ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל! היום אנו צוללים לעומק של אחת המכוניות שהשפיעו באופן משמעותי על שוק הרכב הישראלי בשנים האחרונות. רכב שהפך לשם נרדף לחיסכון, בעיקר בזכות יחידות ההנעה המחושמלות שלו. כן, אנחנו מדברים על יונדאי איוניק. במקרה הספציפי הזה, אנו שמים זרקור על מודל 2019, שנתון משמעותי שכלל מתיחת פנים שהוסיפה טכנולוגיה ואבזור. ה-Hyundai Ioniq (באנגלית וגם באיות פופולרי נוסף כמו יונדאי יוניק) הושקה לראשונה בשנת 2016 כמשפחתית קומפקטית פורצת דרך. היא הציעה פלטפורמה ייעודית שאיפשרה לה להגיע לשוק עם שלוש יחידות הנעה מחושמלות מאותה תבנית: היברידית (Hybrid), פלאג-אין היברידית (Plug-in Hybrid), וחשמלית מלאה (Electric). זה היה מהלך אסטרטגי נועז עבור יונדאי, שהציב אותה בחזית טרנד החשמול, לצד שחקניות ותיקות כמו טויוטה עם הפריוס.
האיוניק מודל 2019, במיוחד לאחר מתיחת הפנים שבוצעה במהלכה, התמקמה בשוק הישראלי כאלטרנטיבה חזקה למשפחתיות בנזין ודיזל המסורתיות. היא פנתה בעיקר לקהל שהיה צמא לחיסכון בדלק או לרכב חשמלי נגיש יחסית, מבלי לוותר על שימושיות יומיומית של רכב משפחתי. במבחן התוצאה, היא הפכה ללהיט מכירות של ממש, בפרט גרסת ההיברידית. כיום, כשמדברים על יונדאי איוניק 2019, מדברים בעיקר על שוק הרכב המשומש. זהו שנתון מבוקש, המציע שילוב של טכנולוגיה עדכנית יחסית, אמינות מוכחת, ועלויות אחזקה נוחות.
בסקירה המקיפה הזו, נצלול לעומק הדגם. נבחן את העיצוב שלו, הן מבחוץ והן מבפנים. נפרט על איכות החומרים והמרווח המוצע לנוסעים ולמטען. נסקור את הטכנולוגיה, האבזור ומערכות המולטימדיה שהוצעו בשנת 2019. נדבר על ביצועי יחידות ההנעה הרלוונטיות לשוק הישראלי ונדון באריכות בנתוני צריכת דלק וצריכת אנרגיה בפועל. לרכב החשמלי, נתייחס גם לנושא הטעינה בישראל. ננתח את חווית הנהיגה, ההתנהגות הכביש והבטיחות. כמובן, נפרט על המחיר, רמות הגימור והאחריות, כפי שהיו רלוונטיים בזמנו וכפי שהם משתקפים בשוק המשומשות כיום. נסכם את היתרונות והחסרונות, נבצע השוואה למתחרים הרלוונטיים, ולבסוף, ניתן פסק דין מנומק האם כדאי לקנות יונדאי איוניק 2019, ולמי היא מתאימה במיוחד. הבה נתחיל במסע אל תוך אחת המכוניות הירוקות הפופולריות ביותר בישראל.
עיצוב חיצוני – אווירודינמיות פוגשת משפחתיות
פילוסופיית העיצוב והרושם הראשוני
היונדאי איוניק 2019, בפרט לאחר מתיחת הפנים שעברה לקראת סוף השנה, מציגה עיצוב שמטרתו העיקרית הייתה שילוב של אווירודינמיות מצוינת ושימושיות של מכונית האצ’בק/פסטבק חמש דלתות. הרושם הכללי הוא של מכונית מודרנית, אם כי לא בהכרח פורצת דרך מבחינה ויזואלית. היא נראית נקייה ופונקציונלית, עם דגש על קווים זורמים שמסייעים להפחתת גרר ושיפור נתוני צריכת דלק או אנרגיה. בעוד שחלק מהמתחרות העדיפו מראה עתידני או ייחודי יותר, האיוניק שומרת על פרופיל סולידי ומוכר יחסית, שמקל עליה להשתלב בנוף הישראלי.
פרטים עיצוביים ספציפיים
בחזית, מתיחת הפנים של 2019 הביאה שינויים בולטים. הגריל, למשל, קיבל מראה חדש – בדגם ההיברידי הוא כולל אלמנטים כסופים מעוצבים, ואילו בדגם החשמלי הוא אטום לחלוטין עם טקסטורה ייחודית. הפנסים הקדמיים עוצבו מחדש וקיבלו חתימת תאורת LED בצורת ‘חץ’ בולט, שהוסיפה מגע מודרני ועדכני למראה הכללי. גם הפגוש הקדמי קיבל עדכון עיצובי קל.
מהצד, הצללית של האיוניק נשארת נאמנה למבנה הפסטבק הייחודי שלה, עם קו גג המשתפל בחדות יחסית אל עבר החלק האחורי. זהו אלמנט שמשרת את האווירודינמיות אך, כפי שנראה בהמשך, עלול להשפיע על מרווח הראש מאחור ועל דלת תא המטען. קו המותניים עולה קלות לכיוון הזנב, ובתי הגלגלים מעוצבים בצורה שמדגישה את הפרופורציות. חישוקי הגלגלים המוצעים ב-2019, בדרך כלל בגודל 15 או 16 אינץ’ בגרסאות ההיברידית וב-16 אינץ’ בחשמלית, עוצבו גם הם במטרה לשפר את היעילות האווירודינמית, ולעיתים כוללים כיסויים ייעודיים או עיצובים סגורים יותר. רמת הגימור כמובן משפיעה על עיצוב וגודל החישוק.
