ברוכים הבאים לפורטל הרכב שלכם, PRK!
הפעם אנחנו צוללים לעומק של מכונית שהיא קצת אחרת.
לא עוד ג’יפון אפור וחסר אופי, ולא עוד סדאן משפחתית שגרתית.
אנחנו מדברים על יונדאי ולוסטר (Hyundai Veloster).
רכב שבא לשבור את הכללים.
עם העיצוב הייחודי שלו, שלוש הדלתות (כן, קראתם נכון) ורצון ברור לבלוט בשטח.
הוולוסטר היא נישה בתוך קטגוריית ההאצ’בקים הקומפקטיים.
היא מיועדת למי שמחפש משהו שונה, משהו עם אמירה.
אנחנו כאן כדי לפרק אותה לגורמים.
לראות מה עובד, מה פחות, ולמי היא באמת מתאימה.
בעיקר עכשיו, כשהיא כבר לא נמכרת כחדשה בישראל (נכון לאפריל 2025), אבל מהווה אופציה מעניינת בשוק המשומשות.
בדור השני שלה, שסומן כ-JS, יונדאי ניסתה לשמר את הקסם המוזר של הדור הראשון תוך שיפורים משמעותיים כמעט בכל תחום.
היא התבססה על פלטפורמה מודרנית יותר, קיבלה יחידות הנעה יעילות וחזקות יותר (לפחות בחלקן), ואבזור עשיר יותר.
התחרות בקטגוריה הזו קשוחה תמיד.
מתחרותיה העיקריות בישראל היו ונותרו האצ’בקים פופולריים כמו מאזדה 3 האצ’בק, הונדה סיוויק האצ’בק, ופולקסווגן גולף.
לעומתם, הוולוסטר מציעה פרשנות הרבה פחות קונבנציונלית.
היא פחות משפחתית מהם ויותר אישית.
פחות “עושה את העבודה” ויותר “עושה עניין”.
קהל היעד שלה היה ועודנו בעיקר אנשים צעירים, זוגות ללא ילדים או עם ילד קטן אחד, ואנשים בכל גיל שמעריכים עיצוב נועז ולא חוששים מלהיות שונים.
בסקירה המקיפה הזו נצלול לכל ההיבטים של יונדאי ולוסטר.
נתחיל מהעיצוב החיצוני שאי אפשר להתעלם ממנו, דרך תא הנוסעים, איכות החומרים והמרווח.
נמשיך למערכות הטכנולוגיה והאבזור, נפרט על יחידות ההנעה, הביצועים וחשוב לא פחות – צריכת דלק.
נדבר על חווית הנהיגה, הבטיחות, נתוני מבחני בטיחות רשמיים ומערכות עזר לנהג.
ולבסוף, נצלול לנושא הכלכלי: מחיר (כחדשה ומשומשת), מחירון, רמות גימור, עלויות תחזוקה ואחריות, ואולי גם מילה על תקלות או בעיות ידועות.
נציג את היתרונות והחסרונות שלה בצורה מסודרת.
נערוך בהשוואה למתחרות שלה.
ונסיים בפסק דין ברור: האם כדאי לקנות יונדאי ולוסטר, ולמי היא מתאימה במיוחד בשוק הישראלי של היום.
אז בואו נתחיל.
II. עיצוב חיצוני: לא לכולם, ובכוונה
הרושם הראשוני: הבדל של דלת אחת
הדבר הראשון והבולט ביותר ביונדאי ולוסטר הוא כמובן העיצוב החיצוני שלה.
ובעיקר הדלתות.
או ליתר דיוק, מספר הדלתות הלא שגרתי.
מצד הנהג, היא נראית כמו מכונית ספורטיבית קופה, עם דלת ארוכה אחת.
מצד הנוסע, היא נראית כמו האצ’בק עם שתי דלתות קצרות יותר.
הדלת השלישית (הרביעית אם מחשיבים את תא המטען) מאחור בצד הנוסע היא זו שנותנת לה את הייחוד האמיתי.
זו לא סתם גימיק, אלא פתרון פרקטי יחסית לגישה למושב האחורי מבלי לוותר על צללית דמוית קופה מצד הנהג.
הרושם הכללי הוא של רכב צעיר, דינמי, ואפילו מעט שובב.
היא לא מנסה להתחנף לכולם, וזה חלק מהקסם שלה.
אלמנטים עיצוביים ספציפיים
בחזית, הוולוסטר מהדור השני אימצה את שפת העיצוב העדכנית יותר של יונדאי בזמנו.
הגריל הקסקיידי (Cascading Grille) הגדול והבולט ששלט בחזית דגמי החברה באותה תקופה, נראה כאן בפרשנות רחבה ונמוכה שתואמת את האופי הספורטיבי.
פנסי החזית הצרים והמעוצבים נמתחים לאחור ומשתלבים עם קווי המתאר של הרכב.
יחד עם פנסי הערפל הממוקמים נמוך, הם מעניקים לחזית מראה אגרסיבי ומודרני.
מבט מהצד חושף את הצללית המיוחדת שלה.
קו המותניים עולה בהדרגה לכיוון החלק האחורי, בעוד שקו הגג יורד באופן דרמטי בסגנון פאסטבק.
השמשה האחורית משתפלת בחדות, ולעיתים כוללת פתח אופקי בקצה התחתון שלה (בדור הראשון היה שם ספוילר מחלק את השמשה, בדור השני זה פחות בולט אך עדיין משפיע על הראות אחורה).
