מה זה רצועת טיימינג ואיך יודעים מתי להחליף

רצועת טיימינג: מה הקשר בין גומי לשקט נפשי?

יש דבר כזה חשוב יותר מהשמן במנוע?

אם אתם בעלי רכב, יש סיכוי לא קטן ששמעתם את הביטוי “רצועת טיימינג”, ואולי אפילו שילמתם עליה הון קטן במוסך. מה היא בעצם עושה, כמה היא חשובה, והאם באמת צריך להחליף אותה בדיוק כשהיצרן אומר? רמז: כן, אחרת תתגעגעו אל ימי המוסך בתור לונה פארק.

מה זאת בכלל רצועת טיימינג, ולמה היא נשמעת כמו משהו שמחברים לחללית?

למרות השם המסקרן, רצועת טיימינג היא לא גאדג׳ט חדש מההייטק. מדובר ברצועה—בפועל, חתיכת גומי מחוזקת—שמחברת בין חלקים קריטיים בתוך מנוע הרכב: גל הארכובה (crankshaft) וגל הזיזים (camshaft). התפקיד שלה? לוודא ששסתומי המנוע נפתחים ונסגרים בדיוק מתי שצריך. שום קסם, רק תיאום מושלם.

5 דברים שרוב האנשים לא יודעים על רצועת טיימינג

  • היא לא “סתם רצועה” – היא זו שמונעת ממנוע להפוך לגרוטאה עתידית באוטוסטרדה.
  • בנזין ודיזל? לא תמיד אותו הסיפור – רכבים מסוימים משתמשים בשרשרת במקום רצועה, וזה כבר סרט אחר לגמרי.
  • אין סימנים “קטנים” שהיא מתה – כמעט ואין אזהרה לפני הקריסה. היא פשוט נקרעת, ואז מתחילים הסיפורים.
  • העלות של ההחלפה? כאב קטן – לעומת העלות של מנוע שלם חדש, זה משתלם כמו למצוא חנייה בתל אביב בשישי בערב.
  • זמן החיים שלה מוגבל – לא משנה כמה אתם חכמים, היא לא תחזיק לנצח. תודו.

שאלות ששואלים (ולפעמים מפחדים לשאול)

1. כל כמה זמן מחליפים את הרצועה?

בין 60,000 ל-160,000 ק״מ, תלוי ביצרן. נשמע הרבה? לא כשחושבים על מנוע קלוי.

2. איך נדע שהיא מתחילה להתבלות?

האמת? לא נדע. זו לא דודה חנה עם כאב ברך כשמגיע גשם. לכן פשוט מחליפים בזמן.

3. אפשר להחליף לבד בבית?

אם אתם מהסוג שפירק לגו בגיל 4 והחזיר אותו עם בורג רזרבי – אולי. אחרת, תשאירו את זה למכונאי.

4. למה זה כל כך יקר?

כי צריך לפרק חצי מנוע. כן, הם גובים על עבודה, לא רק על הגומי.

5. ואם נתעלם מהתאריך הקסם של ההחלפה?

נקרא לזה “משחק הרולטה של המנוע”. ולא, הסיכויים לא לטובתכם.

אז מי מפחד מרצועת טיימינג?

חשוב להבין: רצועת טיימינג לא “מתחילה לזייף” או “עושה קולות מוזרים” לפני שהיא מתקלקלת. היא בדרך כלל נקרעת בבת אחת. אם זה קורה, השסתומים והבוכנות עלולים להתנגש אחד בשני – כאילו הם לא שמעו על דו-קיום. התוצאה? נזק חמור למנוע, ולעיתים אפילו צורך בהחלפתו טוטאלית.

זה נשמע דרמטי – וזה אכן דרמטי. אבל החדשות הטובות הן שכשמטפלים בה כמו שצריך, היא שמחה לשתף פעולה כמו אזניים של כלב בכל פעם שאתם אומרים “טיול”.

כמה עולה כל העסק הזה באמת?

המחירים משתנים מרכב לרכב, אבל טווח הגיוני נע בין 1,500 ל-3,500 ש”ח להחלפה סטנדרטית. נשמע הרבה? תזכרו שכל תיקון מנוע בעקבות כשל ברצועת טיימינג יכול לעלות גם למעלה מ-10,000 ש”ח. וצריך גם להגיד – לפעמים מחליפים גם את מותח הרצועה, את משאבת המים ופריטים נוספים יחד, וזה חוסך כאב ראש עתידי.

האם באמת צריך להיבהל מתיאום שסתומים?

לא צריך להיבהל – אבל גם לא לזלזל. רצועת טיימינג היא זו שמנהלת את מסיבת הקצב של המנוע שלכם. אם היא מפספסת את הקצב – כל המסיבה מתפרקת. לכן, כשאתם שומעים את המוסכניק מציין שאתם מתקרבים למועד ההחלפה – תודו לו, תצביעו על לוח השנה ותגידו לעצמכם: “לא היום, רצועה יקרה. לא היום”.

טיפים פרקטיים לאנשים שכרגע בוהים במנוע ושואלים איפה הרצועה בכלל:

  • בדקו בספר הרכב מתי צריך להחליף – רוב המכוניות מגיעות עם טבלת טיפולים מסודרת.
  • שמעו קולות מוזרים מהמנוע? אל תשלפו גיטרה. בקרו במוסך.
  • אם קניתם רכב יד שנייה – ודאו מתי הוחלפה הרצועה לאחרונה. מילה של המוכר על “הכול בטיפול” לא נספרת.
  • קחו את זה בפרופורציה – זו החלפה חד-פעמית ל-5 עד 7 שנים לרוב.

הסוף הטוב: כי כן, יש כזה

במקום לחשוב על רצועת טיימינג כעוד הוצאה לרכב, תתחילו לחשוב עליה כהשקעה בשקט הנפשי שלכם. כמו ביטוח בריאות רק שאם לא תעשו אותו, המנוע שלכם יוכיח לכם מה זה כאב כשלא מקשיבים לרופא.

תחזרו למוסך, תחייכו למכונאי ותגידו לו: “בוא נעשה את זה לפני שזה נהיה סיפור”. כי כשמדובר ברצועת טיימינג, זה פשוט – הזמן הנכון תמיד מגיע לפני הפיצוץ, אף פעם אחריו.

סקירה מקצועית על טויוטה קורולה היברידית – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אהלן חובבי רכב ומי שפשוט מחפש את הנסיעה הבאה שלו! ברוכים הבאים ל-PRK, הפורטל שיעזור לכם לעשות סדר בעולם הרכב הישראלי. היום אנחנו צוללים עמוק אל תוך אחת המכוניות הפופולריות ביותר בישראל ובעולם כולו – הטויוטה קורולה ההיברידית.

טויוטה קורולה (Toyota Corolla), שם שמהדהד באוזני ישראלים כבר עשורים רבים. הדגם הזה, על גלגוליו השונים, נחשב פה ליהלום שבכתר של טויוטה, וגם לאחד מעמודי התווך של שוק הרכב המקומי. הוא אמין, חסכוני (בטח ובטח בגרסה ההיברידית), ופשוט… עושה את העבודה. בלי דרמות.

בסקירה המקיפה הזו, נצלול לכל פרט ופרט: החל מהעיצוב שמרגיש מוכר אך רענן, דרך תא הנוסעים שהפך להיות הרבה יותר נעים ומודרני, ועד למערכת ההנעה ההיברידית החסכונית ששינתה את כללי המשחק בקטגוריה. נבחן גם את התאמתה הספציפית לתנאים של ישראל – הכבישים, מזג האוויר, והכי חשוב – הכיס שלנו.

נתייחס לנושאים החמים ביותר שמעניינים כל רוכש פוטנציאלי: *כמה עולה* הרכב, מה כוללת כל *רמת גימור*, מה אומרים *מבדקי בטיחות* עדכניים, ואיך באמת נראית *צריכת דלק* בפועל (או *צריכת אנרגיה* במונחים מדויקים יותר לרכב היברידי, למרות שהמונח “דלק” עדיין שגור). נציג *יתרונות* וגם *חסרונות* מנומקים, נשווה *בהשוואה* למתחרות העיקריות בישראל כמו יונדאי אלנטרה היברידית וקיה נירו (היברידית), ובסוף נכריע – *האם כדאי לקנות* טויוטה קורולה היברידית באפריל 2025? נשקלל גם *חוות דעת גולשים* שונות שנתקלנו בהן.

אז בואו נתחיל במסע אל תוך אחת המכוניות הנמכרות והחשובות ביותר שנוסעות על כבישי ישראל.

I. מבוא: האייקון ההיברידי שכבש את ישראל

טויוטה קורולה היברידית: היכרות ראשונית

טויוטה קורולה (Toyota Corolla) היא שם שאינו זקוק להצגה. מדובר באחד הדגמים הנמכרים ביותר בהיסטוריה העולמית של הרכב, ובישראל בפרט. הדור הנוכחי, ששווק בישראל לראשונה ב-2019 (בשמות דגם Toyota Corolla Sedan, Toyota Corolla Hatchback, Toyota Corolla Touring Sports), ממשיך את המסורת הוותיקה תוך שהוא מציג קפיצת מדרגה משמעותית, בעיקר בזכות מערכת ההנעה ההיברידית שהפכה לאופציה המרכזית והפופולרית ביותר בשוק המקומי. היא מיקמה את הקורולה בחזית הקטגוריה המשפחתית, והפכה אותה לבחירה כמעט אוטומטית למי שחיפש שילוב מנצח של אמינות, חיסכון בדלק, ובטיחות.

הקורולה ההיברידית מיצבה את עצמה בלב הקטגוריה המשפחתית (C-segment), סגמנט התחרותי ביותר בשוק הישראלי. היא פונה למגוון רחב של קהלי יעד: משפחות צעירות ומבוגרות, אנשי עסקים, נהגי מוניות (בפרט בגרסת הסדאן היברידית), וכל מי שצריכת דלק נמוכה ואמינות ללא פשרות נמצאות בראש סדר העדיפויות שלו. הדגם נהנה ממוניטין אדיר של “סוס עבודה” שלא רואה מוסך, מוניטין שנבנה במשך עשרות שנים ומתחזק גם בדגם הנוכחי, בפרט בכל מה שקשור למערכת ההיברידית עצמה, שנחשבת לחסינה במיוחד.

התחרות בקטגוריה זו בישראל עזה. מתחרותיה הישירות והעיקריות של טויוטה קורולה היברידית כוללות את יונדאי אלנטרה היברידית (Hyundai Elantra Hybrid), שמציעה חבילה תחרותית מאוד מבחינת אבזור ועיצוב, וקיה נירו (Kia Niro) – ששווקה גם בגרסה היברידית (HEV) וגם כפלאג-אין (PHEV) וחשמלית מלאה (EV), ומציעה תצורת קרוסאובר קומפקטי שפונה לקהל דומה המחפש גישה גבוהה יותר. בהשוואה למתחרות, הקורולה מדגישה את המורשת של אמינות וחיסכון קיצוני בדלק, בעוד שהמתחרות עשויות להציע עיצובים נועזים יותר או אבזור עשיר יותר ברמות גימור מקבילות, לעיתים גם במחיר תחרותי.

II. עיצוב חיצוני: אבולוציה ולא מהפכה

שפת עיצוב בוגרת ודינמית יותר

הדור הנוכחי של טויוטה קורולה, שהושק בעולם ב-2018 והגיע לישראל ב-2019, הציג שינוי עיצובי מרענן לעומת הדורות הקודמים שנתפסו כשמרניים ואף משמימים. הפילוסופיה העיצובית של טויוטה תחת הכותרת “Under Priority” באה לידי ביטוי גם כאן, עם חזית נמוכה ורחבה יותר המקנה לרכב מראה דינמי ויציב יותר. קווי המתאר חדים ומודרניים, והצללית הכוללת, במיוחד בגרסאות ההאצ’בק והסטיישן (טורינג ספורט), מעניקה לרכב מראה כמעט ספורטיבי, משהו שלא היינו רגילים לראות בקורולה של פעם.

