סקירה מקצועית על יונדאי איוניק 2017 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK, המקום בו אנו צוללים לעומק של עולם הרכב כדי לספק לכם את המידע המקיף והאובייקטיבי ביותר שיסייע לכם בקבלת החלטה מושכלת.

הפעם, אנחנו שמים זרקור על מכונית ספציפית שבשנים האחרונות הפכה לשחקנית מרכזית בנוף הכבישים בישראל, בעיקר בשוק המשומשות: יונדאי איוניק. הרכב הזה, שהוצג על ידי יונדאי העולמית (Hyundai) כפלטפורמה ייעודית לרכבים ידידותיים יותר לסביבה, הגיע אלינו בגרסאות שונות, אך הגרסה ההיברידית (Hyundai Ioniq Hybrid), במיוחד מדגם 2017, היא ללא ספק הנפוצה והרלוונטית ביותר לקהל הישראלי ששוקל רכישת רכב יד שנייה.

האיוניק הגיעה לשוק בתקופה שבה השליטה בקטגוריית ההיברידיות המשפחתיות הייתה כמעט מוחלטת של דגם אחד ויחיד. יונדאי העזה להציג אלטרנטיבה, לא רק בטכנולוגיה אלא גם בתפיסת העיצוב ובחווית הנהיגה. היא מיצבה את עצמה כבחירה שפויה, יעילה ועם יתרונות אבזור ובטיחות משמעותיים לתקופתה.

בסקירה המעמיקה הזו, נפרק את יונדאי איוניק (2017) לגורמים. נעבור על העיצוב החיצוני והפנימי, נצלול למפרט הטכני ויחידת ההנעה ההיברידית שלה, נבחן את חווית הנהיגה, את מערכות הבטיחות והאבזור הטכנולוגי. כמובן, נתייחס בהרחבה להיבטים הכלכליים הרלוונטיים לשוק הישראלי, כולל המחיר בשוק המשומשות, רמות הגימור הנפוצות, ונענה על השאלות הבוערות: האם כדאי לקנות יונדאי איוניק 2017 היום? מהם היתרונות והחסרונות המרכזיים שלה בהשוואה למתחרות? ומה אומרות חוות דעת גולשים שכבר עשו את הצעד?

אז אם אתם שוקלים להצטרף למועדון בעלי האיוניק, או סתם סקרנים לגבי אחת המכוניות הפופולריות ביותר בישראל בעשור האחרון, הישארו איתנו. הסקירה הזו מיועדת בדיוק עבורכם.

I. מבוא: היונדאי שהטריפה את השוק ההיברידי

יונדאי איוניק: הצגה רשמית

יונדאי איוניק (Hyundai Ioniq), שהושקה לראשונה בעולם בשנת 2016, הייתה אבן דרך משמעותית עבור יצרנית הרכב הקוריאנית. היא לא הייתה רק עוד דגם בהיצע, אלא הצהרה ברורה של יונדאי על כוונתה להיות שחקנית מרכזית בתחום הרכב הידידותי לסביבה. בניגוד ליצרנים אחרים שהטמיעו טכנולוגיה היברידית בדגמים קיימים, יונדאי פיתחה פלטפורמה ייעודית לחלוטין עבור האיוניק, שתוכננה מראש להכיל מספר סוגי הנעה חלופית: היברידית (Hybrid), פלאג-אין היברידית (Plug-in Hybrid) וחשמלית מלאה (Electric).

האיוניק הגיעה לישראל בשנת 2017 (אם כי דגמי 2016 היו הראשונים להגיע), ובמהרה הפכה ללהיט מכירות, במיוחד גרסת ההיברידית. היא הציעה שילוב מנצח של צריכת דלק נמוכה, אבזור עשיר ביחס למחיר, ועיצוב קונבנציונלי יחסית שדיבר לקהל רחב, בניגוד לעיצובים הפולאריים יותר של חלק מהמתחרות באותה תקופה.

מיצוב ותחרות בשוק הישראלי

עם הגעתה לישראל, האיוניק התייצבה ראש בראש מול המתחרה העיקרית שלה, שהחזיקה בנתח שוק ארי בקטגוריית ההיברידיות המשפחתיות: טויוטה פריוס (Toyota Prius). בעוד הפריוס התבססה על מוניטין אמינות ארוך וטכנולוגיה היברידית מוכחת מבוססת גיר רציף (CVT), האיוניק הציעה אלטרנטיבה עם גיר רובוטי כפול מצמדים (DCT), אבזור עשיר יותר (במיוחד בתחום הבטיחות האקטיבית), ועיצוב פחות “חללי”.

מתחרות נוספות בקטגוריה או קרובות אליה כללו את הקיה נירו (Kia Niro), שחלקה פלטפורמה ויחידת הנעה דומה לאיוניק, אך הציעה מרכב קרוסאובר אופנתי יותר, וכן רכבים משפחתיים קונבנציונליים עם מנועי בנזין או דיזל שהאיוניק התמודדה מולם בעיקר בזכות יתרון צריכת הדלק המשמעותי שלה.

קהל היעד וסקירת הנושאים

קהל היעד העיקרי של יונדאי איוניק 2017 היו ונשארו משפחות צעירות ומבוגרות, נהגי מוניות (במיוחד בתחיל דרכה כ”אוטו ירוק”), ואנשים פרטיים שגומעים קילומטרים רבים ומחפשים פתרון חסכוני ויעיל לנסיעות יומיומיות ובינעירוניות. מדובר בקהל פרגמטי, ששם דגש על עלויות תפעול נמוכות, אמינות סבירה, ואבזור בטיחות ונוחות טוב ביחס למחיר.

בסקירה זו, כאמור, נצלול לכל ההיבטים הרלוונטיים לרכב זה. החל מהמראה והתחושה, דרך המכלולים המכאניים והטכנולוגיים, וכלה בהיבטים הכלכליים והשוואתיים. נקווה שבתום הקריאה, תהיה לכם תמונה מלאה וברורה האם יונדאי איוניק 2017 היא הבחירה הנכונה עבורכם בשוק המשומשות של היום.

