ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל.
היום אנו יוצאים למסע מרתק אל עברו הלא כל כך רחוק של עולם הרכב המקומי.
נסקור רכב שאמנם אינו חדש לגמרי, אך עדיין תופס מקום של כבוד בזיכרון הקולקטיבי ועל כבישי ישראל: הסובארו B3.
כן, אנחנו מתכוונים לדור השלישי של הסובארו אימפרזה (Subaru Impreza), שיוצר בין השנים 2007 ל-2011.
בישראל הוא זכה לכינוי החיבה “B3” והפך לאחד הרכבים המזוהים ביותר עם המותג סובארו באותה תקופה.
זו סקירה מקיפה שתעניק לכם את כל הפרטים החשובים, תענה על השאלות הגדולות, ותעזור לכם להבין האם כדאי לקנות רכב כזה בשנת 2025, כשהוא כבר נמכר בשוק המשומשות.
אנחנו נצלול לעומק העיצוב, הביצועים, חווית הנהיגה, ובעיקר – מה הוא מציע לנהג הישראלי כיום.
האימפרזה B3 התמודדה בקטגוריה המשפחתית הצפופה מול מתחרים עזים כמו המאזדה 3, הונדה סיוויק והטויוטה קורולה.
היא ניסתה להבליט את עצמה עם מנוע בוקסר ייחודי והנעה כפולה קבועה.
הסקירה הזו תתמקד בכל אלה, ותעניק לכם פרספקטיבה עדכנית, רלוונטית לשוק הישראלי של 2025, על רכב משפחתי קומפקטי שמסרב להיעלם מהנוף.
הצטרפו אלינו לניתוח מעמיק.
I. מבוא: סובארו B3 – יותר מסתם רכב משפחתי
הסובארו B3, או בשמו הרשמי Subaru Impreza מהדור השלישי, היה אירוע לא קטן כשהגיע לישראל.
הוא סימן שינוי מהותי עבור סובארו העולמית, שהחליטה לנטוש במידה רבה את תצורת הסדאן כעיקר ולהתמקד דווקא בתצורת ההאצ’בק (חמש דלתות) עבור הדגמים ה”רגילים” בקטגוריה.
למרות זאת, כמובן שגם גרסת סדאן שווקה.
ה-B3 היה אמור להיות חוד החנית של סובארו בישראל, רכב משפחתי שיציע אלטרנטיבה מעט שונה למשפחה הישראלית.
הוא התבסס על מורשת ארוכה של אמינות ועל שם טוב שקנתה לעצמה סובארו בארץ.
מיצובו בקטגוריה היה מעניין: מצד אחד, הוא התחרה מול ענקים כמו מאזדה 3 (Mazda 3), הונדה סיוויק (Honda Civic) וטויוטה קורולה (Toyota Corolla) מאותה תקופה.
מצד שני, הוא הציע הנעה כפולה קבועה, מאפיין נדיר בקטגוריה, שהעניק לו יתרון מסוים בתנאי אחיזה קשים יותר.
קהל היעד העיקרי של ה-B3 היה משפחות צעירות, אך גם נהגים שחיפשו רכב אמין, יציב, ועם יכולת אחיזת כביש גבוהה, גם אם לא בהכרח ספורטיבית.
הוא משך גם את אלה שחיפשו “משהו אחר” בנוף המשפחתי, כזה שלא רואים בכל חניה.
בסקירה זו, נצלול לעומק כל היבט של ה-B3: מהעיצוב החיצוני ששינה את פני המותג, דרך תא הנוסעים הפרקטי אך הפשוט, ועד לביצועים והתנהגות הכביש האופייניים לסובארו.
נדבר על צריכת דלק (שחשובה מאוד ברכב משומש), נתייחס למבחני בטיחות שהיו רלוונטיים לתקופתו, ונדון ביתרונות ובחסרונות שלו כיום.
ננסה להבין כמה עולה B3 משומשת, ומי עשוי למצוא בה קנייה חכמה.
נשלב גם חוות דעת גולשים לאורך הדרך.
הסקירה הזו נועדה להעניק לכם תמונה מלאה ועדכנית, נכון לאפריל 2025, על רכב שהיה ונותר חלק מהנוף הישראלי.
II. עיצוב חיצוני: שמרנות עם נגיעות עדכניות
העיצוב החיצוני של הסובארו B3 סימן שינוי כיוון מסוים עבור היצרן היפני.
אחרי שנים של עיצובים שנויים במחלוקת (מי אמר “באג איי” או “חיוך דג” של הדורות הקודמים?), ה-B3 הגיע עם קווים שמרניים יותר, נעימים לעין ופחות מתאמצים להיות ייחודיים בכל מחיר.