בתי הגלגלים תפוחים וממלאים היטב על ידי מגוון חישוקי סגסוגת המוצעים, בדרך כלל בגדלים של 17 או 18 אינץ’ בישראל, שתורמים למראה השרירי והמוכן לזנק.
החלק האחורי של הוולוסטר הוא אולי הייחודי ביותר אחרי סיפור הדלתות.
הוא רחב ונמוך, עם פנסים אחוריים מעוצבים שנמתחים מהצדדים אל דלת תא המטען.
בגרסאות מסוימות, ובמיוחד בגרסאות הטורבו, צינורות המפלט הממוקמים במרכז הפגוש האחורי מוסיפים נופך ספורטיבי מובהק.
דלת תא המטען גדולה יחסית, אבל צורת הפאסטבק מגבילה מעט את גובה פתח ההטענה.
ספוילר קטן בקצה הגג מוסיף גם הוא למראה הדינמי.
סה”כ, הנוכחות הכביש של הוולוסטר היא בלתי ניתנת להתעלמות.
היא קטנה יחסית, אבל מרגישה מוצקה ונמוכה, הרבה יותר קרבית מהאצ’בק משפחתית טיפוסית באותן מידות פיזיות פחות או יותר.
בהשוואה לדור היוצא, הדור השני קיבל מתיחת פנים אגרסיבית ומודרנית יותר, שהפכה אותה למכונית נאה יותר בעיני רבים, למרות ששמרה על הגישה העיצובית הלא שגרתית.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: נהג במרכז
האווירה בתא הנוסעים
כשנכנסים ליונדאי ולוסטר, במיוחד דרך הדלת הארוכה בצד הנהג, התחושה היא שמדובר במכונית שממקמת את הנהג במרכז העניינים.
הקונספט העיצובי של תא הנוסעים הוא א-סימטרי בדומה לחלק החיצוני, אם כי בצורה פחות דרמטית.
עמדת הנהג עוטפת את היושב מאחורי ההגה, עם קונסולה מרכזית שנוטה קלות לכיוונו.
האווירה הכללית היא ספורטיבית ופונקציונלית, עם דגש על שימושיות ונוחות הנהג.
זה לא תא נוסעים יוקרתי, אבל הוא מודרני ומאובזר היטב ביחס לקטגוריה ולשנת הייצור.
איכות חומרים והרכבה
במונחים של איכות חומרים, הוולוסטר ממוקמת איפשהו באמצע הסקאלה של האצ’בקים הלא-פרימיום.
יש שימוש בפלסטיק רך בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות הקדמיות, מה שמשפר את התחושה.
אבל ככל שיורדים מטה, נתקלים ביותר פלסטיק קשיח.
זה סטנדרטי למדי בקטגוריה הזו, ולמען האמת, התחושה הכללית טובה יותר מבדגמים עממיים יותר של יונדאי מאותה תקופה.
איכות ההרכבה טובה בדרך כלל, עם גימורים נקיים וללא קרקושים מיותרים ברכב חדש או שמור.
כמובן, ברכב משומש בן כמה שנים, כדאי תמיד לבדוק את מצב הפלסטיקה והריפודים.
הנדסת אנוש ונוחות תפעול
הנדסת האנוש בוולוסטר טובה למדי.
הפקדים המרכזיים ממוקמים באופן אינטואיטיבי וקלים להגעה.
מערכת המולטימדיה, עליה נפרט בהמשך, ממוקמת גבוה על הדשבורד ובשדה הראייה.
לוח המחוונים (גם אם אנלוגי בחלק מהגרסאות, ודיגיטלי באחרות) ברור וקל לקריאה.
תפעול בקרת האקלים הוא לרוב באמצעות כפתורים פיזיים, שזה יתרון מבחינת נוחות ובטיחות בזמן נהיגה לעומת שליטה דרך מסך המגע בלבד.
הראות החוצה טובה קדימה ולצדדים (מצד הנוסע).
אך השמשה האחורית המשתפלת וקורות C רחבות מגבילות מעט את הראות לאחור, מה שמדגיש את החשיבות של חיישני רוורס ומצלמה (שהיו זמינים ברוב רמות הגימור).
נוחות מושבים ומרווח פנימי
המושבים הקדמיים בוולוסטר בדרך כלל נוחים ותומכים היטב, ומספקים תמיכה צידית טובה בפניות.
הם מתאימים לנהיגות ארוכות יחסית.
אבל הסיפור שונה לגמרי מאחור.
למרות שהוולוסטר מוגדרת כרכב 4 מקומות (ולא 5 כמו רוב ההאצ’בקים), שני המושבים האחוריים מציעים מרווח מוגבל למדי.
מרווח הרגליים סביר לילדים קטנים או לנסיעות קצרות למבוגרים נמוכי קומה, אבל מרווח הראש הוא הבעיה העיקרית עקב קו הגג המשתפל.
מבוגרים גבוהים פשוט יצטרכו להתכופף.
גם הגישה למושבים האחוריים, למרות הדלת הנוספת בצד הנוסע, עדיין דורשת מעט התפתלות.
צד הנהג הוא בכלל אתגר מבחינת כניסה ויציאה אחורה.
בקיצור, המושב האחורי הוא לא הצד החזק של הוולוסטר, והיא בהחלט לא מתאימה למשפחות עם ילדים גדולים או לצורך הסעת מבוגרים על בסיס קבוע מאחור.
תא מטען ושימושיות
נפח תא המטען של הוולוסטר עומד על כ-303 ליטר (נתון רשמי לדור השני).