II. עיצוב חיצוני: שמרני ויעיל

רושם ראשוני ופילוסופיה עיצובית

יונדאי איוניק 2017 אינה מכונית שתוכננה כדי לסובב ראשים. הפילוסופיה העיצובית שלה הייתה ברורה: יעילות אווירודינמית בראש ובראשונה, ורק אחר כך סטיילינג דרמטי. התוצאה היא מכונית משפחתית בעלת עיצוב נקי, זורם ושמרני יחסית, שנראה עתידי מספיק בזמנו כדי להדגיש את הטכנולוגיה ההיברידית שבה, אך לא מוזר או שנוי במחלוקת כמו חלק מהמתחרות (אהמ אהמ, פריוס). המטרה הייתה למשוך קהל רחב יותר, לא רק חובבי טכנולוגיה או סביבה מובהקים.

הרושם הכללי הוא של מכונית סדאן-האצ’בק, עם קווים חלקים ופרופיל נמוך יחסית שתורם למקדם גרר מצוין, נתון חשוב מאוד ליעילות אנרגטית.

אלמנטים ספציפיים בעיצוב

בחזית, האיוניק קיבלה את גריל הקסקדה (Cascading Grille) של יונדאי, שהיה סממן היכר של המותג באותה תקופה. הגריל בגרסה ההיברידית היה מעט שונה מאשר בגרסה החשמלית (שהייתה עם חזית אטומה יותר), והוא שולב יפה עם יחידות תאורה קדמיות בעלות עיצוב נקי, שכללו תאורת יום LED בצורת בומרנג או C בחלק מרמות הגימור הגבוהות.

מבט מהצד מגלה צללית זורמת דמוית קופה, עם קו גג שממשיך לאחור ופוגש דלת תא מטען גדולה. קו המותניים עולה קלות לכיוון הזנב, ובתי הגלגלים מאכלסים חישוקי גלגלים שונים בהתאם לרמת הגימור. דגמי 2017 בישראל הגיעו לרוב עם חישוקי סגסוגת בקוטר 15 או 17 אינץ’, עם עיצובים שונים שנועדו גם הם לתרום ליעילות אווירודינמית.

החלק האחורי הוא אולי המאפיין העיצובי הייחודי והשנוי במחלוקת ביותר באיוניק 2017: שמשת אחורית מפוצלת. מדובר במאפיין שנועד גם הוא לשפר את האווירודינמיקה, אך הוא פגע משמעותית בראות לאחור (נדבר על זה בחווית הנהיגה). הפנסים האחוריים קיבלו עיצוב אופקי נקי, ודלת תא המטען הייתה גדולה ושימושית יחסית.

נוכחות ומידות

האיוניק אינה מכונית ענקית, אך גם לא קטנה מדי. מידותיה (אורך של כ-4.47 מטרים, רוחב של כ-1.82 מטרים, גובה של כ-1.45 מטרים ובסיס גלגלים של כ-2.70 מטרים) מיקמו אותה היטב בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, מעט ארוכה ונמוכה יותר מחלק מהמתחרות ההאצ’בק, וקרובה בגודל לפריוס. נוכחות הכביש שלה סולידית ואינה בולטת במיוחד, היא נבלעת יחסית בקלות בתנועה הישראלית העמוסה, אך העיצוב הנקי והאסתטיקה הפשוטה בהחלט מקובלים על רוב הנהגים.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פונקציונליות מעל יוקרה

אווירה כללית וקונספט עיצובי

הכניסה לתא הנוסעים של יונדאי איוניק 2017 חושפת סביבת נהג ונוסעים פונקציונלית ונעימה בסך הכל, אך ללא יומרות יוקרה מיוחדות. הקונספט העיצובי מינימליסטי יחסית, עם קווים אופקיים שיוצרים תחושת רוחב. הפוקוס היה על הנדסת אנוש טובה וקלות תפעול, ולא על עיצוב פורץ דרך או חומרים אקזוטיים. הכל ממוקם בצורה הגיונית, והפקדים נגישים וברורים.

צבעי הפנים נטו להיות כהים (שחור או אפור), עם נגיעות כחולות או לבנות שמדגישות את ההיבט ה”ירוק” והטכנולוגי של הרכב. האווירה הכללית היא של מכונית מודרנית ופרקטית, שנועדה לשרת את הנהג והנוסעים ביעילות.

איכות חומרים והרכבה

במונחים של איכות חומרים, האיוניק 2017 נמצאת אי שם באמצע קטגוריית המשפחתיות של אותה תקופה. החלק העליון של הדשבורד לרוב עשוי מפלסטיק רך ונעים למגע, אך ככל שיורדים למטה לכיוון הקונסולה המרכזית ותחתית הדלתות, נתקלים ביותר פלסטיק קשיח. זה לא בהכרח דבר רע, שכן פלסטיק קשיח עמיד יותר בפני שריטות ושחיקה לאורך זמן, אבל התחושה הכללית פחות “פרימיום” בהשוואה לרכבים מסוימים באותה קטגוריה.

איכות ההרכבה, כפי שמקובל ביונדאי, טובה מאוד. הכל מורכב בצורה מוצקה, אין קרקושים או רעשים מיותרים (לפחות ברכבים שמורים), והתחושה הכללית היא של עמידות. החלקים מרגישים מוצקים ומחוברים היטב, מה שנותן ביטחון לגבי אורך החיים של תא הנוסעים.

הנדסת אנוש ונוחות תפעול

אחד היתרונות הבולטים של האיוניק הוא הנדסת האנוש המצוינת שלה. יונדאי הקפידה על מיקום הגיוני ונוח של כל הפקדים המרכזיים. כפתורי בקרת האקלים נפרדים ופיזיים (ברוך השם!), ידית ההילוכים (או בורר המצבים, ליתר דיוק) ממוקמת בנוחות, ומערכת המולטימדיה קלה לתפעול (נדבר עליה בהרחבה בהמשך).

הראות החוצה טובה ברוב הכיוונים, למעט לאחור, שם שמשת החלון המפוצלת פוגעת בשדה הראייה ויוצרת “פס” שמסתיר חלק מהתמונה. זה דורש הסתגלות מסוימת. תנוחת הישיבה נוחה יחסית, וההגעה לכל הפקדים אינטואיטיבית.

