admin

ברוכים הבאים לעולם הרכב החשמלי הפלאג-אין! עולם שמשלב את הטוב משני העולמות: נסיעה שקטה וחסכונית על חשמל ביום יום, ואת השקט הנפשי של מנוע בנזין לטווחי נסיעה ארוכים. זהו פתרון שרבים בישראל מאמצים בשנים האחרונות. הוא הגיוני. הוא חסכוני. הוא פרקטי למשפחות. היום אנחנו צוללים לקרב מרתק במיוחד. שני שחקנים חזקים בקטגוריית רכבי הפנאי המשפחתיים. מצד אחד, הווטרן המנוסה: מיצובישי אאוטלנדר PHEV. מצד שני, הכוכב העולה והמסוגנן: יונדאי טוסון PHEV. אז איך נדע במה כדאי לבחור? מה עדיף? על מה ללכת כשאנחנו מתלבטים בין שני הענקים האלה? בואו נפרק את זה לגורמים, שלב אחר שלב, בהשוואה מקיפה ומעשית.

למה בכלל פלאג-אין היברידי? (PHEV)

לפני שנתחיל בהשוואה הספציפית, בואו נזכיר למה PHEV זו אופציה כל כך אטרקטיבית. תחשבו על זה: אתם נוסעים לעבודה רק על חשמל. זה שקט. זה זול. זה לא מזהם את האוויר בעיר. בערב, חוזרים הביתה, מחברים לטעינה ביתית (עמדה או שקע רגיל, תלוי בדגם ובתשתית), ומתחילים את היום שאחרי עם סוללה מלאה. נשמע מצוין, נכון? ומה קורה אם אתם צריכים לנסוע לסוף שבוע בצפון או לדרום הרחוק? אין דאגה! מנוע הבנזין נכנס לפעולה ברגע שהסוללה מתרוקנת (או בשילוב איתה), ומאפשר לכם להמשיך לנסוע עוד מאות קילומטרים בלי לחפש עמדת טעינה כל שעה. אין “חרדת טווח” כמו ברכב חשמלי מלא. זה הגשר המושלם למי שרוצה להתנסות בחשמל, לחסוך בדלק, אבל עדיין לשמור על הגמישות של רכב בנזין רגיל.

המתמודדים שלנו: מבט ראשון

האאוטלנדר PHEV של מיצובישי הוא כבר ותיק בנוף הפלאג-אין הישראלי. הוא היה בין הראשונים להציע טווח חשמלי משמעותי ברכב פנאי, וצבר מוניטין של אמינות ופרקטיות. הוא עבר מספר עדכונים ושדרוגים לאורך השנים, והדור הנוכחי מציע חבילה בשלה ומנוסה.

היונדאי טוסון PHEV, לעומת זאת, נכנס לזירה בשנים האחרונות במסגרת הדור החדש והמסוגנן של הטוסון. הוא מציג עיצוב נועז, תא נוסעים טכנולוגי, וניחוח מודרני יותר באופן כללי. הוא מגיע עם גישה קצת שונה למערכת הפלאג-אין, אבל המטרה הסופית דומה: לחבר חשמל ובנזין ביעילות.

עכשיו, בואו נצלול לפרטים ונראה איך הם משתווים בנקודות המפתח שבאמת חשובות בחיי היום יום.

מנועים וכוח: מי נותן יותר בנזין וחשמל?

מיצובישי אאוטלנדר PHEV: גישה חשמלית יותר

האאוטלנדר PHEV מתאפיין במערכת הנעה מעניינת, שנוטה לתת עדיפות גבוהה יחסית לנסיעה על חשמל ככל שניתן. ברוב המקרים, ובעיקר במהירויות נמוכות ובינוניות, הרכב מונע על ידי שני מנועים חשמליים (אחד קדמי ואחד אחורי – מה שנותן לו הנעה כפולה). מנוע הבנזין (בדרך כלל בנפח 2.4 ליטר) משמש לרוב כגנרטור להטענת הסוללה תוך כדי נסיעה, או מצטרף ישירות להנעת הגלגלים רק במהירויות גבוהות או תחת עומס כבד. זה נותן תחושה של נסיעה חשמלית זורמת ושקטה ברוב מצבי הנהיגה העירוניים והבינעירוניים הרגילים. הספק משולב גבוה מספיק מאפשר עקיפות בטוחות ותאוצה סבירה.

יונדאי טוסון PHEV: שילוב חזק ומודרני

הטוסון PHEV משלב מנוע בנזין טורבו (בדרך כלל 1.6 ליטר) עם מנוע חשמלי משמעותי. המערכת שלו פועלת קצת יותר כמו היברידית חזקה שקיבלה סוללה גדולה יותר ואפשרות הטענה חיצונית. מנוע הבנזין ומנוע החשמל עובדים בשיתוף פעולה הדוק יותר, ולעיתים קרובות שניהם פעילים יחד כדי לספק ביצועים מרשימים. ההספק המשולב שלו לרוב גבוה יותר מזה של האאוטלנדר, מה שמתבטא בתאוצה חזקה יותר ובתחושת כוח זמינה יותר כשצריך. המעבר בין הנעת בנזין לחשמל בטוסון חלק מאוד ובדרך כלל פחות מורגש מאשר בדגמים היברידיים קלאסיים.

השוואה תכלס:

אם אתם מחפשים רכב שיתנהג כמה שיותר כמו חשמלי ביום יום, האאוטלנדר נותן תחושה כזו בצורה בולטת יותר בחלק מהמצבים. אם אתם מחפשים שילוב כוחני יותר וביצועים זריזים יותר, הטוסון לרוב יהיה בעל יתרון קל בזכות ההספק המשולב הגבוה יותר והמנוע המוגדש.

טווח חשמלי: כמה רחוק אפשר לנסוע בלי טיפת בנזין?

הלב של ה-PHEV: הסוללה והטווח המוצהר

זה אחד הנתונים הכי חשובים כשמשווים רכבי פלאג-אין. הוא קובע האם הנסיעה היומית שלכם באמת תהיה על חשמל בלבד. הטווח החשמלי המוצהר (תקן WLTP) הוא נקודת התחלה טובה להשוואה, אבל זכרו: הטווח בפועל תלוי מאוד בתנאי הנהיגה (מהירות, תוואי שטח), שימוש במזגן או חימום, וסגנון הנהיגה שלכם. בואו נראה מה המספרים מספרים:

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: בדרך כלל מגיע עם סוללה גדולה יחסית לתקופתו, ומצהיר על טווח חשמלי שיכול לנוע (תלוי דגם ושנת ייצור) סביב ה-45-55 ק”מ לפי התקן.
• יונדאי טוסון PHEV: מגיע עם סוללה שמאפשרת לו טווח חשמלי מוצהר גבוה יותר, לרוב באזור ה-50-65 ק”מ לפי התקן.

פרקטיקה יומיומית: האם זה מספיק?

רוב הנהגים בישראל עוברים פחות מ-50 ק”מ ביום עבודה ממוצע (נסיעה לעבודה וחזרה). טווח של 50-60 ק”מ מאפשר, לרוב האנשים, לכסות את הנסיעות היומיות שלהם על חשמל בלבד, בתנאי שהם מטעינים את הרכב בבית או בעבודה. האאוטלנדר עם הטווח שלו היה פורץ דרך, והטוסון לוקח את זה צעד קדימה עם טווח מעט ארוך יותר, שיכול להיות משמעותי אם אתם גרים קצת יותר רחוק מהעבודה או שיש לכם סידורים נוספים במהלך היום. הטווח העודף הזה של הטוסון יכול להפוך יותר נסיעות חשמליות לאפשריות, וזו נקודה ששווה לשקול בפועל.

עיצוב וחלל פנימי: איפה נעים יותר לשהות?

מראה חיצוני: קלאסי מול נועז

כאן ההשוואה היא עניין של טעם אישי, אבל אי אפשר להתעלם מההבדלים. האאוטלנדר PHEV שומר על מראה SUV קלאסי, אולי קצת שמרני יותר, עם קווים מוכרים ותדמית סולידית. הטוסון PHEV, לעומת זאת, הוא הרבה יותר דרמטי ובולט, עם הגריל הענק והפנסים המשתלבים בעיצוב הכללי. הוא נראה מודרני ופורץ דרך, אבל העיצוב הזה לא מדבר אל כולם. מה עדיף? תלוי אם אתם מעדיפים להשתלב בנוף או לבלוט.

תא נוסעים ואיכות חומרים: פונקציונליות מול מודרניות

בתוך הרכב, ההבדלים ממשיכים. תא הנוסעים של האאוטלנדר PHEV לרוב נראה פונקציונלי ויעיל, עם פקדים פיזיים נוחים לתפעול ועיצוב שמרגיש בנוי היטב אך אולי קצת מיושן בהשוואה למתחרים החדשים. איכות החומרים טובה אך לא יוקרתית במיוחד. בטוסון PHEV, לעומת זאת, תקבלו תחושה הרבה יותר טכנולוגית ומודרנית. מסכים גדולים ששולטים ברוב הפונקציות (לעיתים על חשבון כפתורים פיזיים), קווים נקיים, ולעיתים חומרים שנראים ומרגישים קצת יותר איכותיים (תלוי ברמת הגימור כמובן). גם כאן, זה עניין של העדפה: פשטות וקלות תפעול (אאוטלנדר) מול מראה עתידני וטכנולוגיה מתקדמת (טוסון).

פרקטיות ותא מטען: איפה נכנס יותר?

זו נקודה קריטית לרכב משפחתי. איך הסוללה הגדולה משפיעה על המקום למשפחה ולציוד? בדרך כלל, מיקום הסוללה בתא מטען או מתחת לרצפה גורם לצמצום קל בנפח לעומת גרסאות בנזין או היברידיות רגילות. בדקו את נפח תא המטען הרשמי של כל דגם (בליטרים). חשוב לזכור שהנפח לא תמיד מספר את כל הסיפור – צורת התא, פתח הטעינה, והאם יש מדף או מקום אחסון נוסף מתחת לרצפה – כל אלה משפיעים על הפרקטיות האמיתית. בדקו גם את המקום לנוסעים מאחור, במיוחד אם אתם מרבים לנסוע עם מבוגרים או מתבגרים מאחור. מבחינה היסטורית, האאוטלנדר ידע להציע פתרונות פרקטיים מאוד וניצול חלל טוב, בעוד שהטוסון בגימור החדש גם הוא מציע מרווח טוב למשפחה. השוואה ישירה של נפחי תא מטען ומרחב רגליים תיתן את התמונה המלאה.

טכנולוגיה ובטיחות: מי שומר עליכם טוב יותר?

בעידן המודרני, מערכות בטיחות אקטיביות ומערכות מולטימדיה הן חלק בלתי נפרד מחוויית הנהיגה. גם כאן, יש הבדלים בין שני הדגמים:

מערכות בטיחות: כמה כוכבים כל אחד קיבל?

שני הרכבים מצוידים במגוון מערכות בטיחות מתקדמות כמו בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, בלימת חירום אוטונומית ועוד. חשוב לבדוק איזו חבילת בטיחות מגיעה כסטנדרט ואיזו בתוספת תשלום, ואם יש הבדלים ביכולות המערכות (למשל, עד איזו מהירות פועלת שמירה על נתיב, האם בקרת השיוט כוללת סע ו-עצור בפקקים). דירוגי בטיחות במבחני ריסוק (כמו Euro NCAP) הם מדד אובייקטיבי טוב להשוואה. לרוב, דגמים חדשים יותר כמו הטוסון יצוידו בחבילות בטיחות עדכניות ומתקדמות יותר, אבל האאוטלנדר גם הוא לא קופא על השמרים ומציע מערכות רבות.

מולטימדיה וקישוריות: כמה מסכים, כמה פיצ’רים?

כאן הטוסון PHEV לרוב יבלוט בזכות מערכת מולטימדיה מודרנית יותר, עם מסכים גדולים יותר (לעיתים שני מסכים גדולים בדגמים מאובזרים – אחד למולטימדיה ואחד ללוח מחוונים דיגיטלי מלא), תמיכה אלחוטית באפל קאר-פליי ואנדרואיד אוטו בחלק מהגרסאות, וממשק מהיר ואינטואיטיבי יותר. האאוטלנדר מציע מערכת מולטימדיה פונקציונלית, לרוב עם מסך קטן יותר ועיצוב גרפי פשוט יותר, אבל עושה את העבודה עם קישוריות בסיסית (לרוב דורשת חיבור קווי לסמארטפון). אם גאדג’טים ומסכים גדולים עושים לכם את זה, הטוסון עשוי להיות עדיף מבחינתכם.

חווית נהיגה: איך הם מרגישים על הכביש?

מעבר למספרים והמפרטים, חשוב איך הרכב מרגיש כשנוהגים בו בפועל. הנה כמה היבטים:

• נוחות נסיעה: רכבי פנאי אמורים להיות נוחים. בדקו איך כל אחד מהם מתמודד עם שיבושים בכביש הישראלי. האם המתלים רכים מספיק? האם יש רעשי כביש או רוח מטרידים במהירות גבוהה?
• התנהגות כביש: לא מדובר במכוניות ספורט, אבל חשוב שהרכב ירגיש יציב ובטוח בפניות. האאוטלנדר עם ההנעה הכפולה הקבועה שלו (ברוב הגרסאות) לרוב מרגיש נטוע ובטוח. הטוסון, למרות ההנעה הקדמית הבסיסית (ברוב הגרסאות של הפלאג-אין, אם כי יש גם גרסאות 4X4), מציע התנהגות כביש טובה וצפויה.
• מעבר בין הנעות: עד כמה המעבר ממנוע חשמלי לבנזין (ובחזרה) חלק ושקט? באאוטלנדר, בגלל האופי החשמלי יותר של המערכת, כניסת מנוע הבנזין יכולה להיות מורגשת יותר לעיתים. בטוסון, המעבר לרוב מאוד חלק, כמעט בלתי מורגש.
• שקט בתא הנוסעים: בנסיעה חשמלית שניהם שקטים להפליא. ההבדל מתחיל כ שמנוע הבנזין נכנס לפעולה. איזה מנוע רועש יותר? האם בידוד הרעשים טוב מספיק כדי לשמור על תא נוסעים שקט גם במהירויות גבוהות?

חווית נהיגה היא סובייקטיבית, ולכן מומלץ בחום לבצע נסיעות מבחן ארוכות מספיק בשני הרכבים כדי להתרשם בעצמכם.

צריכת דלק והוצאות שוטפות: הכיס ירגיש את ההבדל?

החיסכון בדלק הוא אחת הסיבות העיקריות לרכישת PHEV. אבל כמה באמת אפשר לחסוך? זה תלוי אך ורק בכמה אתם נוסעים על חשמל. אם אתם מטעינים כל לילה ומכסים את רוב הנסיעות הקצרות על חשמל, צריכת הדלק יכולה להיות אפסית כמעט. אם אתם נוסעים בעיקר נסיעות ארוכות בלי להטעין בדרך, שני הרכבים יתנהגו כמו היברידיים כבדים וצריכת הדלק עלולה להיות גבוהה יחסית לרכב בנזין קטן או אפילו חלק מההיברידיות הרגילות, כי אתם סוחבים סוללה כבדה ללא שימוש מלא באנרגיה שלה. אז הפרקטיות כאן היא מילת המפתח: האם יש לכם איפה להטעין באופן קבוע? האם מסלול הנסיעה היומי שלכם תואם את טווח הנסיעה החשמלי של הרכב? אם כן, החיסכון יהיה משמעותי בשני המקרים.

מבחינת עלויות אחזקה שוטפות (טיפולים), לרוב לא יהיו הבדלים דרמטיים בין שני המותגים ברכבים מודרניים. כן כדאי לבדוק את תנאי האחריות, ובפרט את האחריות על הסוללה, שהיא רכיב יקר משמעותית. יונדאי ידועה במתן אחריות ארוכה יחסית, שזה בהחלט שקט נפשי נוסף.

אז על מה ללכת? סיכום והמלצות

הגענו לשאלת מיליון הדולר: במה כדאי לבחור? מה עדיף לי? התשובה, כרגיל, תלויה בכם, בצרכים שלכם, ובהעדפות האישיות שלכם.