מקדימה, הגריל הטרפזי הגדול והבולט שולט במראה, מלווה בפנסי LED צרים ומעוצבים היטב המשתלבים בזרימה עם קווי מכסה המנוע. גם כאן יש הבדלים קלים בין גרסאות המרכב השונות, אך השפה העיצובית זהה. קווי הצד נקיים יחסית, עם קו מותניים עולה קלות וקו גג שמתמזג בצורה חלקה בחלק האחורי. בתי הגלגלים מודגשים קלות, והרכב “יושב” טוב יותר על הכביש.

מאחור, הפנסים האחוריים צרים ואלגנטיים, ומחוברים לרוב באמצעות פס כרום או שחור מבריק (תלוי ברמת הגימור והשנה), המעניק מראה רוחבי ומודרני. עיצוב הפגוש האחורי נקי יחסית, והאגזוזים לרוב מוסתרים, מה שמדגיש את המראה הידידותי לסביבה של הגרסה ההיברידית. חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל נעים בדרך כלל בין 15 ל-17 אינץ’ (תלוי ברמת הגימור), כשהעיצובים מודרניים ומשלימים את המראה הכללי. הנוכחות של הקורולה על הכביש אומנם אינה דומיננטית במיוחד כמו של SUV, אך בהשוואה לדגמים קודמים באותה קטגוריה, היא נראית בהחלט בוגרת ומוקפדת יותר. המידות הפיזיות (אורך, רוחב, גובה, בסיס גלגלים) ממקמות אותה בלב הקטגוריה המשפחתית הקלאסית.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קפיצת מדרגה

תא נוסעים נעים ומודרני (במיוחד לעומת העבר)

אם העיצוב החיצוני של הקורולה עשה אבולוציה, הרי שתא הנוסעים עבר מהפכה של ממש לעומת הדורות הקודמים. האווירה הכללית מודרנית, נקייה ומזמינה. הקונספט העיצובי מתמקד בפשטות שימושית, עם פחות כפתורים פיזיים ויותר שליטה דרך מסך המגע המרכזי, אך עדיין שומר על מיקום נוח של פקדי בקרת האקלים הפיזיים – נקודה חשובה להנדסת אנוש נוחה.

איכות החומרים בתא הנוסעים טובה בהשוואה למתחרות הישירות בקטגוריה המשפחתית העממית. טויוטה שילבה חומרים רכים ונעימים למגע בחלקים העליונים של הדשבורד ודיפוני הדלתות הקדמיות. בחלקים התחתונים יותר ניתן למצוא פלסטיק קשיח ועמיד, שמרגיש איכותי מספיק ולא זול. איכות ההרכבה טובה מאוד ומוצקה, כמצופה מטויוטה, ללא קרקושים או רעשים מיותרים גם בנסיעה על כבישים משובשים, דבר שתורם לתחושת האמינות הכללית של הרכב ומפחית חשש מ*תקלות* או *בעיות* הקשורות לאיכות הרכבה לאורך זמן.

הנדסת האנוש בקורולה ההיברידית ידידותית למשתמש. הפקדים העיקריים ממוקמים באופן אינטואיטיבי וקלים לתפעול. מסך המגע המרכזי נמצא במיקום גבוה ונגיש, אם כי נפרט עליו יותר בהמשך. הראות החוצה טובה בסך הכל, אם כי בגרסת ההאצ’בק הראות לאחור מעט מוגבלת בשל קו הגג המשתפל. המושבים הקדמיים נוחים ותומכים מספיק לנסיעות ארוכות, אם כי ייתכן שחסרה להם מעט תמיכה צידית לנהיגה דינמית (אך זו אינה המטרה העיקרית של הרכב). בחלק מרמות הגימור יש כיוונון חשמלי למושב הנהג.

מבחינת מרווח, הקורולה ההיברידית מציעה מרווח טוב לנוסעים בשורה הראשונה. בשורה השנייה, מרווח הרגליים סביר בהחלט עבור מבוגרים בגובה ממוצע, ומצוין לילדים. מרווח הראש טוב גם לנוסעים גבוהים יחסית בשתי השורות. רוחב המושב האחורי מאפשר ישיבה נוחה יחסית של שלושה ילדים, או שני מבוגרים וילד קטן במושב האמצעי, אך שלושה מבוגרים יישבו בצפיפות.

נפח תא המטען משתנה בין הגרסאות. גרסת הסדאן מציעה נפח הטענה טוב ושימושי למשפחה, עם סף הטענה סביר וצורה יעילה המאפשרת הכנסת מזוודות גדולות יחסית. גרסת ההאצ’בק מציעה נפח קטן יותר, כפי שמקובל בתצורת האצ’בק, וייתכן שלא תתאים למשפחות גדולות הזקוקות לנפח הטענה רב. גרסת הטורינג ספורט (סטיישן), אם שווקה בישראל ברמות גימור רלוונטיות, מציעה את נפח תא המטען הגדול והשימושי ביותר. חשוב לציין שמיקום הסוללה ההיברידית (בדרך כלל מתחת למושב האחורי) אינו פוגע באופן משמעותי בנפח תא המטען בדגם זה, בשונה מחלק מהדגמים ההיברידיים הוותיקים יותר. ישנם גם פתרונות אחסון נוספים בתא הנוסעים – תאי אחסון בדלתות, תא כפפות ותא אחסון מרכזי בין המושבים הקדמיים.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מתקדמים עם הזמן

מערכות מידע בידור ואבזור נוחות

הדור הנוכחי של טויוטה קורולה ההיברידית עשה קפיצת מדרגה משמעותית גם בתחום הטכנולוגיה והאבזור. במרכז הדשבורד נמצא מסך מולטימדיה מרכזי בגודל שנע בדרך כלל בין 8 ל-10.5 אינץ’ (תלוי ברמת הגימור ושנת הייצור). איכות התצוגה טובה והבהירות מספקת גם באור יום. המערכת עצמה, המבוססת על תוכנת טויוטה המקורית, עברה שיפורים עם השנים, והיא מהירה ומגיבה יותר מאשר בדגמי טויוטה קודמים. מבנה התפריטים יחסית פשוט וקל להתמצאות.

מערכת המולטימדיה תומכת כמובן בקישוריות סמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto. בשנים הראשונות השילוב היה לרוב באמצעות חיבור חוטי, אך בדגמים עדכניים יותר (נכון לאפריל 2025) ניתן למצוא גם תמיכה בקישוריות אלחוטית ברמות הגימור הגבוהות יותר, מה שמשדרג משמעותית את נוחות השימוש היומיומי. חשוב לציין שהעוזר הקולי המובנה במערכת אינו מתקדם במיוחד בהשוואה למערכות מתחרות, ורבים יעדיפו להשתמש בעוזרים הקוליים של הטלפון שלהם דרך הקישוריות.

מול הנהג נמצא לוח מחוונים דיגיטלי למחצה או דיגיטלי מלא (תלוי ברמת הגימור). ברמות הגימור הגבוהות יותר, לוח המחוונים הדיגיטלי המלא בגודל 7 או 12.3 אינץ’ (שוב, תלוי בשנה וברמה) מציע אפשרויות תצוגה מגוונות וניתנות להתאמה אישית, המציגות מידע חשוב כמו נתוני נסיעה, סטטוס מערכת היברידית, ומערכות בטיחות בצורה ברורה ונוחה לקריאה.

אבזור הנוחות המוצע בטויוטה קורולה ההיברידית בישראל משתנה מאוד בין רמות הגימור. רמת הגימור העיקרית המשווקת בארץ (למשל, Sense או Lounge) תכלול לרוב בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם לכניסה והנעה ללא מפתח, חיישני חניה היקפיים, מצלמת רוורס, ובחלקן גם חימום למושבים קדמיים ואף טעינה אלחוטית לטלפון. ברמות גימור גבוהות יותר ניתן למצוא גם גג שמש פנורמי (בגרסאות מסוימות), תצוגה עילית (HUD), ומושבים עם כיוונון חשמלי ותמיכה לגב התחתון. חשוב לבדוק היטב את רשימת האבזור הספציפית של כל רמת גימור לפני הרכישה, שכן ההבדלים יכולים להיות משמעותיים ולהשפיע רבות על הנוחות היומיומית וההרגשה הכללית ברכב.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: הקסם ההיברידי

הלב הפועם של הקורולה: מערכת היברידית יעילה

היתרון המרכזי והבולט ביותר של טויוטה קורולה ההיברידית הוא כמובן מערכת ההנעה שלה. בישראל, שווקו בעיקר שתי יחידות הנעה היברידיות עיקריות בדור הנוכחי: מערכת 1.8 ליטר ומערכת 2.0 ליטר (שהצטרפה בשלבים מאוחרים יותר של חיי הדגם או בגרסאות מסוימות). מערכת ה-1.8 ליטר משלבת מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר (98 כ”ס) עם מנוע חשמלי (72 כ”ס), ומייצרת הספק משולב של 122 כ”ס. מערכת ה-2.0 ליטר (שהפכה לפופולרית יותר בשנים האחרונות ואף שודרגה), משלבת מנוע בנזין 2.0 ליטר (152 כ”ס) עם מנוע חשמלי (113 כ”ס) ומגיעה להספק משולב של 196 כ”ס.

שתי המערכות מחוברות לגיר אוטומטי רציף מסוג e-CVT. למרות שמדובר בתיבת הילוכים רציפה (ללא הילוכים פיזיים כמו ב*גיר* אוטומטי פלנטרי מסורתי), הפעולה חלקה ויעילה, ובנהיגה רגועה בעיר הרכב עושה שימוש נרחב במנוע החשמלי בלבד, מה שמוביל לחיסכון משמעותי ב*צריכת דלק* ונסיעה שקטה במיוחד. רק בעת דרישה גבוהה לכוח או במהירויות בינעירוניות נכנס מנוע הבנזין לפעולה בצורה מורגשת יותר.

נתוני התאוצה 0-100 קמ”ש עומדים על כ-11 שניות עם מנוע ה-1.8 ליטר (לגרסת הסדאן/האצ’בק), ופחות מ-8 שניות עם מנוע ה-2.0 ליטר. בעוד שמערכת ה-1.8 ליטר מספקת ביצועים מספקים לנהיגה יומיומית רגועה ותאוצות ביניים סבירות לעקיפות, גרסת ה-2.0 ליטר מרגישה חזקה וזריזה משמעותית, ומציעה ביטחון רב יותר בעקיפות או בעליות ארוכות. עם זאת, גם בגרסת ה-2.0 ליטר, לחיצה אגרסיבית על דוושת התאוצה תגרום למנוע הבנזין להסתובב בסל”ד גבוה ולהישמע בקול רם יחסית בגלל אופי פעולת ה-e-CVT, תופעה המוכרת כ”אפקט הרצועה” או “רעש גיר”. חשוב לציין שהרכב אינו כולל *הילוכים* במובן הקלאסי, וזה משפיע על תחושת הנהיגה תחת עומס.

