admin

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! היום אנחנו צוללים לעומק של אחת המכוניות המסקרנות והאלגנטיות שעדיין מפארות את כבישי ישראל, מכונית שמנסה לשלב בין פרקטיקה יומיומית לחווית נהיגה מהנה באמת: המאזדה 6. במקור Mazda 6, ולמי שהספיק לשכוח, זו היתה פעם מלכת קטגוריית המנהלים המשפחתיות הגדולות בישראל.

המאזדה 6, עם השנים, עברה גלגולים רבים, אך תמיד שמרה על DNA מסוים – עיצוב כובש, תחושת נהיגה מעורבת ואיכות בנייה שמשדרת פרימיום, גם אם היא לא מגיעה מתגי לוקסוס יוקרתיים. בשוק הישראלי, שמתכווץ בכל הנוגע למכוניות סדאן גדולות לטובת רכבי פנאי, המאזדה 6 נותרה בחירה בולטת למי שמחפש אלטרנטיבה אלגנטית ודינמית לרכבי SUV.

היא מתמודדת בקטגוריה שמצטמצמת, אך עדיין חיה ובועטת עם מתחרות כמו סקודה סופרב (Skoda Superb), ששמה דגש על מרווח עצום ופרקטיקה, יונדאי סונטה (Hyundai Sonata), שהתמקדה לאחרונה בגרסאות היברידיות יעילות, ואפילו פולקסווגן פאסאט (Volkswagen Passat), שעדיין מציעה שילוב גרמני קלאסי של איכות ונסיעה נינוחה. המאזדה 6 מציגה את עצמה במיצוב מעט שונה – פחות הפוקוס על המרווח האולטימטיבי, יותר על הסטייל, ה-Drive וכמובן האמינות המסורתית של המותג.

מי קהל היעד העיקרי של המאזדה 6? משפחות צעירות ומבוגרות שמחפשות רכב מרווח יחסית, אך לא מוכנות לוותר על העיצוב והתחושה הספורטיבית יותר מאחורי ההגה. אנשי עסקים שזקוקים לרכב ייצוגי אך מעדיפים את הניחוח היפני המוכר על פני מותגי יוקרה גרמניים, וגם כאלה שפשוט מעריכים את הפילוסופיה של מאזדה – Less is More, דגש על יסודות הנהיגה והאסתטיקה. בסקירה המקיפה הזו, נצלול לכל הרבדים של המאזדה 6 – מעיצוב ועד בטיחות, ביצועים ועד מחיר בישראל, כדי לעזור לכם להבין האם היא הרכב הנכון עבורכם. נתייחס לנקודות כמו חוות דעת גולשים על הדגם, כמה עולה הרכב בשוק הישראלי, וגם סוגיות חשובות כמו צריכת דלק ותקלות נפוצות.

II. עיצוב חיצוני: אלגנטיות נצחית בפילוסופיית Kodo

קווי מתאר זורמים ונוכחות מרשימה

אם יש דבר אחד שמאזדה יודעת לעשות מצוין, זה לעצב מכוניות. המאזדה 6 היא דוגמה מצוינת לכך. היא חלק מפילוסופיית העיצוב של מאזדה, Kodo (שמשמעותו “נשמת התנועה”). הפילוסופיה הזו שמה דגש על קווים זורמים, משטחים נקיים ותחושה של תנועה גם כשהרכב עומד במקום. המאזדה 6, בגרסאותיה האחרונות, היא כנראה אחת המכוניות היפות בקטגוריה שלה, גם שנים לאחר שהושקה לראשונה בדורה הנוכחי. היא לא צעקנית, לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש, אבל היא פשוט… נכונה.

הרושם הכללי הוא של אלגנטיות מאופקת עם נגיעות ספורטיביות. יש לה פרופורציות קלאסיות של מכונית סדאן גדולה עם מכסה מנוע ארוך יחסית ותא מטען קצר. צללית הקופה-לייט שלה, עם קו גג שמשתפל בעדינות מאחור, מעניקה לה מראה דינמי וזורם, שונה מעט מזה של מתחרות פרקטיות יותר עם תצורת “ליפטבק” או סדאן מסורתית.

פרונט כוחני ואלמנטים אחוריים מרשימים

בחזית, הגריל הגדול והבולט של מאזדה תופס את מרכז הבמה. הוא בעל צורה מחומשת עם מסגרת כרום עבה שממשיכה לתוך פנסי ה-LED הצרים והחדים. הסידור הזה יוצר מראה “מבט” כוחני וממוקד. הפנסים האחוריים, גם הם לרוב בטכנולוגיית LED, מחוברים לעיתים בפס כרום רוחבי (תלוי רמת גימור וגרסה), מה שמעניק תחושה של רוחב ויציבות. הפגוש האחורי לרוב נקי יחסית, ולעיתים כולל פתחי מפלט כפולים, שוב, לחיזוק המראה הספורטיבי.

חישוקים ומידות

המאזדה 6 מוצעת בישראל לרוב עם חישוקי סגסוגת קלה בגדלים שונים, בדרך כלל 17 או 19 אינץ’, בעיצובים שמשלימים את המראה האלגנטי-ספורטיבי. גלגלים גדולים יותר בהחלט מוסיפים לנוכחות הכביש המצוינת שלה. הרכב ארוך יחסית (כ-4.8 מטרים) ורחב, מה שמעניק לו מראה יציב על הכביש ותחושה של רכב גדול מהחיים, גם בהשוואה לחלק מהמתחרות שמציעות מידות חיצוניות דומות אך נראות פחות “פתייניות”. מבחינת מידות פיזיות, היא ממוקמת היטב בלב קטגוריית הסדאן הגדולות.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: תחושת פרימיום שקטה

אווירה פנימית והנדסת אנוש מדויקת

כשנכנסים לתא הנוסעים של המאזדה 6, התחושה הכללית היא של איפוק אלגנטי ואיכות. הקונספט העיצובי נקי וממוקד נהג, בניגוד לחלק מהמתחרות העמוסות בכפתורים או מסכי מגע עצומים. יש כאן דגש על פשטות ופונקציונליות, אבל גם על אסתטיקה נעימה לעין. הדשבורד בעל קווים אופקיים שמדגישים את רוחב תא הנוסעים.

מאזדה שמה דגש רב על הנדסת אנוש, ותא הנוסעים של ה-6 הוא דוגמה טובה לכך. רוב הפקדים נמצאים במקום אינטואיטיבי וקל להגיע אליהם. מערכת המולטימדיה, למשל, נשלטת בעיקר באמצעות חוגה ושורת כפתורים פיזיים ליד ידית ההילוכים, פתרון שנחשב בטיחותי ופחות מסיח דעת ממסך מגע בלבד (אם כי המסך עצמו הוא לרוב מסך מגע בעמידה או במהירות נמוכה). הראות החוצה מצוינת יחסית, גם קדימה וגם לצדדים, הודות לעמוד A דק יחסית ומיקום טוב של המראות.

איכות חומרים והרכבה

אחד מנקודות החוזק הבולטות של המאזדה 6 הוא איכות החומרים וההרכבה, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות המשווקות בישראל. חלקים רבים בדשבורד ובדלתות עשויים חומרים רכים ונעימים למגע. דיפוני הדלתות מושקעים, ולעיתים קרובות משולבים עור או חומרים דמויי עץ/אלומיניום שמעניקים תחושה יוקרתית. איכות ההרכבה מצוינת, אין קרקושים או רעשים לא רצויים, מה שמעיד על תכנון וייצור מוקפדים. התחושה הכללית היא של רכב שבנוי להחזיק מעמד.

מושבים ונוחות ישיבה

המושבים הקדמיים במאזדה 6 לרוב נוחים ותומכים, ומאפשרים נסיעה נינוחה למרחקים ארוכים. ברמות גימור גבוהות הם מציעים כיוונון חשמלי, זכרונות ואף חימום ואוורור. המושבים האחוריים גם הם נוחים, אך המרווח לרגליים, למרות שהרכב גדול, אינו הגדול ביותר בקטגוריה בהשוואה למלכות המרווח כמו הסופרב. שני מבוגרים יישבו בנוחות מאחור, אולם שלושה מבוגרים ירגישו צפיפות מסוימת בנסיעות ארוכות. מרווח הראש טוב בזכות גג שממוקם גבוה יחסית, למרות קו הגג המשתפל במראה החיצוני.

מרווח מטען ופרקטיקה

נפח תא המטען במאזדה 6 עומד על כ-480 ליטרים (נתון שיכול להשתנות מעט בין גרסאות). זהו נפח מכובד, אך שוב, לא שיא הקטגוריה בהשוואה למתחרות מסוימות. תא המטען עצמו עמוק ורחב יחסית, אך פתח ההטענה יכול להיות מעט צר בהשוואה לרכבי ליפטבק, מה שמקשה על הכנסת חפצים גדולים במיוחד. סף ההטענה בגובה סביר. לרוב קיימת אפשרות לקיפול המושבים האחוריים ביחס של 60/40, מה שמרחיב את שטח ההטענה ומוסיף לשימושיות המעשית, למרות שרצפת המטען המורחבת אינה שטוחה לחלוטין.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: שילוב של ישן וחדש

מערכת המולטימדיה המרכזית

המאזדה 6, בהתאם לשנת הייצור ולרמת הגימור, מציעה מערכת מולטימדיה שממוקמת גבוה במרכז הדשבורד. גודל המסך נע לרוב בין 7 ל-8 אינץ’. איכות התצוגה טובה, והמסך קריא גם באור יום. כפי שציינו קודם, השליטה העיקרית במערכת מתבצעת באמצעות חוגת הפיקוד (Commander Control) ושורת כפתורים פיזיים, גישה שמאזדה מעדיפה בשל טענותיה שהיא בטוחה יותר לנהיגה. תפריטי המערכת לרוב אינטואיטיביים וקלים לניווט לאחר למידה קצרה. המערכת תומכת בקישוריות סמארטפונים, לרוב באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto, שיכולים להיות בחיבור חוטי או אלחוטי בהתאם לשנה ולרמת הגימור.

לוח מחוונים דיגיטלי ואינפורמציה לנהג

ברמות הגימור הגבוהות, המאזדה 6 מציעה לוח מחוונים הכולל מסך דיגיטלי גדול לצד שעונים אנלוגיים מסורתיים. המסך הדיגיטלי יכול להציג מגוון רחב של מידע, כולל נתוני נסיעה, הוראות ניווט, ותפקוד מערכות הבטיחות. הוא ברור וקל לקריאה, אם כי אפשרויות ההתאמה האישית שלו לרוב מוגבלות יותר בהשוואה למתחרות מודרניות לחלוטין. במכוניות מהשנים האחרונות, קיים גם Head-Up Display (HUD) שמקרין מידע חשוב כמו מהירות והוראות ניווט ישירות על השמשה הקדמית, מול עיני הנהג.

אבזור נוחות וטכנולוגיות נוספות

רמות הגימור של המאזדה 6 בישראל לרוב נדיבות למדי. אבזור נוחות מרכזי יכול לכלול בקרת אקלים מפוצלת (לרוב דו-אזורית), מושבים קדמיים מחוממים ומאווררים, גג שמש חשמלי (לרוב רגיל, לא תמיד פנורמי), מפתח חכם לכניסה והנעה ללא מפתח, וחיישני חניה קדמיים ואחוריים עם מצלמת רוורס (לעיתים גם מצלמות היקפיות). במאזדה קיימות גם טכנולוגיות ייחודיות כמו G-Vectoring Control, מערכת אלקטרונית קלה שמשפיעה על חלוקת המומנט למנוע כדי לשפר את יציבות הרכב בכניסה לפניות, טכנולוגיה שאמורה לתרום לחווית נהיגה זורמת ונעימה יותר.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מסורת בנזין

מנועים, גיר והילוכים

בשוק הישראלי, המאזדה 6 שווקה בעיקר עם מנועי בנזין אטמוספריים (ללא טורבו) בטכנולוגיית Skyactiv של מאזדה. יחידות ההנעה הנפוצות ביותר הן מנוע 2.0 ליטר ומנוע 2.5 ליטר. מנוע ה-2.0 ליטר מספק לרוב סביב 165 כוחות סוס (כ-121 קילוואט) ומומנט של כ-21 קג”מ. מנוע ה-2.5 ליטר חזק יותר, עם הספק של כ-192 כוחות סוס (כ-141 קילוואט) ומומנט של כ-26 קג”מ.

שני המנועים משודכים לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית עם 6 הילוכים. מאזדה ידועה בכך שהיא שומרת על גיר אוטומטי פלנטרי מסורתי, במקום לעבור לתיבות הילוכים רציפות (CVT) או כפולות מצמדים (DCT), מתוך אמונה שזה מספק תחושה טבעית ומעורבת יותר לנהג. העברת הילוכים חלקה יחסית, והתיבה מגיבה היטב לרוב מצבי הנהיגה. אין כאן כמובן את העברה ישירה והלינארית של רכב חשמלי, אלא תחושה מסורתית של מנוע שעולה בסל”ד והילוכים שמתחלפים.

ביצועים ותחושת נהיגה

נתוני התאוצה 0-100 קמ”ש עומדים לרוב על כ-10.5 שניות למנוע ה-2.0 ליטר וכ-8 שניות למנוע ה-2.5 ליטר. חשוב לציין שנתונים אלו אינם פורצי דרך בהשוואה למתחרות מוגדשות טורבו, אך הם מספקים די והותר לנהיגה יומיומית וברוב מצבי העקיפה. תחושת הכוח במנועים האטמוספריים של מאזדה לינארית וחלקה, בניגוד ל”בוסט” המורגש של מנועי טורבו. צריך ללחוץ קצת יותר על דוושת הגז כדי לקבל את מלוא הכוח, אך יש בכך משהו מהנה וחלק.

צריכת דלק

כאן מגיעה נקודה חשובה, ובמיוחד בישראל שבה עלויות הדלק גבוהות. צריכת דלק היא פקטור מרכזי עבור רוכשים רבים. נתוני היצרן (לפי תקן WLTP) מדברים על צריכת דלק משולבת של כ-14-15 ק”מ לליטר למנוע ה-2.0 ליטר וכ-12-13 ק”מ לליטר למנוע ה-2.5 ליטר. בפועל, בתנאי נהיגה ישראליים מגוונים (פקקים, עליות, נסיעה מהירה), צריכת הדלק הריאלית תהיה גבוהה יותר. צפו לצריכה ממוצעת של כ-9-11 ק”מ לליטר בגרסת ה-2.0 ליטר וכ-8-10 ק”מ לליטר בגרסת ה-2.5 ליטר.

חשוב לזכור שחיפוש המונח “צריכת דלק” נפוץ מאוד גם בהקשר של רכבים חשמליים (אם כי אז מדברים על צריכת אנרגיה בקוט”ש לק”מ), אך במקרה של המאזדה 6 הלא מחושמלת, אנחנו מתייחסים לצריכת בנזין קלאסית. בהשוואה לרכבים היברידיים או חשמליים, צריכת הדלק שלה גבוהה יותר, מה שהופך אותה לפחות חסכונית למי שנוסע קילומטרים רבים, במיוחד בעיר.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי במקרה זה

חשוב להבהיר כבר בפתח סעיף זה: המאזדה 6, בגרסאותיה המשווקות באופן מסורתי בישראל, אינה רכב פלאג-אין היברידי ואינה רכב חשמלי מלא. לכן, כל נושא הטעינה, קצבי טעינת AC/DC, זמני טעינה או ניהול טעינה באפליקציה – אינו רלוונטי כלל ועיקר לסקירה זו.

יחידות ההנעה במאזדה 6 מבוססות אך ורק על מנועי בנזין בעירה פנימית, והתדלוק מתבצע בתחנת דלק רגילה. נקודה זו שונה מהותית מרכבים רבים בקטגוריה שהפכו לחשמליים או היברידיים בשנים האחרונות, ומעידה גם על הפילוסופיה השמרנית יחסית של מאזדה בהקשר זה, או על מיקוד בשווקים בהם התשתית החשמלית פחות מפותחת.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: ההנאה שבדינמיות

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

חווית הנהיגה במאזדה 6 היא אחת מנקודות החוזק המרכזיות שלה, ובכך היא מייחדת את עצמה בחלק מהמקרים בקטגוריה. מבחינת נוחות הנסיעה, המאזדה 6 נמצאת לרוב במיקום טוב. היא לא רכה ומרחפת כמו לימוזינה, אך היא מטפלת היטב ברוב שיבושי הכביש הישראליים, גם עם חישוקי 19 אינץ’. בתוך העיר, היא סופגת מהמורות בצורה סבירה, וגם בכבישים בינעירוניים סלולים פחות, היא שומרת על יציבות ונוחות יחסית.

בידוד הרעשים במאזדה 6 טוב בסך הכל, במיוחד במהירויות שיוט. רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים רק תחת תאוצה חזקה, ובידוד רעשי רוח טוב מאוד. רעשי כביש צמיגים עשויים לחדור מעט יותר, במיוחד בכבישים בעלי אספלט גס או עם צמיגים רחבים, אך בסך הכל, היא מכונית שנעים לבלות איתה שעות בכביש.

התנהגות דינמית והיגוי

כאן המאזדה 6 באמת זורחת. מאזדה שמה דגש חזק על תחושת הנהיגה, וזה מורגש. ההיגוי בעל משקל נכון, הוא מדויק ומעניק משוב טוב לנהג לגבי המתרחש בין הגלגלים הקדמיים לכביש. אחיזת הכביש גבוהה, והרכב מרגיש נטוע ובטוח גם בנהיגה דינמית יותר. זוויות הגלגול בפניות מינימליות יחסית לרכב בגודל הזה, והוא שומר על קור רוח גם בסדרת פניות מהירות. תחושת הבלמים טובה, עוצמת הבלימה מספקת ושליטה עליה קלה.

היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות מצוינת, והמאזדה 6 מרגישה נינוחה ובטוחה בכבישים מהירים. קלות התמרון בעיר טובה למרות גודלה, הודות להיגוי קל במהירויות נמוכות ורדיוס סיבוב סביר. היעדר הליכי גיר מורגשים ברכב חשמלי מעניק חוויה לינארית שונה לחלוטין, בעוד שהגיר האוטומטי בעל 6 הילוכים במאזדה 6 מציע העברות הילוכים מורגשות אך חלקות ברובן, התורמות לתחושה המוכרת של רכב בעירה פנימית מסורתי.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון גבוה לרוב

מבחני בטיחות מבניים וציון Euro NCAP

ברוב שנות השיווק של הדור הנוכחי, המאזדה 6 זכתה לציון מרשים של 5 כוכבים במבחני הבטיחות המחמירים של Euro NCAP. ציון זה מעיד על רמת בטיחות מבנית גבוהה והגנה טובה על הנוסעים במקרה של תאונה. במבדקי בטיחות שונים, היא הפגינה עמידות טובה בפני פגיעות קדמיות וצידיות, וסיפקה הגנה סבירה גם על הולכי רגל. מאפיינים מבניים כמו אזורי קריסה מתוכננים בקפידה ושימוש בפלדות חזקות תורמים לבטיחות הפאסיבית של הרכב.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

המאזדה 6 הצטיידה בשנים האחרונות במגוון רחב של מערכות בטיחות אקטיביות ומערכות עזר לנהג (ADAS) שהפכו לסטנדרט או לאופציה ברמות גימור שונות בישראל. האבזור לרוב כלל: בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת שמירה על נתיב הנסיעה (הכוללת לרוב גם תיקון היגוי אקטיבי), ניטור שטחים מתים כולל התרעה על תנועה חוצה מאחור, בלימת חירום אוטונומית (הכוללת זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים), והתרעת עייפות לנהג. רמות גימור גבוהות יותר יכללו לעיתים גם פנסי LED אדפטיביים עם שליטה אוטומטית באור גבוה וזיהוי תמרורים.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב חלק ויעיל. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה טבעית ואינה אגרסיבית מדי בבלימה או בהאצה. מערכת שמירה על נתיב פועלת בצורה עדינה יחסית ואינה “נלחמת” בנהג. חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר ואינן מחליפות את תשומת הלב והאחריות של הנהג. מבחני בטיחות אקטיבית בוחנים את יעילותן של מערכות אלו במניעת תאונות או הפחתת חומרתן, והמאזדה 6 לרוב קיבלה עליהן ציונים טובים, מה שהפך אותה למכונית בטוחה למדי בהשוואה למתחרותיה בזמן אמת.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה התמורה?

