בלשון העם) בגודל 15 או 16 אינץ’ ברמות הגימור הגבוהות יותר.
החישוקים לא היו הכי ספורטיביים בעולם, אבל בהחלט תרמו למראה הכללי הנקי.
מבחינת מידות פיזיות, ה-i25 הייתה סדאן קומפקטית טיפוסית.
האורך שלה עמד על כ-4.37 מטר, רוחב של כ-1.70 מטר ובסיס גלגלים של כ-2.57 מטר.
היא הייתה מעט ארוכה יותר ועם בסיס גלגלים ארוך יותר מדגמי סופר-מיני סדאן, אבל קצרה יותר וצרה יותר ממשפחתיות כמו i30 או קורולה.
המידות האלה תרמו למרווח פנימי טוב יחסית לגודל החיצוני, וגם סייעו להתנהלות קלה יחסית בסביבה עירונית צפופה.
עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פונקציונליות לפני הכל
האווירה הכללית והקונספט העיצובי
אם העיצוב החיצוני ניסה להיות מעט דרמטי ו”פלואידי”, תא הנוסעים של יונדאי i25 היה סיפור אחר לגמרי.
כאן הקונספט העיצובי היה פשוט: פונקציונליות, הנדסת אנוש סבירה, ועמידות.
האווירה הכללית הייתה די פשוטה ושמרנית.
לא תמצאו כאן טאצ’ים יוקרתיים או עיצובים פורצי דרך.
הכל במקום שאתה מצפה לו.
הקווים היו פשוטים, ולא עמוסים מדי.
יש שיאמרו שזה קצת משעמם, אבל מצד שני, זה מאד נוח לתפעול ואינו מסיח את הדעת.
איכות חומרים והרכבה
בכל מה שקשור לאיכות החומרים, חשוב לזכור שה-i25 מוקמה כרכב עממי ופרקטי.
לכן, רוב החומרים בהם נעשה שימוש בתא הנוסעים הם פלסטיק קשיח.
ניתן למצוא אותו על הדשבורד, על דיפוני הדלתות, ועל הקונסולה המרכזית.
אין כאן כמעט חומרים רכים או נעימים למגע כמו בדגמים יקרים יותר או מודרניים יותר.
עם זאת, חשוב לציין שאיכות ההרכבה של החלקים הללו הייתה בדרך כלל טובה מאד.
לאורך שנים של שימוש, גם בתנאי ליסינג קשוחים, תא הנוסעים של ה-i25 נטה להישאר מורכב היטב, ללא קרקושים מיותרים או התפרקויות של חלקים.
החומרים היו עמידים לשריטות ולבלאי, מה שהתאים מאד לייעוד שלה כ”סוס עבודה”.
הנדסת אנוש ונוחות תפעול
אחד היתרונות הבולטים של ה-i25 היה בהנדסת האנוש שלה.
הכל ממוקם בצורה הגיונית וקלה לגישה.
פקדי בקרת האקלים (בין אם ידנית או אוטומטית) היו כפתורים עגולים פשוטים או כפתורים פיזיים ברורים.
הפקדים של מערכת השמע היו גם הם כפתורים פיזיים קלים לתפעול, ללא צורך לצלול לתפריטים דיגיטליים מורכבים (שגם כך לא היו קיימים).
מסך מגע, אם היה קיים, היה בדרך כלל קטן יחסית ועם פונקציונליות בסיסית ביותר.
הראות החוצה מהרכב הייתה טובה לכל הכיוונים.
קורות A לא היו עבות מדי, והחלון האחורי היה גדול יחסית.
זה סייע בתמרונים צפופים ובחנייה.
מושבים ומרווח פנימי
המושבים ביונדאי i25 היו נוחים למדי לנסיעות יומיומיות ולמרחקים בינוניים.
הם לא הציעו תמיכה צדדית יוצאת דופן, אבל היו מרופדים היטב.
מושב הנהג בדרך כלל כלל כוונון גובה.
בשורה השנייה, ה-i25 הציעה מרווח טוב מאד לשני נוסעים מבוגרים.
מרווח הרגליים היה נדיב יחסית לקטגוריה, ומרווח הראש היה מספק גם לאנשים גבוהים.
הושבת שלושה מבוגרים מאחור אפשרית לנסיעות קצרות, אך תהיה צפופה למדי.