זהו נפח בינוני בהשוואה למתחרותיה הישירות כמו מאזדה 3 (כ-295 ליטר) או פולקסווגן גולף (כ-380 ליטר).
צורת תא המטען סבירה לרוב המטענים, אבל סף ההטענה גבוה יחסית עקב המראה הספורטיבי של החלק האחורי.
קיפול המושבים האחוריים (בחלוקה של 60/40) מגדיל משמעותית את שטח האחסון, אבל הרצפה אינה שטוחה לחלוטין.
יש נקודות עיגון ומספר פתרונות אחסון קטנים בתא הנוסעים (תאי אחסון בדלתות, תא כפפות, משענת יד מרכזית), שהם סטנדרטיים לקטגוריה.
לסיכום, תא הנוסעים שימושי בעיקר לנהג ולנוסע שלצידו, ופחות למשפחה מלאה או למי שצריך מרווח אחורי נדיב או תא מטען ענק.
זה פשרה ברורה לטובת העיצוב הייחודי.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מודרנית בזמנה
מערכת המולטימדיה המרכזית
אחד השדרוגים המשמעותיים בוולוסטר מהדור השני היה בתחום הטכנולוגיה והמולטימדיה.
רוב רמות הגימור שהגיעו לישראל כללו מסך מגע מרכזי בגודל 7 או 8 אינץ’ (תלוי ברמת הגימור).
המסך בדרך כלל ממוקם גבוה על הדשבורד, מה שמקל על השימוש בו בזמן נהיגה.
איכות התצוגה טובה, והמסך בדרך כלל מגיב במהירות סבירה למגע.
מבנה התפריטים אינטואיטיבי למדי וקל להבנה.
מערכת ההפעלה היא של יונדאי עצמה, והיא כוללת את כל הפונקציות המקובלות כמו רדיו, חיבורי מדיה שונים (USB, בלוטות’).
הבשורה המשמעותית ביותר בתחום המולטימדיה בוולוסטר (שנמכרה מ-2018 והלאה) היא תמיכה מלאה בקישוריות סמארטפונים.
המערכת תומכת הן ב-Apple CarPlay והן ב-Android Auto כסטנדרט (בגרסאות שהגיעו לישראל).
זה מאפשר שימוש באפליקציות ניווט כמו Waze ו-Google Maps, השמעת מוזיקה משירותי סטרימינג, וביצוע שיחות דרך המערכת של הרכב – הכל דרך הממשק המוכר של הסמארטפון שלכם.
בחלק מרמות הגימור (למשל, רמות גבוהות יותר או גרסאות עם מערכת משודרגת), החיבור היה אלחוטי, מה שהופך את השימוש לנוח במיוחד וחוסך התעסקות בכבלים.
איכות העוזר הקולי (דרך הקישוריות לסמארטפון) תלויה באיכות הקליטה ובסמארטפון עצמו, אך המיקרופון ברכב בדרך כלל טוב מספיק.
לוח מחוונים דיגיטלי ואבזור נוסף
לצד מסך המולטימדיה, הוולוסטר מהדור השני הציעה גם לוח מחוונים דיגיטלי מלא ברמות הגימור הגבוהות יותר.
לוח זה (בגודל של כ-4.2 או 7 אינץ’, תלוי בגרסה) אפשר תצוגה מתקדמת יותר של מידע, כולל נתוני נהיגה, הנחיות ניווט (ממערכת הרכב או מהסמארטפון דרך CarPlay/Android Auto), ומידע ממערכות הבטיחות.
אפשרויות התאמה אישית לרוב היו מוגבלות יחסית בהשוואה ללוחות דיגיטליים בדגמי פרימיום, אך הוא בהחלט שידרג את תא הנוסעים והרגיש מודרני.
בגרסאות בסיס יותר הגיע לוח מחוונים אנלוגי עם מסך מידע מרכזי קטן.
מבחינת אבזור נוחות כללי, הוולוסטר בישראל הגיעה ברמות גימור שונות, שהציעו מגוון רחב.
רמות הגימור המרכזיות כללו בדרך כלל בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם לכניסה והנעה ללא מפתח, בקרת שיוט (לא אדפטיבית בדרך כלל בגרסאות הטורבו הנפוצות), חיישני חנייה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס (חיונית לאור הראות המוגבלת לאחור), חימום למושבים הקדמיים (בחלק מהגרסאות), ולעיתים גם גג שמש פנורמי או חלון גג רגיל.
מערכת השמע הסטנדרטית הייתה סבירה לקטגוריה, ובחלק מהשווקים הוצעה מערכת משודרגת (לעיתים מבית Krell) עם סאב וופר, שסיפקה איכות שמע טובה יותר לחובבי מוזיקה.
סה”כ, בתחום האבזור, הוולוסטר סיפקה תמורה טובה למחיר בזמנה, עם רשימת אבזור נדיבה ברמות הגימור הפופולריות בישראל.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: יומיומית וספורטיבית במידה
יחידות ההנעה הרלוונטיות לישראל
ביונדאי ולוסטר מהדור השני שווקו מספר יחידות הנעה בעולם, אך לישראל הגיעו בעיקר שתי אופציות מרכזיות: מנוע בנזין אטמוספרי (לא טורבו) בנפח 1.6 ליטר, ומנוע בנזין טורבו בנפח 1.4 ליטר.
הגרסה האטמוספרית עם מנוע ה-1.6 ליטר הפיקה כ-123 כוחות סוס (כ-90 קילוואט) ומומנט מרבי של כ-15.4 קג”מ.