אבל גולת הכותרת היא כמובן החיסכון. נתוני יצרן WLTP ל*צריכת דלק* (או מדויק יותר, *צריכת אנרגיה* משולבת של דלק וחשמל) עבור הקורולה ההיברידית עומדים על סביב 4.5-5.0 ליטר ל-100 ק”מ (כלומר, 20-22 ק”מ לליטר) לגרסת ה-1.8 ליטר, וסביב 4.7-5.2 ליטר ל-100 ק”מ לגרסת ה-2.0 ליטר (אף שהחזקה יותר, גם היא יעילה מאוד). בהערכה ריאלית בנהיגה ישראלית ממוצעת, ניתן לצפות ל*צריכת דלק* (שוב, בפועל זו *צריכת אנרגיה*) של 18-20 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת, ואף יותר מכך בנהיגה עירונית רגועה עם ניצול מרבי של המערכת ההיברידית. בנסיעות בינעירוניות מהירות, ה*צריכת דלק* תהיה מעט פחות מרשימה אך עדיין טובה מאוד בהשוואה לרכבי בנזין מקבילים. ההבדל ב*כמה עולה* לנסוע בקורולה היברידית לעומת רכב בנזין מקביל הוא משמעותי ביותר לאורך זמן. בהקשר של חיפוש נפוץ כמו “*צריכת דלק*”, חשוב להדגיש שהקורולה היברידית עונה על ציפייה זו בצורה יוצאת דופן, גם אם בפועל היא צורכת גם חשמל ולא רק דלק.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות ובטחון

נוחות נסיעה, בידוד רעשים והתנהגות דינמית

חווית הנהיגה בטויוטה קורולה ההיברידית מתמקדת בנוחות ובטחון. המתלים מכוילים על הצד הרך יחסית, מה שמבטיח נוחות נסיעה טובה בסוגי דרך שונים. הרכב סופג שיבושים ומהמורות עירוניות בצורה מרשימה יחסית לקטגוריה, גם אם בולטות גדולות במיוחד יורגשו בתא הנוסעים. בנסיעה בינעירונית, הרכב יציב ונעים.

רמת בידוד הרעשים טובה, אך לא מושלמת. בעיר, הנסיעה שקטה מאוד בזכות השימוש הנרחב במנוע החשמלי. במהירויות בינעירוניות נשמעים מעט רעשי רוח מכיוון המראות ורעשי כביש, אך הדבר אינו מטריד יתר על המידה. כאמור, תחת עומס מלא, מנוע הבנזין ופעולת ה*גיר* הרציף יכולים להישמע בקול רם ופחות נעים. בהיעדר *הילוכים* פיזיים, התחושה תחת האצה מלאה שונה מזו של *גיר* אוטומטי קונבנציונלי.

ההתנהגות הדינמית של הקורולה בטוחה וצפויה. ההיגוי קל וחסר משוב יחסית, אך מדויק מספיק לנהיגה יומיומית. הרכב אוחז היטב בכביש בפניות, אם כי זוויות גלגול מורגשות יחסית בגלל הכיול הרך של המתלים. הקורולה אינה מכוונת לנהיגה ספורטיבית, אלא לבטחון ויציבות. תחושת הבלמים טובה, וקל להתרגל לדוושת הבלם המשלבת בלימה רגנרטיבית (האוגרת אנרגיה לסוללה) עם בלימה הידראולית רגילה. המעבר בין שני סוגי הבלימה חלק וטבעי לרוב.

יציבות כיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב מרגיש נטוע ובטוח על הכביש המהיר. קלות התמרון בעיר מצוינת, עם רדיוס סיבוב קטן יחסית, מה שמקל על חניה ותנועה בסמטאות צפופות. זהו רכב נוח ופשוט לנהיגה יומיומית, שאינו דורש מאמץ מיוחד ומרגיש בטוח בכל תנאי דרך סטנדרטיים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: טויוטה לא חוסכת

בטיחות פסיבית ואקטיבית ברמה גבוהה

טויוטה מייחסת חשיבות רבה לנושא הבטיחות, והדבר ניכר בטויוטה קורולה ההיברידית. הדגם זכה לציון מקסימלי של 5 כוכבים ב*מבחני בטיחות* של ארגון Euro NCAP, ציון המעיד על רמת בטיחות גבוהה הן בהגנה על נוסעים מבוגרים וילדים בעת תאונה, והן בהגנה על הולכי רגל. המבנה המחוזק של השלדה (פלטפורמת ה-TNGA של טויוטה) תורם רבות לבטיחות הפסיבית של הרכב. גם ב*מבדקי בטיחות* שונים, הקורולה לרוב מפגינה ביצועים טובים.

אחד היתרונות הגדולים של הקורולה ההיברידית, בפרט בהשוואה למתחרות רבות בקטגוריה, הוא היצע עשיר של מערכות עזר לנהג (ADAS) כבר מרמות הגימור הבסיסיות בישראל. חבילת הבטיחות Toyota Safety Sense כוללת לרוב מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים (גם ביום וגם בלילה), בקרת שיוט אדפטיבית (שומרת מרחק מהרכב שמלפנים), תיקון סטייה אקטיבי מנתיב הנסיעה, התרעת סטייה מנתיב, שליטה אוטומטית באורות גבוהים, וזיהוי תמרורים.

ברמות הגימור הגבוהות יותר, ניתן למצוא גם מערכות כמו ניטור שטחים מתים עם התרעת תנועה חוצה מאחור, ואף מערכת עזר לחניה אוטומטית למחצה. תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב טוב ויעיל. בקרת השיוט האדפטיבית עובדת בצורה חלקה למדי בפקקים, ומערכת שמירת הנתיב מסייעת רבות בשמירה על ריכוז בנסיעות ארוכות. חשוב לזכור שמערכות אלו הן עזרים בלבד ואינן מחליפות את ערנות הנהג, אך הן תורמות משמעותית להפחתת הסיכון לתאונה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): שווה את ההשקעה?

כמה עולה טויוטה קורולה היברידית ומה מקבלים בתמורה?

אחת השאלות המרכזיות שמעניינות כל רוכש פוטנציאלי היא כמובן ה*מחיר*. טויוטה קורולה ההיברידית, כמו כל רכב חדש בישראל, עברה עליות *מחיר* בשנים האחרונות, אך היא עדיין מתומחרת בצורה תחרותית יחסית למתחרות ההיברידיות הישירות שלה. נכון לאפריל 2025, ה*מחירון* הרשמי של טויוטה קורולה היברידית בישראל (בגרסאות הסדאן וההאצ’בק הפופולריות) מתחיל בטווח של כ-150,000-160,000 ש”ח לרמת הגימור הבסיסית, ויכול לטפס עד לטווח של כ-170,000-180,000 ש”ח לרמות הגימור הגבוהות והמאובזרות יותר, או עבור גרסת ה-2.0 ליטר החזקה יותר. גרסת הסטיישן (טורינג ספורט), אם משווקת, תהיה לרוב יקרה יותר.

רמות הגימור העיקריות המשווקות בארץ לרוב כוללות את ה-“Sense” כרמת כניסה, ה-“Lounge” כרמת ביניים פופולרית, ולעיתים רמת גימור גבוהה יותר כמו “Limited” או “Vision”. ההבדלים המרכזיים ביניהן נוגעים בעיקר באבזור נוחות וטכנולוגיה: רמת הגימור הבסיסית תכלול את מערכות הבטיחות המלאות, מולטימדיה בסיסית יותר וחישוקים קטנים יותר. רמת הגימור Lounge תוסיף לרוב חישוקים גדולים יותר, מסך מולטימדיה גדול יותר, כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת, חיישני חניה קדמיים, ולעיתים גם חימום מושבים. רמות הגימור הגבוהות יותר יוסיפו אלמנטים כמו ריפודי עור משולבים, מושב נהג חשמלי, תצוגה עילית, גג שמש, ומערכות בטיחות נוספות כמו ניטור שטחים מתים. הפער במחיר בין הרמות לרוב מוצדק מבחינת תוספת האבזור.

טויוטה מציעה תנאי אחריות אטרקטיביים בישראל. האחריות המלאה על הרכב היא לרוב ל-3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). על המערכת ההיברידית עצמה, ובפרט על הסוללה ההיברידית, ניתנת אחריות מורחבת משמעותית, לרוב ל-8 שנים או 160,000 ק”מ. אחריות ארוכה זו על הסוללה מעניקה שקט נפשי משמעותי לרוכשים ומהווה יתרון גדול בהשוואה לרכבים היברידיים או חשמליים פחות מוכרים בשוק, שכן חשש מ*תקלות* בסוללה יקרות הוא לגיטימי.

עלויות התחזוקה של הקורולה ההיברידית נחשבות לסבירות וצפויות. טיפולים תקופתיים לרוב אינם יקרים במיוחד, וצריכת הדלק הנמוכה חוסכת המון כסף בהוצאות השוטפות. שווי השימוש של הקורולה ההיברידית נשאר גבוה לאורך שנים בזכות המוניטין שלה כאמינה וחסכונית, מה שמקל על מכירתה בעתיד ושומר על ערך השוק שלה טוב יותר מרכבים מקבילים רבים. חשוב לדעת האם ישנן *תקלות* או *בעיות* ידועות בדגם. בדרך כלל, הקורולה ההיברידית נחשבת לרכב אמין במיוחד עם מיעוט יחסי של *תקלות*, ורוב ה*בעיות* שדווחו ברשת או ב*חוות דעת גולשים* נוגעות בדרך כלל למערכת המולטימדיה הראשונית שהייתה פחות טובה, או לפעולת *גיר* ה-eCVT תחת עומס, ולא לרכיבים מכניים מהותיים.

X. יתרונות: למה לבחור בטויוטה קורולה היברידית?

היתרון הבולט ביותר: **צריכת דלק נמוכה במיוחד.** מערכת ההנעה ההיברידית של טויוטה יעילה להפליא, ומאפשרת להגיע לנתוני צריכת דלק ריאליים של 18-20 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת, ואף יותר בנהיגה עירונית. זהו חיסכון משמעותי בהוצאות השוטפות לאורך זמן.

יתרון משמעותי נוסף: **אמינות ומוניטין ללא מתחרים כמעט.** טויוטה קורולה ידועה בעמידותה ובמיעוט התקלות שלה. המערכת ההיברידית מוכחת ומנוסה, ומעניקה שקט נפשי רב. שילוב זה הופך אותה לבחירה פופולרית גם בשוק המשומשות.

נקודה חזקה: **מערכות בטיחות אקטיביות נדיבות כסטנדרט.** כבר מרמת הגימור הבסיסית מקבלים חבילת בטיחות אקטיבית מקיפה הכוללת את רוב העזרים החשובים, דבר שתורם משמעותית לבטחון הנוסעים ולציון הגבוה ב*מבחני בטיחות*.

יתרון פרקטי: **נוחות נסיעה טובה והתנהגות כביש בטוחה.** כיול המתלים מכוון לנוחות, והרכב סופג היטב את פגעי הדרך. ההתנהגות בטוחה וצפויה, מה שהופך את הנהיגה לנעימה ונטולת מאמץ.

שמירה על ערך: **שווי שימוש גבוה וסחירות מצוינת.** הביקוש הגבוה לרכב בשוק הישראלי, בשילוב עם המוניטין של אמינות וחיסכון, מבטיח שהקורולה ההיברידית שומרת על ערכה היטב לאורך שנים, ומכירתה בשוק המשומשות קלה יחסית.

XI. חסרונות: איפה הקורולה ההיברידית מתפשרת?

חסרון בתחום הביצועים: **רעש מנוע תחת עומס ופעולת גיר רציף.** בעת לחיצה אגרסיבית על דוושת התאוצה, מנוע הבנזין נשמע רועש ופעולת ה*גיר* הרציף (e-CVT) יוצרת תחושה פחות לינארית של תאוצה בהשוואה לתיבות *הילוכים* אוטומטיות קונבנציונליות או דגמים חשמליים.

פשרה בעיצוב הפנים והחומרים: **לא הכי יוקרתית בקטגוריה.** למרות שיפור משמעותי לעומת העבר, איכות החומרים בחלקים התחתונים של תא הנוסעים עדיין פלסטיקית יחסית בהשוואה לחלק מהמתחרות הישירות, והעיצוב הכללי, למרות שהוא נעים ופרקטי, אינו מתוחכם או יוקרתי כמו בחלק מהרכבים בקטגוריה.