טווח מחירים ומחירון

השאלה “כמה עולה” המאזדה 6 היא כמובן קריטית לכל מי ששוקל לרכוש אותה. נכון לאפריל 2025, בהנחה שעדיין משווקות יחידות חדשות מהדגם, טווח המחירים של המאזדה 6 בישראל נע לרוב בין כ-180,000 ש”ח לגרסאות ה-2.0 ליטר הבסיסיות, ועד כ-220,000 ש”ח או יותר לגרסאות ה-2.5 ליטר המאובזרות ביותר. המחיר יכול להשתנות כמובן בהתאם לשנת הייצור, למבצעים, ולרמת הגימור המדויקת.

המחירון הרשמי של היבואן מספק את המחיר ההתחלתי לכל רמת גימור, אך בפועל, המחיר הסופי בעסקה יכול להיות שונה. בשוק המשומשות, המאזדה 6 לרוב שומרת על ערכה בצורה סבירה, אך לא יוצאת דופן כמו רכבי פנאי מסוימים. שווי השימוש (ירידת הערך) הוא פקטור שיש לקחת בחשבון, והוא תלוי רבות בביקוש הספציפי לדגם בשוק יד שנייה.

רמות גימור עיקריות בישראל

המאזדה 6 שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות, לרוב תחת השמות המוכרים של מאזדה כמו Comfort, Luxury, Premium ועוד. ההבדלים המרכזיים ביניהן מתבטאים בעיקר באבזור. רמות הגימור הגבוהות יוסיפו לרוב: חישוקים גדולים יותר (19 אינץ’ לעומת 17), ריפודי עור (לעיתים עם אוורור וחימום למושבים), גג שמש, מערכת שמע משודרגת, אבזור בטיחות אקטיבי מלא יותר (כמו בקרת שיוט אדפטיבית ובלימת חירום), מצלמות היקפיות, ותוספות קוסמטיות פנימיות וחיצוניות.

חשוב לבדוק היטב את מפרט האבזור של כל רמת גימור ספציפית, שכן הוא יכול להשתנות מעט בין שנות ייצור שונות או גרסאות מיוחדות שיובאו ארצה. רמת הגימור הפופולרית בישראל לרוב הייתה זו שמציעה שילוב טוב של אבזור נוחות ובטיחות במחיר תחרותי.

אחריות ועלויות תחזוקה

האחריות על רכב חדש בישראל עומדת לרוב על 3 שנים או 100,000 ק”מ, המוקדם מביניהם. חשוב לבדוק את תנאי האחריות המלאה עם היבואן בעת הרכישה. במקרה של המאזדה 6, שאינה חשמלית או פלאג-אין, אין אחריות נפרדת על סוללה גדולה. עלויות התחזוקה הצפויות סבירות יחסית לקטגוריה, אך יקרות יותר מרכבים קטנים או עממיים. טיפולים תקופתיים יבוצעו לרוב אחת לשנה או כל 15-20 אלף ק”מ (יש לבדוק במדריך הרכב). חלק מחלקי החילוף עשויים להיות יקרים יותר מחלקי רכב עממי יותר.

לגבי תקלות ובעיות נפוצות: המאזדה 6 נחשבת לרוב לרכב אמין למדי, בהתאם למוניטין של המותג. תקלות משמעותיות אינן שכיחות בדרך כלל, במיוחד בדגמים מטופלים בזמן. עם זאת, כמו בכל רכב, יכולות להופיע בעיות קטנות יותר עם הזמן, ולכן חשוב לוודא שהרכב טופל באופן סדיר ולהחזיק באחריות בתקופת הרכישה הראשונית. בהשוואה לדגמים מסוימים אחרים בקטגוריה, המאזדה 6 לרוב זוכה לציוני אמינות גבוהים יותר בסקרי שביעות רצון של לקוחות.

X. יתרונות: מדוע לבחור במאזדה 6?

• עיצוב חיצוני מרהיב ואלגנטי: המאזדה 6 היא פשוט מכונית יפה, עם קווים זורמים ונוכחות כביש שקשה להתעלם ממנה. היא שומרת על רלוונטיות אסתטית גם שנים רבות לאחר השקתה, ומספקת תחושה יוקרתית מבחוץ.
• איכות פנים ותחושת פרימיום: תא הנוסעים בנוי היטב, עשוי מחומרים איכותיים במיוחד ברמות הגימור הגבוהות, ומעניק תחושה יוקרתית ונעימה לשהייה. הנדסת האנוש טובה ותפעול המערכות נוח יחסית.
• חווית נהיגה דינמית ומהנה: בניגוד למתחרות מסוימות ששמות דגש על נוחות מקסימלית, המאזדה 6 מציעה שילוב מוצלח של נוחות נסיעה טובה והתנהגות כביש מעורבת ומהנה. ההיגוי מדויק והרכב מרגיש נטוע ובטוח בפניות.
• מוניטין אמינות מוצק: מאזדה נהנית ממוניטין גבוה של אמינות לאורך שנים. המאזדה 6, עם מנועי בנזין אטמוספריים ותיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית, נחשבת בדרך כלל לרכב עמיד ובעל פחות תקלות משמעותיות בהשוואה למערכות הנעה מורכבות יותר.
• אבזור בטיחות מתקדם (בדגמים עדכניים): הדגמים מהשנים האחרונות מצוידים בחבילת מערכות בטיחות אקטיביות מקיפה ויעילה, שתרמה לציון בטיחות גבוה במבחני ריסוק רשמיים כמו Euro NCAP.

XI. חסרונות: נקודות פחות מוארות

• מרווח פנימי (במיוחד מאחור) פחות תחרותי: למרות גודלה החיצוני, המאזדה 6 אינה שיאנית המרווח בקטגוריה, במיוחד בכל הנוגע למרווח הרגליים במושב האחורי. מתחרות כמו סקודה סופרב מציעות כאן יתרון משמעותי למשפחות גדולות.
• יחידות הנעה ללא טורבו: מנועי הבנזין האטמוספריים של המאזדה 6 אמינים ולינאריים, אך חסרים לעיתים את “הבעיטה” המיידית של מנועי טורבו מקבילים. הם גם פחות יעילים בהשוואה למנועי טורבו קטנים יותר או מערכות היברידיות, מה שמשפיע על צריכת הדלק.
• צריכת דלק גבוהה יחסית: כפי שצויין בסעיף הרלוונטי, צריכת הדלק הריאלית במאזדה 6 גבוהה יותר בהשוואה למתחרות היברידיות או לכאלו עם מנועי טורבו קטנים וחסכוניים יותר. למי שנוסע הרבה, זהו שיקול כלכלי משמעותי.
• מערכת מולטימדיה פחות מודרנית: בעוד שתפעול המערכת באמצעות החוגה נוח ובטיחותי, גרפיקת המולטימדיה ומבנה התפריטים עשויים להרגיש מעט מיושנים בהשוואה למתחרות העדכניות ביותר, המציעות מסכים גדולים יותר וממשקי משתמש מתקדמים יותר.

XII. בהשוואה למתחרות: מי מול מי בזירה הישראלית

מאזדה 6 מול סקודה סופרב, יונדאי סונטה ופולקסווגן פאסאט

כאשר בוחנים את המאזדה 6 בהשוואה למתחרותיה העיקריות בשוק הישראלי, מתגלה תמונה מעניינת. מול סקודה סופרב, המאזדה 6 מציגה עיצוב חיצוני ופנימי אלגנטיים ונעימים יותר, ותחושת נהיגה דינמית ומעורבת יותר. הסופרב, לעומת זאת, מנצחת בגדול בכל הנוגע למרווח פנימי עצום ופרקטיקה (בעיקר בגרסת הליפטבק עם פתח הטענה ענק), וכן מציעה לעיתים קרובות מנועי טורבו גמישים יותר. הבחירה כאן היא בין סטייל ונהיגה (מאזדה) לבין פרקטיקה ומרווח (סקודה).

מול יונדאי סונטה, במיוחד בגרסאות ההיברידיות שלה, המאזדה 6 נכנעת בסעיף צריכת הדלק. הסונטה ההיברידית מציעה יעילות דלק גבוהה משמעותית, במיוחד בנהיגה עירונית, ומצוידת לרוב בחבילת אבזור טכנולוגית עשירה מאוד. המאזדה 6 מתמודדת מול הסונטה בזכות הדינמיות שלה, איכות הפנים המורגשת (אף על פי שהסונטה שופרה מאוד גם היא), והמוניטין של אמינות מכאנית פשוטה יותר (בהיעדר המורכבות ההיברידית). כל אחת פונה לקהל יעד מעט שונה בתוך אותה קטגוריה רחבה.

השוואה לפולקסווגן פאסאט (בדורות האחרונים ששווקו בישראל) מראה שהמאזדה 6 מציעה גישה פחות “גרמנית” ושמרנית. הפאסאט מצטיינת לרוב בשילוב של איכות בנייה מוצקה, הנדסת אנוש מעולה (אם כי אולי פחות מסקרנת מהמאזדה), ונסיעה נינוחה ושקטה. למאזדה 6 יש לרוב יתרון בעיצוב המושך יותר ובתחושת הנהיגה המערבת יותר. בשנים האחרונות, גם הפאסאט עברה להתמקד בגרסאות היברידיות או שילוב מנועי טורבו יעילים, מה ששוב ממקם את המאזדה 6 כבחירה פחות חסכונית בדלק, אך אולי מהנה יותר לנהיגה נטו.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): למי מתאימה המאזדה 6?

התרשמות כוללת והמלצה מנומקת

לסיכום, המאזדה 6 היא מכונית סדאן גדולה ומעניינת בשוק הישראלי. היא לא מושלמת, ואינה בהכרח הבחירה הפרקטית או החסכונית ביותר בקטגוריה (במיוחד בכל הנוגע למרווח אחורי וצריכת דלק), אך היא מציעה שילוב של תכונות שקשה למצוא אצל המתחרות. היא אלגנטית, נעימה לשהייה בתא הנוסעים, ובזכות הנדסת אנוש טובה ואיכות הרכבה גבוהה, מעניקה תחושה של רכב שתוכנן בקפידה.

נקודת החוזק העיקרית שלה, לדעת רבים, היא חווית הנהיגה המהנה יחסית, עם היגוי מדויק והתנהגות כביש נטועה ובטוחה. המנועים האטמוספריים אולי אינם מציעים את שיא הביצועים או החיסכון, אך הם אמינים ומספקים תחושה לינארית ונעימה. האבזור הטכנולוגי והבטיחותי בדגמים עדכניים טוב מאוד ומספק שקט נפשי. חוות דעת גולשים לאורך השנים לרוב משבחות את האמינות והעיצוב, אם כי לעיתים מציינות את המרווח מאחור ואת צריכת הדלק כנקודות פחות חיוביות.

האם כדאי לקנות את המאזדה 6?

אז, האם כדאי לקנות את המאזדה 6 בשנת 2025, בין אם כרכב חדש (אם עדיין ניתן למצוא יחידות) או כרכב משומש? התשובה תלויה במי אתם ומהם סדרי העדיפויות שלכם. המאזדה 6 מתאימה במיוחד למי שמחפש סדאן גדולה עם סטייל אירופאי-יפני יוקרתי, שלא רוצה לוותר על חווית נהיגה דינמית, ומעריך איכות בנייה ומוניטין אמינות מוצק. היא פחות מתאימה למשפחות גדולות שזקוקות למרווח מקסימלי במושב האחורי או למי שנסועה שנתית גבוהה מאוד והחיסכון בדלק הוא פקטור כלכלי עליון עבורו.

בהשוואה למתחרים, היא מציעה אלטרנטיבה שונה. היא פחות פרקטית מהסופרב, פחות חסכונית מהסונטה ההיברידית, ואולי פחות שמרנית מהפאסאט, אך היא מספקת שילוב ייחודי של עיצוב, איכות פנים ונהיגה שפונה לרגש לא פחות מאשר להיגיון. אם אתם מחפשים מכונית מנהלים/משפחתית גדולה שמרגישה קצת יותר מיוחדת מהממוצע, מושכת מבטים, נעימה לנהיגה יומיומית וגם אמינה בדרך כלל – המאזדה 6 בהחלט שווה בדיקה רצינית. בדקו את המחירון העדכני וערכו נסיעת מבחן כדי להרגיש בעצמכם את השילוב הייחודי שהיא מציעה.

הנה זה מגיע: הנתונים האמיתיים על צריכת הדלק של מיצובישי אאוטלנדר 2022

כמה באמת היא שותה? כל מה שלא סיפרו לכם בפרסומות

מיצובישי אאוטלנדר 2022 נתפסת כאחת מה-SUV-ים המשפחתיים הנחשקים של השנים האחרונות. היא נראית טוב, נוסעת חלק ומגיעה עם שם משפחה יפני שמבטיח “אמינות”.
אבל בואו נשים את הקוסמטיקה בצד לרגע – כמה דלק היא צורכת באמת ביום-יום? האם הנתונים שאתם רואים על הנייר מסתדרים עם מה שהמשאבה מרמזת? הגיע הזמן לצלול אל תוך מיכל הדלק ולגלות מה עומד מאחורי המספרים.

נתונים רשמיים מול מציאות יומיומית – לא תמיד זה אותו הסיפור

לפי מיצובישי, הדגם ההיברידי החדש של האאוטלנדר תשפ’’ב (2022) מציע צריכת דלק מרשימה של כ-18.1 ק“מ לליטר – לפחות לפי בדיקות המעבדה. נשמע נהדר, נכון?
אז זהו, שזה תלוי בכמה דברים שלא תמיד לוקחים בחשבון:

• סגנון נהיגה: נהיגה עירונית לעומת בינעירונית תביא לתוצאות שונות לחלוטין.
• עומס הרכב: שבעה נוסעים, שלוש מזוודות וכלב – הצריכה תשתנה.
• מערכות חשמליות: מזגן, טעינת טלפונים, חימום מושבים? הם גם “שותים”.

למי שלא נוהג כמו קואלה על כדורי הרגעה – המציאות קרובה יותר ל-12–14 ק״מ לליטר. בימים חמים למשל, כשהמזגן עובד משמרות כפולות, המספר יכול לרדת עוד יותר.

האם היברידית שווה את זה?

האאוטלנדר 2022 זמינה גם בגרסת Plug-In Hybrid (PHEV), כלומר כזו שפועלת גם על חשמל וגם על בנזין. כאן כבר נכנסים לעולם שונה – יש רכב, ויש תחנת כוח קטנה שמתארחת בתא המטען.
ולמרות הטכנולוגיה, יש פה גם שאלות לא קטנות.

אז האם הפלאג-אין באמת חוסך לי כסף? הנה 5 שאלות נפוצות:

• Q: כמה חשמלית היא באמת?
• A: כ-55 ק״מ של טווח חשמלי בלבד, ואז הבנזין נכנס לפעולה. כלומר, אם אתה גר בתל אביב ונוסע לחולון – אתה מסודר.
• Q: אפשר רק על חשמל?
• A: כן, כל עוד לא נגמר. נסיעות קצרות הן שיא החיסכון של הדגם.
• Q: כמה חסכתי לעומת בנזין רגיל?
• A: זה תלוי. אם אתה טוען באופן קבוע בבית, יכול להיות שתחסוך כמה מאות שקלים בחודש.
• Q: והיא שקטה יותר?
• A: עד שהמנוע כן נכנס לפעולה – כן. אחרי זה? חזרנו לסטנדרט.
• Q: זה מתאים לנסיעות ארוכות?
• A: רק אחרי שטענת, והבנת שהטווח החשמלי מוגבל. אחרת, זו פשוט אאוטלנדר רגילה עם סוללה שסוחבת משקל נוסף.

מתי צריכת הדלק באמת מפתיעה לטובה?

התשובה תלויה בעיקר באיך אתם מתנהגים. אם יש לכם רגל כבדה – שום פלאג-אין לא יציל אתכם מתור בתחנת הדלק.
אבל עם קצת הידוק חגורה ונהיגה רציונלית, פתאום תגלו שאתם מגיעים ל-15–16 ק״מ לליטר גם בגרסאות הבנזין.

כמה עצות שיכולות לעשות הבדל במספרים:

• אל תלחצו ברמזור, זה SUV – לא פרארי.
• הימנעו משימוש מוגזם במזגן או מצבים “קרים מדי”.
• בדקו לחץ אוויר בגלגלים – כן, זה משפיע.
• הקו הכי ישר – גם הכי חסכוני. פחות בלימות והאצות = תדלוק פחות תכוף.

האם היבריד שווה את ההשקעה? תלוי איפה אתם גרים

אם אתם גרים בעיר, עם נסיעות יומיומיות קצרות, והיכולת לטעון את הרכב בלילה – ה-PHEV יכול להיות זהב.
אבל אם אתם עושים נסיעות בין חדרה לבאר שבע פעמיים בשבוע – אתם תראו את האאוטלנדר כמו עוד SUV רגיל וטוב, לא נס חסכוני.

כמה זה שווה לכם? הנה חישוב קטן

• אאוטלנדר בנזין צורכת בממוצע 1 ליטר ל-12 ק״מ = כ-0.83 ליטר לעשרה ק״מ.
• ה-PHEV צורכת כ-1 ל-18 במיטבה – כ-0.55 ליטר לעשרה ק״מ.
• נניח שאתם נוסעים 1,500 ק״מ בחודש – ההפרש יכול להגיע ל-150 ש”ח ואף יותר.

מכאן תעשו את החשבון: תוך כמה זמן תחזירו את ההוצאה העודפת? ולמה זה אולי בכלל לא מה שמשנה לכם.

אז מה הסיפור של מיצובישי אאוטלנדר 2022?

לקנות רכב לפי צריכת דלק זה כמו לבחור קינוח לפי מספר קלוריות – חשוב, אבל זה לא כל הסיפור.
מיצובישי אאוטלנדר 2022 מציעה חבילה טובה להפליא – גם אם היא לא תמיד “שותה מעט”. היא מרווחת, הילדים יירדמו בה לפני שתסיימו לספור עד חמש, והתחושה על הכביש? די מוצקה ומרגיעה.

אז האם היא חסכונית? יחסית – בהחלט. אבסולוטית – תלוי איך אתם נוהגים, כמה אתם טוענים, ומה אתם מצפים מחיים עם SUV גדול.

וזכרו, גם כשהתדלוק קצת יקר, לפחות תעשו את זה בסטייל – עם גג פנורמי, מערכות בטיחות עדכניות, ותינוק שיושב מאחור וצועק לכם “אבא, תן עוד פוש!”.

ברוכים הבאים לעולם רכבי הפלאג-אין הייבריד (PHEV). עולם שמשלב בין הטוב משני העולמות: נסיעה שקטה וחסכונית על חשמל בתוך העיר, וכוח וטווח נסיעה ארוך של מנוע בנזין מחוץ לעיר. זה פתרון מצוין להרבה מאוד נהגים ומשפחות בישראל. אבל רגע לפני שרצים לאולם התצוגה, עולה השאלה הגדולה: איזו PHEV תתאים לכם? היום נצלול להשוואה מרתקת. נפגוש שתי שחקניות מרכזיות בקטגוריית רכבי הפנאי המשפחתיים הפופולריים. מיצובישי אאוטלנדר PHEV מול קיה ספורטאז’ PHEV. בואו נגלה במה כדאי לבחור.

הזירה נפתחת: מיתוסים ומתחרים

קטגוריית רכבי הפנאי PHEV צומחת כל הזמן. יש הרבה אופציות בשוק. אבל האאוטלנדר והספורטאז’ הן שתיים מהמוכרות והרלוונטיות ביותר. כל אחת מהן מגיעה עם יתרונות משלה. כל אחת פונה לקהל קצת אחר. ההשוואה ביניהן היא כמעט בלתי נמנעת למי שמתלבט. בואו נשים אותן זו לצד זו ונראה מה כל אחת מציעה. ננסה לענות על השאלה: מה עדיף?

המתמודדות: הצגה קצרה

מיצובישי אאוטלנדר PHEV – הוותיק והמנוסה

האאוטלנדר PHEV הוא אחד מחלוצי הטכנולוגיה הזו בעולם. הוא קיים בשוק כבר הרבה שנים. עבר שדרוגים ושיפורים לאורך הדורות. הוא נתפס כרכב אמין, פרקטי ומוכח. יש לו מוניטין של רכב שעושה את העבודה בלי דרמות מיותרות. הוא נראה כמו רכב פנאי קלאסי. פחות מתחכם בעיצוב, יותר ענייני.

קיה ספורטאז’ PHEV – החדש והמסקרן

הספורטאז’ PHEV הוא כניסה חדשה יחסית לזירת הפלאג-אין. הוא מבוסס על הדור החדש והנוכחי של הספורטאז’. זה אומר שהוא מביא איתו את כל הטכנולוגיה העדכנית ביותר של קיה. עיצובו נועז ופורץ דרך. תא הנוסעים שלו מודרני מאוד ודיגיטלי. הוא מנסה לערער על הסדר הקיים.