מי כדאי שישקול את מיצובישי אאוטלנדר PHEV?

• אם אתם מחפשים רכב פלאג-אין עם מוניטין מוכח של אמינות ובגרות טכנולוגית.
• אם אתם מעדיפים מערכת הנעה שנוטה לתת עדיפות גבוהה לנסיעה על חשמל, עם תחושה חשמלית יותר ברוב מצבי הנהיגה.
• אם הפרקטיות של תא נוסעים ותא מטען גדולים ונוחים להעמסה חשובה לכם במיוחד (בדקו את הנתונים הספציפיים של הדגמים).
• אם אתם פחות מתעניינים במסכים ענקיים וגאדג’טים אחרונים, ויותר בפונקציונליות ויעילות מוכחת.

מי כדאי שישקול את יונדאי טוסון PHEV?

• אם אתם מתחברים לעיצוב חיצוני נועז ומודרני ולתא נוסעים טכנולוגי ועשיר במסכים.
• אם אתם מחפשים טווח נסיעה חשמלי מוצהר ארוך יותר שיכול לכסות נסיעות יומיות ארוכות יותר על חשמל.
• אם אתם מעדיפים ביצועים זריזים יותר ותחושת כוח זמינה בזכות ההספק המשולב הגבוה יותר.
• אם מערכות בטיחות ומולטימדיה עדכניות הן בראש סדר העדיפויות שלכם.
• אם אחריות יצרן ארוכה נותנת לכם שקט נפשי משמעותי.

בסופו של דבר, ההמלצה הכי טובה שאפשר לתת היא פשוט ללכת ולחוות את שני הרכבים בעצמכם. קחו אותם לנסיעת מבחן, כזו שתדמה את הנסיעות הרגילות שלכם. בדקו את תא המטען. שבו במושב האחורי. נסו את מערכת המולטימדיה. הרגישו את המעבר בין הנעות. רק כך תוכלו לדעת באמת על מה ללכת ומה הכי מתאים לכם ולמשפחה שלכם. שיהיה בהצלחה בבחירה!

מה הסיפור עם שמן מנוע 5W30 של טוטאל ולמה כולם מדברים עליו?

זה רק שמן, נכון? אז למה זה כל-כך חשוב?

שמן מנוע. כמה כבר יכול להיות מסובך? שופכים לקנקן מתכתי איפשהו מתחת למכסה המנוע, ושוכחים מזה לשלושת אלפים קילומטר. אבל בפועל? אם תשים את השמן הלא נכון — או גרוע מזה, לא תשים בכלל — המכונית שלך עלולה לפתח תסמינים חמורים של טראומה מכנית. וזה לא דרמה. זה פשוט המציאות.

ואז מגיע שמן מנוע 5W30 של טוטאל, עם כל המוניטין, העקביות והביצועים. שחקן בצמרת הגבוהה של עולם השמנים. אבל מה באמת עומד מאחורי הקוד הזה? מה הקסם של השמן הזה? ומה הקשר בין מספרים לאירוניה של רכבים מהירים עם שמן דליל? נצלול יחד לתוך מיץ החיים של מנועי הבנזין.

5W30 – יש פה קוד, לא סתם מספרים אקראיים

נתחיל מפתרון החידה: 5W30 הוא לא סיסמה של סוכן מוסד בדימוס. הכותרת הזו היא בעצם דירוג צמיגות — מדד של “כמה דביק השמן”. ה-W מייצגת “Winter”, כלומר עד כמה צמיג השמן בטמפרטורות נמוכות:

• 5W: משקף ביצועי התנעה קרים ברמה גבוהה – שמן דליל יותר שמגיע מהר לחלקים הקרים בזמן בוקר חורפי במיוחד.
• 30: הצמיגות בטמפרטורת עבודה. לא דליל מדי, לא סמיך מדי – בדיוק בקונסיסטנטיות שהמנוע אוהב.

השילוב הזה הופך את ה-5W30 לשמן רב עונתי ולמעשה הפתרון המושלם לרוב הנהגים במדינות עם טמפרטורות משתנות. בטח ובטח במדינה כמו שלנו, שהחורף שלה הוא יותר פינוק מאשר אתגר אמיתי.

אז למה דווקא טוטאל? עוד שמן… מה כבר יכול להיות שונה?

שאלה מכובדת. זה לא ששמן טוטאל מגיע בבקבוק קריסטל עם תווית בקליגרפיה צרפתית. אבל יש הבדל, והבדל חשוב.

• מולקולות חכמות: הנוסחה של טוטאל נועדה לתת מקסימום הגנה גם תחת עומס קיצוני. יהיו לך מירוצי עצבים באיילון? תחנות דלק באילת? טוטאל מתמודד עם הכל.
• נקיון פנימי למנוע: איזון כימי שמביא לפחות משקעים קרביים. כל מי שאוהב מנועים יודע – משקע זה האויב הציבורי מספר 1 בתוך מנוע.
• צריכת דלק משופרת: כן כן, שמן טוב יכול להשפיע גם אל תחנת הדלק. בזכות הפחתת החיכוך ואופטימיזציה לעבודה חלקה, המנוע מתאמץ פחות – והתוצאה, תאמינו או לא, היא פחות עצירות בתחנה.

רגע, אבל זה טוב גם לדיזל וגם לבנזין? ומה עם רכבים היברידיים בכלל?

פה מגיע אחד היתרונות הגדולים של טוטאל 5W30. בזכות הפיתוחים של המותג, השמן מתאים למגוון רחב של סוגי מנועים:

• מנועי בנזין קלאסיים? ברור.
• דיזל מתוחכם עם טורבו? לגמרי, כולל מערכות מסנני חלקיקים.
• מכוניות היברידיות שמנסות גם וגם? כן, טוטאל מוכן לספק את הסחורה.

נוסף על כך, הוא עומד בתקן ACEA C3 האירופי המחמיר וכולל אישורים של יצרניות רכב מהמותגים הגדולים, כולל רנו, ב.מ.וו, פיז’ו ועוד.

שאלות שכולם שואלים, אבל מפחדים להישמע לא מקצועיים

• ש: אפשר לערבב אותו עם שמן אחר?
  ת: טכנית כן, מומלץ לא. ערבוב עלול להפר את התכונות של השמן.
• ש: צריך להחליף שמן כל 10,000 ק”מ?
  ת: תלוי ביצרן – לעיתים אפילו 15,000-20,000. אבל מעקב לפי המדד הדיגיטלי ברכב תמיד עדיף (וגם טיפה היגיון בריא).
• ש: כמה עולה בקבוק?
  ת: סביב ה-100-150 ש”ח ל-4-5 ליטר – אבל כדאי לשים לב למבצעים. יש לפעמים חבילות זוגיות שוות.
• ש: לרכב ישן יותר עדיין שווה לשים טוטאל?
  ת: בטח. אם המנוע מתאים לספציפיקציית 5W30 – זה רק יכול להועיל ולרכך את קשיי הגיל של הרכב.
• ש: אפשר להחליף לבד או רק במוסך?
  ת: אפשר לבד, אם אתה מבין עניין ויש לך גישה לתחתית הרכב. אחרת? עדיף להשאיר את זה לאנשי מקצוע כדי למנוע טבילה בבוץ שמני.

3 סימנים שהגיע הזמן לשקול מעבר לשמן טוטאל

• המנוע שלך מחמם ומתעייף מהר מדי? ייתכן שאתה צריך שמן שמבין עניין.
• השמן הנוכחי משחיר כאילו עבר טראומה אחרי 2,000 ק”מ? כנראה שאתה זקוק למשהו איכותי יותר.
• המכונית פשוט לא “מרגישה” חלקה? השמן הוא אחד האחראים הראשיים לתחושה הזו.

ועכשיו תכל’ס – למי זה באמת מתאים?

אם יש לך רכב מודרני שנבנה בעשור האחרון, הסיכוי גבוה שהוא דורש או לפחות ממליץ על 5W30. שמן טוטאל 5W30 יתאים במיוחד ל:

• נהגים שנוסעים הרבה בעומסי תנועה עירוניים.
• בעלי רכבים עם טורבו או מסנני חלקיקים רגישים.
• משתמשי רכבים היברידיים שמחפשים מקסום ביצועים.

לסיום – שמן זה כמו קפה: כשמתרגלים לטוב, אי אפשר לחזור אחורה

שמן מנוע 5W30 של טוטאל מציע את התמהיל הנכון של ביצועים, הגנה ויעילות – מבלי להשתולל במחיר או להסתבך עם תקנים לא ברורים. הוא בא במארז נוח, עם שם שאתה יכול לסמוך עליו, ונוסחה שלא משחקת משחקים. אם אתה טיפוס שמאמין במה שקורה מאחורי הקלעים של המנוע שלך – טוטאל הוא בחירה טבעית.

בסוף, כמו שאנחנו לא שותים אספרסו מושקע ואז מוסיפים לו נס בזול – כך גם עם שמן. תכבד את הרכב שלך כמו שאתה מכבד את עצמך. כשהוא מתוחזק טוב – הוא גם יחזיר לך באהבה ובקילומטרים בלי דאגות.

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! היום אנחנו צוללים לעומק של אחת המכוניות המסקרנות והאלגנטיות שעדיין מפארות את כבישי ישראל, מכונית שמנסה לשלב בין פרקטיקה יומיומית לחווית נהיגה מהנה באמת: המאזדה 6. במקור Mazda 6, ולמי שהספיק לשכוח, זו היתה פעם מלכת קטגוריית המנהלים המשפחתיות הגדולות בישראל.

המאזדה 6, עם השנים, עברה גלגולים רבים, אך תמיד שמרה על DNA מסוים – עיצוב כובש, תחושת נהיגה מעורבת ואיכות בנייה שמשדרת פרימיום, גם אם היא לא מגיעה מתגי לוקסוס יוקרתיים. בשוק הישראלי, שמתכווץ בכל הנוגע למכוניות סדאן גדולות לטובת רכבי פנאי, המאזדה 6 נותרה בחירה בולטת למי שמחפש אלטרנטיבה אלגנטית ודינמית לרכבי SUV.

היא מתמודדת בקטגוריה שמצטמצמת, אך עדיין חיה ובועטת עם מתחרות כמו סקודה סופרב (Skoda Superb), ששמה דגש על מרווח עצום ופרקטיקה, יונדאי סונטה (Hyundai Sonata), שהתמקדה לאחרונה בגרסאות היברידיות יעילות, ואפילו פולקסווגן פאסאט (Volkswagen Passat), שעדיין מציעה שילוב גרמני קלאסי של איכות ונסיעה נינוחה. המאזדה 6 מציגה את עצמה במיצוב מעט שונה – פחות הפוקוס על המרווח האולטימטיבי, יותר על הסטייל, ה-Drive וכמובן האמינות המסורתית של המותג.

מי קהל היעד העיקרי של המאזדה 6? משפחות צעירות ומבוגרות שמחפשות רכב מרווח יחסית, אך לא מוכנות לוותר על העיצוב והתחושה הספורטיבית יותר מאחורי ההגה. אנשי עסקים שזקוקים לרכב ייצוגי אך מעדיפים את הניחוח היפני המוכר על פני מותגי יוקרה גרמניים, וגם כאלה שפשוט מעריכים את הפילוסופיה של מאזדה – Less is More, דגש על יסודות הנהיגה והאסתטיקה. בסקירה המקיפה הזו, נצלול לכל הרבדים של המאזדה 6 – מעיצוב ועד בטיחות, ביצועים ועד מחיר בישראל, כדי לעזור לכם להבין האם היא הרכב הנכון עבורכם. נתייחס לנקודות כמו חוות דעת גולשים על הדגם, כמה עולה הרכב בשוק הישראלי, וגם סוגיות חשובות כמו צריכת דלק ותקלות נפוצות.

II. עיצוב חיצוני: אלגנטיות נצחית בפילוסופיית Kodo

קווי מתאר זורמים ונוכחות מרשימה

אם יש דבר אחד שמאזדה יודעת לעשות מצוין, זה לעצב מכוניות. המאזדה 6 היא דוגמה מצוינת לכך. היא חלק מפילוסופיית העיצוב של מאזדה, Kodo (שמשמעותו “נשמת התנועה”). הפילוסופיה הזו שמה דגש על קווים זורמים, משטחים נקיים ותחושה של תנועה גם כשהרכב עומד במקום. המאזדה 6, בגרסאותיה האחרונות, היא כנראה אחת המכוניות היפות בקטגוריה שלה, גם שנים לאחר שהושקה לראשונה בדורה הנוכחי. היא לא צעקנית, לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש, אבל היא פשוט… נכונה.

הרושם הכללי הוא של אלגנטיות מאופקת עם נגיעות ספורטיביות. יש לה פרופורציות קלאסיות של מכונית סדאן גדולה עם מכסה מנוע ארוך יחסית ותא מטען קצר. צללית הקופה-לייט שלה, עם קו גג שמשתפל בעדינות מאחור, מעניקה לה מראה דינמי וזורם, שונה מעט מזה של מתחרות פרקטיות יותר עם תצורת “ליפטבק” או סדאן מסורתית.

פרונט כוחני ואלמנטים אחוריים מרשימים

בחזית, הגריל הגדול והבולט של מאזדה תופס את מרכז הבמה. הוא בעל צורה מחומשת עם מסגרת כרום עבה שממשיכה לתוך פנסי ה-LED הצרים והחדים. הסידור הזה יוצר מראה “מבט” כוחני וממוקד. הפנסים האחוריים, גם הם לרוב בטכנולוגיית LED, מחוברים לעיתים בפס כרום רוחבי (תלוי רמת גימור וגרסה), מה שמעניק תחושה של רוחב ויציבות. הפגוש האחורי לרוב נקי יחסית, ולעיתים כולל פתחי מפלט כפולים, שוב, לחיזוק המראה הספורטיבי.

חישוקים ומידות

המאזדה 6 מוצעת בישראל לרוב עם חישוקי סגסוגת קלה בגדלים שונים, בדרך כלל 17 או 19 אינץ’, בעיצובים שמשלימים את המראה האלגנטי-ספורטיבי. גלגלים גדולים יותר בהחלט מוסיפים לנוכחות הכביש המצוינת שלה. הרכב ארוך יחסית (כ-4.8 מטרים) ורחב, מה שמעניק לו מראה יציב על הכביש ותחושה של רכב גדול מהחיים, גם בהשוואה לחלק מהמתחרות שמציעות מידות חיצוניות דומות אך נראות פחות “פתייניות”. מבחינת מידות פיזיות, היא ממוקמת היטב בלב קטגוריית הסדאן הגדולות.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: תחושת פרימיום שקטה

אווירה פנימית והנדסת אנוש מדויקת

כשנכנסים לתא הנוסעים של המאזדה 6, התחושה הכללית היא של איפוק אלגנטי ואיכות. הקונספט העיצובי נקי וממוקד נהג, בניגוד לחלק מהמתחרות העמוסות בכפתורים או מסכי מגע עצומים. יש כאן דגש על פשטות ופונקציונליות, אבל גם על אסתטיקה נעימה לעין. הדשבורד בעל קווים אופקיים שמדגישים את רוחב תא הנוסעים.

מאזדה שמה דגש רב על הנדסת אנוש, ותא הנוסעים של ה-6 הוא דוגמה טובה לכך. רוב הפקדים נמצאים במקום אינטואיטיבי וקל להגיע אליהם. מערכת המולטימדיה, למשל, נשלטת בעיקר באמצעות חוגה ושורת כפתורים פיזיים ליד ידית ההילוכים, פתרון שנחשב בטיחותי ופחות מסיח דעת ממסך מגע בלבד (אם כי המסך עצמו הוא לרוב מסך מגע בעמידה או במהירות נמוכה). הראות החוצה מצוינת יחסית, גם קדימה וגם לצדדים, הודות לעמוד A דק יחסית ומיקום טוב של המראות.