מגבלה בגרסת האצ’בק: **נפח תא מטען מצומצם.** בגרסת ההאצ’בק, נפח תא המטען אינו גדול במיוחד ועלול להוות מגבלה למשפחות הזקוקות למקום רב למטען, בהשוואה לגרסת הסדאן או סטיישן, וגם בהשוואה למתחרות בתצורת קרוסאובר.

נוחות נסיעה לא מושלמת: **ספיגת שיבושים גדולים לא תמיד אלגנטית.** למרות נוחות נסיעה טובה בסך הכל, בורות ופגעי אספלט משמעותיים יורגשו בתא הנוסעים בצורה מוחשית יחסית.

XII. טויוטה קורולה היברידית בהשוואה למתחרות בשוק הישראלי

כשבוחנים את שוק הרכב המשפחתי ההיברידי בישראל, טויוטה קורולה ההיברידית מתמודדת ראש בראש עם שחקניות חזקות אחרות, בעיקר יונדאי אלנטרה היברידית וקיה נירו היברידית. כל אחת מהן מציעה חבילה שונה, והבחירה תלויה בסדרי העדיפויות של הרוכש.

השוואה ליונדאי אלנטרה היברידית מגלה תחרות צמודה מאוד. האלנטרה מציעה לרוב עיצוב חיצוני ופנימי נועז ומודרני יותר לטעמם של רבים, וכן אבזור עשיר יותר ברמות גימור מקבילות (למשל, חימום ואוורור מושבים, מסכים גדולים יותר בחלק מהגרסאות). מערכת ההנעה ההיברידית של האלנטרה יעילה אף היא ומספקת נתוני *צריכת דלק* דומים או קרובים מאוד לאלו של הקורולה, אם כי נתונים אלו עשויים להשתנות בנהיגה בפועל. יתרון של הקורולה הוא במוניטין האמינות המוצק יותר ובשווי השימוש הגבוה יותר לאורך זמן. מבחינת *מחיר*, האלנטרה לעיתים קרובות מציעה *מחירון* אטרקטיבי יותר עבור רמת האבזור הניתנת.

קיה נירו היברידית (בתצורת הקרוסאובר) מציעה אלטרנטיבה למי שמחפש מראה מוגבה יותר ויותר שטח הטענה שימושי (למרות שהיא אינה גדולה בהרבה מהקורולה מבחינת מידות). הנירו מציעה גם היא מערכת היברידית יעילה ונתוני *צריכת אנרגיה* טובים. אבזור הנוחות בנירו עשוי להיות עשיר יותר בחלק מרמות הגימור בהשוואה לקורולה באותו טווח *מחיר*. מבחינת חווית נהיגה, הנירו מרגישה קרובה יותר לנהיגת קרוסאובר, בעוד הקורולה היא מכונית נוסעים “שטוחה” יותר. גם הנירו נהנית ממוניטין אמינות טוב, אך לא בהיקף ובוותק כמו של הקורולה. ב*השוואה* כוללת, הקורולה מנצחת לרוב בנקודות כמו מוניטין אמינות ארוך טווח וסחירות, בעוד המתחרות עשויות להציע עיצוב מודרני יותר או יחס אבזור-*מחיר* אטרקטיבי יותר.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): למי הקורולה ההיברידית מתאימה?

האם כדאי לקנות טויוטה קורולה היברידית ב-2025?

לאחר בחינה מעמיקה של כל היבטי טויוטה קורולה ההיברידית, התמונה המתקבלת ברורה למדי: זוהי מכונית מצוינת למי שמחפש פתרון תחבורה אמין, חסכוני ופרקטי לטווח הארוך. היא אולי לא המכונית המרגשת ביותר לנהיגה או המאובזרת ביותר ברמתה הבסיסית, אך היא מצטיינת בדיוק במה שחשוב לרוב הרוכשים בישראל: אמינות אגדית, *צריכת דלק* (או *צריכת אנרגיה*) נמוכה במיוחד, עלויות תחזוקה סבירות, חבילת בטיחות מקיפה כסטנדרט, ושווי שימוש גבוה שמקל על מכירתה בעתיד.

בהשוואה למתחרותיה העיקריות כמו יונדאי אלנטרה היברידית וקיה נירו היברידית, הקורולה אולי מפגרת מעט בעיצוב הפנים או ברשימת האבזור המלאה בחלק מרמות הגימור, ואף בחווית הנהיגה תחת עומס של ה*גיר* הרציף. אך היא מפצה על כך במוניטין אמינות ללא תחרות ובחסכון בדלק שקשה לנצח בנהיגה יומיומית. *מבחני בטיחות* מצוינים, אבזור בטיחות נדיב כסטנדרט, ואחריות ארוכה על המערכת ההיברידית מפחיתים חששות מפני *תקלות* או *בעיות*.

אז *האם כדאי לקנות* טויוטה קורולה היברידית באפריל 2025? התשובה היא כן, בהחלט, לקהל היעד הנכון. היא מתאימה במיוחד למשפחות שמחפשות מכונית אמינה ובטוחה לנסיעות יומיומיות ובין עירוניות, לאנשי עסקים שעושים קילומטרז’ גבוה ורוצים לחסוך בדלק, ולכל מי שהשקט הנפשי שמגיע עם המותג טויוטה והיעילות ההיברידית חשובים לו יותר מביצועים ספורטיביים או אבזור יוקרתי. למי שמחפש עיצוב פורץ גבולות, ביצועים דינמיים יוצאי דופן, או את רשימת האבזור הארוכה ביותר ב*מחיר* נתון, ייתכן שימצא אלטרנטיבות אחרות אטרקטיביות יותר *בהשוואה*. אך לרוב רוכשי הרכב המשפחתי בישראל, טויוטה קורולה היברידית נשארת אחת הבחירות הטובות, ההגיוניות והבטוחות ביותר בשוק. היא פשוט עובדת, וחוסכת לכם כסף בדלק, וזה שווה הרבה.

המדריך שיעזור לך להתקין ציפוי מגן לרכב

איך מתקינים ציפוי מגן נגד שריטות ברכב? גם אתם תופתעו כמה זה פשוט (וכמה זה משנה הכול)

מה זה בכלל ציפוי מגן ואיך לא ידעתם על זה עד עכשיו?

נכון, זה נשמע כמו משהו שמגיע יחד עם שריון של הג’דיי או ערכת קסמים של הארי פוטר, אבל “ציפוי מגן נגד שריטות לרכב” הוא דבר מאוד אמיתי, מאוד נפוץ ומאוד חכם למי שאוהב את הרכב שלו נקי, נוצץ ובלי השריטות הקטנות שמטריפות כל נהג נורמלי.

ציפוי מגן, או בשמותיו האחרים: PPF (Paint Protection Film), הוא שכבת הגנה שקופה שמולבשת כמו כפפה על צבע הרכב, שומרת עליו מפני:

  • שריטות קלות
  • אבנים קטנות מהכביש
  • שריטות בצבע כתוצאה משפשופים קלילים בחניה
  • שמש אגרסיבית שגורמת לצבע לדהות

יש אנשים שמכסים את כל הרכב עם הציפוי, אחרים מדביקים אותו רק על החלקים הרגישים (מכסה מנוע, פגושים, מראות צד, ידיות וכו’). אבל השאלה האמיתית שכולנו שואלים: איך בדיוק מתקינים את הקסם השקוף הזה? ספוילר: זה לא עם קונפטי ודבק סטיק-גלו.

אז איך באמת מתקינים את הציפוי הזה? ב-7 שלבים פשוטים!

אל תדאגו – אנחנו לא הולכים להפוך אתכם לאנשי שירות עם סרבל ומברשת, אבל כדאי להכיר את התהליך אם אתם שוקלים לעשות את הצעד או פשוט רוצים להבין על מה משלמים כשמישהו עושה את זה בשבילכם.

1. ניקוי עמוק של הרכב

אי אפשר להדביק ציפוי מעל לכלוך. זה בערך כמו לשים פלסטר על חול – השקיפות תעשה לכם בושות. לכן הכל מתחיל משטיפה יסודית, כולל שלבים של:

  • שטיפה בלחץ מים
  • ייבוש משי ללא סיבים
  • ניקוי דקדקני עם אלכוהול איזופרופיל להסרת שומנים

2. חיתוך מדויק של הציפוי

הציפוי מגיע בגלילים גדולים, והם צריכים להיגזר בדיוק לממדים של החלק שאתם רוצים להגן עליו. היום עושים את זה עם חיתוך מבוסס לייזר או CAD לפי מודל הרכב – לא אוכלים פה סרטים עם מספריים.

3. הרטבה לפני הדבקה

טכניקת ההתקנה משתמשת בתמיסת מים עם מעט סבון שמשמשת כחומר “ריכוך והחלקה” – כדי לאפשר הזזה של הציפוי לפני ההצמדה הסופית. כן, מזיזים על הצבע כמו פאזל עד שהכול יושב במקום.

4. הצמדה והחלקה

באמצעות מגבים קטנים ומדויקים, מצמידים את הסרט לצבע הרכב. זה החלק שבו המקצוענים קורנים, כי צריך לדעת איך להוציא בועות אוויר, לחצים, קימוטים ודמעות (של הציפוי, שלכם לא שופטים).

5. חימום ועיצוב לקימורים

פה נכנס הפן. כן, ממש פן – אבל ניטרלי, לא כזה שנכנס לזירת שיער. באמצעות חימום מבוקר, מרככים את הציפוי ומעצבים אותו בעדינות לפי הקימורים של הרכב. מכסה מנוע מקומר, פגוש אגרסיבי, מראות עגלגלות – הכול מתלבש כמו כפפה.

6. חיתוכים אחרונים וניקוי

אחרי שהציפוי הוצמד כמו שצריך, חותכים שאריות זעירות שנשארו באזור הפינות והקצוות, כדי שיראה כאילו נולד עם הרכב. חשוב לנקות היטב כל שארית מים או סבון.

7. מנוחה והתייצבות

הרכב צריך “לנוח”. כלומר, להישאר יבש, בלי מגע מים ושמש ישירה כמה שעות (לפעמים אפילו 24 שעות), כדי שהציפוי יתייצב סופית. אחר כך? סע בכיף.

5 שאלות שעוזרות להבין אם זה בשבילך

  • אני חייב לעשות את זה על כל הרכב?
    ממש לא. ההמלצה היא להתחיל עם החלקים הפגיעים ביותר.
  • כמה זה מחזיק מעמד?
    ברוב המקרים – בין 5 ל-10 שנים. תלוי באיכות הציפוי ובתחזוקה.
  • אני יכול לעשות את זה לבד?
    טכנית כן, בפועל – עדיף שלא. אלא אם יש לך מאות שעות ניסיון או חיבה לפרפקציוניזם.
  • אילו צבעים יש?
    הציפוי עצמו שקוף, אבל יש גם ציפוי מט או מבריק לבחירת סגנון.
  • זה שווה את ההשקעה?
    אם אתה אוהב את הרכב שלך ורוצה לשמור על הערך שלו – חד משמעית כן.

כמה זה עולה בעצם? ובכן…

עלות הפרויקט משתנה כמו מזג האוויר באילת באפריל – מחלקית ועד מלאה. טווח המחירים נע בין 1,000 ל-10,000 ש”ח, תלוי אם מצפים רק את המכסה והפגוש או את כל הרכב מתחת לסלוטייפ חלל.

אבל בהשוואה לצביעה מחדש, תיקוני צבע, או שברון לב בכל פעם שמופיעה עוד שריטה – זה הרבה יותר משתלם בטווח הארוך.

וגם… אל תשכחו את התחזוקה!