לילדים, כמובן, המרווח היה מצוין.
בסיס הגלגלים הנדיב יחסית תרם לתחושת המרווח בפנים.
תא מטען ואחסון
כמכונית סדאן, אחד היתרונות הגדולים של יונדאי i25 היה תא המטען שלה.
הוא הציע נפח אחסון נדיב, בדרך כלל מעל 450 ליטר.
זה היה נפח שהתחרה בכבוד גם במשפחתיות גדולות יותר.
צורת תא המטען הייתה סדירה יחסית, מה שהקל על הטענת מזוודות גדולות או קניות מהסופר.
סף ההטענה היה סביר.
בחלק מהגרסאות ניתן היה לקפל את המושב האחורי (בחלקים או כיחידה אחת) כדי להגדיל את נפח האחסון לפריטים ארוכים, אם כי הפתח בין תא הנוסעים לתא המטען לא תמיד היה גדול במיוחד.
בתא הנוסעים עצמו היו פתרונות אחסון סבירים, כמו תא כפפות בגודל טוב, כיסים בדלתות ומחזיקי כוסות.
טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: בסיסית ושורדת
מערכות טכנולוגיות בתקופתה
כשיונדאי i25 הייתה חדשה על הכביש, המונח “טכנולוגיה ברכב” היה שונה למדי ממה שאנחנו מכירים באפריל 2025.
מערכות עזר לנהג או קישוריות סמארטפון מתקדמת היו נדירות גם בדגמים יקרים יותר, בטח ובטח בדגמים עממיים כמו ה-i25.
הטכנולוגיה התבטאה בעיקר במערכות בטיחות פסיביות (כריות אוויר) ואקטיביות בסיסיות (ABS, ESP בחלק מהגרסאות המאוחרות יותר).
האבזור הטכנולוגי התמקד בעיקר בנוחות בסיסית ובידור.
מערכת מולטימדיה
ברוב שנותיה וברמות הגימור הנפוצות בישראל, יונדאי i25 הגיעה עם מערכת שמע בסיסית למדי.
בדרך כלל היה זה רדיו דיסק עם נגן CD וחיבורים בסיסיים כמו AUX ו-USB.
בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר או בשנים מאוחרות יותר, ניתן היה למצוא חיבור בלוטות’ לדיבורית.
מסך מגע לא היה ציוד סטנדרטי.
רכבי ליסינג רבים צוידו לאחר מכן במערכות מולטימדיה אנדרואיד בהתקנה מקומית, עם מסך גדול יותר ויכולות מתקדמות יותר כמו ניווט וחיבור לסמארטפון.
מערכת השמע המקורית, עם רמקולים סטנדרטיים, הציעה איכות סאונד סבירה לחדשות ורדיו, אבל לא משהו שחובבי מוזיקה יתלהבו ממנו.
לוח מחוונים ואבזור נוחות
לוח המחוונים ביונדאי i25 היה אנלוגי לחלוטין.
מד מהירות, מד סל”ד, מד דלק ומד חום מנוע.
במרכז היה לרוב מסך דיגיטלי קטן שהציג נתונים בסיסיים של מחשב דרך, כמו קילומטרז’, צריכת דלק ממוצעת וטווח נסיעה.
אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי שניתן להתאמה אישית כמו ברכבים מודרניים.
מבחינת אבזור נוחות, רמות הגימור (רמת גימור) השונות הציעו מגוון.
רמת הגימור הבסיסית (לרוב נקראה Inspire) כללה מיזוג ידני, חלונות חשמל, נעילה מרכזית, ולעיתים שליטה מההגה על מערכת השמע.
רמות גימור גבוהות יותר (כמו Premium או Intense) הוסיפו לרוב חישוקי מגנזיום, פנסי ערפל, בקרת אקלים דיגיטלית, ובחלק מהשנים אפילו גג נפתח חשמלית.
מערכות כמו חימום/אוורור מושבים או תצוגה עילית (HUD) לא היו קיימות בדגם זה.
ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: עובדת בלי להתלונן
יחידות הנעה בישראל
יונדאי i25 שווקה בישראל עם שתי יחידות הנעה בנזין עיקריות לאורך שנותיה.
המנוע הפופולרי יותר היה מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר.
הוא הפיק בדרך כלל כ-107 כוחות סוס (כ-79 קילוואט) ומומנט מרבי של כ-13.8 קג”מ.