ראש בראש: השוואה מעמיקה

עכשיו הגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה. מה באמת ההבדלים המשמעותיים? על מה לשים דגש כשעושים השוואה? נתמקד בנקודות שהכי חשובות למי שמחפש רכב PHEV משפחתי.

מערכת ההנעה: כוח, סוללה וטווח חשמלי

זו הלב הפועם של רכב PHEV. ההבדלים כאן יכולים להשפיע משמעותית על חווית השימוש היומיומית ועל החיסכון בדלק.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: מגיע בדרך כלל עם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר. המערכת ההיברידית כוללת שני מנועים חשמליים (אחד קדמי, אחד אחורי). זה מעניק לו הנעה כפולה יעילה. טווח הנסיעה החשמלי הרשמי (WLTP) עומד לרוב על כ-50-60 ק”מ, תלוי דגם ושנתון. בפועל, בנסיעה אמיתית, צפו לטווח מעט נמוך יותר, אולי באזור ה-40-50 ק”מ. הסוללה בנפח סביר (לרוב 13.8 קוט”ש).
• קיה ספורטאז’ PHEV: מצויד בדרך כלל במנוע בנזין קטן יותר בנפח 1.6 ליטר טורבו. גם כאן יש שילוב של מנוע חשמלי חזק. היתרון הגדול שלו הוא הסוללה הגדולה יותר (לרוב 13.8 קוט”ש, אך לרוב מציג טווח רשמי ארוך יותר). טווח הנסיעה החשמלי הרשמי שלו גבוה משמעותית, ויכול להגיע לכ-70-78 ק”מ (WLTP). בשימוש יום יומי, זה יכול להתבטא בטווח חשמלי אמיתי של 55-65 ק”מ.

השוואה פרקטית: אם רוב הנסיעות שלכם קצרות, בתוך העיר או לפרוורים הקרובים (נניח הלוך ושוב לעבודה, קניות, חוגים לילדים), הטווח החשמלי הארוך יותר של הספורטאז’ PHEV יכול להיות יתרון עצום. הוא מאפשר לכם לכסות חלק גדול יותר מהיום על חשמל בלבד, בתנאי שאתם מטעינים באופן קבוע בבית או בעבודה. האאוטלנדר עדיין מאפשר כיסוי נרחב של נסיעות יום יומיות, אבל פחות מכך.

במה כדאי לבחור? אם טווח חשמלי מקסימלי ליומיום הוא בראש סדר העדיפויות שלכם, הספורטאז’ נותן יתרון. אם אתם פחות מוטרדים מהטווח החשמלי המדויק וסומכים על המוניטין המוכח של המערכת, האאוטלנדר הוא אופציה מצוינת.

ביצועים ונהיגה: איך הן מרגישות על הכביש?

אף אחד לא מצפה מרכב פנאי משפחתי להיות מכונית ספורט, אבל נוחות נסיעה, יציבות ותגובה חשובים.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: נסיעתו לרוב נוחה ורכה. הוא מכוון יותר לנוחות מאשר ליכולת דינמית. השילוב בין המנועים החשמליים לבנזין חלק יחסית. התאוצה חשמלית שקטה ונעימה בעיר. מחוץ לעיר, כשהמנוע הבנזין נכנס לפעולה, הוא יכול להרגיש קצת פחות זריז בהשוואה למתחרים מודרניים יותר.
• קיה ספורטאז’ PHEV: מרגיש בדרך כלל מודרני ומהודק יותר בנהיגה. ההיגוי חד יותר. הוא מספק תחושת ביטחון גבוהה יותר בפניות. השילוב עם מנוע ה-1.6 ליטר טורבו יכול להיות נמרץ יותר. הוא מציע חווית נהיגה מעט דינמית וקלילה יותר.

על מה ללכת? אם אתם מעדיפים נוחות מרבית ונסיעה רגועה, האאוטלנדר יתאים לכם. אם אתם מחפשים תחושת נהיגה מודרנית יותר, תגובות זריזות והתנהגות כביש מעט יותר ספורטיבית (בגבולות הקטגוריה), הספורטאז’ עדיף.

עיצוב ותא נוסעים: איפה תרגישו יותר בבית?

אי אפשר להתעלם מהמראה ומהאווירה בפנים. זה המקום בו תבלו את מרבית זמנכם.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: עיצוב חיצוני ופנימי קלאסי ושמרני יותר. תא הנוסעים פונקציונלי, עם כפתורים פיזיים רבים (יתרון לחלק, חסרון לאחרים). מערכת המולטימדיה עשויה להרגיש מעט פחות עדכנית בהשוואה למתחרים. איכות החומרים טובה, הכל מרגיש בנוי לעבודה.
• קיה ספורטאז’ PHEV: עיצוב חיצוני נועז מאוד, בולט בשטח. תא הנוסעים עשה קפיצת מדרגה משמעותית בדור החדש. הוא כולל מסכים גדולים ומחוברים תחת קורת גג אחת (מסך מולטימדיה ולוח מחוונים דיגיטלי). יש פחות כפתורים פיזיים ויותר שליטה דרך מסך המגע. האווירה בפנים מודרנית וטכנולוגית מאוד. איכות החומרים טובה מאוד, והתחושה היא של רכב יוקרתי יותר.

השוואה: כאן מדובר בעיקר בטעם אישי. האם אתם בעד עיצוב קלאסי ופונקציונלי או בעד מראה עתידני וטכנולוגיה מתקדמת? מבחינה פרקטית, לוח המחוונים הדיגיטלי בספורטאז’ נותן יותר מידע בצורה ברורה. מצד שני, כפתורים פיזיים באאוטלנדר לפעולות כמו מיזוג יכולים להיות נוחים יותר לשימוש תוך כדי נהיגה.

פרקטיות ומרווח פנימי: כמה משפחה נכנסת?

רכבי פנאי משפחתיים נמדדים קודם כל ביכולתם להכיל משפחה וציוד. האאוטלנדר PHEV בדרך כלל מגיע בתצורת 5 מקומות ישיבה (להבדיל מגרסאות בנזין מסוימות שלו שהיו 7 מקומות). הספורטאז’ PHEV הוא גם רכב 5 מקומות.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: מרווח פנימי טוב מאוד. המושב האחורי מרווח ונוח. תא המטען גדול ושימושי (לרוב באזור ה-460-490 ליטר). צורתו מלבנית ומאפשרת העמסה קלה.
• קיה ספורטאז’ PHEV: מרווח פנימי גם כן טוב מאוד. בדרך כלל יש שפע של מקום לרגליים במושב האחורי. תא המטען בגרסת ה-PHEV קטן יותר מגרסאות הבנזין הרגילות בשל מיקום הסוללה. נפחו נע בדרך כלל באזור ה-540 ליטר. נתון זה הוא טוב מאוד לקטגוריה.

מה עדיף? מבחינת מרווח ישיבה, שניהם מציעים מקום מצוין למשפחה. מבחינת נפח תא מטען, הספורטאז’ PHEV לרוב מציע נפח רשמי גדול יותר. בחיים האמיתיים, לפעמים צורת תא המטען חשובה לא פחות מהנפח הרשמי. שווה לבדוק ולהכניס עגלת ילדים או מזוודות כדי לראות איך זה מרגיש לכם.

אבזור ובטיחות: מה מקבלים בשביל הכסף?

בטיחות אקטיבית ואבזור נוחות הם סטנדרט חשוב היום. שניהם מגיעים עם חבילות בטיחות אקטיביות מתקדמות.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: בדרך כלל מציע חבילת אבזור עשירה. מערכות בטיחות אקטיביות כמו בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, בלימת חירום אוטונומית וכדומה קיימות בדגמים המאובזרים. האבזור בפנים לרוב פונקציונלי ומכיל את מה שצריך.
• קיה ספורטאז’ PHEV: בהיותו דגם חדש יותר, לרוב הוא מגיע עם הדור האחרון של מערכות הבטיחות והאבזור. זה כולל לעיתים מערכות מתקדמות יותר כמו סיוע אקטיבי לשינוי נתיב, מצלמות 360 מעלות איכותיות יותר, ומערכות מולטימדיה ותקשורת (Apple CarPlay/Android Auto) שעובדות בצורה חלקה ומהירה יותר.

השוואה: בשניהם תקבלו רכב בטוח ומאובזר היטב. הספורטאז’ עשוי להרגיש יוקרתי וטכנולוגי יותר מבחינת האבזור והממשק עם המשתמש, ולקבל ציונים גבוהים יותר במבחני ריסוק עדכניים יותר (בשל היותו דגם חדש). האאוטלנדר מציע חבילה בטיחותית טובה שהוכיחה את עצמה.

עלויות: מחיר, צריכת דלק ואחזקה

הכיס מדבר, בסופו של דבר. קשה לתת מחירים מדויקים כי הם משתנים כל הזמן, אבל אפשר לדבר על מגמות.

• מחיר רכישה: לרוב, רכבי PHEV יקרים יותר מגרסאות בנזין או היברידיות רגילות. ההשוואה בין האאוטלנדר לספורטאז’ תלויה ברמת הגימור ובמבצעים, אבל הן לרוב מתומחרות באופן דומה או עם פערים קטנים יחסית באותה קטגוריה. הספורטאז’, כדגם חדש, עשוי להיות מתומחר מעט גבוה יותר.
• צריכת דלק: זה העניין המרכזי ב-PHEV. אם אתם מטעינים הרבה ונוסעים בעיקר חשמלי, צריכת הדלק תהיה נמוכה מאוד. ברגע שהסוללה מתרוקנת והרכב הופך להיברידי רגיל (בנסיעות ארוכות למשל), צריכת הדלק של האאוטלנדר עם מנוע ה-2.4 ליטר תהיה לרוב פחות טובה מזו של הספורטאז’ עם מנוע ה-1.6 ליטר טורבו. בפועל, בנסיעה משולבת ארוכה, צפו לצריכה של 1:10 עד 1:14 ק”מ לליטר, תלוי בתנאים ובסגנון הנהיגה.
• אחזקה: רכבי PHEV מורכבים יותר מרכבים רגילים. יש להם מנוע בנזין, מנועים חשמליים וסוללה גדולה. עלויות הטיפולים התקופתיים עשויות להיות יקרות יותר. גם החלפת חלקים במערכת ההיברידית יכולה להיות יקרה (אם כי התקלות נדירות יחסית והסוללה לרוב באחריות ארוכה). עלות הביטוח גם היא פקטור שיש לבדוק.

במה כדאי לבחור מהבחינה הכלכלית? בטווח הקצר, זה תלוי במחיר הרכישה ובכמה אתם מנצלים את הנסיעה החשמלית. בטווח הארוך, עלויות התחזוקה וצריכת הדלק בנסיעות ארוכות (היברידיות) הופכות לרלוונטיות יותר. הטווח החשמלי הגדול יותר של הספורטאז’ יכול לחסוך יותר דלק ביומיום, אם אתם מטעינים באופן קבוע. האאוטלנדר הוכיח אמינות לאורך שנים, מה שיכול להוריד עלויות תיקונים לא מתוכננים.

תרחישים מהחיים: מי מתאים למי?

בואו נחשוב על סיטואציות יום יומיות.

נסיעות יום-יומיות (פנדלים וגן)

אם אתם גרים ביישוב צמוד לעיר, או נוסעים כמה עשרות קילומטרים ביום לעבודה ובחזרה, בתוספת הורדות והקפצות של ילדים, סביר להניח שחלק ניכר מהנסיעות הללו יהיו חשמליות לחלוטין בשני הרכבים. בספורטאז’ PHEV, עם הטווח החשמלי הגדול יותר, הסיכוי שתכסו את כל היום על חשמל בלבד ללא צורך בהפעלת מנוע הבנזין גדול יותר, במיוחד אם אתם מטעינים בבית או בעבודה. זה אומר נסיעה שקטה וחיסכון משמעותי בדלק. האאוטלנדר גם ייתן חיסכון עצום בשימוש כזה, אבל ייתכן שתראו את מנוע הבנזין נכנס לפעולה מוקדם יותר.

נסיעות בינעירוניות וטיולים

בנסיעה ארוכה מתל אביב לצפון או לדרום, הסוללה החשמלית תתרוקן יחסית מהר (תוך שעה-שעה וחצי נסיעה מהירה). בשלב זה, שני הרכבים הופכים להיברידיים “רגילים”. ההבדלים בצריכת הדלק בנסיעה כזו יהיו רלוונטיים יותר. כמו שציינו, מנוע ה-1.6 ליטר טורבו בספורטאז’ צפוי להיות חסכוני יותר ממנוע ה-2.4 ליטר של האאוטלנדר במצב היברידי ארוך טווח. נוחות הנסיעה בכביש מהיר גם חשובה כאן. שניהם נוחים, אבל תחושת היציבות והבידוד מרעשי כביש ורוח עשויה להשתנות מעט.

משפחה עם ילדים

כאן המרווח הפנימי ותא המטען נכנסים לתמונה. שניהם מספקים מקום מצוין למושבי בטיחות (עם חיבורי איזופיקס). שני תאי המטען גדולים מספיק לרוב הצרכים המשפחתיים, כולל עגלות וקניות. ההבדלים הקטנים בגודל או בצורה יכולים להשפיע אם אתם נוהגים למלא את הרכב עד אפס מקום בטיולים ארוכים. מבחינת נוחות השימוש היומיומית עם ילדים, שניהם ישרתו אתכם נאמנה.

השורה התחתונה: אז במה כדאי לבחור?

אחרי כל ההשוואה הזו, ברור שאין תשובה אחת נכונה לכולם. הבחירה בין מיצובישי אאוטלנדר PHEV לקיה ספורטאז’ PHEV תלויה בצרכים וההעדפות הספציפיות שלכם. על מה ללכת בסופו של דבר?

מי יתאים לכם? טיפים לבחירה נכונה.

בחרו במיצובישי אאוטלנדר PHEV אם:

• אתם מחפשים רכב עם מוניטין אמינות מוכח לאורך שנים בטכנולוגיית PHEV.
• אתם מעדיפים עיצוב פחות מתחכם ותא נוסעים פונקציונלי עם כפתורים פיזיים.
• טווח הנסיעה החשמלי של כ-40-50 ק”מ ביום מספיק לכם לרוב הנסיעות (בתנאי שאתם מטעינים).
• נוחות נסיעה רכה ורגועה חשובה לכם יותר מדינמיות בנהיגה.

בחרו בקיה ספורטאז’ PHEV אם:

• אתם רוצים את הטווח החשמלי המקסימלי האפשרי לקטגוריה, כדי למקסם את הנסיעה החשמלית ביומיום (בתנאי שאתם מטעינים).
• עיצוב נועז, מודרני ותא נוסעים עתידני עם מסכים גדולים קורץ לכם יותר.
• אתם מחפשים תחושת נהיגה מעט יותר מהודקת ודינמית.
• אתם רוצים את הדור האחרון של מערכות בטיחות ואבזור נוחות.

ההמלצה הכי חשובה היא פשוטה: לכו לאולמות התצוגה. שבו בשני הרכבים. בדקו את המרווח. שחקו עם מערכות המולטימדיה. והכי חשוב: קחו את שניהם לנסיעת מבחן. רק כך תרגישו מי מהם “מדבר” אליכם יותר, ומי עונה טוב יותר על הצרכים הספציפיים שלכם. בהצלחה בבחירה!

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעשות סדר בבלגן ולהבין לעומק את עולם הרכב הישראלי.
הפעם אנחנו צוללים לתוך קטגוריה ספציפית שהייתה פופולרית מאד בעבר ועודנה רלוונטית בשוק היד שנייה: המיניוואנים הקומפקטיים.
בזמנו, הם הציעו פתרון מעולה למשפחות שצריכות קצת יותר מקום מבלי לקנות רכב גדול ויקר מדי.
היום, בעידן שבו רכבי הפנאי (SUV) שולטים ביד רמה, המיניוואנים הקומפקטיים אמנם ירדו מהכותרות כרכבים חדשים, אבל הם בהחלט אופציה מעניינת בשוק המשומשות.
אחד הדגמים הבולטים בקטגוריה הזו, שזכה לפופולריות רבה גם בישראל בזמנו, הוא המאזדה 5.
Mazda 5, או כמו שהיא מוכרת גם בכינויים פחות רשמיים כמו “מאזדה חמש”, היא מכונית מסוג MPV (Multi-Purpose Vehicle), כלומר רכב רב תכליתי.
היא יוצרה על ידי יצרנית הרכב היפנית מאזדה (Mazda) בין השנים 2005 ל-2015 (או 2017 בשווקים מסוימים כמו יפן וטייוואן עבור הדור האחרון).
בישראל, היא נמכרה בעיקר בדור השני שלה (2010-2015), והפכה להיות בחירה נפוצה בקרב משפחות בזכות תצורת ה-6 או 7 מושבים הייחודית שלה והדלתות האחוריות ההזזה.
אז מה שווה המאזדה 5 בשנת 2025, כשהיא כבר נמכרת אך ורק בשוק היד שנייה?
האם היא עדיין אופציה טובה למשפחות?
מהן נקודות החוזק והחולשה שלה ביחס למתחרות מאותה תקופה, כמו טויוטה ורסו (Toyota Verso), סיטרואן C4 גראנד פיקאסו (Citroën C4 Grand Picasso) או פורד גראנד C-MAX (Ford Grand C-MAX)?
בסקירה המעמיקה הזו, נצלול לכל ההיבטים החשובים של המאזדה 5, כפי שהיא רלוונטית לרוכשים פוטנציאליים בישראל נכון לאפריל 2025.
נבחן את העיצוב, תא הנוסעים, הטכנולוגיה (או היעדרה…), יחידות ההנעה הנפוצות בישראל, חווית הנהיגה, נושא הבטיחות שכל כך חשוב היום, וכמובן – את נושא ה*מחיר* בשוק המשומשות.
נציג את ה*יתרונות* וה*חסרונות* המרכזיים שלה, נדבר על *תקלות* או *בעיות* נפוצות שכדאי להיות מודעים אליהן ברכב בגילה, ונשווה אותה ל*בהשוואה* למתחרותיה.
בסוף, ניתן *פסק דין* ברור שיעזור לכם להחליט *האם כדאי לקנות* מאזדה 5 משומשת, ולמי היא מתאימה במיוחד.
אז בואו נצא לדרך.

II. עיצוב חיצוני: פונקציה מעל פורמה (אבל עם טוויסט יפני)

פילוסופיה עיצובית ורושם כללי

המאזדה 5, במיוחד בדור השני שלה (ה-CW), היא קודם כל רכב פונקציונלי.
העיצוב החיצוני שלה לא נועד לזעזע או להכתיב טרנדים, אלא לשרת מטרה ברורה: מקסום המרחב הפנימי והנגישות.
עם זאת, מאזדה השתדלה להכניס בה קצת יותר אישיות ודינמיות מאשר מיניוואנים אחרים מאותה תקופה שנראו לעיתים כקופסאות משעממות.
היא עוצבה בהשראת שפת העיצוב Nagare (יפנית ל”זרימה”) של מאזדה דאז, שהתבטאה בקווי מתאר גליים על הדלתות הצדדיות.
היום, בפרספקטיבה של 2025, העיצוב שלה נראה כמובן שמרני ופחות מודרני, אבל הוא עדיין נעים לעין ולא מיושן באופן קיצוני.
יש לה נוכחות כביש צנועה יחסית, והמידות שלה קומפקטיות למדי ביחס לרכב שיכול להסיע 6 או 7 נוסעים.
היא בהחלט לא נראית כמו רכב מסחרי, וזה יתרון למשפחות.

אלמנטים עיצוביים מרכזיים

בחזית, המאזדה 5 מציגה את גריל “חיוך” המזוהה של מאזדה מאותה תקופה, בשילוב פנסים ראשיים גדולים יחסית שמשתלבים היטב בקווים הכלליים.
זהו מראה אדיב וידידותי, המתאים לאופי המשפחתי של הרכב.
הפרופיל הוא המאפיין הבולט ביותר, כמובן, בזכות הדלתות האחוריות ההזזה.
הדלתות האלה, שנעות על מסילה (לרוב גלויה, אם כי משתלבת יחסית טוב בעיצוב), הן גיים-צ’יינג’ר אמיתי למשפחות עם ילדים קטנים או במושבי בטיחות.
פתיחה רחבה במקומות צרים, כניסה ויציאה נוחות – זה פשוט עובד.
קווי המתאר הגליים שהוזכרו קודם מוסיפים עניין ויזואלי מהצד, ומונעים מהפרופיל להיות משעמם מדי.
החלק האחורי מעוצב בפשטות יחסית, עם פנסים אופקיים גדולים ודלת תא מטען רחבה.
אין כאן דרמות עיצוביות מיוחדות, הכל מכוון לפונקציונליות וגישה נוחה לתא המטען.