איכות חומרים והרכבה

אחד מנקודות החוזק הבולטות של המאזדה 6 הוא איכות החומרים וההרכבה, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות המשווקות בישראל. חלקים רבים בדשבורד ובדלתות עשויים חומרים רכים ונעימים למגע. דיפוני הדלתות מושקעים, ולעיתים קרובות משולבים עור או חומרים דמויי עץ/אלומיניום שמעניקים תחושה יוקרתית. איכות ההרכבה מצוינת, אין קרקושים או רעשים לא רצויים, מה שמעיד על תכנון וייצור מוקפדים. התחושה הכללית היא של רכב שבנוי להחזיק מעמד.

מושבים ונוחות ישיבה

המושבים הקדמיים במאזדה 6 לרוב נוחים ותומכים, ומאפשרים נסיעה נינוחה למרחקים ארוכים. ברמות גימור גבוהות הם מציעים כיוונון חשמלי, זכרונות ואף חימום ואוורור. המושבים האחוריים גם הם נוחים, אך המרווח לרגליים, למרות שהרכב גדול, אינו הגדול ביותר בקטגוריה בהשוואה למלכות המרווח כמו הסופרב. שני מבוגרים יישבו בנוחות מאחור, אולם שלושה מבוגרים ירגישו צפיפות מסוימת בנסיעות ארוכות. מרווח הראש טוב בזכות גג שממוקם גבוה יחסית, למרות קו הגג המשתפל במראה החיצוני.

מרווח מטען ופרקטיקה

נפח תא המטען במאזדה 6 עומד על כ-480 ליטרים (נתון שיכול להשתנות מעט בין גרסאות). זהו נפח מכובד, אך שוב, לא שיא הקטגוריה בהשוואה למתחרות מסוימות. תא המטען עצמו עמוק ורחב יחסית, אך פתח ההטענה יכול להיות מעט צר בהשוואה לרכבי ליפטבק, מה שמקשה על הכנסת חפצים גדולים במיוחד. סף ההטענה בגובה סביר. לרוב קיימת אפשרות לקיפול המושבים האחוריים ביחס של 60/40, מה שמרחיב את שטח ההטענה ומוסיף לשימושיות המעשית, למרות שרצפת המטען המורחבת אינה שטוחה לחלוטין.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: שילוב של ישן וחדש

מערכת המולטימדיה המרכזית

המאזדה 6, בהתאם לשנת הייצור ולרמת הגימור, מציעה מערכת מולטימדיה שממוקמת גבוה במרכז הדשבורד. גודל המסך נע לרוב בין 7 ל-8 אינץ’. איכות התצוגה טובה, והמסך קריא גם באור יום. כפי שציינו קודם, השליטה העיקרית במערכת מתבצעת באמצעות חוגת הפיקוד (Commander Control) ושורת כפתורים פיזיים, גישה שמאזדה מעדיפה בשל טענותיה שהיא בטוחה יותר לנהיגה. תפריטי המערכת לרוב אינטואיטיביים וקלים לניווט לאחר למידה קצרה. המערכת תומכת בקישוריות סמארטפונים, לרוב באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto, שיכולים להיות בחיבור חוטי או אלחוטי בהתאם לשנה ולרמת הגימור.

לוח מחוונים דיגיטלי ואינפורמציה לנהג

ברמות הגימור הגבוהות, המאזדה 6 מציעה לוח מחוונים הכולל מסך דיגיטלי גדול לצד שעונים אנלוגיים מסורתיים. המסך הדיגיטלי יכול להציג מגוון רחב של מידע, כולל נתוני נסיעה, הוראות ניווט, ותפקוד מערכות הבטיחות. הוא ברור וקל לקריאה, אם כי אפשרויות ההתאמה האישית שלו לרוב מוגבלות יותר בהשוואה למתחרות מודרניות לחלוטין. במכוניות מהשנים האחרונות, קיים גם Head-Up Display (HUD) שמקרין מידע חשוב כמו מהירות והוראות ניווט ישירות על השמשה הקדמית, מול עיני הנהג.

אבזור נוחות וטכנולוגיות נוספות

רמות הגימור של המאזדה 6 בישראל לרוב נדיבות למדי. אבזור נוחות מרכזי יכול לכלול בקרת אקלים מפוצלת (לרוב דו-אזורית), מושבים קדמיים מחוממים ומאווררים, גג שמש חשמלי (לרוב רגיל, לא תמיד פנורמי), מפתח חכם לכניסה והנעה ללא מפתח, וחיישני חניה קדמיים ואחוריים עם מצלמת רוורס (לעיתים גם מצלמות היקפיות). במאזדה קיימות גם טכנולוגיות ייחודיות כמו G-Vectoring Control, מערכת אלקטרונית קלה שמשפיעה על חלוקת המומנט למנוע כדי לשפר את יציבות הרכב בכניסה לפניות, טכנולוגיה שאמורה לתרום לחווית נהיגה זורמת ונעימה יותר.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מסורת בנזין

מנועים, גיר והילוכים

בשוק הישראלי, המאזדה 6 שווקה בעיקר עם מנועי בנזין אטמוספריים (ללא טורבו) בטכנולוגיית Skyactiv של מאזדה. יחידות ההנעה הנפוצות ביותר הן מנוע 2.0 ליטר ומנוע 2.5 ליטר. מנוע ה-2.0 ליטר מספק לרוב סביב 165 כוחות סוס (כ-121 קילוואט) ומומנט של כ-21 קג”מ. מנוע ה-2.5 ליטר חזק יותר, עם הספק של כ-192 כוחות סוס (כ-141 קילוואט) ומומנט של כ-26 קג”מ.

שני המנועים משודכים לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית עם 6 הילוכים. מאזדה ידועה בכך שהיא שומרת על גיר אוטומטי פלנטרי מסורתי, במקום לעבור לתיבות הילוכים רציפות (CVT) או כפולות מצמדים (DCT), מתוך אמונה שזה מספק תחושה טבעית ומעורבת יותר לנהג. העברת הילוכים חלקה יחסית, והתיבה מגיבה היטב לרוב מצבי הנהיגה. אין כאן כמובן את העברה ישירה והלינארית של רכב חשמלי, אלא תחושה מסורתית של מנוע שעולה בסל”ד והילוכים שמתחלפים.

ביצועים ותחושת נהיגה

נתוני התאוצה 0-100 קמ”ש עומדים לרוב על כ-10.5 שניות למנוע ה-2.0 ליטר וכ-8 שניות למנוע ה-2.5 ליטר. חשוב לציין שנתונים אלו אינם פורצי דרך בהשוואה למתחרות מוגדשות טורבו, אך הם מספקים די והותר לנהיגה יומיומית וברוב מצבי העקיפה. תחושת הכוח במנועים האטמוספריים של מאזדה לינארית וחלקה, בניגוד ל”בוסט” המורגש של מנועי טורבו. צריך ללחוץ קצת יותר על דוושת הגז כדי לקבל את מלוא הכוח, אך יש בכך משהו מהנה וחלק.

צריכת דלק

כאן מגיעה נקודה חשובה, ובמיוחד בישראל שבה עלויות הדלק גבוהות. צריכת דלק היא פקטור מרכזי עבור רוכשים רבים. נתוני היצרן (לפי תקן WLTP) מדברים על צריכת דלק משולבת של כ-14-15 ק”מ לליטר למנוע ה-2.0 ליטר וכ-12-13 ק”מ לליטר למנוע ה-2.5 ליטר. בפועל, בתנאי נהיגה ישראליים מגוונים (פקקים, עליות, נסיעה מהירה), צריכת הדלק הריאלית תהיה גבוהה יותר. צפו לצריכה ממוצעת של כ-9-11 ק”מ לליטר בגרסת ה-2.0 ליטר וכ-8-10 ק”מ לליטר בגרסת ה-2.5 ליטר.

חשוב לזכור שחיפוש המונח “צריכת דלק” נפוץ מאוד גם בהקשר של רכבים חשמליים (אם כי אז מדברים על צריכת אנרגיה בקוט”ש לק”מ), אך במקרה של המאזדה 6 הלא מחושמלת, אנחנו מתייחסים לצריכת בנזין קלאסית. בהשוואה לרכבים היברידיים או חשמליים, צריכת הדלק שלה גבוהה יותר, מה שהופך אותה לפחות חסכונית למי שנוסע קילומטרים רבים, במיוחד בעיר.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי במקרה זה

חשוב להבהיר כבר בפתח סעיף זה: המאזדה 6, בגרסאותיה המשווקות באופן מסורתי בישראל, אינה רכב פלאג-אין היברידי ואינה רכב חשמלי מלא. לכן, כל נושא הטעינה, קצבי טעינת AC/DC, זמני טעינה או ניהול טעינה באפליקציה – אינו רלוונטי כלל ועיקר לסקירה זו.

יחידות ההנעה במאזדה 6 מבוססות אך ורק על מנועי בנזין בעירה פנימית, והתדלוק מתבצע בתחנת דלק רגילה. נקודה זו שונה מהותית מרכבים רבים בקטגוריה שהפכו לחשמליים או היברידיים בשנים האחרונות, ומעידה גם על הפילוסופיה השמרנית יחסית של מאזדה בהקשר זה, או על מיקוד בשווקים בהם התשתית החשמלית פחות מפותחת.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: ההנאה שבדינמיות

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

חווית הנהיגה במאזדה 6 היא אחת מנקודות החוזק המרכזיות שלה, ובכך היא מייחדת את עצמה בחלק מהמקרים בקטגוריה. מבחינת נוחות הנסיעה, המאזדה 6 נמצאת לרוב במיקום טוב. היא לא רכה ומרחפת כמו לימוזינה, אך היא מטפלת היטב ברוב שיבושי הכביש הישראליים, גם עם חישוקי 19 אינץ’. בתוך העיר, היא סופגת מהמורות בצורה סבירה, וגם בכבישים בינעירוניים סלולים פחות, היא שומרת על יציבות ונוחות יחסית.

בידוד הרעשים במאזדה 6 טוב בסך הכל, במיוחד במהירויות שיוט. רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים רק תחת תאוצה חזקה, ובידוד רעשי רוח טוב מאוד. רעשי כביש צמיגים עשויים לחדור מעט יותר, במיוחד בכבישים בעלי אספלט גס או עם צמיגים רחבים, אך בסך הכל, היא מכונית שנעים לבלות איתה שעות בכביש.

התנהגות דינמית והיגוי

כאן המאזדה 6 באמת זורחת. מאזדה שמה דגש חזק על תחושת הנהיגה, וזה מורגש. ההיגוי בעל משקל נכון, הוא מדויק ומעניק משוב טוב לנהג לגבי המתרחש בין הגלגלים הקדמיים לכביש. אחיזת הכביש גבוהה, והרכב מרגיש נטוע ובטוח גם בנהיגה דינמית יותר. זוויות הגלגול בפניות מינימליות יחסית לרכב בגודל הזה, והוא שומר על קור רוח גם בסדרת פניות מהירות. תחושת הבלמים טובה, עוצמת הבלימה מספקת ושליטה עליה קלה.

היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות מצוינת, והמאזדה 6 מרגישה נינוחה ובטוחה בכבישים מהירים. קלות התמרון בעיר טובה למרות גודלה, הודות להיגוי קל במהירויות נמוכות ורדיוס סיבוב סביר. היעדר הליכי גיר מורגשים ברכב חשמלי מעניק חוויה לינארית שונה לחלוטין, בעוד שהגיר האוטומטי בעל 6 הילוכים במאזדה 6 מציע העברות הילוכים מורגשות אך חלקות ברובן, התורמות לתחושה המוכרת של רכב בעירה פנימית מסורתי.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון גבוה לרוב

מבחני בטיחות מבניים וציון Euro NCAP

ברוב שנות השיווק של הדור הנוכחי, המאזדה 6 זכתה לציון מרשים של 5 כוכבים במבחני הבטיחות המחמירים של Euro NCAP. ציון זה מעיד על רמת בטיחות מבנית גבוהה והגנה טובה על הנוסעים במקרה של תאונה. במבדקי בטיחות שונים, היא הפגינה עמידות טובה בפני פגיעות קדמיות וצידיות, וסיפקה הגנה סבירה גם על הולכי רגל. מאפיינים מבניים כמו אזורי קריסה מתוכננים בקפידה ושימוש בפלדות חזקות תורמים לבטיחות הפאסיבית של הרכב.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

המאזדה 6 הצטיידה בשנים האחרונות במגוון רחב של מערכות בטיחות אקטיביות ומערכות עזר לנהג (ADAS) שהפכו לסטנדרט או לאופציה ברמות גימור שונות בישראל. האבזור לרוב כלל: בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת שמירה על נתיב הנסיעה (הכוללת לרוב גם תיקון היגוי אקטיבי), ניטור שטחים מתים כולל התרעה על תנועה חוצה מאחור, בלימת חירום אוטונומית (הכוללת זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים), והתרעת עייפות לנהג. רמות גימור גבוהות יותר יכללו לעיתים גם פנסי LED אדפטיביים עם שליטה אוטומטית באור גבוה וזיהוי תמרורים.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב חלק ויעיל. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה טבעית ואינה אגרסיבית מדי בבלימה או בהאצה. מערכת שמירה על נתיב פועלת בצורה עדינה יחסית ואינה “נלחמת” בנהג. חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר ואינן מחליפות את תשומת הלב והאחריות של הנהג. מבחני בטיחות אקטיבית בוחנים את יעילותן של מערכות אלו במניעת תאונות או הפחתת חומרתן, והמאזדה 6 לרוב קיבלה עליהן ציונים טובים, מה שהפך אותה למכונית בטוחה למדי בהשוואה למתחרותיה בזמן אמת.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה התמורה?

טווח מחירים ומחירון

השאלה “כמה עולה” המאזדה 6 היא כמובן קריטית לכל מי ששוקל לרכוש אותה. נכון לאפריל 2025, בהנחה שעדיין משווקות יחידות חדשות מהדגם, טווח המחירים של המאזדה 6 בישראל נע לרוב בין כ-180,000 ש”ח לגרסאות ה-2.0 ליטר הבסיסיות, ועד כ-220,000 ש”ח או יותר לגרסאות ה-2.5 ליטר המאובזרות ביותר. המחיר יכול להשתנות כמובן בהתאם לשנת הייצור, למבצעים, ולרמת הגימור המדויקת.

המחירון הרשמי של היבואן מספק את המחיר ההתחלתי לכל רמת גימור, אך בפועל, המחיר הסופי בעסקה יכול להיות שונה. בשוק המשומשות, המאזדה 6 לרוב שומרת על ערכה בצורה סבירה, אך לא יוצאת דופן כמו רכבי פנאי מסוימים. שווי השימוש (ירידת הערך) הוא פקטור שיש לקחת בחשבון, והוא תלוי רבות בביקוש הספציפי לדגם בשוק יד שנייה.

רמות גימור עיקריות בישראל

המאזדה 6 שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות, לרוב תחת השמות המוכרים של מאזדה כמו Comfort, Luxury, Premium ועוד. ההבדלים המרכזיים ביניהן מתבטאים בעיקר באבזור. רמות הגימור הגבוהות יוסיפו לרוב: חישוקים גדולים יותר (19 אינץ’ לעומת 17), ריפודי עור (לעיתים עם אוורור וחימום למושבים), גג שמש, מערכת שמע משודרגת, אבזור בטיחות אקטיבי מלא יותר (כמו בקרת שיוט אדפטיבית ובלימת חירום), מצלמות היקפיות, ותוספות קוסמטיות פנימיות וחיצוניות.

חשוב לבדוק היטב את מפרט האבזור של כל רמת גימור ספציפית, שכן הוא יכול להשתנות מעט בין שנות ייצור שונות או גרסאות מיוחדות שיובאו ארצה. רמת הגימור הפופולרית בישראל לרוב הייתה זו שמציעה שילוב טוב של אבזור נוחות ובטיחות במחיר תחרותי.

אחריות ועלויות תחזוקה

האחריות על רכב חדש בישראל עומדת לרוב על 3 שנים או 100,000 ק”מ, המוקדם מביניהם. חשוב לבדוק את תנאי האחריות המלאה עם היבואן בעת הרכישה. במקרה של המאזדה 6, שאינה חשמלית או פלאג-אין, אין אחריות נפרדת על סוללה גדולה. עלויות התחזוקה הצפויות סבירות יחסית לקטגוריה, אך יקרות יותר מרכבים קטנים או עממיים. טיפולים תקופתיים יבוצעו לרוב אחת לשנה או כל 15-20 אלף ק”מ (יש לבדוק במדריך הרכב). חלק מחלקי החילוף עשויים להיות יקרים יותר מחלקי רכב עממי יותר.