יחידת הנעה נוספת וחזקה יותר הייתה מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר.
הוא הפיק כ-124 כוחות סוס (כ-91 קילוואט) ומומנט מרבי של כ-15.9 קג”מ.
שני המנועים שודכו בישראל בעיקר לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית.
בתחילת דרכה עם מנוע ה-1.4 ליטר, התיבה האוטומטית הייתה מיושנת יחסית וכללה 4 הילוכים בלבד.
בשנים מאוחרות יותר, הדגם (בעיקר עם מנוע 1.6 ליטר, ולעיתים גם 1.4 ליטר) קיבל תיבת 6 הילוכים אוטומטית מודרנית וחסכונית יותר.
גרסאות עם גיר ידני היו נדירות למדי בשוק הישראלי.
ביצועים בנהיגה יומיומית
מבחינת ביצועים, יונדאי i25 לא תוכננה להיות מכונית ספורטיבית.
עם מנוע ה-1.4 ליטר ותיבת 4 הילוכים, התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש ארכה בערך 12-13 שניות.
עם מנוע ה-1.6 ליטר ותיבת 6 הילוכים, הנתון השתפר לכ-10-11 שניות.
בנהיגה יומיומית, המנועים סיפקו ביצועים מספקים בהחלט.
בעיר, התאוצה מהמקום הייתה זריזה מספיק כדי להשתלב בתנועה.
בתאוצות ביניים, למשל בעקיפות או בהשתלבות בכביש מהיר, המנועים (ובעיקר ה-1.6 ליטר) דרשו קצת יותר מאמץ, והתיבה האוטומטית לפעמים התמהמהה קצת לפני שהורידה הילוך.
תיבת 4 ההילוכים הייתה פחות חלקה ומודרנית מתיבת 6 ההילוכים.
בגדול, הביצועים התאימו לייעוד הרכב: נסיעה רגועה ונוחה, לא משהו שיאתגר את חוקי הפיזיקה.
צריכת דלק והשוואה
סעיף צריכת דלק היה תמיד חשוב מאד בקטגוריה הזו.
יונדאי i25, בעיקר עם מנוע ה-1.4 ליטר ותיבת 6 הילוכים או ה-1.6 ליטר, נחשבה לרכב חסכוני יחסית בתקופתה.
נתוני יצרן לפי תקן WLTP (המאוחרים יותר) או NEDC (המוקדמים) דיברו על צריכת דלק ממוצעת של כ-6-7 ליטר ל-100 ק”מ (בערך 15-17 ק”מ לליטר).
במבחן המציאות הישראלית, עם פקקים, עליות ושימוש במיזוג אוויר, צריכת הדלק הריאלית נעה בדרך כלל בין 10 ל-14 ק”מ לליטר, תלוי מנוע, גיר וסגנון נהיגה.
גרסאות ה-1.4 עם 4 הילוכים היו פחות חסכוניות מחוץ לעיר בשל סל”ד גבוה יותר בשיוט.
בהשוואה לרכבים מודרניים עם מנועי טורבו קטנים או הנעה היברידית, צריכת דלק של i25 נחשבת פחות טובה בשנת 2025.
בעוד שחיפוש המונח “צריכת דלק” נפוץ גם בהקשר לרכב חשמלי (שם מדברים על צריכת אנרגיה בקוט”ש ל-100 ק”מ), ביונדאי i25 מדובר כמובן על בנזין וליטרים.
חשוב לזכור את זה כשמעריכים עלויות תפעול.
טעינה: לא רלוונטי לדגם זה
יונדאי i25 (דור RB) היא מכונית עם מנוע בנזין בלבד.
לכן, נושא הטעינה כלל אינו רלוונטי עבורה.
אין לה סוללה גדולה הדורשת טעינה משקע חיצוני, כמו ברכבים חשמליים מלאים או רכבי פלאג-אין היברידיים.
הסקירה של חווית טעינה, קצבי טעינת AC ו-DC, זמני טעינה וסוגי מחברים רלוונטית רק לרכבים מחושמלים.
בעוד שבישראל של אפריל 2025 תחום הרכב החשמלי והיברידי מתפתח במהירות וחווית הטעינה הופכת לנושא מרכזי עבור קונים רבים, יונדאי i25 שייכת לעידן אחר, עידן שבו הולכים לתדלק בתחנת דלק וזהו.