החלק האחורי הוא אולי השנוי ביותר במחלוקת מבחינה עיצובית. הפנסים האחוריים חודשו גם הם וקיבלו גרפיקת LED חדשה ומעניינת. עם זאת, אלמנט בולט ופחות אהוד על רבים הוא החלון האחורי המפוצל, המחולק על ידי ספוילר קטן. אלמנט זה, שאף הוא נועד לשפר את זרימת האוויר, פוגע בראות לאחור. הפגוש האחורי ודלת תא המטען נראים סולידיים ופונקציונליים. בסך הכל, הנוכחות הכביש של האיוניק סולידית ונעימה לעין, היא לא צועקת “הנה באה מכונית חשמלית/היברידית”, וזה לזכותה עבור מי שמעדיף מראה פחות ראוותני. מידותיה הפיזיות ממקמות אותה בלב הקטגוריה המשפחתית הקומפקטית, בדומה למתחרות העיקריות שלה.
עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – פונקציונליות עם שיפורים
אווירה כללית וקונספט עיצובי
הכניסה לתא הנוסעים של יונדאי איוניק 2019 מגלה אווירה פונקציונלית ומסודרת היטב. הקונספט העיצובי פונה יותר לצד השמרני והארגונומי, מאשר לצד העתידני או היוקרתי. הכל מונח במקום בו הייתם מצפים למצוא אותו, וקל מאוד להתמצא ולהפעיל את המערכות השונות גם ללא היכרות מוקדמת עם הרכב. מתיחת הפנים של 2019 הביאה שינויים מהותיים בתא הנוסעים, בעיקר באזור הקונסולה המרכזית ופתחחי האוורור, שקיבלו מראה מעודן ומודרני יותר. גם מסך המולטימדיה גדל ושודרג, כפי שנפרט בהמשך.
איכות חומרים והרכבה
במונחי איכות החומרים, האיוניק ממוקמת בטווח המקובל עבור מכונית משפחתית עממית, עם נגיעות נעימות בחלקים מסוימים. בחלק העליון של הדשבורד והדלתות הקדמיות ניתן למצוא פלסטיקה רכה ונעימה למגע. בחלקים התחתונים ובדלתות האחוריות נעשה שימוש בפלסטיק קשיח יותר, אך הוא מרגיש עמיד ואיכות ההרכבה הכללית טובה מאוד. אין צפצופים או רעשים מיותרים מהפלסטיקה גם בנסיעה על כבישים משובשים, מה שמעיד על תהליכי ייצור והרכבה קפדניים. המראה הכללי אולי לא יוקרתי במיוחד, אבל הוא עמיד ופרקטי לשימוש יומיומי ומשפחתי.
הנדסת אנוש, נוחות מושבים וראות
הנדסת האנוש באיוניק 2019 היא אחת מנקודות החוזק שלה. למרות שילוב מסך מגע גדול יותר, יונדאי השכילה לשמור על כפתורים פיזיים נפרדים ובולטים למערכת בקרת האקלים ולפונקציות שימושיות אחרות כמו עוצמת השמע והמעבר בין תחנות או שירים. זה מקל מאוד על התפעול בזמן נהיגה ומפחית הסחות דעת בהשוואה למכוניות שמעבירות את כל השליטה למסך המגע. מיקום הפקדים הגיוני וקל להגיע אליהם.
נוחות המושבים הקדמיים טובה למרבית הנהגים והנוסעים. הם מספקים תמיכה סבירה לגב, וניתן למצוא תנוחת נהיגה טובה בקלות. ברמות הגימור הגבוהות יותר ניתן למצוא מושבים עם כוונון חשמלי וחימום/אוורור, שמוסיפים לנוחות, במיוחד בקיץ הישראלי החם או בימי החורף הקרים. המושבים האחוריים גם הם נוחים למדי, ומספקים תמיכה מספקת לישיבה ממושכת.
הראות החוצה מקדימה ולצדדים טובה מאוד בזכות קו חלונות שאינו גבוה במיוחד ועמודי A שאינם עבים מדי. הראות לאחור, לעומת זאת, נפגעת באופן משמעותי מאלמנט החלון המפוצל והספוילר האחורי, מה שמחייב הסתמכות יתר על מצלמת הרוורס וחיישני החניה (אם קיימים) בעת תמרוני חניה.
מרווח פנים ותא מטען
במונחים של מרווח פנים, יונדאי איוניק 2019 מציעה מרווח נדיב יחסית לנוסעים מלפנים וגם מרווח רגליים טוב מאוד לנוסעים במושב האחורי. המרווח לכתפיים מספיק לשני מבוגרים בנוחות, וניתן להסיע שלושה מבוגרים בנסיעות קצרות יחסית, אם כי יהיה מעט צפוף. נקודת תורפה מסוימת היא מרווח הראש במושב האחורי, שעלול להיות מוגבל עבור נוסעים גבוהים במיוחד (1.80 מטר ומעלה) בשל קו הגג המשתפל. זהו פשרה עיצובית לטובת האווירודינמיות.
נפח תא המטען באיוניק משתנה מעט בין הגרסאות. בדגם ההיברידי, הנפח הרשמי עומד על כ-458 ליטר (נתון משתנה קלות בין גרסאות), ובדגם החשמלי הוא עומד על כ-357 ליטר (עם נפח אחסון נוסף מתחת לרצפת תא המטען, בסך הכל מעל 400 ליטר בפועל). צורת תא המטען נוחה יחסית להטענה, אך סף ההטענה מעט גבוה. ניתן לקפל את המושבים האחוריים ביחס 60/40 כדי להגדיל את נפח ההטענה במקרה הצורך. קיימות גם אפשרויות עיגון לעזרה באבטחת מטען. בסך הכל, תא המטען שימושי לצרכים יומיומיים ומשפחתיים, אך לא מהגדולים בקטגוריה, במיוחד בגרסה החשמלית, וצורתו מושפעת מהצורך להכיל את הסוללה או רכיבי מערכת ההנעה ההיברידית.
טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – שדרוג משמעותי ב-2019
מערכות מולטימדיה וקישוריות
אחד השדרוגים המרכזיים במתיחת הפנים של יונדאי איוניק 2019 היה בתחום המולטימדיה והטכנולוגיה. המסך המרכזי גדל בגרסאות מסוימות ל-8 אינץ’ (לעומת 7 אינץ’ בדגמים שלפני מתיחת הפנים), ובגרסאות הגבוהות אף ל-10.25 אינץ’ (בפרט בדגמים החשמליים או ברמות גימור עשירות יותר, תלוי בשוק וברמת גימור). המסך הגדול יותר מציג תצוגה ברורה וחדה, והמהירות תגובה של המערכת שופרה משמעותית. מבנה התפריטים נוח ואינטואיטיבי, אם כי הפונקציונליות הבסיסית של מערכת ההפעלה של יונדאי עצמה אינה מהמתקדמות ביותר בהשוואה למערכות מודרניות יותר כיום.
המערכת תמכה כסטנדרט בקישוריות סמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto, מה שאפשר שיקוף של אפליקציות נבחרות מהטלפון (כמו Waze, Google Maps, Spotify ועוד) ישירות למסך הרכב. חיבור זה היה חוטי בדגמים של 2019 (בניגוד לחיבור האלחוטי שקיים בדגמים עדכניים יותר). איכות העוזר הקולי המובנה (אם קיים) הייתה בסיסית יחסית לדגמים עדכניים, ומרבית המשתמשים העדיפו להשתמש בעוזר הקולי של הטלפון המחובר דרך ה-CarPlay/Android Auto. נוכחות שקעי USB לטעינה וחיבור נתונים הייתה סטנדרטית, אם כי מיקומם וזמינותם לנוסעים מאחור השתנו בהתאם לרמת הגימור.
לוח מחוונים ומערכות תצוגה נוספות
לוח המחוונים ביונדאי איוניק 2019 עבר גם הוא עדכון. בדגם ההיברידי קיים לוח מחוונים משולב, הכולל שעון אנלוגי למד המהירות וצג דיגיטלי מרכזי להצגת מידע נוסף כמו צריכת דלק, מצב מערכת ההנעה ההיברידית, נתוני נסיעה, ואזהרות ממערכות הבטיחות. בדגם החשמלי, לוח המחוונים הוא דיגיטלי מלא (בגודל 7 אינץ’), ומציג בצורה ברורה ומודרנית את נתוני המהירות, טווח הנסיעה, צריכת אנרגיה רגעית, ומצב הסוללה והטעינה. אפשרויות התצוגה וההתאמה האישית בלוח המחוונים הדיגיטלי סבירות אך לא רחבות כמו בדגמים חדשים יותר.
אבזור נוחות וטכנולוגיות ייחודיות
רמות הגימור השונות של יונדאי איוניק 2019 בשוק הישראלי הציעו מגוון רחב של אבזור נוחות. ברמות הגימור הבסיסיות יותר ניתן למצוא בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם וכפתור התנעה, חיישני חניה אחוריים ומצלמת רוורס. ברמות הגימור הגבוהות יותר, כמו Premium או Supreme (תלוי בשנתון וביבואן), ניתן היה לקבל גם פתחי מיזוג למושב האחורי (פיצ’ר חשוב מאוד בקיץ הישראלי), מושבים קדמיים עם כוונון חשמלי, חימום ואוורור, גג שמש (לא תמיד פנורמי מלא), חימום לגלגל ההגה, בלם יד חשמלי (בגרסה החשמלית), ומשטח טעינה אלחוטי לטלפון (ברמות גימור גבוהות). יונדאי שילבה גם טכנולוגיות ייחודיות כמו מערכת שמציגה את זרימת האנרגיה במערכת ההנעה (במיוחד בהיברידית ובחשמלית) כדי לעודד נהיגה חסכונית. בסך הכל, האיוניק 2019 הציעה חבילת אבזור נדיבה יחסית למחיר, במיוחד לאחר מתיחת הפנים, מה שתרם רבות לפופולריות שלה.
ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה – שיא היעילות
יחידות הנעה בשוק הישראלי (2019)
יונדאי איוניק 2019 שווקה בישראל בשתי גרסאות עיקריות: היברידית וחשמלית. גרסת הפלאג-אין היברידית הייתה פחות נפוצה ומבוקשת, אם כי ייתכן שניתן למצוא פריטים בודדים שלה בשוק המשומשות. נתמקד בגרסאות הנפוצות:
יונדאי איוניק היברידית 2019: מצוידת במערכת הנעה היברידית המשלבת מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר הפועל במחזור אטקינסון (יעיל במיוחד) עם הספק של 105 כ”ס ומומנט של 15 קג”מ, יחד עם מנוע חשמלי בהספק של 43.5 כ”ס (32 קילוואט) ומומנט של 17.3 קג”מ. ההספק המשולב של המערכת עומד על 141 כ”ס והמומנט המשולב על 27 קג”מ. ייחודה של האיוניק ההיברידית הוא בשימוש בתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים (DCT) עם 6 הילוכים, בניגוד לתיבת הילוכים רציפה (CVT) הנפוצה במכוניות היברידיות רבות. הבחירה בגיר כפול מצמדים מספקת תחושת נהיגה מעט יותר ישירה ו”רגילה” בהשוואה ל-CVT.
יונדאי איוניק חשמלית 2019 (לאחר מתיחת פנים): גרסה זו קיבלה שדרוג משמעותי ב-2019, עם הגדלת סוללת הליתיום-יון מ-28 קוט”ש ל-38.3 קוט”ש. גם המנוע החשמלי שודרג מעט, וכעת הוא מספק 136 כ”ס (100 קילוואט) ומומנט נדיב של 30 קג”מ. הגרסה החשמלית מצוידת בתיבת העברה עם יחס בודד (אין גיר והילוכים במובן המסורתי), מה שמספק תאוצה לינארית וחלקה.