היא שודכה בדרך כלל לגיר אוטומטי רגיל עם 6 הילוכים.
הביצועים בגרסה זו היו סבירים לנהיגה יומיומית רגועה, אך רחוקים מלהיות ספורטיביים.
נתון תאוצה 0-100 קמ”ש עמד על למעלה מ-10 שניות.
הגרסה הפופולרית והרלוונטית יותר לאופי של הרכב הייתה הטורבו, עם מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר (ממשפחת מנועי ה-T-GDI של יונדאי-קיה).
מנוע זה הפיק הספק של כ-140 כוחות סוס (כ-103 קילוואט) ומומנט מרבי משופר של כ-24.7 קג”מ, הזמין כבר בסל”ד נמוך.
מנוע זה שודך ברוב המקרים לגיר רובוטי כפול מצמדים (DCT) עם 7 הילוכים.
השילוב הזה הציע ביצועים חיים וזריזים יותר באופן משמעותי.
נתון תאוצה 0-100 קמ”ש בגרסת ה-1.4 טורבו עמד על כ-9.4 שניות.
הייתה גם גרסת 1.6 טורבו (כ-201 כ”ס) וגרסת N קיצונית (כ-275 כ”ס), אך אלו היו נדירות או לא שווקו רשמית בישראל. לכן, נתמקד בעיקר בגרסת ה-1.4 טורבו כרלוונטית ביותר לשוק המשומשות המקומי.
תחושת כוח, הגיר וצריכת דלק
נהיגה בוולוסטר 1.4 טורבו מרגישה זריזה ונעימה.
מומנט הטורבו הזמין בסל”ד נמוך מאפשר תאוצות ביניים טובות בכביש בינעירוני ועקיפות בטוחות יחסית.
הגיר הרובוטי כפול המצמדים בדרך כלל פועל בצורה חלקה ויעילה בנהיגה רגועה.
הוא מחליף הילוכים במהירות ובלי דרמה.
בנהיגה דינמית יותר, תפקוד ה”גיר” טוב למדי, למרות שלא חד כתער כמו גירים כפולי מצמדים בדגמים ספורטיביים יותר.
אפשר לשלוט ב”הילוכים” גם דרך מנופים קטנים מאחורי ההגה בחלק מרמות הגימור, מה שמוסיף נופך ספורטיבי לחוויה.
ועכשיו לנושא החם: צריכת דלק.
זה נושא שמעניין את כולם, ורבים מחפשים מידע עליו (כן, כולל חיפוש “צריכת דלק” גם כששוקלים רכב חשמלי להשוואה).
יונדאי ולוסטר 1.4 טורבו קיבלה נתוני צריכת דלק רשמיים (WLTP) של סביב 15-16 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת.
עם זאת, בנהיגה ריאלית בישראל, במיוחד עם פקקים ונהיגה דינמית מדי פעם, צריכת הדלק תהיה גבוהה יותר.
הערכה ריאלית לצריכת דלק משולבת בפועל תהיה סביב 12-14 ק”מ לליטר במקרה הטוב, ואף פחות מכך בנהיגה עירונית או תחת עומס כבד.
הגרסה האטמוספרית 1.6 ליטר הייתה פחות חסכונית מהטורבו דווקא, עם נתונים ריאליים סביב 10-12 ק”מ לליטר.
בהשוואה למתחרות, הוולוסטר אינה שיאנית החיסכון, אך היא גם לא בזבזנית במיוחד בגרסת הטורבו. היא ממוקמת בערך בטווח הממוצע של האצ’בקים קומפקטיים עם מנועי טורבו מקבילים. עלויות הדלק יהיו פקטור שצריך לקחת בחשבון, במיוחד בתקופה בה מחירי הדלק בישראל תנודתיים ונוטים לעלות.
VI. טעינה: לא רלוונטי לדגם זה
מאחר ויונדאי ולוסטר שווקה בישראל עם מנועי בנזין בלבד (אטמוספרי וטורבו), אין לה יכולת טעינה חשמלית.
לכן, סעיף זה אינו רלוונטי לסקירה זו.
הוולוסטר היא מכונית המונעת באופן קונבנציונלי וממלאים אותה בדלק בתחנת דלק.
מושגים כמו קצב טעינת AC או DC, זמני טעינה ועמדות טעינה אינם חלים עליה.
התייחסנו לנושא צריכת דלק שלה לעיל.
VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: כיף לנהוג, בדרכה
נוחות נסיעה ובידוד רעשים
חווית הנהיגה ביונדאי ולוסטר היא שילוב של אופי ספורטיבי מסוים עם פשרה מסוימת בתחום נוחות הנסיעה.
המתלים מכוילים לצד הקשיח יותר, מה שמועיל להתנהגות כביש דינמית אבל פחות לשיכוך מהמורות.
בנסיעה עירונית על אספלט משובש או כבישים עם פסי האטה, הרכב עשוי להרגיש קופצני ולא מרוכך כמו האצ’בקים משפחתיות רגועות יותר (למשל מאזדה 3 או סקודה סקאלה).
בכביש בינעירוני ובמהירויות גבוהות יותר, הנוחות משתפרת והרכב מרגיש יציב ונטוע.
רמת בידוד הרעשים בוולוסטר סבירה לקטגוריה, אך לא יוצאת דופן.
רעש מנוע נשמע בעת תאוצה חזקה (במיוחד בגרסת הטורבו, שקיבלה צליל ספורטיבי קל).