מושבים ומרווח פנים

המושבים הקדמיים באיוניק 2017 נוחים בסך הכל, ומציעים תמיכה סבירה לגב ולצדדים בנסיעות ארוכות. הם אולי לא המושבים התומכים או המפנקים ביותר בקטגוריה, אבל הם עושים את העבודה היטב. חלק מרמות הגימור בישראל כללו כיוונון חשמלי ואף חימום/אוורור מושבים, תוספות שבהחלט משפרות את הנוחות.

בשורת המושבים האחורית, המרווח מפתיע לטובה בהתחשב בפרופיל הנמוך של הרכב. מרווח הרגליים טוב מאוד, וגם מרווח הראש מספק עבור מבוגרים בגובה ממוצע, למרות קו הגג המשתפל לאחור. שלושה מבוגרים יוכלו לשבת מאחור בנסיעות קצרות, אך בנסיעות ארוכות יהיה נוח יותר לשניים. מרווח הכתפיים סטנדרטי לקטגוריה.

תא מטען: נפח ושימושיות

נפח תא המטען באיוניק ההיברידית עומד על כ-450 ליטר (יש גרסאות עם נפח שונה מעט). זהו נפח מכובד בהחלט עבור מכונית היברידית, במיוחד בהתחשב בכך שחלק מהרכיבים ההיברידיים (כמו הסוללה) ממוקמים באזור זה. תא המטען עמוק ורחב יחסית, אך סף ההטענה מעט גבוה, מה שמקשה קצת על הכנסת חפצים כבדים. צורתו רגולרית ברובה, והוא מאפשר הטענה נוחה של מזוודות או קניות.

קיפול המושבים האחוריים (חלוקה של 60/40) יוצר משטח הטענה שטוח ברובו ומגדיל משמעותית את נפח ההטענה, מה שהופך את האיוניק לרכב שימושי גם להובלת חפצים גדולים יחסית. יש נקודות עיגון נוחות ופתרונות אחסון קטנים נוספים בדפנות התא.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: גולת הכותרת בזמנו

מערכת המולטימדיה המרכזית

אחד היתרונות הבולטים של יונדאי איוניק 2017 בעת השקתה, ויתרון משמעותי גם היום בשוק המשומשות, היה האבזור הטכנולוגי העשיר שלה, ובפרט מערכת המולטימדיה. רוב הדגמים שהגיעו לישראל (לפחות ברמות הגימור הגבוהות יותר) צוידו במסך מגע מרכזי בגודל 8 אינץ’. המסך הציע איכות תצוגה טובה ובהירה, אם כי לא ברמה של המסכים ברכבים מודרניים יותר משנת 2025 כמובן.

מערכת ההפעלה עצמה הייתה פרי פיתוח של יונדאי/קיה, והיא נודעה בזמנו בפשטותה, מהירות התגובה הטובה שלה ומבנה התפריטים ההגיוני. אחד היתרונות הגדולים ביותר היה התמיכה המלאה והסטנדרטית בקישוריות סמארטפונים: Apple CarPlay ו-Android Auto. זו לא הייתה תכונה נפוצה בכלל בשנת 2017 בקטגוריה זו, והיא העניקה לאיוניק יתרון משמעותי, המאפשרת שימוש באפליקציות ניווט (Waze, Google Maps), מוזיקה ושיחות ישירות מהטלפון דרך מסך הרכב. החיבור היה לרוב חוטי דרך שקע USB.

העוזר הקולי (שמשתלב בעיקר דרך Apple CarPlay או Android Auto) תפקד כמצופה, בהתאם ליכולות הטלפון המחובר. איכות הקליטה והשיחות באמצעות דיבורית היתה טובה בסך הכל.

לוח מחוונים דיגיטלי ומערכת שמע

רמות הגימור הגבוהות של האיוניק 2017 צוידו בלוח מחוונים דיגיטלי בגודל 7 אינץ’. זה לא היה לוח מחוונים דיגיטלי מלא כמו ברכבים מודרניים לחלוטין, אלא שילוב של מד מהירות אנלוגי (או דיגיטלי גדול) עם מסך דיגיטלי ששימש להצגת נתונים שונים: צריכת דלק, מצב מערכת היברידית (זרימת כוח, מצב סוללה), נתוני נסיעה, הוראות ניווט ממערכת המולטימדיה ועוד. אפשרויות ההתאמה האישית היו מוגבלות יחסית, אך התצוגה הייתה ברורה וקריאה בכל תנאי תאורה.

מערכת השמע הסטנדרטית סיפקה איכות צליל סבירה עבור רוב המאזינים, ללא הפתעות מיוחדות לטובה או לרעה. ברמות הגימור הגבוהות יותר הוצעה לעיתים מערכת שמע משודרגת של אינפיניטי (Infinity), שסיפקה איכות צליל טובה משמעותית עם צליל עשיר יותר ובאס מודגש.

אבזור נוחות וטכנולוגיות ייחודיות

מעבר למולטימדיה ובטיחות (עליה נפרט בהמשך), האיוניק 2017 הציעה רשימת אבזור נוחות מכובדת למדי, במיוחד בהשוואה למתחרה הישירה שלה. רמות הגימור הנפוצות בישראל (Premium, Supreme) כללו לרוב בקרת אקלים מפוצלת (שני אזורים), מפתח חכם וכפתור התנעה, בקרת שיוט (רגילה או אדפטיבית ברמות הגבוהות), חיישני חניה אחוריים (ולעיתים גם קדמיים), מצלמת רוורס (חובה עם השמשה האחורית המפוצלת!), ואף גג שמש חשמלי בחלק מהגרסאות.

טכנולוגיה ייחודית לדגם (לפחות בשנה זו) הייתה ה-DCT ההיברידי שאיפשר תחושת נהיגה שונה מזו של ה-CVT המקובל, וכן מערכת בלימה רגנרטיבית עם אפשרות לשליטה מסוימת בעוצמתה באמצעות מנופים מאחורי ההגה (שבמכוניות בנזין רגילות משמשים להחלפת הילוכים). היתרון של אבזור זה היה משמעותי אז, והוא עדיין רלוונטי היום כשבוחנים את הרכב בשוק המשומשות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: היברידית יעילה עם אופי שונה

יחידת ההנעה ההיברידית

יונדאי איוניק 2017 ההיברידית מצוידת ביחידת הנעה המשלבת מנוע בנזין ומנוע חשמלי. מנוע הבנזין הוא יחידת 1.6 ליטר (GDI) הפועלת במחזור אטקינסון היעיל יותר, ומפיקה 105 כוחות סוס ומומנט של כ-15 קג”מ. המנוע החשמלי מפיק 43 כוחות סוס ומומנט של כ-17.3 קג”מ. ההספק המשולב של המערכת עומד על 139 כוחות סוס ומומנט משולב של כ-27 קג”מ (נתון חשוב לתאוצות ביניים).

