admin

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
הפעם, אנחנו צוללים לתוך עולם אחד מרכבי הפנאי הקומפקטיים הפופולריים ביותר בישראל בשנים האחרונות: יונדאי קונה.
מאז שנחת אצלנו לראשונה, יונדאי קונה (Hyundai Kona) עשה לא מעט גלים בשוק המקומי.
הוא הגיע עם עיצוב נועז, מגוון יחידות הנעה, ומיצוב חכם שקיווה לנגוס מנתח השוק של המתחרים הוותיקים בקטגוריה הצפופה והכה חשובה הזו.
עם השנים הוא עבר שינויים, מתיחות פנים, ובסוף גם דור חדש לחלוטין שהפך אותו מרכב נישה מעט שנוי במחלוקת מבחינה עיצובית, לאופציה בוגרת ומרווחת יותר, שעדיין מציעה מגוון רחב של אפשרויות הנעה, כולל חשמלי.
בסקירה המקיפה הזו, נפרק את היונדאי קונה לגורמים.
נסקור את העיצוב שלו, נצלול לתא הנוסעים, נבחן את הטכנולוגיה והאבזור, נפרט על יחידות ההנעה השונות ועל צריכת הדלק או האנרגיה, נדבר על חווית הנהיגה, נצלול למבדקי הבטיחות, ונסיים עם הפרטים הכי חשובים לכיס הישראלי: המחיר, רמות הגימור, האחריות, וגם ננסה לענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות יונדאי קונה בשנת 2025?
אז אם אתם מחפשים רכב פנאי קומפקטי ומתלבטים, הגעתם למקום הנכון.
בואו נתחיל.

II. עיצוב חיצוני – בולט בנוף או משתלב בו?

פילוסופיה עיצובית ואבולוציה

הדור הראשון של יונדאי קונה, שהושק בעולם ב-2017 (ונחת בישראל ב-2018), היה רכב שלא ניתן היה להתעלם ממנו.
הוא התאפיין בעיצוב “מפוצל” עם פנסים קדמיים שמפוזרים בשתי קומות, גריל קסקדה אגרסיבי, וחיפויי פלסטיק בולטים סביב בתי הגלגלים.
הוא היה נועז, צעיר, ולחלק מהאנשים – אולי קצת מוזר.
המטרה של יונדאי הייתה ליצור רכב שיבלוט בקטגוריה רוויית רכבי פנאי, והיא בהחלט הצליחה.
אבל כמו שהחיים מלמדים, גם רכב צריך להתבגר.

הדור השני והחדש של יונדאי קונה, שהושק בסוף 2022 והגיע לישראל ב-2023/2024, שינה כיוון משמעותית.
הפילוסופיה הפכה להיות יותר “מאוחדת” ופחות אקסצנטרית, למרות שעדיין שומרת על ייחודיות מסוימת.
במקום הפנסים המפוצלים, קיבלנו חזית שמדברת בשפה העיצובית החדשה של יונדאי, עם פס תאורת LED אופקי וצר שנמתח לרוחב כל החזית (אשר יונדאי מכנה “פס האופק המשולב”).
הפנסים הראשיים ירדו למטה, לתוך פתחי כניסת האוויר המעוצבים.
התוצאה הסופית היא מראה בוגר יותר, אלגנטי יותר, ופחות מעורר מחלוקת.
הוא עדיין נראה מודרני ועתידני, במיוחד בגרסה החשמלית שכוללת אלמנטים פיקסליים ייחודיים.

אלמנטים בולטים ונוכחות כביש

הגריל בדור החדש השתנה בהתאם ליחידת ההנעה.
בגרסאות הבנזין וההיברידיות יש גריל עם טקסטורה מעניינת, בעוד שהגרסה החשמלית כוללת פאנל אטום יותר.
מבט מהצד חושף צללית שנמתחה.
הקונה החדש גדול יותר מקודמו כמעט בכל ממד – הוא ארוך יותר ב-15 ס”מ (435.5 ס”מ), רחב יותר ב-2.5 ס”מ (182.5 ס”מ), ובסיס הגלגלים התארך ב-6 ס”מ (266 ס”מ).
זה לא רק משפיע על המרווח הפנימי, אלא גם על נוכחות הכביש שלו.
הוא נראה גדול יותר, יציב יותר, וכמעט נושק לקטגוריית ה-C-SUV מבחינת מידות.
קו המותניים עולה בהדרגה לכיוון החלק האחורי, ובתי הגלגלים עדיין מודגשים, אך בצורה מעודנת יותר.

החלק האחורי ממשיך את המוטיב העיצובי של החזית, עם פס תאורת LED אופקי וצר שנמתח לרוחב דלת תא המטען, מתחתיו נמצאים פנסי הבלימה והאיתות.
גם כאן, העיצוב פחות אקסצנטרי מהדור הראשון ויותר אלגנטי ונקי.
יש גרסאות שמגיעות עם ספוילר קטן בחלק העליון של דלת תא המטען, המוסיף נופך ספורטיבי.

החישוקים המוצעים משתנים בהתאם לרמת גימור ויחידת ההנעה.
בדרך כלל ניתן למצוא חישוקי סגסוגת בגדלים 16, 17, 18 ואפילו 19 אינץ’.
העיצובים נאים ומתאימים לאופי המודרני של הרכב, ותורמים למראה הכללי שלו.
בסך הכל, הקונה החדש איבד מעט מ”השובבות” העיצובית של הדור הראשון, אך הפך לרכב נאה, פרופורציונלי ועם נוכחות בוגרת יותר על הכביש.
זה שינוי שקרוב לוודאי יקלע לטעם של קהל רחב יותר בישראל.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – צעד קדימה?

אווירה וקונספט עיצובי

אם החוץ עבר מהפך, הפנים של יונדאי קונה עבר שדרוג משמעותי עוד יותר בדור החדש.
תא הנוסעים מעוצב בסגנון מודרני ומינימליסטי יחסית, בהשראת איוניק 5 החשמלית של יונדאי.
האווירה הכללית היא של מרחב ואווריריות, במיוחד בזכות הדשבורד הנמוך יחסית והמסכים המשולבים.
הקונספט העיצובי שם דגש על טכנולוגיה ופונקציונליות, אך מנסה לשמור על פקדים פיזיים לפונקציות חיוניות כמו בקרת אקלים – נקודה חשובה לטובה מבחינת הנדסת אנוש.

ההשראה מרכב חשמלי ניכרת גם בגרסאות הבנזין וההיברידיות, מה שמעניק לתא הנוסעים תחושה עתידנית יותר בהשוואה למתחרים רבים באותה קטגוריה.
בלם היד האלקטרוני הפך לסטנדרט ברוב רמות הגימור, ותורם למראה הנקי של הקונסולה המרכזית.

איכות חומרים והרכבה

במונחים של איכות חומרים, הקונה החדש מייצג שיפור ניכר לעומת הדור היוצא, אך עדיין ממוקם בסגמנט עממי יחסית.
בחלקים העליונים של הדשבורד ובדיפוני הדלתות הקדמיות יש חומרים רכים ונעימים למגע, מה שמעניק תחושה איכותית למדי.
עם זאת, בחלקים התחתונים יותר של הדשבורד, הדלתות האחוריות, והקונסולה המרכזית, נעשה שימוש נרחב בפלסטיק קשיח.
זה אופייני לקטגוריה, אך חשוב לציין.

איכות ההרכבה טובה מאוד.
כל החלקים יושבים במקומם בחוזקה, ואין רעשים או קרקושים לא רצויים גם בעת נסיעה על משטחים משובשים.
ההגה, ידיות הדלתות והפקדים השונים מרגישים מוצקים ואיכותיים.
בסך הכל, התחושה היא של תא נוסעים בנוי היטב ועמיד, גם אם לא יוקרתי ברמות הגבוהות ביותר.

הנדסת אנוש, מושבים ומרווח

הנדסת האנוש בקונה החדש טובה ברובה.
מיקום פקדים חיוניים, כמו אלה של בקרת האקלים (שאחראית גם על חימום/אוורור מושבים אם קיימים), נשאר פיזי ונגיש מתחת למסך המולטימדיה.
זה נוח ובטוח יותר לשימוש בזמן נהיגה מאשר להסתמך רק על מסך מגע.
פקדי ההגה גם הם אינטואיטיביים.

לוח המחוונים הדיגיטלי ומסך המולטימדיה המשולבים יוצרים מראה טכנולוגי מרשים, אך חשוב לזכור שרוב התפעול של מערכות המשנה נעשה דרך מסך המגע, מה שיכול להצריך הסתגלות מסוימת.
הראות החוצה טובה למדי, בזכות קו חלונות סביר יחסית ועמדת ישיבה גבוהה האופיינית לרכבי פנאי.
מצלמות היקפיות (בחלק מרמות הגימור) מסייעות משמעותית בתמרון וחניה.

נוחות המושבים הקדמיים טובה מאוד, גם בנסיעות ארוכות.
הם מציעים תמיכה סבירה, ובחלק מרמות הגימור הם מצופים עור סינטטי או שילוב של בד ועור.
בחלק מהגרסאות בישראל מוצעים גם מושבים עם כוונון חשמלי, חימום ואוורור – פינוק אמיתי.

המרווח בתא הנוסעים הוא אחד השיפורים הגדולים ביותר בדור החדש, וזה הישג מרשים בהשוואה לדגם היוצא.
הודות לבסיס הגלגלים הארוך יותר והמידות הכלליות שגדלו, יש מרווח נדיב מאוד לנוסעים מלפנים, ושיפור דרמטי במרווח הרגליים לנוסעים מאחור.
שני מבוגרים יישבו בנוחות יחסית מאחור, וגם שלושה ילדים יסתדרו היטב.
מרווח הראש גם הוא טוב, גם עם גג שמש פנורמי (אם קיים ברמת הגימור).

נפח תא מטען ושימושיות

נפח תא המטען גדל אף הוא משמעותית בדור החדש.
הוא מציע כעת 466 ליטר (בגרסאות הבנזין וההיברידיות) ו-493 ליטר בגרסה החשמלית (נתון מפתיע לטובה).
זהו נפח תא מטען תחרותי מאוד בקטגוריה, וגדול יותר מרוב המתחרים הישירים.
הפתח רחב וסף ההטענה סביר.
צורת תא המטען רגולרית למדי, מה שמקל על ניצול הנפח.
ניתן לקפל את המושבים האחוריים ביחס 40:20:40 ליצירת שטח הטענה גדול יותר.
יש גם פתרונות אחסון קטנים בתא המטען, כמו ווים לשקיות ורשתות עיגון.
בגרסה החשמלית, בנוסף לתא המטען האחורי, יש גם תא אחסון קטן (Frunk) בחזית הרכב בנפח 27 ליטר, שנוח לאחסון כבלי טעינה או פריטים קטנים אחרים.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – מסכי ענק וקישוריות

מערכת מולטימדיה ולוח מחוונים

ההיבט הטכנולוגי הוא אחד מנקודות החוזקה המרכזיות של יונדאי קונה החדש, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות יותר המשווקות בישראל.
גולת הכותרת היא צמד מסכי ה-12.3 אינץ’ המשולבים לכדי יחידה אחת דמויית פנורמה: האחד משמש כמסך מולטימדיה מרכזי והשני כלוח מחוונים דיגיטלי.

מסך המולטימדיה המרכזי גדול, איכות התצוגה שלו מעולה (חדה וברורה), והוא מגיב במהירות למגע.
מבנה התפריטים הגיוני למדי, והוא רץ על מערכת ההפעלה העדכנית של יונדאי, שמכונה CCnC (Connected Car Navigation Cockpit).
מערכת זו מציעה תכונות מתקדמות וניתן לעדכן אותה “דרך האוויר” (OTA – Over The Air).
יש בה ניווט מובנה איכותי.
קישוריות סמארטפונים מסוג Apple CarPlay ו-Android Auto זמינה, אולם לרוב היא דורשת חיבור חוטי – נקודה מאכזבת מעט בהתחשב בגודל המסך והמודרניזציה הכללית (בחלק מרמות הגימור דווקא כן מוצעת קישוריות אלחוטית, כדאי לבדוק ספציפית לפי רמת הגימור).
גם העוזר הקולי המובנה ברכב מפגין יכולת סבירה.

לוח המחוונים הדיגיטלי בגודל 12.3 אינץ’ גם הוא מרשים ויזואלית.
הוא מציע אפשרויות תצוגה שונות שניתן להתאים אישית, כולל הצגת מפת הניווט ישירות בפני הנהג.
המידע מוצג בצורה ברורה וקלה לקריאה.

מערכת שמע ואבזור נוחות

מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות סאונד סבירה לרוב המשתמשים, אך אינה מבריקה.
בחלק מרמות הגימור העליונות מוצעת מערכת שמע משודרגת (לרוב של Bose), המספקת חווית סאונד עשירה ומפורטת יותר.

רמות הגימור השונות המשווקות בישראל (עליהן נרחיב בהמשך, אך בדרך כלל כוללות שמות כמו Inspire, Supreme, Prestige וכדומה) מציעות אבזור נוחות מגוון.
בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים גם מאחור היא לרוב סטנדרט.
ניתן למצוא אבזור כמו מושבים קדמיים חשמליים, מחוממים ומאווררים (פונקציה חשובה במיוחד בקיץ הישראלי), גג שמש פנורמי (שמעניק תחושה נהדרת של מרחב ואור), משטח טעינה אלחוטי לטלפון, מפתח חכם וכניסה ללא מפתח, חיישני חניה קדמיים ואחוריים, מצלמות היקפיות (360 מעלות), ועוד.

ישנן גם טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן כמו מערכת “Digital Key” של יונדאי המאפשרת כניסה והנעה באמצעות הסמארטפון, או היכולת לנהוג את הרכב קדימה ואחורה באמצעות השלט (Smart Parking Assist) – פונקציה שעשויה להיות שימושית מאוד במקומות חניה צפופים במרכז העיר.
בסך הכל, הקונה החדש מאובזר היטב בסטנדרטים של הקטגוריה, במיוחד ברמות הגימור הבכירות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה – מגוון לכל מטרה

יחידות הנעה בישראל

יונדאי קונה משווק בישראל עם מגוון רחב של יחידות הנעה, שנועד לתת מענה לקהלים שונים ולצרכים שונים.
הגרסאות העיקריות כוללות:

בנזין: לרוב עם מנוע 1.6 ליטר טורבו-בנזין שמפיק הספק של כ-198 כ”ס ומומנט של כ-27 קג”מ.
מנוע זה משודך לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים (גיר DCT) עם 7 מהירויות.
ישנן גם גרסאות עם מנוע 2.0 ליטר אטמוספרי או 1.0 ליטר טורבו, אך ה-1.6T היא הנפוצה ביותר בישראל.
נתון תאוצה 0-100 קמ”ש עם מנוע ה-1.6T עומד על כ-7.8 שניות – נתון זריז למדי לקטגוריה.

היברידית: גרסה פופולרית ביותר בישראל, המשלבת מנוע בנזין 1.6 ליטר מחזור אטקינסון עם מנוע חשמלי.
ההספק המשולב עומד על כ-139 כ”ס ומומנט משולב של כ-27 קג”מ.
יחידה היברידית זו משודכת לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים (גיר DCT) עם 6 מהירויות.
התאוצה 0-100 קמ”ש בגרסה ההיברידית אורכת כ-11 שניות.

חשמלית: יונדאי קונה אלקטריק (Kona Electric) משווק בישראל בשתי גרסאות עיקריות: Long Range עם סוללת 64.8 קוט”ש (בדור החדש, 67.7 קוט”ש בדור היוצא) ומנוע חשמלי שמפיק 204 כ”ס ומומנט של 25.5 קג”מ.
התאוצה 0-100 קמ”ש עומדת על כ-7.8 שניות.
ישנה גם גרסת Standard Range עם סוללה קטנה יותר (48.6 קוט”ש) ומנוע חלש יותר (156 כ”ס), אם כי היא פחות נפוצה בישראל.
רכב חשמלי אינו כולל גיר או תיבת הילוכים קלאסית, אלא מעביר את הכוח ישירות מהמנוע לגלגלים.

צריכת דלק וצריכת אנרגיה – היבט כלכלי חשוב

כשמדברים על רכב, אחד הדברים הראשונים שרוב האנשים שואלים עליו הוא “כמה קילומטר הרכב עושה לליטר?”.
או במילים אחרות, צריכת דלק.
עבור רכבי בנזין והיברידיים, נתוני יצרן WLTP נוטים להיות אופטימיים יחסית לתנאי נהיגה ריאליים בישראל (פקקים, מזגן, נהיגה דינמית).
מנוע ה-1.6T בבנזין צפוי להשיג צריכת דלק ממוצעת ריאלית של כ-10-12 ק”מ לליטר.

הגרסה ההיברידית כמובן טובה יותר בהיבט זה.
צריכת דלק ממוצעת ריאלית בנהיגה משולבת תנוע סביב 16-18 ק”מ לליטר, ואף יותר בנהיגה עירונית זהירה שבה הרכב מנצל יותר את המנוע החשמלי.

עבור יונדאי קונה אלקטריק, מדברים על צריכת אנרגיה שנמדדת בקוט”ש ל-100 ק”מ.
נתון יצרן WLTP לגרסת ה-Long Range החדשה עומד על כ-14.7 קוט”ש/100 ק”מ.
בפועל, צריכת אנרגיה ריאלית בנהיגה משולבת בישראל (כולל מזגן וקצת נהיגה דינמית) תהיה קרוב יותר ל-17-19 קוט”ש/100 ק”מ.
טווח ה-WLTP המוצהר לגרסת ה-Long Range החדשה הוא כ-514 ק”מ, אך בנהיגה ריאלית בישראל ניתן לצפות לטווח שנע בין 380 ל-450 ק”מ, תלוי בסגנון הנהיגה ותנאי הדרך.
חשוב להדגיש שבעוד החיפוש “צריכת דלק” הוא נפוץ גם עבור רכבים חשמליים, ההשוואה הכלכלית צריכה להיות מול עלות החשמל מול עלות הדלק, שבדרך כלל זולה משמעותית לק”מ ברכב חשמלי (אם כי זה תלוי גם בעלות הטעינה בבית מול טעינה ציבורית).

תחושת כוח וביצועים

גרסת ה-1.6T בנזין מציעה ביצועים זריזים ומספקים בהחלט לשימוש יומיומי ועקיפות בכביש בינעירוני.
המנוע גמיש יחסית, ותיבת הילוכים כפולת המצמדים עובדת לרוב בצורה חלקה, אם כי לפעמים יש היסוס קל בתחילת תנועה או במהירויות זחילה (תופעה ידועה בגיר מסוג זה).

הגרסה ההיברידית פחות חזקה על הנייר, אך המומנט המיידי מהמנוע החשמלי מסייע מאוד בתאוצות עירוניות וביציאה מהמקום.
ביצועים בינעירוניים מספקים, אך לא ספורטיביים.
תיבת הילוכים ההיברידית (גם היא DCT) עובדת לרוב טוב ושקוף.

הגרסה החשמלית (Long Range) מציעה את הביצועים הטובים ביותר מבחינת תאוצה, במיוחד בתאוצות ביניים.
הכוח זמין באופן מיידי, והעדר הצורך בהעברת הילוכים (אין גיר קלאסי) הופך את הנהיגה לחלקה ושקטה במיוחד.
המומנט החשמלי מספק דחיפה מרשימה בעת הצורך.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי) – חיבור לעולם החשמל

קצבי טעינה וזמנים

חוויית הטעינה היא חלק בלתי נפרד מהבעלות על רכב חשמלי כמו יונדאי קונה אלקטריק.
הקונה אלקטריק החדש תומך בקצב טעינת AC (טעינה ביתית או בעמדות ציבוריות רגילות) של עד 11 קילוואט.
טעינה מלאה מסוללה ריקה (0-100%) בבית, באמצעות עמדת טעינה תלת-פאזית של 11 קילוואט, אורכת כ-6.5 שעות.
עם עמדת חד-פאזית רגילה (לרוב עד 7 קילוואט), זמן הטעינה יתארך בהתאם.