ביצועים ותחושת כוח
מבחינת ביצועים, אף אחת מהגרסאות אינה מכונית ספורטיבית, אך שתיהן מספקות ביצועים נאותים לנסיעה יומיומית ומשפחתית. נתון התאוצה 0-100 קמ”ש בגרסה ההיברידית עומד על כ-10.8 שניות (לפני מתיחת פנים, עשוי להשתנות קלות אחרי). בדגם החשמלי לאחר מתיחת הפנים, נתון זה עומד על כ-9.9 שניות. בנסיעה יומיומית, הגרסה ההיברידית מספקת שילוב חלק בין מנועי הבנזין והחשמל, ותאוצות ביניים מספקות לעקיפות ברוב המקרים, אם כי לעיתים המנוע ההיברידי עלול להרגיש מעט מאומץ תחת עומס כבד. הגיר כפול המצמדים, למרות שהוא נותן תחושה טובה יותר מ-CVT, לעיתים סובל מהיסוס קל במהירויות נמוכות.
הגרסה החשמלית, לעומת זאת, נהנית ממומנט מיידי. התאוצה מהמקום וממהירויות נמוכות חזקה ולינארית, מה שהופך אותה לזריזה ונעימה במיוחד בתוך העיר. תאוצות ביניים גם הן טובות, אך במהירויות גבוהות מאוד תחושת הכוח דועכת מעט בהשוואה למכוניות חשמליות עם הספקים גבוהים יותר. היעדר גיר והילוכים מסורתי ברכב החשמלי הופך את הנסיעה לחלקה ושקטה במיוחד.
צריכת דלק וצריכת אנרגיה בפועל
אחד היתרונות הגדולים והבולטים ביותר של יונדאי איוניק, בשתי גרסאותיה, הוא היעילות. נתוני צריכת דלק (היברידית) וצריכת אנרגיה (חשמלית) היו מצוינים כבר בדגם המקורי, והשתפרו עוד יותר לאחר מתיחת הפנים של 2019.
יונדאי איוניק היברידית 2019: נתוני היצרן (WLTP) לצריכת דלק עומדים על כ-4.5-5 ליטר ל-100 ק”מ (כלומר, כ-20-22 ק”מ לליטר), תלוי ברמת הגימור וגודל הגלגל. בפועל, בתנאי נהיגה ישראליים, כולל עומסי תנועה ומיזוג אוויר קבוע בקיץ, ניתן לצפות לצריכת דלק ריאלית שנע בין 18 ל-21 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת. בנהיגה עירונית חסכונית או בנהיגה בינעירונית רגועה, ניתן אף להתקרב לנתוני היצרן. בהשוואה למכוניות בנזין מקבילות מהקטגוריה, מדובר בחיסכון משמעותי מאוד. חשוב לציין שהחיפוש אחר “צריכת דלק” נפוץ מאוד גם עבור רכבים חשמליים, ולכן חשוב להסביר את ההבדל במונחים ולהתייחס לצריכת אנרגיה בקוט”ש.
יונדאי איוניק חשמלית 2019 (38.3 קוט”ש): נתוני היצרן (WLTP) לטווח הנסיעה עומדים על כ-311 ק”מ. נתוני צריכת אנרגיה (WLTP) עומדים על כ-13.8 קוט”ש ל-100 ק”מ. בפועל, בתנאי נהיגה ישראליים, כולל שימוש במיזוג אוויר ובנהיגה בכבישים מהירים, הטווח הריאלי הוא כ-220-270 ק”מ. צריכת האנרגיה הריאלית נעה בדרך כלל בין 14 ל-17 קוט”ש ל-100 ק”מ. מדובר בנתונים טובים מאוד בהשוואה לרכבים חשמליים מאותה תקופה ובמחיר דומה, והם מאפשרים שימוש יומיומי נוח ואף נסיעות בינעירוניות סבירות. עלות הנסיעה בקילומטר ברכב חשמלי נמוכה משמעותית מעלות הנסיעה ברכב היברידי, שבתורה נמוכה משמעותית מרכב בנזין מקביל. כאן גם המקום להתייחס להבדלי העלות בין טעינה בבית לבין טעינה בעמדות ציבוריות מהירות, שהיא יקרה יותר.
טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי) – פתרונות יומיומיים
קצבי טעינה וזמנים
עבור רוכשי יונדאי איוניק החשמלית 2019 (או הפלאג-אין אם נמצאת), נושא הטעינה הוא מרכזי. הגרסה החשמלית תומכת בטעינת AC (עמדות טעינה ביתיות או ציבוריות רגילות) בקצב מקסימלי של 7.2 קילוואט. טעינה מלאה מסוללה ריקה (0-100%) בעמדת 7.2 קילוואט אורכת כ-6-7 שעות. זה אומר שניתן לטעון את הרכב בקלות במהלך הלילה בבית ולקום בבוקר עם סוללה מלאה לטווח נסיעה מקסימלי.
הרכב תומך גם בטעינת DC (עמדות טעינה מהירות) באמצעות מחבר CCS. קצב הטעינה המקסימלי בדגם 2019 הוא כ-50-70 קילוואט (משתנה קלות בין שנתוני ייצור ובמהלך מתיחת הפנים). טעינה בעמדה מהירה מ-10% ל-80% מסוללה ריקה אורכת כ-50-60 דקות. זהו קצב טעינה סביר יחסית לתקופה, המאפשר “לחדש כוחות” במהירות יחסית במהלך נסיעות ארוכות יותר. חשוב לזכור שקצב הטעינה ב-DC אינו קבוע ויורד ככל שהסוללה מתמלאת, בעיקר לאחר 80%.