השילוב של שני המנועים מנוהל על ידי יחידת בקרה חכמה שמחליטה באופן אוטומטי האם להשתמש במנוע הבנזין, במנוע החשמלי, או בשניהם יחד, בהתאם לתנאי הנהיגה ולרמת טעינת הסוללה הקטנה (סוללת ליתיום-יון פולימר) המאוחסנת מתחת למושב האחורי.

גיר והילוכים

כאן טמון אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין האיוניק לרוב המתחרות ההיברידיות שלה מאותה תקופה: תיבת ההילוכים. במקום גיר רציף (CVT) הנפוץ ברכבים היברידיים (כמו בטויוטה פריוס), האיוניק מצוידת בתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים (DCT) בעלת 6 הילוכים. גיר ה-DCT נועד לדמות תחושת נהיגה של תיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית יותר, ולהימנע מאפקט ה”גומי” המאפיין לעיתים גירים רציפים בעת תאוצה חזקה.

בחלק ממצבי הנהיגה (במיוחד רגועים), ייתכן שלא תרגישו את העברות ההילוכים כלל. במצבים אחרים, כמו תאוצה חזקה, ההעברות מורגשות יותר אך לרוב חלקות ומהירות. עצם קיומם של הילוכים תורם לתחושה שפחות אופיינית לרכב היברידי “קלאסי”.

ביצועים ותחושת כוח

עם הספק משולב של 139 כוחות סוס, יונדאי איוניק 2017 אינה מכונית ספורטיבית, אך היא מציעה ביצועים נאותים לחלוטין לנהיגה יומיומית ומשפחתית. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-10.8 שניות, נתון סביר בהחלט שמאפשר השתלבות בטוחה בתנועה ובעקיפות בכביש מהיר.

תחושת הכוח בנהיגה עירונית ובתאוצות ביניים (למשל, מעבר מ-50 ל-80 קמ”ש) טובה לרוב בזכות המומנט הזמין מיידית של המנוע החשמלי, המסייע למנוע הבנזין. רק תחת עומס מלא ובתאוצה ארוכה יותר (למשל בעליות תלולות או עקיפות אגרסיביות) מורגש שהמנוע מתאמץ מעט, והרעש שלו הופך בולט יותר. ה-DCT אמנם טוב מ-CVT בתאוצות מסוימות, אך גם לו יש רגעים פחות מלוטשים, בעיקר בתחילת נסיעה או בזחילה איטית בפקק, שם הוא יכול להיות קצת פחות חלק מ-CVT או גיר פלנטרי.

צריכת דלק (או צריכת אנרגיה?)

הסיבה העיקרית לרכישת יונדאי איוניק היא, ללא ספק, צריכת הדלק הנמוכה שלה. נתוני היצרן הרשמיים (במחזור WLTP המודרני יותר או NEDC בתקן הישן יותר שעשוי להיות רלוונטי יותר ל-2017) מבטיחים נתונים אופטימיים במיוחד, לרוב באזור של 25 ק”מ לליטר ויותר. בפועל, כמו בכל רכב, הצריכה תלויה מאוד באופי הנהיגה ובתנאי הדרך.

בנהיגה יומיומית רגילה בישראל, הכוללת פקקים, עליות, מזגן פועל ללא הפסקה, ניתן לצפות לצריכת דלק ריאלית מנומקת הנעה סביב 18-21 ק”מ לליטר בממוצע משולב. נהגים זהירים מאוד, שנוהגים בעיקר בכבישים בין-עירוניים ומישוריים במהירות אחידה, יכולים להגיע גם לנתונים קרובים יותר ל-22-23 ק”מ לליטר. בנהיגה עירונית בלבד או בפקקים קיצוניים, צריכת הדלק עשויה לרדת מעט, אך עדיין תישאר חסכונית משמעותית מרכב בנזין רגיל.

השימוש במונח “צריכת אנרגיה” רלוונטי בעיקר לרכבים חשמליים או פלאג-אין, שם מודדים את כמות החשמל בקוט”ש לקילומטר (או לק”מ). באיוניק ההיברידית הסטנדרטית, המנוע החשמלי אכן משתמש באנרגיה חשמלית, אך זו מיוצרת או נאגרת מחדש על ידי הרכב עצמו (בבלימה רגנרטיבית או באמצעות מנוע הבנזין), ולכן המיקוד הוא על צריכת הדלק כמדד הכולל ליעילות. חשוב להבין שגם כשרכב היברידי נוהג “על חשמל” בלבד, האנרגיה הזו הגיעה בסופו של דבר ממנוע הבנזין או מהבלימה. החיפוש אחר “צריכת דלק” נפוץ מאוד גם עבור רכבים היברידיים, למרות ההיבט החשמלי שלהם.

VI. טעינה (פלאג-אין/חשמלי): פחות רלוונטי להיברידית סטנדרטית

סעיף זה רלוונטי בעיקר לגרסאות הפלאג-אין ההיברידיות (PHEV) והחשמליות המלאות (BEV) של יונדאי איוניק, ואשר יוצגו בהרחבה בסקירות ייעודיות לדגמים אלו. יונדאי איוניק ההיברידית ה”רגילה” (מודל 2017, שהוא כאמור נושא הסקירה המרכזי כאן) אינה דורשת טעינה חיצונית משקע חשמל. הסוללה הקטנה שלה נטענת באופן אוטומטי במהלך הנסיעה באמצעות מנוע הבנזין ובאמצעות מערכת הבלימה הרגנרטיבית שאוגרת אנרגיה בעת האטה ובלימה.