חשוב לציין את ההבדל הזה בהקשר למעבר הכללי בתעשיית הרכב.
במקרה של ה-i25, כל מה שצריך לדעת על “אנרגיה” זה למלא בנזין.
חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות מעל לכל
נוחות נסיעה ובידוד רעשים
אחד היתרונות המרכזיים של יונדאי i25 היה ונותר נוחות הנסיעה שלה.
המתלים כוילו בצורה רכה יחסית.
זה אומר שהיא ספגה היטב את שיבושי הכביש הישראליים, גם בכבישים עירוניים עם פסי האטה ובורות.
הנסיעה הייתה לרוב נינוחה ורכה.
מחוץ לעיר, במהירויות גבוהות יותר, הנוחות עדיין הייתה טובה, אך יחד עם זאת הגיע גם בידוד הרעשים הפחות מרשים.
רעשי כביש ורוח היו נוכחים למדי בתא הנוסעים במהירויות שיוט בכביש מהיר.
גם רעש המנוע, בעיקר תחת עומס או בתאוצות, היה נשמע היטב בתוך הרכב.
בידוד הרעשים היה סביר לקטגוריה ולתקופה, אך רחוק מרמתם ברכבים מודרניים או יוקרתיים יותר.
התנהגות דינמית והיגוי
אם חיפשתם רכב עם התנהגות כביש ספורטיבית ומהנה, יונדאי i25 כנראה לא הייתה (ולא תהיה) הבחירה הראשונה שלכם.
התנהגות הכביש שלה הייתה בטוחה וצפויה לחלוטין, אך חסרת כל ריגוש.
ההיגוי היה קל מאד.
זה יתרון משמעותי בתמרונים עירוניים ובחנייה.
אבל הוא גם היה חסר משוב לחלוטין.
קשה היה להבין מה קורה עם הגלגלים הקדמיים.
בפניות, היו זוויות גלגול מורגשות בשל הכיול הרך של המתלים.
אחיזת הכביש הייתה סבירה בגבולות סגנון הנהיגה אליו הרכב מיועד, אך הגעה למגבלות הייתה מהירה יחסית והתבטאה לרוב בתת-היגוי בטוח וצפוי.
היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות הייתה מספקת, אך היא לא העניקה תחושת בטחון מלאה כמו מכוניות משפחתיות גדולות ויציבות יותר.
מערכת הבלמים הייתה יעילה מספיק לשימוש יומיומי.
ברכבים עם גיר אוטומטי קונבנציונלי, כמובן שאין רגנרציה כמו ברכבים מחושמלים המשפיעה על תחושת הבלמים.
חווית הנהיגה כולה התמקדה בפשטות, קלות תפעול ונוחות.
בטיחות ומערכות עזר לנהג: שייכת לעידן אחר
מבחני בטיחות ותוצאות
בזמן השקתה, יונדאי i25 עמדה בתקני הבטיחות של התקופה.
היא עברה מבדקי בטיחות רשמיים.
במבחני הריסוק של ארגון Euro NCAP, יונדאי אקסנט (שהיא ה-i25 באירופה) קיבלה ציון של 5 כוכבים בשנת 2011.
זה היה ציון מצוין לתקופה.
התוצאות בקטגוריות השונות הראו הגנה טובה לנוסעים מבוגרים ולילדים במקרה של התנגשות.
חשוב להדגיש: תקני הבטיחות ומבחני הבטיחות השתנו באופן משמעותי מאז 2011.
רכב שמקבל 5 כוכבים ב-2011 לא בהכרח יקבל את אותו ציון במבחנים המחמירים הרבה יותר של 2025, שכוללים דגש גדול יותר על מערכות עזר לנהג.
מערכות ADAS ואבזור בטיחות אקטיבי
זהו אולי ההבדל הגדול ביותר בין יונדאי i25 לרכבים מודרניים בשנת 2025.
מערכות ADAS (מערכות עזר מתקדמות לנהג) כפי שאנחנו מכירים אותן היום – כמו בקרת שיוט אדפטיבית, סיוע לשמירה על נתיב, בלימת חירום אוטונומית, ניטור שטחים מת – פשוט לא היו קיימות ביונדאי i25.