רעשי רוח מתחילים להישמע במהירויות גבוהות יותר (מעל 100 קמ”ש), בעיקר באזור קורות A והמראות הגדולות.
רעשי כביש תלויים במידה רבה בסוג הצמיגים וגודל החישוקים.
חישוקי 18 אינץ’ עם צמיגים בחתך נמוך יכניסו יותר רעש ויתרמו פחות לנוחות מאשר חישוקי 17 אינץ’.
סה”כ, הוולוסטר אינה לימוזינה שקטה, אך היא גם לא רועשת באופן יוצא דופן.
התנהגות דינמית ותחושת היגוי
היכן שהוולוסטר מצליחה להבריק היא בהתנהגות הדינמית שלה.
השלדה קשיחה למדי, והכיול הספורטיבי של המתלים מעניק לה אחיזת כביש טובה וביטחון בפניות.
זוויות הגלגול מרוסנות יחסית, והרכב מרגיש יציב ומאוזן גם בנהיגה בקצב מהיר יותר על כבישים מפותלים.
תחושת ההיגוי חשמלית ואינה מספקת משוב עשיר במיוחד, אך היא מדויקת למדי ובעלת משקל נכון ברוב מהירויות הנהיגה.
קל למקם את הרכב בתוך הפנייה.
הבלמים (דיסקים בכל הגלגלים בגרסאות הטורבו) מספקים עוצמת בלימה מספקת ותחושה לינארית בדוושה.
העדר “הילוכים” מורגש רק במידה והרכב אוטומטי לחלוטין – במקרה של הוולוסטר, הגיר הרובוטי מספק תחושת החלפה של “הילוכים” גם אם הוא לא גיר אוטומטי קונבנציונלי או גיר ידני.
יציבות כיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב נוסך ביטחון בכביש בינעירוני.
בעיר, הוולוסטר קלה יחסית לתמרון בזכות ממדיה הקומפקטיים.
ההיגוי קל במהירויות נמוכות, מה שמקל על חניות ותנועה בפקקים.
עם זאת, כאמור, הראות לאחור עלולה להקשות מעט על תמרוני חניה צפופים ללא עזרת חיישנים ומצלמה.
לסיכום, הוולוסטר מציעה איזון טוב בין נוחות סבירה ליכולות דינמיות טובות יותר מרוב ההאצ’בקים הסטנדרטיים.
היא לא מכונית ספורט קיצונית (אלא אם כן זו גרסת N, כאמור לא נמכרה בישראל), אבל היא בהחלט מספקת חווית נהיגה מהנה ודינמית יותר ממה שהעיצוב המשפחתי של המתחרות מרמז.
VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון משתנה ואבזור נדיב
מבחני בטיחות וציון Euro NCAP
בנושא הבטיחות, חשוב לבחון את יונדאי ולוסטר דרך נתוני מבדקי בטיחות רשמיים.
יונדאי ולוסטר מהדור השני נבחנה על ידי ארגון Euro NCAP האירופאי.
התוצאות הראשוניות ממבחני בטיחות הציגו ציון של 3 כוכבים בלבד בשנת 2018.
ציון זה היה נמוך יחסית למתחרות באותה תקופה.
הסיבה העיקרית לציון הנמוך הייתה היעדר חלק ממערכות הבטיחות האקטיביות המתקדמות (ADAS) כסטנדרט בגרסאות הבסיס שנבחנו, וכן ציון לא גבוה במיוחד בהגנה על הולכי רגל.
עם זאת, חשוב לציין שדגמים רבים, ובפרט כאלו שמשווקים בישראל ברמות גימור גבוהות יותר, כללו אבזור בטיחות עשיר יותר.
בנוסף, יונדאי עדכנה את אבזור הבטיחות בדגם לאורך זמן, ובגרסאות מאוחרות יותר (משנת המודל 2019/2020 והלאה) רבות ממערכות העזר לנהג שהיו אופציונליות הפכו לסטנדרט או נכללו ברמות גימור נפוצות יותר.
זה שיפר משמעותית את רמת הבטיחות האקטיבית של הרכב.
מבחינה מבנית, הוולוסטר בנויה על פלטפורמה מודרנית וכוללת כריות אוויר (6 כריות אוויר בדרך כלל), עוגני ISOFIX למושבי בטיחות ילדים, ומערכות בטיחות פסיביות סטנדרטיות כמו ABS, EBD ובקרת יציבות (ESC).
מערכות עזר לנהג (ADAS) בישראל
מערכות ה-ADAS (Advanced Driver Assistance Systems) הקיימות בוולוסטר בישראל תלויות כאמור ברמת הגימור ושנת הייצור.
ברמות הגימור הפופולריות, במיוחד מגרסאות מאוחרות יותר, ניתן למצוא רשימה מרשימה יחסית:
- מערכת בלימת חירום אוטונומית (AEB – Autonomous Emergency Braking): המערכת מזהה סכנה להתנגשות עם רכב או הולך רגל ובולמת את הרכב באופן אוטונומי אם הנהג אינו מגיב. יעילותה תלויה כמובן בתנאי הדרך והמהירות.
- מערכת התרעת סטייה מנתיב ושמירה על נתיב (LDW & LKA – Lane Departure Warning & Lane Keeping Assist): המערכת מזהה חציית קווי נתיב ללא איתות ומתריעה, ובמקרים מסוימים גם מתקנת את ההיגוי כדי להחזיר את הרכב לנתיב.