הרושם הכללי היה של רכב קומפקטי ומעוגל יותר מקודמיו.
הוא נראה מוצק ובעל נוכחות כביש סבירה, אם כי לא כזו ששוברת ראשים או מעוררת התפעלות עמוקה.
הפילוסופיה העיצובית הייתה פרגמטית: רכב שייראה טוב מספיק, ישדר אמינות ויישתלב בנוף, ולא ינסה להיות יצירת אמנות מוטורית.
בחזית, עיצוב הגריל היה סטנדרטי למדי, עם סמל הכוכבים המפורסם במרכז.
הפנסים הקדמיים היו גדולים יחסית, בעלי צורה מעוגלת, והשתלבו היטב עם קווי מכסה המנוע.
הם העניקו לרכב מראה ידידותי יותר.
קווי המתאר מהצד, בעיקר בגרסת ההאצ’בק שהייתה פופולרית מאוד בישראל, הציגו צללית מעט נפוחה אך פרקטית.
קו המותניים עלה מעט כלפי מעלה, וקו הגג ירד באופן מתון אחורה, כשהוא מסתיים בדלת תא מטען אנכית יחסית.
בתי הגלגלים היו בולטים באופן עדין, והעניקו תחושה של יציבות.
גרסת הסדאן הייתה מסורתית יותר, אך גם היא סבלה מאותה תחושה מעט “תפוחה” במראה הכללי.
החלק האחורי של ההאצ’בק התאפיין בפנסים אנכיים גדולים יחסית, שטיפסו מעלה על קורות ה-C.
הם היו פונקציונליים וסיפקו נראות טובה.
דלת תא המטען הייתה רחבה יחסית, מה שהקל על הטענה ופריקה.
גרסת הסדאן הציגה עיצוב אחורי קלאסי יותר, אך גם היא לא הציעה דרמה עיצובית מיוחדת.
חישוקי הגלגלים שהוצעו בארץ היו בדרך כלל בקוטר 15 או 16 אינץ’, עם עיצובים פשוטים יחסית, שהשתלבו עם האופי השמרני של הרכב.
המידות הפיזיות של ה-B3 היו ממוצעות לקטגוריה, לא קטן מדי ולא גדול מדי, מה שאיפשר לו להתמודד היטב עם תנועה עירונית וגם עם נסיעות ארוכות יותר.
בסך הכל, ה-B3 היה רכב עם מראה שקט ובטוח, שלא ניסה להמציא את הגלגל מחדש, אלא פשוט להיות רכב פרקטי ויציב.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פרקטיות לפני הכל
כשנכנסים לתא הנוסעים של הסובארו B3, האווירה הכללית היא של פונקציונליות ופרקטיות.
לא תמצאו כאן קונספט עיצובי פורץ דרך או יוקרה מנקרת עיניים.
במקום זאת, סובארו העדיפה להתמקד בבניית תא נוסעים עמיד, קל לתפעול ובעל הנדסת אנוש טובה.
זהו בהחלט לא תא נוסעים “עמוס” בלחצנים או גימיקים, אלא כזה שמתוכנן לשמש משפחה יומיומית ללא סיבוכים מיותרים.
העיצוב מינימליסטי יחסית, עם קווים פשוטים וברורים.
איכות החומרים המורגשת בתא הנוסעים הייתה סבירה לתקופתו ולמחיר הרכב.
רוב הדשבורד ודיפוני הדלתות עשויים מפלסטיק קשיח, אך ההרכבה הייתה לרוב מוצקה ונטולת קרקושים מיותרים, אפילו לאחר שנים של שימוש.
מושבים היו לרוב מבד עמיד, וברמות גימור גבוהות יותר ניתן היה למצוא גם שילובי עור.
הכיסויים האלה הוכיחו עמידות לאורך זמן, מה שחשוב במיוחד כיום, כשהרכב נמכר בשוק המשומשות.
הנדסת האנוש הייתה נקודת חוזקה.
כל הפקדים ממוקמים בצורה הגיונית ונגישה.
הכפתורים והמתגים גדולים וברורים.
מסך המולטימדיה המרכזי (אם היה כזה – ראו סעיף טכנולוגיה) היה קטן ופשוט.
עם זאת, הוא היה קל לתפעול.
הראות החוצה הייתה טובה יחסית לכל הכיוונים, בזכות שטח שמשות נדיב וקורות A דקות יחסית.
נוחות המושבים הקדמיים הייתה טובה לנסיעות ארוכות, עם תמיכה סבירה לגב ולצדדים.