האבזור הבטיחותי האקטיבי התמקד בבסיס: מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS), חלוקת כוח בלימה אלקטרונית (EBD), ובחלק מרמות הגימור המאוחרות יותר או הגבוהות יותר, גם בקרת יציבות אלקטרונית (ESP או ESC).
מבחינה פסיבית, הרכב צויד במספר כריות אוויר, לרוב 2 כריות אוויר קדמיות כסטנדרט, ובחלק מהגרסאות הגבוהות יותר גם כריות צד וכריות וילון.
קונה של יונדאי i25 בשנת 2025 צריך להיות מודע לכך שהוא רוכש רכב שחסרות בו לחלוטין מערכות הבטיחות האקטיביות שהפכו לסטנדרט כמעט בכל רכב חדש היום.
זהו שיקול חשוב מאד עבור מי שמעוניין ברמת הבטיחות הגבוהה ביותר או רגיל לתפקוד מערכות אלה.
מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): סוס עבודה במחיר עממי
כמה עולה יונדאי i25 בשנת 2025?
בשנת 2025, יונדאי i25 אינה נמכרת עוד כרכב חדש.
היא רלוונטית לחלוטין בשוק המשומשות בישראל.
השאלה “כמה עולה” יונדאי i25 תלויה כמובן בשנתון, קילומטרז’, מצב מכני וחיצוני, רמת גימור, והיסטוריית טיפולים ובעלות (ליסינג לשעבר או פרטי).
באופן כללי, טווח המחיר של יונדאי i25 משומשת נע, נכון לאפריל 2025, בין כמה אלפי שקלים בודדים לדגמים הראשונים עם קילומטרז’ גבוה או לאחר ליסינג קשוח, ועד כ-30,000-45,000 ש”ח לדגמים מהשנים המאוחרות יותר (2016-2018) במצב טוב ועם קילומטרז’ סביר יחסית.
מחירון לוי יצחק או יד2 ישקף את המחירים המקובלים בשוק המשומשות עבור הדגם והשנתון הספציפי.
בהשוואה למכוניות משפחתיות מאותה תקופה (כמו קורולה או מאזדה 3), מחירה של ה-i25 בדרך כלל נמוך יותר, מה שהופך אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור קונים עם תקציב מוגבל.
רמות גימור עיקריות ואבזור
יונדאי i25 שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות.
רמת הגימור הבסיסית נקראה לרוב Inspire.
היא כללה לרוב אבזור מינימלי: צמד כריות אוויר קדמיות, ABS, ESP (בשנים המאוחרות), מיזוג רגיל, חלונות חשמל ומערכת שמע בסיסית.
רמת הגימור Premium הייתה נפוצה מאד, במיוחד בציים.
היא הוסיפה לרוב צמד כריות אוויר צד, שליטה מההגה, ולעיתים גם בקרת אקלים דיגיטלית וחישוקי סגסוגת קלה.
רמת הגימור הגבוהה יותר, Intense, הוסיפה אבזור יוקרתי יותר לתקופה, כמו כריות וילון (סה”כ 6), גג נפתח, ולעיתים חישוקי 16 אינץ’.
ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור היו באבזור הנוחות והבטיחות (בעיקר מספר כריות האוויר ובקרת יציבות).
אחריות ועלויות תחזוקה
כשרכב נמכר כחדש, יונדאי הציעה בדרך כלל אחריות יצרן של 3 שנים או 100,000 ק”מ על הרכב המלא.
רכבים משומשים משנתונים 2018-2019 עשויים להיות עדיין במסגרת האחריות הזו, אך דגמים ישנים יותר לרוב יצאו ממנה.
עבור קונה של i25 משומשת, האחריות הופכת לפחות רלוונטית, אלא אם מדובר על רכישה מגרסא עם אחריות מורחבת.
עלויות התחזוקה השוטפות של יונדאי i25 נחשבות לנמוכות יחסית.
חלקי חילוף נפוצים וזולים, ויש מוסכים רבים שמכירים ומטפלים בדגם.
טיפולים תקופתיים אינם יקרים.
הדגם ידוע באמינות טובה באופן כללי, אך כמו בכל רכב ישן, תקלות ובעיות יכולות לצוץ.
תקלות נפוצות, אם קיימות, נוטות להיות קשורות לבלאי טבעי של רכיבים כמו מערכת המתלים, מערכת הקירור או רכיבים חשמליים קטנים.