אחרי ההתקנה, הציפוי לא דורש הרבה, אבל כדאי להישטף בעדינות, להימנע מניקיון עם חומרים אגרסיביים ולבקר אצל מתקין פעם ב… לבדוק שהכול במקום. כמו טיפול שיניים, רק בלי התור והקידוחים.

הטיפ שבאמת יעשה לכם את ההבדל

אם כבר מתקינים – תשקיעו בסוג הציפוי ובמתקין עם מוניטין. ההבדל בין התקנה טובה לגרועה זה ההבדל בין חליפה מחויטת לתחפושת פורים.

אז לסיכום, זה באמת הכרחי?

אם אתם אוהבים את הרכב שלכם, ואם אתם מאלו שלא יכולים לראות שריטה בלי להתעצבן בשקט – התשובה היא חד משמעית: כן.

בסופו של יום, מדובר בהשקעה קטנה שמחזירה את עצמה בענק – לא רק באסתטיקה אלא גם בשמירה על ערך הרכב כשיבוא הזמן למכור. והרגע שבו תראו מישהו שפותח עליכם דלת בחניה ואתם שומרים על חיוך – הוא רגע ניצחון קטן, מתוק, ומצופה בטפלון.

האם צריך מסנן אבנית למכונת כביסה? התשובה תפתיע אותך!

שמעתם על זה לא פעם – מישהו שפשוט קנה מכונת כביסה חדשה, השקיע בה לא מעט כסף, ואז, אחרי שנה… היא הלכה לעולם שכולו כביסה ריחנית. למה? אבנית. אותה אבקה לבנה שנראית כאילו יצאה מאיזה סרט של Breaking Bad, אבל בפועל היא פשוט נצמדת לחלקים הרגישים של המכונה – ומחרבת אותם לאט ובשיטתיות.

בדיוק כאן נשאלת השאלה – האם באמת צריך מסנן אבנית למכונת כביסה? אולי זו המצאה של חברות שיווק? אולי זה מותרות מיותרים? ואולי דווקא זה המפתח לשקט נפשי, בגדים נקיים – ואחזקת מכונה שפשוט מחזיקה שנים?

במאמר הזה לא רק תקבלו תשובה חד-משמעית לשאלה הזו, אלא גם תבינו למה זה כך, איך זה עובד בפועל, אילו סוגים יש, למי זה רלוונטי – ואפילו איך אפשר לעשות את זה בצורה יעילה וזולה. נתעמק, נצחק, נפתיע וגם נרגש (כי בינינו – זה ממש רגע מרגש כשאתה מבין למה המכונה שלך הפסיקה לעבוד כמו סוס).

אז מה זה בכלל אבנית, ולמה היא מתעקשת לגור אצלנו בגוף החימום?

קצת על הכימיה של האבנית – אבל בלי לעשות לכם טראומה מהתיכון

אבנית היא פשוט משקעים של סידן ומגנזיום שנוצרים בעקבות חימום מים קשים (מים עם רמות מינרלים גבוהות). כשהמים מתחממים – אותם מינרלים שוקעים על פני השטח הקרים יותר במכונה, ופשוט יוצרים שכבה לבנה שנדבקת לחלקים כמו גוף החימום, צינורות זרימה, מסננים ועוד.

נשמע תמים? זה מה שבאמת קורה שם בפנים

  • גוף החימום מתאמץ יותר כדי לחמם מים – מה שמעלה את צריכת החשמל.
  • החלקים הפנימיים נשחקים מהר יותר – מה שמוביל לתקלות יקרות.
  • האפקטיביות של הכביסה נפגעת – פחות חום, פחות ניקיון.
  • הבגדים מתחילים להרגיש לא נעימים – כי שאריות האבנית נשארות בבד.

5 סיבות שבגללן מסנן אבנית זה לא המלצה – אלא חובה

1. הארכת חיי מכונת הכביסה – באופן דרמטי

אם יש משהו שלא בא לכם לעשות כל שנה-שנתיים, זה לקנות מכונת כביסה חדשה. ומכיוון שגוף החימום הוא מהחלקים היקרים והרגישים במכונה – שמירה עליו שווה הרבה מאוד כסף.

2. ירידה משמעותית בצריכת החשמל

אבנית מבודדת חום. כלומר – גוף החימום צריך לעבוד קשה פי שניים כדי לחמם את אותם מים. שימו מסנן, חשבון החשמל יורד. פשוט ככה.

3. איכות כביסה גבוהה יותר

כשהמכונה נקייה – גם הכביסה יוצאת נקייה. מים חמים באמת, ללא חסימות במסננים, זרימת מים רציפה – אלו מתכון לתוצאות מקצועיות כמו במכבסה.

4. מי שמגרד את האבנית ביד – לא שוכח את זה

אם פעם תפרקו משאבת ניקוז שנסתמה בגלל בוץ אבנית לבן – מבט אחד יספיק לכם להבין כמה תלוי ב”מסנן קטן אחד”.

5. טיפול בזיהומי ריח – כשזה מגיע מהביוב, זה לא תמיד סבון

באופן מפתיע (או לא), אבנית היא בית גידול לחיידקים. נשמע פחות מפתה, הא? ברגע שיש שכבת אבנית – האזורים הפנימיים במכונה מתחילים להריח. ואז אתה מתקל בבגדים שמריחים כמו מרק עוף ישן במקום פריחה מנצנצת.

מתי באמת צריך מסנן, ואיפה זה פחות קריטי?

יש לך מים קשים באזור? ברוכים הבאים לבעיה

באזורים בארץ שיש בהם מים קשים במיוחד – כמו תל אביב, ירושלים, חלקים ממרכז השרון או עפולה – האבנית היא לא אורחת. היא דיירת. ואתם המארחים.

במקומות עם מים רכים יחסית (צפון הגולן למשל) – אולי לא תצטרכו מסנן אבנית חיצוני, אבל עדיין שווה לשקול פתרון כלשהו – במיוחד אם המכונה יקרה או חדשה.

לא כל מכונה מגיבה אותו דבר

יש מכונות שמובנות להתמודד טוב יותר עם מים קשים, אך 98% ממכונות הכביסה הביתיות מושפעות מאבנית. אתם יכולים לבדוק את זה אפילו בחוברת ההוראות של היצרן – כתוב שם שצריך לנטרל את המים הקשים באופן תקופתי.

אילו סוגי מסננים קיימים – ומה עובד באמת?

מסננים מגנטיים? יופי למקרר…

יש המון פתרונות שמוצגים בתור “מסנן אבנית” – אבל בפועל חלקם לא ממש עושים את העבודה.

  • מסנני מגנט – נתלים על צינור הכניסה ומייצרים שדה מגנטי שמונע התגבשות. התיאוריה יפה, בפועל יעילות נמוכה.
  • מסננים פיזיים עם חומר Polyphosphate – הכי פופולריים בשוק. חומרים אלו סופחים את המלחים לפני שהם מגיעים למכונה.
  • מכשירי מרכך מים מרכזיים – טובים לבתים עם מערכת מים מורכבת יותר, אבל יקרים ודרושים אחזקה.

במילים אחרות – תבחרו חכם

הפתרון הביתי הטוב ביותר למכונת כביסה בודדת הוא פילטר מבוסס חומר פעיל שמתחבר ישירות לכניסת המים של המכונה. אפשר לרכוש כאלה בכל חנות אינסטלציה או אונליין, וההתקנה פשוטה מאוד – ברמה של “תבריג אחד וזהו”.

7 שאלות נפוצות שכל אחד שואל לפני שהוא משקיע במסנן

  1. כמה זמן מחזיק מסנן אבנית?
    בדרך כלל 6-8 חודשים, תלוי בעומס השימוש ובקושי המים.
  2. האם אפשר להתקין לבד?
    לרוב כן. ויש אפילו מדריכי YouTube שיעשו את זה תוך 3 דקות.
  3. זה פוגע בלחץ המים?
    אם המסנן איכותי – ממש לא. להפך. לעיתים אף משפר זרימה.
  4. מה עושים אם כבר קיימת אבנית במכונה?
    אפשר להשתמש במסירי אבנית תקופתיים (אבקתיים או נוזליים), ואז להתקין את המסנן כדי למנוע חזרה של הבעיה.
  5. זה מתאים רק למכונת כביסה?
    לא! קיימים מסננים לכל מכשיר שמתחבר למים – מדיח כלים, מחמם מים וכו’.
  6. איזה מותגים מומלצים?
    אין כאן שיווק לחברה מסוימת, אבל כלל אצבע – תבחרו מסנן שיש לו ביקורות חיוביות ואחריות בסיסית לשנה.
  7. אפשר לנקות מסנן במקום להחליף?
    בדרך כלל לא. החומר הפעיל סופח את המינרלים ונגמר עם הזמן – לכן יש צורך להחליף.

טיפים שווים במיוחד למשתמשים חכמים

  • הוסיפו שטיפה תקופתית למכונה עם חומץ לבן – פעם בחודשיים זה יכול להוריד משקעים קיימים.
  • בדקו מדי פעם את חיבור המסנן – במיוחד אחרי טלטול/הזזה של המכונה.
  • שאלו את השכנים! אם הם כבר משתמשים במסנן – הם כנראה יודעים מה עובד באזור שלכם.
  • מסננים במחיר גבוה במיוחד לא תמיד מצדיקים את עצמם – חפשו איזון בין איכות למחיר.

לסיכום – אז צריך או לא צריך?

אם אתם עדיין מתלבטים – תחשבו על זה כך: המסנן עולה עשרות שקלים. תיקון גוף חימום? מאות. החלפת מכונה? אלפי שקלים. אם יש דרך פשוטה למנוע את זה – למה לא?

וכמו שאומרים אצלנו בבית – עדיף מסנן אחד עכשיו, מאשר חצי שנה בלי מכונת כביסה וערימות של בגדים רטובים במחסן.

אז כן – מסנן אבנית למכונת כביסה זו ממש לא גחמה. זה הכרטיס הכי פשוט לשמירה על השקעה יקרה, על איכות הניקיון שלכם, ועל יום-יום רגוע יותר. ואם למישהו יש נוסחה אחרת לכביסה מאושרת? נשמח לשמוע – אבל עד אז, שימו פילטר ותגידו תודה בעוד שנתיים.

MG ZS EV או BYD Atto 3 (כניסה)

אז, הגיע הזמן להחליף רכב? אתם מסתכלים לכיוון העתיד. חושבים חשמל. זה צעד נכון וגם חסכוני בטווח הארוך. שוק הרכב החשמלי בארץ פורח. יש הרבה אופציות. חלקן יקרות מאוד. חלקן פחות. בקטגוריית רכבי הפנאי הקטנים (SUV קומפקטי). שתי מתמודדות בולטות קופצות מיד לראש. הן דומות. הן באות בערך באותו מחיר. הן גורמות ללא מעט כאבי ראש מתוקים. בטח שמעתם עליהן. ה-MG ZS EV וה-BYD Atto 3. שתיהן הפכו מהר מאוד למראה נפוץ בכבישים. אז איך מחליטים? במה כדאי לבחור? זו בדיוק הנקודה. בואו נעשה סדר. נצלול פנימה. נראה את ההבדלים הדקים. נעשה השוואה אמיתית. נבדוק על מה ללכת. וננסה להבין יחד מה עדיף בשבילכם. כי בסוף? הכל תלוי בכם.


עיצוב ופנים הרכב: מי מושך יותר את העין?

נתחיל ברושם הראשוני. כי מה לעשות? אנחנו קודם כל רואים. ואז מרגישים. ה-MG ZS EV עברה רענון לפני לא הרבה זמן. היא נראית עכשיו יותר מודרנית. הפרונט הסגור שלה נותן תחושה חשמלית נקייה. יש לה קווים שמרניים יחסית. היא נאה. לא צועקת. קלאסית כזו.