חווית הטעינה בישראל
נכון לאפריל 2025, תשתית הטעינה הציבורית בישראל התפתחה משמעותית מאז 2019, אך עדיין אינה צפופה וזמינה כמו במדינות מובילות באירופה. רוב משתמשי הרכב החשמלי בישראל מסתמכים על טעינה ביתית, שהיא גם הנוחה והזולה ביותר. טעינה ציבורית משמשת בעיקר לנסיעות ארוכות או כשאין אפשרות לטעון בבית. מציאת עמדת טעינה ציבורית מהירה זמינה עשויה עדיין לדרוש תכנון מראש, במיוחד באזורים מרוחקים מצירים ראשיים. ניהול הטעינה ברכב עצמו או דרך אפליקציות ייעודיות (של חברות הטעינה השונות) השתפר עם הזמן, אך חווית השימוש יכולה עדיין להשתנות בין ספקים שונים. בסך הכל, עבור בעל איוניק חשמלית 2019, טעינה ביתית פותרת את מרבית הצרכים, וטעינה ציבורית זמינה יותר היום מבעבר.
חווית נהיגה והתנהגות כביש – נוחות ורוגע
נוחות נסיעה ובידוד רעשים
יונדאי איוניק 2019 מכוילת בעיקר לכיוון נוחות הנסיעה, ובהיבט זה היא מצטיינת בהשוואה לרבות ממתחרותיה. המיתלים מכוילים בצורה רכה יחסית, והם מצליחים לספוג היטב את מרבית מהמורות הכביש, שברים ופסי האטה האופייניים לדרכים בישראל. בנסיעה עירונית היא נוחה מאוד ומרחפת מעל פגמי האספלט. גם בנסיעה בינעירונית, היא שומרת על נוחות גבוהה.
רמת בידוד הרעשים באיוניק טובה בסך הכל. רעשי מנוע כמעט ואינם נשמעים בנסיעה רגועה (במיוחד בגרסה החשמלית, שם הם כמובן לא קיימים כלל), ואף בגרסה ההיברידית, המנוע נכנס לפעולה באופן חלק יחסית ושקט ברוב המקרים. רעשי רוח מנוטרלים ביעילות יחסית בזכות העיצוב האווירודינמי. רעשי כביש וצמיגים נשמעים מעט יותר, במיוחד על אספלט גס, אך אינם מוגזמים ואינם פוגעים בנוחות הכוללת.
התנהגות דינמית, היגוי ובלמים
בניגוד לנוחות הנסיעה המצוינת, התנהגות הכביש של יונדאי איוניק 2019 מכוונת יותר לבטיחות ופחות לספורטיביות. ההיגוי קל מאוד, מה שהופך את התמרון בעיר לקל ונוח, אך הוא חסר משקל ודיוק במהירויות גבוהות ואינו מספק משוב רב מהכביש. אחיזת הכביש בטוחה וצפויה, אך הרכב אינו מזמין נהיגה דינמית. זוויות גלגול בפניות מתונות אך מורגשות, וקיימת נטייה קלה לתת היגוי במגבלת האחיזה. זו לא מכונית שתאתגר אתכם בכבישים מפותלים, אבל היא תספק נהיגה בטוחה ושקטה לרוב הנהגים.
תחושת הבלמים סבירה, אם כי בגרסה ההיברידית ובחשמלית, מערכת הבלימה הרגנרטיבית עלולה לגרום לתחושה מעט מלאכותית או לא לינארית בדוושת הבלם בעת מעבר בין בלימת רגנרציה לבלימה הידראולית רגילה. בגרסה החשמלית, ניתן לשלוט ברמת הרגנרציה באמצעות מנופי ההילוכים מאחורי ההגה, מה שמאפשר נהיגה כמעט מלאה בדוושה אחת (One-Pedal Driving) ברמות הרגנרציה הגבוהות ביותר, וזה בהחלט מוסיף לחווית הנהיגה היעילה והנוחה, במיוחד בעיר. יציבות כיוונית במהירויות בינעירוניות טובה, והרכב מרגיש נטוע ובטוח.
השפעת הגיר/יחידת ההנעה על החוויה
כאמור, השימוש בגיר כפול מצמדים (DCT) באיוניק ההיברידית שונה מחווית ה-CVT הנפוצה אצל המתחרה העיקרית שלה. ה-DCT מספק תחושה של העברות הילוכים (אמנם חלקות ופחות מורגשות מגיר אוטומטי רגיל), וזה תורם לתחושת נהיגה מוכרת יותר. לעומת זאת, היעדר מוחלט של גיר והילוכים ביונדאי איוניק החשמלית יוצר נסיעה שקטה ולינארית לחלוטין. התאוצה מיידית וללא כל מדרגות או רעש מנוע, והבלימה הרגנרטיבית (שגם היא קשורה ליחידת ההנעה החשמלית) הופכת חלק משמעותי מהאטת הרכב לתהליך שמחזיר אנרגיה לסוללה, מה שתורם ליעילות הכוללת ולחווית נהיגה חלקה וירוקה.
בטיחות ומערכות עזר לנהג – ציון מרשים
מבחני בטיחות וציון Euro NCAP
נושא הבטיחות היה חשוב ליונדאי גם באיוניק. הדגם קיבל ציון מקסימלי של 5 כוכבים במבדקי בטיחות המחמירים של ארגון Euro NCAP, כבר בשנת 2016 (ציון שנשמר גם בדגמי 2019 המעודכנים). האיוניק השיגה ציונים טובים בכל קטגוריות המבחן: בטיחות מבוגרים, בטיחות ילדים, בטיחות הולכי רגל, וציון גבוה במיוחד בקטגוריית מערכות עזר לבטיחות (Safety Assist), בזכות האבזור הבטיחותי האקטיבי שהוצע בה.