המושבים האחוריים הציעו מרווח ראוי לשני מבוגרים, ואפשרות להסיע שלושה בנסיעות קצרות יותר, אך לא בנוחות מירבית.
מרווח הרגליים מאחור היה סביר בהחלט.
גם מרווח הראש היה מספק, גם עבור נוסעים גבוהים יחסית.
מרווח הכתפיים היה תואם לקטגוריה.
אחד היתרונות הבולטים של גרסת ההאצ’בק היה נפח תא המטען.
הוא הציע 301 ליטרים בגרסת ההאצ’בק ו-420 ליטרים בסדאן.
בגרסת ההאצ’בק, תא המטען היה שימושי מאוד.
הוא הציע פתח הטענה רחב וסף הטענה סביר.
קיפול המושבים האחוריים (חלוקה של 60/40) יצר חלל הטענה גדול ושימושי למדי, אם כי לא שטוח לגמרי.
פתרונות אחסון נוספים בתא הנוסעים כללו תאי אחסון בדלתות, תא כפפות בגודל סביר ומחזיקי כוסות.
בסך הכל, תא הנוסעים של ה-B3 אולי לא ריגש, אבל הוא בהחלט מילא את תפקידו בנאמנות כיאמין ושימושי, וזה מה שרוב הקונים חיפשו אז, ועדיין מחפשים ברכב משומש.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: עולם של פשטות
כשמדברים על טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה בסובארו B3, חשוב מאוד לזכור שמדובר ברכב שתוכנן ושוק בראשית המאה ה-21, בין השנים 2007 ל-2011.
לכן, הסטנדרטים הטכנולוגיים שונים בתכלית מאלו שאנו מכירים כיום, באפריל 2025.
הפשטות היא שם המשחק כאן.
מערכת המולטימדיה המרכזית הסטנדרטית שהגיעה עם הרכב הייתה בסיסית ביותר.
לרוב היא כללה רדיו AM/FM עם נגן CD.
בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר, או כאופציה, היה ניתן למצוא גם חיבור AUX פשוט, שאפשר לחבר נגן MP3 חיצוני.
מסך המולטימדיה, אם היה כזה, היה קטן מאוד, לרוב מונוכרומטי, והציג מידע בסיסי בלבד כמו תחנת רדיו או פרטי שיר.
אל תצפו לאיכות תצוגה מודרנית, למהירות תגובה גבוהה או למבנה תפריטים מורכב.
מערכת הפעלה חכמה? עוזר קולי? קישוריות סמארטפונים כמו Apple CarPlay או Android Auto? כל אלה לא היו קיימים אז, ובטח שלא ב-B3.
אם תרצו אותם היום, תצטרכו להתקין מערכת אפטרמרקט מתקדמת יותר.
לוח המחוונים הדיגיטלי היה גם הוא בסיסי.
הוא כלל מד מהירות ומד סל”ד אנלוגיים גדולים וברורים.
ביניהם, בדרך כלל, היה ממוקם מסך קטן, לרוב LCD, שהציג מידע כמו קילומטראז’, מחשב דרך בסיסי (צריכת דלק ממוצעת, טווח נסיעה) וחיוויים שונים.
אפשרויות תצוגה והתאמה אישית היו כמעט בלתי קיימות.
מערכת השמע הסטנדרטית סיפקה סאונד סביר, אך לא משהו שיפיל אתכם מהכיסא.
לא הוצעו מערכות שמע משודרגות משמעותית בישראל.
מבחינת אבזור נוחות, ה-B3 הציעה את מה שהיה מקובל בקטגוריה באותה תקופה.
ברוב רמות הגימור בארץ (כמו DL, GL) כללו בקרת אקלים מכנית אוטומטית (לא דו-אזורית), חלונות חשמל בכל הדלתות, מראות חשמל, נעילה מרכזית בשלט רחוק, ולעיתים גם שליטה מההגה על מערכת השמע הבסיסית.
גג פנורמי, חימום/אוורור מושבים, או תצוגה עילית (HUD)? כל אלה לא היו רלוונטיים אז.
הטכנולוגיות הייחודיות לדגם היו בעיקר מכאניות (מנוע בוקסר, הנעה כפולה), ולאו דווקא בתחום המולטימדיה והאבזור האלקטרוני.
לסיכום, מי שמחפש B3 היום, צריך לבוא עם ציפיות ריאליות בנוגע לטכנולוגיה ואבזור.
הרכב הזה נבנה לעבוד, לא לרגש עם מסכים מנצנצים.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: בוקסר עם קלאסה
הלב הפועם של הסובארו B3 היה תמיד מנוע הבוקסר המפורסם של סובארו – קונפיגורציה ייחודית שבה הצילינדרים ממוקמים אחד מול השני בצורה אופקית.