לגבי תקלות ובעיות נפוצות: המאזדה 6 נחשבת לרוב לרכב אמין למדי, בהתאם למוניטין של המותג. תקלות משמעותיות אינן שכיחות בדרך כלל, במיוחד בדגמים מטופלים בזמן. עם זאת, כמו בכל רכב, יכולות להופיע בעיות קטנות יותר עם הזמן, ולכן חשוב לוודא שהרכב טופל באופן סדיר ולהחזיק באחריות בתקופת הרכישה הראשונית. בהשוואה לדגמים מסוימים אחרים בקטגוריה, המאזדה 6 לרוב זוכה לציוני אמינות גבוהים יותר בסקרי שביעות רצון של לקוחות.

X. יתרונות: מדוע לבחור במאזדה 6?

• עיצוב חיצוני מרהיב ואלגנטי: המאזדה 6 היא פשוט מכונית יפה, עם קווים זורמים ונוכחות כביש שקשה להתעלם ממנה. היא שומרת על רלוונטיות אסתטית גם שנים רבות לאחר השקתה, ומספקת תחושה יוקרתית מבחוץ.
• איכות פנים ותחושת פרימיום: תא הנוסעים בנוי היטב, עשוי מחומרים איכותיים במיוחד ברמות הגימור הגבוהות, ומעניק תחושה יוקרתית ונעימה לשהייה. הנדסת האנוש טובה ותפעול המערכות נוח יחסית.
• חווית נהיגה דינמית ומהנה: בניגוד למתחרות מסוימות ששמות דגש על נוחות מקסימלית, המאזדה 6 מציעה שילוב מוצלח של נוחות נסיעה טובה והתנהגות כביש מעורבת ומהנה. ההיגוי מדויק והרכב מרגיש נטוע ובטוח בפניות.
• מוניטין אמינות מוצק: מאזדה נהנית ממוניטין גבוה של אמינות לאורך שנים. המאזדה 6, עם מנועי בנזין אטמוספריים ותיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית, נחשבת בדרך כלל לרכב עמיד ובעל פחות תקלות משמעותיות בהשוואה למערכות הנעה מורכבות יותר.
• אבזור בטיחות מתקדם (בדגמים עדכניים): הדגמים מהשנים האחרונות מצוידים בחבילת מערכות בטיחות אקטיביות מקיפה ויעילה, שתרמה לציון בטיחות גבוה במבחני ריסוק רשמיים כמו Euro NCAP.

XI. חסרונות: נקודות פחות מוארות

• מרווח פנימי (במיוחד מאחור) פחות תחרותי: למרות גודלה החיצוני, המאזדה 6 אינה שיאנית המרווח בקטגוריה, במיוחד בכל הנוגע למרווח הרגליים במושב האחורי. מתחרות כמו סקודה סופרב מציעות כאן יתרון משמעותי למשפחות גדולות.
• יחידות הנעה ללא טורבו: מנועי הבנזין האטמוספריים של המאזדה 6 אמינים ולינאריים, אך חסרים לעיתים את “הבעיטה” המיידית של מנועי טורבו מקבילים. הם גם פחות יעילים בהשוואה למנועי טורבו קטנים יותר או מערכות היברידיות, מה שמשפיע על צריכת הדלק.
• צריכת דלק גבוהה יחסית: כפי שצויין בסעיף הרלוונטי, צריכת הדלק הריאלית במאזדה 6 גבוהה יותר בהשוואה למתחרות היברידיות או לכאלו עם מנועי טורבו קטנים וחסכוניים יותר. למי שנוסע הרבה, זהו שיקול כלכלי משמעותי.
• מערכת מולטימדיה פחות מודרנית: בעוד שתפעול המערכת באמצעות החוגה נוח ובטיחותי, גרפיקת המולטימדיה ומבנה התפריטים עשויים להרגיש מעט מיושנים בהשוואה למתחרות העדכניות ביותר, המציעות מסכים גדולים יותר וממשקי משתמש מתקדמים יותר.

XII. בהשוואה למתחרות: מי מול מי בזירה הישראלית

מאזדה 6 מול סקודה סופרב, יונדאי סונטה ופולקסווגן פאסאט

כאשר בוחנים את המאזדה 6 בהשוואה למתחרותיה העיקריות בשוק הישראלי, מתגלה תמונה מעניינת. מול סקודה סופרב, המאזדה 6 מציגה עיצוב חיצוני ופנימי אלגנטיים ונעימים יותר, ותחושת נהיגה דינמית ומעורבת יותר. הסופרב, לעומת זאת, מנצחת בגדול בכל הנוגע למרווח פנימי עצום ופרקטיקה (בעיקר בגרסת הליפטבק עם פתח הטענה ענק), וכן מציעה לעיתים קרובות מנועי טורבו גמישים יותר. הבחירה כאן היא בין סטייל ונהיגה (מאזדה) לבין פרקטיקה ומרווח (סקודה).

מול יונדאי סונטה, במיוחד בגרסאות ההיברידיות שלה, המאזדה 6 נכנעת בסעיף צריכת הדלק. הסונטה ההיברידית מציעה יעילות דלק גבוהה משמעותית, במיוחד בנהיגה עירונית, ומצוידת לרוב בחבילת אבזור טכנולוגית עשירה מאוד. המאזדה 6 מתמודדת מול הסונטה בזכות הדינמיות שלה, איכות הפנים המורגשת (אף על פי שהסונטה שופרה מאוד גם היא), והמוניטין של אמינות מכאנית פשוטה יותר (בהיעדר המורכבות ההיברידית). כל אחת פונה לקהל יעד מעט שונה בתוך אותה קטגוריה רחבה.

השוואה לפולקסווגן פאסאט (בדורות האחרונים ששווקו בישראל) מראה שהמאזדה 6 מציעה גישה פחות “גרמנית” ושמרנית. הפאסאט מצטיינת לרוב בשילוב של איכות בנייה מוצקה, הנדסת אנוש מעולה (אם כי אולי פחות מסקרנת מהמאזדה), ונסיעה נינוחה ושקטה. למאזדה 6 יש לרוב יתרון בעיצוב המושך יותר ובתחושת הנהיגה המערבת יותר. בשנים האחרונות, גם הפאסאט עברה להתמקד בגרסאות היברידיות או שילוב מנועי טורבו יעילים, מה ששוב ממקם את המאזדה 6 כבחירה פחות חסכונית בדלק, אך אולי מהנה יותר לנהיגה נטו.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): למי מתאימה המאזדה 6?

התרשמות כוללת והמלצה מנומקת

לסיכום, המאזדה 6 היא מכונית סדאן גדולה ומעניינת בשוק הישראלי. היא לא מושלמת, ואינה בהכרח הבחירה הפרקטית או החסכונית ביותר בקטגוריה (במיוחד בכל הנוגע למרווח אחורי וצריכת דלק), אך היא מציעה שילוב של תכונות שקשה למצוא אצל המתחרות. היא אלגנטית, נעימה לשהייה בתא הנוסעים, ובזכות הנדסת אנוש טובה ואיכות הרכבה גבוהה, מעניקה תחושה של רכב שתוכנן בקפידה.

נקודת החוזק העיקרית שלה, לדעת רבים, היא חווית הנהיגה המהנה יחסית, עם היגוי מדויק והתנהגות כביש נטועה ובטוחה. המנועים האטמוספריים אולי אינם מציעים את שיא הביצועים או החיסכון, אך הם אמינים ומספקים תחושה לינארית ונעימה. האבזור הטכנולוגי והבטיחותי בדגמים עדכניים טוב מאוד ומספק שקט נפשי. חוות דעת גולשים לאורך השנים לרוב משבחות את האמינות והעיצוב, אם כי לעיתים מציינות את המרווח מאחור ואת צריכת הדלק כנקודות פחות חיוביות.

האם כדאי לקנות את המאזדה 6?

אז, האם כדאי לקנות את המאזדה 6 בשנת 2025, בין אם כרכב חדש (אם עדיין ניתן למצוא יחידות) או כרכב משומש? התשובה תלויה במי אתם ומהם סדרי העדיפויות שלכם. המאזדה 6 מתאימה במיוחד למי שמחפש סדאן גדולה עם סטייל אירופאי-יפני יוקרתי, שלא רוצה לוותר על חווית נהיגה דינמית, ומעריך איכות בנייה ומוניטין אמינות מוצק. היא פחות מתאימה למשפחות גדולות שזקוקות למרווח מקסימלי במושב האחורי או למי שנסועה שנתית גבוהה מאוד והחיסכון בדלק הוא פקטור כלכלי עליון עבורו.

בהשוואה למתחרים, היא מציעה אלטרנטיבה שונה. היא פחות פרקטית מהסופרב, פחות חסכונית מהסונטה ההיברידית, ואולי פחות שמרנית מהפאסאט, אך היא מספקת שילוב ייחודי של עיצוב, איכות פנים ונהיגה שפונה לרגש לא פחות מאשר להיגיון. אם אתם מחפשים מכונית מנהלים/משפחתית גדולה שמרגישה קצת יותר מיוחדת מהממוצע, מושכת מבטים, נעימה לנהיגה יומיומית וגם אמינה בדרך כלל – המאזדה 6 בהחלט שווה בדיקה רצינית. בדקו את המחירון העדכני וערכו נסיעת מבחן כדי להרגיש בעצמכם את השילוב הייחודי שהיא מציעה.

הנה זה מגיע: הנתונים האמיתיים על צריכת הדלק של מיצובישי אאוטלנדר 2022

כמה באמת היא שותה? כל מה שלא סיפרו לכם בפרסומות

מיצובישי אאוטלנדר 2022 נתפסת כאחת מה-SUV-ים המשפחתיים הנחשקים של השנים האחרונות. היא נראית טוב, נוסעת חלק ומגיעה עם שם משפחה יפני שמבטיח “אמינות”.
אבל בואו נשים את הקוסמטיקה בצד לרגע – כמה דלק היא צורכת באמת ביום-יום? האם הנתונים שאתם רואים על הנייר מסתדרים עם מה שהמשאבה מרמזת? הגיע הזמן לצלול אל תוך מיכל הדלק ולגלות מה עומד מאחורי המספרים.

נתונים רשמיים מול מציאות יומיומית – לא תמיד זה אותו הסיפור

לפי מיצובישי, הדגם ההיברידי החדש של האאוטלנדר תשפ’’ב (2022) מציע צריכת דלק מרשימה של כ-18.1 ק“מ לליטר – לפחות לפי בדיקות המעבדה. נשמע נהדר, נכון?
אז זהו, שזה תלוי בכמה דברים שלא תמיד לוקחים בחשבון:

• סגנון נהיגה: נהיגה עירונית לעומת בינעירונית תביא לתוצאות שונות לחלוטין.
• עומס הרכב: שבעה נוסעים, שלוש מזוודות וכלב – הצריכה תשתנה.
• מערכות חשמליות: מזגן, טעינת טלפונים, חימום מושבים? הם גם “שותים”.

למי שלא נוהג כמו קואלה על כדורי הרגעה – המציאות קרובה יותר ל-12–14 ק״מ לליטר. בימים חמים למשל, כשהמזגן עובד משמרות כפולות, המספר יכול לרדת עוד יותר.

האם היברידית שווה את זה?

האאוטלנדר 2022 זמינה גם בגרסת Plug-In Hybrid (PHEV), כלומר כזו שפועלת גם על חשמל וגם על בנזין. כאן כבר נכנסים לעולם שונה – יש רכב, ויש תחנת כוח קטנה שמתארחת בתא המטען.
ולמרות הטכנולוגיה, יש פה גם שאלות לא קטנות.

אז האם הפלאג-אין באמת חוסך לי כסף? הנה 5 שאלות נפוצות:

• Q: כמה חשמלית היא באמת?
• A: כ-55 ק״מ של טווח חשמלי בלבד, ואז הבנזין נכנס לפעולה. כלומר, אם אתה גר בתל אביב ונוסע לחולון – אתה מסודר.
• Q: אפשר רק על חשמל?
• A: כן, כל עוד לא נגמר. נסיעות קצרות הן שיא החיסכון של הדגם.
• Q: כמה חסכתי לעומת בנזין רגיל?
• A: זה תלוי. אם אתה טוען באופן קבוע בבית, יכול להיות שתחסוך כמה מאות שקלים בחודש.
• Q: והיא שקטה יותר?
• A: עד שהמנוע כן נכנס לפעולה – כן. אחרי זה? חזרנו לסטנדרט.
• Q: זה מתאים לנסיעות ארוכות?
• A: רק אחרי שטענת, והבנת שהטווח החשמלי מוגבל. אחרת, זו פשוט אאוטלנדר רגילה עם סוללה שסוחבת משקל נוסף.

מתי צריכת הדלק באמת מפתיעה לטובה?

התשובה תלויה בעיקר באיך אתם מתנהגים. אם יש לכם רגל כבדה – שום פלאג-אין לא יציל אתכם מתור בתחנת הדלק.
אבל עם קצת הידוק חגורה ונהיגה רציונלית, פתאום תגלו שאתם מגיעים ל-15–16 ק״מ לליטר גם בגרסאות הבנזין.

כמה עצות שיכולות לעשות הבדל במספרים:

• אל תלחצו ברמזור, זה SUV – לא פרארי.
• הימנעו משימוש מוגזם במזגן או מצבים “קרים מדי”.
• בדקו לחץ אוויר בגלגלים – כן, זה משפיע.
• הקו הכי ישר – גם הכי חסכוני. פחות בלימות והאצות = תדלוק פחות תכוף.

האם היבריד שווה את ההשקעה? תלוי איפה אתם גרים

אם אתם גרים בעיר, עם נסיעות יומיומיות קצרות, והיכולת לטעון את הרכב בלילה – ה-PHEV יכול להיות זהב.
אבל אם אתם עושים נסיעות בין חדרה לבאר שבע פעמיים בשבוע – אתם תראו את האאוטלנדר כמו עוד SUV רגיל וטוב, לא נס חסכוני.

כמה זה שווה לכם? הנה חישוב קטן

• אאוטלנדר בנזין צורכת בממוצע 1 ליטר ל-12 ק״מ = כ-0.83 ליטר לעשרה ק״מ.
• ה-PHEV צורכת כ-1 ל-18 במיטבה – כ-0.55 ליטר לעשרה ק״מ.
• נניח שאתם נוסעים 1,500 ק״מ בחודש – ההפרש יכול להגיע ל-150 ש”ח ואף יותר.

מכאן תעשו את החשבון: תוך כמה זמן תחזירו את ההוצאה העודפת? ולמה זה אולי בכלל לא מה שמשנה לכם.

אז מה הסיפור של מיצובישי אאוטלנדר 2022?

לקנות רכב לפי צריכת דלק זה כמו לבחור קינוח לפי מספר קלוריות – חשוב, אבל זה לא כל הסיפור.
מיצובישי אאוטלנדר 2022 מציעה חבילה טובה להפליא – גם אם היא לא תמיד “שותה מעט”. היא מרווחת, הילדים יירדמו בה לפני שתסיימו לספור עד חמש, והתחושה על הכביש? די מוצקה ומרגיעה.

אז האם היא חסכונית? יחסית – בהחלט. אבסולוטית – תלוי איך אתם נוהגים, כמה אתם טוענים, ומה אתם מצפים מחיים עם SUV גדול.

וזכרו, גם כשהתדלוק קצת יקר, לפחות תעשו את זה בסטייל – עם גג פנורמי, מערכות בטיחות עדכניות, ותינוק שיושב מאחור וצועק לכם “אבא, תן עוד פוש!”.