לפיכך, אין צורך להתייחס כאן לקצבי טעינה, זמני טעינה, או סוגי מחברים. כל התפעול של המערכת ההיברידית אוטומטי לחלוטין ואינו דורש התערבות או פעולה כלשהי מצד הנהג מעבר לתדלוק רגיל בתחנת דלק.

רק לשם השלמות, גרסאות הפלאג-אין והחשמליות שהגיעו מאוחר יותר או בכמויות קטנות יותר לישראל, אכן מצריכות טעינה. לגרסת הפלאג-אין סוללה גדולה יותר המאפשרת נסיעה חשמלית לטווח קצר ונטענת גם משקע חשמל (AC). לגרסה החשמלית סוללה גדולה משמעותית הדורשת טעינה סדירה (AC ו-DC). אך כאמור, עבור יונדאי איוניק היברידית 2017 הסטנדרטית, סעיף הטעינה החיצונית פשוט אינו רלוונטי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות ושפיות

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

חווית הנהיגה ביונדאי איוניק 2017 מכוונת בעיקר לנוחות ושפיות. המתלים מכוילים על הצד הרך, וזה מורגש לטובה בנסיעה עירונית ועל כבישים משובשים. האיוניק סופגת מהמורות ופגמים באספלט בצורה טובה יחסית, אם כי בורות עמוקים ופסי האטה אגרסיביים עדיין יורגשו. בכביש בינעירוני, הנסיעה נינוחה ונעימה.

רמת בידוד הרעשים טובה ברוב תנאי הנהיגה, אך יש כמה הסתייגויות. רעשי רוח מבודדים היטב בזכות האווירודינמיקה המצוינת. רעשי כביש מבודדים בצורה סבירה, בהתאם לסוג האספלט וגודל החישוקים. רעש המנוע, לעומת זאת, יכול להיות בולט וטורדני למדי כאשר דורשים מהרכב תאוצה חזקה או בנסיעה בעליות תלולות, במיוחד כשמנוע הבנזין נכנס לפעולה במלוא הכוח. זהו חיסרון יחסי לעומת רכבים עם גיר CVT שמייצרים פחות תחושה של “מאמץ” ממנוע הבנזין בעת תאוצה.

התנהגות דינמית ותחושת היגוי

אם אתם מחפשים מכונית ספורטיבית או כזו שתתגמל נהיגה דינמית בכבישים מפותלים, האיוניק כנראה לא תהיה הבחירה הראשונה שלכם. התנהגות הכביש שלה בטוחה וצפויה לחלוטין, אך לא מעוררת השראה. ההיגוי קל מאוד, נוח לתמרון בעיר, אך חסר לחלוטין תחושה או משוב מהכביש. זה מקשה על חיבור לנעשה מתחת לגלגלים.

אחיזת הכביש טובה בתנאים רגילים, והרכב שומר על יציבות כיוונית טובה במהירויות בינעירוניות. בנהיגה בפניות מהירות יחסית, יש זוויות גלגול מורגשות, אך הרכב נשאר יציב ונטרלי. הבלמים מספקים עוצמת בלימה טובה, אך התחושה בדוושה יכולה להיות מעט מלאכותית עקב המעבר בין הבלימה הרגנרטיבית לבלימה ההידראולית הרגילה. הנהג יכול לשלוט בעוצמת הרגנרציה באמצעות המנופים מאחורי ההגה, מה שיכול לסייע בנהיגה במורדות או בפקקים ולהחזיר קצת אנרגיה לסוללה.

קלות התמרון בעיר היא יתרון משמעותי. ההיגוי הקל, הרדיוס סיבוב סביר (ביחס לבסיס הגלגלים הארוך יחסית), וגודל הרכב מאפשרים חניה ותמרון ברחובות צרים בקלות יחסית. מצלמת הרוורס הכרחית בהחלט עקב הראות האחורית המוגבלת.

היעדר גיר והעברת הילוכים, כפי שקורה ברכבים חשמליים מלאים או ברכבים היברידיים עם גיר רציף (CVT), משפיע על החוויה ברכב אוטומטי כמו האיוניק, אך בצורה שונה. בעוד שב-CVT התחושה היא של תאוצה רציפה ולעיתים “צווחנית”, ובחשמלי התאוצה שקטה וליניארית לחלוטין, באיוניק עם ה-DCT חווית התאוצה והבלימה הרגנרטיבית מרגישה קרובה יותר לרכב בנזין אוטומטי רגיל, עם “נקודות החלפה” מורגשות יותר (או פחות, תלוי בנהיגה) בזכות קיומם של הילוכים פיזיים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: פורצת דרך יחסית לתקופתה

מבדקי בטיחות ובטיחות פסיבית

יונדאי איוניק 2017 זכתה לציון מכובד במבחני בטיחות רשמיים. היא קיבלה את הציון המקסימלי של 5 כוכבים ממבחני הריסוק של ארגון Euro NCAP האירופאי. בחינה מעמיקה יותר של התוצאות מגלה ציונים טובים בהגנה על נוסעים מבוגרים וילדים, וכן ציון גבוה יחסית בהגנה על הולכי רגל ומערכות עזר לנהג.

מעבר לציון הכוכבים, האיוניק נבנתה על פלטפורמה מודרנית עם שימוש נרחב בפלדה בעלת חוזק גבוה באזורי מפתח, מה שתורם לקשיחות המבנית ולבטיחות הפסיבית בעת התנגשות. היא מצוידת במספר סביר של כריות אוויר (לרוב 7, כולל כרית ברכיים לנהג), ונקודות עיגון ISOFIX למושבי בטיחות במושבים האחוריים, כמקובל ברכבים משפחתיים מודרניים.

מערכות ADAS ומבחני בטיחות אקטיבית

אחד היתרונות הגדולים ביותר של יונדאי איוניק 2017, במיוחד בהשוואה למתחרותיה הישירות בשוק המשומשות, הוא רשימת מערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver Assistance Systems) שהוצעה בה, אפילו ברמות גימור יחסית בסיסיות. בזמן השקתה, רשימה זו הייתה נדירה בקטגוריה זו בישראל, והיא העניקה לאיוניק יתרון בטיחות אקטיבית משמעותי.