חישוקים ופרטים נוספים

המאזדה 5 ששווקה בישראל הגיעה לרוב עם חישוקי פלדה פשוטים עם כיסוי פלסטיק ברמות הגימור הבסיסיות, או חישוקי סגסוגת קלה (מגנזיום) פשוטים יחסית ברמות הגימור הגבוהות יותר.
הגדלים הנפוצים היו 16 או 17 אינץ’.
חשוב לבדוק את מצב החישוקים והצמיגים ברכב משומש, שכן החלפת צמיגים היא הוצאה לא מבוטלת וחישוקים עקומים עלולים להעיד על בלאי או נזקים.
סך הכל, העיצוב החיצוני של המאזדה 5 הוא עיצוב של רכב פונקציונלי שעוצב בצורה נעימה ובלי יומרות ספורטיביות או יוקרתיות.
הוא נראה מתאים לייעודו כרכב משפחתי שימושי.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: בית על גלגלים (קומפקטי)

אווירה כללית וקונספט עיצובי

כשנכנסים לתא הנוסעים של המאזדה 5, האווירה הכללית היא של פשטות ופרקטיות.
עיצוב הדשבורד הוא פונקציונלי, עם קווים נקיים ובלי יותר מדי אלמנטים מורכבים.
הקונספט העיצובי הוא די שמרני וטיפוסי למאזדה מאותה תקופה, עם פוקוס על הנדסת אנוש טובה וגישה נוחה לפקדים החשובים.
הכל נמצא איפה שהייתם מצפים שיהיה, וזה יתרון משמעותי בשימוש יומיומי.
אין כאן מסכי ענק או גימיקים עיצוביים מודרניים, אבל יש תחושה של סביבת נהג ונוסעים שתוכננה לשימוש משפחתי אינטנסיבי.

איכות חומרים והרכבה

איכות החומרים במאזדה 5 היא, ובכן, תואמת את תקופתה ואת מיצובה כמיניוואן עממי.
רוב הדשבורד וחיפויי הדלתות עשויים מפלסטיק קשיח יחסית.
בחלקים העליונים של הדשבורד ובחיפויי הדלתות הקדמיות ניתן למצוא לעיתים פלסטיק רך יותר למגע, שמעניק תחושה מעט משודרגת.
ברמות גימור גבוהות יותר ייתכנו גימורים דמויי אלומיניום או פסנתר שחור כדי לשבור את המונוטוניות.
ההרכבה בדרך כלל סולידית למדי, ומאזדה ידועה במוניטין טוב בתחום זה.
ברכב משומש משנתונים ישנים, צפויים כמובן סימני בלאי טבעיים על החומרים, ואולי גם קרקושים קלים מחלקים שונים.
חשוב לבדוק במיוחד את אזור הדלתות ההזזה, שכן המנגנונים והאטמים שלהם עשויים להתבלות עם הזמן.
סך הכל, איכות החומרים במאזדה 5 אינה יוקרתית, אבל היא נראית עמידה ונועדה לעמוד בשימוש יומיומי של משפחה.

הנדסת אנוש ונוחות תפעול

הנדסת האנוש במאזדה 5 היא נקודת זכות משמעותית.
הכל מונח בצורה הגיונית ואינטואיטיבית.
בקרת האקלים (מערכת מיזוג אוויר) נשלטת על ידי כפתורים ובוררים פיזיים, שהם הרבה יותר קלים לתפעול תוך כדי נהיגה ממסכי מגע מודרניים.
מערכת השמע הבסיסית פשוטה לתפעול אף היא.
הראות החוצה טובה יחסית בזכות שטח חלונות גדול ועמדת נהיגה גבוהה.
המושבים הקדמיים בדרך כלל נוחים מספיק לנסיעות קצרות ובינוניות, ומציעים תמיכה סבירה.

מושבים ומרווח פנימי

המאזדה 5 הוצעה בישראל בעיקר בתצורת 6 מושבים או 7 מושבים.
תצורת 6 המושבים, שהייתה די ייחודית, כללה שני מושבי קפטן בשורה השנייה ומעבר נוח לשורה השלישית.
בחלק מהגרסאות עם 6 המושבים, מאזדה שילבה מערכת Karakuri שהפכה את משענת היד המרכזית בשורה השנייה למושב קטן נוסף (סה”כ 7), או הסתירה תא אחסון.
המושבים בשורה השנייה ניתנים להזזה על מסילות ולהטיה של משענת הגב, מה שמאפשר גמישות מסוימת לחלוקת המרווח בין השורה השנייה לשלישית.
המרווח בשורה השנייה טוב מאד עבור שני נוסעים מבוגרים (או שלושה ילדים בגרסת ה-7 מושבים).
השורה השלישית, לעומת זאת, מתאימה בעיקר לילדים קטנים או לנסיעות קצרות מאד של מבוגרים.
המרווח לרגליים שם מוגבל, וגם הכניסה והיציאה, למרות הדלתות ההזזה, דורשות קצת גמישות.
מרווח הראש בכל המושבים בדרך כלל טוב.

נפח תא מטען ושימושיות

נפח תא המטען במאזדה 5 תלוי משמעותית בתצורת המושבים.
כאשר כל שבעת המושבים בשימוש, נפח תא המטען סמלי למדי ומספיק בקושי לכמה תיקי קניות קטנים.
זה חיסרון ברור אם אתם מתכננים נסיעה עם 7 נוסעים וציוד.
כאשר המושבים בשורה השלישית מקופלים (פעולה פשוטה יחסית), נפח תא המטען גדל משמעותית והופך למרווח ושימושי מאד, עם סף הטענה נמוך ופתח רחב בזכות דלת תא המטען הגדולה.
קיפול השורה השנייה יוצר חלל הטענה עצום שמתאים גם להובלת פריטים גדולים.
השימושיות של תא המטען ושל המרווח הפנימי היא אחת מנקודות החוזק המרכזיות של המאזדה 5.
הדלתות ההזזה מקלות מאד על כניסה ויציאה מהרכב במקומות חניה צרים, ועל קשירת ילדים במושבי בטיחות.
יש גם תאי אחסון קטנים ושימושיים הפזורים בתא הנוסעים, כמו תאי אחסון תחת המושבים בשורה השנייה (תלוי ברמת הגימור).

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: פשטות של פעם

מערכות טכנולוגיות ואבזור נוחות

כשמדברים על טכנולוגיה במאזדה 5, חשוב לזכור שמדובר ברכב שעיקרו תוכנן לפני יותר מעשור.
הטכנולוגיה כאן היא בסיסית למדי ביחס לסטנדרטים של 2025.
האבזור מתמקד בעיקר בפריטי נוחות בסיסיים שהיו נפוצים באותה תקופה.
בקרת אקלים (לרוב ידנית, ולעיתים מפוצלת ברמות גימור גבוהות), חלונות חשמל, מראות צד חשמליות, נעילה מרכזית – זה פחות או יותר הבסיס.
בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר ניתן למצוא בקרת שיוט (לרוב לא אדפטיבית), חימום מושבים קדמיים, ולעיתים גג שמש (לא פנורמי בדרך כלל).
מערכות כמו כניסה והנעה ללא מפתח היו נדירות או לא קיימות בדגמים ששווקו בישראל.

מערכת מולטימדיה ולוח מחוונים

מערכת המולטימדיה המרכזית, אם בכלל ניתן לקרוא לה כך, היא בדרך כלל רדיו דיסק פשוט עם תצוגת מידע קטנה ולא צבעונית.
דגמים מסוימים, בעיקר ברמות גימור גבוהות יותר או עם חבילות אופציונליות, יכללו מסך מגע קטן יחסית (בגודל של 5-7 אינץ’) שתפקד בעיקר כממשק למערכת השמע ולמחשב הדרך.
התצוגה אינה חדה או איכותית בסטנדרטים של היום, ומהירות התגובה איטית.
מערכות הפעלה מודרניות כמו Apple CarPlay או Android Auto אינן נתמכות באופן מקורי.
קישוריות סמארטפונים מוגבלת בדרך כלל לחיבור AUX, ולעיתים גם חיבור USB בדגמים מאוחרים יותר.
בלוטות’ לדיבורית היה אופציה שקיימת בחלק מהדגמים.
לוח המחוונים הוא אנלוגי ברובו, עם מד מהירות, מד סל”ד, מחווני דלק וחום מנוע, וביניהם מסך קטן (בדרך כלל מונוכרומטי) שמציג מידע ממחשב הדרך הבסיסי.
אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי או אפשרויות התאמה אישית מתקדמות.

מערכת שמע

מערכת השמע הסטנדרטית במאזדה 5 היא בסיסית למדי.
היא מורכבת ממספר רמקולים בודדים ומספקת איכות שמע סבירה לחדשות ורדיו, אך לא לצליל עשיר או איכותי.
ברמות גימור גבוהות יותר או בחבילות אופציונליות, ייתכן וקיימת מערכת שמע משודרגת עם יותר רמקולים, אך גם היא לא תהיה ברמה של מערכות שמע יוקרתיות מרכבים מודרניים.
לסיכום פרק הטכנולוגיה והאבזור: המאזדה 5 מציעה אבזור בסיסי ופונקציונלי שתואם את שנת הייצור שלה.
מי שמחפש גאדג’טים, מסכים מתקדמים, קישוריות עשירה או מערכות עזר לנהג – יצטרך לחפש במקום אחר (או ברכב חדש/חדש יותר).
עם זאת, הפשטות הזו עשויה להיות יתרון עבור מי שמעדיף פקדים פיזיים ותפעול קל וברור.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: סוס עבודה יפני

מנוע וביצועים בישראל

המאזדה 5 ששווקה בישראל הגיעה בעיקר עם מנוע בנזין אחד: מנוע 2.0 ליטר בטכנולוגיית MZR של מאזדה.
מנוע זה, ארבעה צילינדרים בטור, הפיק בדרך כלל הספק של סביב 144-150 כוחות סוס (תלוי שנתון וגרסה) ומומנט מרבי של כ-18 קג”מ.
הוא שודך בדרך כלל ל*גיר* אוטומטי פלנטרי עם 5 *הילוכים*.
נתוני התאוצה הרשמיים 0-100 קמ”ש עמדו על כ-11.5-12 שניות, נתון שהיה סביר לגודל ומשקל הרכב בתקופתו, אך בהחלט לא ספורטיבי.
בנהיגה יומיומית, המנוע מספק ביצועים סבירים לתנועה עירונית ובינעירונית רגועה.
הוא מרגיש מספיק חזק לנסיעות עם משפחה קטנה וקצת ציוד, אך עם עומס מלא של נוסעים וציוד, הוא עלול להרגיש קצת מתאמץ, במיוחד בעליות.
תאוצות הביניים לעקיפה דורשות תכנון מראש, וה*גיר* האוטומטי, למרות שהוא אמין בדרך כלל, אינו המהיר או החלק ביותר.
אין למאזדה 5 גרסאות היברידיות או חשמליות – היא רכב בנזין קלאסי. לכן ההתייחסות היא רק ל*צריכת דלק*.

צריכת דלק – המציאות הישראלית

נושא *צריכת דלק* הוא נקודה חשובה לכל רכב, ובמיוחד לרכבים משומשים שבהם עלויות התחזוקה והדלק מהוות חלק משמעותי מההוצאות הכוללות.
בעוד שרכבים חשמליים מדברים על *צריכת אנרגיה* בקוט”ש/100 ק”מ, ומונח ה*צריכת דלק* עבורם הוא למעשה חיפוש נפוץ המעיד על הרצון להשוות עלויות ריצה – במאזדה 5 מדובר בדלק נוזלי אמיתי.
נתוני היצרן עבור המאזדה 5 היו אופטימיים כרגיל (בסביבות 1:12-1:13 ק”מ/ליטר לפי תקן ה-NEDC הישן).
במציאות הישראלית, עם פקקים, עליות וירידות, ונהיגה עם מזגן תמיד פועל, *צריכת הדלק* הריאלית של המאזדה 5 נוטה להיות פחות מרשימה.
בעיר, צפו לנתונים סביב 1:7 עד 1:9 ק”מ/ליטר, תלוי בצפיפות התנועה וסגנון הנהיגה.
בנסיעה בינעירונית רגועה, אפשר להגיע לנתונים טובים יותר, סביב 1:10 עד 1:11 ק”מ/ליטר.
בשילוב של נהיגה עירונית ובינעירונית, הממוצע יעמוד לרוב על כ-1:9 עד 1:10 ק”מ/ליטר.
זו אינה *צריכת דלק* יוצאת דופן לטובה או לרעה עבור רכב בגודל ובגיל הזה, אך היא בהחלט גבוהה יותר מרכבים מודרניים (ובפרט היברידיים או חשמליים).
יש לקחת זאת בחשבון בעת חישוב עלויות התחזוקה הכוללות.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות וביטחון

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

המאזדה 5 תוכננה בראש ובראשונה כרכב משפחתי נוח, ובתחום נוחות הנסיעה היא מספקת בדרך כלל.
המתלים שלה מכוילים לצד הרך יחסית, והיא מצליחה לספוג היטב את מרבית השיבושים והמהמורות בדרכים עירוניות ישראליות.
נסיעה על כבישים בינעירוניים סלולים היטב נוחה ושלווה.
עם זאת, על דרכים משובשות במיוחד או בעת מעבר על פסי האטה גדולים, ייתכן ותורגש טלטלה מסוימת.
בידוד הרעשים במאזדה 5 הוא ממוצע לקטגוריה ולשנתונים שלה.
רעשי מנוע נשמעים היטב בעת תאוצה חזקה, רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות בינעירוניות גבוהות, ורעשי כביש (בעיקר מאספלט מחוספס) נוכחים אף הם.
הם אינם בלתי נסבלים, אך בהחלט ישנם רכבים מודרניים ושקטים יותר.

התנהגות דינמית ותחושת היגוי

אל תצפו מהמאזדה 5 להיות מכונית ספורטיבית.
היא מיניוואן משפחתי, וההתנהגות הדינמית שלה מכוילת לבטיחות ויציבות.
ההיגוי קל יחסית, מה שמקל על התמרון בעיר ובחניות, אך הוא לא מספק יותר מדי משוב מהכביש ומרגיש מעט מנותק.
זוויות גלגול בפניות קיימות ומורגשות, אך הן אינן דרמטיות והרכב נשאר יציב ובטוח כל עוד לא דוחקים אותו לקצה.
אחיזת הכביש טובה בנסיעה רגילה, והרכב צפוי ויציב.
במהירויות גבוהות, המאזדה 5 שומרת על יציבות כיוונית טובה יחסית, אך רגישה לרוחות צד (כמו רבים מהרכבים הגבוהים).
הבלמים מספקים בדרך כלל עוצמת בלימה טובה, ותחושת הדוושה לינארית. אין כאן רגנרציה, כמובן, שכן זהו רכב בנזין ללא יכולות חשמליות.

תמרון בעיר

קלות התמרון בעיר היא יתרון משמעותי של המאזדה 5.
המידות שלה קומפקטיות יחסית למיניוואן, ההיגוי קל, והראות החוצה טובה.
גם רדיוס הסיבוב סביר.
כל אלה הופכים את הנהיגה והחניה בסביבה עירונית לפשוטות יחסית.
בסך הכל, חווית הנהיגה במאזדה 5 היא חוויה של רכב נוח, בטוח וצפוי, המיועד לשינוע רגוע של משפחה.
היעדר *גיר* ידני (בישראל שווקה כמעט רק אוטומטית) וה*הילוכים* האוטומטיים הופכים את הנהיגה לפשוטה ונוחה, גם אם לא דינמית במיוחד.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: מבט לאחור

מבחני בטיחות וציון Euro NCAP

כשמדברים על בטיחות ברכב משומש משנתונים ישנים יחסית, חשוב להבדיל בין הבטיחות הפסיבית (חוזק המרכב, מספר כריות אוויר) לבין הבטיחות האקטיבית (מערכות עזר לנהג מתקדמות).
המאזדה 5 בדורה השני קיבלה ציון של 5 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של Euro NCAP בשנה שבה נבחנה (2010).
זה היה ציון מרבי ומכובד מאד באותה תקופה.
היא השיגה תוצאות טובות בהגנה על נוסעים מבוגרים וילדים, והגנה סבירה על הולכי רגל.
חשוב להדגיש שקריטריוני ה*מבחני בטיחות* וה*מבדקי בטיחות* של Euro NCAP השתנו והפכו מחמירים יותר עם השנים, במיוחד בכל הנוגע למערכות עזר לנהג.
רכב שמקבל היום 5 כוכבים מציע רמה אחרת לגמרי של הגנה אקטיבית ופסיבית מרכב שקיבל 5 כוכבים ב-2010.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

וכאן מגיעה נקודת התורפה המשמעותית של המאזדה 5 בהשוואה לרכבים מודרניים: היעדר מוחלט או כמעט מוחלט של מערכות עזר לנהג (ADAS).
בעוד שרכבים חדשים ב-2025 מגיעים כסטנדרט עם בלימת חירום אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מת ועוד – המאזדה 5 מתקופתה לא כללה את המערכות הללו.
האבזור הבטיחותי הפעיל הסתכם לרוב בבקרת יציבות (ESP) ובקרת משיכה (TCS), מערכות שהפכו לחובה באירופה ובישראל רק בשנים מאוחרות יותר.
גם מספר כריות האוויר (לרוב 6) היה סטנדרטי לתקופתה.
העובדה שהמאזדה 5 קיבלה 5 כוכבים ב-2010 מעידה על כך שהיא הייתה בטוחה יחסית *לתקופתה* מבחינה מבנית והגנה פסיבית.
אך בהשוואה לרכב מודרני, היא מפגרת משמעותית בתחום הבטיחות האקטיבית.
רוכשים של מאזדה 5 משומשת צריכים להיות מודעים לכך שהם מוותרים על שכבת הגנה משמעותית שמערכות ADAS מספקות היום.
ישנן חברות שמתקינות מערכות התרעה (כמו מובילאיי) ברכבים ישנים, וזו אופציה שכדאי לשקול להוסיף, אך היא אינה מספקת את אותה רמת הגנה כמו מערכות מובנות מהיצרן.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): מה שווה היום מאזדה 5 משומשת?

כמה עולה מאזדה 5 בישראל?

השאלה המרכזית עבור רוכשים של רכב משומש היא כמובן *כמה עולה*.
נכון לאפריל 2025, המאזדה 5 נמכרת אך ורק בשוק היד השנייה בישראל.
ה*מחיר* שלה משתנה משמעותית בהתאם לשנת הייצור, הקילומטראז’, מצב הרכב (מכאני וקוסמטי), מספר הידיים, רמת הגימור, והאם עברה תאונות או טיפולים שוטפים כראוי.
מכיוון שהרכב אינו נמכר יותר כחדש, אין לו *מחירון* יצרן רשמי.
מחיר השוק נקבע על פי היצע וביקוש, ועל פי מחירונים פופולריים בשוק היד שנייה בישראל, כמו מחירון לוי יצחק או יד2.
טווח ה*מחיר* עבור מאזדה 5 מהדור השני (2010-2015) נע בדרך כלל בין עשרות אלפי שקלים בודדים (עבור שנתונים ראשונים עם קילומטראז’ גבוה או במצב פחות טוב) ועד סביב 30,000-40,000 ש”ח (עבור שנתונים אחרונים במצב מעולה ועם קילומטראז’ נמוך יחסית).
זהו טווח *מחיר* נמוך יחסית, שהופך אותה לאופציה אטרקטיבית למשפחות עם תקציב מוגבל המחפשות רכב מרווח.

רמות גימור עיקריות בישראל וההבדלים ביניהן

המאזדה 5 שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות. השמות והאבזור המדויק עשויים להשתנות מעט בין שנתונים, אך בדרך כלל ניתן למצוא רמות גימור כמו “קומפורט” (Comfort) ו”לאקשרי” (Luxury) או “אקזקיוטיב” (Executive).
* רמת גימור קומפורט (Comfort): זו בדרך כלל רמת הגימור הבסיסית. היא כוללת את האבזור הסטנדרטי שצוין קודם: מיזוג אוויר (לרוב ידני), חלונות ונעילה חשמליים, רדיו דיסק בסיסי. היא נוטה להגיע עם חישוקי פלדה. תצורת המושבים עשויה להיות 7.
* רמות גימור גבוהות יותר (Luxury/Executive): רמות אלו הוסיפו פריטי אבזור כגון: בקרת אקלים מפוצלת, חישוקי סגסוגת קלה, פנסי ערפל, שליטה מההגה על מערכת השמע, מחשב דרך מורחב יותר, ולעיתים בקרת שיוט, חימום מושבים קדמיים ואפילו גג שמש. תצורת המושבים עשויה להיות 6 או 7, תלוי שנתון וגרסה.
חשוב לוודא מה בדיוק כוללת רמת הגימור ברכב ספציפי שבו מתעניינים, שכן ייתכנו הבדלים קטנים.