מעבר למבחני הריסוק הסטנדרטיים, מבנה השלדה של האיוניק עושה שימוש נרחב בפלדה בעלת חוזק גבוה במיוחד באזורים קריטיים, מה שתרם לעמידותה בפני פגיעות. גם מבדקי בטיחות פנימיים של יונדאי, בנוסף למבדקים חיצוניים, נועדו להבטיח רמת הגנה גבוהה לנוסעים במגוון תרחישי תאונה.
מערכות ADAS ואבזור בטיחות
אחד היתרונות הגדולים של יונדאי איוניק 2019 בשוק הישראלי היה חבילת מערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver-Assistance Systems) הנדיבה יחסית שהוצעה, לרוב כסטנדרט או ברמות הגימור הנפוצות. בין המערכות הבולטות:
- בלימת חירום אוטונומית (AEB – Autonomous Emergency Braking): מזהה סכנה להתנגשות ברכב מלפנים ומפעילה בלימה אוטונומית במידת הצורך. בדגמים מסוימים המערכת כוללת גם זיהוי הולכי רגל.
- בקרת שיוט אדפטיבית (Smart Cruise Control): מאפשרת שמירת מרחק אוטומטית מהרכב מלפנים, כולל עצירה וזינוק בפקק תנועה (בדגם החשמלי עם בלם יד חשמלי).
- מערכת אקטיבית לשמירה על נתיב (Lane Keeping Assist): מזהה את סימוני הנתיב ופועלת באופן אקטיבי לסייע בהישארות בתוך הנתיב, כולל תיקוני היגוי קלים.
- מערכת התרעת סטייה מנתיב (Lane Departure Warning): מתריעה קולית וויזואלית בעת סטייה לא מכוונת מהנתיב.
- התרעת התנגשות קדמית (Forward Collision Warning): מתריעה לנהג על סכנה להתנגשות.
- התרעת עייפות נהג (Driver Attention Warning): מנתחת את אופן הנהיגה ומציעה לנהג לעצור להפסקה אם היא מזהה סימני עייפות.
- עמעום אורות גבוהים אוטומטי (High Beam Assist).
בנוסף למערכות אלו, הרכב כמובן מצויד באבזור בטיחות פסיבי סטנדרטי כמו כריות אוויר (לרוב 7 כריות אוויר – קדמיות, צד, וילון וברכי הנהג), מערכת בקרת יציבות (ESC), מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS) ועוד. הערכה של תפקוד המערכות בעולם האמיתי היא שהן עובדות היטב, לרוב באופן חלק ולא אגרסיבי מדי. בקרת השיוט האדפטיבית יעילה ונוחה בנסיעות ארוכות, ומערכת שמירת הנתיב מסייעת בשמירה על ריכוז, אם כי כמו ברוב המכוניות משנתון זה, היא דורשת מהנהג להחזיק את הידיים על ההגה כל הזמן. קלות התפעול של המערכות, לרוב באמצעות כפתורים ייעודיים על ההגה, נוחה מאוד. מבחינת בטיחות, יונדאי איוניק 2019 הייתה מהמובילות בקטגוריה שלה.
מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – השקעה חכמה?
כמה עולה יונדאי איוניק 2019?
נכון לאפריל 2025, יונדאי איוניק 2019 נמכרת בשוק הרכב המשומש בישראל. המחיר שלה כמובן תלוי במצב הרכב, מספר הקילומטרים שצבר, רמת הגימור, ובפרט האם מדובר בגרסה היברידית או חשמלית. ככלל, גרסת ההיברידית נפוצה יותר ומחירה בשוק המשומשות נגיש יותר. גרסת החשמלית, למרות הטווח המוגבל יחסית לדגמים חדשים יותר, עדיין מבוקשת ומוצעת לרוב במחיר גבוה יותר מגרסת ההיברידית מאותו שנתון.
טווח המחיר עבור יונדאי איוניק היברידית 2019 בשוק המשומשות נע בדרך כלל בין 60,000 ש”ח ל-80,000 ש”ח, בהתאם למצב והקילומטרז’. עבור יונדאי איוניק חשמלית 2019 (עם סוללת ה-38.3 קוט”ש) טווח המחיר יהיה גבוה יותר ויכול לנוע בין 80,000 ש”ח ל-100,000 ש”ח, ולעיתים אף יותר עבור רכבים שמורים במיוחד עם קילומטרז’ נמוך. כמובן, יש תמיד לברר מחירון רשמי ולבצע בדיקה מקיפה לפני הרכישה.
רמות גימור עיקריות ואבזור
בשנת 2019, יונדאי איוניק ההיברידית שווקה בישראל לרוב ברמות הגימור Premium ו-Supreme, בעוד שהגרסה החשמלית שווקה לרוב ברמות גימור מקבילות או עם שמות מעט שונים. ההבדלים המרכזיים ביניהן היו באבזור הנוחות והטכנולוגיה. רמת Premium כללה לרוב את האבזור הבסיסי הנדיב (בקרת אקלים מפוצלת, מולטימדיה, חיישנים, מצלמה). רמת Supreme הוסיפה פריטים כמו חימום/אוורור מושבים, גג שמש, פתחי מיזוג אחוריים, ריפוד עור, ועוד אבזור פרמיום שהפך את תא הנוסעים למפנק יותר.
אחריות ועלויות אחזקה
בעת רכישת יונדאי איוניק 2019 משומשת, חשוב לבדוק מה נותר מאחריות היצרן המקורית. יונדאי לרוב הציעה אחריות מלאה לתקופה של 5 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). עבור דגם 2019, האחריות המלאה עשויה להיות בסופה או כבר הסתיימה נכון לאפריל 2025. עם זאת, נקודת מפתח חשובה היא אחריות הסוללה במערכות ההיברידיות והחשמליות. יונדאי הציעה אחריות ארוכה במיוחד על הסוללה – לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). עבור דגם 2019, משמעות הדבר היא שסוללת הרכב עדיין מכוסה באחריות למשך מספר שנים נוספות או עד הגעה לקילומטרז’ המצוין, וזהו יתרון משמעותי המפחית חששות לגבי עלויות תיקון או החלפת סוללה יקרות בעתיד הקרוב.