- מערכת התרעת שטחים מתים (BCW – Blind-Spot Collision Warning): המערכת מזהה כלי רכב ב”שטח המת” של המראות ומתריעה על כך לנהג, למשל עם נורית חיווי במראה הצד.
- התרעת תנועה חוצה מאחור (RCCW – Rear Cross-Traffic Collision Warning): שימושית במיוחד בעת יציאה בחניה ברוורס, המערכת מתריעה על תנועה מתקרבת מהצדדים.
- בקרת שיוט רגילה: שומרת על מהירות קבועה. בגרסאות הטורבו בישראל לא שווקה לרוב בקרת שיוט אדפטיבית (Smart Cruise Control) ששומרת מרחק מהרכב שלפנים, חיסרון לעומת חלק מהמתחרות המודרניות יותר.
- אורות גבוהים אוטומטיים (HBA – High Beam Assist).
- התרעת עייפות נהג (DAW – Driver Attention Warning).
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי בדרך כלל טוב.
מערכות ההתרעה יעילות, ומערכות התיקון (כמו שמירה על נתיב) פועלות בצורה חלקה יחסית ולא אגרסיבית מדי ברוב המקרים.
קל לתפעל ולהפעיל/לכבות את המערכות דרך תפריטי הרכב.
חשוב לוודא אילו מערכות בדיוק קיימות ברמת הגימור הספציפית שבוחנים בעת רכישת רכב משומש, שכן היה שוני בין רמות הגימור השונות בישראל.
למרות הציון הראשוני הנמו ב-Euro NCAP, אבזור הבטיחות האקטיבי העשיר יחסית ברמות הגימור הנפוצות מעניק לוולוסטר רמת בטיחות פסיבית ואקטיבית טובה למדי, במיוחד בהשוואה למכוניות ותיקות יותר על הכביש.
IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): תמורה מעניינת בשוק המשומשות
כמה עולה יונדאי ולוסטר?
מאחר ויונדאי ולוסטר כבר אינה מיובאת לישראל כרכב חדש (נכון לאפריל 2025), השאלה “כמה עולה?” מתייחסת בעיקר לשוק המשומשות.
כשהייתה חדשה, המחיר של יונדאי ולוסטר מהדור השני בישראל היה תלוי כמובן ברמת הגימור ויחידת ההנעה.
טווח המחיר כחדשה נע בערך בין 120,000 ש”ח (לגרסת הבסיס 1.6) ועד לכ-145,000-150,000 ש”ח (לגרסאות ה-1.4 טורבו המאובזרות יותר).
זה מיצב אותה בהשוואה למתחרותיה הישירות, ולרוב הציע אבזור נדיב יותר עבור ה”מחיר”.
בשוק המשומשות של אפריל 2025, ה”מחירון” (לפי לוי יצחק או מקורות אחרים) של יונדאי ולוסטר מהדור השני (מודלים 2018-2022) תלוי באופן דרמטי בשנת הייצור, רמת הגימור, קילומטרז’, מצב מכני וקוסמטי, והיסטוריית טיפולים.
ניתן למצוא ולוסטרים משומשות במגוון רחב של מחירים.
מודלים מוקדמים יותר (2018-2019) בגרסאות פחות מאובזרות עשויים להימכר בטווח של 50,000-70,000 ש”ח.
מודלים מאוחרים יותר (2020-2022) בגרסאות 1.4 טורבו מאובזרות יכולים להגיע לטווח של 80,000-110,000 ש”ח, ואף יותר עבור רכבים שמורים במיוחד עם קילומטרז’ נמוך.
המחיר האטרקטיבי יחסית בשוק המשומשות, בהשוואה למתחרות פופולריות יותר, הופך אותה לאופציה מעניינת עבור מי שמחפש משהו ייחודי בתקציב מוגדר.
רמות גימור עיקריות בישראל
יונדאי ולוסטר שווקה בישראל במספר רמות גימור, לרוב תחת השמות המוכרים של יונדאי: Inspire, Premium, Supreme.
רמת הגימור Inspire (או דומה לה בשם) הייתה לרוב הבסיסית יותר, ולעיתים כללה את מנוע ה-1.6 האטמוספרי. האבזור בה היה סביר אך לא עשיר במיוחד.
רמות הגימור Premium ו-Supreme היו הנפוצות יותר וכללו לרוב את מנוע ה-1.4 טורבו והבדלים משמעותיים באבזור הנוחות והבטיחות.
רמת גימור Premium כללה בדרך כלל את מסך המולטימדיה הגדול יותר, מצלמת רוורס, מפתח חכם, בקרת אקלים מפוצלת וחלק ממערכות ה-ADAS הבסיסיות.
רמת גימור Supreme הוסיפה לרוב את לוח המחוונים הדיגיטלי, חימום מושבים, קישוריות אלחוטית לסמארטפון (בחלק מהשנים), ורשימה מלאה יותר של מערכות ADAS (כולל התרעות שטחים מתים ותנועה חוצה מאחור).
ההבדלים בין רמות הגימור משפיעים משמעותית על החוויה ועל המחיר בשוק המשומשות, ולכן חשוב לבדוק בדיוק מה כלולה ברכב ספציפי שבוחנים.
אחריות ועלויות תחזוקה
כשהייתה חדשה, יונדאי ולוסטר נמכרה עם אחריות יצרן מלאה סטנדרטית של יונדאי, שבדרך כלל עומדת על 3 שנים ללא הגבלת קילומטרז’ או 5 שנים עד 100,000 ק”מ (כדאי לוודא את תנאי האחריות המדויקים של הרכב הספציפי ובהתאם לשנת הייצור).