מערכות ADAS מרכזיות שהוצעו (לפחות בחלק מרמות הגימור שנמכרו בישראל) כללו:

• בלימת חירום אוטונומית (AEB): המערכת מסוגלת לזהות סכנה של התנגשות ברכב אחר מלפנים, ובמידת הצורך להפעיל את הבלמים באופן אוטונומי כדי למנוע התנגשות או למזער את נזקיה.
• בקרת שיוט אדפטיבית (ACC): מערכת שיודעת לשמור על מרחק קבוע מהרכב שמלפנים, ואף לבצע עצירה מלאה והתחלת נסיעה מחדש בפקקים (בגרסאות מסוימות).
• מערכת סיוע לשמירה על נתיב הנסיעה (LKAS) והתראת סטייה מנתיב (LDW): המערכת מתריעה כאשר הרכב סוטה מהנתיב ללא איתות, ובגרסאות מסוימות מסוגלת גם לתקן באופן אקטיבי את ההיגוי כדי להחזיר את הרכב למרכז הנתיב.
• התראת עירנות נהג (DAW): מנטרת את אופן הנהיגה וממליצה לנהג לעצור להפסקת התרעננות אם היא מזהה סימני עייפות.
• אור גבוה אוטומטי (HBA): מחליף אוטומטית בין אורות דרך לאורות גבוהים בהתאם לתנאי התנועה ותאורת הדרך.

בדיקות במציאות הישראלית מראות שתפקוד המערכות הללו היה טוב יחסית לתקופתו. בלימת החירום הייתה לרוב יעילה, ובקרת השיוט האדפטיבית הייתה שימושית בנסיעה בכבישים מהירים. מערכת שמירת הנתיב הייתה לעיתים אגרסיבית מדי או רגישה פחות בקווים דהויים, כפי שמקובל במערכות מהדור ההוא. קלות התפעול של המערכות, דרך כפתורים על ההגה או מסך המולטימדיה, הייתה טובה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): העסקה המשתלמת בשוק המשומשות?

כמה עולה יונדאי איוניק 2017?

כשבוחנים רכב משנתון 2017, השאלה “כמה עולה הרכב?” אינה מתייחסת למחיר רכישה מרכב חדש, אלא למחיר השוק הנוכחי בשוק המשומשות בישראל. נכון לאפריל 2025, טווח המחיר של יונדאי איוניק היברידית 2017 נע בדרך כלל בין כ-55,000 ש”ח לכ-75,000 ש”ח, תלוי משמעותית במצב הרכב, מספר הבעלים, הקילומטראז’, רמת הגימור, והאם היה בבעלות פרטית או ליסינג/מונית. יש כמובן גם רכבים חריגים מעל או מתחת לטווח זה.

המחיר מתבסס לרוב על מחירון רשמי (כמו מחירון לוי יצחק או יגאל אלון, אם כי יש להתייחס אליהם כאינדיקציה בלבד) בתוספת או הפחתה של אחוזים בהתאם למצב השוק ולנתוני הרכב הספציפי. היות שהאיוניק הייתה פופולרית מאוד בליסינג ובמוניות, חשוב לבדוק היסטוריית בעלות ולשקול את ההשפעה של בעלות קודמת כזו על המחיר ועל מצב הרכב. המחיר בשוק המשומשות מהווה ללא ספק את אחד היתרונות המרכזיים של הדגם כיום.

רמות גימור עיקריות ואבזור בישראל

יונדאי איוניק 2017 שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות. הנפוצות ביותר בגרסה ההיברידית היו ככל הנראה רמות הגימור Premium ו-Supreme. ההבדלים המרכזיים ביניהן היו בעיקר ברמת האבזור הטכנולוגי והנוחות:

רמת גימור Premium: נחשבה לבסיסית יותר, אך כבר הציעה אבזור נדיב יחסית שכלל מערכת מולטימדיה עם מסך מגע ותמיכה ב-Apple CarPlay/Android Auto, מצלמת רוורס, חיישני חניה אחוריים, בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם, בקרת שיוט רגילה, וכן מערכות בטיחות אקטיביות כמו בלימת חירום אוטונומית והתראת סטייה מנתיב. זו הייתה לרוב הרמה הפופולרית ביותר עקב שילוב טוב של מחיר ואבזור.

רמת גימור Supreme: רמה זו הוסיפה אבזור יוקרתי יותר, כמו לוח מחוונים דיגיטלי (7 אינץ’), בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת סיוע אקטיבית לשמירה על נתיב, חיישני חניה קדמיים, חימום ואוורור למושבים הקדמיים, זיכרונות למושב הנהג, ולעיתים גם גג שמש וחישוקי 17 אינץ’. רמה זו הציעה חבילת בטיחות מלאה ונוחות מוגברת, אך הייתה כמובן יקרה יותר.

כשאתם בוחנים רכב משומש, חשוב לוודא איזו רמת גימור מדובר בפועל, שכן האבזור יכול להשתנות משמעותית ולהשפיע גם על המחיר וגם על חווית השימוש היומיומית. האבזור שמוזכר במפרט הרכב במודעות מכירה לא תמיד מדויק.

אחריות ועלויות תחזוקה

כשרוכשים יונדאי איוניק 2017 יד שנייה, נושא האחריות הופך להיות משמעותי. יונדאי שווקה את האיוניק עם אחריות יצרן נדיבה יחסית: לרוב 5 שנים על הרכב כולו, ו-7 שנים או 150,000 ק”מ על הסוללה ההיברידית (האחריות על הסוללה חשובה במיוחד ברכב היברידי בן כמה שנים). נכון לאפריל 2025, אחריות היצרן על הרכב כולו כנראה הסתיימה עבור רוב דגמי 2017, אך ייתכן שעוד נותרה אחריות על הסוללה בחלק מהמקרים (יש לבדוק זאת בוודאות מול היבואן או היסטוריית הטיפולים).

עלויות התחזוקה הצפויות סבירות לרכב היברידי. טיפולים תקופתיים דומים לעלויות של רכב בנזין רגיל, אך ישנם רכיבים נוספים כמו מערכת קירור לסוללה או בדיקות ייעודיות למערכת ההיברידית שיכולות לייקר מעט את הטיפולים במוסך מורשה. ישנה חשיבות רבה לביצוע טיפולים בזמן ובמוסך מורשה כדי לשמור על תקינות הרכב ועל יתרת האחריות (אם קיימת).