ברוכים הבאים לעולם רכבי הפלאג-אין הייבריד (PHEV). עולם שמשלב בין הטוב משני העולמות: נסיעה שקטה וחסכונית על חשמל בתוך העיר, וכוח וטווח נסיעה ארוך של מנוע בנזין מחוץ לעיר. זה פתרון מצוין להרבה מאוד נהגים ומשפחות בישראל. אבל רגע לפני שרצים לאולם התצוגה, עולה השאלה הגדולה: איזו PHEV תתאים לכם? היום נצלול להשוואה מרתקת. נפגוש שתי שחקניות מרכזיות בקטגוריית רכבי הפנאי המשפחתיים הפופולריים. מיצובישי אאוטלנדר PHEV מול קיה ספורטאז’ PHEV. בואו נגלה במה כדאי לבחור.

הזירה נפתחת: מיתוסים ומתחרים

קטגוריית רכבי הפנאי PHEV צומחת כל הזמן. יש הרבה אופציות בשוק. אבל האאוטלנדר והספורטאז’ הן שתיים מהמוכרות והרלוונטיות ביותר. כל אחת מהן מגיעה עם יתרונות משלה. כל אחת פונה לקהל קצת אחר. ההשוואה ביניהן היא כמעט בלתי נמנעת למי שמתלבט. בואו נשים אותן זו לצד זו ונראה מה כל אחת מציעה. ננסה לענות על השאלה: מה עדיף?

המתמודדות: הצגה קצרה

מיצובישי אאוטלנדר PHEV – הוותיק והמנוסה

האאוטלנדר PHEV הוא אחד מחלוצי הטכנולוגיה הזו בעולם. הוא קיים בשוק כבר הרבה שנים. עבר שדרוגים ושיפורים לאורך הדורות. הוא נתפס כרכב אמין, פרקטי ומוכח. יש לו מוניטין של רכב שעושה את העבודה בלי דרמות מיותרות. הוא נראה כמו רכב פנאי קלאסי. פחות מתחכם בעיצוב, יותר ענייני.

קיה ספורטאז’ PHEV – החדש והמסקרן

הספורטאז’ PHEV הוא כניסה חדשה יחסית לזירת הפלאג-אין. הוא מבוסס על הדור החדש והנוכחי של הספורטאז’. זה אומר שהוא מביא איתו את כל הטכנולוגיה העדכנית ביותר של קיה. עיצובו נועז ופורץ דרך. תא הנוסעים שלו מודרני מאוד ודיגיטלי. הוא מנסה לערער על הסדר הקיים.

ראש בראש: השוואה מעמיקה

עכשיו הגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה. מה באמת ההבדלים המשמעותיים? על מה לשים דגש כשעושים השוואה? נתמקד בנקודות שהכי חשובות למי שמחפש רכב PHEV משפחתי.

מערכת ההנעה: כוח, סוללה וטווח חשמלי

זו הלב הפועם של רכב PHEV. ההבדלים כאן יכולים להשפיע משמעותית על חווית השימוש היומיומית ועל החיסכון בדלק.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: מגיע בדרך כלל עם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר. המערכת ההיברידית כוללת שני מנועים חשמליים (אחד קדמי, אחד אחורי). זה מעניק לו הנעה כפולה יעילה. טווח הנסיעה החשמלי הרשמי (WLTP) עומד לרוב על כ-50-60 ק”מ, תלוי דגם ושנתון. בפועל, בנסיעה אמיתית, צפו לטווח מעט נמוך יותר, אולי באזור ה-40-50 ק”מ. הסוללה בנפח סביר (לרוב 13.8 קוט”ש).
• קיה ספורטאז’ PHEV: מצויד בדרך כלל במנוע בנזין קטן יותר בנפח 1.6 ליטר טורבו. גם כאן יש שילוב של מנוע חשמלי חזק. היתרון הגדול שלו הוא הסוללה הגדולה יותר (לרוב 13.8 קוט”ש, אך לרוב מציג טווח רשמי ארוך יותר). טווח הנסיעה החשמלי הרשמי שלו גבוה משמעותית, ויכול להגיע לכ-70-78 ק”מ (WLTP). בשימוש יום יומי, זה יכול להתבטא בטווח חשמלי אמיתי של 55-65 ק”מ.

השוואה פרקטית: אם רוב הנסיעות שלכם קצרות, בתוך העיר או לפרוורים הקרובים (נניח הלוך ושוב לעבודה, קניות, חוגים לילדים), הטווח החשמלי הארוך יותר של הספורטאז’ PHEV יכול להיות יתרון עצום. הוא מאפשר לכם לכסות חלק גדול יותר מהיום על חשמל בלבד, בתנאי שאתם מטעינים באופן קבוע בבית או בעבודה. האאוטלנדר עדיין מאפשר כיסוי נרחב של נסיעות יום יומיות, אבל פחות מכך.

במה כדאי לבחור? אם טווח חשמלי מקסימלי ליומיום הוא בראש סדר העדיפויות שלכם, הספורטאז’ נותן יתרון. אם אתם פחות מוטרדים מהטווח החשמלי המדויק וסומכים על המוניטין המוכח של המערכת, האאוטלנדר הוא אופציה מצוינת.

ביצועים ונהיגה: איך הן מרגישות על הכביש?

אף אחד לא מצפה מרכב פנאי משפחתי להיות מכונית ספורט, אבל נוחות נסיעה, יציבות ותגובה חשובים.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: נסיעתו לרוב נוחה ורכה. הוא מכוון יותר לנוחות מאשר ליכולת דינמית. השילוב בין המנועים החשמליים לבנזין חלק יחסית. התאוצה חשמלית שקטה ונעימה בעיר. מחוץ לעיר, כשהמנוע הבנזין נכנס לפעולה, הוא יכול להרגיש קצת פחות זריז בהשוואה למתחרים מודרניים יותר.
• קיה ספורטאז’ PHEV: מרגיש בדרך כלל מודרני ומהודק יותר בנהיגה. ההיגוי חד יותר. הוא מספק תחושת ביטחון גבוהה יותר בפניות. השילוב עם מנוע ה-1.6 ליטר טורבו יכול להיות נמרץ יותר. הוא מציע חווית נהיגה מעט דינמית וקלילה יותר.

על מה ללכת? אם אתם מעדיפים נוחות מרבית ונסיעה רגועה, האאוטלנדר יתאים לכם. אם אתם מחפשים תחושת נהיגה מודרנית יותר, תגובות זריזות והתנהגות כביש מעט יותר ספורטיבית (בגבולות הקטגוריה), הספורטאז’ עדיף.

עיצוב ותא נוסעים: איפה תרגישו יותר בבית?

אי אפשר להתעלם מהמראה ומהאווירה בפנים. זה המקום בו תבלו את מרבית זמנכם.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: עיצוב חיצוני ופנימי קלאסי ושמרני יותר. תא הנוסעים פונקציונלי, עם כפתורים פיזיים רבים (יתרון לחלק, חסרון לאחרים). מערכת המולטימדיה עשויה להרגיש מעט פחות עדכנית בהשוואה למתחרים. איכות החומרים טובה, הכל מרגיש בנוי לעבודה.
• קיה ספורטאז’ PHEV: עיצוב חיצוני נועז מאוד, בולט בשטח. תא הנוסעים עשה קפיצת מדרגה משמעותית בדור החדש. הוא כולל מסכים גדולים ומחוברים תחת קורת גג אחת (מסך מולטימדיה ולוח מחוונים דיגיטלי). יש פחות כפתורים פיזיים ויותר שליטה דרך מסך המגע. האווירה בפנים מודרנית וטכנולוגית מאוד. איכות החומרים טובה מאוד, והתחושה היא של רכב יוקרתי יותר.

השוואה: כאן מדובר בעיקר בטעם אישי. האם אתם בעד עיצוב קלאסי ופונקציונלי או בעד מראה עתידני וטכנולוגיה מתקדמת? מבחינה פרקטית, לוח המחוונים הדיגיטלי בספורטאז’ נותן יותר מידע בצורה ברורה. מצד שני, כפתורים פיזיים באאוטלנדר לפעולות כמו מיזוג יכולים להיות נוחים יותר לשימוש תוך כדי נהיגה.

פרקטיות ומרווח פנימי: כמה משפחה נכנסת?

רכבי פנאי משפחתיים נמדדים קודם כל ביכולתם להכיל משפחה וציוד. האאוטלנדר PHEV בדרך כלל מגיע בתצורת 5 מקומות ישיבה (להבדיל מגרסאות בנזין מסוימות שלו שהיו 7 מקומות). הספורטאז’ PHEV הוא גם רכב 5 מקומות.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: מרווח פנימי טוב מאוד. המושב האחורי מרווח ונוח. תא המטען גדול ושימושי (לרוב באזור ה-460-490 ליטר). צורתו מלבנית ומאפשרת העמסה קלה.
• קיה ספורטאז’ PHEV: מרווח פנימי גם כן טוב מאוד. בדרך כלל יש שפע של מקום לרגליים במושב האחורי. תא המטען בגרסת ה-PHEV קטן יותר מגרסאות הבנזין הרגילות בשל מיקום הסוללה. נפחו נע בדרך כלל באזור ה-540 ליטר. נתון זה הוא טוב מאוד לקטגוריה.

מה עדיף? מבחינת מרווח ישיבה, שניהם מציעים מקום מצוין למשפחה. מבחינת נפח תא מטען, הספורטאז’ PHEV לרוב מציע נפח רשמי גדול יותר. בחיים האמיתיים, לפעמים צורת תא המטען חשובה לא פחות מהנפח הרשמי. שווה לבדוק ולהכניס עגלת ילדים או מזוודות כדי לראות איך זה מרגיש לכם.

אבזור ובטיחות: מה מקבלים בשביל הכסף?

בטיחות אקטיבית ואבזור נוחות הם סטנדרט חשוב היום. שניהם מגיעים עם חבילות בטיחות אקטיביות מתקדמות.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: בדרך כלל מציע חבילת אבזור עשירה. מערכות בטיחות אקטיביות כמו בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, בלימת חירום אוטונומית וכדומה קיימות בדגמים המאובזרים. האבזור בפנים לרוב פונקציונלי ומכיל את מה שצריך.
• קיה ספורטאז’ PHEV: בהיותו דגם חדש יותר, לרוב הוא מגיע עם הדור האחרון של מערכות הבטיחות והאבזור. זה כולל לעיתים מערכות מתקדמות יותר כמו סיוע אקטיבי לשינוי נתיב, מצלמות 360 מעלות איכותיות יותר, ומערכות מולטימדיה ותקשורת (Apple CarPlay/Android Auto) שעובדות בצורה חלקה ומהירה יותר.

השוואה: בשניהם תקבלו רכב בטוח ומאובזר היטב. הספורטאז’ עשוי להרגיש יוקרתי וטכנולוגי יותר מבחינת האבזור והממשק עם המשתמש, ולקבל ציונים גבוהים יותר במבחני ריסוק עדכניים יותר (בשל היותו דגם חדש). האאוטלנדר מציע חבילה בטיחותית טובה שהוכיחה את עצמה.

עלויות: מחיר, צריכת דלק ואחזקה

הכיס מדבר, בסופו של דבר. קשה לתת מחירים מדויקים כי הם משתנים כל הזמן, אבל אפשר לדבר על מגמות.

• מחיר רכישה: לרוב, רכבי PHEV יקרים יותר מגרסאות בנזין או היברידיות רגילות. ההשוואה בין האאוטלנדר לספורטאז’ תלויה ברמת הגימור ובמבצעים, אבל הן לרוב מתומחרות באופן דומה או עם פערים קטנים יחסית באותה קטגוריה. הספורטאז’, כדגם חדש, עשוי להיות מתומחר מעט גבוה יותר.
• צריכת דלק: זה העניין המרכזי ב-PHEV. אם אתם מטעינים הרבה ונוסעים בעיקר חשמלי, צריכת הדלק תהיה נמוכה מאוד. ברגע שהסוללה מתרוקנת והרכב הופך להיברידי רגיל (בנסיעות ארוכות למשל), צריכת הדלק של האאוטלנדר עם מנוע ה-2.4 ליטר תהיה לרוב פחות טובה מזו של הספורטאז’ עם מנוע ה-1.6 ליטר טורבו. בפועל, בנסיעה משולבת ארוכה, צפו לצריכה של 1:10 עד 1:14 ק”מ לליטר, תלוי בתנאים ובסגנון הנהיגה.
• אחזקה: רכבי PHEV מורכבים יותר מרכבים רגילים. יש להם מנוע בנזין, מנועים חשמליים וסוללה גדולה. עלויות הטיפולים התקופתיים עשויות להיות יקרות יותר. גם החלפת חלקים במערכת ההיברידית יכולה להיות יקרה (אם כי התקלות נדירות יחסית והסוללה לרוב באחריות ארוכה). עלות הביטוח גם היא פקטור שיש לבדוק.

במה כדאי לבחור מהבחינה הכלכלית? בטווח הקצר, זה תלוי במחיר הרכישה ובכמה אתם מנצלים את הנסיעה החשמלית. בטווח הארוך, עלויות התחזוקה וצריכת הדלק בנסיעות ארוכות (היברידיות) הופכות לרלוונטיות יותר. הטווח החשמלי הגדול יותר של הספורטאז’ יכול לחסוך יותר דלק ביומיום, אם אתם מטעינים באופן קבוע. האאוטלנדר הוכיח אמינות לאורך שנים, מה שיכול להוריד עלויות תיקונים לא מתוכננים.

תרחישים מהחיים: מי מתאים למי?

בואו נחשוב על סיטואציות יום יומיות.

נסיעות יום-יומיות (פנדלים וגן)

אם אתם גרים ביישוב צמוד לעיר, או נוסעים כמה עשרות קילומטרים ביום לעבודה ובחזרה, בתוספת הורדות והקפצות של ילדים, סביר להניח שחלק ניכר מהנסיעות הללו יהיו חשמליות לחלוטין בשני הרכבים. בספורטאז’ PHEV, עם הטווח החשמלי הגדול יותר, הסיכוי שתכסו את כל היום על חשמל בלבד ללא צורך בהפעלת מנוע הבנזין גדול יותר, במיוחד אם אתם מטעינים בבית או בעבודה. זה אומר נסיעה שקטה וחיסכון משמעותי בדלק. האאוטלנדר גם ייתן חיסכון עצום בשימוש כזה, אבל ייתכן שתראו את מנוע הבנזין נכנס לפעולה מוקדם יותר.

נסיעות בינעירוניות וטיולים

בנסיעה ארוכה מתל אביב לצפון או לדרום, הסוללה החשמלית תתרוקן יחסית מהר (תוך שעה-שעה וחצי נסיעה מהירה). בשלב זה, שני הרכבים הופכים להיברידיים “רגילים”. ההבדלים בצריכת הדלק בנסיעה כזו יהיו רלוונטיים יותר. כמו שציינו, מנוע ה-1.6 ליטר טורבו בספורטאז’ צפוי להיות חסכוני יותר ממנוע ה-2.4 ליטר של האאוטלנדר במצב היברידי ארוך טווח. נוחות הנסיעה בכביש מהיר גם חשובה כאן. שניהם נוחים, אבל תחושת היציבות והבידוד מרעשי כביש ורוח עשויה להשתנות מעט.

משפחה עם ילדים

כאן המרווח הפנימי ותא המטען נכנסים לתמונה. שניהם מספקים מקום מצוין למושבי בטיחות (עם חיבורי איזופיקס). שני תאי המטען גדולים מספיק לרוב הצרכים המשפחתיים, כולל עגלות וקניות. ההבדלים הקטנים בגודל או בצורה יכולים להשפיע אם אתם נוהגים למלא את הרכב עד אפס מקום בטיולים ארוכים. מבחינת נוחות השימוש היומיומית עם ילדים, שניהם ישרתו אתכם נאמנה.

השורה התחתונה: אז במה כדאי לבחור?

אחרי כל ההשוואה הזו, ברור שאין תשובה אחת נכונה לכולם. הבחירה בין מיצובישי אאוטלנדר PHEV לקיה ספורטאז’ PHEV תלויה בצרכים וההעדפות הספציפיות שלכם. על מה ללכת בסופו של דבר?

מי יתאים לכם? טיפים לבחירה נכונה.