במונחים של טעינת DC מהירה (בעמדות טעינה מהירות בכבישים או בקניונים), הקונה אלקטריק החדש תומך בקצב טעינה מקסימלי של כ-102 קילוואט.
זהו קצב סביר, אך לא מהגבוהים בקטגוריה (יש רכבים שמגיעים ל-150 קילוואט ויותר).
טעינה טיפוסית בעמדה מהירה, למשל מ-10% ל-80% סוללה, צפויה לארוך כ-45-50 דקות בתנאים אופטימליים.

מחבר וחוויות טעינה

הקונה אלקטריק משתמש במחבר מסוג Type 2 לטעינת AC ובמחבר מסוג CCS2 לטעינת DC מהירה – אלו הם הסטנדרטים הנפוצים ביותר בישראל ואירופה.
המיקום של שקע הטעינה בחזית הרכב (מאחורי הדלת הקדמית הימנית) נוח בדרך כלל.

יונדאי מציעה בדרך כלל אפליקציה ייעודית (BlueLink) המאפשרת ניהול טעינה מרחוק – התחלה/הפסקה של טעינה, קביעת זמני טעינה (לניצול תעריפים זולים יותר), ובדיקת מצב הסוללה והטווח.
האפליקציה נוחה לשימוש ומוסיפה ערך לחוויית הבעלות.

חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין מתפתחת.
ישנן עמדות טעינה רבות, אך לעיתים קרובות נתקלים בתפוסה גבוהה, תקלות בעמדות, או צורך במספר אפליקציות/כרטיסים שונים מספקי שירות שונים.
בהשוואה למדינות מתקדמות יותר בתחום התשתית (כמו הולנד או נורווגיה), ישראל עדיין בחיתוליה, וזהו פקטור שיש לקחת בחשבון כששוקלים רכב חשמלי.
עם זאת, אם רוב הטעינה מתבצעת בבית (כפי שמומלץ), חווית הטעינה הופכת לפשוטה ונוחה בהרבה.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש – איזון משפחתי

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

יונדאי קונה, בכל גרסאות ההנעה שלו, מכוון בעיקר לנוחות נסיעה ולשימוש יומיומי ומשפחתי.
נוחות הנסיעה בדרך כלל טובה למדי, במיוחד בגרסאות המצויידות בחישוקים קטנים יותר (16-17 אינץ’).
הרכב סופג היטב שיבושים קטנים בכביש, פסי האטה וסדקים באספלט.
על דרכים משובשות וגליות יותר, המתלים עשויים להרגיש מעט נוקשים, תופעה שקיימת בחלק מרכבי יונדאי/קיה.
עם זאת, בסך הכל, מדובר בנוחות נסיעה מספקת בהחלט עבור רוב הנהגים והנוסעים בישראל.

רמת בידוד הרעשים בקונה החדש טובה משמעותית לעומת הדור היוצא, וטובה בקטגוריה.
רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים רק תחת מאמץ משמעותי (בעיקר בגרסאות הבנזין).
רעשי רוח מבודדים היטב במהירויות בינעירוניות.
רעשי כביש וצמיגים קיימים, אך ברמה סבירה ולא מטרידה ברוב המקרים, למעט אולי בחישוקים הגדולים יותר שנוטים להכניס מעט יותר רעש.
בגרסה החשמלית, כמובן, העדר רעש מנוע הופך אותה לשקטה במיוחד בעיר ובמהירויות נמוכות, ורק רעשי רוח וכביש מורגשים במהירויות גבוהות.

התנהגות דינמית והיגוי

במונחים של התנהגות דינמית, יונדאי קונה מכוון ליציבות ובטיחות על פני ספורטיביות.
ההיגוי קל למדי, במיוחד בעיר, מה שמקל על תמרון.
הוא לא מציע הרבה משוב מהכביש, ואינו מדויק במיוחד, אך הוא לינארי וצפוי – מספיק בהחלט לנהיגה יומיומית.

אחיזת הכביש טובה ובטוחה, וזוויות הגלגול בפניות מרוסנות יחסית לגובהו.
הרכב מרגיש יציב ובטוח במהירויות גבוהות, ומשרה ביטחון בנהיגה בינעירונית.
הבלמים מספקים עוצמת בלימה טובה, ותחושת הדוושה לינארית.
בגרסה ההיברידית והחשמלית, מערכת הרגנרציה (שממירה אנרגיית בלימה לחשמל ומאטה את הרכב) תורמת ליעילות ולעיתים גם מקטינה את הצורך להשתמש בדוושת הבלם הפיזית בנהיגה יומיומית.
ניתן לשלוט בעוצמת הרגנרציה באמצעות מנופים מאחורי ההגה.

קלות התמרון בעיר היא נקודת חוזקה של הקונה.
ההיגוי הקל, הראות הטובה יחסית, והממדים הפיזיים הסבירים (גם אם גדלו מהדור היוצא) הופכים את הנהיגה והחניה בעיר לפשוטות יחסית.
מצלמות החניה והחיישנים מסייעים משמעותית בכך.
חשוב להדגיש שוב שהעדר גיר ותיבת הילוכים קלאסית ברכב חשמלי משמעותו האצה חלקה ומיידית ללא קפיצות או חילופי הילוכים מורגשים, מה שתורם לנוחות ורוגע בנהיגה, במיוחד בפקקים.
גם בגרסאות ההיברידיות והבנזין עם גיר אוטומטי (DCT), המעבר בין הילוכים חלק בדרך כלל, אך שונה משמעותית מהחלקות המוחלטת של רכב חשמלי.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג – ציון גבוה ורשימה ארוכה

מבחני בטיחות וציון רשמי

בטיחות היא נושא קריטי ברכישת רכב משפחתי, ויונדאי קונה מפגין ביצועים מרשימים בתחום זה.
הדור החדש של יונדאי קונה זכה בציון המקסימלי של 5 כוכבים במבחני בטיחות הרשמיים של ארגון Euro NCAP האירופאי.
זהו ציון חשוב שמעיד על רמת בטיחות גבוהה הן מבחינה פסיבית (הגנה על הנוסעים במקרה של תאונה) והן מבחינה אקטיבית (מניעת תאונות באמצעות מערכות עזר לנהג).

במבחני Euro NCAP, הקונה קיבל ציונים גבוהים בקטגוריות השונות: הגנה על נוסעים מבוגרים, הגנה על ילדים, הגנה על הולכי רגל, ותפקוד מערכות עזר לבטיחות.
מבדקי בטיחות אלו בוחנים את חוזק המבנה של הרכב, תפקוד כריות האוויר, ואת האפקטיביות של המערכות האקטיביות.
הציון המלא מחזק את תחושת הביטחון ברכב.

מערכות ADAS (מערכות עזר לנהג)

יונדאי קונה מגיע עם חבילת מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות כסטנדרט כבר ברמות הגימור הבסיסיות בישראל.
מערכות ה-ADAS הללו נועדו לסייע לנהג למנוע תאונות או למתן את חומרתן.
הרשימה ארוכה ומרשימה לסטנדרטים של הקטגוריה, וכוללת:

• בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control – ACC) השומרת על מרחק מהרכב שמלפנים. בחלק מהגרסאות היא כוללת גם פונקציית עצור-סע שימושית בפקקים.
• מערכת לשמירה על נתיב הנסיעה (Lane Keeping Assist – LKA) הכוללת תיקון אקטיבי של ההיגוי כדי למנוע סטייה מהנתיב.
• מערכת למניעת התנגשות קדמית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים (Forward Collision-Avoidance Assist – FCA) הכוללת בלימת חירום אוטונומית.
• התראת שטחים מת (Blind-Spot Collision Warning – BCW) עם הימנעות אקטיבית במקרה של סכנה (Blind-Spot Collision-Avoidance Assist – BCA) – המערכת לא רק מתריעה אלא גם יכולה להתערב בהיגוי כדי למנוע תאונה במעבר נתיב.
• התראת תנועה חוצה מאחור (Rear Cross-Traffic Collision Warning – RCCW) עם הימנעות אקטיבית (Rear Cross-Traffic Collision-Avoidance Assist – RCCA) – חשוב במיוחד בעת יציאה מחניות ברוורס.
• מערכת עזר לשמירה על הנסיעה במרכז הנתיב (Lane Following Assist – LFA) – משלים את מערכת שמירת הנתיב ומסייע לשמור את הרכב ממורכז בנתיב.
• התראת עזיבת רכב מוביל (Leading Vehicle Departure Alert – LVDA) – מודיע לנהג כשהרכב שמלפנים התחיל לנסוע בפקק.
• התראת שכחת ילדים במושב האחורי (Rear Occupant Alert – ROA).
• בלימה אוטונומית ברוורס (Parking Collision-Avoidance Assist – PCA-R).
• אורות דרך אוטומטיים (High Beam Assist – HBA).

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב טוב.
הן לא מרגישות אגרסיביות מדי או מפריעות באופן קבוע, והן קלות לתפעול ולהפעלה/ביטול במידת הצורך.
בקרת השיוט האדפטיבית עובדת בצורה חלקה למדי, ומערכת שמירת הנתיב יעילה בכבישים מסומנים היטב.
מערכות ההתראה (שטחים מת, תנועה חוצה מאחור) חשובות מאוד ותורמות משמעותית לבטיחות היומיומית.
השילוב של ציון 5 כוכבים במבחני בטיחות עם חבילת ADAS כה עשירה הופך את יונדאי קונה לאחד הרכבים הבטוחים בקטגוריה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – מה מקבלים וכמה עולה?

טווח מחיר ומחירון

אחד ההיבטים החשובים ביותר עבור קונה רכב בישראל הוא כמובן המחיר.
השאלה כמה עולה יונדאי קונה תלויה במידה רבה ברמת הגימור, יחידת ההנעה, וזמן הרכישה (מחירי רכבים משתנים).
נכון לאפריל 2025, טווח המחיר של יונדאי קונה חדש בישראל רחב למדי, ונע בערך מ-140,000 ש”ח לגרסאות בנזין בסיסיות ועד קרוב ל-200,000 ש”ח ואף יותר עבור הגרסאות החשמליות הבכירות.

המחירון הרשמי של היבואן עבור רמות הגימור השונות הוא נקודת מוצא חשובה.
רמות הגימור העיקריות המשווקות בארץ לרוב יהיו:

• Inspire: רמת הגימור הבסיסית יחסית (לא תמיד קיימת בכל יחידות ההנעה), הכוללת את חבילת הבטיחות המלאה, מסך מולטימדיה, מצלמת רוורס, חיישני חניה אחוריים, בקרת אקלים ועוד.
• Supreme: רמת הגימור הנפוצה והמומלצת לרוב, שמוסיפה אבזור נוחות כמו חישוקים גדולים יותר, כניסה ללא מפתח, מושבים משודרגים, לעיתים גם גג שמש או אבזור נוסף.
• Prestige: רמת הגימור הגבוהה ביותר, הכוללת את כל הפינוקים האפשריים: מסכים גדולים יותר, ריפודי עור/עור סינטטי, מושבים חשמליים/מאווררים, מערכת שמע משודרגת, מצלמות היקפיות, ועוד.
• Limited (לגרסה החשמלית): לרוב מייצגת את רמת האבזור הגבוהה ביותר בגרסה החשמלית, עם טווח ארוך יותר ואבזור מקסימלי.

הבדלי מחיר משמעותיים קיימים בין רמות הגימור, וגם בין יחידות ההנעה.
הגרסאות ההיברידיות יקרות יותר מגרסאות הבנזין המקבילות, והגרסאות החשמליות יקרות יותר משתיהן, אם כי ההפרש הצטמצם בשנים האחרונות והטבות מס לרכב חשמלי (כמו מס קנייה מופחת) הופכות אותן לאטרקטיביות יותר כלכלית בטווח הארוך (בעיקר בעלויות תדלוק/טעינה ותחזוקה).

אחריות, עלויות תחזוקה ותקלות

אחריות היבואן היא פקטור חשוב בהחלטת הקנייה.
יונדאי מציעה בישראל אחריות מלאה נדיבה למדי, שלרוב עומדת על 5 שנים ללא הגבלת קילומטרים (יש לוודא זאת ספציפית בעת הרכישה).
עבור הגרסאות ההיברידיות והחשמליות, יש אחריות נפרדת וארוכה יותר על הסוללה, שלרוב עומדת על 8 שנים או 160,000 ק”מ – מה שמגיע קודם.
אחריות זו חשובה במיוחד בגרסאות המחושמלות בשל עלות הסוללה הגבוהה.

עלויות התחזוקה של יונדאי קונה נחשבות לסבירות וסטנדרטיות יחסית לרכב בקטגוריה זו.
טיפולים תקופתיים מתבצעים לרוב כל שנה או כל X קילומטרים (יש לבדוק בספר הרכב).
גרסאות היברידיות וחשמליות נוטות להיות זולות יותר לתחזוקה בטווח הארוך בשל פחות חלקים נעים ומנוע פחות מורכב בגרסה החשמלית (אין צורך בהחלפת שמנים ופילטרים רבים כמו ברכב בנזין).

במונחים של תקלות ובעיות נפוצות, יונדאי קונה נחשב לרכב אמין יחסית.
הדור הראשון סבל לעיתים מבעיות קטנות יחסית בתיבת הילוכים כפולת המצמדים בגרסת הבנזין, או בעיות מיזוג אוויר בגרסאות הראשונות של הקונה אלקטריק.
הדור החדש צעיר יחסית, אך באופן כללי, יונדאי וקיה נחשבים למותגים אמינים.
חשוב לקרוא חוות דעת גולשים וסקירות ארוכות טווח כדי לקבל תמונה רחבה יותר על אמינות הדגם הספציפי לאורך זמן ועל תקלות פוטנציאליות.
שווי השימוש (ירידת הערך) של יונדאי קונה נחשב לטוב יחסית בשוק הישראלי, בשל הפופולריות של הדגם והמותג.

X. יתרונות – למה כדאי לשקול יונדאי קונה?

• מגוון יחידות הנעה: יונדאי קונה מציע אופציות בנזין, היברידיות וחשמליות תחת אותה מעטפת, מה שמאפשר לכל קונה למצוא את הגרסה המתאימה ביותר לצרכיו ולתקציבו, בין אם זה רכב לנסיעות קצרות בעיר (חשמלי), רכב לטווחים ארוכים עם חיסכון בדלק (היברידי), או פתרון מסורתי וחזק יותר (בנזין טורבו).

• עיצוב חיצוני ופנימי מודרני: הדור החדש מציג מראה חיצוני בוגר ואלגנטי יותר, ותא נוסעים טכנולוגי ומרווח משמעותית לעומת הדור היוצא, עם דגש על מסכים גדולים ותחושה עתידנית.

• מרווח פנימי משופר: המידות שגדלו, במיוחד בסיס הגלגלים, תורמים למרווח רגליים משופר לנוסעים מאחור ולתחושה אוורירית יותר בתא הנוסעים כולו, מה שהופך אותו למתאים יותר למשפחות קטנות ובינוניות.

• נפח תא מטען נדיב: עם 466-493 ליטר, תא המטען של הקונה הוא מהגדולים בקטגוריה ומספק מענה טוב לצרכי הטענה יומיומיים וגם לטיולים.

• חבילת בטיחות אקטיבית עשירה: הקונה מגיע כסטנדרט עם רשימה ארוכה ומרשימה של מערכות עזר לנהג, בנוסף לציון 5 כוכבים במבחני ריסוק, מה שהופך אותו לאחד הרכבים הבטוחים ביותר בקטגוריה.

• אבזור נוחות טכנולוגי: ברמות הגימור הגבוהות, הקונה מציע אבזור מתקדם מאוד, כולל מסכים גדולים, מושבים מאווררים/מחוממים, מצלמות היקפיות ועוד, שמציבים אותו בחזית הקטגוריה מבחינה טכנולוגית.

• אחריות נדיבה: האחריות המלאה של 5 שנים והאחריות הארוכה על הסוללה בגרסאות המחושמלות מעניקות שקט נפשי משמעותי לרוכשים.

XI. חסרונות – איפה הקונה פחות מבריק?

• שימוש בפלסטיק קשיח בתא הנוסעים: למרות שיפור משמעותי מהדור היוצא, בחלקים התחתונים של תא הנוסעים עדיין יש שימוש נרחב בפלסטיק קשיח, מה שפוגע מעט בתחושת היוקרה הכללית בהשוואה למתחרים מסוימים.

• קישוריות סמארטפונים חוטית בחלק מהגרסאות: למרות המסכים הגדולים והטכנולוגיה המתקדמת, העובדה שחלק מרמות הגימור מחייבות חיבור חוטי עבור Apple CarPlay ו-Android Auto היא מאכזבת מעט ומיושנת.

• קצב טעינת DC סביר אך לא מהיר במיוחד בגרסה החשמלית: קצב הטעינה המהירה של 102 קילוואט מספק בהחלט, אך הוא נמוך יותר מרכבים חשמליים חדשים אחרים באותה קטגוריה או בקטגוריות קרובות, מה שיכול להאריך מעט את זמני העצירה בנסיעות ארוכות.

• נוחות נסיעה יכולה להיות מעט נוקשה על שיבושים גדולים: למרות שהנוחות הכוללת טובה, על שיבושים גדולים וגליים, המתלים עשויים להרגיש מעט פחות מרוסנים ונוקשים בהשוואה למתחרים המתמחים יותר בנוחות.

• תחושת היגוי לא ספורטיבית במיוחד: ההיגוי קל ונוח לתמרון עירוני, אך הוא חסר משוב ואינו מעודד נהיגה דינמית, מה שעשוי לאכזב נהגים המחפשים חווית נהיגה מעט יותר מעורבת.

XII. יונדאי קונה בהשוואה למתחרים בשוק הישראלי

שוק רכבי הפנאי הקומפקטיים בישראל צפוף ותחרותי להחריד, ויונדאי קונה מתמודד מול שורה ארוכה של יריבים חזקים.
בהשוואה למתחרים כמו טויוטה C-HR, סקודה קאמיק, מאזדה CX-3/CX-30, ורכבים נוספים כמו פיג’ו 2008, סיאט ארונה, ו-MG ZS, הקונה מציע שילוב של כמה יתרונות בולטים.
בהשוואה לטויוטה C-HR ההיברידי, הקונה מציע מרווח פנימי ותא מטען גדולים יותר באופן משמעותי, תא נוסעים טכנולוגי יותר בדור החדש, ואת האפשרות לבחור גם בגרסת בנזין או חשמלית מלאה – מגוון רחב יותר מאשר ב-C-HR שמתמקד בהיברידיות.
מנגד, ה-C-HR נהנה ממוניטין אמינות אגדי של טויוטה וצריכת דלק היברידית מצוינת.
בהשוואה לסקודה קאמיק או סיאט ארונה (המבוססות על פלטפורמת VW קבוצתית), הקונה מציע בדרך כלל אבזור בטיחות ונוחות עשיר יותר ברמות הגימור המקבילות בישראל, במיוחד בכל הקשור למערכות ADAS מתקדמות.
רכבי VW/סקודה/סיאט עשויים להרגיש מעט יותר “גרמניים” וסולידיים מבחינת איכות חומרים בחלקים מסוימים.
בהשוואה לרכבים כמו פיג’ו 2008, הקונה מציע גם הוא מגוון רחב של יחידות הנעה, אך תא הנוסעים בפיג’ו עשוי להיראות יוקרתי ומעוצב יותר לחלק מהאנשים, בעוד שהקונה מציע פונקציונליות ומרחב עדיפים.
ה-MG ZS, בעיקר בגרסתו החשמלית, מציע תחרות חזקה על בסיס מחיר אטרקטיבי יחסית ואבזור נדיב, אך לרוב נופל מהקונה באיכות חומרים, נוחות נסיעה ואמינות לטווח ארוך (אם כי הדור החדש של MG משתפר).
בסופו של דבר, הקונה מציב תחרות עיקשת בזכות השילוב של עיצוב עדכני (בדור החדש), מרווח פנימי טוב, אבזור עשיר (במיוחד בבטיחות), ומגוון אופציות הנעה, כולל גרסה חשמלית תחרותית מאוד בטווח המחיר שלה.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין) – האם כדאי לקנות?