בישראל, יחידות ההנעה הנפוצות ביותר היו מנועי בנזין אטמוספריים (ללא מגדש טורבו) בנפחים של 1.5 ליטר ו-2.0 ליטר.
נתחיל עם מנוע ה-1.5 ליטר (המכונה לעיתים EJ15).
הוא הפיק הספק של כ-107 כוחות סוס (כ-79 קילוואט) ומומנט של כ-14.5 קג”מ.
הוא שודך לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית עם 4 יחסי העברה בלבד (גיר 4 הילוכים).
הביצועים היו סבירים לעיר ולנסיעה רגועה.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש ארכה כ-13-14 שניות.
מנוע זה הרגיש מעט חלש מחוץ לעיר, במיוחד בעקיפות או בעליות תלולות.
צריכת הדלק הרשמית (WLTP לא הייתה קיימת אז, אלא נתוני יצרן פחות ריאליים) עמדה על סביבות 13-14 ק”מ לליטר, אך בנהיגה ריאלית בישראל, במיוחד עם הגיר המיושן וההנעה הכפולה, הנתונים היו קרובים יותר ל-10-11 ק”מ לליטר בממוצע, ולעיתים אף פחות מזה בתנאים עירוניים צפופים או בנהיגה נמרצת.
חשוב לזכור שצריכת דלק היא אחד המרכיבים המרכזיים בעלות אחזקה של רכב משומש.
מנוע ה-2.0 ליטר (EJ20) היה האופציה הבכירה יותר, והוא הציע חוויה מהנה יותר.
הוא הפיק כ-150 כוחות סוס (כ-110 קילוואט) ומומנט של כ-19.5 קג”מ.
גם הוא שודך לרוב לאותו גיר אוטומטי בעל 4 יחסי העברה.
עם מנוע זה, התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש השתפרה משמעותית, וארכה כ-10.5-11 שניות.
תחושת הכוח והביצועים היו טובות יותר, עם מספיק מומנט לתאוצות ביניים סבירות ולעקיפות בטוחות יותר מחוץ לעיר.
צריכת דלק במנוע ה-2.0 ליטר הייתה באופן טבעי גבוהה יותר.
נתוני יצרן דיברו על 11-12 ק”מ לליטר, אך במבחני דרכים ובתנאי נהיגה ישראלים, היא נעה סביב 9-10 ק”מ לליטר בממוצע.
שוב, ההנעה הכפולה והגיר הוותיק תרמו לצריכה מעט גבוהה יותר בהשוואה למתחרות עם הנעה קדמית וגירים מודרניים יותר.
חשוב לציין שבעוד שחיפוש “צריכת דלק” נפוץ מאוד, עבור רכבים מהתקופה הזו הוא מתייחס אך ורק לבנזין.
אין כאן התייחסות ל”צריכת אנרגיה” כפי שזו מוגדרת ברכב חשמלי, שכן ה-B3 הוא רכב בעל מנוע בעירה פנימית בלבד.
אין לו רכיבים היברידיים או חשמליים שמחייבים התייחסות לטווח טעינה או קוט”ש/100 ק”מ.
העלות התפעולית שלו נגזרת ישירות ממחיר הבנזין.
VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי ל-B3
חשוב להבהיר, למען הסר ספק: הסובארו B3 (Subaru Impreza דור שלישי, 2007-2011) הוא רכב בעל מנוע בעירה פנימית קונבנציונלי בלבד.
אין לו כל מערכת הנעה חשמלית או היברידית, ולכן הוא אינו רכב פלאג-אין או חשמלי לחלוטין.
משמעות הדבר היא שסעיף זה, העוסק בחווית הטעינה, אינו רלוונטי כלל עבור דגם זה.
הרכב אינו דורש טעינה חשמלית מכל סוג שהוא.
האנרגיה שלו מגיעה באופן בלעדי מבנזין הנמזג ישירות למיכל הדלק.
לכן, אין קצבי טעינת AC או DC מקסימליים, אין זמני טעינה טיפוסיים, אין סוגי מחברים ספציפיים, ואין אפליקציות לניהול טעינה של היצרן.
התייחסות ל”צריכת אנרגיה” במקרה זה מתייחסת אך ורק לצריכת דלק, כפי שפורט בסעיף הקודם.
הבחירה ב-B3, גם כיום, היא בחירה ברכב שדורש תדלוק בתחנת דלק בלבד, ללא התעסקות עם עמדות טעינה ציבוריות או ביתיות.