אחריות ועלויות תחזוקה

נכון ל-2025, האחריות המקורית מהיצרן על המאזדה 5 כבר פגה מזמן (היא ניתנה לשלוש שנים בדרך כלל).
מי שרוכש רכב כזה, רוכש אותו AS-IS.
ניתן לשקול רכישת אחריות צד שלישי (מכירה) מחברות חיצוניות, אך זו בדרך כלל אחריות מוגבלת מאד שמכסה רק חלקים מסוימים ולתקופה קצרה.
עלויות התחזוקה השוטפת של המאזדה 5 סבירות עבור רכב יפני מאותה תקופה.
חלקי חילוף מקוריים או חלופיים זמינים יחסית.
טיפולים שוטפים (החלפת שמנים, פילטרים) אינם יקרים במיוחד במוסכים כלליים.
עם זאת, כמו בכל רכב משומש, ובוודאי רכב בגיל כזה, יש לקחת בחשבון הוצאות בלתי צפויות עבור *תקלות* ו*בעיות* שעלולות לצוץ עקב בלאי טבעי.

תקלות ובעיות נפוצות

מהידע הנצבר משוק היד השנייה ו*חוות דעת גולשים* (ומוסכניקים), המאזדה 5 נחשבת בדרך כלל לרכב אמין יחסית.
עם זאת, אין רכב חף מ*תקלות*, במיוחד לאחר עשור ויותר על הכביש.
*בעיות* נפוצות שיכולות לצוץ בדגם הזה ובשנתונים האלה כוללות:
* מערכת *הילוכים* אוטומטית: למרות שה*גיר* האוטומטי נחשב עמיד, כמו כל *גיר* אוטומטי ישן, הוא עלול לפתח *בעיות* לאחר קילומטראז’ גבוה או אם לא טופל כראוי (החלפת שמן *גיר*). סימנים כמו החלפות *הילוכים* קשות, החלקה, או רעשים חריגים מחייבים בדיקה.
* מערכת הקירור: רדיאטורים, צינורות ומשאבות מים עלולים להתבלות. התחממות יתר היא *תקלה* שחשוב למנוע.
* מתלים: בולמי זעזועים, תפוחי פרונט וגומיות עלולים להתבלות, במיוחד בהתחשב במצב הכבישים בארץ.
* דלתות הזזה: מנגנוני ההזזה, הרצועות או החשמל (אם אוטומטיות) עלולים לדרוש טיפול לאחר שנים של שימוש. גם האטמים סביב הדלתות האלה יכולים להתבלות ולהוביל לחדירת רעש או מים.
* חשמל ומחשבי רכב: כמו בכל רכב מודרני יחסית, ייתכנו *בעיות* הקשורות לחיווט, חיישנים או מחשב הרכב, אם כי לרוב לא *בעיות* סדרתיות חמורות.
חשוב מאד לבצע בדיקה מקיפה לפני רכישת מאזדה 5 משומשת (או כל רכב משומש), רצוי במכון בדיקה או במוסך אמין, כדי לזהות *בעיות* קיימות ולהעריך את עלויות התיקון הצפויות.
עלות *תיקונים* יכולה להשפיע משמעותית על ה*מחיר* האמיתי שתשלמו לאורך זמן.

X. יתרונות: למה לבחור במאזדה 5?

• דלתות הזזה אחוריות: זהו כנראה היתרון הגדול והמשמעותי ביותר של המאזדה 5, במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים. קלות הגישה לרכב במקומות חניה צרים, קשירה נוחה של ילדים במושבי בטיחות – זה פשוט משנה את חוקי המשחק היומיומיים.
• שימושיות וגמישות תא הנוסעים: בין אם זו תצורת 6 המושבים הייחודית עם המעבר המרכזי, או האפשרות לקפל את השורה השלישית ליצירת תא מטען גדול – המאזדה 5 מציעה גמישות מרשימה ויכולת הסעה של עד 6-7 נוסעים (גם אם בצפיפות מסוימת בשורה האחורית).
• מוניטין אמינות יפני: למרות שמדובר ברכב ותיק, למאזדה יש מוניטין טוב של אמינות מכאנית. המנוע וה*גיר* האוטומטי נחשבים לעמידים יחסית בטיפול נכון, והרכב פחות מועד ל*תקלות* אלקטרוניקה מורכבות בהשוואה לחלק מהמתחרים האירופאים שלו מאותה תקופה.
• הנדסת אנוש פשוטה וברורה: פקדים פיזיים, תפעול אינטואיטיבי, ראות טובה – הופכים את הנהיגה והשימוש במערכות הבסיסיות לקלים ונוחים, גם ללא היכרות מוקדמת עם הרכב.
• מחיר רכישה נמוך בשוק היד שנייה: בשל גילו והירידה בפופולריות קטגוריית המיניוואנים הקומפקטיים, ה*מחיר* של מאזדה 5 משומשת נמוך יחסית, ומאפשר למשפחות עם תקציב מוגבל להיכנס לרכב מרווח יחסית.

XI. חסרונות: נקודות חולשה שכדאי לדעת

• מחסור במערכות בטיחות אקטיביות (ADAS): כנראה החיסרון המשמעותי ביותר בסטנדרטים של 2025. היעדר מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית או שמירה על נתיב הופך אותה לפחות בטוחה באופן אקטיבי מרכבים מודרניים, גם אם קיבלה 5 כוכבים במבחני בטיחות בזמנה.
• צריכת דלק גבוהה יחסית לסטנדרטים מודרניים: מנוע ה-2.0 ליטר בשילוב הגיר האוטומטי בן 5 ההילוכים אינו שיא היעילות. צפו ל*צריכת דלק* ריאלית של כ-1:9-1:10 ק”מ/ליטר בממוצע, מה שעלול להכביד על תקציב הדלק בשימוש אינטנסיבי.
• טכנולוגיה ואבזור מיושנים: מערכת מולטימדיה בסיסית, לוח מחוונים אנלוגי, היעדר קישוריות מתקדמת – מי שמחפש את הגאדג’טים והמסכים הגדולים של רכבים חדשים יתאכזב.
• מושב שורה שלישית מוגבל: בעוד שהרכב מציע 6 או 7 מקומות ישיבה, השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים קטנים ולנסיעות קצרות. היא אינה נוחה או מרווחת למבוגרים.
• בלאי טבעי ופוטנציאל ל*תקלות* עקב גיל: למרות האמינות המצופה, רכב בגיל כזה חשוף יותר ל*בעיות* שנובעות מבלאי חלקים, במיוחד במערכות כמו המתלים, מערכת הקירור, או מנגנוני הדלתות ההזזה. יש לקחת בחשבון הוצאות תחזוקה ותיקונים בלתי צפויים.

XII. בהשוואה למתחרים מאותה קטגוריה

המאזדה 5 התחרתה בזמנה מול מגוון מיניוואנים קומפקטיים בשוק הישראלי.
בין המתחרים העיקריים ניתן למצוא את הטויוטה ורסו, הסיטרואן C4 גראנד פיקאסו, וגם את הפורד גראנד C-MAX.
*בהשוואה* לטויוטה ורסו, המאזדה 5 בלטה בזכות הדלתות ההזזה והגמישות הפנימית (במיוחד בגרסאות ה-6 מושבים), בעוד שהורסו הציעה לעיתים תחושה מעט יותר סולידית ומוניטין אמינות אולי אפילו גבוה יותר (אך ללא קסם הדלתות ההזזה). הוורסו לרוב הגיעה בתצורת 7 מושבים קלאסית.
*בהשוואה* לסיטרואן C4 גראנד פיקאסו, המאזדה 5 הייתה פשוטה יותר טכנולוגית ומבחינת עיצוב פנים, בעוד הפיקאסו הציעה עיצוב פנים עתידני יותר (לא כולם אהבו את זה), אבזור עשיר יותר בחלק מהגרסאות, ונוחות נסיעה גבוהה אף יותר בזכות מתלים רכים במיוחד (אך לעיתים על חשבון התנהגות כביש). הפיקאסו לרוב הגיעה בתצורת 7 מושבים עם גישה פחות נוחה לשורה האחורית מדלתות ההזזה של המאזדה 5.
*בהשוואה* לפורד גראנד C-MAX, גם כאן נתקלנו בדלתות הזזה, אבל הפורד נחשבה לרוב לבעלת התנהגות כביש מעט יותר דינמית מהמאזדה (פורד ידועה בתחום זה). ה*גיר* של הפורד (רובוטי כפול מצמדים בדגמים מסוימים) היה לעיתים מקור ל*בעיות* אמינות, בעוד ה*גיר* האוטומטי הרגיל של המאזדה נחשב אמין יותר בטווח הארוך. מבחינת מרווח וגמישות, שתיהן היו דומות יחסית.
בסופו של דבר, היתרון המובהק של המאזדה 5 היה ונשאר הדלתות ההזזה והשילוב הייחודי של 6 מושבים עם מעבר נוח. היא פחות טכנולוגית וחסכונית בחלקים מסוימים לעומת מתחרותיה, אבל מפצה על כך במוניטין אמינות טוב יחסית ובפונקציונליות משפחתית שקשה למצוא ברכבים אחרים מאותה תקופה ובאותו *מחיר*.

XIII. סיכום ומסקנות: פסק דין – האם כדאי לקנות?

התרשמות כוללת וסיכום היתרונות והחסרונות

המאזדה 5, כפי שהיא נמכרת בשוק היד השנייה בישראל נכון לאפריל 2025, היא תזכורת נעימה לתקופה שבה מיניוואנים קומפקטיים היוו פתרון פופולרי למשפחות.
היא לא יומרנית, לא מרגשת, והיא לחלוטין לא עדכנית מבחינה טכנולוגית או בטיחותית בסטנדרטים של היום.
אבל היא עדיין מציעה חבילה פונקציונלית מאד במחיר רכישה נמוך.
הדלתות ההזזה הן היתרון המובהק שלה, הופכות אותה לשימושית להפליא לשינוע יומיומי של ילדים.
היא מרווחת מספיק (לרוב) בשתי השורות הראשונות, גמישה מבחינת סידור מושבים ותא מטען (כשלא משתמשים בשורה השלישית), ויש לה מוניטין אמינות סביר בהחלט עבור רכב בגילה.
מצד שני, היא לא חסכונית ב*צריכת דלק*, האבזור שלה בסיסי, ומעל לכל – היא חסרה את מערכות הבטיחות האקטיביות שהפכו לסטנדרט והכרחיות ב-2025.
יש לקחת בחשבון גם את עלויות התחזוקה והתיקונים הפוטנציאליים של רכב ותיק.

למי היא מתאימה ולמי פחות? האם כדאי לקנות?

אז *האם כדאי לקנות* מאזדה 5 משומשת בשנת 2025? התשובה תלויה מאד בצרכים ובתקציב שלכם.
המאזדה 5 מתאימה במיוחד ל:
* משפחות עם תקציב רכישה מוגבל שזקוקות לרכב מרווח ושימושי עם 6 או 7 מקומות.
* הורים לילדים קטנים שמסתמכים על מושבי בטיחות ומעריכים מאד את הנוחות והפשטות של דלתות הזזה.
* מי שמעדיף פשטות מכאנית והנדסת אנוש ברורה על פני גאדג’טים ומערכות אלקטרוניות מורכבות שעלולות להתקלקל.
* מי שמכיר את הפוטנציאל ל*תקלות* ברכב ישן ומוכן להשקיע בתחזוקה שוטפת ואולי גם בתיקונים בלתי צפויים.
היא פחות מתאימה ל:
* מי שמחפש את רמת הבטיחות האקטיבית הגבוהה ביותר עם כל מערכות העזר לנהג המודרניות.
* מי שמחפש רכב חסכוני מאד ב*צריכת דלק* – המאזדה 5 אינה אלופת החיסכון.
* מי שמחפש רכב עם אבזור טכנולוגי עשיר, מסכי מגע גדולים וקישוריות סמארטפונים מובנית.
* מי שזקוק למקום מרווח קבוע בשורה השלישית עבור מבוגרים או נסיעות ארוכות.

המלצה סופית

אם אתם משפחה צעירה או גדולה יחסית, עם תקציב מוגבל, והצרכים העיקריים שלכם הם מרווח, שימושיות יומיומית (במיוחד כניסה ויציאה קלה לילדים בזכות דלתות ההזזה) ומוניטין אמינות סביר – המאזדה 5 המשומשת יכולה להיות אופציה משתלמת.
עם זאת, חובה לבצע בדיקה מקיפה ומעמיקה של הרכב לפני הרכישה כדי לוודא את מצבו המכאני ולהיות מוכנים להוצאות תחזוקה ותיקונים עקב הגיל והקילומטראז’.
היא דורשת פשרות משמעותיות בתחומי הבטיחות האקטיבית, צריכת הדלק והאבזור המודרני.
אך ב*מחיר* הנכון, היא מציעה פתרון פרקטי ויעיל למי שפונקציונליות היא בראש סדר העדיפויות, והיא בהחלט יכולה לשמש כסוס עבודה משפחתי נאמן לשנים נוספות.

כמה עולה לתקן מחשב רכב ולמה המספר הזה נורא מבלבל?

מה זה בכלל “מחשב רכב” ולמה הוא מתקלקל דווקא ביום הכי לא מתאים?

רוב הנהגים לא בדיוק יודעים אם המחשב ברכב שלהם יושב מתחת למכסה מנוע, בדשבורד או אולי בקבוצת ווטסאפ סודית של חלקי חילוף. אבל מה שכן יודעים זה שכשמשהו לא עובד – פתאום כל הרכב מתנהג כמו ילדון עקשן בן שלוש. נדלקות נורות, האורות מהבהבים כמו מסיבה, וההגה מרגיש כאילו הוא מנסה להגיד לך “תנהג אתה, אני כבר עייף”.

המחשב – או בשמו המלא, ECU – Engine Control Unit – הוא המוח של הרכב. הוא לא רק שולט על המנוע, אלא מתקשר עם כמעט כל מערכת אפשרית: בלמים, תיבת הילוכים, מערכת הפליטה ואפילו המזגן. כשהוא עושה בעיות, לפעמים זה מרגיש כאילו כל הרכב עבר למצב רוח.

אז למה תיקון של מחשב רכב עולה כמו סופ”ש בגליל?

נתחיל בעובדה פשוטה: מדובר ברכיב אלקטרוני מתוחכם, לא איזה פיוז שמחליפים ברבע שעה ובחצי חיוך. תיקון או החלפה שלו דורשים לא רק ציוד ייחודי, אלא גם ידע שלא תמצאו אצל כל אחד עם מברג ויוטיוב פתוח.

פירוט שיעזור להבין את עלויות התיקון:

• אבחון: לא מדובר בסתם “חיבור למחשב”. טכנאי טוב יעבור על קודים, יבצע בדיקות חיווט, יתשאל מערכות אחרות – וכל זה לפני שבכלל ניגשים לטפל בבעיה. עלות: 250-500 ש”ח.
• תיקון קיים: אם אפשר לתקן את המחשב במקום להחליפו – מדובר במלאכת מיקרו של הלחמות, תכנות והרבה תקווה. עלות: 700-2,000 ש”ח, תלוי בסוג הרכב ורמת הנזק.
• החלפה: כאן זה נהיה “מעניין”. מחשב חדש מקורי עשוי לעלות מ-2,500 ש”ח ועד 10,000 ש”ח – כן, באמת. מחשב מפירוק? הרבה יותר זול, אבל תמיד קיים אלמנט של הימור.

4 גורמים שקובעים כמה תשלמו בסוף – ושניים מהם כנראה יפתיעו אתכם

1. סוג הרכב

כמו שקרה כבר פעמים רבות בחיים – גולף ודייהטסו מתומחרות אחרת, גם כשמדובר במחשב. רכבים יוקרתיים נוטים להכיל מערכות מורכבות יותר, ולכן חלקי חילוף (כולל מחשבים) יקרים יותר.

2. שנת היצור

רכבים מהשנים האחרונות כוללים מחשבים שלא יביישו סטרטאפ. מתקדמים יותר, רגישים יותר – ועולים, כמובן, בהתאם. מחשבים של רכבים ישנים יותר קלים יחסית לטיפול.

3. סוג התקלה

נורת Check Engine לא תמיד מצביעה על בעיה במחשב עצמו – לפעמים מחשב מושפע מחיישן מקולקל, מגע רופף או בעיה בכלל במערכת אחרת. חשוב להבין איפה הבעיה באמת לפני שמתחילים להוציא כסף.

4. בעל המקצוע

כמו בכל תחום – המקצוען שבאמת מבין, לא ישרוף לכם את הכיס, וגם לא יבטיח לתקן הכל ב-300 ש”ח. לפעמים דווקא הצעת המחיר הנמוכה ביותר היא זו שתחזור לרדוף אתכם חודש אחרי, עם תקלה חדשה ושם חדש לבעיה.

שאלות נפוצות ששווה לשאול לפני שהתיק נהיה חשבון גדול

• האם אפשר לנסוע עם תקלה במחשב?
  ברוב המקרים לא מומלץ. נסיעה עם מחשב לא מתפקד יכולה להחמיר את התקלה או להשפיע על מערכות חשובות כמו בלמים או העברת הילוכים.
• האם חובה להחליף למחשב חדש?
  ממש לא. בהרבה מקרים ניתן לשחזר, לאפס או לתכנת את המחשב מחדש. רק במקרים של נזק פיזי חמור יש צורך בהחלפה.
• מה ההבדל בין מחשב מקורי לבין כזה מפירוק?
  מקורי חדש מגיע עם אחריות מלאה וראש שקט. מפירוק – זול יותר, מסוכן יותר, וללא הרבה להסתמך עליו מבחינה עתידית.
• אפשר לקנות לבד ולחסוך?
  כן, אבל צריך לוודא שהתכנות והקידוד מתאימים לרכב הספציפי שלכם. לפעמים ה”חיסכון” הזה הופך להוצאה כפולה.
• מה עם אחריות?
  זו נקודת מפתח! תמיד לבדוק אחריות על העבודה וגם על החלק – בין אם מדובר בתיקון או בהחלפה.

3 סימנים שצריך לבדוק את המחשב (גם אם הרכב עוד נוסע)

• הרכב מתניע אבל כבה מיד – כאילו יש לו טראומה מהנסיעה.
• צריכת דלק קפצה בפתאומיות כאילו יצאתם לטיול באמסטרדם.
• נורות חיווי מוזרות נדלקות וכבות ללא סיבה – כמו פיהוקים בפגישה בזום.

ולפני שניגשים למוסך – כמה טיפים שיכולים לחסוך לכם מאות שקלים

• השוואת מחירים: לא כל מוסך הוא גזירה משמיים. תבקשו הצעות ממספר מקומות – יש פערים משמעותיים.
• המלצות אמינות: תשאלו חברים, מכרים, קבוצות פייסבוק – למצוא חשמלאי רכב טוב זה כמו למצוא רופא משפחה.
• בדיקה לפני קנייה: מי שקונה רכב מיד שנייה – לבדוק את תקינות המחשב מראש. לא רק שלדת לא נגועה חשובה.

אז כמה זה באמת יעלה לי? (ולמה קשה לנקוב במספר אחד)

במילים פשוטות: החל מ-700 ש”ח לתיקון קל, ויכול להגיע גם ל-10,000 ש”ח להחלפה מלאה במחשב מקורי ברכבים מתקדמים. נכון שזה נשמע כמו טווח לא שפוי… אבל זה בגלל שאנחנו מדברים על רכיב שמתנהג בצורה מאוד שונה מרכב לרכב.

אם קיבלתם המלצה על החלפה הכוללת חלק, עבודה, תכנות ואחריות – ובמחיר הגיוני של סביב ה-2,000-3,000 ש”ח – זה די נחשב לעסקה מצוינת ברוב המקרים.

אז מה למדנו היום (חוץ מזה שמחשב רכב הוא דמות עם אישיות)?

מחשב רכב הוא לא סתם ארגז חוטים. הוא כמו אח גדול – שקט בדרך כלל, אבל כשיש לו מה להגיד, הוא עושה את זה באורות, צפצופים ולעיתים בחריקות. ועם כל כמה שזה נשמע כאב ראש לתקן אותו – כשעושים את זה אצל מישהו שמבין, זה מחזיר את הרכב לחיים, ואתכם לשגרה.

וכמו בכל דבר – ידע = שליטה = פחות כאב בארנק.

תשאלו, תבדקו, תשוו – והרכב (וכנראה גם הארנק שלכם) יודו לכם.