תיבת 4 ההילוכים הישנה יותר נחשבת אמינה אך פחות מעודנת.
בדיקה קפדנית לפני קנייה חשובה במיוחד בדגם הזה, במיוחד אם שירת בצי ליסינג.
שווי השימוש של הדגם אמנם יורד עם הגיל, אך בשל האמינות והפופולריות שלו בשוק המשומשות, הוא שומר על ערך יחסית טוב בהשוואה לחלק מהמתחרים שלו מאותה תקופה.
יתרונות: למה לבחור דווקא בה?
אם נסכם את היתרונות המרכזיים של יונדאי i25, נוכל להצביע על מספר נקודות חזקות שהפכו אותה לכל כך פופולרית ומבוקשת גם כרכב משומש:
- אמינות ומוניטין: יונדאי i25 נבנתה כדי לעבוד. היא נחשבת לאחת המכוניות האמינות ביותר בתקופתה, עם מינימום תקלות משמעותיות. זהו יתרון עצום עבור קונה בשוק המשומשות שמחפש שקט נפשי.
- עלות רכישה ותחזוקה נמוכה: מחירה בשוק המשומשות אטרקטיבי מאד. יחד עם עלויות טיפולים וחלפים נמוכות וצריכת דלק סבירה (לתקופה), היא מציעה חבילה כלכלית משתלמת במיוחד. כמה עולה לתחזק אותה? פחות מהרבה מתחרותיה.
- פרקטיות ומרווח פנימי/תא מטען: למרות שאינה משפחתית בגודל מלא, ה-i25 מציעה מרווח טוב לנוסעים ותא מטען גדול במיוחד לטיולים וקניות. היא שימושית מאד למשפחה ממוצעת.
- נוחות נסיעה: המתלים הרכים מתמודדים היטב עם הכבישים המשובשים בישראל ומספקים נסיעה נוחה ורגועה. זה חשוב מאד בשימוש יומיומי.
- קלות תפעול והנדסת אנוש פשוטה: הכל נמצא במקום הנכון, קל ואינטואיטיבי לתפעול. אין צורך בתואר שני כדי להבין את המערכות שלה. זה מתאים לנהגים מכל הגילאים.
חסרונות: איפה היא פחות מצטיינת?
אף רכב אינו מושלם, וגם ליונדאי i25 יש את החסרונות שלה, בעיקר כשמסתכלים עליה דרך משקפיים של שנת 2025:
- חוסר מוחלט במערכות בטיחות אקטיביות (ADAS): זהו החיסרון המשמעותי ביותר שלה בהשוואה לרכבים מודרניים. אין בלימת חירום אוטונומית, אין בקרת שיוט אדפטיבית, אין סיוע לשמירה על נתיב. מי שרגיל למערכות אלה או מחפש את רמת הבטיחות הגבוהה ביותר יתאכזב.
- אבזור טכנולוגי ומולטימדיה מיושנים: מערכת המולטימדיה המקורית בסיסית מאד. לוח המחוונים אנלוגי. אין קישוריות סמארטפון מודרנית (למעט בלוטות’ בחלק מהגרסאות). זה עשוי להרגיש מיושן למי שרגיל למסכים גדולים ושלל פונקציות קישוריות.
- ביצועים וחווית נהיגה לא מרשימים: המנועים והגיר מספקים ביצועים סבירים אך לא מרשימים. ההתנהגות הדינמית בטוחה אך משעממת. ההיגוי חסר תחושה. זו לא מכונית למי שמחפש ריגושים בנהיגה.
- איכות חומרים ובידוד רעשים: תא הנוסעים עשוי מפלסטיק קשיח ברובו, והוא אינו מרגיש איכותי במיוחד למגע. בידוד הרעשים במהירויות גבוהות לוקה בחסר בהשוואה לרכבים מודרניים.
יונדאי i25 בהשוואה למתחרות (אז והיום בשוק המשומשות)
כשיונדאי i25 הייתה חדשה, היא התחרתה מול שורה ארוכה של מכוניות סדאן קומפקטיות.
האחיות שלה בבית היונדאי-קיה היו יונדאי i30 סדאן (אם כי גדולה ויקרה יותר) וקיה ריו סדאן (שהתבססה על אותה פלטפורמה והייתה דומה לה מאד).