לרכב משומש, לרוב האחריות המקורית כבר פגה.
עלויות התחזוקה השוטפות של הוולוסטר בגרסאות ה-1.4 טורבו דומות לעלויות של האצ’בקים קומפקטיים אחרים עם מנועים טורבו.
טיפולים תקופתיים מתבצעים על פי הנחיות היצרן (לרוב פעם בשנה או כל 15,000-20,000 ק”מ, המוקדם מביניהם).
חלקי חילוף מקוריים זמינים דרך היבואן (כלמוביל) ומוסכים מורשים, וגם דרך שוק החלפים המקביל.
מנועי ה-1.4 טורבו וגיר ה-DCT 7 הילוכים של יונדאי-קיה נחשבים אמינים בדרך כלל, אם כי כמו כל גיר רובוטי כפול מצמדים, הם עשויים להיות רגישים יותר מ”גיר” אוטומטי פלנטרי רגיל במצבי נהיגה מסוימים או לאחר קילומטרז’ גבוה מאוד.
ידוע על תקלות ספציפיות נדירות יותר בגירים אלו, אך בדרך כלל מדובר בחלקים ספציפיים שניתנים להחלפה.
כמו בכל רכב משומש, היסטוריית טיפולים מסודרת ומצב כללי טוב חשובים ביותר להבטחת אמינות לאורך זמן.
שווי השימוש של הוולוסטר כמשומשת נוטה לרדת מהר יותר בהשוואה למתחרות הפופולריות וה”משפחתיות” יותר כמו גולף או מאזדה 3, מה שהופך אותה לאטרקטיבית יותר מבחינת מחיר קניה משומשת, אך פחות מבחינת שמירת ערך למי שמתכנן למכור אותה בעוד מספר שנים.
X. יתרונות: למה כן לקנות ולוסטר?
-
עיצוב ייחודי ובולט: הדבר הבולט ביותר בוולוסטר הוא כמובן המראה החיצוני שלה והקונפיגורציה הלא שגרתית של הדלתות. למי שמחפש רכב עם אישיות, שלא נראה כמו כל דבר אחר על הכביש, הוולוסטר מספקת זאת בגדול.
-
תמורה טובה למחיר (בשוק המשומשות): מאחר והיא פחות פופולרית ממתחרותיה הראשיות, המחיר שלה בשוק המשומשות אטרקטיבי יחסית. אפשר לקבל רכב מודרני יחסית, מאובזר היטב ודינמי במחיר נמוך יותר. זה עונה היטב על השאלה “כמה עולה” ומה מקבלים בתמורה.
-
אבזור נוחות וטכנולוגיה נדיב: בעיקר ברמות הגימור הגבוהות יותר, הוולוסטר מציעה רשימת אבזור ארוכה יחסית לשנתונים שלה ולקטגוריה. מערכת מולטימדיה טובה עם קישוריות סמארטפונים, לוח מחוונים דיגיטלי (בחלקן), ומערכות ADAS רבות הופכות את השהות ברכב לנוחה ובטוחה יותר.
-
יכולות דינמיות מהנות: למרות שהיא לא מכונית ספורט טהורה, הוולוסטר 1.4 טורבו מציעה התנהגות כביש טובה, אחיזה גבוהה ותחושת היגוי מדויקת. היא מהנה לנהיגה בכבישים מפותלים ומספקת תחושת ביטחון במהירויות גבוהות.
-
ביצועים טובים בגרסת הטורבו: מנוע ה-1.4 טורבו יחד עם גיר ה-7 DCT מספקים ביצועים חיים וזריזים מספיק לרוב מצבי הנהיגה היומיומית, עם תאוצות ביניים טובות שעוזרות בעקיפות.
-
מוניטין אמינות של יונדאי: באופן כללי, יונדאי נהנית ממוניטין של אמינות טובה ועלויות תחזוקה סבירות (למעט אולי טיפולים מורכבים יותר בגיר ה-DCT לאחר שנים רבות). רכב שמור ומטופל צפוי להיות אמין למדי.
XI. חסרונות: איפה הוולוסטר פחות מצטיינת?
-
מרווח מוגבל במושב האחורי: החיסרון המשמעותי ביותר בוולוסטר הוא המרווח המצומצם מאחור, במיוחד מרווח הראש. המושב האחורי מתאים בעיקר לילדים קטנים או לנסיעות קצרצרות של מבוגרים. הגישה אליו (למרות הדלת הנוספת) עדיין לא נוחה כמו בהאצ’בק 5 דלתות רגילה.
-
נוחות נסיעה נוקשה יחסית: כיול המתלים נוטה לצד הקשיח יותר, מה שעלול לפגוע בנוחות הנסיעה על כבישים משובשים או בתוך העיר בהשוואה למתחרות רגועות יותר.
-
צריכת דלק לא יוצאת דופן: למרות שמנוע ה-1.4 טורבו יעיל יחסית, צריכת הדלק בפועל אינה מהטובות בקטגוריה ויכולה להיות גבוהה למדי בנהיגה לא רגועה. זהו פקטור שישפיע על עלויות התחזוקה הכוללות לאורך זמן. חיפוש “צריכת דלק” יציג כנראה דגמים חסכוניים יותר בקטגוריה.
-
ראות מוגבלת לאחור: צורת הפאסטבק של החלק האחורי והשמשה המשתפלת פוגעות בראות דרך המראה האחורית. מצלמת רוורס וחיישנים הם פריט חובה בוולוסטר.