לגבי תקלות או בעיות נפוצות בדגם: האיוניק נחשבת לרכב אמין בסך הכל. תקלות משמעותיות אינן שכיחות במיוחד. דווחו לעיתים על בעיות מינוריות הקשורות לגיר ה-DCT (למשל, רעשים מוזרים או העברות פחות חלקות), ולעיתים נדירות על בעיות במערכת ההיברידית (למשל, בעיות בסוללה, אם כי נדיר תחת אחריות היצרן). בהשוואה למתחרות מאותה תקופה, האמינות של האיוניק נחשבת טובה, אם כי אולי לא ברמה האגדית של טויוטה פריוס, שנחשבת לאחת המכוניות האמינות ביותר אי פעם. שווי השימוש של הרכב, כלומר ירידת הערך שלו לאורך זמן, היה נמוך יחסית בזמנו בשל הפופולריות הרבה, אך כעת, כרכב בן 8 שנים, ירידת הערך העיקרית כבר התרחשה.

X. יתרונות: למה לבחור ביונדאי איוניק 2017?

ריכזנו עבורכם את היתרונות המרכזיים של יונדאי איוניק 2017, שהופכים אותה לבחירה אטרקטיבית בשוק המשומשות:

• צריכת דלק נמוכה במיוחד: זהו ללא ספק היתרון הגדול ביותר. האיוניק ההיברידית מספקת צריכת דלק ריאלית מצוינת בנהיגה יומיומית, מה שמוביל לחיסכון משמעותי בעלויות הדלק לאורך זמן, במיוחד לנהגים שגומעים קילומטרים רבים.
• אבזור עשיר ביחס למחיר: בייחוד רמות הגימור הגבוהות יותר הציעו רשימת אבזור מרשימה ביחס למחיר המחירון (ובטח ביחס למחיר בשוק המשומשות כיום), כולל מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות לתקופתן ומערכת מולטימדיה עם תמיכה ב-Apple CarPlay/Android Auto.
• מחיר רכישה אטרקטיבי בשוק המשומשות: בשל הפופולריות הרבה וההיצע הגדול בשוק המשומשות (כולל רכבים מליסינג ומוניות לשעבר), המחיר של יונדאי איוניק 2017 נוח למדי ומציע תמורה גבוהה למחיר. כמה עולה רכב דומה חדש יהיה גבוה משמעותית, ולכן מחיר האיוניק המשומשת אטרקטיבי מאוד.
• אחריות נדיבה על הסוללה: גם לאחר 8 שנים, ייתכן שעוד נותרה אחריות יצרן על הסוללה ההיברידית, רכיב יקר להחלפה. זה מקנה שקט נפשי מסוים לרוכשים יד שנייה.
• נוחות נסיעה טובה: כיול המתלים הרך מספק נסיעה נוחה יחסית בתוך העיר ועל כבישים משובשים, יתרון משמעותי בכבישים הישראלים הלא תמיד מושלמים.
• הנדסת אנוש פשוטה ויעילה: תא הנוסעים הגיוני וקל לשימוש, עם פקדים פיזיים עבור פונקציות חשובות כמו בקרת אקלים, מה שתורם לבטיחות ולנוחות הנהיגה.
• גיר DCT: עבור חלק מהנהגים, תיבת ההילוכים כפולת המצמדים מספקת תחושת נהיגה “רגילה” יותר ופחות “מנותקת” מזו של גיר רציף (CVT), יתרון סובייקטיבי כמובן.

XI. חסרונות: למה כדאי לשקול שוב?

כמו לכל רכב, גם ליונדאי איוניק 2017 יש חסרונות ופשרות שיש לקחת בחשבון לפני הרכישה:

• ראות אחורית מוגבלת: שמשת החלון האחורי המפוצלת פוגעת משמעותית בראות לאחור ודורשת הסתגלות. מצלמת הרוורס אמנם מסייעת מאוד, אך לא פותרת את הבעיה לחלוטין.
• ביצועים לא מרשימים ורעש מנוע: למרות ההספק המשולב הסביר, האיוניק אינה מכונית מהירה, ותחת עומס מנוע הבנזין רועש למדי וחודר לתא הנוסעים.
• חומרי פנים לא יוקרתיים בכל האזורים: בעוד חלקים מסוימים בדשבורד עשויים מחומרים רכים, אזורים רבים בתא הנוסעים עשויים מפלסטיק קשיח, מה שפוגע בתחושת האיכות הכללית בהשוואה למתחרות יוקרתיות יותר.
• התנהגות כביש משעממת: ההיגוי חסר תחושה והתנהגות הכביש בטוחה אך אינה מהנה או ספורטיבית כלל. הרכב מיועד לנהיגה רגועה ולא ל”גיהוץ” פניות.
• חשש לתקלות ספציפיות: למרות שהיא נחשבת אמינה בסך הכל, דווחו לעיתים על בעיות מינוריות בגיר ה-DCT, ובמכונית בת 8 שנים, חשוב לבדוק את תקינותו. בעיות בסוללה ההיברידית פחות נפוצות אך יקרות לתיקון (חשוב לבדוק את האחריות עליה).
• פופולריות בשוק הליסינג והמוניות: היצע גדול של רכבים אלו הגיע משוק הליסינג והמוניות, מה שאומר שרבים מהם עברו שימוש אינטנסיבי וייתכן שסבלו מבלאי גבוה יותר, גם אם טופלו כראוי. חשוב לבדוק היסטוריית טיפולים ובעלות בקפידה.

XII. בהשוואה למתחרים: קרב ההיברידיות בשוק המשומשות

כאשר בוחנים את יונדאי איוניק 2017 בשוק המשומשות, המתחרה העיקרית שלה היא ללא ספק טויוטה פריוס מאותן שנות ייצור. השוואה בין השתיים היא בלתי נמנעת, שכן שתיהן מציעות פתרון היברידי יעיל בקטגוריה המשפחתית, אך הן עושות זאת בצורה שונה.