זהו יתרון מסוים עבור מי שמעדיף את הפשטות של העולם הישן.
VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: יציבות סובארו
חווית הנהיגה בסובארו B3 היא אחת מנקודות החוזק המסורתיות של היצרן, גם אם לא באופן ספורטיבי במיוחד.
הדגש בסובארו תמיד היה על יציבות, ביטחון ואחיזת כביש גבוהה, בזכות מערכת ההנעה הכפולה הסימטרית הקבועה (Symmetrical All-Wheel Drive).
נוחות הנסיעה ב-B3 הייתה בדרך כלל טובה וסבירה.
בנסיעה עירונית, המתלים התמודדו בצורה הולמת עם רוב שיבושי הכביש הישראלי, אם כי מהמורות גדולות הורגשו היטב.
בינעירונית, הרכב הרגיש נטוע ובטוח, וסיפק נסיעה נינוחה יחסית.
על דרכים משובשות יותר, ההנעה הכפולה מעניקה תחושת ביטחון ויכולת תנועה טובה יותר בהשוואה לרכבים עם הנעה קדמית.
רמת בידוד הרעשים הייתה ממוצעת לקטגוריה בתקופתו.
רעשי מנוע היו מורגשים בעת מאמץ, רעשי רוח החלו להישמע במהירויות גבוהות, ורעשי כביש נשמעו בהתאם לסוג הצמיגים ולסלילת הכביש.
הוא לא היה שקט כמו רכבי פרימיום, אבל בהחלט לא רועש יתר על המידה.
התנהגות הכביש הדינמית היא ללא ספק גולת הכותרת.
ההיגוי ב-B3 היה בעל משקל סביר.
הוא סיפק רמת דיוק טובה.
אמנם לא היה לו את המשוב החד של מכוניות ספורט, אבל הוא בהחלט העביר מידע מספק לנהג על המתרחש מתחת לגלגלים.
אחיזת הכביש, בזכות ההנעה הכפולה, הייתה מעולה.
הרכב שמר על יציבות מרשימה בפניות, עם זוויות גלגול מתונות יחסית.
הוא העניק תחושת ביטחון גבוהה בכל תנאי הדרך, כולל גשם או כבישים רטובים.
זו הסיבה שסובארו צברה קהל נאמן בישראל.
תחושת הבלמים הייתה טובה ויעילה, עם מינון קל לשליטה.
ברכבים אוטומטיים קונבנציונליים כמו ה-B3, אין רגנרציה (בלימה באמצעות מנוע חשמלי) כמו ברכבים מחושמלים.
העדר הגיר המודרני, כלומר אותו גיר אוטומטי 4 הילוכים ותיק, אכן משפיע על החוויה.
הוא אמנם אמין, אך אינו מגיב במהירות, ויוצר תחושה מעט עמומה.
הוא גורם למנוע לעבוד בסל”ד גבוה יותר לעיתים.
הדבר ניכר במיוחד בעת עקיפות או האצות מהירות.
עם זאת, הרכב שמר על יציבות כיוונית טובה במהירויות גבוהות בכביש המהיר, והעניק תחושה של בטחון.
קלות התמרון בעיר הייתה טובה, עם קוטר סיבוב סביר, אם כי לא קטן במיוחד.
ה-B3 היא בהחלט מכונית שנועדה לתת תחושת בטחון ואחיזה, פחות לספק ריגושים, וזה ניכר בכל פרמטר של הנהיגה.
VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: פשטות ובטחון
כשדנים בבטיחות של הסובארו B3, חשוב לזכור את קונטקסט השנים שבהן יוצר הרכב (2007-2011).
מבדקי בטיחות רשמיים כמו Euro NCAP היו קיימים, וה-B3 (Impreza) זכה לדירוג מכובד מאוד לתקופתו.
הרכב קיבל ציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק של Euro NCAP, תוצאה מצוינת שהעידה על מבנה חזק ויכולת הגנה טובה על הנוסעים.
הוא הציג תוצאות טובות בקטגוריות הגנה על מבוגרים, הגנה על ילדים, והגנה על הולכי רגל (אם כי זו קטגוריה שבה הציון היה נמוך יותר ברוב הרכבים של אותה תקופה).
מבחינה מבנית, סובארו תמיד שמה דגש על שלדה קשיחה וספיגת אנרגיה יעילה בתאונה.
הדבר בא לידי ביטוי במבחני הריסוק.
אבזור הבטיחות הסטנדרטי כלל לרוב 6 כריות אוויר (קדמיות, צד וכריות וילון).