אתם שם בחוץ, מחפשים את הרכב הפלאגין היברידי הבא שלכם? מחפשים רכב פנאי שטח שיהיה גם חסכוני וגם פרקטי למשפחה? הגעתם למקום הנכון. עולם הרכב הפלאגין היברידי פורח בשנים האחרונות. יותר ויותר יצרנים קופצים למים. יש היצע די גדול בשוק. אבל שני דגמים בולטים במיוחד בקטגוריית הפנאי שטח ההיברידיים הנטענים (PHEV). מצד אחד, הוותיק והמוכר, מיצובישי אאוטלנדר PHEV. מצד שני, הכוכב העולה, MG EHS PHEV. שניהם מציעים את אותו קונספט בסיסי. שילוב של מנוע בנזין ומנוע חשמלי. סוללה שניתן לטעון מהרשת. נסיעה חשמלית לחלוטין למרחקים קצרים. וטווח נסיעה ארוך בשילוב עם מנוע הבנזין. אבל יש ביניהם הבדלים מהותיים. הבדלים שיכולים להשפיע על הבחירה שלכם. אז בואו נצלול פנימה. נעשה השוואה מעמיקה. נבין במה כדאי לבחור. נראה מה עדיף בשבילכם. ועל על מה ללכת בסופו של דבר.

מיצובישי אאוטלנדר PHEV מול MG EHS PHEV: הקרב על הלב שלכם

קודם כל, בואו נכיר את המתמודדים שלנו. מיצובישי אאוטלנדר PHEV הוא סוג של חלוץ בתחום. הוא היה מהראשונים להציע את הטכנולוגיה הזו ברכב פנאי שטח גדול ופרקטי. הוא עבר כמה גלגולים ושיפורים לאורך השנים. יש לו ניסיון מוכח בשטח. הוא מכונה לפעמים “האבא הגדול והמנוסה” של הקטגוריה. מנגד, ה-MG EHS PHEV הוא שחקן חדש יחסית בזירה הישראלית. הוא מגיע מבית MG, מותג בריטי במקור שכיום בבעלות ענקית הרכב הסינית SAIC. הוא מביא איתו עיצוב מודרני ופיצ’רים עכשוויים. אפשר להגיד שהוא ה”ילד המגניב” שמנסה לחדש ולרענן.

אז איך משווים ביניהם? נפרק את זה לגורמים החשובים ביותר. מה חשוב לכם באמת ברכב יום יומי? טווח חשמלי? נוחות? ביצועים? גודל? עלות אחזקה? נתייחס לכל אלה ועוד.

השורה התחתונה (הכוח והחשמל): ביצועים וטווח נסיעה

זה לב העניין ברכב פלאגין היברידי. היכולת לנסוע על חשמל בלבד. וכשהסוללה נגמרת או כשצריך כוח, המנוע בנזין נכנס לפעולה. השוואה של מערכות ההנעה חיונית כאן.

מערכת הנעה: מי עושה את זה טוב יותר?

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: בדרך כלל מגיע עם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר ושני מנועים חשמליים (אחד מקדימה ואחד מאחורה). ההספק המשולב סביב ה-224 כ”ס (תלוי שנת ייצור וגרסה). יש לו מערכת הנעה כפולה חכמה שנקראת S-AWC. המערכת די מתוחכמת ויודעת לעבוד במצבים שונים (חשמל בלבד, היברידי, טעינה תוך כדי נסיעה). היתרון הגדול שלו הוא היכולת לנסוע חשמלית במהירויות גבוהות יחסית, גם בכביש מהיר, כל עוד יש מספיק סוללה.
• MG EHS PHEV: מצויד בדרך כלל במנוע בנזין טורבו בנפח 1.5 ליטר ומנוע חשמלי אחד. ההספק המשולב נע סביב ה-258 כ”ס. יש לו גיר אוטומטי מיוחד עם 10 מהירויות (4 לבנזין, 6 לחשמל). על הנייר, הוא יותר חזק מהאאוטלנדר. בפועל, הביצועים טובים, אך מערכת ההנעה מרגישה לפעמים קצת פחות חלקה ומלוטשת מזו של האאוטלנדר הוותיק, במיוחד במעברים בין חשמל לבנזין.

מה עדיף? מבחינת הספק כולל, ה-MG לוקח. מבחינת שילוב של שני מנועים חשמליים והנעה כפולה יעילה, האאוטלנדר מספק חווית נהיגה חשמלית שונה וגם יכולות שטח קלות יותר (לא שמישהו באמת לוקח רכבים כאלה לשטח רציני, אבל יש לו יותר פוטנציאל). הנסיעה באאוטלנדר מרגישה לעיתים קרובות יותר “חשמלית”, גם כשהבנזין עובד.

טווח נסיעה חשמלי וטעינה: כמה רחוק תגיעו בלי דלק?

זה הפרקטיקה היומיומית. לנסוע לעבודה ובחזרה, לקחת את הילדים לחוגים, קניות בסופר – הכל על חשמל. זה חוסך דלק ומרגיש נהדר. אבל לכמה זמן?

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: טווח הנסיעה החשמלי נע בין 40 ל-50 ק”מ בתקן WLTP, תלוי בגרסה ושנת ייצור. במציאות, במזגן דולק ונהיגה רגילה, צפו לטווח של 30-40 ק”מ. זמן טעינה מעמדה ביתית (AC) אורך כמה שעות (בדרך כלל 4-5 שעות). היתרון הגדול שלו הוא שהוא מציע גם יכולת טעינה מהירה (DC) בתקן CHAdeMO, בדומה לרכבים חשמליים מלאים. זה מאפשר לטעון חלק משמעותי מהסוללה בחצי שעה בתחנות ציבוריות, מה שיכול להיות שימושי במיוחד בנסיעות ארוכות יותר או כששוכחים לטעון בלילה.
• MG EHS PHEV: טווח הנסיעה החשמלי על הנייר גבוה יותר, כ-52 ק”מ בתקן WLTP. בפועל, גם פה צפו לטווח ריאלי של 35-45 ק”מ. זמן הטעינה מעמדה ביתית (AC) דומה או מעט יותר ארוך מהאאוטלנדר, כ-4.5-5 שעות. החיסרון העיקרי: אין לו יכולת טעינה מהירה (DC). זה אומר שאם הסוללה מתרוקנת בנסיעה ארוכה, תצטרכו להסתמך על מנוע הבנזין עד שתגיעו לעמדת AC ויהיה לכם זמן לחכות לטעינה.

במה כדאי לבחור? אם הנסיעות היומיומיות שלכם קצרות (עד 30-40 ק”מ הלוך חזור), שניהם יתאימו ותוכלו לנסוע בעיקר על חשמל. ההבדל המשמעותי הוא בטעינה מהירה. אם היכולת לטעון מהר בדרך חשובה לכם (למשל, אם אתם נוהגים הרבה או רוצים למקסם את הנסיעה החשמלית גם בדרכים), האאוטלנדר הוא היחיד שמציע את זה. אם אתם מטעינים רק בבית או בעבודה וטווח הנסיעה החשמלי המקסימלי על הנייר חשוב לכם, ה-MG עשוי להיות מעט טוב יותר (על הנייר).

נוחות, טכנולוגיה ופרקטיקה: החיים בתוך הרכב

רכב זה לא רק מנוע וסוללה. זה גם המקום שבו אתם מבלים זמן לא מבוטל. איך הוא מרגיש מבפנים? מה יש בו? כמה הוא מרווח?

תא הנוסעים: מי מפנק יותר?

השוואה של תאי הנוסעים מגלה שוני בגישה ובאיכות.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: תא הנוסעים שלו פונקציונלי ודי עמיד, אבל העיצוב מרגיש קצת מיושן בהשוואה למתחרים חדשים יותר. איכות החומרים סבירה, אבל לא יוקרתית. המושבים בדרך כלל נוחים לנסיעות ארוכות. הנדסת האנוש טובה, הכל נמצא במקום.
• MG EHS PHEV: פה ה-MG מראה את יתרונו כרכב חדש יותר. תא הנוסעים נראה מודרני ומעוצב. יש הרבה משטחים רכים למגע ועור (או דמוי עור). המסך המרכזי גדול ומרשים. המושבים נוחים ותומכים. התחושה הכללית בפנים יותר פרימיום ומפנקת מזו של האאוטלנדר. עם זאת, מערכת המולטימדיה עצמה קצת פחות אינטואיטיבית ומהירה לפעמים.

על מה ללכת? אם אתם מחפשים את התחושה הכי עכשווית ויוקרתית מבפנים, ה-MG EHS PHEV מנצח ללא ספק. אם אתם מעדיפים פונקציונליות מוכחת ופחות גימיקים, תא הנוסעים של האאוטלנדר ישרת אתכם נאמנה.

גודל, מרווח ושימושיות: כמה נכנס לרכב?

רכבי פנאי שטח מיועדים לרוב למשפחות. מקום לנוסעים, מקום למטען – זה קריטי.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: זה רכב גדול. יש בו מקום נדיב לחמישה נוסעים מבוגרים. גם שלושה ילדים במושב האחורי יסתדרו יחסית בנוחות. תא המטען גדול ושימושי, מתאים בקלות לעגלת ילדים וקניות גדולות. הוא רכב פרקטי מאוד.
• MG EHS PHEV: גם הוא רכב מרווח לחמישה נוסעים. המקום לרגליים במושב האחורי מצוין. תא המטען שלו קצת קטן יותר מזה של האאוטלנדר בגלל מיקום הסוללה. עדיין פרקטי, אבל אם אתם צריכים מקום אחסון מקסימלי, האאוטלנדר לוקח כאן.

מה עדיף? אם מקום בתא המטען הוא בראש סדר העדיפויות שלכם (כי יש לכם הרבה ציוד, כלבים גדולים, או פשוט אוהבים לארוז הרבה), האאוטלנדר נותן מענה טוב יותר. מבחינת מרווח לנוסעים, שניהם טובים ומספקים.

טכנולוגיה ובטיחות: הפיצ’רים שחשובים

פיצ’רים כמו מסך מולטימדיה, קישוריות לסמארטפון (Apple CarPlay, Android Auto), ומערכות בטיחות אקטיביות הפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית הנהיגה.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: בגרסאות העדכניות יותר, יש מסך מגע מרכזי שמציע קישוריות לסמארטפון ומצלמות היקפיות. מערכות הבטיחות האקטיביות השתפרו עם השנים וכוללות בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית ועוד. הממשק בדרך כלל פשוט וידידותי למשתמש.
• MG EHS PHEV: מגיע עם מסך מולטימדיה גדול ומרשים, לוח מחוונים דיגיטלי (בגרסאות מסוימות), ורשימה ארוכה של מערכות בטיחות אקטיביות כסטנדרט כמעט בכל הגרסאות. זה כולל מערכת עזר לנסיעה בפקקים, שמירת נתיב ועוד. מבחינה טכנולוגית “מנצנצת”, ה-MG נותן תחושה יותר עדכנית.

במה כדאי לבחור? אם אתם חובבי גאדג’טים ומסכים גדולים ורוצים את חבילת הבטיחות המקיפה ביותר כסטנדרט, ה-MG EHS PHEV בהחלט מושך יותר. אם אתם מסתפקים במערכת טובה ויעילה ובטיחות טובה, האאוטלנדר מספק את הסחורה.

חווית נהיגה ואחזקה: איך מרגיש ומה עולה?

איך הרכב נוסע? איך הוא מתנהג בכביש? ומה קורה אחרי הקנייה? עלויות טיפולים, אמינות?

נהיגה והתנהגות כביש: מי יותר נעים?

שניהם רכבי פנאי שטח, מה שאומר שלא מדובר במכוניות ספורט. הנוחות היא לרוב מעל הכל.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: הנסיעה בו רכה ונוחה בדרך כלל. הוא מתמודד טוב עם שיבושי כביש. ההיגוי קליל. בנסיעה חשמלית הוא שקט ונעים מאוד. כשהמנוע בנזין מצטרף, הוא מורגש, אבל המעבר בדרך כלל חלק. בגלל מערכת ההנעה הייחודית, גם כשהסוללה ריקה והמנוע בנזין עובד, הוא יכול להמשיך לתפקד כמעין רכב חשמלי עם גנרטור, מה ששומר על השקט יחסית.
• MG EHS PHEV: גם הוא נוח לנסיעה, אם כי לעיתים הוא מרגיש קצת נוקשה יותר מהאאוטלנדר. יש לו יותר כוח זמין להתחילת תנועה, וביצועי העקיפה טובים. אבל כאמור, המעבר בין חשמל לבנזין פחות חלק לפעמים ויכול להיות מלווה ברעש מנוע גבוה יותר תחת עומס. ההיגוי מדויק יותר מזה של האאוטלנדר.

מה עדיף? לנסיעה נינוחה ושקטה ככל האפשר, גם כשהסוללה ריקה, האאוטלנדר עדיין שומר על יתרון קל. אם אתם מעדיפים תחושת כוח זמינה יותר ויכולת תמרון מעט טובה יותר, ה-MG עשוי לקלוע לטעמכם.

אמינות ואחזקה: מי ישרוד יותר שנים?

פלאגין היברידי זה טכנולוגיה מורכבת יותר מרכב בנזין רגיל. אמינות ועלויות אחזקה חשובות מאוד.

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV: לאורך שנים הוכיח האאוטלנדר PHEV אמינות גבוהה יחסית. כמובן שתמיד יכולות להיות תקלות, אבל באופן כללי הוא נחשב לרכב אמין. למיצובישי יש גם מוניטין ותיק בשוק הישראלי. עלויות הטיפולים בדרך כלל סבירות. האחריות על הסוללה ארוכה (בדרך כלל 8 שנים או קילומטראז’ מסוים).
• MG EHS PHEV: כרכב חדש יחסית, אין לנו עדיין נתוני אמינות לאורך זמן כמו לאאוטלנדר. רכבי MG בנזין הראו אמינות סבירה עד כה. החשש העיקרי הוא אמינות מערכת הפלאגין לאורך שנים רבות וזמינות חלפים יקרים אם וכאשר יהיה צורך. גם כאן יש אחריות ארוכה על הסוללה, אבל המוניטין לטווח ארוך עדיין בבנייה.

על מה ללכת? אם אתם מחפשים ראש שקט מבחינת אמינות מוכחת וניסיון בשוק, האאוטלנדר PHEV הוא בחירה בטוחה יותר. אם אתם פחות חוששים מ”הלא נודע” וסומכים על התקדמות הטכנולוגיה ועל היבואן, ה-MG עשוי להיות בסדר גמור, אבל הוא עדיין צריך להוכיח את עצמו לאורך זמן כמו האאוטלנדר.

סיכום והמלצה: אז במה כדאי לבחור?

אחרי כל ההשוואה הזו, מגיע הרגע להכריע. במה כדאי לבחור? מה עדיף? ועל מה ללכת?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. זה תלוי בצרכים ובהעדפות שלכם:

• מיצובישי אאוטלנדר PHEV הוא הבחירה הנכונה אם:
  • אתם מחפשים אמינות מוכחת וראש שקט.
  • אתם נוסעים נסיעות יומיומיות קצרות (עד 30-40 ק”מ) ומטעינים בבית/עבודה.
  • חשובה לכם היכולת לטעון בטעינה מהירה (DC) מדי פעם.
  • אתם זקוקים לנפח תא מטען גדול ככל האפשר.
  • אתם מעדיפים חווית נהיגה חשמלית רציפה וחלקה יחסית.
  • פחות חשוב לכם העיצוב הכי מודרני והפיצ’רים הטכנולוגיים הנוצצים ביותר בפנים.
• MG EHS PHEV הוא הבחירה הנכונה אם:
  • אתם נמשכים לעיצוב מודרני ותא נוסעים שנראה “פרימיום” יותר.
  • אתם רוצים חבילת אבזור טכנולוגית ובטיחותית עשירה יותר כסטנדרט.
  • טווח הנסיעה החשמלי על הנייר (והריאלי, שקצת גבוה יותר) חשוב לכם מאוד.
  • אתם מטעינים רק בעמדות AC בבית או בעבודה ואין לכם צורך בטעינה מהירה.
  • אתם פחות חוששים ממותג חדש יחסית בתחום הפלאגין ומאמינים באמינות שלו גם לטווח ארוך.
  • אתם רוצים תחושת כוח זמינה יותר בהתחלה.

לסיכום, האאוטלנדר הוא כמו החבר הוותיק והאמין שתמיד שם בשבילכם, אולי לא הכי מסוגנן, אבל עושה את העבודה בשקט וביעילות, עם בונוס של טעינה מהירה. ה-MG הוא כמו הבחור החדש בשכונה – נראה טוב, מלא גאדג’טים, נותן תמורה מצוינת לכסף על הנייר, אבל עדיין צריך להוכיח את עצמו לאורך זמן.

ההמלצה הכי טובה שאפשר לתת היא תמיד ללכת לאולם התצוגה, לשבת בשני הרכבים, לעשות נסיעות מבחן, ולהרגיש בעצמכם. לראות מה מרגיש לכם נכון יותר, מה נוח לכם יותר, ומה עונה בצורה הטובה ביותר על הצרכים הספציפיים שלכם ושל המשפחה שלכם. בהצלחה בבחירה!

ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל.
היום אנחנו צוללים עמוק אל אחת המכוניות המעניינות ביותר בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, סגמנט שתמיד היה ועודנו ליבת שוק הרכב הישראלי.
מדובר במכונית שלא מפחדת ללכת נגד הזרם, שמנסה לשלב בין יומיומיות לרצון אמיתי לרגש את הנהג.
לפניכם סקירה מקצועית, מקיפה ומעמיקה על המאזדה 3, ובפרט על הגרסה המרכזית המשווקת בישראל – זו המצוידת במנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר.
נסקור את היתרונות והחסרונות שלה, נבחן את התאמתה לכבישי ישראל, ונענה על השאלות החשובות ביותר שעולות לפני רכישה.
בין אם אתם שוקלים לקנות מאזדה 3 חדשה מהסוכנות, או מחפשים אחת משומשת בשוק – זו הסקירה בשבילכם.
במהלך הסקירה נפרט על עיצוב הרכב מבחוץ ומבפנים, נדבר על הטכנולוגיה והאבזור, על יחידת ההנעה והביצועים, על צריכת דלק, על חווית הנהיגה, על הבטיחות, וכמובן – על מחיר הרכב ורמות הגימור השונות המוצעות בארץ.
המטרה היא לספק לכם תמונה מלאה ואובייקטיבית, שתעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.

I. מבוא

המאזדה 3: מיצוב, חשיבות וקהל יעד

המאזדה 3, או Mazda 3 (שנקראה בעבר גם מאזדה לנטיס או מאזדה 323 בדורות קודמים), היא כבר שנים ארוכות אחד מעמודי התווך של יצרנית הרכב היפנית מאזדה (Mazda).
עבור מאזדה, ה-3 היא לא רק מכונית משפחתית קומפקטית נוספת.
היא מייצגת את הפילוסופיה העדכנית של החברה – שילוב של עיצוב מוקפד (שפת העיצוב Kodo), תחושת נהיגה מחברת, וחתירה לאיכות שנושקת לסגמנט הפרימיום.
בדורה הנוכחי (שהושק בעולם בסוף 2018 והגיע לישראל ב-2019), המאזדה 3 ממוקמת בסגמנט C, סגמנט המשפחתיות הקומפקטיות הפופולרי ביותר בישראל ובעולם.
היא מתמודדת ראש בראש עם שמות גדולים ומוכרים כמו טויוטה קורולה (Toyota Corolla), יונדאי i30 (Hyundai i30), קיה פורטה (Kia Forte, שנקראה בעבר סראטו), סקודה אוקטביה (Skoda Octavia) ואחרות.

המאזדה 3 מציעה תפיסה מעט שונה לעומת רבות ממתחרותיה.
בעוד רבות מתמקדות במקסימום מרחב פנים או יחידות הנעה היברידיות וחסכוניות במיוחד, המאזדה 3 שמה דגש רב על חווית הנהיגה, איכות תא הנוסעים, ותחושה כללית יוקרתית יותר.
היא פונה לקהל יעד שמחפש מכונית משפחתית, בין אם זו משפחה צעירה או אדם בודד/זוג, אך כזו שתרגיש מיוחדת יותר, איכותית יותר, ומהנה יותר לנהיגה מהממוצע בקטגוריה.
זהו קהל שלא בהכרח שם את החיסכון האבסולוטי בדלק בראש סדר העדיפויות (במיוחד בגרסת ה-2.0 ליטר שנסקר), אלא מעריך עיצוב, איכות גימור, ובנהיגה עצמה.