בחרו במיצובישי אאוטלנדר PHEV אם:

• אתם מחפשים רכב עם מוניטין אמינות מוכח לאורך שנים בטכנולוגיית PHEV.
• אתם מעדיפים עיצוב פחות מתחכם ותא נוסעים פונקציונלי עם כפתורים פיזיים.
• טווח הנסיעה החשמלי של כ-40-50 ק”מ ביום מספיק לכם לרוב הנסיעות (בתנאי שאתם מטעינים).
• נוחות נסיעה רכה ורגועה חשובה לכם יותר מדינמיות בנהיגה.

בחרו בקיה ספורטאז’ PHEV אם:

• אתם רוצים את הטווח החשמלי המקסימלי האפשרי לקטגוריה, כדי למקסם את הנסיעה החשמלית ביומיום (בתנאי שאתם מטעינים).
• עיצוב נועז, מודרני ותא נוסעים עתידני עם מסכים גדולים קורץ לכם יותר.
• אתם מחפשים תחושת נהיגה מעט יותר מהודקת ודינמית.
• אתם רוצים את הדור האחרון של מערכות בטיחות ואבזור נוחות.

ההמלצה הכי חשובה היא פשוטה: לכו לאולמות התצוגה. שבו בשני הרכבים. בדקו את המרווח. שחקו עם מערכות המולטימדיה. והכי חשוב: קחו את שניהם לנסיעת מבחן. רק כך תרגישו מי מהם “מדבר” אליכם יותר, ומי עונה טוב יותר על הצרכים הספציפיים שלכם. בהצלחה בבחירה!

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעשות סדר בבלגן ולהבין לעומק את עולם הרכב הישראלי.
הפעם אנחנו צוללים לתוך קטגוריה ספציפית שהייתה פופולרית מאד בעבר ועודנה רלוונטית בשוק היד שנייה: המיניוואנים הקומפקטיים.
בזמנו, הם הציעו פתרון מעולה למשפחות שצריכות קצת יותר מקום מבלי לקנות רכב גדול ויקר מדי.
היום, בעידן שבו רכבי הפנאי (SUV) שולטים ביד רמה, המיניוואנים הקומפקטיים אמנם ירדו מהכותרות כרכבים חדשים, אבל הם בהחלט אופציה מעניינת בשוק המשומשות.
אחד הדגמים הבולטים בקטגוריה הזו, שזכה לפופולריות רבה גם בישראל בזמנו, הוא המאזדה 5.
Mazda 5, או כמו שהיא מוכרת גם בכינויים פחות רשמיים כמו “מאזדה חמש”, היא מכונית מסוג MPV (Multi-Purpose Vehicle), כלומר רכב רב תכליתי.
היא יוצרה על ידי יצרנית הרכב היפנית מאזדה (Mazda) בין השנים 2005 ל-2015 (או 2017 בשווקים מסוימים כמו יפן וטייוואן עבור הדור האחרון).
בישראל, היא נמכרה בעיקר בדור השני שלה (2010-2015), והפכה להיות בחירה נפוצה בקרב משפחות בזכות תצורת ה-6 או 7 מושבים הייחודית שלה והדלתות האחוריות ההזזה.
אז מה שווה המאזדה 5 בשנת 2025, כשהיא כבר נמכרת אך ורק בשוק היד שנייה?
האם היא עדיין אופציה טובה למשפחות?
מהן נקודות החוזק והחולשה שלה ביחס למתחרות מאותה תקופה, כמו טויוטה ורסו (Toyota Verso), סיטרואן C4 גראנד פיקאסו (Citroën C4 Grand Picasso) או פורד גראנד C-MAX (Ford Grand C-MAX)?
בסקירה המעמיקה הזו, נצלול לכל ההיבטים החשובים של המאזדה 5, כפי שהיא רלוונטית לרוכשים פוטנציאליים בישראל נכון לאפריל 2025.
נבחן את העיצוב, תא הנוסעים, הטכנולוגיה (או היעדרה…), יחידות ההנעה הנפוצות בישראל, חווית הנהיגה, נושא הבטיחות שכל כך חשוב היום, וכמובן – את נושא ה*מחיר* בשוק המשומשות.
נציג את ה*יתרונות* וה*חסרונות* המרכזיים שלה, נדבר על *תקלות* או *בעיות* נפוצות שכדאי להיות מודעים אליהן ברכב בגילה, ונשווה אותה ל*בהשוואה* למתחרותיה.
בסוף, ניתן *פסק דין* ברור שיעזור לכם להחליט *האם כדאי לקנות* מאזדה 5 משומשת, ולמי היא מתאימה במיוחד.
אז בואו נצא לדרך.

II. עיצוב חיצוני: פונקציה מעל פורמה (אבל עם טוויסט יפני)

פילוסופיה עיצובית ורושם כללי

המאזדה 5, במיוחד בדור השני שלה (ה-CW), היא קודם כל רכב פונקציונלי.
העיצוב החיצוני שלה לא נועד לזעזע או להכתיב טרנדים, אלא לשרת מטרה ברורה: מקסום המרחב הפנימי והנגישות.
עם זאת, מאזדה השתדלה להכניס בה קצת יותר אישיות ודינמיות מאשר מיניוואנים אחרים מאותה תקופה שנראו לעיתים כקופסאות משעממות.
היא עוצבה בהשראת שפת העיצוב Nagare (יפנית ל”זרימה”) של מאזדה דאז, שהתבטאה בקווי מתאר גליים על הדלתות הצדדיות.
היום, בפרספקטיבה של 2025, העיצוב שלה נראה כמובן שמרני ופחות מודרני, אבל הוא עדיין נעים לעין ולא מיושן באופן קיצוני.
יש לה נוכחות כביש צנועה יחסית, והמידות שלה קומפקטיות למדי ביחס לרכב שיכול להסיע 6 או 7 נוסעים.
היא בהחלט לא נראית כמו רכב מסחרי, וזה יתרון למשפחות.

אלמנטים עיצוביים מרכזיים

בחזית, המאזדה 5 מציגה את גריל “חיוך” המזוהה של מאזדה מאותה תקופה, בשילוב פנסים ראשיים גדולים יחסית שמשתלבים היטב בקווים הכלליים.
זהו מראה אדיב וידידותי, המתאים לאופי המשפחתי של הרכב.
הפרופיל הוא המאפיין הבולט ביותר, כמובן, בזכות הדלתות האחוריות ההזזה.
הדלתות האלה, שנעות על מסילה (לרוב גלויה, אם כי משתלבת יחסית טוב בעיצוב), הן גיים-צ’יינג’ר אמיתי למשפחות עם ילדים קטנים או במושבי בטיחות.
פתיחה רחבה במקומות צרים, כניסה ויציאה נוחות – זה פשוט עובד.
קווי המתאר הגליים שהוזכרו קודם מוסיפים עניין ויזואלי מהצד, ומונעים מהפרופיל להיות משעמם מדי.
החלק האחורי מעוצב בפשטות יחסית, עם פנסים אופקיים גדולים ודלת תא מטען רחבה.
אין כאן דרמות עיצוביות מיוחדות, הכל מכוון לפונקציונליות וגישה נוחה לתא המטען.

חישוקים ופרטים נוספים

המאזדה 5 ששווקה בישראל הגיעה לרוב עם חישוקי פלדה פשוטים עם כיסוי פלסטיק ברמות הגימור הבסיסיות, או חישוקי סגסוגת קלה (מגנזיום) פשוטים יחסית ברמות הגימור הגבוהות יותר.
הגדלים הנפוצים היו 16 או 17 אינץ’.
חשוב לבדוק את מצב החישוקים והצמיגים ברכב משומש, שכן החלפת צמיגים היא הוצאה לא מבוטלת וחישוקים עקומים עלולים להעיד על בלאי או נזקים.
סך הכל, העיצוב החיצוני של המאזדה 5 הוא עיצוב של רכב פונקציונלי שעוצב בצורה נעימה ובלי יומרות ספורטיביות או יוקרתיות.
הוא נראה מתאים לייעודו כרכב משפחתי שימושי.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: בית על גלגלים (קומפקטי)

אווירה כללית וקונספט עיצובי

כשנכנסים לתא הנוסעים של המאזדה 5, האווירה הכללית היא של פשטות ופרקטיות.
עיצוב הדשבורד הוא פונקציונלי, עם קווים נקיים ובלי יותר מדי אלמנטים מורכבים.
הקונספט העיצובי הוא די שמרני וטיפוסי למאזדה מאותה תקופה, עם פוקוס על הנדסת אנוש טובה וגישה נוחה לפקדים החשובים.
הכל נמצא איפה שהייתם מצפים שיהיה, וזה יתרון משמעותי בשימוש יומיומי.
אין כאן מסכי ענק או גימיקים עיצוביים מודרניים, אבל יש תחושה של סביבת נהג ונוסעים שתוכננה לשימוש משפחתי אינטנסיבי.

איכות חומרים והרכבה

איכות החומרים במאזדה 5 היא, ובכן, תואמת את תקופתה ואת מיצובה כמיניוואן עממי.
רוב הדשבורד וחיפויי הדלתות עשויים מפלסטיק קשיח יחסית.
בחלקים העליונים של הדשבורד ובחיפויי הדלתות הקדמיות ניתן למצוא לעיתים פלסטיק רך יותר למגע, שמעניק תחושה מעט משודרגת.
ברמות גימור גבוהות יותר ייתכנו גימורים דמויי אלומיניום או פסנתר שחור כדי לשבור את המונוטוניות.
ההרכבה בדרך כלל סולידית למדי, ומאזדה ידועה במוניטין טוב בתחום זה.
ברכב משומש משנתונים ישנים, צפויים כמובן סימני בלאי טבעיים על החומרים, ואולי גם קרקושים קלים מחלקים שונים.
חשוב לבדוק במיוחד את אזור הדלתות ההזזה, שכן המנגנונים והאטמים שלהם עשויים להתבלות עם הזמן.
סך הכל, איכות החומרים במאזדה 5 אינה יוקרתית, אבל היא נראית עמידה ונועדה לעמוד בשימוש יומיומי של משפחה.

הנדסת אנוש ונוחות תפעול

הנדסת האנוש במאזדה 5 היא נקודת זכות משמעותית.
הכל מונח בצורה הגיונית ואינטואיטיבית.
בקרת האקלים (מערכת מיזוג אוויר) נשלטת על ידי כפתורים ובוררים פיזיים, שהם הרבה יותר קלים לתפעול תוך כדי נהיגה ממסכי מגע מודרניים.
מערכת השמע הבסיסית פשוטה לתפעול אף היא.
הראות החוצה טובה יחסית בזכות שטח חלונות גדול ועמדת נהיגה גבוהה.
המושבים הקדמיים בדרך כלל נוחים מספיק לנסיעות קצרות ובינוניות, ומציעים תמיכה סבירה.

מושבים ומרווח פנימי

המאזדה 5 הוצעה בישראל בעיקר בתצורת 6 מושבים או 7 מושבים.
תצורת 6 המושבים, שהייתה די ייחודית, כללה שני מושבי קפטן בשורה השנייה ומעבר נוח לשורה השלישית.
בחלק מהגרסאות עם 6 המושבים, מאזדה שילבה מערכת Karakuri שהפכה את משענת היד המרכזית בשורה השנייה למושב קטן נוסף (סה”כ 7), או הסתירה תא אחסון.
המושבים בשורה השנייה ניתנים להזזה על מסילות ולהטיה של משענת הגב, מה שמאפשר גמישות מסוימת לחלוקת המרווח בין השורה השנייה לשלישית.
המרווח בשורה השנייה טוב מאד עבור שני נוסעים מבוגרים (או שלושה ילדים בגרסת ה-7 מושבים).
השורה השלישית, לעומת זאת, מתאימה בעיקר לילדים קטנים או לנסיעות קצרות מאד של מבוגרים.
המרווח לרגליים שם מוגבל, וגם הכניסה והיציאה, למרות הדלתות ההזזה, דורשות קצת גמישות.
מרווח הראש בכל המושבים בדרך כלל טוב.

נפח תא מטען ושימושיות

נפח תא המטען במאזדה 5 תלוי משמעותית בתצורת המושבים.
כאשר כל שבעת המושבים בשימוש, נפח תא המטען סמלי למדי ומספיק בקושי לכמה תיקי קניות קטנים.
זה חיסרון ברור אם אתם מתכננים נסיעה עם 7 נוסעים וציוד.
כאשר המושבים בשורה השלישית מקופלים (פעולה פשוטה יחסית), נפח תא המטען גדל משמעותית והופך למרווח ושימושי מאד, עם סף הטענה נמוך ופתח רחב בזכות דלת תא המטען הגדולה.
קיפול השורה השנייה יוצר חלל הטענה עצום שמתאים גם להובלת פריטים גדולים.
השימושיות של תא המטען ושל המרווח הפנימי היא אחת מנקודות החוזק המרכזיות של המאזדה 5.
הדלתות ההזזה מקלות מאד על כניסה ויציאה מהרכב במקומות חניה צרים, ועל קשירת ילדים במושבי בטיחות.
יש גם תאי אחסון קטנים ושימושיים הפזורים בתא הנוסעים, כמו תאי אחסון תחת המושבים בשורה השנייה (תלוי ברמת הגימור).

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: פשטות של פעם

מערכות טכנולוגיות ואבזור נוחות

כשמדברים על טכנולוגיה במאזדה 5, חשוב לזכור שמדובר ברכב שעיקרו תוכנן לפני יותר מעשור.
הטכנולוגיה כאן היא בסיסית למדי ביחס לסטנדרטים של 2025.
האבזור מתמקד בעיקר בפריטי נוחות בסיסיים שהיו נפוצים באותה תקופה.
בקרת אקלים (לרוב ידנית, ולעיתים מפוצלת ברמות גימור גבוהות), חלונות חשמל, מראות צד חשמליות, נעילה מרכזית – זה פחות או יותר הבסיס.
בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר ניתן למצוא בקרת שיוט (לרוב לא אדפטיבית), חימום מושבים קדמיים, ולעיתים גג שמש (לא פנורמי בדרך כלל).
מערכות כמו כניסה והנעה ללא מפתח היו נדירות או לא קיימות בדגמים ששווקו בישראל.

מערכת מולטימדיה ולוח מחוונים

מערכת המולטימדיה המרכזית, אם בכלל ניתן לקרוא לה כך, היא בדרך כלל רדיו דיסק פשוט עם תצוגת מידע קטנה ולא צבעונית.
דגמים מסוימים, בעיקר ברמות גימור גבוהות יותר או עם חבילות אופציונליות, יכללו מסך מגע קטן יחסית (בגודל של 5-7 אינץ’) שתפקד בעיקר כממשק למערכת השמע ולמחשב הדרך.
התצוגה אינה חדה או איכותית בסטנדרטים של היום, ומהירות התגובה איטית.
מערכות הפעלה מודרניות כמו Apple CarPlay או Android Auto אינן נתמכות באופן מקורי.
קישוריות סמארטפונים מוגבלת בדרך כלל לחיבור AUX, ולעיתים גם חיבור USB בדגמים מאוחרים יותר.
בלוטות’ לדיבורית היה אופציה שקיימת בחלק מהדגמים.
לוח המחוונים הוא אנלוגי ברובו, עם מד מהירות, מד סל”ד, מחווני דלק וחום מנוע, וביניהם מסך קטן (בדרך כלל מונוכרומטי) שמציג מידע ממחשב הדרך הבסיסי.
אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי או אפשרויות התאמה אישית מתקדמות.