עלויות התחזוקה השוטפות של האיוניק ההיברידית דומות לאלו של מכונית בנזין רגילה, עם טיפולים תקופתיים במוסך מורשה. עלויות צריכת דלק נמוכות יותר כאמור מפצות על עלויות אלו. עבור האיוניק החשמלית, עלויות התחזוקה השוטפות נמוכות משמעותית, שכן אין צורך בהחלפת שמנים, פילטרים רבים, או טיפול במערכות פליטה. הטיפולים בדרך כלל כוללים בדיקות של מערכת הבלימה, צמיגים, נוזלים שונים (כמו נוזל קירור לסוללה), ובדיקות כלליות של המערכת החשמלית. נושא תקלות פוטנציאליות בדגם 2019, בהשוואה לדגמים אחרים מאותה תקופה, אינו בולט במיוחד. האיוניק נחשבת בדרך כלל למכונית אמינה. כמובן, כמו בכל רכב משומש, תקלות יכולות להופיע, אך האחריות על הסוללה מהווה רשת ביטחון חשובה.
שווי השימוש (ירידת הערך) של האיוניק, בפרט הגרסה ההיברידית, היה נמוך יחסית בשנים הראשונות שלה על הכביש בזכות הביקוש הגבוה. כיום, בהיותה מכונית משומשת בת כ-6 שנים, ירידת הערך מתמתנת. גרסת החשמלית עשויה לסבול מירידת ערך מעט גבוהה יותר עם הזמן, ככל שרכבים חשמליים חדשים יותר מציעים טווח גדול וקצבי טעינה מהירים משמעותית, אך הביקוש לרכבים חשמליים נגישים יחסית שומר על ערכה במידה מסוימת.
יתרונות – נקודות הזוהר של יונדאי איוניק 2019
- יעילות אנרגטית יוצאת מן הכלל: צריכת דלק מצוינת בגרסה ההיברידית וצריכת אנרגיה נמוכה וטווח ריאלי טוב ליום יום בגרסה החשמלית (במונחי 2019). חיסכון משמעותי בעלויות התדלוק/טעינה בהשוואה לרכבי בנזין.
- חבילת אבזור נדיבה: בפרט לאחר מתיחת הפנים של 2019, האיוניק הציעה רמות גימור מאובזרות היטב עם פריטים כמו בקרת אקלים מפוצלת, מולטימדיה עם קישוריות סמארטפונים, ולעיתים אף פתחי מיזוג אחוריים ואבזור יוקרתי יותר.
- בטיחות גבוהה ומערכות עזר מתקדמות: ציון 5 כוכבים במבחני בטיחות של Euro NCAP וחבילת ADAS מקיפה (בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב) תורמים לתחושת ביטחון בזמן נהיגה.
- נוחות נסיעה טובה: כיול המיתלים מכוון לנוחות ומצליח לספוג היטב את מרבית מפגעי הכביש בישראל, מה שהופך אותה לרכב נעים מאוד לנסיעה יומיומית ובינעירונית.
- הנדסת אנוש מצוינת וקלות תפעול: תא הנוסעים פונקציונלי, הכפתורים הפיזיים למערכות המרכזיות מקלים על התפעול, והכל ממוקם באופן אינטואיטיבי.
- אחריות סוללה ארוכה: בפרט בדגם החשמלי וההיברידי, אחריות של 8 שנים או 160,000 ק”מ על הסוללה מספקת שקט נפשי משמעותי ומפחיתה חששות מעלות תיקון או החלפה עתידית.
- מחיר אטרקטיבי בשוק המשומשות: בהיותה רכב משומש משנת 2019, היא מוצעת כיום במחיר נגיש יותר בהשוואה לרכבים חדשים או רכבים חשמליים עדכניים, מה שהופך אותה לאופציה משתלמת עבור מי שמחפש חיסכון ויעילות בתקציב מוגדר.
חסרונות – פשרות ונקודות תורפה
- איכות חומרים פנימית לא יוקרתית: למרות הרכבה טובה והנדסת אנוש מצוינת, איכות החומרים בחלקים התחתונים של תא הנוסעים פלסטית ופחות נעימה למגע בהשוואה למתחרות יוקרתיות יותר.
- מרווח ראש מוגבל מאחור: צללית הפסטבק האווירודינמית פוגעת במרווח הראש של נוסעים גבוהים במיוחד במושב האחורי.
- ראות לאחור לקויה: החלון האחורי המפוצל והספוילר המרכזי פוגעים משמעותית בראות לאחור, מה שמחייב הסתמכות רבה על מצלמת הרוורס וחיישני החניה.
- ביצועים לא מרגשים והתנהגות כביש סולידית: האיוניק מכוילת לנוחות ואינה מציעה חווית נהיגה דינמית או ספורטיבית. ההיגוי קל וחסר משוב.
- מערכת מולטימדיה לא הכי מתקדמת (במונחי 2025): למרות השיפור במתיחת הפנים, המערכת עצמה אינה מהירה או עשירה בתכונות כמו מערכות עדכניות יותר, והקישוריות לרוב חוטית.
- תא מטען מעט פחות שימושי בגרסה החשמלית: בשל מיקום הסוללה, נפח תא המטען בגרסה החשמלית מעט קטן יותר (על הנייר) מאשר בהיברידית, וצורתו מושפעת מהדגמים.
- קצב טעינת DC מוגבל יחסית (במונחי 2025): קצב הטעינה המהירה המקסימלי של 50-70 קילוואט בדגם החשמלי נמוך משמעותית מהסטנדרט של רכבים חשמליים חדשים יותר, מה שמאריך את זמני הטעינה בנסיעות ארוכות.