בנוסף, כללו מערכות בלימה כמו ABS (מערכת למניעת נעילת גלגלים), EBD (חלוקת כוח בלימה אלקטרונית), ולעיתים גם מערכת בקרת יציבות אלקטרונית (ESP) שהפכה להיות נפוצה יותר ויותר בשנים אלו, ובהמשך הייתה חובה.
מערכות עזר לנהג (ADAS) כפי שאנו מכירים אותן היום, כמו בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת ועוד, לא היו קיימות כלל בסובארו B3.
העולם הטכנולוגי בתחום הבטיחות היה אז שונה בתכלית.
ההתייחסות לבטיחות התמקדה בבטיחות פסיבית (הגנה בתאונה) ובמערכות עזר בסיסיות למניעת נעילה והחלקה.
לכן, מי שמחפש רכב משומש עם ציון בטיחות גבוה לשנת 2025, צריך להיות מודע לכך שציוני Euro NCAP אלו אינם בהשוואה לרכבים מודרניים המצוידים בחבילות ADAS מתקדמות.
ה-B3 מציע בטיחות טובה לתקופתו, אך לא את השכבה הנוספת של מערכות סיוע אקטיביות שקיימות ברכבים חדשים.
IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): הכל על השוק המשומש
כשאנו מדברים על הסובארו B3 בשנת 2025, אנחנו כמובן מתייחסים לשוק הרכב המשומש בלבד.
השאלה “כמה עולה הרכב?” היא קריטית עבור קונים פוטנציאליים.
טווח המחיר של סובארו B3 משומשת (דגמי 2007-2011) נע כיום בארץ בין כ-15,000 ש”ח לכ-30,000 ש”ח.
המחיר תלוי מאוד בשנה, ברמת גימור, במצב המכני והקוסמטי, ובנסועה.
רכבים משמורות היטב עם היסטוריית טיפולים מסודרת יזכו למחיר גבוה יותר.
המחירון הרשמי, כמו זה של “לוי יצחק”, ישמש כנקודת התחלה.
אך חשוב לזכור שבשוק המשומשות, המחיר בפועל יכול להיות שונה מהמחירון, במיוחד עבור רכבים בני למעלה מעשור.
רמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל היו DL ו-GL, כאשר GL הייתה מאובזרת יותר.
ההבדלים כללו בעיקר תוספות נוחות כמו בקרת אקלים דיגיטלית לעומת מכנית, פנסי ערפל, חישוקים קלים (בדגמי ה-2.0 ליטר בעיקר) ושליטה מההגה.
רמת הגימור 1.5 DL הייתה הבסיסית ביותר והפופולרית יותר בגלל המחיר הנמוך.
רמת הגימור 2.0 GL הציעה אבזור משופר ומנוע חזק יותר, אך היתה יקרה יותר לרכישה ולאחזקה (בגלל צריכת דלק גבוהה יותר).
מבחינת אחריות, רכב מהשנים הללו כמובן אינו תחת אחריות יצרן.
הרוכשים יסתמכו על בדיקה לפני קנייה ועל מוניטין האמינות של סובארו.
עלויות התחזוקה הצפויות נחשבות לסבירות.
חלקי חילוף זמינים יחסית, אם כי חלקם, במיוחד למנוע הבוקסר ולהנעה הכפולה, יכולים להיות יקרים יותר בהשוואה למתחרים.
שווי השימוש (ירידת ערך) כבר התייצב ברובו עבור דגמים אלה, כך שההפסד על ירידת ערך צפוי להיות נמוך יותר מאשר ברכב חדש.
בנוגע לתקלות ובעיות ידועות, הסובארו B3 נחשבת לרכב אמין בסך הכל.
אך כמו כל רכב, יש לה נקודות תורפה.
מנועי הבוקסר הישנים ידועים לעיתים בבעיות של אטמי ראש מנוע (ה”ראש מנוע”), במיוחד אם הרכב לא טופל כראוי או עבר התחממות יתר.
בנוסף, תיבת הגיר האוטומטית 4 הילוכים, למרות אמינותה, עלולה לפתח בעיות בתזמון או בתפקוד לאחר קילומטראז’ גבוה אם לא טופלה בשמן נכון ובזמנים קבועים.
מערכת ההנעה הכפולה, למרות שהיא אמינה, דורשת תחזוקה נכונה של שמנים (גיר ודיפרנציאלים) כדי למנוע תקלות יקרות בעתיד.
לכן, היסטוריית טיפולים מלאה וקפדנית היא קריטית ברכישת B3 משומשת.