מערכת שמע

מערכת השמע הסטנדרטית במאזדה 5 היא בסיסית למדי.
היא מורכבת ממספר רמקולים בודדים ומספקת איכות שמע סבירה לחדשות ורדיו, אך לא לצליל עשיר או איכותי.
ברמות גימור גבוהות יותר או בחבילות אופציונליות, ייתכן וקיימת מערכת שמע משודרגת עם יותר רמקולים, אך גם היא לא תהיה ברמה של מערכות שמע יוקרתיות מרכבים מודרניים.
לסיכום פרק הטכנולוגיה והאבזור: המאזדה 5 מציעה אבזור בסיסי ופונקציונלי שתואם את שנת הייצור שלה.
מי שמחפש גאדג’טים, מסכים מתקדמים, קישוריות עשירה או מערכות עזר לנהג – יצטרך לחפש במקום אחר (או ברכב חדש/חדש יותר).
עם זאת, הפשטות הזו עשויה להיות יתרון עבור מי שמעדיף פקדים פיזיים ותפעול קל וברור.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: סוס עבודה יפני

מנוע וביצועים בישראל

המאזדה 5 ששווקה בישראל הגיעה בעיקר עם מנוע בנזין אחד: מנוע 2.0 ליטר בטכנולוגיית MZR של מאזדה.
מנוע זה, ארבעה צילינדרים בטור, הפיק בדרך כלל הספק של סביב 144-150 כוחות סוס (תלוי שנתון וגרסה) ומומנט מרבי של כ-18 קג”מ.
הוא שודך בדרך כלל ל*גיר* אוטומטי פלנטרי עם 5 *הילוכים*.
נתוני התאוצה הרשמיים 0-100 קמ”ש עמדו על כ-11.5-12 שניות, נתון שהיה סביר לגודל ומשקל הרכב בתקופתו, אך בהחלט לא ספורטיבי.
בנהיגה יומיומית, המנוע מספק ביצועים סבירים לתנועה עירונית ובינעירונית רגועה.
הוא מרגיש מספיק חזק לנסיעות עם משפחה קטנה וקצת ציוד, אך עם עומס מלא של נוסעים וציוד, הוא עלול להרגיש קצת מתאמץ, במיוחד בעליות.
תאוצות הביניים לעקיפה דורשות תכנון מראש, וה*גיר* האוטומטי, למרות שהוא אמין בדרך כלל, אינו המהיר או החלק ביותר.
אין למאזדה 5 גרסאות היברידיות או חשמליות – היא רכב בנזין קלאסי. לכן ההתייחסות היא רק ל*צריכת דלק*.

צריכת דלק – המציאות הישראלית

נושא *צריכת דלק* הוא נקודה חשובה לכל רכב, ובמיוחד לרכבים משומשים שבהם עלויות התחזוקה והדלק מהוות חלק משמעותי מההוצאות הכוללות.
בעוד שרכבים חשמליים מדברים על *צריכת אנרגיה* בקוט”ש/100 ק”מ, ומונח ה*צריכת דלק* עבורם הוא למעשה חיפוש נפוץ המעיד על הרצון להשוות עלויות ריצה – במאזדה 5 מדובר בדלק נוזלי אמיתי.
נתוני היצרן עבור המאזדה 5 היו אופטימיים כרגיל (בסביבות 1:12-1:13 ק”מ/ליטר לפי תקן ה-NEDC הישן).
במציאות הישראלית, עם פקקים, עליות וירידות, ונהיגה עם מזגן תמיד פועל, *צריכת הדלק* הריאלית של המאזדה 5 נוטה להיות פחות מרשימה.
בעיר, צפו לנתונים סביב 1:7 עד 1:9 ק”מ/ליטר, תלוי בצפיפות התנועה וסגנון הנהיגה.
בנסיעה בינעירונית רגועה, אפשר להגיע לנתונים טובים יותר, סביב 1:10 עד 1:11 ק”מ/ליטר.
בשילוב של נהיגה עירונית ובינעירונית, הממוצע יעמוד לרוב על כ-1:9 עד 1:10 ק”מ/ליטר.
זו אינה *צריכת דלק* יוצאת דופן לטובה או לרעה עבור רכב בגודל ובגיל הזה, אך היא בהחלט גבוהה יותר מרכבים מודרניים (ובפרט היברידיים או חשמליים).
יש לקחת זאת בחשבון בעת חישוב עלויות התחזוקה הכוללות.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות וביטחון

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

המאזדה 5 תוכננה בראש ובראשונה כרכב משפחתי נוח, ובתחום נוחות הנסיעה היא מספקת בדרך כלל.
המתלים שלה מכוילים לצד הרך יחסית, והיא מצליחה לספוג היטב את מרבית השיבושים והמהמורות בדרכים עירוניות ישראליות.
נסיעה על כבישים בינעירוניים סלולים היטב נוחה ושלווה.
עם זאת, על דרכים משובשות במיוחד או בעת מעבר על פסי האטה גדולים, ייתכן ותורגש טלטלה מסוימת.
בידוד הרעשים במאזדה 5 הוא ממוצע לקטגוריה ולשנתונים שלה.
רעשי מנוע נשמעים היטב בעת תאוצה חזקה, רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות בינעירוניות גבוהות, ורעשי כביש (בעיקר מאספלט מחוספס) נוכחים אף הם.
הם אינם בלתי נסבלים, אך בהחלט ישנם רכבים מודרניים ושקטים יותר.

התנהגות דינמית ותחושת היגוי

אל תצפו מהמאזדה 5 להיות מכונית ספורטיבית.
היא מיניוואן משפחתי, וההתנהגות הדינמית שלה מכוילת לבטיחות ויציבות.
ההיגוי קל יחסית, מה שמקל על התמרון בעיר ובחניות, אך הוא לא מספק יותר מדי משוב מהכביש ומרגיש מעט מנותק.
זוויות גלגול בפניות קיימות ומורגשות, אך הן אינן דרמטיות והרכב נשאר יציב ובטוח כל עוד לא דוחקים אותו לקצה.
אחיזת הכביש טובה בנסיעה רגילה, והרכב צפוי ויציב.
במהירויות גבוהות, המאזדה 5 שומרת על יציבות כיוונית טובה יחסית, אך רגישה לרוחות צד (כמו רבים מהרכבים הגבוהים).
הבלמים מספקים בדרך כלל עוצמת בלימה טובה, ותחושת הדוושה לינארית. אין כאן רגנרציה, כמובן, שכן זהו רכב בנזין ללא יכולות חשמליות.

תמרון בעיר

קלות התמרון בעיר היא יתרון משמעותי של המאזדה 5.
המידות שלה קומפקטיות יחסית למיניוואן, ההיגוי קל, והראות החוצה טובה.
גם רדיוס הסיבוב סביר.
כל אלה הופכים את הנהיגה והחניה בסביבה עירונית לפשוטות יחסית.
בסך הכל, חווית הנהיגה במאזדה 5 היא חוויה של רכב נוח, בטוח וצפוי, המיועד לשינוע רגוע של משפחה.
היעדר *גיר* ידני (בישראל שווקה כמעט רק אוטומטית) וה*הילוכים* האוטומטיים הופכים את הנהיגה לפשוטה ונוחה, גם אם לא דינמית במיוחד.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: מבט לאחור

מבחני בטיחות וציון Euro NCAP

כשמדברים על בטיחות ברכב משומש משנתונים ישנים יחסית, חשוב להבדיל בין הבטיחות הפסיבית (חוזק המרכב, מספר כריות אוויר) לבין הבטיחות האקטיבית (מערכות עזר לנהג מתקדמות).
המאזדה 5 בדורה השני קיבלה ציון של 5 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של Euro NCAP בשנה שבה נבחנה (2010).
זה היה ציון מרבי ומכובד מאד באותה תקופה.
היא השיגה תוצאות טובות בהגנה על נוסעים מבוגרים וילדים, והגנה סבירה על הולכי רגל.
חשוב להדגיש שקריטריוני ה*מבחני בטיחות* וה*מבדקי בטיחות* של Euro NCAP השתנו והפכו מחמירים יותר עם השנים, במיוחד בכל הנוגע למערכות עזר לנהג.
רכב שמקבל היום 5 כוכבים מציע רמה אחרת לגמרי של הגנה אקטיבית ופסיבית מרכב שקיבל 5 כוכבים ב-2010.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

וכאן מגיעה נקודת התורפה המשמעותית של המאזדה 5 בהשוואה לרכבים מודרניים: היעדר מוחלט או כמעט מוחלט של מערכות עזר לנהג (ADAS).
בעוד שרכבים חדשים ב-2025 מגיעים כסטנדרט עם בלימת חירום אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מת ועוד – המאזדה 5 מתקופתה לא כללה את המערכות הללו.
האבזור הבטיחותי הפעיל הסתכם לרוב בבקרת יציבות (ESP) ובקרת משיכה (TCS), מערכות שהפכו לחובה באירופה ובישראל רק בשנים מאוחרות יותר.
גם מספר כריות האוויר (לרוב 6) היה סטנדרטי לתקופתה.
העובדה שהמאזדה 5 קיבלה 5 כוכבים ב-2010 מעידה על כך שהיא הייתה בטוחה יחסית *לתקופתה* מבחינה מבנית והגנה פסיבית.
אך בהשוואה לרכב מודרני, היא מפגרת משמעותית בתחום הבטיחות האקטיבית.
רוכשים של מאזדה 5 משומשת צריכים להיות מודעים לכך שהם מוותרים על שכבת הגנה משמעותית שמערכות ADAS מספקות היום.
ישנן חברות שמתקינות מערכות התרעה (כמו מובילאיי) ברכבים ישנים, וזו אופציה שכדאי לשקול להוסיף, אך היא אינה מספקת את אותה רמת הגנה כמו מערכות מובנות מהיצרן.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): מה שווה היום מאזדה 5 משומשת?

כמה עולה מאזדה 5 בישראל?

השאלה המרכזית עבור רוכשים של רכב משומש היא כמובן *כמה עולה*.
נכון לאפריל 2025, המאזדה 5 נמכרת אך ורק בשוק היד השנייה בישראל.
ה*מחיר* שלה משתנה משמעותית בהתאם לשנת הייצור, הקילומטראז’, מצב הרכב (מכאני וקוסמטי), מספר הידיים, רמת הגימור, והאם עברה תאונות או טיפולים שוטפים כראוי.
מכיוון שהרכב אינו נמכר יותר כחדש, אין לו *מחירון* יצרן רשמי.
מחיר השוק נקבע על פי היצע וביקוש, ועל פי מחירונים פופולריים בשוק היד שנייה בישראל, כמו מחירון לוי יצחק או יד2.
טווח ה*מחיר* עבור מאזדה 5 מהדור השני (2010-2015) נע בדרך כלל בין עשרות אלפי שקלים בודדים (עבור שנתונים ראשונים עם קילומטראז’ גבוה או במצב פחות טוב) ועד סביב 30,000-40,000 ש”ח (עבור שנתונים אחרונים במצב מעולה ועם קילומטראז’ נמוך יחסית).
זהו טווח *מחיר* נמוך יחסית, שהופך אותה לאופציה אטרקטיבית למשפחות עם תקציב מוגבל המחפשות רכב מרווח.

רמות גימור עיקריות בישראל וההבדלים ביניהן

המאזדה 5 שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות. השמות והאבזור המדויק עשויים להשתנות מעט בין שנתונים, אך בדרך כלל ניתן למצוא רמות גימור כמו “קומפורט” (Comfort) ו”לאקשרי” (Luxury) או “אקזקיוטיב” (Executive).
* רמת גימור קומפורט (Comfort): זו בדרך כלל רמת הגימור הבסיסית. היא כוללת את האבזור הסטנדרטי שצוין קודם: מיזוג אוויר (לרוב ידני), חלונות ונעילה חשמליים, רדיו דיסק בסיסי. היא נוטה להגיע עם חישוקי פלדה. תצורת המושבים עשויה להיות 7.
* רמות גימור גבוהות יותר (Luxury/Executive): רמות אלו הוסיפו פריטי אבזור כגון: בקרת אקלים מפוצלת, חישוקי סגסוגת קלה, פנסי ערפל, שליטה מההגה על מערכת השמע, מחשב דרך מורחב יותר, ולעיתים בקרת שיוט, חימום מושבים קדמיים ואפילו גג שמש. תצורת המושבים עשויה להיות 6 או 7, תלוי שנתון וגרסה.
חשוב לוודא מה בדיוק כוללת רמת הגימור ברכב ספציפי שבו מתעניינים, שכן ייתכנו הבדלים קטנים.

אחריות ועלויות תחזוקה

נכון ל-2025, האחריות המקורית מהיצרן על המאזדה 5 כבר פגה מזמן (היא ניתנה לשלוש שנים בדרך כלל).
מי שרוכש רכב כזה, רוכש אותו AS-IS.
ניתן לשקול רכישת אחריות צד שלישי (מכירה) מחברות חיצוניות, אך זו בדרך כלל אחריות מוגבלת מאד שמכסה רק חלקים מסוימים ולתקופה קצרה.
עלויות התחזוקה השוטפת של המאזדה 5 סבירות עבור רכב יפני מאותה תקופה.
חלקי חילוף מקוריים או חלופיים זמינים יחסית.
טיפולים שוטפים (החלפת שמנים, פילטרים) אינם יקרים במיוחד במוסכים כלליים.
עם זאת, כמו בכל רכב משומש, ובוודאי רכב בגיל כזה, יש לקחת בחשבון הוצאות בלתי צפויות עבור *תקלות* ו*בעיות* שעלולות לצוץ עקב בלאי טבעי.

תקלות ובעיות נפוצות

מהידע הנצבר משוק היד השנייה ו*חוות דעת גולשים* (ומוסכניקים), המאזדה 5 נחשבת בדרך כלל לרכב אמין יחסית.
עם זאת, אין רכב חף מ*תקלות*, במיוחד לאחר עשור ויותר על הכביש.
*בעיות* נפוצות שיכולות לצוץ בדגם הזה ובשנתונים האלה כוללות:
* מערכת *הילוכים* אוטומטית: למרות שה*גיר* האוטומטי נחשב עמיד, כמו כל *גיר* אוטומטי ישן, הוא עלול לפתח *בעיות* לאחר קילומטראז’ גבוה או אם לא טופל כראוי (החלפת שמן *גיר*). סימנים כמו החלפות *הילוכים* קשות, החלקה, או רעשים חריגים מחייבים בדיקה.
* מערכת הקירור: רדיאטורים, צינורות ומשאבות מים עלולים להתבלות. התחממות יתר היא *תקלה* שחשוב למנוע.
* מתלים: בולמי זעזועים, תפוחי פרונט וגומיות עלולים להתבלות, במיוחד בהתחשב במצב הכבישים בארץ.
* דלתות הזזה: מנגנוני ההזזה, הרצועות או החשמל (אם אוטומטיות) עלולים לדרוש טיפול לאחר שנים של שימוש. גם האטמים סביב הדלתות האלה יכולים להתבלות ולהוביל לחדירת רעש או מים.
* חשמל ומחשבי רכב: כמו בכל רכב מודרני יחסית, ייתכנו *בעיות* הקשורות לחיווט, חיישנים או מחשב הרכב, אם כי לרוב לא *בעיות* סדרתיות חמורות.
חשוב מאד לבצע בדיקה מקיפה לפני רכישת מאזדה 5 משומשת (או כל רכב משומש), רצוי במכון בדיקה או במוסך אמין, כדי לזהות *בעיות* קיימות ולהעריך את עלויות התיקון הצפויות.
עלות *תיקונים* יכולה להשפיע משמעותית על ה*מחיר* האמיתי שתשלמו לאורך זמן.

X. יתרונות: למה לבחור במאזדה 5?

• דלתות הזזה אחוריות: זהו כנראה היתרון הגדול והמשמעותי ביותר של המאזדה 5, במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים. קלות הגישה לרכב במקומות חניה צרים, קשירה נוחה של ילדים במושבי בטיחות – זה פשוט משנה את חוקי המשחק היומיומיים.
• שימושיות וגמישות תא הנוסעים: בין אם זו תצורת 6 המושבים הייחודית עם המעבר המרכזי, או האפשרות לקפל את השורה השלישית ליצירת תא מטען גדול – המאזדה 5 מציעה גמישות מרשימה ויכולת הסעה של עד 6-7 נוסעים (גם אם בצפיפות מסוימת בשורה האחורית).
• מוניטין אמינות יפני: למרות שמדובר ברכב ותיק, למאזדה יש מוניטין טוב של אמינות מכאנית. המנוע וה*גיר* האוטומטי נחשבים לעמידים יחסית בטיפול נכון, והרכב פחות מועד ל*תקלות* אלקטרוניקה מורכבות בהשוואה לחלק מהמתחרים האירופאים שלו מאותה תקופה.
• הנדסת אנוש פשוטה וברורה: פקדים פיזיים, תפעול אינטואיטיבי, ראות טובה – הופכים את הנהיגה והשימוש במערכות הבסיסיות לקלים ונוחים, גם ללא היכרות מוקדמת עם הרכב.
• מחיר רכישה נמוך בשוק היד שנייה: בשל גילו והירידה בפופולריות קטגוריית המיניוואנים הקומפקטיים, ה*מחיר* של מאזדה 5 משומשת נמוך יחסית, ומאפשר למשפחות עם תקציב מוגבל להיכנס לרכב מרווח יחסית.