יונדאי איוניק 2019 בהשוואה למתחרותיה
כשהושקה, יונדאי איוניק 2019 התמודדה מול מתחרות שונות בהתאם ליחידת ההנעה. הגרסה ההיברידית התחרתה בעיקר בטויוטה פריוס (Toyota Prius) ובקיה נירו ההיברידית (Kia Niro Hybrid), שהתבססה על אותה פלטפורמה כמו האיוניק אך הציעה מראה קרוסאובר מוגבה יותר. בהשוואה לפריוס, האיוניק הציעה לרוב עיצוב פחות שנוי במחלוקת, תא נוסעים שמרני יותר, ובחירה בתיבת גיר כפול מצמדים במקום CVT של הפריוס, מה שהעניק לה תחושת נהיגה “רגילה” יותר לחלק מהנהגים. האבזור שלה היה לרוב נדיב יותר מהפריוס באותה רמת מחיר. מול הנירו, ההשוואה קשה יותר כיוון שהן חלקו מכלולים דומים מאוד, אך הנירו הציעה יתרון של תנוחת ישיבה גבוהה ומראה פנאי פופולרי יותר, בעוד שהאיוניק הייתה אווירודינמית ויעילה יותר על הנייר.
הגרסה החשמלית של יונדאי איוניק 2019 (עם סוללת ה-38.3 קוט”ש) התמודדה מול מתחרות חשמליות מעטות שהיו זמינות באותה תקופה בישראל, כמו ניסאן ליף (Nissan Leaf) או ב.מ.וו i3 (BMW i3 – יקרה משמעותית). בהשוואה לליף מאותה תקופה, האיוניק הציעה טווח נסיעה רשמי דומה או מעט גדול יותר לאחר השדרוג של 2019, קצב טעינת DC דומה או מעט מהיר יותר (תלוי בגרסת הליף הספציפית), וחבילת בטיחות אקטיבית מתקדמת יותר לרוב. היא גם הציעה תא נוסעים עם הנדסת אנוש מוכרת יותר בהשוואה לתא הנוסעים הייחודי של ה-i3 או הליף. מיצובה של האיוניק, גם בגרסה החשמלית, היה כמכונית חשמלית יעילה ונגישה יחסית, שלא מתיימרת להיות יוקרתית או ספורטיבית, אלא כלי תחבורה יומיומי חסכוני וירוק. כיום בשוק המשומשות, היא מתמודדת גם מול דגמים חשמליים חדשים יותר שהגיעו מאז, אך היא מציעה תמורה טובה למחיר כנקודת כניסה לעולם הרכב החשמלי או כחלופה היברידית חסכונית.
סיכום ומסקנות – האם כדאי לקנות? (פסק דין)
יונדאי איוניק 2019, הן בגרסה ההיברידית והן בגרסה החשמלית (לאחר מתיחת הפנים), הייתה ועודנה מכונית משמעותית בשוק הרכב הישראלי. ההתרשמות הכוללת מהרכב היא של כלי תחבורה חכם, יעיל, בטוח, ומאובזר, ששם דגש חזק על חיסכון בעלויות ועל פונקציונליות יומיומית. היא לא נועדה לשבור מוסכמות עיצוביות או לספק ריגושי נהיגה, אלא להציע חלופה הגיונית וחסכונית למכוניות בנזין ודיזל, או כניסה נגישה לעולם הרכב החשמלי.
בהשוואה למתחרות העיקריות שלה מאותה תקופה בשוק המשומשות, כמו טויוטה פריוס ההיברידית או קיה נירו ההיברידית/חשמלית, האיוניק מציעה לרוב שילוב טוב יותר של אבזור, בטיחות והנדסת אנוש, לצד יעילות דומה או עדיפה. בגרסה החשמלית, היא מספקת טווח שימושי למרבית הנהגים ומהווה אופציה משתלמת בהשוואה לרכבים חשמליים חדשים ויקרים יותר, בפרט בזכות אחריות הסוללה הנדיבה שנשארה רלוונטית.
אז, האם כדאי לקנות יונדאי איוניק 2019? התשובה היא כן, בהחלט, אבל לא לכל אחד. הרכב מתאים במיוחד למי שמחפש חיסכון משמעותי בעלויות התדלוק/טעינה, בין אם זו משפחה שנוסעת הרבה או נהג שנסועה שלו גבוהה. היא מצוינת כרכב יומיומי לנסיעות לעבודה, סידורים וקניות, ובגרסאות המאובזרות היא מפנקת ונעימה. היא בחירה נבונה למי שמחפש רכב בטוח ואמין עם הנדסת אנוש טובה וקלות תפעול. גרסת החשמלית מתאימה למי שגר בבית עם עמדת טעינה ויש לו צורך בטווח של 200-250 ק”מ ביום.
למי היא פחות מתאימה? למי שמחפש רכב ספורטיבי או כזה שמספק חווית נהיגה מרגשת. למי שדורש את המרווח המקסימלי לנוסעים גבוהים מאחור או את נפח תא המטען הגדול ביותר. וגרסת החשמלית פחות תתאים למי שנוסע באופן קבוע מרחקים ארוכים מאוד ללא עמדת טעינה מהירה זמינה בדרך או ביעד, בשל קצב הטעינה המוגבל יחסית לדגמים עדכניים. למרות זאת, עבור קהל היעד הנכון, יונדאי איוניק 2019, בפרט בשוק המשומשות הנוכחי, מציעה תמורה מצוינת לכסף ומהווה השקעה חכמה ברכב חסכוני, בטוח ואמין לשימוש יומיומי בישראל. פסק הדין הסופי: מומלצת ביותר למי שחיסכון ויעילות הם בראש סדר העדיפויות שלו, ומחפש חבילה שלמה ומשתלמת בשוק המשומשות.