התרשמות כוללת ומיקום בשוק

יונדאי קונה, במיוחד בדורו החדש, התבגר משמעותית והפך לרכב פנאי קומפקטי שלם ומאוד תחרותי.
הוא עבר מלהיות “הרכב עם העיצוב המוזר” לאופציה רציונלית ומעודנת יותר, אך עדיין עם קריצה מודרנית וטכנולוגית.
הוא מציע שיפורים ניכרים בתחומי המרווח הפנימי, תא המטען, איכות תא הנוסעים, ובעיקר באבזור הטכנולוגי והבטיחותי.
היצע יחידות ההנעה הרחב הוא נקודת חוזקה משמעותית בישראל, שמאפשרת לו לפנות לקהל רחב ומגוון.

בהשוואה למתחרים המרכזיים שלו בשוק הישראלי, כמו טויוטה C-HR ההיברידי או סקודה קאמיק, הקונה מצטיין במיוחד בהיצע הגרסאות המחושמלות (היברידי וחשמלי), באבזור הבטיחות המתקדם כסטנדרט, ובמרווח הפנימי המשופר שהופך אותו לאופציה משפחתית נגישה יותר.
הוא מציב אתגר רציני למתחרים הוותיקים ומציע אלטרנטיבה מודרנית ועדכנית. חוות דעת גולשים בישראל לרוב משבחות את העיצוב החדש, את האבזור, ואת הביצועים בגרסאות הבנזין והחשמליות, אם כי לעיתים יש התייחסות לצריכת דלק (בגרסת הבנזין) או נוחות הנסיעה בחישוקים גדולים.

האם כדאי לקנות ולמי הרכב מתאים?

אז האם כדאי לקנות יונדאי קונה? התשובה המנומקת היא בהחלט כן, עבור קהל היעד הנכון.
יונדאי קונה מתאים במיוחד:

• למשפחות קטנות ובינוניות המחפשות רכב פנאי מרווח יחסית, בטוח מאוד, ומאובזר היטב, במחיר תחרותי.

• למי שמחפש רכב עם מראה מודרני וטכנולוגי, הן מבחוץ והן מבפנים.

• למי שמעוניין באפשרות למגוון יחידות הנעה, כולל אופציה היברידית חסכונית או אופציה חשמלית מלאה עם טווח נסיעה מספק לרוב הצרכים בישראל.

• למי שמעריך חבילת בטיחות אקטיבית מקיפה כסטנדרט.

• למי שמחפש רכב עם אחריות ארוכה ושקט נפשי יחסי בהיבט האמינות ושווי השימוש.

למי הקונה פחות מתאים? למי שמחפש חווית נהיגה ספורטיבית ומעורבת, למי שמרווח המושב האחורי ותא המטען הם בראש סדר העדיפויות המוחלט (יש רכבים גדולים יותר בקטגוריות גבוהות יותר), או למי שאיכות החומרים בתא הנוסעים היא קריטית עבורו בכל פינה ופינה.

בסופו של דבר, יונדאי קונה הוא בחירה חכמה ומומלצת בקטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים בישראל.
הוא מציע שילוב מנצח של עיצוב, טכנולוגיה, בטיחות, ומגוון יחידות הנעה, שמעניקים לו יתרון תחרותי משמעותי.
אם אתם שוקלים רכב מסוג זה, שווה בהחלט לבדוק את הקונה מקרוב ולבצע נסיעת מבחן בגרסה הרלוונטית לכם.

איך מספר רכב אחד מגלה סיפור שלם? הצצה למה ש’המכונה’ באמת יודעת עלינו

זה רק לוחית, נכון? אז למה אתה מרגיש כאילו היא עוקבת אחריך?

כולנו נתקלנו בזה פעם אחת לפחות. אתה מחנה את הרכב שלך, הולך לסידורים, חוזר – ויש דוח יפהפה ממתין לך על השמשה. העין מיד קופצת למספר הרכב, כאילו זה האשם המרכזי (ולא העובדה שחנית באדום-לבן). אבל מאחורי המספר הקטן הזה – אותו רצף תמים של ספרות ואותיות – מסתתר מנגנון שלם של מידע, גישה וטכנולוגיה. זה לא רק “מספר רכב”, זה כמו תעודת זהות על ארבעה גלגלים.

רוצה לדעת איזה דוחות יש על הרכב שלך? קל… ואולי אפילו מפתיע

כל מה שצריך זה לדעת את המספר. לא מספר זהות, לא כתובת, אפילו לא שם – רק את מספר הרכב. עם הכלי הפשוט הזה אפשר היום לבדוק:

• דוחות חנייה שלא שילמת
• קנסות תנועה שהגיעו בדואר (או שעוד רגע יגיעו)
• מצב תשלומים עבר
• אם הרכב היה מעורב בתקריות קודמות

והכי טוב? המערכות פתוחות לציבור. לא צריך להיות עורך דין, שוטר או האקר מחו”ל. פשוט להיכנס לאתרים המתאימים ולהקיש את המספר.

5 דברים שלא ידעת שקיימים בדו”ח רכב פשוט

אז מה אפשר לדעת? כנראה יותר ממה שאתה חושב. הנה כמה פרטים שאפשר לדלות מבדיקה פשוטה:

• תאריך ייצור: כן, אפילו אם המוכר נשבע שזה “מודל 2020”
• היסטוריית בעלים: כמה ידיים עבר הרכב ואיפה
• בדיקות תקינות: כולל רישומים ממכוני בדיקה ומוסכים
• רמת זיהום: רלוונטי לכל מי שחי בערים עם רגולציה סביבתית
• מספר ותדירות דוחות: כי אין כמו לדעת אם אתה קונה רכב שנראה כמו מגנט לפקחים

אבל רגע, למה זה כל כך מעניין?

למי שקונה רכב מיד שנייה, זו הצצה למחזור החיים האמיתי של הרכב. לא הפרסומות, לא הגלגלים המצוחצחים של מתווך יד שנייה, אלא האמת של הרכב: האם הוא “עבר חיים קשים”? או אולי היה בר מזל ונשמר כאילו היה תיבה מהתקופה הביזנטית.

שאלות שאנשים ממש (אבל ממש) שואלים

• איך אני יודע איפה לשלם דוחות?
  ברוב הערים בארץ, ניתן לשלם דוח באתר העירייה או דרך אתר ייעודי לתשלומים. פשוט מקישים את מספר הרכב, רואים את הפירוט ומשלמים בכרטיס אשראי. פשוט יותר מלקנות קפה בטייק אווי.
• מה אם מישהו אחר נהג ברכב שלי וקיבל דו”ח?
  זה לא משנה למערכת. הדו”ח תמיד מוצמד לרכב, לא לבן אדם. אל תהיה מופתע – זו אחריות הבעלים.
• האם אפשר לדעת אם הרכב היה מעורב בתאונה?
  כן, דרך אתרי מידע כמו ‘carfax’ או מאגרי משרד התחבורה – תלוי עד כמה אתה סקרן (ואולי קצת פרנואיד).
• כמה זמן שמור דו”ח שלא שולם?
  הרבה. יותר ממה שהיית רוצה לדעת. ובוא נגיד – זה לא שוכח, זה גם צובר ריבית.
• האם יש אפליקציות שעושות את זה?
  כן, וזה אפילו יותר נוח מלפתוח דפדפן. כמה קליקים – והכל מולך.

מהר יותר מפקח – ככה תעשה את זה לבד

הצעד הראשון: היכנס לאתר הרשמי של העיר שלך או של משרד התחבורה. שם, בדרך כלל תמצא אפשרות של “בירור דוחות לפי מספר רכב”. ברוב המקומות לא תצטרך להזדהות. למה? כי מבחינת המערכת – הלוחית היא הזהות.

כמה שניות, תיבת הקלדה אחת – והמידע ייפרש מולך בצורה מסודרת: סטטוס דוח, סכום לתשלום, תאריך, מקום ואפילו תמונה (אם נגזרת הגורל לתמונה של הרכב שלך באמצע פנייה לא חוקית). לא נעים – אבל מהיר.

לא רק לדוחות – גם לבדיקות לפני קניה

אם אתה שוקל לקנות רכב ואתה לא בודק לפי מספר לוחית – סימן שאתה קונה בעיניים עצומות. בירור קצר נותן לך:

• כמה תאונות היו לרכב
• האם יש עליו עיקולים פתוחים
• אם היה רכב חברה/ליסינג לפני
• ואם מישהו סתם ניסה למכור לך סיפור על “נסע רק לשוק ולחזרה”

לא רק נהגים – גם עסקים מתעניינים בזה

עסקים מהרבה תחומים כבר משתמשים בשיטה של בדיקת דוחות לפי מספר רכב:

• חברות ביטוח שרוצות לדעת מה הסיכון
• חברות ליסינג שמנהלות צי רכב
• חברות משלוחים שעוקבות אחרי נהגים (בקטע טוב)

ובינינו – גם כמה זוגות שחוששים שהרכב המשפחתי קיבל יותר מדי דו”חות ליד בית קפה חשוד…

אז מה למדנו מכל זה?

לוחית הרישוי שלך לא סתם מספר אקראי. היא שומרת, משדרת ונושאת מידע בכל פעם שאתה מתניע את הרכב. והמטריד? כל אחד יכול לבדוק את זה. והמרגיע? כך גם אתה יכול לדעת בדיוק מה קורה – מתי קיבלת דוח, מה מצבה של המכונית שלך, ואיך אפשר לטפל בכל זה מהר, פשוט ובלי כאב ראש.

אז בפעם הבאה שאתה רואה דו”ח על החלון – אל תכעס. תזכור – אולי זו ההזדמנות שלך להבין מה הרכב באמת מספר עליך.

תשקול לבדוק כבר עכשיו. אבל אולי רק כשתסיים לקרוא.

אז בואו נדבר רגע בכנות. אתם מחפשים SUV משפחתי. כזה שיהיה מספיק גבוה כדי לאכול את המהמורות בכביש בלי להזיע. כזה שיוכל לבלוע עגלת ילדים, שקיות מהסופר, ואפילו מזוודות לסוף שבוע בצפון בלי להרגיש מחנק. אתם רוצים משהו שנראה טוב, מרגיש בטוח, ורצוי שגם יהיה נעים לנהיגה. אבל שני שמות קופצים לכם שוב ושוב מול העיניים: סקודה קארוק וסיאט אטקה. רגע, הם לא נראים קצת דומים? ומרגישים קצת דומים? זה לא מקרי בכלל. ברוכים הבאים למשפחה הענקית של קונצרן פולקסווגן. שני הרכבים האלה הם כמו בני דודים קרובים מאוד. הם חולקים את אותה פלטפורמה, את אותם מנועים, ואפילו לא מעט רכיבים בפנים. אבל למרות השורשים המשותפים, יש להם אופי שונה לחלוטין. אז איך מחליטים? במה כדאי לבחור? בואו נעשה סדר. זו השוואה מעמיקה שתעזור לכם להבין על מה ללכת.

עיצוב וסטייל: מי מסובב ראשים יותר?

נתחיל עם הדבר הראשון שאתם רואים: המראה.

סקודה קארוק: האח המאופק והאלגנטי

הקארוק מגיע עם עיצוב קלאסי, נקי ומאופק יותר. הוא לא צועק “אני כאן!”, אלא יותר אומר “אני פה, ואני עושה את העבודה בשקט ובסטייל”. יש לו קווים ישרים ומודרניים, גריל קדמי שמזוהה מיד עם סקודה, ופרופורציות מאוד מאוזנות. הוא נראה בוגר יותר, אולי אפילו קצת רשמי. אם אתם מהאנשים שמעדיפים קלאסיקה על פני טרנדים מתחלפים, הקארוק כנראה ידבר אליכם יותר. הוא פשוט נראה טוב לאורך זמן, בלי להתאמץ.

סיאט אטקה: בן הדוד הספורטיבי והנמרץ

האטקה, לעומת זאת, הוא ההפך הגמור מבחינת אופי עיצובי. הוא הרבה יותר דינמי, הרבה יותר שרירי, והרבה יותר “עיניים החוצה”. יש לו קווים חדים יותר, זוויות בולטות, ופנסים קדמיים שמקנים לו מבט זועף וספורטיבי. הוא נראה כאילו הוא מוכן לזנק קדימה בכל רגע. אם אתם רוצים רכב שמשדר אנרגיה, נראה פחות שגרתי ויותר צעיר ברוחו, האטקה כנראה יעשה לכם את זה. הוא פשוט יותר בולט בנוף.

אז בשורה התחתונה של העיצוב: הקארוק אלגנטי ושקט, האטקה ספורטיבי ואנרגטי. זו כבר נקודת החלטה ראשונה על מה ללכת, בהתאם לטעם האישי שלכם.

פרקטיות וחלל פנימי: מי לוקח את פרס “מוביל המטען” ו”גן השעשועים לילדים”?

כאן נכנסת הפרקטיות לפעולה. למה קונים SUV אם לא בשביל המקום? ובכן, כאן ההבדלים אמנם קטנים מבחוץ, אבל מורגשים בפנים.

סקודה קארוק: אמן הפתרונות החכמים

סקודה ידועה בפתרונות ה-Simply Clever שלה, והקארוק לא מאכזב. תא המטען שלו הוא סיפור הצלחה. הוא ענק (521 ליטר בגרסאות הרגילות), מתוכנן בצורה מעולה עם פתרונות קשירה חכמים, ווים לתליית שקיות (גאוני!), ולעיתים קרובות כולל גם רצפה כפולה. אבל הטוויסט הגדול הוא מערכת המושבים האחוריים VarioFlex (לא בכל רמות הגימור, חשוב לבדוק!). זו לא רק קיפול פשוט; אפשר להזיז את המושבים קדימה ואחורה, להטות את המשענת, ואפילו להוציא כל מושב בנפרד לחלוטין! זה פותח אינסוף אפשרויות להובלת מטען בגדלים וצורות שונות. צריך להוביל אופניים? תוציאו מושב או שניים. קניתם ארון קטן באיקאה? קיפול והזזה יעשו את העבודה. מבחינת מרחב לנוסעים מאחור, הקארוק מציע מרחב נדיב לרגליים וגם לראש. הוא מרגיש אוורירי ומרווח.

סיאט אטקה: מרווח ושימושי, בדרך פחות יצירתית

לאטקה יש גם תא מטען מכובד מאוד (510 ליטר, כמעט זהה לקארוק). הוא גדול, שימושי, ובהחלט יספיק לרוב המשימות המשפחתיות. שקיות מהסופר? אין בעיה. עגלת תינוק? נכנסת בקלות. גם מבחינת מרחב לנוסעים מאחור, האטקה מרווח ונוח. ההבדל העיקרי נעוץ בפתרונות החכמים. לא תמצאו בו בדרך כלל את מערכת המושבים הגמישה של הקארוק. הקיפול הוא הקיפול המקובל, והמושבים לא זזים קדימה/אחורה או יוצאים החוצה. האטקה הוא פרקטי מאוד, אבל בגישה יותר מסורתית. הוא פחות מציע את ה”קסמים הקטנים” שסקודה אוהבת לפזר.

אם גמישות מקסימלית בהובלת מטען ומרחב פנימי הם בראש סדר העדיפויות שלכם, הקארוק עם ה-VarioFlex (שוב, אם קיים ברמת הגימור הרצויה) הוא כנראה מה עדיף עבורכם. אם מספיק לכם תא מטען גדול ושימושי ומרחב טוב לנוסעים, בלי פירוטכניקה של מושבים, האטקה עושה את העבודה מצוין.

חווית נהיגה: נוחות, ספורטיביות, או משהו באמצע?

זה אחד התחומים שבהם ההבדלים באופי בין שני הרכבים בולטים במיוחד.

סקודה קארוק: נוחות ועידון קודם כל

הקארוק מכוון בעיקר לנוחות נסיעה. המתלים שלו מכוילים בצורה רכה ומפנקת יותר. הוא סופג מהמורות ושברים בכביש בצורה מצוינת, מה שהופך אותו לרכב מאוד נעים לנסיעות ארוכות ולנסיעה יומיומית בכבישים פחות מושלמים. ההיגוי שלו קל ופחות ישיר, מה שמתאים לאופי הרגוע שלו. בסיבובים הוא אמנם לא מרגיש כמו מכונית ספורט (וכמובן שלא אמור), אבל הוא בטוח ויציב. חווית הנהיגה בקארוק היא נינוחה ונעימה, מתאימה בדיוק לאופי המשפחתי והמאופק שלו. זה רכב שמזמין אתכם להירגע מאחורי ההגה.

סיאט אטקה: חדות ודינמיות

האטקה, בהתאם לעיצובו הספורטיבי, מכוון לחוויית נהיגה יותר מרגשת ודינמית. המתלים שלו קשיחים יותר מהקארוק, מה שגורם לו להרגיש נטוע ויציב יותר בפניות. ההיגוי שלו חד יותר וישיר יותר, ונותן תחושה טובה יותר של הכביש. הוא אמנם פחות רך מהקארוק בשיבושים, אבל הוא עדיין נוח מספיק לחיי היום יום, ובתמורה אתם מקבלים רכב שמרגיש זריז יותר, קליל יותר, ומהנה יותר לנהיגה בכבישים מפותלים. אם אתם אוהבים להרגיש את הרכב מחובר לכביש, והנסיעה היומיומית שלכם כוללת גם קצת כבישים כפריים או פתלתלים, האטקה יכול להיות על מה ללכת.

לסיכום חווית הנהיגה: הקארוק לנוחות ורוגע, האטקה לדינמיות וחיבור. במה כדאי לבחור כאן? תלוי בכם. מעדיפים לשייט ברוגע ולהרגיש כאילו אתם על שטיח מעופף? לכו על הקארוק. רוצים רכב שמרגיש קצת יותר “חי” וספורטיבי? האטקה הוא הבחירה.

תא הנוסעים והטכנולוגיה: איפה נעים יותר לבלות את הפקק?

הישיבה בפנים זה המקום שבו אתם מבלים את רוב הזמן. איך זה מרגיש? ומה מקבלים בתחום המסכים והגאדג’טים?

סקודה קארוק: שימושיות ואיכות סולידית

תא הנוסעים של הקארוק נאמן למוניטין של סקודה – הוא סולידי, איכותי, ובעיקר מאוד פונקציונלי. העיצוב בפנים נקי ומסודר, קל מאוד להתמצא. החומרים בדרך כלל איכותיים ומרגישים עמידים. המסכים (מולטימדיה ולוח מחוונים דיגיטלי, אם קיים ברמת הגימור) ברורים וקלים לתפעול. יש מקומות אחסון בשפע, כוסות שתייה גדולות נכנסות בקלות, וכיסים בדלתות יכולים לבלוע בקבוק גדול. הכל פה מרגיש הגיוני ונוח לשימוש יומיומי. זה לא מנסה להיות יוקרתי או פורץ דרך, אלא פשוט עושה את העבודה מצוין. תמצאו כאן גם פיצ’רים קטנים וחכמים כמו מטריה בדלת (בחלק מהגרסאות), או פנס נשלף בתא המטען.

סיאט אטקה: עיצוב צעיר ומודרני יותר

תא הנוסעים של האטקה מרגיש צעיר ומודרני יותר מהקארוק, ומיישר קו עם העיצוב החיצוני שלו. הקווים בפנים חדים יותר, יש נגיעות עיצוב יותר בולטות, והאווירה הכללית קצת יותר דינמית. איכות החומרים גם טובה, אם כי לפעמים מרגישה קצת פחות מסיבית מזו של סקודה. מסכי המולטימדיה והמחוונים דומים לאלה של הקארוק (הרי הם חולקים טכנולוגיה), אך הממשק הגרפי עשוי להיות שונה קלות. מבחינת מקומות אחסון, האטקה גם טוב, אבל אולי לא ברמת הפינוק והשפע של הקארוק. הארגונומיה גם טובה מאוד, והכל נמצא איפה שאתם מצפים למצוא אותו.

אז במה כדאי לבחור מבפנים? אם אתם מעריכים סולידיות, פונקציונליות מושלמת, ושפע של פתרונות אחסון חכמים, הקארוק הוא מה עדיף. אם אתם מעדיפים עיצוב פנים יותר מודרני, צעיר, ואולי קצת פחות “רשמי”, האטקה ידבר אליכם יותר.

מנועים וביצועים: האם יש הבדלים מהותיים?