מנגד, ה-BYD Atto 3. היא סיפור אחר לגמרי. היא אגרסיבית יותר. עם קווים חדים. יחידות תאורה גדולות. היא בולטת בשטח. מבחוץ היא אולי קצת פחות “סקסית” מה-MG החדשה לטעמם של חלק. אבל מבפנים? וואו.

הכניסה לתא הנוסעים: חוויה אחרת לגמרי

זה המקום שבו ההבדל הכי דרמטי. ב-MG ZS EV תיכנסו לסביבה נעימה. מוכרת. ההרגשה היא של רכב רגיל. מודרני ונוח. המסך המרכזי גדול. הכל מונח במקום. סולידי. כמו שצריך.

ואז יש את ה-BYD Atto 3. כאן המעצבים הלכו על כל הקופה. והם עשו את זה בגדול. העיצוב בהשראת חדר כושר וכלי נגינה. מוזר? קצת. אבל זה עובד! פתחי המיזוג עגולים כמו משקולות. ידיות הדלתות הן חלק מהרמקולים. ובולט מכל? המסך המרכזי הענק. והוא מסובב! כן, כן. אפשר להחליף בין מצב אופקי לאנכי בלחיצת כפתור. זה גימיק. אבל זה גימיק מגניב. הכל בפנים מרגיש קצת צעיר. נועז. שונה.

  • MG ZS EV פנים: קלאסי, מוכר, נעים.
  • BYD Atto 3 פנים: נועז, שונה, צבעוני, גימיק המסך מסובב.

השוואה פרקטית: אם אתם אוהבים דברים “נורמליים”, ה-MG תרגיש לכם בבית. אם אתם מחפשים משהו שיהמם את החברים וירגיש כמו להיכנס לחללית קטנה (פחות או יותר), ה-BYD היא הסיפור שלכם. ביום יום? שניהם פונקציונליים. אבל החוויה שונה לחלוטין.

מרחב פנימי ופרקטיות: איפה באמת נוח למשפחה?

רכבי פנאי קטנים הם לאו דווקא ענקיים. אבל אנחנו צריכים מקום. לילדים. לקניות. לציוד. על מה ללכת כשיש משפחה?

ה-MG ZS EV מציעה מרחב פנימי סביר. זוג מבוגרים ישבו מאחור בנוחות יחסית לנסיעות קצרות-בינוניות. שלושה מבוגרים יהיה צפוף. נפח תא המטען הוא 448 ליטר. זה מכובד. אפשר להכניס עגלת תינוק ועדיין להישאר עם מקום לכמה שקיות סופר. יש לה גם תא קטן מתחת למכסה המנוע (Frunk), נחמד לכבלי טעינה או כמה דברים קטנים.

ה-BYD Atto 3 מרגישה קצת יותר אוורירית בפנים. במיוחד בזכות הגג הפנורמי (בחלק מהגרסאות) והעיצוב הפנימי הפתוח. גם פה, שלושה מבוגרים מאחור זה אתגר. המרווח לרגליים נאה. נפח תא המטען הוא 440 ליטר. דומה מאוד ל-MG. אין לה תא מתחת למכסה המנוע.

  • תא מטען: כמעט זהים (448 ליטר MG, 440 ליטר BYD). שניהם פרקטיים לקניות וציוד ממוצע.
  • מרווח פנימי: דומים למדי ל-4 נוסעים. ל-BYD אולי תחושת מרחב קצת יותר גדולה ויזואלית.
  • פראנק (תא קדמי): ל-MG יש, ל-BYD אין. פינוק קטן ושימושי ב-MG.

השוואה פרקטית: בשביל משפחה עם שני ילדים? שתיהן יעשו את העבודה. המקום בתא המטען מספיק בהחלט ליום יום ולטיולים קצרים. ההבדלים זניחים מבחינת נפח. הפראנק הקטן ב-MG הוא פלוס קטן למי שמטעין הרבה בבית ורוצה מקום נוח לכבלים.

טווח נסיעה וטעינה: כמה רחוק אפשר להגיע בלי לחפש שקע?

זה כנראה הדבר שמעניין אתכם הכי הרבה ברכב חשמלי. החרדה מהטווח. מה עדיף למי שנוסע הרבה?

ה-MG ZS EV מגיעה בשתי גרסאות טווח בישראל. גרסת Standard Range עם סוללה של 51 קוט”ש וטווח מוצהר של 320 ק”מ (לפי WLTP). וגרסת Long Range עם סוללה של 72 קוט”ש וטווח מוצהר של 440 ק”מ (WLTP). בנהיגה יום יומית, הטווח הריאלי יהיה בדרך כלל נמוך יותר, תלוי בסגנון הנהיגה, שימוש במזגן, וטמפרטורה חיצונית. גרסת ה-Long Range נותנת בהחלט שקט נפשי גדול יותר לנסיעות ארוכות.

ה-BYD Atto 3 מגיעה בגרסה אחת בישראל (לפחות לרוב). עם סוללה של 60.4 קוט”ש וטווח מוצהר של 420 ק”מ (WLTP). שימו לב, הטווח המוצהר של ה-BYD דומה מאוד לגרסת ה-Long Range של ה-MG, למרות של-BYD סוללה קטנה יותר.

מי נטען מהר יותר?

בטעינה ביתית (AC), שניהן תומכות בהספק של עד 11 קילוואט. זה מספיק בהחלט לטעינה מלאה במהלך הלילה. בטעינה מהירה (DC), ה-MG ZS EV Long Range תומכת בהספק של עד 92 קילוואט. ה-BYD Atto 3 תומכת בהספק של עד 88 קילוואט. על הנייר, זה מאוד דומה. בפועל, BYD ידועה בטכנולוגיית הסוללות שלה (Blade Battery), והיא מסוגלת לשמור על קצב טעינה מהיר יחסית לזמן ארוך יותר בהשוואה למתחרות מסוימות. אבל ההבדלים פה אינם דרמטיים.

השוואה פרקטית: אם אתם צריכים את הטווח הכי גדול שאפשר בתקציב, ה-MG ZS EV Long Range נותנת את הנתון המוצהר הגבוה ביותר (440 ק”מ). אבל ה-BYD Atto 3 עם 420 ק”מ מהסוללה הקטנה יותר שלה מציגה יעילות מרשימה. בנהיגה יומיומית של 50-100 ק”מ, שתיהן יחזיקו לכם בקלות כמה ימים בין טעינה לטעינה. למי שנוסע נסיעות ארוכות מדי פעם בלי אפשרות לטעון באמצע, ה-MG Long Range או ה-BYD יתנו שקט נפשי גדול יותר מגרסת ה-Standard Range של ה-MG. שניהם יטענו מספיק מהר בטעינה ביתית כדי שתתעוררו כל בוקר עם סוללה “מלאה”. בטעינה מהירה ציבורית, ההבדלים זניחים למדי בחוויה היומיומית.

ביצועים וחווית נהיגה: איך הן מרגישות על הכביש?

רכב חשמלי זה כיף! יש להם תאוצה מיידית. זה ממכר. אז במה כדאי לבחור אם חשוב לכם איך הרכב מרגיש בנהיגה?

ה-MG ZS EV מרגישה נוחה מאוד. היא רכה. מבודדת רעשים היטב. הנהיגה בה נינוחה ומרגיעה. ההיגוי קליל. התאוצה מיידית וחלקה, כמו שצריך מרכב חשמלי. היא לא מכונית ספורט, בשום אופן. היא מכוונת לנוחות ורוגע. מעולה לעיר ולכבישים מהירים בלי דרמות.

ה-BYD Atto 3 גם היא נוחה, אבל קצת שונה. המתלים שלה מעט יותר הדוקים מה-MG. זה אומר שהיא פחות מתנדנדת על מהמורות. היא מרגישה יציבה יותר בפניות. יש שיאהבו את זה ויש שיעדיפו את הרכות של ה-MG. התאוצה שלה גם היא מצוינת וחלקה. יש לה כמה מצבי נהיגה (רגיל, אקו, ספורט) שמשנים מעט את ההתנהגות.

  • נוחות נסיעה: MG ZS EV רכה יותר, BYD Atto 3 הדוקה ויציבה יותר.
  • ביצועים: שניהם זריזים מאוד בזכות המנוע החשמלי, מספיק לעקיפות ותאוצות מהרמזור.
  • התנהגות כביש: MG ממוקדת נוחות, BYD מרגישה קצת יותר נטועה.

השוואה פרקטית: לרוב האנשים, שתיהן יעשו את העבודה מצוין. ה-MG עשויה להתאים יותר למי שמעדיף נסיעה “צפה” ופחות מרגיש את הכביש. ה-BYD תתאים למי שרוצה קצת יותר חיבור לכביש ויציבות. בנהיגת יום יום עירונית ובינעירונית רגילה, שתיהן נעימות וקלות לנהיגה. החנייה עם שתיהן קלה.

טכנולוגיה ואבזור: גאדג’טים או כל מה שצריך?

ברכב חשמלי חדש מצפים לאבזור נדיב. ושתיהן לא מאכזבות.

ה-MG ZS EV מגיעה מאובזרת למדי. יש לה מסך מגע מרכזי, לוח מחוונים דיגיטלי, קישוריות Apple CarPlay ו-Android Auto, בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, ועוד. האבזור ענייני ופרקטי. הכל עובד טוב.

ה-BYD Atto 3 לוקחת את זה צעד קדימה מבחינת “וואו פקטור”. המסך המרכזי המסובב כבר הזכרנו. הוא גדול ומרהיב. גם לה יש קישוריות לסמארטפון וכל מה שמצפים למצוא ברכב מודרני. יש לה גם כמה פיצ’רים ייחודיים כמו גימיק המיתרים על הדלתות שאפשר לפרוט עליהם (כן, ברצינות). האבזור מרגיש עשיר וחדשני יותר.

השוואה פרקטית: למי שרוצה את כל מה שצריך, בלי יותר מדי רעש? ה-MG בסדר גמור. למי שרוצה להרשים, לשחק עם המסך, ולהרגיש שקנה רכב מהעתיד (גם אם חלק מהדברים הם גימיקים)? ה-BYD נותנת חוויה טכנולוגית עשירה יותר וייחודית.

בטיחות: ראש שקט על הכביש

זה נושא שאי אפשר להתפשר עליו. ופה, החדשות טובות. שתיהן קיבלו 5 כוכבים במבחני הריסוק האירופאיים (Euro NCAP). שתיהן מגיעות עם חבילות בטיחות אקטיביות מתקדמות.

שתיהן כוללות לרוב (תלוי בגרסה ובשנתון):

  • בקרת שיוט אדפטיבית (שומרת מרחק מהרכב מלפנים).
  • מערכת בלימת חירום אוטונומית.
  • מערכת סיוע לשמירה על נתיב.
  • זיהוי תמרורים.
  • אורות גבוהים אוטומטיים.
  • ועוד.

השוואה פרקטית: מבחינת בטיחות, שתיהן עומדות בסטנדרטים גבוהים מאוד ונותנות מענה מצוין. ההבדלים בין חבילות הבטיחות בגרסאות השונות זניחים בדרך כלל. אתם יכולים להיות רגועים בשתיהן.

עלויות ותחזוקה: כמה זה באמת עולה לנו?

רכב חשמלי חוסך בדלק. זו עובדה. ומה לגבי העלות הכוללת?

מחיר הרכישה של ה-BYD Atto 3 בדרך כלל גבוה יותר ממחיר ה-MG ZS EV (במיוחד בהשוואה לגרסת Standard Range של ה-MG). בהשוואה לגרסת ה-Long Range של ה-MG, המחירים קרובים יותר, לפעמים עם יתרון קטן ל-MG.