-
שמירת ערך נמוכה יחסית: עקב היותה נישה ופחות פופולרית בשוק המשומשות, הוולוסטר נוטה לאבד מערכה מהר יותר ממתחרותיה הפופולריות. זה אומנם יתרון לקונה, אבל חיסרון למי שמתכנן למכור אותה בהמשך.
-
ציון בטיחות ראשוני נמוך ב-Euro NCAP: למרות אבזור ADAS נדיב ברמות הגימור הישראליות, הציון הראשוני של 3 כוכבים עשוי להרתיע חלק מהקונים, גם אם הוא פחות רלוונטי לגרסאות מאובזרות יותר משנתונים מאוחרים.
XII. בפסקה לקראת הסיום: בהשוואה למתחרות
כאשר בוחנים את יונדאי ולוסטר “בהשוואה” למתחרותיה העיקריות בשוק ההאצ’בקים הקומפקטיים בישראל – כמו מאזדה 3 האצ’בק, הונדה סיוויק האצ’בק, ופולקסווגן גולף – התמונה הופכת להיות ברורה יותר.
בעוד שמתחרותיה מציעות גישה שמרנית ופרקטית יותר, הוולוסטר היא המורדת של החבורה.
המאזדה 3 מצטיינת בתחושה יוקרתית יחסית ועיצוב אלגנטי, הגולף במצוינות הנדסית, איכות הרכבה ותא נוסעים ארגונומי, והסיוויק במרווח פנימי ענק ויחידות הנעה חזקות (בגרסאות הטורבו).
כל אחת מהן היא בחירה מצוינת כרכב משפחתי קומפקטי.
הוולוסטר, לעומת זאת, מקריבה חלק מהפרקטיות והנוחות של המתחרות (במיוחד מרווח אחורי ונוחות נסיעה) לטובת עיצוב נועז, אופי ספורטיבי יותר, ותחושה כללית של ייחודיות.
היא מציעה תמורה טובה יותר למחיר בשוק המשומשות בהשוואה למתחרות הפופולריות ששומרות ערך טוב יותר.
היא פחות אפורה מהגולף, פחות אלגנטית מהמאזדה 3, ופחות מרווחת מהסיוויק, אבל היא הכי קרובה מבין כולן לתחושה של מכונית קופה-האצ’בק כיפית ואישית.
היא ניצבת כאופציה מעניינת למי שסטנדרטיות היא מילת גנאי עבורו, ומוכן להתפשר על פרקטיות מסוימת לטובת סטייל וחווית נהיגה קצת יותר דינמית.
XIII. סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי ולוסטר?
פסק הדין: מיקס מעניין של סטייל וביצועים
אז הגענו לשורה התחתונה.
יונדאי ולוסטר היא מכונית מעניינת, אין ספק.
היא לא מושלמת, ובאה עם סט ברור של יתרונות וחסרונות.
היא בולטת בזכות העיצוב הא-סימטרי והייחודי שלה, שמבדיל אותה כמעט מכל רכב אחר על הכביש.
היא מציעה ביצועים טובים יחסית בגרסת הטורבו שלה, התנהגות כביש מהנה, ואבזור נדיב מאוד, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות יותר שהגיעו לישראל.
מערכות הטכנולוגיה והבטיחות (ברמות הגימור המאובזרות) מודרניות ושימושיות.
מנגד, היא דורשת פשרות משמעותיות בתחום המרווח במושב האחורי ובנוחות הנסיעה על כבישים פחות סלחניים.
צריכת הדלק שלה סבירה אך לא מהטובות בקטגוריה, ושמירת הערך שלה נמוכה יחסית.
האם כדאי לקנות יונדאי ולוסטר? התשובה תלויה באופן ישיר בצרכים וברצונות שלכם.
הוולוסטר מתאימה במיוחד ל:
- אנשים צעירים, זוגות או יחידים שמחפשים רכב עם סטייל חזק ואמירה אישית.
- למי שהעיצוב חשוב לו יותר מהפרקטיות המקסימלית של רכב משפחתי רגיל.
- מי שמעריך חווית נהיגה דינמית ומהנה יותר מנוחות מרבית.
- מי שמחפש תמורה טובה למחיר בשוק המשומשות ומוכן להתפשר על שמירת ערך עתידית.
- למי שלא זקוק למושב אחורי מרווח באופן קבוע.
היא פחות תתאים ל:
- משפחות עם ילדים גדולים או צורך קבוע בשימוש במושב האחורי.
- מי שמחפש את נוחות הנסיעה המרבית.
- מי שהחיסכון בדלק הוא בראש סדר העדיפויות שלו.
- מי שמודאג משמירת ערך הרכב לאורך זמן.
לסיכום סופי, יונדאי ולוסטר היא בחירה מעניינת ובעלת אופי בשוק המשומשות הישראלי.
היא מציעה שילוב ייחודי של עיצוב, אבזור וביצועים במחיר אטרקטיבי יחסית.
אם הפשרות שהיא דורשת בתחום הפרקטיות והנוחות מקובלות עליכם, ואתם מעריכים את הייחודיות והדינמיות שלה, היא בהחלט יכולה להיות אופציה מצוינת ומרעננת בהשוואה למכוניות האצ’בק סטנדרטיות.
עשו נסיעת מבחן, בדקו את מצב הרכב (בעיקר בשוק המשומשות), וקבלו החלטה מושכלת.
בהצלחה!