כאמור, שני הרכבים חולקים מנועים ותיבות הילוכים מאותו קונצרן. בישראל, שניהם משווקים לרוב עם מנועי טורבו בנזין (למשל 1.5 ליטר TSI) ותיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים (DSG).

הביצועים בפועל די דומים. המנועים מספקים כוח מספק בהחלט למשפחה, הם זריזים בעיר, ומאפשרים עקיפות בטוחות מחוץ לעיר. צריכת הדלק גם היא דומה יחסית. ההבדל יורגש יותר בתחושה הכללית של הנהיגה, כפי שדיברנו בסעיף הקודם – האטקה מרגיש קצת יותר נמרץ בגלל הכיול הדינמי שלו, גם אם על הנייר הנתונים זהים.

אז מבחינת יחידת הכוח עצמה, אין כאן הכרעה ברורה. שניהם מצוידים במנועים מודרניים ויעילים. ההבדל יורגש באופן שבו הרכב מרגיש בנסיעה בפועל.

אבזור ובטיחות: מה מקבלים ואיפה?

תחום האבזור והבטיחות תלוי מאוד ברמת הגימור הספציפית שאתם בוחנים. שני הרכבים מציעים מגוון רמות גימור שיכולות להיות עשירות למדי, ולרוב כוללות מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות (בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב וכו’).

השוואה מדויקת דורשת בדיקה ספציפית של רמות הגימור הרלוונטיות לכם בישראל, שכן היבואן קובע את רשימת האבזור בכל רמה. לרוב, תמצאו ששניהם מציעים אבזור נוחות דומה ברמות גימור מקבילות (מערכת מולטימדיה עם קישוריות לטלפון, בקרת אקלים, חיישני חניה, מצלמות וכו’). לעיתים, סקודה מציעה פתרונות קטנים וחכמים יותר כחלק מחבילת ה-Simply Clever שלה, כמו שולחנות מתקפלים בגב המושבים הקדמיים (כיף לילדים!).

מבחינת בטיחות, שניהם נחשבים לרכבים בטוחים מאוד וקיבלו ציונים גבוהים במבחני הריסוק האירופאיים (EuroNCAP). ההבדלים, אם קיימים, יהיו בעיקר בזמינותן של מערכות בטיחות מתקדמות יותר ברמות גימור מסוימות, כמו ניטור שטחים מת או התרעת תנועה חוצה מאחור. שוב, לבדוק ברמת הגימור הספציפית על מה ללכת.

מחיר ועלויות אחזקה: מי יותר ידידותי לכיס?

מחירי הרכישה של הקארוק והאטקה די דומים, ולעיתים משתנים בהתאם למבצעים או רמות הגימור המשווקות באותו זמן. אין פה בדרך כלל הבדל דרמטי שיכריע את הכף לחלוטין.

מבחינת עלויות אחזקה שוטפות (טיפולים, חלפים, דלק), גם כאן הדמיון רב. היות והם חולקים מנועים ורכיבים רבים, עלויות הטיפולים התקופתיים וצריכת הדלק נוטות להיות מאוד דומות. גם ערך השמירה (ירידת ערך) שלהם דומה למדי, שניהם נחשבים לרכבים מבוקשים בשוק היד שנייה.

אז בתחום הזה, אין יתרון ברור לאף אחד מהם. ההשוואה תהיה בעיקר במחיר הרכישה הנקודתי של הרכב ברמת הגימור הרצויה לכם, וזה משהו שיכול להשתנות מעת לעת.

אז במה כדאי לבחור? סיכום והמלצה

עכשיו מגיע הרגע של ההחלטה. אחרי ההשוואה הזו, אתם מבינים שהבחירה בין סקודה קארוק לסיאט אטקה היא פחות עניין של “מה יותר טוב” ויותר עניין של “מה מתאים יותר לי“.

---

לכו על הסקודה קארוק אם:

• אתם מעריכים פרקטיות מקסימלית ופתרונות חכמים (במיוחד אם מערכת VarioFlex רלוונטית עבורכם).
• נוחות הנסיעה היא בראש סדר העדיפויות שלכם.
• אתם מעדיפים עיצוב מאופק, אלגנטי וקלאסי.
• תא נוסעים סולידי, מסודר, ועתיר מקומות אחסון מדבר אליכם יותר.
• אתם מחפשים רכב שמרגיש רגוע ובשל.

---

לכו על הסיאט אטקה אם:

• אתם מתחברים לעיצוב ספורטיבי, דינמי ובולט יותר.
• אתם מעדיפים חווית נהיגה מעט יותר חדה ומחוברת לכביש.
• תא נוסעים שמרגיש צעיר ומודרני יותר מושך אתכם.
• אתם מחפשים רכב שמשדר אנרגיה וחיות.
• פרקטיות טובה מאוד מספיקה לכם, בלי הצורך בפתרונות אחסון “אקסטרה”.

אין תשובה אחת נכונה לשאלה מה עדיף. שניהם רכבי SUV מצוינים, אמינים, ופרקטיים מאוד למשפחה. ההחלטה היא עניין של העדפה אישית ואיזה אופי של רכב אתם רוצים שילווה אתכם ביום יום. המלצה שלנו? לכו לראות את שניהם במו עיניכם, שבו בפנים, סעו עליהם נסיעת מבחן, והרגישו איזה מהם פשוט עושה לכם את זה יותר. בסופו של דבר, זו ההרגשה הראשונית וההתאמה לצרכים הספציפיים שלכם שתעזור לכם להחליט על מה ללכת. בהצלחה בבחירה!

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! הפעם לקחנו לסקירה מקיפה את אחד הרכבים המסקרנים והבולטים שהגיעו לישראל לאחרונה, רכב שמעורר לא מעט תגובות ושאלות בכבישי הארץ.

אנחנו מדברים על יונדאי סנטה פה החדש. דגם Hyundai Santa Fe, שהוצג בדורו האחרון, הגיע במראה חדש ושונה לחלוטין ממה שהכרנו. זהו רכב פנאי גדול. הוא מתברג בפסגת היצע רכבי הפנאי של יונדאי בישראל, מעל הטוסון הקומפקטי יותר. הדור החדש של הסנטה פה מנסה למתוח את הגבולות של הקטגוריה שלו. הוא ממוקם אי שם בין רכבי הפנאי הגדולים “העממיים” יחסית, כמו קיה סורנטו וסקודה קודיאק, לבין רכבי פנאי יוקרתיים יותר. המיצוב הזה הופך אותו למתמודד מעניין עבור משפחות גדולות שמחפשות שילוב של מקום, טכנולוגיה, ומראה ייחודי.

בסקירה המעמיקה הזו, נצלול לכל האספקטים של יונדאי סנטה פה 2025. נבחן את העיצוב החיצוני הפרובוקטיבי שלו. ניכנס פנימה לתא הנוסעים, נמשש את החומרים ונבדוק את המרווח לכל שבעת הנוסעים. נבחן את ערימות הטכנולוגיה והאבזור שהוא מציע. נדבר על ביצועים וצריכת דלק (או אנרגיה, בהתאם ליחידת ההנעה). כמובן שנתייחס גם לבטיחות, למחיר, לרמות הגימור המיובאות לישראל, ונענה על השאלה הגדולה – האם כדאי לקנות אותו. נערוך גם השוואה למתחרים העיקריים שלו בשוק הישראלי. לקראת הסוף, נסכם את היתרונות והחסרונות המרכזיים ונפרס פסק דין סופי שיעזור לכם להחליט אם הסנטה פה החדש הוא הרכב הנכון עבורכם.

אז אם אתם שוקלים רכב שבעה מקומות חדש, בין אם שמעתם עליו כבר או סתם ראיתם אותו וסקרן אתכם המראה המיוחד, אתם במקום הנכון. בואו נתחיל לפרק את יונדאי סנטה פה החדש לגורמים.

עיצוב חיצוני: קופסא שבאה לעשות רעש

אי אפשר להתחיל לדבר על יונדאי סנטה פה החדש בלי להתייחס לעיצוב החיצוני שלו. זהו הדבר הראשון שקופץ לעין. יונדאי עשו כאן מהלך נועז במיוחד. הם זנחו כליל את הקווים המעוגלים והזורמים של הדורות הקודמים. במקומם, הם אימצו שפה עיצובית שנקראת “אדריכלות הטבע”. זה מתבטא במראה כמעט מרובע, קופסתי, בהשראת רכבי שטח קשוחים. זה ללא ספק מרענן בנוף רכבי הפנאי שנוטים כולם להיראות די דומים.

החזית שולטת במראה. היא גבוהה וישרה. יש כאן גריל גדול ומרשים. לצידיו, פנסי ה-LED המפוצלים מעוצבים בצורת האות “H”. המוטיב הזה של H חוזר על עצמו בעוד מקומות ברכב. זהו אלמנט עיצובי חזק ומאוד מזוהה של הדגם החדש. מכסה המנוע שטוח וארוך יחסית, מה שמדגיש את המראה הקשוח. הפגוש הקדמי משלב אלמנטים שחורים וחסונים למראה.

מבט מהצד חושף את הפרופורציות הגדולות של הסנטה פה. קו הגג ישר כמעט לכל אורכו, מה שמבטיח מרווח ראש טוב בפנים. קו המותניים גבוה. בתי הגלגלים מודגשים ומאכלסים גלגלים גדולים, לרוב בקוטר 18 או 20 אינץ’ ברמות הגימור הגבוהות. העיצוב של החישוקים עצמם משלים את המראה המסיבי. יש כאן חלון צד שלישי גדול יחסית, עוד רמז למרווח הפנים הרב. הדלת האחורית גדולה ורחבה, מה שמקל על כניסה ויציאה לשורה השלישית. ידיות הדלתות שקועות בחלקן, מה שתורם לאווירודינמיות ולמראה נקי.

החלק האחורי ממשיך את הקו המרובע. פנסי הזנב גם הם בצורת H, ומוצבים נמוך יחסית על דלת תא המטען. מיקום הפנסים הנמוך קצת מעורר דיון. יש הטוענים שזה פוגע במראה הכללי או בראות. מצד שני, זה משאיר חלק עליון רחב על דלת תא המטען עם הכיתוב “SANTA FE” בגדול, ומשטח הטענה רחב ונוח. הפגוש האחורי גם הוא בעל מראה חסון. בסך הכל, נוכחות הכביש של יונדאי סנטה פה החדש חזקה מאוד. הוא נראה גדול, מסיבי ושונה. הוא לא רכב שמתמזג ברקע. המידות הפיזיות שלו בהחלט תואמות את המראה, והוא גדול משמעותית מהדור היוצא, במיוחד באורך ובבסיס הגלגלים, מה שמתורגם ישירות למרווח פנימי גדול יותר.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: סלון על גלגלים?

אם העיצוב החיצוני של הסנטה פה החדש מפתיע וקופסתי, הכניסה לתא הנוסעים חושפת עולם אחר לחלוטין. כאן ההתמקדות היא בנוחות, מרווח וטכנולוגיה. האווירה הכללית מרווחת ואוורירית מאוד. עיצוב הפנים נקי יחסית, ומשלב קווים ישרים ומשטחים אופקיים. אלמנט ה-H מהעיצוב החיצוני חוזר גם כאן, למשל בפתחי האוורור. יש תחושה של רוחב ופתיחות.

איכות החומרים טובה ברובה, אך לא אחידה. בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות נמצא חומרים רכים ונעימים למגע. בחלקים התחתונים ובקונסולה המרכזית נעשה שימוש בפלסטיק קשיח יותר. איכות ההרכבה נראית מוצקה ומעוררת אמון, כמצופה מיונדאי. ברמות הגימור הגבוהות בישראל, יש שילוב של עור סינטטי על המושבים והדלתות, אלמנטים דמויי עץ או מתכת, ותאורת אווירה נעימה שמשדרגים את התחושה הכללית.

הנדסת האנוש טובה בדרך כלל. יונדאי הלכו על שילוב של מסכים גדולים וכפתורים פיזיים לפונקציות חשובות כמו בקרת האקלים ושליטה מהירה במערכות מסוימות. זהו שילוב מוצלח בעינינו, המאפשר תפעול נוח ובטוח יחסית גם במהלך נהיגה, בניגוד למגמה של הסתמכות מוחלטת על מסכי מגע. מיקום הפקדים הגיוני וקל להתרגל אליו. הראות החוצה טובה יחסית בזכות החלונות הגדולים והמראה הקופסתי, אם כי עמוד C העבה קצת מגביל את הראות לאחור-אלכסון. מצלמות ההיקפיות ומערכות העזר מפצות על כך.

נוחות המושבים היא נקודת חוזקה משמעותית. המושבים הקדמיים גדולים, תומכים ונוחים לישיבה ממושכת. ברמות גימור מסוימות יש כיוונון חשמלי, חימום ואוורור. שורת המושבים השנייה מרווחת מאוד. יש שפע של מקום לרגליים ולראש, גם לנוסעים גבוהים. המושבים בשורה השנייה ניתנים להזזה קדימה ואחורה ולהטיית משענת הגב, מה שמאפשר גמישות מצוינת בין מרווח נוסעים למטען, או הקלה על הכניסה לשורה השלישית. רוב הגרסאות המיובאות לישראל מגיעות עם שבעה מקומות ישיבה כסטנדרט (סידור 2+3+2).

הכניסה לשורה השלישית קלה יחסית בזכות מנגנון קיפול והזזת המושבים בשורה השנייה. המרווח בשורה השלישית סביר עבור ילדים או מבוגרים לנסיעות קצרות-בינוניות. אין לצפות למרווח של רכב מסחרי, אבל בהשוואה למתחרים רבים בקטגוריה, הסנטה פה מציע תאורת פנים טובה ואפילו פתחי מיזוג ייעודיים לשורה השלישית, מה שמשפר מאוד את נוחות הנוסעים שם. זה בהחלט אחד מרכבי ה-7 מקומות השימושיים ביותר שיצא לנו לבדוק.

נפח תא המטען משתנה דרמטית בהתאם למצב שורת המושבים השלישית. כשהיא בשימוש, הנפח מצומצם יחסית (מספיק למספר תיקי גב קטנים או קניות ספורות). קיפול שורת המושבים השלישית (הפעלה חשמלית ברמות גימור גבוהות) חושף נפח מטען עצום ושטוח. זוהי נקודת חוזקה נוספת שלו. סף ההטענה נמוך יחסית למראה הקופסתי, והצורה הרבועה של התא מקלה על ארגון וניצול השטח. יש גם תאי אחסון שימושיים בתא המטען ופתרונות עיגון נוחים. בנוסף, ישנם תאי אחסון רבים וגדולים בתא הנוסעים עצמו, כולל קונסולה מרכזית דו-קומתית עם גישה משני הצדדים, מה שמאוד שימושי למשפחות.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מופע מסכים גדול

יונדאי סנטה פה החדש עמוס בטכנולוגיה, וזה ניכר מיד כשמתיישבים בפנים. מול הנהג ישנו צמד מסכים בגודל 12.3 אינץ’ כל אחד, המחוברים ביחד ויוצרים פנל תצוגה רחב ומרשים. המסך המרכזי הוא כמובן מסך המולטימדיה. הוא מציג תצוגה חדה וצבעונית. מערכת ההפעלה העדכנית של יונדאי (Connected Car Navigation Cockpit – CCnC) מהירה וקלה לתפעול. המבנה התפריטים הגיוני ברובו, למרות שיש שפע של אפשרויות הגדרה.

מערכת המולטימדיה תומכת בקישוריות סמארטפונים Apple CarPlay ו-Android Auto. בשלב זה, הקישוריות היא לרוב חוטית ברמות הגימור הראשונות, ואלחוטית ברמות הגבוהות יותר. איכות העוזר הקולי דרך מערכת הרכב (או דרך הטלפון המחובר) סבירה. המסך השני בפנל הרחב משמש כלוח המחוונים הדיגיטלי. הוא מציע אפשרויות תצוגה רבות, כולל הצגת מפות ניווט בגודל מלא, שינוי עיצוב בהתאם למצב הנהיגה, והצגת נתוני נסיעה מפורטים. זה נראה מודרני ומוסיף לתחושת הפרימיום.

מעבר למסכים הגדולים, הסנטה פה מצויד בשלל אבזור נוחות שמגיע כסטנדרט או כאופציה ברמות הגימור השונות בישראל. בין היתר, נמצא כאן בקרת אקלים מפוצלת (עד שלוש אזורים בחלק מהגרסאות, עם פתחים גם מאחור), חימום וקירור מושבים קדמיים, חימום מושבים אחוריים, גג פנורמי חשמלי (ברמות גבוהות), טעינה אלחוטית לסמארטפון, שקעי USB-C מרובים (גם מאחור ובתא המטען), וילונות שמש ידניים בדלתות האחוריות (חשוב למשפחות). יש גם אופציה למפתח חכם המאפשר כניסה והנעה ללא מפתח, ופתיחה חשמלית לדלת תא המטען. מערכת השמע הסטנדרטית מספקת, וברמות הגבוהות יש מערכת סאונד משודרגת של Bose עם 12 רמקולים שמספקת חווית שמע טובה משמעותית.

יונדאי שילבה גם טכנולוגיות ייחודיות יותר. לדוגמה, מערכת ניטור שמתריעה על שכחת ילדים במושב האחורי. יש גם אופציה למצלמה פנימית שמנטרת את ערנות הנהג. הפיצ’ר המעניין ביותר, שמדגיש את המראה החיצוני, הוא אופציה למגש מולטי-שימושי בחלק האחורי של הרכב, שניתן להשתמש בו למגוון צרכים בשטח או בעת עצירה. זהו רכב שמצויד היטב כבר ברמות הגימור הבסיסיות בישראל, ורמות הגימור הגבוהות מציעות חבילה כמעט מלאה של פינוקים טכנולוגיים.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מנועים והיברידיות

יונדאי סנטה פה החדש מוצע בישראל עם מגוון יחידות הנעה, בהתאם לרמת הגימור. הדגש העיקרי בשוק שלנו הוא על יחידות היברידיות, אך יש גם גרסאות בנזין טהור. נכון לאפריל 2025, יחידות ההנעה הרלוונטיות הן: מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר טורבו, מנוע היברידי (Hybrid – HEV) המשלב מנוע בנזין 1.6 ליטר טורבו עם מנוע חשמלי, ויחידת פלאג-אין היברידית (PHEV) דומה עם סוללה גדולה יותר.

יחידת מנוע הבנזין 2.5 ליטר טורבו מספקת הספק של כ-281 כוחות סוס ומומנט מרשים. היא משודכת לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים (DCT) עם 8 הילוכים. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בגרסה זו עומד על סביב 8 שניות, נתון טוב לרכב בגודל ומשקל כזה. צריכת דלק בנזין בגרסה זו, על פי נתוני יצרן בתקן WLTP, היא סביב 11-12 קילומטר לליטר בשילוב. בפועל, בנהיגה יומיומית ישראלית (עירונית ובינעירונית), צפו לצריכה ריאלית יותר של 8-10 ק”מ לליטר, תלוי כמובן בסגנון הנהיגה ובפקקים.

היחידה ההיברידית (HEV) משלבת מנוע בנזין 1.6 ליטר טורבו עם מנוע חשמלי קטן יותר. ההספק המשולב עומד על כ-180 כוחות סוס. היא משודכת לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית עם 6 הילוכים, שונה מה-DCT של הבנזין. נתון התאוצה 0-100 קמ”ש בגרסה ההיברידית איטי יותר, סביב 9.5-10 שניות. היתרון הגדול של הגרסה ההיברידית הוא כמובן הצריכת דלק. נתוני היצרן WLTP מדברים על סביב 14-15 קילומטר לליטר. במציאות, בנהיגה מתונה ובמיוחד בעיר, ניתן להגיע לצריכה של 12-14 ק”מ לליטר, שהיא משמעותית טובה יותר מגרסת הבנזין. היחידה ההיברידית מאפשרת נסיעה שקטה בחלק מהזמן על חשמל בלבד, ומהווה איזון טוב בין ביצועים לחסכון.