עלויות התחזוקה של רכבים חשמליים נמוכות יותר מרכבי בנזין. יש פחות חלקים נעים, אין צורך להחליף שמן מנוע ופילטרים בתדירות גבוהה. שתיהן מציעות אחריות טובה על הסוללה ועל הרכב עצמו. כדאי לבדוק את תנאי האחריות הספציפיים לכל דגם וגרסה בעת הרכישה.

השוואה פרקטית: אם התקציב הוא שיקול עליון ואתם לא צריכים טווח ענק, ה-MG ZS EV בגרסת הבסיס שלה תהיה כנראה האופציה הזולה ביותר. אם אתם משווים את ה-BYD ל-MG Long Range, ההבדלים במחיר פחות דרמטיים, וצריך להסתכל על הטווח הריאלי והאבזור. בטווח הארוך, העלויות השוטפות (חשמל מול דלק, פחות טיפולים) יהיו נמוכות בשתיהן לעומת רכב בנזין מקביל.

אז… במה כדאי לבחור? סיכום והמלצה

הגענו לרגע האמת. אחרי כל ההשוואה, מה עדיף? על מה ללכת? אין תשובה אחת נכונה. הכל תלוי בצרכים שלכם. בסגנון שלכם. ובתקציב.

מתי כדאי לבחור ב-MG ZS EV?

  • אם התקציב שלכם יחסית מוגבל ואתם מסתפקים בטווח של כ-250-300 ק”מ ביום יום (גרסת Standard Range).
  • אם אתם מחפשים רכב שמרגיש “רגיל”, מוכר ונעים מבפנים.
  • אם אתם מעדיפים נוחות נסיעה רכה ומבודדת.
  • אם אתם אוהבים את הרעיון של תא קטן נוסף מקדימה לכבלים.
  • אם אתם מוצאים גרסת Long Range במחיר טוב ותקציבכם מאפשר זאת, היא נותנת טווח מצוין בחבילה סולידית.

מתי כדאי לבחור ב-BYD Atto 3?

  • אם אתם מחפשים חוויה שונה, נועזת ועם עיצוב פנים ייחודי ומרשים (כן, המסך המסובב הוא חלק מזה).
  • אם טווח של סביב 350 ק”מ ביום יום מספיק לכם (שזה הטווח הריאלי לרוב מהסוללה שלה).
  • אם אתם מעדיפים התנהגות כביש קצת יותר הדוקה ויציבה.
  • אם אתם רוצים את התחושה של הטכנולוגיה הכי חדשנית והאבזור העשיר (ויזואלית לפחות).
  • אם התקציב שלכם מאפשר את מחירה שהוא לרוב גבוה יותר מה-MG ZS EV Standard Range.

המסקנה הפרקטית: שתי המכוניות האלה הן אופציות נהדרות בקטגוריה שלהן. שתיהן חשמליות, חסכוניות, בטיחותיות ומאובזרות היטב. ה-MG ZS EV היא הבחירה השמרנית יותר. היא עושה את העבודה בצורה מצוינת, בלי דרמות, בנוחות ובשימושיות יומיומית. ה-BYD Atto 3 היא הבחירה הנועזת יותר. היא מביאה איתה אמירה עיצובית חזקה ותחושה של חדשנות וטכנולוגיה שקשה להתעלם ממנה.

כדי להחליט באמת במה כדאי לבחור, אנחנו תמיד ממליצים לעשות דבר אחד פשוט: לכו, שבו בשתיהן. סעו על שתיהן. הרגישו אותן. כי בסוף? מה שמרגיש לכם נכון, זה מה עדיף בשבילכם.

סקירה מקצועית על טויוטה קורולה 2019 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אהלן חברים וחובבי רכב בפורטל PRK!

היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחד הדגמים הכי אייקוניים והכי נמכרים בעולם הרכב.

לא סתם אייקוני, מדובר פה במכונת נהיגה (טוב, אולי יותר מכונת *נסיעה*) שהגדירה מחדש את המושג “רכב משפחתי אמין וחסכוני” במשך עשרות שנים.

כן, ניחשתם נכון.

אנחנו מדברים על טויוטה קורולה.

ובאופן ספציפי, על הדור ה-12 שלה, שיצא לשוק בשנת 2019 והביא איתו בשורה לא קטנה בכלל.

דור חדש.

עיצוב נועז יותר.

ופוקוס רציני על ההנעה ההיברידית.

טויוטה קורולה (Toyota Corolla E210) בגרסאות הסדאן (Sedan), טורינג ספורטס (Touring Sports – סטיישן) ואף ההאצ’בק (Hatchback) – אם כי הסדאן והסטיישן הן הנפוצות ביותר אצלנו בישראל.

היא הגיעה לכאן במטרה ברורה: להמשיך את שושלת ההצלחה של הקורולה הקודמת, אבל עם קריצה לטכנולוגיה מתקדמת יותר, בטיחות משופרת וחווית נהיגה נעימה יותר.

מדובר בשחקנית מרכזית בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, קטגוריה שוקקת חיים ומלאה במתחרות חזקות.

בשוק הישראלי, המתחרות העיקריות שלה בשנת השקתה וגם היום בשוק המשומשות כוללות שמות גדולים כמו מאזדה 3 (Mazda 3), יונדאי i30 (Hyundai i30), סקודה אוקטביה (Skoda Octavia) ואחרות.

הקורולה תמיד מיצבה את עצמה כבחירה השפויה, האמינה והחסכונית, והדור הזה רק חיזק את המעמד הזה, במיוחד עם ההנעה ההיברידית שהפכה לפופולרית במיוחד.

קהל היעד העיקרי של הקורולה 2019 הוא מגוון.

הוא כולל משפחות צעירות ומבוגרות.

אנשים שנוסעים הרבה ורוצים לחסוך בדלק.

אנשים שמעריכים אמינות ושקט נפשי.

ולא מעט גם ציי רכב ונהגי מוניות (במיוחד בגרסה ההיברידית).

בסקירה הזו, אנחנו הולכים לצלול לכל הפרטים הקטנים והגדולים.

נתחיל בעיצוב החיצוני והפנימי.

נמשיך לטכנולוגיה, ביצועים וצריכת דלק (או אנרגיה).

נדבר על חווית הנהיגה.

על בטיחות.

ואז נעבור להיבטים הישראליים החשובים: מחיר (בשוק המשומשות של 2025), רמות גימור, עלויות תחזוקה ואחריות.

נסכם עם היתרונות והחסרונות.

נשווה אותה למתחרות.

ונסיים עם פסק דין חד וחלק: האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2019 היום, ולמי היא מתאימה?

בואו נתחיל.

I. מבוא: האייקון מתעדכן – טויוטה קורולה 2019 נוחתת בישראל

טויוטה קורולה היא לא סתם מכונית, היא מוסד. עם מיליוני יחידות שנמכרו ברחבי העולם מאז שהוצגה לראשונה, היא מחזיקה בתואר המכונית הנמכרת ביותר בהיסטוריה. הדור ה-12, שהושק בשנת 2019 (שנת מודל 2019/2020 בישראל), נשא על כתפיו אחריות כבדה: להמשיך את המורשת המפוארת של אמינות, חסכון ויעילות, ובו זמנית להתחדש ולהישאר רלוונטי בשוק המשתנה במהירות.

הקורולה החדשה של 2019 התבססה על פלטפורמת TNGA (Toyota New Global Architecture) המודרנית של טויוטה, עליה בנויים גם דגמים כמו הפריוס, C-HR וראב4. הפלטפורמה הזו נועדה לשפר את קשיחות המרכב, להנמיך את מרכז הכובד ולשפר את חווית הנהיגה, נוחות הנסיעה והבטיחות. טויוטה שמה דגש מיוחד בדור הזה על שיפור התחושה מאחורי ההגה ועל הוספת טכנולוגיה מתקדמת יותר, בניגוד לדגמים קודמים שהיו שמרניים יותר.

בשוק הרכב הישראלי, בו משפחתיות קומפקטיות הן סגמנט ענק וחשוב, הקורולה 2019 נכנסה לזירה לוהטת. היא התמודדה ראש בראש מול מתחרות חזקות כמו מאזדה 3 החדשה גם היא באותה תקופה (שהציעה עיצוב ואיכות פנים ברמה גבוהה), יונדאי i30 (שהציעה תמורה טובה למחיר ואבזור עשיר), וסקודה אוקטביה (שהצטיינה במרווח ענק ופרקטיות). הקורולה בחרה להתמקד בנשק המסורתי שלה – אמינות בלתי מעורערת וחסכון משופר, בעיקר בזכות ההנעה ההיברידית שהוצעה כאופציה מרכזית וכאשר הגיעה לכאן במהדורת ה-1.8 ליטר.

המיצוב של הקורולה 2019 בישראל היה ברור: זו הבחירה ההגיונית למי שמחפש שקט נפשי, עלויות אחזקה נמוכות (במיוחד בגרסה ההיברידית), ורכב שיעשה את העבודה יום יום ללא דרמות. היא פנתה למשפחות שצריכות רכב אמין לנסיעות יומיומיות, לנהגים שגומעים קילומטרים רבים ורוצים לחסוך בדלק, ולמי שמעריך בטיחות ונוחות על פני ביצועים ספורטיביים. חוות דעת גולשים ראשוניות בזמנו שיבחו את השיפור בנוחות הנסיעה והעיצוב, לצד השמירה על האמינות המוכרת של המותג.

בסקירה זו, כאמור, נפרוט את כל ההיבטים הללו. מהעיצוב המודרני יותר (שלגמרי יצא מאזור הנוחות הקוריאני) ועד חווית הנהיגה, נדבר על טכנולוגיה, עלויות, יתרונות וחסרונות. המטרה היא לספק לכם, קוראי PRK, תמונה מלאה ומקיפה של הקורולה 2019 כפי שהיא נראית ומתנהגת כיום בשוק המשומשות הישראלי באפריל 2025.

II. עיצוב חיצוני: נפרדים מהשמרנות, ברוכים הבאים לעידן הנועז

אם יש משהו שטויוטה קורולה 2019 עשתה היטב, זה להשיל מעליה חלק גדול מהתדמית המשעממת שאפיינה דורות קודמים. הדור ה-12 קיבל מראה הרבה יותר דינמי, זורם ואפילו אגרסיבי במקצת, בהתאם לשפת העיצוב החדשה של טויוטה, שהתחילה להתבטא באותן שנים גם בדגמים כמו ה-C-HR והראב4.

הרושם הכללי הוא של מכונית נמוכה ורחבה יותר מבעבר, עם קווים חדים וזוויות דרמטיות. הפילוסופיה העיצובית עברה שינוי משמעותי: במקום פונקציונליות נטו, יש כאן ניסיון ברור להוסיף אלגנטיות וספורטיביות. זה לא ספורט-קופה קיצוני, אבל זו בהחלט קורולה עם יותר “פאנץ'” ויזואלי.

החזית היא אולי השינוי הדרמטי ביותר. הגריל התחתון גדול ובולט, ובגרסה ההיברידית הוא מקבל אלמנטים כחולים עדינים. הפנסים הקדמיים צרים ומוארכים, עם חתימת LED מודרנית דמוית סיכה או “עוקץ” שהעניקה לה מראה מחודד ואפילו מעט כועס. קווי המתאר מהצד מציגים צללית זורמת, במיוחד בגרסת הסדאן עם קו גג המשתפל לאחור שיוצר מראה דמוי קופה 4 דלתות. קו המותניים עולה כלפי מעלה בזנב, ובתי הגלגלים מנופחים יחסית, מה שתורם לתחושת יציבות.

החלק האחורי גם הוא עבר שינוי. הפנסים האחוריים צרים ומחוברים לרוב באמצעות פס כרום (או פס כהה יותר בגרסאות מסוימות). הפגוש האחורי מעוצב בצורה דינמית, ובגרסת הסטיישן (Touring Sports) העיצוב משתלב טוב עם קו הגג הארוך, ומקנה לרכב מראה אלגנטי ופרופורציונלי, פחות “מגושם” מסטיישנים של פעם. חישוקי הגלגלים שהוצעו בישראל ב-2019 היו לרוב בגודל 16 או 17 אינץ’, עם עיצובים מודרניים אך לא קיצוניים.