X. יתרונות: למה דווקא סובארו B3?
-
אמינות מוכחת: הסובארו B3 נהנית ממוניטין של אמינות גבוהה, תכונה שהפכה את סובארו לשם דבר בישראל. עם טיפול נכון ותחזוקה שוטפת, היא יכולה להמשיך לשרת נאמנה לאורך שנים רבות. נדיר יחסית לשמוע על תקלות קטנות וטורדניות, למעט בעיות ספציפיות שפורטו קודם לכן.
-
הנעה כפולה קבועה (AWD): זהו יתרון משמעותי שמבדיל אותה כמעט מכל מתחרותיה בקטגוריה. ההנעה הכפולה מספקת אחיזת כביש מעולה ויציבות יוצאת דופן בכל תנאי מזג האוויר – בכביש יבש, רטוב, בוצי או חולי. היא מעניקה תחושת ביטחון גבוהה מאוד לנהג.
-
התנהגות כביש ובטיחות אקטיבית: בזכות ההנעה הכפולה ומרכז כובד נמוך (מנוע בוקסר), ה-B3 מציעה התנהגות כביש צפויה, יציבה ובטוחה. היא פונה היטב, שומרת על קו, ומעניקה לנהג תחושה שהרכב “מודבק” לכביש. יציבות זו היא גורם בטיחותי אקטיבי חשוב.
-
פרקטיות ושימושיות (גרסת האצ’בק): גרסת ההאצ’בק במיוחד, מציעה תא מטען נוח לגישה ושימושי, עם אפשרות לקיפול מושבים. זהו יתרון גדול למשפחות או למי שצריך להוביל ציוד מעת לעת. המרווח הפנימי סביר גם הוא ומתאים למשפחה קטנה.
-
שמירת ערך סבירה: למרות שהיא רכב משומש וותיק, סובארו נהנית משמירת ערך טובה יחסית בשוק הישראלי, בזכות המוניטין של המותג. כשאתה קונה B3 היום, ירידת הערך כבר מינורית, וזה הופך אותה לאלטרנטיבה כלכלית למדי בהשוואה לרכבים חדשים.
XI. חסרונות: איפה ה-B3 פחות זורחת?
-
צריכת דלק גבוהה: זהו אולי החיסרון הבולט ביותר, במיוחד בדגם ה-1.5 ליטר וגם ב-2.0 ליטר. ההנעה הכפולה הקבועה, יחד עם מנועים אטמוספריים וגיר אוטומטי בעל 4 הילוכים בלבד, גורמים לצריכת דלק גבוהה בהשוואה למתחרות מודרניות יותר או אפילו מאותה תקופה שהיו בעלות הנעה קדמית וגירים יעילים יותר. זה מתבטא בהוצאות תפעול משמעותיות לאורך זמן.
-
ביצועים בינוניים (מנוע 1.5 ליטר וגיר 4 הילוכים): מנוע ה-1.5 ליטר חלש יחסית, והגיר האוטומטי המיושן אינו מסייע. התאוצה איטית, וביצועי הביניים (עקיפות) דורשים תכנון מוקפד. גם מנוע ה-2.0 ליטר אמנם חזק יותר, אך הגיר עדיין מגביל את הפוטנציאל שלו. מי שמחפש ריגושי נהיגה או כוח זמין, יתאכזב.
-
אבזור וטכנולוגיה מיושנים: באפריל 2025, תא הנוסעים של ה-B3 מרגיש מיושן. אין מסך מולטימדיה מודרני, אין קישוריות מתקדמת, ואין מערכות בטיחות אקטיביות (ADAS) כלל. מי שמורגל לנוחות וליכולות של רכבים חדשים, ימצא את ה-B3 פשוטה מדי.
-
איכות חומרים ועיצוב פנים פשוט: תא הנוסעים פונקציונלי ועמיד, אך עשוי מחומרים פשוטים יחסית. הפלסטיקה קשיחה, והעיצוב בסיסי. הוא אינו משדר יוקרה או חדשנות, וגם לא נעים במיוחד למגע.
XII. בהשוואה למתחרים: קרב על הכתר המשפחתי
הסובארו B3 התמודדה בקטגוריית הרכבים המשפחתיים הקומפקטיים, והיה לה מאבק קשה מול כמה שחקנים דומיננטיים.
עיקר המתחרים שלה באותה תקופה בשוק הישראלי היו המאזדה 3 (Mazda 3), הונדה סיוויק (Honda Civic) והטויוטה קורולה (Toyota Corolla), כולם דגמים ששלטו אז ביד רמה בקטגוריה.
בהשוואה למאזדה 3, הסובארו B3 הציעה את יתרון ההנעה הכפולה, שהיה ייחודי.