סקירה זו נועדה לספק תמונה מלאה של המאזדה 3 בגרסתה הפופולרית בישראל.
נסקור לעומק את כל ההיבטים החשובים – מהעיצוב והאבזור, דרך הביצועים וצריכת הדלק, ועד נושאים קריטיים כמו בטיחות ומחיר.
נציג את היתרונות והחסרונות באופן מנומק, ונסייע לכם להבין האם היא הבחירה הנכונה עבורכם.
חשוב לציין כי הסקירה מתייחסת למצב השוק והנתונים כפי שהם רלוונטיים לאזור אפריל 2025, תוך התחשבות בנתונים העדכניים ובמחירון הרשמי ככל שניתן.
נתייחס גם לחוות דעת גולשים ובעלים קיימים ככל שרלוונטי, כדי לקבל תמונה רחבה ככל האפשר.

II. עיצוב חיצוני

פילוסופיית העיצוב: Kodo בשיאו

המאזדה 3 הנוכחית היא אולי אחת המכוניות הנאות ביותר בסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות.
היא ממשיכה לפתח את שפת העיצוב “Kodo” של מאזדה, שמתמקדת בתנועה, זרימה, ופשטות אלגנטית.
הרושם הכללי הוא של מכונית מלוטשת, יוקרתית למראה, עם נוכחות כביש מרשימה למרות מידותיה הקומפקטיות יחסית.
מאזדה השקיעה מאמצים רבים בפיסול הפח, ביצירת משטחים חלקים וקווים נקיים שמחזירים אור בצורה ייחודית.

חזית דרמטית ופרופיל זורם

בחזית הרכב שולט גריל גדול ומודגש בצורת משושה, שהפך לסימן ההיכר של מאזדה.
הוא משתלב באופן הרמוני עם הפנסים הראשיים הצרים והחודרים, המעניקים למכונית מראה נחוש וחד.
מתחת לגריל, כונסי האוויר והפגוש מעוצבים גם הם בצורה נקייה ותורמים למראה הספורטיבי והאלגנטי כאחד.
מהצד, המאזדה 3 מתאפיינת בצללית זורמת ונקייה מקווים מיותרים.
קו המותניים עולה בהדרגה, וקו הגג משתפל לאחור, במיוחד בגרסת ההאצ’בק (חמש דלתות), שחלקה האחורי מפוסל בצורה ייחודית ונועזת, עם קורה C עבה ובולטת.
גרסת הסדאן (ארבע דלתות) שמרנית יותר בפרופיל, ומציגה קו סדאן קלאסי ואלגנטי.
בתי הגלגלים מעוצבים בצורה תפוחה שתורמת למראה דינמי.

ירכיים חזקות וחישוקים תואמים

עיצוב החלק האחורי ממשיך את הקו הנקי.
בגרסת ההאצ’בק, הפנסים האחוריים עגולים וכפולים, ומשתלבים בפגוש האחורי המפוסל.
דלת תא המטען נקייה יחסית ומשלימה את המראה הכללי.
בגרסת הסדאן, הפנסים האחוריים אופקיים יותר ומתחברים באמצעות פס כרום (ברמות גימור גבוהות), ודלת תא המטען גדולה יותר.
חישוקי הגלגלים המוצעים (בדרך כלל בגדלי 16 או 18 אינץ’, בהתאם לרמת הגימור) מעוצבים גם הם בצורה נאה ותואמים את הקו האלגנטי של הרכב.
חשוב לציין שהבחירה בין האצ’בק לסדאן משפיעה באופן משמעותי על מראה הרכב ועל האופן בו הוא נתפס ויזואלית.
האצ’בק נועזת וספורטיבית יותר, בעוד הסדאן אלגנטית ושמרנית יותר.
בסך הכל, המאזדה 3 בולטת לטובה בסגמנט שלה בזכות העיצוב החיצוני שלה, שמעניק לה מראה יקר ויוקרתי יותר מרוב המתחרות הישירות שלה.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

תא נוסעים ממוקד נהג ואיכותי

אם העיצוב החיצוני מרשים, הרי שתא הנוסעים של המאזדה 3 הוא אחת מנקודות החוזקה הבולטות ביותר שלה, ואולי אף היתרון המרכזי שלה בהשוואה לרבות מהמתחרות בסגמנט.
האווירה הכללית היא של תא נוסעים מוקפד, מינימליסטי יחסית, ובעיקר – מכוון לנהג.
הקונספט העיצובי שם את הנהג במרכז, עם קווים אופקיים נקיים ופונקציות עיקריות ממוקמות בצורה נוחה ואינטואיטיבית לתפעול.
הדשבורד בנוי בשכבות ומעניק תחושה של עומק ואיכות.

איכות חומרים והרכבה ברמה גבוהה

מאזדה עשתה כאן עבודה מצוינת בכל הקשור לאיכות החומרים.
בחלקים רבים של תא הנוסעים, כולל הדשבורד העליון, דיפוני הדלתות ואזורים נוספים שבאים במגע תכוף, נעשה שימוש בחומרים רכים ונעימים למגע.
אפילו החלקים התחתונים והנסתרים יותר מרגישים איכותיים מהממוצע.
איכות ההרכבה מצוינת אף היא, עם רווחים אחידים בין החלקים ותחושה מוצקה ועמידה.
השילוב של עיצוב נקי, חומרים איכותיים, והרכבה מוקפדת, יוצר תחושה של ישיבה ברכב מסגמנט גבוה יותר – יוקרתי יותר מרמת המחיר שלו.

הנדסת אנוש ותפעול מערכות

הנדסת האנוש במאזדה 3 מעט שונה מגישות מודרניות אחרות.
בעוד רבים עוברים לתפעול כמעט בלעדי דרך מסך המגע, מאזדה בחרה לשמור על פקדים פיזיים מרכזיים למערכת בקרת האקלים, ועל חוגה מרכזית (Controller) בשילוב עם כפתורים ליד ידית ההילוכים לשליטה על מערכת המולטימדיה בזמן נסיעה.
מסך המולטימדיה עצמו אינו תומך במגע בזמן שהרכב בתנועה (רק בעמידה), החלטה שמזדה טוענת כי נועדה להפחית הסחות דעת.
לרוב, מיקום הפקדים נוח והתפעול אינטואיטיבי לאחר הסתגלות קצרה, אם כי תפעול המולטימדיה באמצעות החוגה פחות מהיר ונוח מאשר מסך מגע עבור פונקציות מסוימות.
הראות החוצה מהחזית ומהצדדים טובה למדי, אך בגרסת ההאצ’בק, קורות ה-C העבות וקו החלונות העולה מגבילים מעט את הראות לאחור ולצדדים האחוריים.

נוחות מושבים ומרווח פנימי

המושבים הקדמיים במאזדה 3 נוחים למדי ומספקים תמיכה טובה לגב, גם בנסיעות ארוכות.
הם בדרך כלל מרופדים בבד איכותי או שילוב בד/עור, וברמות גימור גבוהות יותר ניתן למצוא ריפודי עור מלא עם חימום ואף כוונון חשמלי למושב הנהג.
שם המשחק במרווח הפנימי שונה בין החלק הקדמי לאחורי.
מלפנים, הנהג והנוסע נהנים ממרווח מצוין לרגליים, לראש ולכתפיים.
התחושה היא מרווחת ונעימה.
אבל המצב משתנה מאחור.
המרווח לרגליים במושב האחורי סביר, אך בהשוואה למתחרות כמו טויוטה קורולה סדאן, יונדאי i30 או סקודה אוקטביה, הוא פחות נדיב.
גם מרווח הראש מוגבל יחסית, במיוחד בגרסת ההאצ’בק עם קו הגג המשתפל.
בפועל, שלושה מבוגרים ישבו מאחור בצפיפות. המושב האחורי מתאים יותר לשני מבוגרים או שלושה ילדים.

תא מטען: הבדלים בין גרסאות

נפח תא המטען משתנה משמעותית בין גרסת הסדאן לגרסת ההאצ’בק.
לגרסת הסדאן יש נפח תא מטען גדול יחסית לקטגוריה, בדרך כלל מעל 400 ליטר (הנתון המדויק משתנה מעט בין מפרטים, לרוב בסביבות 450 ליטר).
צורתו לרוב נוחה להטענה, אך פתח ההטענה מעט צר יותר לעומת האצ’בק.
לגרסת ההאצ’בק יש תא מטען קטן יותר בנפח (בדרך כלל סביב 350 ליטר, לפעמים פחות), והוא גם פחות שימושי בגלל סף הטענה גבוה יחסית וצורה פחות רגולרית.
עם זאת, פתח ההטענה הגדול של ההאצ’בק מאפשר להכניס פריטים גדולים יותר במידת הצורך, במיוחד כשמקפלים את המושבים האחוריים.
בשתי הגרסאות יש בדרך כלל אמצעי עיגון בסיסיים, אך פתרונות אחסון נוספים בתא המטען (כמו תאים נסתרים או רשתות) אינם תמיד נדיבים.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

מערכת מולטימדיה: לא טאץ’ בנסיעה

מערכת המולטימדיה המרכזית במאזדה 3 שונה מהמקובל כיום, כפי שצוין קודם לכן.
היא מבוססת על מסך רחב (לרוב 8.8 אינץ’) הממוקם גבוה על הדשבורד, במיקום אידיאלי מבחינת שדה ראייה.
איכות התצוגה טובה, והגרפיקה נקייה ונעימה לעין.
השליטה במערכת נעשית כמעט באופן בלעדי באמצעות החוגה המרכזית והכפתורים הסובבים אותה בקונסולה שבין המושבים הקדמיים.
מהירות התגובה של המערכת טובה בדרך כלל, ותפריטיה מאורגנים בצורה הגיונית.
היא תומכת בקישוריות Apple CarPlay ו-Android Auto (בדרך כלל באמצעות חיבור חוטי בחלק מרמות הגימור, אלחוטי באחרות), פונקציה שהפכה חיונית בעידן הסמארטפונים.
אין במערכת עוזר קולי מובנה מתוחכם כמו במכוניות אחרות, והשימוש במערכת הקולית יהיה לרוב דרך הקישוריות לסמארטפון.

לוח מחוונים דיגיטלי ואפשרויות אבזור

לפני הנהג נמצא לוח מחוונים המשלב מד מהירות אנלוגי (או תצוגה דיגיטלית במרכזו) ושני מסכים דיגיטליים קטנים יותר לצידיו, או לוח מחוונים דיגיטלי מלא ברמות גימור גבוהות יותר.
גם בלוח מחוונים דיגיטלי מלא, אפשרויות התצוגה וההתאמה האישית מוגבלות יותר לעומת מערכות מתקדמות של מתחרות כמו פולקסווגן או סקודה.
התצוגה עצמה בהירה וקריאה.
מערכת השמע הסטנדרטית במאזדה 3 טובה למדי, ורמות גימור גבוהות יותר מציעות מערכת שמע משודרגת של Bose, המספקת איכות צליל מצוינת.

אבזור נוחות וטכנולוגיות נוספות

המאזדה 3 מוצעת בישראל במספר רמות גימור עיקריות, המשפיעות כמובן על רמת האבזור.
בין פריטי האבזור הנפוצים (בהתאם לרמה): בקרת אקלים מפוצלת (לעיתים דו-אזורית), חימום במושבים הקדמיים, כניסה והנעה ללא מפתח, חיישני חניה (קדמיים ואחוריים), מצלמת רוורס, חיישני גשם ואורות, מראה פנימית מתכהה אוטומטית, ולעיתים גם גג פנורמי (ברמות גימור בכירות).
רמות גימור גבוהות יותר עשויות לכלול גם תצוגה עילית (Head-Up Display – HUD) המקרינה מידע חשוב על השמשה הקדמית, חימום להגה, ופרטי גימור יוקרתיים יותר בתא הנוסעים.
טכנולוגיות ייחודיות למאזדה, כמו ה-G-Vectoring Control Plus (שמבצעת שינויים קטנים במומנט המנוע כדי לשפר את הכניסה לפניה ואת היציבות), משפיעות יותר על חווית הנהיגה ופחות על האבזור הסטטי, אך הן חלק מהחבילה הטכנולוגית של הרכב.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

מנוע 2.0 ליטר Skyactiv-G: לב הפועם

בישראל, המאזדה 3 משווקת בעיקר עם מנוע בנזין אטמוספרי (ללא טורבו) בנפח 2.0 ליטר, מסדרת Skyactiv-G של מאזדה.
מנוע זה מייצר בדרך כלל הספק של סביב 165 כוחות סוס (כ-122 קילוואט) ומומנט של כ-21.7 קג”מ.
נתונים אלו ממקמים אותו בקצה העליון של הסגמנט מבחינת הספק ללא טורבו, ומספקים לרכב ביצועים טובים למדי.
הוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 6 הילוכים (או “גיר” אוטומטי קלאסי).
מאזדה בחרה שלא ללכת בדרך של תיבות הילוכים רציפות (CVT) או כפולות מצמדים בגרסאות הסטנדרטיות שלה, מתוך מטרה לשמר תחושת נהיגה טבעית יותר וחיבור טוב יותר בין המנוע לגלגלים.
תיבת ה-6 הילוכים של מאזדה נחשבת לחלקה, מהירה יחסית (בקטגוריה שלה), ומתוכננת היטב. היא מספקת “הילוכים” מורגשים בעת הצורך, בניגוד לתחושת “גומי” שאופיינית ל-CVT.

ביצועים ותאוצה

עם ההספק של 165 כ”ס, המאזדה 3 2.0 ליטר מציעה ביצועים נמרצים למדי עבור מכונית משפחתית.
נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד בדרך כלל על סביב 8.5-9.5 שניות, נתון מכובד בהחלט שמאפשר לה להשתלב בקלות בתנועה ולבצע עקיפות בבטחה יחסית.
תחושת הכוח בנהיגה יומיומית טובה, והמנוע מגיב היטב ללחיצות על דוושת הגז, במיוחד בסל”ד בינוני-גבוה.
השילוב עם תיבת ה-6 הילוכים המתוכננת מסייע בניצול יעיל של הכוח הזמין.
בגדול, המאזדה 3 אינה מכונית ספורטיבית במובהק, אך היא בהחלט מציעה ביצועים עדיפים על רבות מהמתחרות המצוידות במנועי 1.5 או 1.6 ליטר אטמוספריים, ואף מספקת תאוצות ביניים זריזות יחסית בהשוואה לחלק מהמתחרות עם מנועי טורבו קטנים יותר, בזכות אופי המנוע האטמוספרי והגיר.

צריכת דלק: פחות חיסכון, יותר ריאליות

וכאן אנחנו מגיעים לנושא “צריכת דלק”, נושא בעל חשיבות עליונה בשוק הרכב הישראלי התלוי ביבוא דלק ובמיסוי גבוה.
במבחני WLTP הרשמיים, נתוני צריכת הדלק המשולבת של המאזדה 3 2.0 ליטר נעים בדרך כלל סביב 6-6.5 ליטר ל-100 ק”מ (כלומר, כ-15.4-16.7 ק”מ לליטר).
אולם, בעולם האמיתי ובתנאי הנהיגה הישראליים האופייניים (פקקים, עליות, נהיגה דינמית יותר), צריכת הדלק נוטה להיות פחות מרשימה.
הערכה ריאלית לצריכת דלק משולבת בפועל נעה בדרך כלל בין 7 ל-9 ליטר ל-100 ק”מ (כלומר, כ-11-14 ק”מ לליטר), בהתאם לאופי הנהיגה ולתנאי הדרך.
נהיגה רגועה בכביש בינעירוני תשיג כמובן נתונים טובים יותר, בעוד נהיגה עירונית בפקקים או נהיגה ספורטיבית תגרום לצריכה לעלות משמעותית.
בהשוואה למתחרות היברידיות כמו טויוטה קורולה היברידית, המאזדה 3 2.0 ליטר פחות חסכונית באופן מובהק.
היא גם עשויה להיות פחות חסכונית מחלק מהמתחרות עם מנועי טורבו קטנים יותר, במיוחד בנהיגה רגועה.
אך המנוע האטמוספרי עשוי להציג פחות רגישות לשינויים קיצוניים בסגנון הנהיגה לעומת מנועי טורבו מסוימים.
גם עבור רכב חשמלי, אנשים רבים מחפשים מידע על “צריכת דלק” (או צריכת אנרגיה), מונח שהשתרש. במקרה של המאזדה 3, זהו מנוע בנזין קלאסי, ולכן יש להתמקד בצריכת הדלק בלבד.
נושא צריכת הדלק הוא פשרה משמעותית שיש לקחת בחשבון בעת רכישת מאזדה 3 2.0 ליטר, במיוחד אם חיסכון בדלק הוא בראש סדר העדיפויות.

VI. טעינה

לא רלוונטי לרכב בנזין קלאסי

חלק זה בסקירה מיועד בדרך כלל לרכבים בעלי יחידת הנעה חשמלית או היברידית נטענת (פלאג-אין).
המאזדה 3 בגרסתה הנפוצה בישראל עם מנוע 2.0 ליטר היא בעלת מנוע בנזין אטמוספרי קלאסי.
משמעות הדבר היא שאין לה סוללה גדולה הדורשת טעינה מעמדות AC או DC.
מילוי האנרגיה שלה מתבצע באופן בלעדי בתחנות דלק.
לכן, כל נושא קצבי הטעינה, זמני הטעינה, ונוחות השימוש באפליקציות ניהול טעינה – אינו רלוונטי לדגם זה.
מי שמחפש רכב עם יכולת טעינה ורצון לנהוג על חשמל, צריך לבחון דגמים אחרים או גרסאות מחושמלות של המאזדה 3 (כמו המנוע עם טכנולוגיית Skyactiv-X בעל סיוע היברידי קל – אם כי גם הוא אינו פלאג-אין – או גרסאות חשמליות של מאזדה מדגמים אחרים, שאינן משווקות בישראל נכון לתאריך זה).

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

נוחות נסיעה: פשרה מחושבת

חווית הנהיגה במאזדה 3 היא אחת מנקודות החוזקה המרכזיות שלה, ושונה מהותית מזו של רבות מהמתחרות הישירות.
מאזדה שמה דגש רב על יצירת חיבור בין הנהג למכונית, וזה מורגש מרגע שיוצאים לדרך.
נוחות הנסיעה טובה בדרך כלל על אספלט סלול היטב.
שיכוך המהמורות בעיר סביר, אך על כבישים משובשים במיוחד או שיבושים חדים, המאזדה 3 עשויה להרגיש מעט נוקשה יותר מחלק מהמתחרות המתמקדמות בנוחות מקסימלית (כמו הקורולה למשל).
זהו חלק מהפשרה הנובעת מכיול מתלים המיועד לספק גם יכולת דינמית טובה.

בידוד רעשים: סביר, אך לא מושלם

רמת בידוד הרעשים במאזדה 3 סבירה לקטגוריה, ואף טובה יותר מזו של דורות קודמים.
רעשי מנוע מבודדים היטב בנסיעה רגועה, אך תחת עומס ותאוצה המנוע האטמוספרי הופך קולני יותר – צליל שחלק יאהבו וחלק יראו בו חיסרון.
רעשי רוח מבודדים בצורה טובה יחסית במהירויות בינעירוניות.
רעשי כביש תלויים במידה רבה בסוג הצמיגים המותקנים על הרכב וברמת הגימור (גלגלי 18 אינץ’ לרוב מייצרים יותר רעש מגלגלי 16 אינץ’), אך הם נוכחים למדי, במיוחד על כבישים ישראליים לא סלולים באופן מושלם.

התנהגות דינמית והיגוי

כאן המאזדה 3 זורחת. תחושת ההיגוי שלה מצוינת – מדויקת, עם משקל נכון ופידבק טוב מהכביש, משהו שפחות נפוץ במכוניות משפחתיות מודרניות.
ההיגוי מספק לנהג תחושת ביטחון ושליטה.
אחיזת הכביש גבוהה, והרכב נכנס לפניות בחדות ועם מינימום דרמה.
זוויות הגלגול מרוסנות היטב, והרכב שומר על קו נקי גם בפניות הדוקות יותר.
מאזדה הצליחה לייצר מכונית משפחתית שמרגישה זריזה, יציבה ומחוברת לכביש.
היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה מאוד ותורמת לתחושת הביטחון בנהיגה בינעירונית מהירה.
קלות התמרון בעיר סבירה, הרדיוס סיבוב אינו מהטובים בסגמנט, אך שדה הראייה המוגבל לאחור (במיוחד בהאצ’בק) והצורך להסתמך על מצלמת הרוורס וחיישנים מקשים מעט על חניה במקומות צפופים.
היעדר גיר רציף והשימוש בתיבת הילוכים אוטומטית קלאסית תורם לתחושה טבעית ולינארית יותר של העברת כוח, בניגוד לזמזום הקבוע של חלק מה-CVT.
גם מערכת ה-G-Vectoring Control Plus, אף שהיא פועלת בשקט ואינה מורגשת במישרין, תורמת ליציבות ולדיוק הכניסה לפניות.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

מבחני בטיחות וציון גבוה

בטיחות היא נושא קריטי, וגם כאן המאזדה 3 מצטיינת.
היא קיבלה ציון מקסימלי של 5 כוכבים ב-מבחני בטיחות של Euro NCAP.
הציון הגבוה הושג בזכות הגנה מצוינת על נוסעים מבוגרים וילדים במקרה של תאונה, וכן הגנה טובה יחסית על הולכי רגל.
מבנה הרכב עצמו חזק ובעל אזורי קריסה מתוכננים לספוג אנרגיה במקרה של התנגשות.
מלבד הציון ב-מבדקי בטיחות, המאזדה 3 מגיעה עם מספר מכובד של כריות אוויר כסטנדרט (בדרך כלל 7, כולל כרית אוויר לברכי הנהג).

