מחזור סוללות של רכבים חשמליים – מה באמת קורה מאחורי הקלעים?
נפלאות החשמל – אבל רגע, מה עושים עם הסוללה?
מעבר לתחבורה חשמלית קורה בקצב מסחרר. המכוניות שקטות, חכמות, נטענות בזמן שאנחנו שותים קפה – והכי חשוב: הן לא פולטות עשן מעצבן. אבל אם נקלף את שכבת ההייפ ונביט פנימה, נגלה שזו רק חצי מהסיפור. הסוללה, הלב הפועם של הרכב החשמלי, מתחילה את חייה עם הרבה הבטחות, אבל מה קורה כשהיא מאבדת קיבולת? כשכבר לא נשאר לה כוח “לזוז”? כאן מתחיל הסיפור על תעשיית מחזור הסוללות – שקטה, רגועה… וכרגע שווה מיליארדים.
מי אמר שמחזור זה רק לפחיות?
בניגוד למה שנהוג לחשוב, סוללה של רכב חשמלי היא לא סתם “בטריה מוגדלת”. היא יצור מורכב מבפנים: תאים, חומרים נדירים, ליתיום, קובלט ומעט מהקסם של המהנדסים. כל רכיב כזה – יקר, מסובך להפקה ורגיש לסביבה. עם הבום של הרכבים החשמליים, נוצרה בעיה: מה עושים עם ההר של הסוללות ה”עייפות” שייצרו בשנה שעברה?
אז… אפשר למחזר סוללות, או שזו סתם אגדה ירוקה?
כן, אפשר. ואין צורך לגרום לזה להישמע כמו טקס פולחני של מדענים. בפועל, החברות המובילות כיום יודעות לפרק סוללות, להפריד את המתכות היקרות ולמחזר אותן לחיים שניים – בין אם כסוללות חדשות או כחומר גלם לתעשיות אחרות.
- ליתיום – חוזר לשוק כחומר טהור, עובר תהליך כימי מורכב אך משתלם כלכלית.
- קובלט וניקל – מבוקשים מאוד, נשלחים לעיתים חזרה לתעשיית הסוללות עצמה.
- פלסטיק ואלומיניום – ממוחזרים כמו שאריות בכל תעשיית מתכת.
5 דברים שלא סיפרו לכם (אבל כדאי לדעת)
- הסוללות של רכב חשמלי מחזיקות בין 8 ל-15 שנים. כן, זו חתיכת פנסיה.
- יותר מ-90% מהחומרים שבתוך הסוללות ניתנים למחזור.
- הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לחלץ יותר חומר בפחות זיהום.
- חלק מהסוללות משמשות לאחר השימוש ככלי לאגירת אנרגיה ביתית – במקום להישלח לפירוק מיידי.
- המחזור כיום בעיקר באירופה, סין וארה”ב – אבל גם שווקים מתעוררים נכנסים לתמונה.
ומה עם החדשות הטובות באמת?
דווקא מתוך הצורך במודעות סביבתית עולה טרנד חיובי במיוחד: יצרניות הרכב לוקחות אחריות. פעם זרקו, היום ממחזרים. לא רק בגלל שהן “רוצות לשמור על הסביבה” – אלא כי זה פשוט משתלם להן. חיסכון בחומרי גלם, הפחתת תלות בספקים ממקומות פוליטיים רגישים, ושיפור תדמיתי מול קהל הלקוחות.
וזה לא רק בתיאוריה
הרבה חברות כבר פועלות בשטח, ובגדול – טסלה, פורד, רנו, BMW ואחרות – רצות להקים מתקנים שימחזרו את הסוללות שלהן בעצמן, במקום לשלם על הפסולת. אפילו בסין יש “הוראה מגבוה” – כל סוללה שמגיעה לסוף חייה חייבת להיות מדווחת וממוחזרת.
רגע… ואיך זה עובד בפועל?
ישנן מספר טכנולוגיות מחזור עיקריות, אבל ננסה לשמור את זה פשוט ולא להפוך את זה לשיעור כימיה:
- Hydrometallurgy – שיטה המשתמשת בנוזלים כימיים כדי “לשלוף” את המתכות מהתא.
- Pyrometallurgy – חימום הסוללות בטמפרטורות גבוהות כדי לשחרר חומרים.
- יש גם גישות מעורבות – מערכות רובוטיות שמפרקות סוללות בעדינות לפני שלב חימום או שטיפה.
הבחירה בטכנולוגיה משתנה לפי עלות, היקף, ועוד גורמים לא פחות חשובים – כמו חיבה לגאדג’טים.
שאלות שבטח קפצו לכם בראש (או מיד אחרי הקפה)
- רגע, כל סוללה ניתנת למחזור?
כמעט כל סוללה – כן. אבל ברמות יעילות שונות. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, ככה גם רמת המחזור משתפרת. - זה לא מסוכן לפרק סוללות?
בהחלט. לכן עושים זאת רק במתקנים מותאמים עם מדינאי-בטיחות ברמה גבוהה. לא מומלץ לנסות בבית… - ישראל חלק מהשיחה הזו?
טיפה. יש פה מחקרים, יזמים, וחברות בתחום, אבל לשם שינוי – לא בראש הטבלה (עדיין). - כמה כסף שווה תחום מחזור הסוללות?
ההערכות מדברות על יותר מ-20 מיליארד דולר כבר בעשור הקרוב. העולם מתמלא סוללות והחומר גלם הופך לזהב. - אפשר לקנות סוללה ממוחזרת?
כן. חלק מהן מגיעות לרכבים חדשים, אחרות משמשות לאגירת כוח בבניינים. ובחלק מהמקרים אפילו לזיקוק חומר לשימושים רפואיים!
ולמי שסבור שזה טרנד – תחשבו שוב
מה שקורה עכשיו הוא לא “טוב לעשות” – זה הכרחי. שינוי אקלימי, משבר משאבים, והצורך ברתימת טכנולוגיה ליצירת שרשרת ייצור חכמה יותר – כל אלה דוחפים את התחום הזה קדימה, בלי לחכות לאישור של אף אחד. מחזור סוללות כבר לא משחק צדדי. הוא הפך למנוע כלכלי. לחלק מהחזון. ואפילו, לא נעים להודות… לטרנד חם.
אז כן, בפעם הבאה שתשבו ליד רכב חשמלי ותחפשו שקע להטעין אותו – תזכרו גם לשאול: מה יקרה כשהסוללה תגיד שלום? כי התשובה כבר כאן. והיא די מרשימה.