גרסת הפלאג-אין היברידית (PHEV) מבוססת על אותו מנוע 1.6 ליטר טורבו ומנוע חשמלי, אך עם סוללה גדולה יותר המאפשרת טעינה חיצונית ונסיעה למרחק משמעותי על חשמל בלבד. ההספק המשולב גבוה יותר, סביב 250 כ”ס. נתון תאוצה 0-100 קמ”ש טוב יותר מההיברידית הרגילה, סביב 8.8 שניות. הצריכת דלק/אנרגיה בגרסת ה-PHEV תלויה במידה רבה בתדירות הטעינה. על נייר, נתוני ה-WLTP לצריכת דלק משולבת נמוכים מאוד (שכן הם כוללים נסיעה חשמלית). בפועל, אם טוענים בקביעות, ניתן לנסוע את רוב הנסיעות היומיומיות הקצרות על חשמל בלבד, מה שהופך את הצריכת אנרגיה החשמלית (קוט”ש ל-100 ק”מ) למרכיב העיקרי בעלות התדלוק. אם לא טוענים, צריכת הדלק תהיה דומה לגרסה ההיברידית הרגילה, או אפילו גבוהה יותר בגלל המשקל הנוסף של הסוללה הגדולה. חיפוש אחר “צריכת דלק” נפוץ גם לרכבים חשמליים ופלאג-אין, למרות שהמונח המדויק יותר הוא “צריכת אנרגיה”. חשוב להבין את ההבדל בעלויות: עלות קילומטר חשמלי נמוכה משמעותית מעלות קילומטר בנזין או סולר בישראל, מה שהופך את גרסאות ההיברידי והפלאג-אין לאטרקטיביות יותר כלכלית בשימוש יומיומי רגיל.

תחושת הכוח והביצועים מספקת ברוב הגרסאות לשימוש משפחתי יומיומי. גרסת הבנזין הטהור חזקה וזריזה יותר, עם תאוצות ביניים טובות לעקיפות. הגרסה ההיברידית מרגישה חלקה יותר בעיר בזכות המעברים בין הנעה חשמלית לבנזין, ועדיין מספקת ביצועים נאותים. תיבות ההילוכים מתפקדות באופן חלק ויעיל בדרך כלל, אם כי ה-DCT בבנזין עשויה להיות מעט פחות חלקה במהירויות נמוכות מאוד בהשוואה לתיבה האוטומטית הרגילה בגרסאות ההיברידיות. היעדר גיר והילוכים ברכב חשמלי מלא (שאינו מוצע כרגע בסנטה פה בישראל) משפיע באופן דרמטי על חווית הנהיגה, אך גם תיבות אוטומטיות מודרניות כמו אלו בסנטה פה מספקות נסיעה חלקה ונינוחה ללא הצורך בהעברת הילוכים ידנית.

טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): מתדלקים בבית

סעיף זה רלוונטי בעיקר לגרסת הפלאג-אין היברידית (PHEV) של יונדאי סנטה פה, אם וכאשר היא מיובאת לישראל בכמויות משמעותיות. כפי שהוזכר, גרסה זו מצוידת בסוללה גדולה יחסית המאפשרת נסיעה על חשמל בלבד למרחק מסוים (כ-50-60 ק”מ לפי תקן WLTP, ופחות מכך במציאות). על מנת לנצל את היכולת הזו ולחסוך משמעותית בדלק, יש צורך לטעון את הרכב בקביעות.

קצב טעינת AC המקסימלי של הסנטה פה PHEV הוא לרוב סביב 3.6 קילוואט. זהו קצב טעינה סטנדרטי יחסית לרכבי פלאג-אין. טעינה מלאה של הסוללה מעמדת טעינה ביתית (עמדת “מוד 3”) בהספק זה תימשך מספר שעות, לרוב בין 4 ל-5 שעות מ-0 ל-100%. זה אומר שניתן לטעון את הרכב בנוחות במהלך הלילה בחניה פרטית ולהתחיל כל יום עם סוללה מלאה לטווח הנסיעה החשמלי.

סנטה פה PHEV אינו תומך בטעינת DC מהירה. המשמעות היא שלא ניתן לטעון אותו בעמדות טעינה מהירות ציבוריות כמו רכב חשמלי מלא. הטעינה הציבורית תתאפשר רק בעמדות AC ציבוריות (בעיקר בהספק של 22 קילוואט, אך הרכב יקבל רק 3.6 קילוואט), מה שפחות יעיל לנסיעות ארוכות בהן רוצים להשלים טווח במהירות. סוג המחבר בישראל ובאירופה הוא Type 2 לטעינת AC. חווית הטעינה הציבורית בישראל עבור רכבי פלאג-אין פחות מפותחת ומותאמת בהשוואה למדינות עם תשתית טעינה ציבורית צפופה יותר לרכבי EV, ולכן הדגש העיקרי ב-PHEV הוא על טעינה ביתית.

רוב היצרנים מציעים כיום אפליקציות ייעודיות לניהול טעינה מרחוק, ניטור מצב הסוללה, ותכנון מסלולים עם עמדות טעינה. ביונדאי, האפליקציה מאפשרת לרוב שליטה על זמני הטעינה (לנצל תעריפי חשמל זולים), הפעלת מיזוג או חימום מראש לפני הכניסה לרכב כשהוא עדיין מחובר לטעינה, ועוד. נוחות השימוש באפליקציות הללו משתנה בין יצרן ליצרן, אך הן בהחלט משפרות את חווית השימוש ברכב פלאג-אין.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות במקום דינמיות קיצונית

כשיושבים מאחורי ההגה של יונדאי סנטה פה החדש, הרושם הראשוני הוא של רכב גדול, מרווח ושקט. חווית הנהיגה הכוללת מכוונת יותר לנוחות ונינוחות מאשר לספורטיביות. זהו רכב משפחתי גדול, והוא ממלא את התפקיד הזה בהצלחה רבה.

נוחות הנסיעה טובה ברוב תנאי הדרך. בעיר, הסנטה פה סופג היטב את רוב השיבושים ופסי ההאטה. הוא לא מרחף מעל הבורות, אך ההתמודדות שלו עם כבישים עירוניים משובשים בהחלט ראויה לשבח. בכבישים בינעירוניים מהירים, הוא שומר על יציבות כיוונית טובה ומשרה תחושת ביטחון. כבישים גליים נספגים בצורה טובה יחסית. רמת בידוד הרעשים טובה מאוד. רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים רק תחת מאמץ ניכר, רעשי רוח מבודדים היטב גם במהירויות גבוהות, ורעשי כביש מהצמיגים קיימים, אך נסבלים, במיוחד בהשוואה למתחרים רבים בקטגוריה.

התנהגות הכביש של הסנטה פה צפויה לרכב בגודל הזה. ההיגוי בעל משקל קל יחסית, במיוחד בעיר, מה שמקל על תמרון. הוא לא מספק הרבה פידבק מהכביש, אבל הוא מדויק מספיק לשימוש רגיל. אחיזת הכביש טובה בדרך כלל, והרכב שומר על יציבות גם בסיבובים. עם זאת, בנהיגה דינמית יותר, ניתן לחוש זוויות גלגול מורגשות, והוא לא מעודד נהיגה ספורטיבית. המערכת האלקטרונית לשליטה ביציבות עובדת ביעילות ושומרת על הרכב בנתיב. הבלמים מספקים עוצמת בלימה טובה, ותחושת הדוושה לינארית וקלה לשליטה. בגרסאות ההיברידיות, הבלימה המשולבת עם רגנרציה (אגירת אנרגיה לבלימה) חלקה ברובה ולא מורגשת בצורה שלילית.

התמרון בעיר קל יחסית לגודלו, הודות לרדיוס סיבוב סביר וההיגוי הקל. מערכת המצלמות ההיקפיות וחיישני החניה מקלים מאוד על חניה במקומות צפופים. היעדר גיר ידני (שאינו מוצע כלל) והילוכים אוטומטיים מסורתיים או מערכת היברידית חלקה (בגרסאות המתאימות) תורמים משמעותית לנינוחות הנהיגה בפקקים ובעיר, ומפחיתים את עייפות הנהג.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: מצטיין בתחומו

בטיחות היא ללא ספק אחד מנקודות החוזקה המשמעותיות של יונדאי סנטה פה החדש, ושל יונדאי באופן כללי בשנים האחרונות. הדגם זכה לציון מרבי של חמישה כוכבים במבחני בטיחות הרשמיים של ארגון Euro NCAP. הציון הגבוה הושג בזכות שילוב של מבנה שלדה חזק, מערכות ריסון מתקדמות, וחבילה מקיפה מאוד של מערכות עזר אקטיביות לנהג.

מבדקי בטיחות ההתרסקות של Euro NCAP הראו הגנה מצוינת לנוסעים מבוגרים ולילדים במגוון סוגי התנגשויות. מבנה הרכב סופג היטב את אנרגיית הפגיעה. ישנן כריות אוויר מרובות המגנות על הנוסעים מכל הצדדים, כולל כרית אוויר מרכזית בין המושבים הקדמיים למניעת התנגשות בין הנהג והנוסע במקרה של פגיעת צד. מבחני בטיחות נוספים בדקו את ההגנה על הולכי רגל ואופניים במקרה של פגיעה, וגם כאן הסנטה פה הציג תוצאות טובות יחסית.

אבל הציון הגבוה מתבסס במידה רבה גם על מערכות ה-ADAS (מערכות סיוע לנהג) הנדיבות. יונדאי סנטה פה מיובא לישראל עם חבילת בטיחות אקטיבית מקיפה כבר מרמות הגימור הבסיסיות. בין המערכות הסטנדרטיות נמצאים: בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, תיקון סטייה מנתיב אקטיבי, שמירה על מרכז נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית עם פונקציית זחילה בפקקים, ניטור שטחים מתים עם התרעה ותיקון היגוי (כולל בעת פתיחת דלת), התרעה על תנועה חוצה מאחור עם בלימה אוטונומית, ואורות גבוהים אדפטיביים. ברמות גימור גבוהות יש גם סייען נהיגה בכביש מהיר, המשלב את בקרת השיוט האדפטיבית ושמירה על הנתיב לנסיעה אוטונומית למחצה בכבישים מהירים. זה בהחלט מעלה את רמת הבטיחות הפאסיבית והאקטיבית.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי בישראל בדרך כלל טוב מאוד. מערכת שמירת המרכז נתיב פועלת בצורה חלקה ולא אגרסיבית מדי. בקרת השיוט האדפטיבית שומרת על מרחק בבטחה ומגיבה באופן צפוי. מערכת הבלימה האוטונומית מספקת שכבת הגנה חשובה. התפעול של רוב המערכות קל ואינטואיטיבי דרך כפתורים על ההגה או במסך המולטימדיה. חשוב לזכור שהמערכות הללו הן מערכות סיוע בלבד, ואינן מחליפות את ערנות הנהג. הן נועדו לספק עזרה ולהפחית סיכון, אך אינן פתרון קסם לכל סיטואציה בכביש. בסך הכל, בחבילת הבטיחות, הסנטה פה הוא בהחלט בין המובילים בקטגוריה שלו.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה המפלצת הקופסתית?

אחד הנושאים החשובים ביותר לכל רוכש פוטנציאלי הוא כמובן המחיר. אז כמה עולה יונדאי סנטה פה החדש בישראל? נכון לאפריל 2025, טווח המחירים של הסנטה פה נע בדרך כלל בין אזור ה-250,000 ש”ח לגרסאות הבסיסיות, ויכול להגיע עד לאזור ה-300,000 ש”ח ומעלה עבור רמות הגימור הגבוהות והיקרות יותר. יש כמובן להביא בחשבון שינויים פוטנציאליים במבצעים, שערי חליפין, ושינויי מיסוי רלוונטיים.

הסנטה פה מיובא לישראל במספר רמות גימור עיקריות. ההבדלים המרכזיים ביניהן הם באבזור נוחות ובטיחות. רמות הגימור הבסיסיות מציעות כבר חבילה נדיבה למדי של בטיחות ופינוקים חשמליים. רמות הגימור הגבוהות יותר מוסיפות פריטים כמו גג פנורמי, מושבים חשמליים עם זיכרונות, חימום ואוורור, מערכת שמע משודרגת, חישוקים גדולים יותר, ריפודי עור, תאורת אווירה, ומערכות ADAS מתקדמות יותר כמו סייען נהיגה בכביש מהיר. המחירון הרשמי משקף את ההבדלים הללו, וקפיצה ברמת הגימור יכולה להוסיף עשרות אלפי שקלים למחיר הרכב. חשוב לבדוק בדיוק מה כל רמת גימור כוללת לפני שמחליטים.

תנאי האחריות ליונדאי סנטה פה בישראל הם סטנדרטיים וטובים למדי עבור יונדאי. האחריות המלאה על הרכב היא בדרך כלל למשך 5 שנים או 100,000 קילומטר, המוקדם מביניהם. בגרסאות ההיברידיות והפלאג-אין, ישנה אחריות נפרדת וארוכה יותר על מערכת הסוללה והרכיבים ההיברידיים, לרוב 7 שנים או 150,000 קילומטר. זה נותן שקט נפשי לגבי רכיב יקר וקריטי ברכבים מחושמלים. עלויות התחזוקה צפויות להיות סבירות לקטגוריה ולמותג. שווי השימוש (ירידת ערך) של יונדאי בישראל טוב באופן מסורתי, וצפוי להיות כך גם עבור הסנטה פה החדש בזכות הפופולריות של רכבי 7 מקומות ושל המותג.

באשר לנושא תקלות ובעיות, כדגם חדש יחסית בשוק הישראלי (נכון לתאריך הסקירה), עדיין אין מספיק מידע ארוך טווח על תקלות נפוצות ספציפיות לדור זה של הסנטה פה. חוות דעת גולשים ודיווחים ראשוניים בפורומים מתייחסים בעיקר למערכות המולטימדיה או באגים קטנים בתוכנה, שהם לרוב ניתנים לתיקון בעדכוני תוכנה. בעיות מכניות משמעותיות אינן נפוצות בדגמי יונדאי מודרניים בדרך כלל, אך כמו בכל רכב חדש, תקלות נקודתיות תמיד יכולות להופיע. האחריות הנדיבה מספקת כיסוי טוב במקרה כזה, בהשוואה לרכבים ללא אחריות יצרן או עם אחריות קצרה יותר. חשוב לציין שרמת הגימור והמורכבות הטכנולוגית ברכבים מודרניים עלולה להשפיע על עלויות תיקונים מחוץ לאחריות, אך בשלב זה מוקדם לדעת על הסנטה פה החדש באופן ספציפי.

יתרונות: מה עושה את הסנטה פה לבחירה טובה?

לאחר שבחנו את הסנטה פה מכל הכיוונים, הנה היתרונות המרכזיים שלו, אלו שמבדילים אותו לטובה:

• מרווח פנים עצום ושימושיות כרכב 7 מקומות: זהו אולי היתרון הבולט ביותר. הסנטה פה החדש מציע מרווח פנים יוצא דופן, במיוחד בשורה השנייה, והשורה השלישית שימושית משמעותית בהשוואה למתחרים רבים בקטגוריה. קלות הכניסה והיציאה והמרווח בתא המטען כשהמושבים האחוריים מקופלים הופכים אותו לרכב פרקטי ומצוין למשפחות גדולות או לצרכים שדורשים שטח העמסה רב.
• חבילת אבזור טכנולוגי ובטיחותי עשירה: גם ברמות הגימור ה”פשוטות” יותר, הסנטה פה מגיע מצויד היטב. צמד המסכים הגדולים, הנדסת האנוש הטובה יחסית למרות המורכבות, ושפע אבזור נוחות הופכים את השהות ברכב לנעימה. חבילת הבטיחות האקטיבית מקיפה ומתפקדת היטב, וציון 5 כוכבים במבחני ריסוק מחזק את תחושת הביטחון.
• עיצוב חיצוני פורץ דרך ומייחד: העיצוב הקופסתי הוא עניין של טעם, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. הוא שונה, הוא בולט, והוא ללא ספק מקנה לסנטה פה נוכחות כביש חזקה וייחודית. למי שמחפש רכב שלא נראה כמו כל רכב פנאי אחר על הכביש, הסנטה פה בהחלט מספק את הסחורה.
• יחידות הנעה רלוונטיות וחסכוניות יחסית (היברידי): היצע יחידות ההנעה בישראל, עם דגש על הגרסה ההיברידית, עונה היטב לצרכים של השוק. הגרסה ההיברידית מציעה צריכת דלק טובה ביחס לגודל הרכב והקטגוריה, ומהווה פתרון חסכוני יותר מגרסאות בנזין טהור מקבילות.
• אחריות נדיבה ושקט נפשי: האחריות הארוכה על הרכב ועל הסוללה (בגרסאות ההיברידיות) מעניקה ביטחון ברכישה ומטפלת בבעיות פוטנציאליות שעלולות לצוץ בדגם חדש. זהו יתרון משמעותי בהשוואה ליצרנים מסוימים או לדגמים עם אחריות קצרה יותר.

חסרונות: איפה הסנטה פה מתפשר?

כמו לכל רכב, גם ליונדאי סנטה פה החדש יש חסרונות ונקודות שבהן הוא מתפשר, או פחות בולט לטובה בהשוואה למתחרים:

• מחיר גבוה יחסית: הסנטה פה החדש התייקר משמעותית בהשוואה לדור היוצא, וממוקם בקצה הגבוה של קטגוריית רכבי ה-7 מקומות ה”עממיים”. רמות הגימור הגבוהות יקרות מאוד, מה שמעמיד אותו בתחרות עם דגמים יוקרתיים יותר. כמה עולה רמת הגימור הרצויה הוא שיקול מרכזי כאן.
• נוחות נסיעה לא מושלמת: למרות שהיא טובה בדרך כלל, הסנטה פה יכול להיות נוקשה מעט על שיבושים חדים, במיוחד עם חישוקים גדולים. הוא לא מציע את הריחוף או הרכות של רכבים מסוימים אחרים, ובידוד רעשי כביש יכול להיות מעט טוב יותר.
• מיקום פנסים אחוריים: מיקום הפנסים הנמוך בחלק האחורי הוא החלטה עיצובית מעוררת מחלוקת. מעבר להיבט האסתטי, יש הטוענים שהם פחות נראים ביום או כאשר הרכב עומד מאחורי רכב גבוה בפקק, מה שעלול להוות בעיה בטיחותית תיאורטית.
• ביצועים סבירים אך לא מבריקים (היברידי): הגרסה ההיברידית, שהיא המרכזית בשוק הישראלי, מספקת ביצועים נאותים לשימוש רגיל, אך היא לא זריזה במיוחד. תאוצות ביניים מספקות, אך לא מרשימות. מי שמחפש ביצועים דינמיים יתאכזב מעט.

יונדאי סנטה פה בהשוואה למתחרים

יונדאי סנטה פה החדש מתמודד בשוק הישראלי מול כמה מתחרים עיקריים, וההשוואה ביניהם חשובה. המתחרה הישיר ביותר הוא ככל הנראה קיה סורנטו (Kia Sorento), שמציע גם הוא גרסאות 7 מקומות, מגוון יחידות הנעה (כולל היברידי ופלאג-אין) ורמות אבזור גבוהות. בהשוואה לסורנטו, הסנטה פה החדש בולט בעיקר בעיצוב החיצוני הנועז יותר, במרווח הפנים המעט גדול יותר (במיוחד בשורה השלישית), ובחבילת טכנולוגיה מעט עדכנית יותר (פנל מסכים גדול ומחובר). הסורנטו לעומת זאת נהנה ממראה קונבנציונלי יותר (עבור מי שזה חשוב לו), ורבים מוצאים את איכות החומרים בפנים בסורנטו טובה ואחידה יותר. שניהם מציעים חבילות בטיחות ואחריות דומות.

מתחרה נוסף בקטגוריית ה-7 מקומות הגדולים הוא סקודה קודיאק (Skoda Kodiaq). הקודיאק נחשב לרכב פרקטי מאוד עם עיצוב שמרני וסולידי, תא מטען ענק (בגרסת ה-5 מקומות, ועדיין גדול בגרסת ה-7 מקומות כשהשלישית מקופלת), ונוחות נסיעה טובה. בהשוואה לקודיאק, הסנטה פה מציע מראה מודרני וטכנולוגי יותר, מרווח מעט טוב יותר לנוסעים בשורה השלישית (אם כי תא המטען של הקודיאק גדול יותר במצב 5 מקומות). הקודיאק לרוב יהיה זול יותר ברמות גימור מקבילות, אך ייתכן שיציע פחות אבזור יוקרתי לעומת רמות הגימור הגבוהות של הסנטה פה. יחידות ההנעה שונות, כאשר הקודיאק מציע בעיקר מנועי בנזין ודיזל, ורק לאחרונה גם גרסת פלאג-אין, בעוד הסנטה פה שם דגש על היברידיות.