XI. חסרונות: נקודות חולשה שכדאי לדעת

• מחסור במערכות בטיחות אקטיביות (ADAS): כנראה החיסרון המשמעותי ביותר בסטנדרטים של 2025. היעדר מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית או שמירה על נתיב הופך אותה לפחות בטוחה באופן אקטיבי מרכבים מודרניים, גם אם קיבלה 5 כוכבים במבחני בטיחות בזמנה.
• צריכת דלק גבוהה יחסית לסטנדרטים מודרניים: מנוע ה-2.0 ליטר בשילוב הגיר האוטומטי בן 5 ההילוכים אינו שיא היעילות. צפו ל*צריכת דלק* ריאלית של כ-1:9-1:10 ק”מ/ליטר בממוצע, מה שעלול להכביד על תקציב הדלק בשימוש אינטנסיבי.
• טכנולוגיה ואבזור מיושנים: מערכת מולטימדיה בסיסית, לוח מחוונים אנלוגי, היעדר קישוריות מתקדמת – מי שמחפש את הגאדג’טים והמסכים הגדולים של רכבים חדשים יתאכזב.
• מושב שורה שלישית מוגבל: בעוד שהרכב מציע 6 או 7 מקומות ישיבה, השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים קטנים ולנסיעות קצרות. היא אינה נוחה או מרווחת למבוגרים.
• בלאי טבעי ופוטנציאל ל*תקלות* עקב גיל: למרות האמינות המצופה, רכב בגיל כזה חשוף יותר ל*בעיות* שנובעות מבלאי חלקים, במיוחד במערכות כמו המתלים, מערכת הקירור, או מנגנוני הדלתות ההזזה. יש לקחת בחשבון הוצאות תחזוקה ותיקונים בלתי צפויים.

XII. בהשוואה למתחרים מאותה קטגוריה

המאזדה 5 התחרתה בזמנה מול מגוון מיניוואנים קומפקטיים בשוק הישראלי.
בין המתחרים העיקריים ניתן למצוא את הטויוטה ורסו, הסיטרואן C4 גראנד פיקאסו, וגם את הפורד גראנד C-MAX.
*בהשוואה* לטויוטה ורסו, המאזדה 5 בלטה בזכות הדלתות ההזזה והגמישות הפנימית (במיוחד בגרסאות ה-6 מושבים), בעוד שהורסו הציעה לעיתים תחושה מעט יותר סולידית ומוניטין אמינות אולי אפילו גבוה יותר (אך ללא קסם הדלתות ההזזה). הוורסו לרוב הגיעה בתצורת 7 מושבים קלאסית.
*בהשוואה* לסיטרואן C4 גראנד פיקאסו, המאזדה 5 הייתה פשוטה יותר טכנולוגית ומבחינת עיצוב פנים, בעוד הפיקאסו הציעה עיצוב פנים עתידני יותר (לא כולם אהבו את זה), אבזור עשיר יותר בחלק מהגרסאות, ונוחות נסיעה גבוהה אף יותר בזכות מתלים רכים במיוחד (אך לעיתים על חשבון התנהגות כביש). הפיקאסו לרוב הגיעה בתצורת 7 מושבים עם גישה פחות נוחה לשורה האחורית מדלתות ההזזה של המאזדה 5.
*בהשוואה* לפורד גראנד C-MAX, גם כאן נתקלנו בדלתות הזזה, אבל הפורד נחשבה לרוב לבעלת התנהגות כביש מעט יותר דינמית מהמאזדה (פורד ידועה בתחום זה). ה*גיר* של הפורד (רובוטי כפול מצמדים בדגמים מסוימים) היה לעיתים מקור ל*בעיות* אמינות, בעוד ה*גיר* האוטומטי הרגיל של המאזדה נחשב אמין יותר בטווח הארוך. מבחינת מרווח וגמישות, שתיהן היו דומות יחסית.
בסופו של דבר, היתרון המובהק של המאזדה 5 היה ונשאר הדלתות ההזזה והשילוב הייחודי של 6 מושבים עם מעבר נוח. היא פחות טכנולוגית וחסכונית בחלקים מסוימים לעומת מתחרותיה, אבל מפצה על כך במוניטין אמינות טוב יחסית ובפונקציונליות משפחתית שקשה למצוא ברכבים אחרים מאותה תקופה ובאותו *מחיר*.

XIII. סיכום ומסקנות: פסק דין – האם כדאי לקנות?

התרשמות כוללת וסיכום היתרונות והחסרונות

המאזדה 5, כפי שהיא נמכרת בשוק היד השנייה בישראל נכון לאפריל 2025, היא תזכורת נעימה לתקופה שבה מיניוואנים קומפקטיים היוו פתרון פופולרי למשפחות.
היא לא יומרנית, לא מרגשת, והיא לחלוטין לא עדכנית מבחינה טכנולוגית או בטיחותית בסטנדרטים של היום.
אבל היא עדיין מציעה חבילה פונקציונלית מאד במחיר רכישה נמוך.
הדלתות ההזזה הן היתרון המובהק שלה, הופכות אותה לשימושית להפליא לשינוע יומיומי של ילדים.
היא מרווחת מספיק (לרוב) בשתי השורות הראשונות, גמישה מבחינת סידור מושבים ותא מטען (כשלא משתמשים בשורה השלישית), ויש לה מוניטין אמינות סביר בהחלט עבור רכב בגילה.
מצד שני, היא לא חסכונית ב*צריכת דלק*, האבזור שלה בסיסי, ומעל לכל – היא חסרה את מערכות הבטיחות האקטיביות שהפכו לסטנדרט והכרחיות ב-2025.
יש לקחת בחשבון גם את עלויות התחזוקה והתיקונים הפוטנציאליים של רכב ותיק.

למי היא מתאימה ולמי פחות? האם כדאי לקנות?

אז *האם כדאי לקנות* מאזדה 5 משומשת בשנת 2025? התשובה תלויה מאד בצרכים ובתקציב שלכם.
המאזדה 5 מתאימה במיוחד ל:
* משפחות עם תקציב רכישה מוגבל שזקוקות לרכב מרווח ושימושי עם 6 או 7 מקומות.
* הורים לילדים קטנים שמסתמכים על מושבי בטיחות ומעריכים מאד את הנוחות והפשטות של דלתות הזזה.
* מי שמעדיף פשטות מכאנית והנדסת אנוש ברורה על פני גאדג’טים ומערכות אלקטרוניות מורכבות שעלולות להתקלקל.
* מי שמכיר את הפוטנציאל ל*תקלות* ברכב ישן ומוכן להשקיע בתחזוקה שוטפת ואולי גם בתיקונים בלתי צפויים.
היא פחות מתאימה ל:
* מי שמחפש את רמת הבטיחות האקטיבית הגבוהה ביותר עם כל מערכות העזר לנהג המודרניות.
* מי שמחפש רכב חסכוני מאד ב*צריכת דלק* – המאזדה 5 אינה אלופת החיסכון.
* מי שמחפש רכב עם אבזור טכנולוגי עשיר, מסכי מגע גדולים וקישוריות סמארטפונים מובנית.
* מי שזקוק למקום מרווח קבוע בשורה השלישית עבור מבוגרים או נסיעות ארוכות.

המלצה סופית

אם אתם משפחה צעירה או גדולה יחסית, עם תקציב מוגבל, והצרכים העיקריים שלכם הם מרווח, שימושיות יומיומית (במיוחד כניסה ויציאה קלה לילדים בזכות דלתות ההזזה) ומוניטין אמינות סביר – המאזדה 5 המשומשת יכולה להיות אופציה משתלמת.
עם זאת, חובה לבצע בדיקה מקיפה ומעמיקה של הרכב לפני הרכישה כדי לוודא את מצבו המכאני ולהיות מוכנים להוצאות תחזוקה ותיקונים עקב הגיל והקילומטראז’.
היא דורשת פשרות משמעותיות בתחומי הבטיחות האקטיבית, צריכת הדלק והאבזור המודרני.
אך ב*מחיר* הנכון, היא מציעה פתרון פרקטי ויעיל למי שפונקציונליות היא בראש סדר העדיפויות, והיא בהחלט יכולה לשמש כסוס עבודה משפחתי נאמן לשנים נוספות.

כמה עולה לתקן מחשב רכב ולמה המספר הזה נורא מבלבל?

מה זה בכלל “מחשב רכב” ולמה הוא מתקלקל דווקא ביום הכי לא מתאים?

רוב הנהגים לא בדיוק יודעים אם המחשב ברכב שלהם יושב מתחת למכסה מנוע, בדשבורד או אולי בקבוצת ווטסאפ סודית של חלקי חילוף. אבל מה שכן יודעים זה שכשמשהו לא עובד – פתאום כל הרכב מתנהג כמו ילדון עקשן בן שלוש. נדלקות נורות, האורות מהבהבים כמו מסיבה, וההגה מרגיש כאילו הוא מנסה להגיד לך “תנהג אתה, אני כבר עייף”.

המחשב – או בשמו המלא, ECU – Engine Control Unit – הוא המוח של הרכב. הוא לא רק שולט על המנוע, אלא מתקשר עם כמעט כל מערכת אפשרית: בלמים, תיבת הילוכים, מערכת הפליטה ואפילו המזגן. כשהוא עושה בעיות, לפעמים זה מרגיש כאילו כל הרכב עבר למצב רוח.

אז למה תיקון של מחשב רכב עולה כמו סופ”ש בגליל?

נתחיל בעובדה פשוטה: מדובר ברכיב אלקטרוני מתוחכם, לא איזה פיוז שמחליפים ברבע שעה ובחצי חיוך. תיקון או החלפה שלו דורשים לא רק ציוד ייחודי, אלא גם ידע שלא תמצאו אצל כל אחד עם מברג ויוטיוב פתוח.

פירוט שיעזור להבין את עלויות התיקון:

• אבחון: לא מדובר בסתם “חיבור למחשב”. טכנאי טוב יעבור על קודים, יבצע בדיקות חיווט, יתשאל מערכות אחרות – וכל זה לפני שבכלל ניגשים לטפל בבעיה. עלות: 250-500 ש”ח.
• תיקון קיים: אם אפשר לתקן את המחשב במקום להחליפו – מדובר במלאכת מיקרו של הלחמות, תכנות והרבה תקווה. עלות: 700-2,000 ש”ח, תלוי בסוג הרכב ורמת הנזק.
• החלפה: כאן זה נהיה “מעניין”. מחשב חדש מקורי עשוי לעלות מ-2,500 ש”ח ועד 10,000 ש”ח – כן, באמת. מחשב מפירוק? הרבה יותר זול, אבל תמיד קיים אלמנט של הימור.

4 גורמים שקובעים כמה תשלמו בסוף – ושניים מהם כנראה יפתיעו אתכם

1. סוג הרכב

כמו שקרה כבר פעמים רבות בחיים – גולף ודייהטסו מתומחרות אחרת, גם כשמדובר במחשב. רכבים יוקרתיים נוטים להכיל מערכות מורכבות יותר, ולכן חלקי חילוף (כולל מחשבים) יקרים יותר.

2. שנת היצור

רכבים מהשנים האחרונות כוללים מחשבים שלא יביישו סטרטאפ. מתקדמים יותר, רגישים יותר – ועולים, כמובן, בהתאם. מחשבים של רכבים ישנים יותר קלים יחסית לטיפול.

3. סוג התקלה

נורת Check Engine לא תמיד מצביעה על בעיה במחשב עצמו – לפעמים מחשב מושפע מחיישן מקולקל, מגע רופף או בעיה בכלל במערכת אחרת. חשוב להבין איפה הבעיה באמת לפני שמתחילים להוציא כסף.

4. בעל המקצוע

כמו בכל תחום – המקצוען שבאמת מבין, לא ישרוף לכם את הכיס, וגם לא יבטיח לתקן הכל ב-300 ש”ח. לפעמים דווקא הצעת המחיר הנמוכה ביותר היא זו שתחזור לרדוף אתכם חודש אחרי, עם תקלה חדשה ושם חדש לבעיה.

שאלות נפוצות ששווה לשאול לפני שהתיק נהיה חשבון גדול

• האם אפשר לנסוע עם תקלה במחשב?
  ברוב המקרים לא מומלץ. נסיעה עם מחשב לא מתפקד יכולה להחמיר את התקלה או להשפיע על מערכות חשובות כמו בלמים או העברת הילוכים.
• האם חובה להחליף למחשב חדש?
  ממש לא. בהרבה מקרים ניתן לשחזר, לאפס או לתכנת את המחשב מחדש. רק במקרים של נזק פיזי חמור יש צורך בהחלפה.
• מה ההבדל בין מחשב מקורי לבין כזה מפירוק?
  מקורי חדש מגיע עם אחריות מלאה וראש שקט. מפירוק – זול יותר, מסוכן יותר, וללא הרבה להסתמך עליו מבחינה עתידית.
• אפשר לקנות לבד ולחסוך?
  כן, אבל צריך לוודא שהתכנות והקידוד מתאימים לרכב הספציפי שלכם. לפעמים ה”חיסכון” הזה הופך להוצאה כפולה.
• מה עם אחריות?
  זו נקודת מפתח! תמיד לבדוק אחריות על העבודה וגם על החלק – בין אם מדובר בתיקון או בהחלפה.

3 סימנים שצריך לבדוק את המחשב (גם אם הרכב עוד נוסע)

• הרכב מתניע אבל כבה מיד – כאילו יש לו טראומה מהנסיעה.
• צריכת דלק קפצה בפתאומיות כאילו יצאתם לטיול באמסטרדם.
• נורות חיווי מוזרות נדלקות וכבות ללא סיבה – כמו פיהוקים בפגישה בזום.

ולפני שניגשים למוסך – כמה טיפים שיכולים לחסוך לכם מאות שקלים

• השוואת מחירים: לא כל מוסך הוא גזירה משמיים. תבקשו הצעות ממספר מקומות – יש פערים משמעותיים.
• המלצות אמינות: תשאלו חברים, מכרים, קבוצות פייסבוק – למצוא חשמלאי רכב טוב זה כמו למצוא רופא משפחה.
• בדיקה לפני קנייה: מי שקונה רכב מיד שנייה – לבדוק את תקינות המחשב מראש. לא רק שלדת לא נגועה חשובה.

אז כמה זה באמת יעלה לי? (ולמה קשה לנקוב במספר אחד)

במילים פשוטות: החל מ-700 ש”ח לתיקון קל, ויכול להגיע גם ל-10,000 ש”ח להחלפה מלאה במחשב מקורי ברכבים מתקדמים. נכון שזה נשמע כמו טווח לא שפוי… אבל זה בגלל שאנחנו מדברים על רכיב שמתנהג בצורה מאוד שונה מרכב לרכב.

אם קיבלתם המלצה על החלפה הכוללת חלק, עבודה, תכנות ואחריות – ובמחיר הגיוני של סביב ה-2,000-3,000 ש”ח – זה די נחשב לעסקה מצוינת ברוב המקרים.

אז מה למדנו היום (חוץ מזה שמחשב רכב הוא דמות עם אישיות)?

מחשב רכב הוא לא סתם ארגז חוטים. הוא כמו אח גדול – שקט בדרך כלל, אבל כשיש לו מה להגיד, הוא עושה את זה באורות, צפצופים ולעיתים בחריקות. ועם כל כמה שזה נשמע כאב ראש לתקן אותו – כשעושים את זה אצל מישהו שמבין, זה מחזיר את הרכב לחיים, ואתכם לשגרה.

וכמו בכל דבר – ידע = שליטה = פחות כאב בארנק.

תשאלו, תבדקו, תשוו – והרכב (וכנראה גם הארנק שלכם) יודו לכם.