מחוץ לקונצרן, היא נאבקה מול דגמים כמו סקודה ראפיד, פיג’ו 301, ורסאות סדאן של סופר-מיני שהיו גדולות מהרגיל כמו סיאט טולדו והונדה סיטי.
בהשוואה למתחרות האלה, ה-i25 בלטה לרוב באמינות הגבוהה ובמוניטין המצוין שלה, במיוחד בציים.
היא הציעה תמורה טובה למחיר ועלויות אחזקה נמוכות, לרוב נמוכות מאלה של הפיג’ו או הסיאט.
סקודה ראפיד הציעה תא מטען גדול יותר (בגרסת ספייסבק), אך ה-i25 נחשבה לרוב לנוחה יותר בנסיעה.
הונדה סיטי הייתה לרוב יקרה יותר.
מול משפחתיות “אמיתיות” כמו מאזדה 3 או טויוטה קורולה, ה-i25 הייתה קטנה ופחות מתוחכמת, פחות מאובזרת ובטח פחות בטוחה (מבחינת ADAS), אך גם זולה יותר לרכישה ולעיתים גם לאחזקה.
בשוק המשומשות של 2025, ההשוואה נשארת דומה.
ה-i25 ממוקמת לרוב בדרגת מחיר נמוכה יותר ממשפחתיות מקבילות באותו שנתון, והיתרונות של אמינות ועלויות נמוכות ממשיכים להיות רלוונטיים מאד.
החסרונות הטכנולוגיים והבטיחותיים בולטים כמובן יותר בהשוואה לרכבים חדשים או משומשים מודרניים יותר.
סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי i25?
יונדאי i25 הייתה ונשארה סוס עבודה נאמן.
מכונית פשוטה, אמינה ופרקטית שביצעה את המוטל עליה ללא דרמות מיותרות.
בשוק הרכב הישראלי, היא צברה מוניטין אדיר בזכות עמידותה ועלויות התחזוקה הנמוכות.
היא מציעה מרווח פנימי סביר, תא מטען ענק, ונוחות נסיעה טובה בדרכים משובשות.
עם זאת, חשוב לזכור שמדובר ברכב שפותח ושיווק לפני למעלה מעשור.
הוא חסר לחלוטין מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות (ADAS) שהפכו לסטנדרט היום.
האבזור הטכנולוגי והמולטימדיה בסיסיים ומיושנים, וחווית הנהיגה אמנם נוחה אך משעממת וחסרת כל רגש.
אז, האם כדאי לקנות יונדאי i25 בשנת 2025? התשובה תלויה בצרכים ובתקציב שלכם.
היא מתאימה במיוחד ל:
- קונים עם תקציב מוגבל שמחפשים רכב משומש אמין מאד וזול לאחזקה.
- נהגים שמבצעים בעיקר נסיעות עירוניות או בינעירוניות רגועות ונוחות.
- משפחות צעירות או מבוגרים שאינם זקוקים או מעוניינים בטכנולוגיה מתקדמת ובמערכות בטיחות אקטיביות.
- מי שמעדיף פשטות וקלות תפעול על פני פיצ’רים מתקדמים.
היא פחות תתאים ל:
- מי שמחפש את רמת הבטיחות הגבוהה ביותר עם מערכות ADAS מודרניות.
- נהגים שמחפשים חווית נהיגה דינמית ומרגשת.
- מי שמצפה לאבזור טכנולוגי עשיר, מסך מגע גדול וקישוריות סמארטפון מתקדמת.
- מי שמרבה לנסוע במהירויות גבוהות ומעוניין בבידוד רעשים מצוין.
בהשוואה למתחרות משומשות מאותה תקופה, ה-i25 לרוב מציעה חבילה משתלמת יותר מבחינת מחיר ואמינות.
היא אופציה מוצקה עבור מי שמחפש תחבורה נקודה א’ לנקודה ב’, בלי כאבי ראש מיותרים ובמחיר נגיש.
אם אתם מוכנים להתפשר על טכנולוגיה ובטיחות מודרנית בתמורה לאמינות מיתולוגית ועלויות נמוכות, יונדאי i25 משומשת עשויה להיות בחירה הגיונית ומומלצת עבורכם בשנת 2025.
כמו תמיד, מומלץ לבצע בדיקה מקיפה לרכב לפני הקנייה, במיוחד אם הוא שימש בעבר כרכב ליסינג או צי.