היתרון המרכזי של האיוניק בהשוואה לפריוס הוא לרוב באבזור העשיר יותר שהציעה במחיר דומה, ובפרט חבילת הבטיחות האקטיבית המרשימה יותר לתקופתה. גם מערכת המולטימדיה התומכת ב-Apple CarPlay ו-Android Auto הייתה יתרון משמעותי על פני המערכות הפשוטות יותר שהוצעו לרוב בפריוס מאותה תקופה. המחיר של איוניק משומשת נוטה להיות נמוך מעט יותר ממחיר של פריוס משומשת באותם נתונים, מה שמעניק לה יתרון כלכלי נוסף.

מנגד, טויוטה פריוס נהנית ממוניטין אמינות אגדי, שנתפס (בצדק או שלא תמיד) כעדיף על זה של יונדאי איוניק. גיר ה-CVT של הפריוס אמנם יכול לייצר תחושה פחות נעימה בעת תאוצה חזקה (רעש מנוע גבוה ויציב), אך הוא נחשב לפשוט ואמין יותר מגיר ה-DCT של האיוניק לאורך זמן. גם צריכת הדלק של הפריוס קרובה מאוד לזו של האיוניק, ולעיתים אף עשויה להיות עדיפה בתנאי נהיגה מסוימים. עיצוב הפריוס פולארי יותר, מה שיכול להיות יתרון או חיסרון, תלוי בטעם האישי.

מתחרה נוספת היא קיה נירו ההיברידית, שחלקה פלטפורמה ויחידת הנעה כמעט זהות לאיוניק, אך במרכב קרוסאובר. הנירו הציעה תנוחת ישיבה גבוהה יותר ועיצוב שטח קל שדיבר לקהל אחר. מבחינת ביצועים, צריכת דלק, אבזור ואיכות פנים, הן היו דומות מאוד. הבחירה בין האיוניק לנירו היא לרוב עניין של העדפה למרכב סדאן-האצ’בק (איוניק) לעומת קרוסאובר (נירו).

בהשוואה לרכבי בנזין/דיזל משפחתיים קונבנציונליים מאותה תקופה ובאותו טווח מחיר (כמו מאזדה 3, קורולה לא היברידית, סקודה אוקטביה ועוד), יתרונה המובהק של האיוניק הוא בצריכת הדלק הנמוכה משמעותית, מה שהופך אותה לאופציה כלכלית יותר לאורך זמן, למרות שייתכן שעלות הרכישה הראשונית של רכב בנזין דומה הייתה נמוכה יותר בתחילה.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם האיוניק היא הבחירה הנכונה עבורכם?

התרשמות כוללת ופסק דין

יונדאי איוניק היברידית 2017 היא ללא ספק אחת המכוניות המשפחתיות ההיברידיות הפופולריות והרלוונטיות ביותר בשוק המשומשות בישראל, ונכון לאפריל 2025 היא עדיין מהווה אופציה מעניינת ומשתלמת עבור קהל יעד רחב. היא הציעה בשעתה חבילה כמעט בלתי מנוצחת של יעילות אנרגטית, אבזור טכנולוגי ובטיחותי עשיר, ועיצוב שמרני יחסית שהתקבל טוב על ידי הקהל.

היא לא מושלמת – ראות אחורית מוגבלת, ביצועים לא מלהיבים, ואיכות חומרים שאינה עומדת בסטנדרטים של רכבי פרימיום – אך החבילה הכוללת שהיא מציעה במחיר הנוכחי בשוק המשומשות הופכת אותה לתמורה מצוינת לכסף.

השוואה סופית והמלצה

בהשוואה למתחרה העיקרית, טויוטה פריוס מאותן שנים, האיוניק מציעה לרוב אבזור עשיר יותר ובטיחות אקטיבית מתקדמת יותר, במחיר נוח יותר. הפריוס מציעה מנגד מוניטין אמינות גבוה יותר וגיר CVT שנחשב עמיד יותר לאורך שנים רבות. הבחירה בין השתיים תלויה בסדרי העדיפויות שלכם: אם אבזור, בטיחות אקטיבית ותחושת נהיגה קרובה יותר לגיר אוטומטי רגיל חשובים לכם יותר, והמחיר הוא שיקול עליון, האיוניק היא בחירה מצוינת. אם אמינות “מוכחת אש” לאורך עשרות שנים נמצאת בראש סדר העדיפויות, ייתכן שתעדיפו את הפריוס.

אם אתם מגיעים מרכב בנזין רגיל, האיוניק תציע לכם חיסכון דרמטי בעלויות הדלק (צריכת דלק מדהימה), יחד עם אבזור נוחות ובטיחות שייתכן שלא היה קיים ברכבכם הישן. יש להקדיש תשומת לב לבדיקת היסטוריית טיפולים ובעלות, במיוחד כשרבים מהרכבים הללו הגיעו משוק הליסינג/מוניות, שם עברו קילומטרז’ גבוה ושימוש אינטנסיבי.

האם כדאי לקנות יונדאי איוניק 2017?

התשובה היא לרוב כן, כדאי לקנות, בתנאי שמדובר ברכב שמור, עם היסטוריית טיפולים מסודרת, ושהמחיר תואם את מצבו ואת המחירון העדכני (זכרו לבדוק את המחירון). האיוניק 2017 מתאימה במיוחד למי:

• שגומע קילומטרים רבים ומחפש חיסכון משמעותי בעלויות הדלק.
• שמחפש מכונית משפחתית פרקטית, נוחה ובטוחה לנהיגה יומיומית ובינעירונית.
• ששם דגש על אבזור טכנולוגי ובטיחותי מתקדם יחסית לתקופת הייצור, במחיר סביר.
• שרוצה להיכנס לעולם הרכב ההיברידי מבלי לשבור את הכיס על רכב חדש.

היא מתאימה פחות למי שמחפש חווית נהיגה ספורטיבית, איכות חומרים ברמת פרימיום, או ראות אחורית מושלמת. עם זאת, עבור רוב קהל הנהגים הפרקטי בישראל, יונדאי איוניק 2017 מציעה חבילה משתלמת ביותר כרכב משומש, המספקת את ההבטחה שלה ליעילות, אבזור ושימושיות במחיר נגיש. חוות דעת גולשים רבים מצביעות על שביעות רצון גבוהה יחסית, בעיקר בכל הקשור לחיסכון בדלק.