מתחרה נוסף מהצד היפני הוא טויוטה היילנדר (Toyota Highlander) או אולי הגרנד היילנדר (Grand Highlander) אם יגיע לישראל. טויוטה מצטיינת באמינות וערך שמירה גבוה. ההיילנדר מציע בעיקר יחידת הנעה היברידית יעילה. בהשוואה אליהם, הסנטה פה החדש מרגיש מודרני וטכנולוגי יותר בפנים, מציע עיצוב חיצוני נועז יותר, ולעיתים גם אבזור עשיר יותר למחיר דומה. הטויוטה לעומת זאת מציעה לרוב תחושת אמינות מוכחת לאורך שנים ומוניטין בלתי מעורער.

סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי סנטה פה?

יונדאי סנטה פה החדש הוא רכב שמגיע לעשות הרבה רעש. הוא לא מתנצל על המראה הקופסתי והשונה שלו, והוא מביא איתו חבילה מרשימה של תכונות. ההתרשמות הכוללת היא של רכב משפחתי גדול, מרווח ומאוד שימושי. הוא מצטיין במרווח הפנים, גם בשורה השלישית, מה שהופך אותו לאחת האפשרויות הטובות ביותר למשפחות גדולות שמזדקקות לשבעה מקומות באופן קבוע יחסית. הוא גם עמוס בטכנולוגיה ובאבזור בטיחות, ומציע יחידת הנעה היברידית חסכונית ורלוונטית לשוק הישראלי.

בהשוואה למתחרים כמו קיה סורנטו או סקודה קודיאק, הסנטה פה בולט במראה החיצוני המיוחד, במרווח הפנים המעט טוב יותר, ובחבילת הטכנולוגיה העדכנית בפנים. הוא פחות מתמקד בנוחות נסיעה מוחלטת או דינמיות כביש כמו חלק מהמתחרים, ויש לו כמה נקודות תורפה קטנות כמו מיקום הפנסים האחוריים. המחיר שלו גבוה יחסית, במיוחד ברמות הגימור המאובזרות יותר, אך זהו מחיר הקידמה והאבזור.

אז, האם כדאי לקנות יונדאי סנטה פה החדש? התשובה תלויה בצרכים שלכם. למי הרכב מתאים במיוחד? הוא מתאים מאוד למשפחות גדולות שבאמת צריכות 7 מקומות שימושיים, ומעריכות מרווח, אבזור טכנולוגי מתקדם, ובטיחות ברמה גבוהה. הוא מתאים למי שמחפש רכב פנאי עם מראה בולט ושונה מהמקובל, ומוכן לשלם פרמיה על כך. הגרסה ההיברידית מתאימה גם למי שחשוב לו לחסוך יחסית בצריכת דלק ברכב גדול.

למי הרכב פחות מתאים? הוא פחות יתאים למי שמחפש נוחות נסיעה מרחפת או התנהגות כביש דינמית וספורטיבית. הוא גם פחות מתאים למי שתקציבו מוגבל, שכן המחיר, במיוחד ברמות הגימור המאובזרות, אינו נמוך. גם מי שמתנגד לעיצוב החיצוני ה”קופסתי” ימצא עצמו מתלבט קשות. כמו כן, מי שנושא תקלות ובעיות אמינות ארוכת טווח קריטי עבורו, עשוי להעדיף דגם עם מוניטין ארוך יותר, אם כי יונדאי בדרך כלל אמינה.

המסקנה הסופית שלנו היא שיונדאי סנטה פה החדש הוא אבולוציה משמעותית ומרשימה לעומת הדור היוצא. הוא מציע חבילה מצוינת של מרווח, טכנולוגיה ובטיחות, עם עיצוב שובר שגרה. אם הצרכים העיקריים שלכם הם מקום ל-7 נוסעים, אבזור עשיר ובטיחות מקסימלית, ואתם מוכנים להשקיע את המחיר הנדרש ולהתרגל למראה החיצוני הייחודי, יונדאי סנטה פה החדש הוא ללא ספק אופציה חזקה ומומלצת ששווה לשקול ברצינות.

איזה רכב 7 מקומות אפשר לקנות עד 50,000 ש”ח – ואיזה מהם שווה את זה באמת?

מחפשים מקום לכל המשפחה בלי למכור כליה? הנה כמה הפתעות

אז הגעתם לרגע ההוא שבו מכונית חמש-מושבית כבר לא מספיקה – אולי זה הילד השלישי, הכלב הענק שאימצתם ברגע של חולשה, או פשוט הסבים שדורשים לטייל אתכם כל שבת. סיבה אשר תהיה, אתם מחפשים רכב 7 מקומות, אבל עם תקציב שגורם לכם לתהות אם תצטרכו לקחת הלוואה מתחת למזרן. החדשות הטובות? כן, אפשר למצוא רכבים כאלה מתחת ל-50,000 ש”ח.

אבל—וזה אבל גדול—לא כל רכב עם שבעה מושבים באמת מתאים לשבעה אנשים. לא כולם יתאימו מבחינת נוחות, צריכת דלק או שמירה על שפיות ההורים. אז איך באמת אפשר לבחור נכון?

3 דברים שצריך לשאול את עצמך לפני שקונים

• כמה באמת אתם צריכים להשתמש בשבעה מושבים? אם רק בסופי שבוע – אולי עדיף משהו שמתאים יותר ליום-יום.
• נוסעים הרבה? עדיף להתמקד באמינות וצריכת דלק נמוכה (כן, קראוון הוא לא פתרון פה).
• האם אתם מוכנים לקצת פלסטיקים חורקים? כי ב–50,000 ש”ח רכב מפואר תראו אולי בטלוויזיה.

5 דגמים ששווה לבדוק – ומתי כל אחד מתאים

1. קיה קארנס (עד 2015)

לא מאוד סקסי, אבל היי – מי אמר שצריך להיות? קארנס היא מה שנקרא “אמא פולנייה של רכבים”: לא עושה הרבה רעש, אבל תסחוב אותך ואת המשפחה בלי תלונות.
מתאימה למי: ששם ערך על אמינות, סחירות סבירה והיגיון.

2. שברולט אורלנדו

חתיכת חיה. נראית קצת כמו ג’יפ שהחליט להתפשר. מושב שלישי לא יפנק אף אחד, אבל יש. מנועים חסכוניים, מרווח פנימי מפתיע.
מתאימה למי: שמחפש מראה קצת יותר קשוח במחיר של קורקינט ממונע.

3. רנו גרנד סניק

אין הרבה רכבים במחיר כזה עם כל כך הרבה עיצוב צרפתי. קצת טכנולוגיה, המון נוחות, וכמה גחמות אלקטרוניות שיכולות להוציא אתכם מדעתכם. אם תקבלו אחת שמורה – הרווחתם.
מתאימה למי: שעבורו נוחות חשובה יותר מאשר מסך מגע שמתפקד כל הזמן.

4. סיטרואן C4 פיקאסו גרנד

תראו, לפיקאסו אין רק ראש עקום – יש לה גם לב רחב. האבזור מפתיע, והנסיעה חלקה כמו טארט טאטין חם. אבל ציונים במתמטיקה זה לא התחום שלה – סמכו על מוסך אמין כדי לא להיכנס לסחרור.
מתאימה למי: שלא פוחד מקצת תחזוקה ומעריך סטייל צרפתי.

5. טויוטה ורסו

החלום היפני בהגזמה עדינה. כנראה הרכב הכי אמין ברשימה, עם ערך שמור גם אחרי שש שנים בפאקינג מדבר. מושב שלישי? יותר לילדים גמישים מג’ימבורי.
מתאימה למי: שרוצה שקט. השקט הזה שאין כשנוסעים עם 6 אנשים אחרים.

עוד לא השתכנעתם? קבלו שאלות נפוצות שאתם חייבים לשאול את עצמכם

• שאלה: האם אני באמת צריך 7 מקומות כל הזמן?
  תשובה: כנראה שלא. הרבה משפחות משתמשות במושב השלישי רק מדי פעם.
• שאלה: כמה דלק הרכב הזה צורך ביום רגיל?
  תשובה: תלוי ברכב, אך חלקם לא כל כך חסכוניים – שימו לב ל-11-12 ק”מ לליטר ומטה.
• שאלה: יש מקום לעגלת תאומים?
  תשובה: תלוי באם משתמשים במושב השלישי. לרוב לא.
• שאלה: ביטוח? חלקים? אני צריך להיכנס לזה?
  תשובה: חד משמעית – אל תקנו בלי לבדוק כמה יעלה לכם להחזיק את הרכב.
• שאלה: רכב דיזל זה טוב?
  תשובה: מצוין למרחקים ארוכים, פחות מעולה לנסיעות קצרות יומיומיות.

מה הקאץ’? כי חייב להיות אחד, לא?

נכון, לא תקבלו BMW X7 במחיר הזה (וגם אם תמצאו אחת – תברחו!). אלו רכבים משומשים, לא חדשים, וצריך לבדוק כל דגם שתרצו לקנות טוב טוב. בדיקה במכון, תשאול מוכר, לשאול מה תוקן ומה לא, ואפילו לבדוק אם הוא מדבר על הרכב בחיבה יתרה (סימן לאובססיה מסוכנת או רמיית ענק).

שוק היד שנייה – מסע או מסע צלב?

אל תתביישו לשאול שאלות – המוכרים לרוב יותר גאים ברכב מאשר בילד הראשון שלהם. אם הם מנסים להסתיר מידע – תעברו לאופציה הבאה. השוק מלא, והזמן עושה פלאים. חפשו את הפנינה, אבל תהיו ריאליים עם ציפיות. פח פחות חשוב ממנוע, ומושב שלישי פחות חשוב מבלמים עובדים.

אז מה כדאי לעשות כשעושים את הבחירה?

• רשמו לכם 3 דגמים נבחרים
• חפשו כל אחד מהם לפי שנתון שאתם רוצים
• השוו צריכת דלק, אמינות ונוחות
• בדקו מחירים ביד2 כמו שאתם בודקים מחירי קוטג’
• הגיעו פיזית לבדוק – אין תחליף למבט אמיתי

לסיכום? אל תתפשרו – תהיו חכמים

כן, אפשר למצוא רכב 7 מקומות שעושה את העבודה בעד 50,000 ש”ח. אתם רק צריכים לדעת מה לחפש, להבין את מה שבאמת חשוב לכם, ולא להתפתות לריח העור שהודבק על כסא הנהג מזמן. עם בדיקה נכונה, אתם יכולים לצאת עם רכב שאולי לא יגרום לאנשים לסובב את הראש, אבל ייקח אתכם, הילדים והחתולה לטיול משפחתי בלי שתצטרכו לעצור כל יומיים במוסך.

ובינינו – אם הוא גם מצליח להוות חוצץ בין הילדים במושב האחורי, שווה כל שקל.

ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל.
היום אנחנו צוללים עמוק אל תוך אחת המכוניות המסקרנות והרלוונטיות ביותר בשוק המקומי, בעיקר עבור מי שמחפש שילוב של נוחות, יעילות וטכנולוגיה מתקדמת: יונדאי סונטה (Hyundai Sonata).
בסקירה המקיפה הזו, נפרק לגורמים את הסדאן המשפחתית הגדולה של יונדאי, נבחן את נקודות החוזק והחולשה שלה לעומק, ונענה על השאלות הבוערות ביותר שמטרידות רוכשים פוטנציאליים.
הסונטה, במיוחד בגרסתה ההיברידית שזוכה לפופולריות רבה בישראל, ממוצבת בקטגוריית הסדאן הגדולה (D-Segment), קטגוריה שהולכת ומצטמצמת בעולם לטובת רכבי הפנאי, אך עדיין שומרת על מקומה כיעד מועדף על רבים, במיוחד בשוק המוסדי וכרכבי מנהלים או משפחה מרווחים.
היא מתחרה ראש בראש עם שמות ותיקים ומוכרים כמו טויוטה קאמרי (Toyota Camry Hybrid) וסקודה סופרב (Skoda Superb), ולעיתים גם נשקלת בהשוואה לרכבי פנאי גדולים יותר או מכוניות חשמליות בסגמנט סמוך.
סקירה זו תבחן את הסונטה מכל זווית אפשרית, החל מהעיצוב החיצוני והפנימי, דרך יחידת ההנעה והביצועים, ועד לבטיחות, האבזור וכמובן – המחיר בשוק הישראלי העדכני, נכון לאביב 2025.
ננסה לספק לכם את כל הכלים הדרושים כדי להחליט האם יונדאי סונטה היא הבחירה הנכונה עבורכם, תוך התייחסות לחוות דעת גולשים ראשוניות ולהתאמה לתנאי הדרך והשימוש בישראל.

עיצוב חיצוני: קווים דרמטיים בנוף המשפחתי

העיצוב של יונדאי סונטה, במיוחד בדור האחרון שלה (DN8), מייצג קפיצת מדרגה משמעותית ביחס לדגמים קודמים וביחס למתחרות רבות בקטגוריה.
יונדאי בחרו בפילוסופיה עיצובית הרבה יותר נועזת ודרמטית, עם קווים חדים, פרופיל דמוי קופה ופרטים ייחודיים שלא משאירים אף אחד אדיש.
הרושם הכללי הוא מודרני, ספורטיבי ואפילו קצת עתידני, בהחלט לא עוד סדאן משפחתית אפרורית.

החזית נשלטת על ידי גריל קסקדה גדול ומרשים, המשתלב באופן הרמוני עם יחידות התאורה הקדמיות הצרות והמחודדות.
אחד המאפיינים הבולטים והמדוברים ביותר הוא פס תאורת הלד הנסתר המשתרע לרוחב קצה מכסה המנוע וממשיך אל תוך כנפי הרכב, ומתחבר בפס כרום אל קו החלונות.
זהו טאץ’ עיצובי מקורי במיוחד, שמקנה לסונטה זהות ויזואלית ברורה ומבדל אותה מההמון, גם אם לא כולם יתחברו אליו באופן מיידי.

מהצד, הסונטה מפגינה צללית זורמת ודינמית.
קו הגג משתפל לאחור בצורה חלקה ויוצר מראה של מכונית עם חמש דלתות (פאסטבק), למרות שמדובר בסדאן קלאסית עם דלת תא מטען נפרדת.
קו המותניים עולה כלפי מעלה בצורה דרמטית, ובתי הגלגלים הגדולים מכילים חישוקי סגסוגת קלה בגימורים שונים, לרוב בגודל 17 או 18 אינץ’ ברמות הגימור המשווקות בארץ, התורמים גם הם למראה הדינמי.
המידות הפיזיות גדולות למדי ביחס למקובל בקטגוריה, עם אורך של כמעט 4.90 מטרים ובסיס גלגלים נדיב, מה שמקנה לה נוכחות כביש מרשימה ותחושה של מכונית גדולה יותר ממה שהיא באמת.

החלק האחורי ממשיך את הקו העיצובי הדרמטי עם פנסים אחוריים מחוברים בפס תאורת לד אופקי, טרנד עיצובי פופולרי בשנים האחרונות.
עיצוב הפנסים עצמם כולל אלמנטים דמויי “T” המשתלבים יפה עם קו הגג המשתפל ויוצרים מראה מודרני ונקי.
פגוש אחורי מעוצב וספוילר קטן אינטגרלי מעניקים גימור ספורטיבי למראה הכללי.
בסך הכל, העיצוב החיצוני של הסונטה הוא הצהרה נועזת שבהחלט שוברת את הנורמות השמרניות יחסית של הסגמנט, ובין אם אוהבים אותו ובין אם לאו, אי אפשר להתעלם ממנו.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: תא נוסעים מודרני ומפנק

כשנכנסים לתוך יונדאי סונטה, ממשיכים לפגוש את השפה העיצובית המודרנית, אך כאן הדגש עובר מדרמה ליוקרה עדינה ופונקציונליות.
האווירה הכללית בתא הנוסעים היא נעימה ומזמינה, עם שילוב של קווים נקיים ושימוש בחומרים שנראים ומרגישים איכותיים למדי עבור הקטגוריה.
הקונספט העיצובי שואב השראה מתא טייס (אולי קצת פחות קיצוני מזה של חלק מרכבי יונדאי החדשים יותר), עם מסך מולטימדיה מרכזי המשולב באופן אינטגרלי בדשבורד ולוח מחוונים דיגיטלי שיוצר יחד יחידה ויזואלית רחבה.

בחינה מקרוב של איכות החומרים מגלה תמונה מעורבת, אך בהחלט חיובית באופן כללי.
בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות נעשה שימוש בחומרים רכים ונעימים למגע.
בחלקים התחתונים ניתן למצוא פלסטיק קשיח יותר, אך הוא עדיין מרגיש עמיד ואיכות ההרכבה נראית גבוהה, ללא קרקושים או רעשים בלתי רצויים בנסיעה.
ההגה, המצופה עור ברוב רמות הגימור, נעים לאחיזה, ופקדי השליטה השונים (על ההגה, על הדשבורד, על הקונסולה המרכזית) ממוקמים היטב וקלים לתפעול.
הנדסת האנוש טובה באופן כללי, למרות שחלק מהפונקציות דורשות התעסקות קלה עם מסך המגע, דבר נפוץ ברכבים מודרניים. הראות החוצה טובה יחסית, למעט אולי שדה הראייה לאחור בגלל קו הגג המשתפל.

מושבי הנהג והנוסע הקדמי נוחים ותומכים, גם בנסיעות ארוכות.
בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר ניתן למצוא גם כיוונון חשמלי, חימום ואוורור למושבים הקדמיים, שדרוג משמעותי לנוחות.
בשורת המושבים האחורית, בזכות בסיס הגלגלים הנדיב והרוחב, המרווח מצוין עבור שני נוסעים מבוגרים – מרווח רגליים ענק ומרווח ראש מספק גם לגבוהים יחסית, למרות קו הגג הנמוך לכאורה.
שלושה מבוגרים ישבו בנוחות סבירה, אך כמו ברוב הרכבים, הנוסע האמצעי ייהנה פחות.
ישנם פתחי מיזוג גם לנוסעים מאחור, תוספת חשובה במיוחד באקלים הישראלי.

תא המטען מציע נפח נדיב של כ-510 ליטר (בגרסה ההיברידית, נפח זהה לגרסת הבנזין בגלל מיקום הסוללה).
הוא רחב ועמוק, וצורתו שימושית למדי, למרות שסף ההטענה מעט גבוה יחסית.
ניתן לקפל את המושבים האחוריים (חלוקה של 60/40) כדי להגדיל את נפח ההעמסה לפריטים ארוכים, אם כי הפתח המתקבל אינו גדול במיוחד.
ישנם גם פתרונות אחסון נאים בתא הנוסעים, כמו תא כפפות גדול, תאים בדלתות ומקום לכוסות בקונסולה המרכזית.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: חבילה עשירה ומעודכנת

בגזרת הטכנולוגיה והאבזור, יונדאי סונטה מציעה חבילה תחרותית מאוד, במיוחד ברמות הגימור המאובזרות המשווקות בישראל.
הסונטה לא מתביישת לפרוס את כל הארסנל הטכנולוגי של יונדאי כדי להעניק לנהג ולנוסעים חוויה מודרנית ומחוברת.

מערכת המולטימדיה המרכזית כוללת מסך מגע צף בגודל 10.25 אינץ’ (ברמות הגימור הגבוהות).
איכות התצוגה מעולה, גרפיקה חדה, והמסך מגיב במהירות לפקודות מגע.
מבנה התפריטים הגיוני יחסית וקל להתמצאות אחרי הסתגלות קצרה.
מערכת ההפעלה היא פרי פיתוח עצמי של יונדאי, והיא כוללת תמיכה מלאה בעברית.
הקישוריות לסמארטפונים כוללת Apple CarPlay ו-Android Auto, לרוב בחיבור חוטי בדגם הספציפי הזה, מה שקצת פחות נוח מאלחוטי אך עדיין פונקציונלי.
העוזר הקולי המובנה בדרך כלל פחות שימושי בעברית, אך המערכות של גוגל או אפל מפצות על כך.