מערכות עזר לנהג (ADAS)

אחת מנקודות החוזקה המשמעותיות של המאזדה 3 ברמות הגימור הגבוהות יותר (ואף בחלק מהבסיסיות, בהתאם לשנתון וליבואן) היא חבילת מערכות העזר לנהג (ADAS) הנדיבה.
מערכות אלו תורמות באופן משמעותי לבטיחות אקטיבית ולמניעת תאונות.
בין המערכות הנפוצות:

• בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control – ACC): שומרת מרחק מהרכב שמלפנים, ואף מסוגלת לעצור ולהתחיל נסיעה מחדש בפקקים (בגרסאות מסוימות).
• מערכת בלימת חירום אוטונומית (Autonomous Emergency Braking – AEB): מזהה מכשולים (רכבים, הולכי רגל, רוכבי אופניים) מלפנים ומסייעת במניעת התנגשות או בהפחתת חומרתה. המערכת פעילה בדרך כלל בטווח רחב של מהירויות.
• מערכת סיוע לשמירה על נתיב הנסיעה (Lane Keep Assist – LKA): מתקנת באופן אקטיבי את ההיגוי כדי שהרכב יישאר במרכז הנתיב.
• התרעת סטייה מנתיב (Lane Departure Warning – LDW): מזהירה את הנהג אם הרכב סוטה מהנתיב ללא איתות.
• ניטור שטחים מתים (Blind Spot Monitoring – BSM): מזהה רכבים בשטחים המתים של המראה ומציגה התראה ויזואלית.
• התרעת תנועה חוצה מאחור (Rear Cross Traffic Alert – RCTA): מזהירה מפני תנועה המתקרבת מאחור בעת יציאה מחניה ברוורס.
• שליטה אוטומטית באורות גבוהים (High Beam Control).

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב טוב. הן פועלות באופן חלק ופחות אגרסיבי או פולשני ממערכות של יצרנים מסוימים, אם כי ישנם נהגים שיעדיפו תיקוני היגוי חזקים יותר במערכת שמירת הנתיב. קלות התפעול של המערכות, הפעלתן וכיבוין, נוחה יחסית.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

כמה עולה המאזדה 3 בישראל?

שאלת ה-“כמה עולה?” היא כמובן אחת המרכזיות בתהליך רכישת רכב חדש או משומש.
מחיר המאזדה 3 בישראל, כמו כל רכב, תלוי משמעותית בשנתון, רמת הגימור, ומצב השוק העדכני.
נכון לאפריל 2025, מחירון המאזדה 3 2.0 ליטר חדשה עומד בדרך כלל בטווח שנע בין כ-150,000 ש”ח לרמת הגימור הבסיסית (אם עדיין משווקת) ועד כ-170,000-180,000 ש”ח לרמות הגימור הבכירות (כמו Executive או Premium), בגרסאות הסדאן וההאצ’בק.
חשוב לבדוק את המחירון הרשמי העדכני באתר היבואן או במקורות מידע מהימנים אחרים, שכן המחירים עשויים להשתנות מעת לעת בהתאם למבצעים, שינויי מיסוי, שערי חליפין וכדומה.
מחיר רכב משומש כמובן נמוך יותר ותלוי בשנתון, קילומטראז’, מצב מכאני ואסתטי, והביקוש בשוק.

רמות גימור עיקריות וההבדלים ביניהן

בישראל, המאזדה 3 2.0 ליטר משווקת בדרך כלל במספר רמות גימור עיקריות.
השמות והאבזור המדויק עשויים להשתנות מעט בין שנתונים, אך לרוב נראה רמות כמו Comfort (או Selection), Executive ו-Premium (או Luxury).
ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור מתבטאים בעיקר באבזור הנוחות והמולטימדיה ובפריטי הגימור החיצוניים והפנימיים.
רמות גימור גבוהות יותר יוסיפו בדרך כלל חישוקי גלגלים גדולים יותר (18 אינץ’ במקום 16), גימורי כרום או שחור מבריק חיצוניים, פנסי LED מלאים (קדמיים ואחוריים), כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים דו-אזורית, ריפודי עור או שילוב עור, חימום במושבים, מערכת שמע משודרגת של Bose, גג שמש (לעיתים פנורמי) ותצוגה עילית (HUD).
חשוב להשוות היטב את מפרטי האבזור של כל רמת גימור לפני הרכישה, שכן ההבדל במחיר משקף את ההבדל באבזור.
גם ברמות הגימור הנמוכות יותר, המאזדה 3 מציעה בדרך כלל חבילת בטיחות אקטיבית מכובדת למדי, אך רמות גימור גבוהות עשויות להוסיף מערכות נוספות או לשפר את תפקודן (למשל, בקרת שיוט אדפטיבית מלאה עם זחילה בפקקים).

אחריות ועלויות תחזוקה

האחריות הסטנדרטית לרכב חדש בישראל על המאזדה 3 עומדת בדרך כלל על 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).
ישנם יבואנים שמציעים לעיתים הרחבות אחריות בתשלום.
עבור רכב משומש, האחריות כמובן תלויה בשנת הרכישה.
מאזדה נחשבת באופן כללי ליצרן אמין, והמאזדה 3 לרוב אינה סובלת מ-תקלות או בעיות כרוניות נפוצות במיוחד בהשוואה למתחרותיה.
עם זאת, כמו בכל רכב מודרני, ייתכנו בעיות פוטנציאליות עם מערכות אלקטרוניות, חיישנים, או חלקים אחרים.
האחריות חשובה במיוחד כדי לתת שקט נפשי במקרה של תקלות בלתי צפויות.
עלויות התחזוקה השוטפות (טיפולים תקופתיים) עבור המאזדה 3 דומות למקובל בסגמנט המשפחתיות הלא היברידיות.
מרווחי הטיפולים בדרך כלל עומדים על שנה או 15,000-20,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).
שווי השימוש (ירידת הערך) של המאזדה 3 נחשב לסביר בישראל, אם כי מעט פחות טוב מזה של מתחרות היברידיות מסוימות להן ביקוש גבוה בשוק המשומשות בשל היבט החיסכון בדלק.

X. יתרונות

• עיצוב חיצוני מרשים ויוקרתי: המאזדה 3 היא ללא ספק אחת המכוניות היפות בסגמנט, עם קווים נקיים ונוכחות כביש שגורמת לה להיראות יקרה יותר ממה שהיא באמת.
• תא נוסעים איכותי ומעוצב: איכות החומרים, הגימור, והרכבה בתא הנוסעים מצוינים ומעניקים תחושה של ישיבה ברכב פרימיום.
• חווית נהיגה מהנה ומחוברת: ההיגוי המדויק, המתלים המכוילים היטב וההתנהגות הדינמית הופכים את הנהיגה במאזדה 3 לחוויה מספקת עבור מי שמעריך נהיגה.
• יחידת הנעה זריזה ויעילה (מנוע וגיר): מנוע ה-2.0 ליטר מספק ביצועים טובים למדי, והשילוב עם תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית קלאסית מספק תחושה לינארית ונעימה יותר לעומת חלק מהמתחרות עם תיבות אחרות.
• אבזור בטיחות עשיר: הרכב מצויד בחבילת מערכות ADAS מקיפה (ברמות גימור רבות), ובנוסף זכה לציונים גבוהים ב-מבחני בטיחות רשמיים.
• אמינות מוכחת: מאזדה נחשבת ליצרן אמין, והדגם לרוב אינו סובל מ-בעיות או תקלות כרוניות נפוצות.

XI. חסרונות

• מרווח מוגבל במושב האחורי: בהשוואה למתחרות רבות בסגמנט, המאזדה 3 פחות מרווחת מאחור, במיוחד מבחינת מרווח לרגליים ולראש.
• צריכת דלק פחות טובה מהמתחרות ההיברידיות: גרסת ה-2.0 ליטר אינה חסכונית כמו רכבים היברידיים נפוצים בסגמנט, וצריכת הדלק בפועל עשויה להיות גבוהה יחסית בנהיגה לא רגועה.
• ראות מוגבלת לאחור (בגרסת האצ’בק): קורות C העבות וקו החלונות העולה מגבילים את שדה הראייה בעת נסיעה לאחור ותמרונים.
• מערכת מולטימדיה שאינה תומכת מגע בנסיעה: אמנם זו החלטה מודעת של מאזדה, אך תפעול המערכת באמצעות חוגה בלבד בזמן נהיגה עשוי להיות פחות נוח או אינטואיטיבי עבור חלק מהמשתמשים המורגלים למסכי מגע.
• נוחות נסיעה עשויה להיות נוקשה על כבישים משובשים: כיול המתלים המכוון גם ליכולת דינמית בא על חשבון שיכוך מהמורות אולטימטיבי על סוגי אספלט גרועים במיוחד.

XII. השוואה למתחרים מרכזיים

כפי שציינו במבוא, המאזדה 3 מתמודדת בסגמנט צפוף ותחרותי במיוחד.
בהשוואה לטויוטה קורולה, המתחרה המרכזית והנמכרת ביותר בישראל, המאזדה 3 מציעה חווית נהיגה מעורבת יותר, עיצוב חיצוני ותא נוסעים יוקרתיים ואיכותיים יותר, ומנוע 2.0 ליטר חזק יותר מגרסאות הבנזין הלא היברידיות של הקורולה.
מאידך, הקורולה ההיברידית מציעה צריכת דלק נמוכה משמעותית ואמינות מוכחת של המערכת ההיברידית, ולרוב גם מרווח פנימי מעט טוב יותר במושב האחורי.
הבחירה בין השתיים תלויה במידה רבה בסדרי העדיפויות: חיסכון בדלק ופרקטיות מירבית (קורולה היברידית), לעומת דגש על עיצוב, איכות, ונהיגה (מאזדה 3).

מתחרה מרכזית נוספת היא יונדאי i30 (או קיה פורטה, שהן אחיות פלטפורמה).
ה-i30 לרוב תציע חבילה מאוזנת יותר במחיר אטרקטיבי, עם מרווח פנים טוב, אבזור נדיב (לעיתים יותר מהמאזדה במחיר זהה), וצריכת דלק סבירה (במנועי ה-1.6 או הטורבו 1.4).
המאזדה 3 עולה עליה בתחושת האיכות הפנימית, באיכות החומרים, ולטעמנו גם בחווית הנהיגה ואיכות ההיגוי.
ה-i30 פונה לקהל רחב וממוצע יותר, בעוד המאזדה 3 פונה למי שמחפש משהו מעט שונה, מוקפד ומהנה יותר לנהיגה, גם במחיר של פשרות מסוימות (מרווח אחורי, צריכת דלק).
גם מול סקודה אוקטביה או פולקסווגן גולף, המאזדה 3 מציעה תפיסה שונה – פחות פרקטית או שימושית מבחינת מרווח תא מטען ופנים (אוקטביה), אך לרוב עם תחושת איכות פנימית גבוהה יותר ותא נהג ממוקד יותר. הגולף דומה יותר למאזדה 3 בתחושת הפרימיום ובאיכות הגימור, אך לרוב יקרה יותר ומציעה אופי נהיגה מעט שונה.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)

התרשמות כוללת וקהל יעד מתאים

המאזדה 3 2.0 ליטר היא מכונית משפחתית קומפקטית עם אישיות ברורה.
היא לא מנסה להיות הטובה ביותר בכל קטגוריה, אלא מציעה חבילה ממוקדת ששמה דגש על עיצוב, איכות, וחווית נהיגה.
ההתרשמות הכוללת היא של רכב שמנסה לטפס מעל הסגמנט שלו, להציע תחושה של רכב יוקרתי יותר במחיר נגיש יחסית.
היא מצליחה בכך במידה רבה בזכות תא הנוסעים המעולה שלה, איכות החומרים והגימור, והאופן בו היא נוסעת ומרגישה על הכביש.

האם כדאי לקנות מאזדה 3? התשובה תלויה במידה רבה במי אתם ומה סדרי העדיפויות שלכם.
המאזדה 3 מתאימה במיוחד למי שמחפש מכונית משפחתית שנראית ומרגישה מצוין, שמעריך איכות חומרים גבוהה, ושנהנה לנהוג ורוצה רכב שמספק חיבור טוב לכביש.
היא יכולה להתאים ליחידים, זוגות, או משפחות עם ילד אחד או שניים שאינם זקוקים למקסימום מרווח במושב האחורי או בתא המטען (במיוחד בגרסת ההאצ’בק).
היא פחות מתאימה למי ששם את החיסכון המירבי בדלק בראש סדר העדיפויות (עדיף במקרה כזה לשקול גרסה היברידית של מתחרה), למי שזקוק למרווח אחורי נדיב במיוחד, או למי שמעדיף תפעול מלא של מערכות הרכב דרך מסך מגע בזמן נהיגה.

פסק דין סופי והמלצה

בסופו של דבר, המאזדה 3 2.0 ליטר מציעה אלטרנטיבה מרעננת בסגמנט المشפחתיות.
היא פשרה – היא מקריבה מעט פרקטיות (מרווח אחורי) וחיסכון בדלק (לעומת היברידיות) לטובת סטייל, איכות, וחווית נהיגה.
אם אתם אנשים שמעריכים את הדברים האלה, ומחפשים רכב שירגיש מיוחד יותר מהממוצע, ומוכנים להתפשר מעט על ההיבטים הפחות זוהרים – המאזדה 3 היא בהחלט אופציה מצוינת וכדאית לשקול ברצינות.
היא מומלצת בחום למי שמעריך רכב שאינו רק כלי תחבורה, אלא גם מקור להנאה מסוימת מהנהיגה, ועבורו ההשקעה בעיצוב ובאיכות הפנימית מצדיקה את הפשרות האחרות.

המזגן ברכב לא מחמם? הנה מה שבאמת קורה שם

מתחמם בחוץ, אבל ברכב מקרר? 🤔

קרה לכם שדווקא בבוקר הכי קפוא בשנה, כשאתם ממהרים לפגישה או לקחת את הילדים, אתם מפעילים את המזגן ברכב – וכל מה שיוצא מהפתחים זה אוויר קר כמו הלחיים שלכם? כן, אתם לא לבד. מזגן שלא מחמם זו תופעה נפוצה, אבל הסיבות לכך יכולות להיות מפתיעות. בתחילת המאמר הזה – תתכוננו לשבור כמה מיתוסים וללמוד איך גוף חימום קטן משפיע על הבוקר שלכם.

אפס מעלות בחוץ, למה דווקא זה קורס עכשיו?

אז למה ברכב שלכם, המאובזר היטב והלא-ישן במיוחד, המזגן פתאום החליט לוותר על תפקודו בדיוק כשתצטרכו את ההפך? הנה כמה מהתשובות האפשריות – חלקן ממש לא צפויות.

1. מים, מים ואיפה החום?

האם מערכת הקירור פתוחה? אולי חסרים נוזלים? שימו לב:

• נוזל קירור ברמה נמוכה = חוסר חום בתא הנוסעים.
• אם יש נזילה או אידוי – החום פשוט לא יגיע אליכם לעולם.
• ערכתם החלפה לנוזל לאחרונה? אולי השאירו בועה באחד הצינורות.

2. התרמוסטט – שומר הסף של הטמפרטורה

אם התרמוסטט תקוע פתוח, המנוע לעולם לא יגיע לטמפרטורת עבודה אופטימלית – ובעצם כל מערכת החימום לא מבינה שהיא אמורה לפעול. לא חמים ולא נעים.

3. תנור – לא רק בבית

בכל רכב יש יחידת חימום פנימית (שלעיתים נקראת תנור) שצמודה למאוורר:

• אם היא נסתמה, הפכה לבלתי-חדירה או פשוט התעייפה?
• ניחשתם נכון – לא ייצא חום.
• כן, חלק מהתקלות האלה נשמעות כאילו לקוחות מסדרה משנות ה-80.

4. המאורר לא עושה את העבודה

הגעתם למסקנה שאין חום בתא הנוסעים – אבל המנוע דווקא רותח? ייתכן שהמאורר, שבגללו האוויר החם אמור להגיע לאנשים החמים ברכב, קרס ברגע קריטי. כמו טוסטר מקולקל בדיוק בשבת בבוקר – פשוט מאכזב.

רגע, יש גם שאלות נפוצות (ותשובות טובות יותר!)

• למה המזגן מקרר גם כשאני לוחץ חום?
  יופי של שאלה. ייתכן שמערכת הבקרה במצב אוטומטי, או שהמצערת שולטת לא נכון בעובי כניסת האוויר. זה לא תמיד הבחור במוסך – לפעמים זו פשוט הגדרה שנלחצה בטעות.
• האם כדאי לנסות לתקן לבד?
  תלוי כמה אתם אוהבים את המנוע שלכם. אם אתם לא בטוחים איפה בדיוק נמצא התרמוסטט – לכו למוסך.
• האם זה קשור במערכת המיזוג או במשהו אחר?
  לרוב זה קשור למערכת הקירור של המנוע ולא דווקא למערכת המיזוג הקרה שאתם מכירים מהקיץ. אותו לוח כפתורים – שני סיפורים שונים לגמרי.
• מה הסיכוי שזה משהו קטן?
  האמת? גבוה יחסית. גם פיוז אחד עייף יכול להפסיק את החימום, לפעמים מדובר רק בכפתור שלא מגיב.
• אני מריח משהו שרוף כשאני מפעיל את החימום – זה קשור?
  מאוד. לעיתים יש הצטברות של אבק על גוף החימום – שדורשת ניקוי. אבל אל תדאגו, זו לא התחלת שריפה. אלא אם כן אתם רואים עשן. אז – צאו מהרכב.

אבל יש תקווה! הנה עשה ואל תעשה בעניין החימום

אל תעשו את זה:

• אל תמשיכו לנהוג עם מערכת חימום שתקולה לאורך זמן.
• אל תנחשו איזה חלק התקלקל – תחזיות זה לתחזית מזג האוויר.
• אל תתנו למישהו “לגשר בינתיים” בלי להבין על מה הוא מגשר.

כן תעשו את זה:

• בדקו באופן תדיר את מפלס נוזל הקירור – זה בחינם, וזה מציל חיים (של הרדיאטור שלכם).
• אם משהו לא מרגיש תקין – לפעמים זה סימן מוקדם. לכו לבדוק.
• הדליקו את החימום פעם בשבוע גם בקיץ – תשמרו על המערכת פעילה.

איך אפשר לסמוך על מזגן שפתאום מחליט שהוא מטראולוג?

חד משמעית – אי אפשר. אנחנו יודעים שאם יש מקום שבו כדאי שתהיה תחושת ביטחון זה ברכב שלכם, בדרך לעבודה, כשבחוץ סוער ואתם בתוך בועה חמימה. לכן חשוב לשים לב גם לפרטים הקטנים במערכת החימום, ולהתייחס לזה כסוג של תחזוקה עונתית בדיוק כמו צמיגים ונוזלים.

אז למה זה קורה דווקא כשקר, ולמה אתם תמיד לבד בזה?

האמת היא, שרוב התקלות במערכת החימום מתגלות… רק שממש צריך אותה. אף אחד לא מפעיל את החימום באוגוסט, לכן התקלות שוכבות להן בשקט חודשים עד שהן צצות בדיוק כשהכי פחות מתחשק לנו לבדוק רדיאטורים.

החום חוזר, ונשאר – כשמטפלים בזמן

מזגן שלא מחמם הוא אולי לא סוף העולם, אבל הוא בהחלט הופך את הבוקר שלכם לפחות נסבל. החדשות הטובות? ברוב המקרים זה משהו פשוט כמו נוזל, פיוז או חיישן. שימו לב לסימנים, בדקו אותם בעונת המעבר – ואל תסמכו על “החורף הישראלי” שיחוס עליכם.

אחרי הכול, אין כמו להיכנס לרכב ביום קריר, להדליק את המזגן – ולהרגיש כאילו אתם בתוך סאונה פרטית (אבל בנינוחות של כביש החוף).