המאזדה 3 נחשבה אז לספורטיבית ומהנה יותר לנהיגה, עם היגוי חד יותר ושלדה מגיבה יותר.
היא גם הציעה לרוב צריכת דלק טובה יותר.
אך המאזדה הייתה עם הנעה קדמית בלבד.
הסובארו, מצידה, הציעה יותר יציבות בתנאי דרך משתנים.
מול הונדה סיוויק, שגם היא הציעה חווית נהיגה מהנה ועיצוב פנים עתידני (לזמנו), ה-B3 נראתה שמרנית יותר.
הסיוויק הצטיינה במנועים יעילים וחסכוניים יותר (בדרך כלל).
אבל שוב, הסובארו נתנה את הבטחון של הנעה כפולה ואמינות מוכחת לאורך זמן.
הסיוויק הייתה אולי “סקסית” יותר, אך ה-B3 הייתה “ישרה” יותר.
הטויוטה קורולה, המלכה הבלתי מעורערת של האמינות והפרקטיות, הייתה המתחרה השמרנית ביותר.
היא הציעה אמינות ללא פשרות וצריכת דלק מצוינת, אך הייתה נחשבת למשעממת לנהיגה.
ה-B3, עם הנהיגה היציבה וההנעה הכפולה, הציעה אלטרנטיבה למי שרצה קצת יותר “אופי” מהרכב שלו, מבלי לוותר על האמינות.
בסופו של דבר, ה-B3 התמקמה כרכב אמין, בטוח ובעל אחיזה מצוינת, אך כזה שדרש פשרות בביצועים ובצריכת דלק בהשוואה לחלק ממתחרותיה המונעות קדמית.
XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם ה-B3 היא עדיין קנייה חכמה?
הסובארו B3 (Subaru Impreza דור שלישי) היא ללא ספק רכב עם אופי.
היא אמנם אינה הרכב המבריק ביותר טכנולוגית או המהיר ביותר בקטגוריה.
אבל היא מציעה חבילה מוצקה של אמינות, בטיחות אקטיבית ופאסיבית (לתקופתה), ואחיזת כביש יוצאת דופן בזכות ההנעה הכפולה הקבועה.
בנוף הרכבים המשפחתיים הישראליים של שנת 2025, כרכב משומש, היא עדיין רלוונטית עבור קהל יעד ספציפי.
בהשוואה למתחרים מאותה תקופה כמו מאזדה 3 או טויוטה קורולה, ה-B3 מציעה יתרון מובהק באחיזת כביש וביטחון בתנאים קשים.
היא פחות מהנה לנהיגה מהמאזדה 3, ופחות חסכונית מהקורולה.
עם זאת, היא נהנית ממוניטין סובארו הכללי שמתבטא באמינות טובה ובתחושת מוצקות.
המחיר הנמוך יחסית שלה כיום בשוק המשומשות הופך אותה לאטרקטיבית עבור מי שמחפש רכב תקציבי, עמיד ובטוח, ומוכן לוותר על טכנולוגיה עכשווית ועל צריכת דלק נמוכה במיוחד.
אז, האם כדאי לקנות סובארו B3 בשנת 2025? התשובה היא כן, אבל בזהירות ובהתאמה לצרכים.
היא מתאימה במיוחד לנהגים צעירים שמחפשים רכב ראשון אמין ובטוח.
היא מתאימה למשפחות קטנות עם תקציב מוגבל, שלא אכפת להן לוותר על מסכים מנצנצים ופיצ’רים מתקדמים.
היא בחירה טובה למי שגר באזור כפרי או עושה נסיעות בכבישים פחות סלולים.
היא מצוינת למי שמעריך את בטחון ההנעה הכפולה בתנאי גשם.
לעומת זאת, היא פחות מתאימה למי שנסועה שנתית גבוהה מאוד (בגלל צריכת דלק).
היא לא מתאימה למי שמחפש חווית נהיגה ספורטיבית.
היא גם לא תתאים לחובבי גאדג’טים וטכנולוגיה מתקדמת.
בסופו של דבר, הסובארו B3 היא סוס עבודה נאמן.
היא אמנם לא כוכבת הנוף המוטורי של 2025, אך היא בהחלט מציעה תמורה טובה לכסף בשוק המשומשות.
בתנאי שמצאתם עותק שמור היטב עם היסטוריית טיפולים מסודרת, ולאחר בדיקה מקיפה במוסך, היא יכולה להמשיך ולשרת אתכם בנאמנות עוד שנים רבות, ולהיות רכב משפחתי ישר, בטוח ויציב.
היא מזכירה לנו שלא תמיד החדש הוא הטוב ביותר.