לוח המחוונים הדיגיטלי, גם הוא בגודל 12.3 אינץ’ ברמות גימור מסוימות, מרשים לא פחות.
הוא מציע מספר אפשרויות תצוגה והתאמה אישית, עם גרפיקה משתנה בהתאם למצב הנהיגה הנבחר (אקו, קומפורט, ספורט).
המידע המוצג ברור וקל לקריאה, והוא משתלב היטב עם מסך המולטימדיה ליצירת סביבת מידע עשירה.

מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות סאונד טובה למדי עבור רוב המאזינים.
בחלק מהגרסאות העשירות יותר מוצעת גם מערכת שמע משודרגת מבית Bose, המציעה איכות צליל עשירה ועמוקה יותר, שתשמח אודיופילים.
בנוסף, הסונטה מצוידת באבזור נוחות נדיב, בהתאם לרמת גימור: בקרת אקלים מפוצלת (לעיתים עם פתחים מאחור), מפתח חכם וכפתור התנעה, בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold, חיישני חניה היקפיים ומצלמת רוורס (לעיתים גם מצלמות היקפיות 360), מושבים מתכווננים חשמלית עם זיכרונות, חימום ו/או אוורור למושבים, גג שמש פנורמי גדול (ברמות גימור עליונות), משטח טעינה אלחוטי לטלפון ועוד.
השילוב הזה של טכנולוגיה ואבזור הופך את השהות בסונטה לנוחה ונעימה מאוד.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: היברידית ויעילה

יחידת ההנעה העיקרית והפופולרית ביותר של יונדאי סונטה המשווקת בישראל היא היברידית.
מדובר במערכת המשלבת מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר עם מחזור אטקינסון, הפועל יחד עם מנוע חשמלי.
ההספק המשולב עומד לרוב על כ-152 כוחות סוס (PS), ומומנט מרבי משולב של כ-19.2 קג”מ.
הכוח מועבר לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (הקרויה E-CVT, למרות שהיא למעשה גיר אוטומטי רגיל עם יחסי העברה קבועים ויכולת דימוי הילוכים, לא CVT אמיתי) בעלת שישה יחסי העברה.

נתון התאוצה מעמידה ל-100 קמ”ש עומד על כ-9.2 שניות.
בנהיגה יומיומית, המערכת ההיברידית מרגישה חלקה ושקטה, במיוחד במהירויות נמוכות ובתנועה עירונית, שם המנוע החשמלי עושה חלק גדול מהעבודה.
תאוצות ביניים לצרכי עקיפה סבירות בהחלט, אך לא ספורטיביות.
המערכת ההיברידית מכוילת לנוחות ויעילות, והמעבר בין הנעת בנזין לחשמל (וההפך) כמעט בלתי מורגש.

ההתייחסות ל”צריכת דלק” היא כמובן קריטית לרכב היברידי.
יונדאי מצהירה על צריכת דלק משולבת לפי תקן WLTP של כ-20-21 ק”מ לליטר, נתון מרשים על הנייר.
בפועל, בנהיגה מגוונת הכוללת עיר ובינעירוני, ניתן לצפות לצריכת דלק ריאלית של כ-17-18 ק”מ לליטר בממוצע, נתון עדיין מצוין עבור מכונית בסדר גודל כזה.
בנסיעות עירוניות בלבד, עם שימוש רב במנוע החשמלי, ניתן להגיע אף לנתונים טובים יותר.
נסיעות בינעירוניות מהירות יורידו מעט את הממוצע.
חשוב לזכור שחיפוש המונח “צריכת דלק” נפוץ גם עבור רכבים מחושמלים, ובהקשר של היברידית כמו הסונטה, הוא מתייחס כמובן לצריכת בנזין בפועל.
השוואת העלות בין דלק לחשמל רלוונטית יותר לרכבי פלאג-אין או חשמליים מלאים, אך בסונטה ההיברידית החיסכון מגיע מיעילות הבנזין בזכות הסיוע החשמלי וטעינה רגנרטיבית.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות מעל הכל

חווית הנהיגה ביונדאי סונטה מכוילת בראש ובראשונה לנוחות.
כיול המתלים רך יחסית, מה שמאפשר לה לגהץ היטב את מרבית שיבושי הכביש, במיוחד בנסיעה עירונית ובמהירויות נמוכות.
היא סופגת בורות ומהמורות בצורה אלגנטית למדי, ומעניקה תחושת נסיעה נינוחה ורגועה.
בנסיעה בינעירונית ועל כבישים גליים, רכות המתלים עלולה לגרום לנדנוד קל, אך הדבר אינו פוגע באופן משמעותי בנוחות.

בידוד הרעשים בתא הנוסעים טוב באופן כללי.
רעשי מנוע נשמעים רק בתאוצות חזקות יחסית, רעשי רוח נשארים בחוץ גם במהירויות גבוהות (זכות לעיצוב האווירודינמי החלק), ורעשי כביש חודרים במידה מועטה יחסית, תלוי בסוג האספלט ובגודל החישוקים.

התנהגות הכביש של הסונטה בטוחה וצפויה, אך לא ספורטיבית במיוחד.
ההיגוי קל יחסית, בעיקר בעיר, מה שמקל על תמרונים וחניה.
הוא אינו מהיר או מדויק במיוחד, וחסר בו משוב מהכביש.
אחיזת הכביש טובה בנהיגה רגילה, אך בכניסה לפניות במהירות גבוהה יחסית ניתן לחוש בזוויות גלגול מורגשות.
זו אינה מכונית שנועדה לנהיגה דינמית בכבישים מפותלים, אלא למעבר חלק ונינוח מנקודה א’ ל-ב’.

מערכת הבלמים, הכוללת גם בלימה רגנרטיבית המטעינה את הסוללה בעת האטה, מתפקדת היטב.
תחושת הדוושה מעט פחות לינארית מאשר ברכב בנזין רגיל בגלל המעבר בין בלימה רגנרטיבית לבלימה מכאנית, אך היא עניין של הסתגלות.
היציבות הכיוונית במהירויות בינעירוניות טובה, והרכב שומר על נתיב ישר ללא מאמץ.
קלות התמרון בעיר, למרות מידותיה הגדולות יחסית, סבירה בזכות ההיגוי הקל ומערך החיישנים והמצלמות.
העובדה שאין כאן גיר עם העברת הילוכים מורגשת בתאוצה חלקה יחסית, למרות שהמערכת ההיברידית של יונדאי מדמה מעבר הילוכים לעיתים.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון מלא וחבילה מקיפה

בגזרת הבטיחות, יונדאי סונטה מצטיינת ומעניקה שקט נפשי משמעותי.
הרכב זכה לציון המרבי של 5 כוכבים ב-מבחני בטיחות של ארגון Euro NCAP.
ב-מבדקי בטיחות אלו, הסונטה הפגינה ביצועים טובים בהגנה על נוסעים מבוגרים, ילדים והולכי רגל, וקיבלה ציונים גבוהים גם בקטגוריית מערכות עזר לנהג.
היבטים מבניים של השלדה והשימוש בפלדה בעלת חוזק גבוה תורמים באופן משמעותי לרמת הבטיחות הפסיבית.

אחד היתרונות המשמעותיים של הסונטה בישראל הוא חבילת מערכות ה-ADAS (מערכות עזר לנהג) הנדיבה המוצעת בה, לעיתים קרובות כסטנדרט כבר ברמות הגימור הבסיסיות יחסית, ובוודאי באלו המאובזרות יותר.
חבילה זו כוללת לרוב:

• בקרת שיוט אדפטיבית (SCC) הכוללת שמירת מרחק ופונקציית עצור-וסע.
• מערכת בלימת חירום אוטונומית (FCA) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי.
• מערכת סיוע לשמירה על נתיב (LKA) הכוללת תיקון היגוי אקטיבי.
• מערכת למניעת סטייה מנתיב (LDW).
• התרעת עייפות לנהג (DAW).
• התרעת תנועה חוצה מאחור (RCCA) עם בלימה אוטונומית.
• מערכת לניטור שטחים מתים (BCW), ולעיתים גם תצוגה ויזואלית של שטח מת בלוח המחוונים בעת איתות (BVM).
• אורות גבוהים אוטומטיים (HBA).

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב חלק ויעיל.
בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה טבעית למדי, הן בשמירת המרחק והן בפונקציית העצירה והתנועה בפקקים.
מערכת שמירת הנתיב תורמת משמעותית לנוחות בנסיעה בינעירונית ארוכה.
התפקוד אינו אגרסיבי מדי, והמערכות קלות יחסית לתפעול ולהבנה דרך תפריטי הרכב.
חבילת הבטיחות המקיפה הזו בהחלט ממקמת את הסונטה בשורה הראשונה של הקטגוריה מבחינת טכנולוגיות בטיחות אקטיביות.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה התענוג?

היבט המחיר הוא תמיד מרכזי בהחלטת רכישת רכב, ובשוק הישראלי הוא אף קריטי יותר.
אז כמה עולה יונדאי סונטה בישראל, נכון לאביב 2025?
מחיר הרכב משתנה כמובן בהתאם לרמת הגימור ולמבצעים שונים, אך באופן כללי, יונדאי סונטה היברידית ממוקמת בטווח מחירים של כ-190,000 עד 220,000 ש”ח, בהתאם לרמת הגימור והאבזור הספציפי.

ה-מחירון הרשמי יפרט את המחיר המדויק לכל גרסה, אך חשוב לבחון את רמות הגימור העיקריות המשווקות בארץ כדי להבין את התמורה למחיר.
לרוב, הסונטה משווקת בישראל במספר רמות גימור, כשההבדלים המרכזיים ביניהן מתבטאים בעיקר באבזור נוחות ופאר (סוג ריפוד, כיוונון מושבים חשמלי, חימום/אוורור, גג פנורמי, מערכת שמע Bose, גודל חישוקים ועוד), ובמידה מסוימת גם באבזור בטיחות מתקדם (למשל, מצלמות היקפיות או מערכת לניטור שטחים מתים עם תצוגה).
חשוב לבדוק את המפרט המדויק של כל רמת גימור כדי לוודא שהוא עונה על הצרכים וההעדפות שלכם.
רמת גימור ה”פרמיום” או ה”לימיטד” הן לרוב המאובזרות ביותר ומציעות את חבילת האבזור המלאה.

אחד היתרונות המשמעותיים ברכישת רכב חדש הוא האחריות.
יונדאי סונטה נהנית לרוב מאחריות יצרן מלאה לשלוש שנים (ללא הגבלת קילומטרים) או חמש שנים (עד 100,000 קילומטרים), בהתאם לתנאי היבואן.
אך חשוב לא פחות, האחריות על הסוללה ההיברידית ארוכה משמעותית, ולרוב עומדת על שבע שנים או 150,000 קילומטרים (המוקדם מביניהם), או אפילו שמונה שנים במקרים מסוימים.
האחריות הארוכה על הסוללה מעניקה שקט נפשי חשוב, במיוחד בהתייחס לעלויות הפוטנציאליות הכרוכות בתיקון או החלפת סוללה במקרה של תקלות או בעיות.
עלויות התחזוקה הצפויות של רכב היברידי לרוב נמוכות מעט יותר מרכב בנזין מקביל בגלל פחות בלאי על הבלמים (בזכות בלימה רגנרטיבית) ופחות עומס על מנוע הבנזין, אך עדיין יש לבצע טיפולים תקופתיים כנדרש.
שווי השימוש (ירידת הערך) של דגמים היברידיים נטה להיות יציב יחסית בשנים האחרונות בישראל, אך הוא תלוי בתנאי השוק הכלליים.

יתרונות: למה כדאי לשקול את הסונטה?

• נוחות נסיעה מצוינת: הסונטה מכוילת לנוחות, וסופגת היטב את רוב שיבושי הדרך, מה שהופך אותה למכונית נעימה מאוד לנסיעות ארוכות וקצרות כאחד.
• יעילות וצריכת דלק נמוכה: יחידת ההנעה ההיברידית מספקת צריכת דלק ריאלית מרשימה עבור מכונית בסדר גודל כזה, מה שמוביל לחיסכון בעלויות הדלק.
• אבזור עשיר: רמות הגימור המשווקות בישראל לרוב מאובזרות מאוד, עם מגוון רחב של פריטי נוחות וטכנולוגיה מתקדמת שמשפרים משמעותית את חווית השהות ברכב.
• בטיחות ברמה הגבוהה ביותר: ציון של 5 כוכבים ב-Euro NCAP וחבילת מערכות בטיחות אקטיביות (ADAS) מקיפה הופכות אותה למכונית בטוחה מאוד.
• מרווח פנים ותא מטען גדול: הסונטה מציעה מרווח פנים נדיב לנוסעים (בעיקר מאחור) ותא מטען שימושי, מה שהופך אותה למתאימה למשפחות.
• עיצוב חיצוני ייחודי: העיצוב הנועז והדרמטי מבדיל אותה מהמתחרות ומשווה לה מראה מודרני ומושך.

חסרונות: איפה הסונטה פחות מצטיינת?

• התנהגות כביש לא דינמית: כיול המתלים הרך והיגוי קל פוגעים בתחושה הספורטיבית בפניות, והיא פחות מהנה לנהיגה בכבישים מפותלים בהשוואה לחלק מהמתחרות כמו סקודה סופרב.
• ביצועים לא מסעירים: יחידת ההנעה ההיברידית מכוילת ליעילות, והתאוצות טובות אך לא חזקות במיוחד. מי שמחפש ביצועים ספורטיביים יצטרך לחפש במקום אחר.
• עיצוב חיצוני מעורר מחלוקת: למרות שהוא ייחודי, העיצוב הנועז לא בהכרח יתאים לטעם של כולם, ופס הלד הקדמי יכול להיות “too much” עבור חלק מהרוכשים.
• קישוריות טלפון חוטיות: ברמות הגימור המשווקות, לרוב הקישוריות ל-Apple CarPlay ו-Android Auto דורשת חיבור חוטי, מה שפחות נוח בהשוואה לפתרונות אלחוטיים המוצעים בדגמים מודרניים אחרים (אפילו זולים יותר).

יונדאי סונטה בהשוואה למתחרות העיקריות בשוק הישראלי

כפי שציינו במבוא, יונדאי סונטה מתמודדת מול כמה מתחרות ותיקות וחזקות בשוק הסדאן המשפחתי הגדול בישראל.
המתחרה העיקרית היא ללא ספק טויוטה קאמרי היברידית.
בהשוואה לקאמרי, הסונטה מציעה לרוב עיצוב חיצוני ופנימי מודרני ונועז יותר, חבילת אבזור (במיוחד טכנולוגי ובטיחותי) עשירה יותר באותה רמת מחיר, ותא נוסעים מרווח יותר, במיוחד במרווח הרגליים מאחור.
הקאמרי, מנגד, נהנית ממוניטין אמינות אגדי, יחידת הנעה היברידית מעט ותיקה אך מוכחת, ולעיתים נחשבת לבעלת סחירות טובה יותר בשוק המשומשות.
בבטיחות שתיהן מדורגות גבוה ב-מבחני בטיחות וב-מבדקי בטיחות.
הסונטה מציעה יחידת הנעה מעט חזקה יותר על הנייר, אך בתחושה היומיומית שתיהן מכוילות לנוחות ויעילות.
מול סקודה סופרב, הסונטה מציעה את יתרון יחידת ההנעה ההיברידית החסכונית (הסופרב לרוב משווקת עם מנועי בנזין או דיזל, ולעיתים גם פלאג-אין), ואבזור בטיחות אקטיבי מתקדם יותר כסטנדרט.
הסופרב מצטיינת במרווח פנימי ענק (אף יותר מהסונטה, במיוחד בתצורת הסטיישן שלה) ובאבזור “Simply Clever” חכם, ולחלק מהגרסאות שלה יש יכולות דינמיות עדיפות.

סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי סונטה?

אחרי שבחנו את יונדאי סונטה מכל הכיוונים, הגיע הזמן לסכם ולענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות אותה?
יונדאי סונטה היברידית היא מכונית שמציעה חבילה כוללת אטרקטיבית מאוד עבור קהל יעד ספציפי.
היא מתאימה במיוחד למשפחות שזקוקות למרווח גדול ונוחות נסיעה מעולה, לאנשי עסקים שמבלים שעות רבות על הכביש ומחפשים רכב נינוח וחסכוני, ולמי שמעריך אבזור עשיר וטכנולוגיה מתקדמת.
היא מציעה שילוב כמעט אופטימלי של יעילות (צריכת דלק נמוכה), נוחות, בטיחות ואבזור ביחס ל-מחיר שלה בקטגוריה.

בהשוואה למתחרותיה העיקריות, הסונטה בולטת בזכות העיצוב הנועז (שיהפוך אותה לייחודית על הכביש), האבזור הנדיב (במיוחד בגזרת הבטיחות והטכנולוגיה) ונוחות הנסיעה המרשימה.
היא פחות מתאימה למי שמחפש חווית נהיגה ספורטיבית או דינמית, ומי שהעדיפות העליונה שלו היא מוניטין אמינות מוכח לאורך עשרות שנים (כמו במקרה של קאמרי).
גם סוגיית ה-תקלות וה-בעיות הפוטנציאליות, כמו בכל רכב חדש, מקבלת מענה טוב בזכות האחריות המקיפה שמציעה יונדאי.

לסיכום, יונדאי סונטה היברידית היא ללא ספק אופציה חזקה וראויה לשקילה בקטגוריית הסדאן הגדולה.
היא מספקת תמורה מצוינת ל-כמה עולה, מציעה חווית נסיעה נעימה מאוד ומוכיחה שגם בעידן רכבי הפנאי, לסדאן גדולה, מרווחת, מאובזרת ויעילה יש עדיין מקום של כבוד על כבישי ישראל.
אם אתם מחפשים מכונית נוחה, חסכונית, בטוחה ומאובזרת ברמה גבוהה, והעיצוב הייחודי מדבר אליכם, יונדאי סונטה בהחלט יכולה להיות הבחירה הנכונה עבורכם.

ברוכים הבאים לעולם רכבי הפנאי שטח! עולם שבו נראה שלכל משפחה בישראל יש לפחות נציג אחד. ולא סתם. רכבים מהקטגוריה הזו מציעים גובה ישיבה נוח, ראות טובה, תחושת ביטחון ופרקטיות שקשה למצוא ברכבים אחרים. אבל כשהגיע הרגע לבחור, איזו החלטה תקבלו? זה לא תמיד פשוט. השוק מוצף באפשרויות. יש כל כך הרבה דגמים נהדרים. היום אנחנו צוללים עמוק. צוללים להשוואה אחת ספציפית. השוואה קלאסית. קרב ענקים בקטגוריית ה-C-SUV הפופולרית. על הזירה עולים שניים מהשחקנים המובילים והאהובים ביותר בישראל. מצד אחד, המאזדה CX-5, עם העיצוב הספורטיבי והמראה היוקרתי. מצד שני, הסובארו פורסטר, עם המוניטין האגדי של יכולת שטח קלה ופרקטיות ללא פשרות. אז במה כדאי לבחור? מה עדיף לכם, לחיים שלכם, למשפחה שלכם? בואו נפרק את זה לגורמים ונבין על מה ללכת.

מאזדה CX-5 מול סובארו פורסטר: הקדמה לקרב

כשמדברים על רכבי פנאי בגודל משפחתי, המאזדה CX-5 והסובארו פורסטר תמיד עולים לדיון. שניהם מצוינים, שניהם פופולריים, ושניהם מציעים חבילה אטרקטיבית. אבל הם שונים. שונים בגישה שלהם, באופי שלהם, ובהרגשה שהם נותנים. המאזדה מרגישה יותר “פרייבט על עקבים”, עם דגש על עיצוב יפהפה וחווית נהיגה כיפית. הסובארו, לעומתה, היא המכונית של “לך תעשה דברים”, עם דגש על שימושיות, מרווח גחון מכובד ויכולת הנעה כפולה מעולה. אז איך מחליטים? בואו נתחיל לצלול לפרטים.

נהיגה וביצועים: מי עושה לכם פרפרים בבטן?

מאזדה CX-5: הנהג במרכז

מאזדה ידועה בפילוסופיית ה-“זום זום” שלה, וה-CX-5 היא דוגמה מצוינת לכך. המאזדה מרגישה מחוברת לכביש. ההיגוי מדויק, התגובות זריזות יחסית לקטגוריה. היא פחות מתנדנדת בפניות ויותר נעימה לנהיגה אקטיבית. אם אתם אוהבים להרגיש את הכביש, ליהנות מעט מהנהיגה, ה-CX-5 תדבר אליכם יותר. המנועים, לרוב, הם בנזין אטמוספריים (2.0 או 2.5 ליטר) עם תיבה אוטומטית חלקה. הם לא הכי חזקים או חסכוניים בקטגוריה, אבל הם מספקים ביצועים לינאריים ונעימים. תחושת הנהיגה היא פרימיום יותר, מהודקת.

סובארו פורסטר: יציבות ושלווה

הפורסטר לוקחת גישה שונה. היא פחות מתרכזת ב”כיף נהיגה” ויותר ב”קלות נהיגה” ו”יכולת”. נסיעה בפורסטר מרגישה רגועה ושלווה. היא נוחה יותר על שיבושים ופחות מתרגשת מכבישים שבורים. היתרון הגדול שלה הוא כמובן מערכת ההנעה הכפולה הסימטרית של סובארו (Symmetrical AWD), שנחשבת מהטובות שיש ומגיעה כסטנדרט בכל דגמי הפורסטר. בשילוב מרווח הגחון הגבוה יותר, הפורסטר מסוגלת להתמודד בקלות עם שבילי עפר, דרכים משובשות, ואפילו תנאי שטח קלים. המנוע, לרוב 2.5 ליטר בוקסר, משודך לתיבת הילוכים רציפה (CVT). השילוב הזה אמין ויעיל, אך פחות מעודד נהיגה דינמית. התאוצה חלקה אבל לא חזקה במיוחד.

אז על מה ללכת מבחינת נהיגה?

• אם אתם מחפשים רכב פנאי עם תחושת נהיגה של מכונית פרטית ועירונית: מאזדה CX-5 עשויה להיות התשובה.
• אם אתם זקוקים ליכולת עדיפה מחוץ לאספלט, גרים באזור עם כבישים משובשים, או פשוט מעדיפים נסיעה רגועה ונוחה: סובארו פורסטר היא בחירה מצוינת.

---

פנים ופרקטיות: איפה נוח יותר לחיות?

מאזדה CX-5: אלגנטיות ותחושת פרימיום

כשנכנסים למאזדה CX-5, התחושה היא של יוקרה מינימליסטית. העיצוב נקי, החומרים לרוב איכותיים, וסידור הכפתורים הגיוני. המסך המרכזי ממוקם גבוה על הדשבורד (בדגמים חדשים יותר) ומצופה לשליטה גם באמצעות חוגה נוחה ליד ידית ההילוכים. תנוחת הישיבה טובה והמושבים נוחים. עם זאת, מבחינת מרווח פנים, בעיקר במושב האחורי ותא המטען, ה-CX-5 פחות מבריקה ביחס למתחרים. היא מספיקה למשפחה ממוצעת, אבל אם אתם צריכים להוביל מבוגרים גדולים מאחור לעיתים קרובות, או אם תא המטען שלכם תמיד מפוצץ בעגלת תינוק, ציוד ספורט או שקיות קניות מהסופר שחוצות את כל תא המטען (קורה, קורה!), ייתכן שתמצאו אותה מעט צפופה.

סובארו פורסטר: מרווח, פרקטי ו”עובד”

הפורסטר לא מנסה להרשים עם עיצוב פנים מפואר, אבל היא מנצחת בנוקאאוט בקטגוריית הפרקטיות. תא הנוסעים מרווח מאוד, גם ליושבים מאחור. הרצפה כמעט שטוחה לחלוטין מאחור, מה שמקל על הסעת שלושה נוסעים. דלתות הרכב נפתחות בזווית כמעט של 90 מעלות, מה שמקל על הכנסת ילדים לכיסאות בטיחות או העמסת ציוד. תא המטען ענק ומאוד שימושי, עם פתח רחב ושטח הטענה יעיל. המושבים נוחים מאוד לנסיעות ארוכות. אולי העיצוב קצת פחות מרגש מהמאזדה והחומרים פחות “יוקרתיים”, אבל כשהחיים דורשים מקום וקלות שימוש, הפורסטר פשוט מספקת את הסחורה. דמיינו טיול משפחתי שבו צריך לארוז ציוד לכולם, או מעבר דירה קטן – הפורסטר תבלע הכל בלי למצמץ.

השוואת פרקטיות יומיומית:

• הובלת ילדים בכיסאות בטיחות: הפורסטר קלה יותר להכניס ולהוציא ילדים.
• קניות סופר גדולות: תא המטען של הפורסטר גדול ושימושי יותר.
• טיולים עם ציוד: הפורסטר מספקת יותר מקום מטען ונוסעים.
• תחושת פנים “נעימה לעין”: המאזדה לרוב תרגיש יותר יוקרתית ומהודרת.

אז מה עדיף מבחינת פנים ופרקטיות? תלוי בסדר העדיפויות שלכם. אם אתם זקוקים למקסימום מרווח ושימושיות יומיומית ללא פשרות, הפורסטר היא בחירה עדיפה. אם אתם מוכנים להתפשר מעט על המרווח לטובת תחושה פנימית יוקרתית יותר ופחות “וואן-לייט”, המאזדה תתאים לכם.

---

טכנולוגיה ובטיחות: מי שומר עליכם טוב יותר?

שתי המתחרות בחזית הבטיחות

גם המאזדה CX-5 וגם הסובארו פורסטר מצטיינות בתחום הבטיחות וזוכות באופן קבוע לציונים גבוהים במבחני ריסוק (כדאי לבדוק שנת דגם ספציפית לנתונים עדכניים). שתיהן מציעות חבילות בטיחות אקטיביות מרשימות.

מאזדה CX-5: חבילת i-Activsense

מאזדה מציעה את חבילת ה-i-Activsense הכוללת, בין היתר: בלימת חירום אוטונומית (גם בנסיעה לאחור בדגמים מסוימים), בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב (לפעמים פסיבית, כלומר מתריעה, ולפעמים אקטיבית, כלומר מתקנת), ניטור שטחים מתים, התרעה על תנועה חוצה מאחור ועוד. המערכות יעילות ועובדות טוב ברוב המקרים.

סובארו פורסטר: מערכת EyeSight האגדית

סובארו מתגאה במערכת ה-EyeSight שלה, המבוססת על מצלמות סטריאוסקופיות (שתי מצלמות). המערכת נחשבת לאחת הטובות והאמינות בתעשייה. היא כוללת בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית (שהייתה מהראשונות להתמודד יפה עם פקקים), התרעת סטייה מנתיב ואף סיוע אקטיבי בהיגוי. היתרון של EyeSight הוא ביכולת לזהות מגוון רחב יותר של מכשולים ותנאי דרך לעומת מערכות מבוססות רדאר בלבד בדגמים מקבילים אחרים (תלוי כמובן בשנת דגם). הפורסטר גם מציעה לעיתים מערכת ניטור נהג שמזהה עייפות או הסחת דעת.

במי לבחור מבחינת בטיחות וטכנולוגיה?

זו <בסימן>השוואה צמודה מאוד. שתי המכוניות בטוחות מאוד. מבחינת טכנולוגיה נוחות, שתיהן מציעות מערכות מולטימדיה טובות (אך לא תמיד הטובות ביותר בשוק, תלוי בשנת הדגם והיבואן), קישוריות לסמארטפון (Apple CarPlay ו-Android Auto בדגמים חדשים יותר) ובקרת אקלים מפוצלת. מערכת ה-EyeSight של סובארו מקבלת לעיתים קרובות נקודות זכות נוספות על יעילותה ואמינותה בתנאים שונים, במיוחד בקרת השיוט האדפטיבית בפקקים. מצד שני, לוח המחוונים והמולטימדיה במאזדה עשויים להרגיש קצת יותר מודרניים ואינטואיטיביים בדגמים מסוימים.

---

עיצוב: יופי הוא בעיני המתבונן

מאזדה CX-5: מראה דינמי ואלגנטי

אין ויכוח – המאזדה CX-5 נראית נהדר. היא מעוצבת לפי שפת העיצוב Kodo של מאזדה, עם קווים זורמים, חרטום אגרסיבי ופרופורציות מוצלחות. היא נראית יקרה יותר ממה שהיא באמת, וזה יתרון גדול עבור רבים. היא פחות “קופסתית” ויותר דמוית קופה, מה שתורם למראה הספורטיבי, אבל גם פוגע מעט במרווח הפנימי, כפי שציינו קודם. אם חשוב לכם שהרכב שלכם ייראה שיקי ומודרני, המאזדה היא פייבוריטית.

סובארו פורסטר: פונקציונליות מעל הכל

הפורסטר, לעומת זאת, נראית קצת יותר… ישרה. היא פחות מתאמצת להיראות ספורטיבית או יוקרתית. היא נראית בדיוק מה שהיא – רכב פנאי פרקטי. יש לה מראה קשוח יותר בזכות מרווח הגחון הגבוה, והצורה הכללית שלה קובייתית יותר, מה שתורם למרווח הפנימי ולנפח תא המטען. היא לא תגרום לכם לסובב ראשים ברחוב כמו שהמאזדה יכולה לעשות, אבל היא משדרת אמינות, יכולת ופרקטיות. כמו זוג נעלי הליכה טובות – אולי לא הכי יפות, אבל הן לוקחות אתכם לכל מקום בנוחות ובבטחה.

מה עדיף מבחינת מראה?

זו כמובן שאלה סובייקטיבית לחלוטין. אם המראה והרושם הם בראש סדר העדיפויות שלכם, סביר להניח שתבחרו במאזדה CX-5. אם העיצוב פחות חשוב לכם מהפונקציונליות, או שאתם דווקא מחבבים את המראה הקשוח והשימושי של הפורסטר, אז אין לכם דילמה.

---

עלויות אחזקה וצריכת דלק: כמה זה יעלה לכם בסוף החודש?

צריכת דלק

שתי המכוניות אינן שיאניות החיסכון בדלק בקטגוריה שלהן, במיוחד בהשוואה לרכבים היברידיים. עם זאת, בדרך כלל הפורסטר (עם מנוע 2.5 ותיבת CVT) מציגה נתוני צריכת דלק מעט טובים יותר בנהיגה יומיומית משולבת בהשוואה למאזדה CX-5 עם מנוע 2.5 ליטר. למאזדה עם מנוע 2.0 ליטר עשויה להיות צריכה דומה או מעט טובה יותר, אך הביצועים שלה צנועים יותר. זכרו שצריכת דלק בפועל תלויה מאוד בסגנון הנהיגה שלכם ובתנאי הדרך.

אחזקה

גם מאזדה וגם סובארו נחשבות ליצרניות אמינות באופן כללי. עלויות הטיפולים התקופתיים יכולות להיות דומות למדי בשני המקרים. חשוב לבדוק את תוכנית הטיפולים הספציפית לכל דגם ושנת ייצור. לעיתים, חלקים מסוימים של סובארו (במיוחד אלה הקשורים למערכת ההנעה הכפולה הייחודית או מנוע הבוקסר) עשויים להיות יקרים יותר להחלפה במקרים נדירים של תקלות. שתי המכוניות שומרות על ערכן היטב יחסית בשוק היד שנייה, מה שמקל על המכירה העתידית.

במה כדאי לבחור? סיכום והמלצות

אז הגענו לרגע האמת. אחרי כל ה<בסימן>השוואה והפירוק לגורמים, <בסימן>במה כדאי לבחור? <בסימן>מה עדיף? <בסימן>על מה ללכת? התשובה, כפי שבטח הבנתם, היא: זה תלוי בכם! לכל מכונית יש את היתרונות והחסרונות שלה, והבחירה תלויה בסדר העדיפויות האישי שלכם ובאורח החיים שלכם.

מאזדה CX-5 עשויה להתאים לכם אם:

• אתם מחפשים רכב פנאי עם מראה ותחושה יוקרתיים יותר.
• עיצוב חיצוני ופנימי אלגנטי חשוב לכם.
• אתם נהנים מנהיגה דינמית ומחוברת יותר.
• רוב הנהיגה שלכם היא בכבישים סלולים, עירוניים או בינעירוניים.
• מרווח פנימי או תא מטען ענק אינם בראש סדר העדיפויות שלכם.

סובארו פורסטר עשויה להתאים לכם אם:

• אתם זקוקים למקסימום מרווח פנים ופרקטיות לכל המשפחה ולכל ציוד אפשרי.
• קלות שימוש יומיומית, גישה נוחה ותא מטען שימושי חשובים לכם מאוד.
• אתם גרים באזור עם כבישים משובשים או מרבים לנסוע בשבילי עפר.
• אתם מעריכים את היכולת של מערכת הנעה כפולה מתקדמת כסטנדרט.
• אתם מחפשים נסיעה נוחה ורגועה יותר.

בשורה התחתונה, שני הרכבים מעולים כל אחד בתחומו. המאזדה CX-5 היא בחירה מצוינת למי שמחפש רכב פנאי שנראה ומרגיש יוקרתי, עם נגיעה של ספורטיביות. הסובארו פורסטר היא בחירה נהדרת למי שמעריך פרקטיות, מרווח ויכולת עדיפה מחוץ לאספלט. צאו לנסיעות מבחן בשתי המכוניות, בדקו אותן היטב, תנו לילדים לשבת מאחור, נסו להכניס עגלת תינוק לתא המטען (אם רלוונטי) והקשיבו לתחושת הבטן שלכם. רק ככה תדעו באמת <בסימן>על מה ללכת.

יונדאי טוסון 2017: כמה דלק היא באמת שותה ולמה זה מעניין אותך

כמה קילומטרים על כל ליטר? התשובה תפתיע אותך

צריכת דלק. שניים מהדברים שאנחנו הישראלים מדברים עליהם יותר מהכל – דלק ומחיר של קולה בבתי קפה. אז אם אתה נמצא בשלב שבו אתה בודק מה הרכב הבא שלך, או אם אתה כבר בעלים של יונדאי טוסון מודל 2017, בטח שאלת את עצמך – האם היא חסכונית כמו שהיא נראית? ובכן, הגיע הזמן להגיד שלום לאגדות שעוברות באוטובוס ולעבור לעובדות – וכמה מהן יגרמו לך להרים גבה.

מה באמת משפיע על צריכת הדלק של הטוסון?

לפני שנצלול למספרים, חשוב להבין שצריכת דלק לא תלויה רק ברכב עצמו. יש עוד משתנים בתמונה – הנה כמה מהם:

• סגנון נהיגה: נהגים עם רגל כבדה על הדוושה יראו את המחוג יורד מהר הרבה יותר.
• תחזוקה: פילטרים סתומים? לחץ אוויר בגלגלים לא מדויק? זה מתנקם עליך בתחנה.
• תוואי הדרך: נסיעות בעליות בגליל זה לא כמו שטוח של מישור החוף.
• עומס ברכב: גררת קרוואן מלא בעגבניות? הצריכה תקפוץ בהתאם.
• פקקים: עמידה בנתיבי איילון בשעה 17:00 לא עוזרת לאף מדד צריכה.

אז מה המספרים אומרים? (ולמה הם לא תמיד מספרים את כל הסיפור)

על פי נתוני היצרן, יונדאי טוסון 2017 עם מנוע 2.0 ליטר בנזין אמורה לחזור בנסיעה משולבת (עירונית ובין-עירונית) על כ-12.8 ק”מ לליטר. בגרסת הטורבו 1.6 ליטר – הנתון הרשמי מדגדג את ה-13.5 ק”מ לליטר.

אבל אלה נתונים שיצרן בדק בתנאי מעבדה. כמו לאכול סושי בתפריט של מסעדה באינטרנט – אתה אף פעם לא מקבל את מה שבתמונה. בפועל, נהגים מדווחים על טווח מציאותי של 9-11 ק”מ לליטר, תלוי כמובן בנסיבות.

נסעת בעיקר בעיר? תכיר את “השחור הקטן” של צריכת הדלק

הנהיגה העירונית היא גהינום עבור צריכת הדלק – עצירות פתאומיות, זינוק ברמזורים, מנועים על טורים גבוהים בלי לזוז מטר. והטוסון? כמו רוב הקרוסאוברים – היא עומדת יפה בלחץ, אבל לא חוסכת. אם רוב הנסיעות שלך הן בזחילה בכבישים של תל אביב, תתכונן לראות בין 7.5 ל-9 ק”מ לליטר.

טסים על כביש 6? שווה כל טיפה

כאן הטוסון מראה צד אחר. נסיעה מתונה בכביש בין-עירוני, במהירות קבועה של 90-110 קמ”ש, תניב לעיתים מעל 13 ק”מ לליטר. פתאום זה קצת מרגיש כמו היברידית, רק עם פחות שקט והרבה יותר כוח.

חמישה דברים מפתיעים שלא ידעת שיכולים לשפר את הצריכה שלך

• תהפוך את הנהיגה שלך ל”משעממת”. פחות לחיצות חזקות על הגז ובלימה פתאומית = יותר קילומטרים לכל שקל.
• בדוק את הלחץ בגלגלים לפחות פעם בחודש. גלגלים רכים אוכלים דלק, תרתי משמע.
• כבה את המזגן כשאפשר. במיוחד בחורף. המזגן אולי מרענן אותך, אבל גם את תחנות הדלק.
• אל תגרור חצי תכולת הבית. רכב עמוס שוקל יותר – אתה נוסע פחות על כל ליטר.
• נקז את הגג. מנשאים, תיבות גג או מתקני אופניים? הם שוברים את האוויר ועולים לך בדלק.

שאלות ותשובות שיכולות להציל לך כמה מאות שקלים בשנה

ש: האם כדאי להשקיע בטיפולי דלק ייעודיים כדי לשפר את הצריכה?
ת: זה יכול לעזור, אבל הרבה יותר משתלם פשוט לתחזק את הרכב בצורה שוטפת ולנהוג רגוע.

ש: צריכת הדלק גבוהה – להחליף פילטרים יכול לעזור?
ת: בהחלט! פילטר אוויר סתום זה כמו לנסות לרוץ עם מסכה. לא נושם = לא זז.

ש: גרסת הדיזל של הטוסון עדיפה מבחינת תצרוכת?
ת: על הנייר – כן. במציאות? תלוי במרחקים שאתה עושה. מי שנוסע הרבה – הדיזל יחסוך.

ש: מערכת Start-Stop, זה באמת עושה משהו?
ת: כן, אבל בעיקר בנסיעות עירוניות. אם אתה עומד הרבה ברמזורים – היא שווה את זה.

ש: כדאי להשתמש בקרוז קונטרול?
ת: בטוח! בעיקר בכבישים מהירים. המחשב עדיף על הרגל שלך כשזה מגיע לצריכת דלק.

אז שווה או לא שווה? הנה הסיכום בלי הרבה בולשיט

יונדאי טוסון 2017 לא מנסה להיות מכונית היברידית, והיא גם לא מתיימרת להמציא את הגלגל מבחינת חסכוניות. היא כן מספקת איזון טוב – מצד אחד עיצוב ונוחות של SUV, מצד שני נתוני תצרוכת דלק שפויים לגמרי אם אתה נוהג בחוכמה ולא בכביש המרוצים של אפליקציית וויז.

אם אתה עושה הרבה קילומטרים ביום, אולי שווה לבדוק את גרסת הדיזל או לחפש רכב היברידי. אבל אם רוב הנסיעות שלך הן משפחתיות, במהירויות שפויות, ואתה לא עם האצבע הדבוקה על הגז – תוכל ליהנות מרכב נוח, יעיל ובעל צריכה של רכב רגוע עם נשמה של שטח.

בקיצור – הטוסון לא תחסוך לך הרים של כסף על דלק, אבל היא גם לא תגרום לך לרוץ לביטוח לאומי כל חודש. וכשזה מגיע לרכב משפחתי בקטגוריית ה-SUV – זה הישג לא קטן.