בהשוואה למקובל בקטגוריה באותה תקופה, הקורולה 2019 בהחלט נראתה מודרנית ועדכנית. היא אולי פחות “וואו” ממכוניות כמו המאזדה 3 החדשה (שלעיתים נחשבה ליצירת אמנות מבחוץ), אבל היא בהחלט עשתה קפיצת מדרגה ענקית ביחס לדורות הקורולה הקודמים. הנוכחות שלה על הכביש השתפרה משמעותית, והיא נראית בוגרת ודינמית יותר. המידות הפיזיות שלה (אורך, רוחב) היו טיפוסיות לקטגוריה, אך היא הייתה נמוכה יותר, מה שתרם למראה הספורטיבי יותר וגם לשיפור הדינמיקה (על כך בהמשך).

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קפיצת מדרגה גם בפנים?

אם העיצוב החיצוני הפתיע לטובה, גם תא הנוסעים של טויוטה קורולה 2019 הציג שיפור משמעותי ביחס לדורות קודמים, אם כי לא באותה דרמטיות. האווירה הכללית בפנים מודרנית ונקייה יחסית, עם פוקוס על פונקציונליות ונוחות שימוש יומיומית. הקונספט העיצובי אינו מינימליסטי באופן קיצוני, אך גם לא עמוס מדי בכפתורים ומתגים. יש איזון מסוים.

במבט ראשון, תשומת הלב נמשכת למסך המולטימדיה הצף במרכז הדשבורד. הדשבורד עצמו מעוצב בצורה אופקית יחסית, עם קווים פשוטים. טויוטה השתמשה בשילוב של חומרים, כשבחלק העליון של הדשבורד ובדיפוני הדלתות יש חומרים רכים ונעימים למגע, בעוד החלקים התחתונים והקונסולה המרכזית עשויים פלסטיק קשיח יותר, מה שסביר בהחלט בקטגוריה זו. איכות ההרכבה בדרך כלל טובה מאוד, כמצופה מטויוטה, וגם אחרי כמה שנים וקילומטרים, מעט צקצוקים או רעשים מהפלסטיקה צפויים.

הנדסת האנוש בדרך כלל טובה. רוב הפקדים ממוקמים במקומות הגיוניים וקלים לתפעול, כולל פקדי בקרת האקלים הפיזיים (שלא שולבו בתוך מסך המגע, וזה יתרון משמעותי לדעת רבים). הראות החוצה טובה קדימה ולצדדים, אך השמשה האחורית קצת קטנה בזנב המשתפל של הסדאן, ומגבילה מעט את שדה הראייה לאחור. למרבה המזל, מצלמת רוורס (או היקפית בחלק מהרמות גימור) מפצה על כך.

המושבים הקדמיים בדרך כלל נוחים ותומכים מספיק לנסיעות ארוכות. בגרסאות גבוהות יותר עשויים להיות ריפודי עור או שילוב של בד ועור, וכן כוונונים חשמליים. המושב האחורי מציע מרווח רגליים סביר יחסית, אך מרווח הראש עלול להיות מעט מוגבל לנוסעים גבוהים במיוחד, במיוחד בגרסת הסדאן עם קו הגג המשתפל. מרווח הכתפיים טיפוסי לקטגוריה – שני מבוגרים ישבו בנוחות מאחור, שלושה יסבלו בצפיפות בנסיעה ארוכה.

נפח תא המטען משתנה משמעותית בין הגרסאות. בגרסת הסדאן, הנפח עומד על כ-471 ליטר, נתון סביר אך לא ענק בהשוואה למתחרות מסוימות כמו האוקטביה. בגרסת הטורינג ספורטס (סטיישן), הנפח גדול יותר ועומד על כ-598 ליטר, מה שהופך אותה לאופציה פרקטית משמעותית למשפחות עם צרכי הטענה גדולים. שימושיות תא המטען טובה בדרך כלל, עם סף הטענה סביר וצורה יחסית רגולרית. יש גם אפשרויות עיגון בסיסיות ופתרונות אחסון קטנים נוספים בתא הנוסעים, כמו תאים בדלתות ותא אחסון מתחת למשענת היד.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: צעד קדימה, אבל לא מהפכה

בתחום הטכנולוגיה והאבזור, טויוטה קורולה 2019 עשתה קפיצת מדרגה בהשוואה לדור היוצא, אך לא מיקמה את עצמה בחזית הקטגוריה באותה תקופה. הפוקוס היה על הוספת מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות יותר (על כך נדבר בהמשך) ושדרוג מערכת המולטימדיה.

מערכת המולטימדיה המרכזית מוקמה במסך מגע בגודל 8 אינץ’ (ברוב רמות הגימור בישראל). איכות התצוגה סבירה, אך לא מהחדות ביותר שראינו. מהירות התגובה של המערכת טובה בדרך כלל, אם כי לעיתים נרשמו השהיות קלות. מבנה התפריטים הגיוני וקל יחסית להבנה, אך הממשק עצמו נראה מעט מיושן כבר אז, בהשוואה למערכות מודרניות יותר של מתחרות מסוימות. מערכת ההפעלה היא של טויוטה עצמה.

אחד היתרונות המשמעותיים היה הוספת קישוריות סמארטפונים, לרוב Apple CarPlay ו-Android Auto (לפחות ברמות הגימור המרכזיות), שהצילו את המצב מבחינת חווית המולטימדיה. החיבור בשנה זו היה לרוב חוטי, וזה דורש חיבור כבל USB, פחות אלגנטי מהחיבור האלחוטי שהפך נפוץ יותר בשנים מאוחרות יותר. העוזר הקולי של המערכת הבסיסית אינו מרשים במיוחד, ורוב המשתמשים יעדיפו להשתמש בעוזרים של הטלפון שלהם דרך הקרנת המסך.

לוח המחוונים היה שילוב של אנלוגי ודיגיטלי בגרסאות הבסיס, ודיגיטלי מלא (או כמעט מלא, בגודל 7 אינץ’) בגרסאות גבוהות יותר. הלוח הדיגיטלי הציע אפשרויות תצוגה מגוונות יותר, כולל מידע על צריכת דלק/אנרגיה (בגרסה ההיברידית), נתוני נסיעה, והצגה של מערכות הבטיחות הפעילות. הוא קריא וברור, ומוסיף לתחושה המודרנית.

מבחינת אבזור נוחות, רמות הגימור השונות בישראל הציעו מגוון. החל מבקרת אקלים (מפוצלת בגרסאות גבוהות), מפתח חכם וכניסה ללא מפתח, חיישני חנייה אחוריים (ולעיתים גם קדמיים), ועד פריטים כמו חימום מושבים קדמיים או גג שמש (לא פנורמי בדרך כלל). רמת הגימור “Sense” והגרסאות שמעליה היו הפופולריות ביותר והציעו את חבילת האבזור המאוזנת ביותר בישראל, כולל את מרבית מערכות הבטיחות האקטיביות. בהשוואה למתחרות קוריאניות באותה נקודת זמן, הקורולה 2ובאזבזהבב אזבבבבב2019 אולי הייתה פחות עשירה באבזור “פינוק” ברמות הגימור המקבילות, אך היא התמקדה באבזור הנדרש ובטיחות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: ההיברידית גונבת את ההצגה

בשורת יחידות ההנעה, טויוטה קורולה 2019 הציעה בישראל שתי אופציות עיקריות, שהשפיעו משמעותית על אופי הרכב, הביצועים ובעיקר על צריכת הדלק.

האופציה הבסיסית הייתה מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר. זהו מנוע ותיק ואמין, אך לא מהחזקים או המודרניים ביותר. הוא הפיק 132 כוחות סוס ומומנט של כ-16.3 קג”מ. בישראל, מנוע זה שודך בדרך כלל לגיר אוטומטי רציף (CVT), אם כי גרסאות ידניות קיימות בעולם. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עמד על כ-10.8 שניות (עם ה-CVT). הביצועים עם מנוע זה היו נאותים לנהיגה יומיומית רגועה, אך הרכב הרגיש מעט עצל בתאוצות ביניים או בעליות תלולות, והגיר הרציף עלול היה לגרום לרעש מנוע חזק יחסית תחת עומס.

האופציה המעניינת והפופולרית יותר הייתה ההנעה ההיברידית, שהתבססה על מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר במחזור אטקינסון (98 כ”ס, 14.5 קג”מ), יחד עם מנוע חשמלי (72 כ”ס, 16.6 קג”מ). ההספק המשולב של המערכת עמד על 122 כוחות סוס. גם כאן, ההנעה שודכה לגיר אוטומטי רציף (e-CVT), שהוא למעשה מערכת העברה ייחודית לרכב היברידי שאין בה הילוכים פיזיים במובן המסורתי. נתון התאוצה 0-100 קמ”ש היה דומה לגרסת הבנזין, כ-10.9 שניות, אך תחושת הכוח והזמינות המיידית של המנוע החשמלי בתאוצות מהמקום או במהירויות נמוכות הפכו את הנהיגה לעירונית לחלקה ושקטה יותר.

היתרון העיקרי של הגרסה ההיברידית הוא כמובן צריכת הדלק (או ליתר דיוק, צריכת אנרגיה כוללת). נתוני יצרן (WLTP) לגרסה ההיברידית דיברו על 4.5-4.9 ליטר ל-100 ק”מ (כ-20-22 ק”מ לליטר). בפועל, בנהיגה משולבת ובעיקר עירונית, ניתן היה להשיג בקלות צריכת דלק ריאלית של 18-20 ק”מ לליטר ואף יותר. בנסיעה בינעירונית מהירה, הצריכה עלולה לעלות מעט, אך עדיין נשארת מרשימה ביותר. גרסת הבנזין 1.6 ליטר הייתה כמובן פחות חסכונית. נתוני יצרן עמדו על כ-6.1 ליטר ל-100 ק”מ (כ-16.4 ק”מ לליטר), וצריכת דלק ריאלית בנהיגה משולבת הייתה קרובה יותר ל-13-15 ק”מ לליטר. ההבדל בצריכה משמעותי ביותר, במיוחד בנהיגה ישראלית פקוקה.

חשוב לציין שבחיפוש ברשת, גם נהגים של רכבים חשמליים ולרוב גם פלאג-אין הייבריד מחפשים את המונח “צריכת דלק”, אף שזו לא הדרך המדויקת לתאר את צריכת האנרגיה שלהם (הנמדדת לרוב בקוט”ש/100 ק”מ). אולם, במקרה של ההיברידית הסטנדרטית (לא פלאג-אין), המונח “צריכת דלק” בהחלט רלוונטי, כי היא מתדלקת בנזין ומשלבת הנעה חשמלית רק לעזר. עלות הנסיעה לקילומטר בגרסה ההיברידית נמוכה משמעותית מאשר בגרסת הבנזין, וזה יתרון כלכלי עצום בטווח הארוך, במיוחד עם מחירי הדלק בישראל.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): כאן זה פשוט – אין מה לטעון מבחוץ

סעיף זה רלוונטי בעיקר לרכבים חשמליים מלאים (EV) או רכבי פלאג-אין היברידי (PHEV) שיכולים להיטען משקע חיצוני.

טויוטה קורולה היברידית 2019 המשווקת בישראל היא היברידית “רגילה” (Self-Charging Hybrid). המשמעות היא שהיא אינה נטענת משקע חיצוני בבית או בעמדות טעינה ציבוריות.

המערכת ההיברידית ברכב מטעינה את הסוללה הקטנה (לרוב מסוג ניקל-מטאל הידריד בדור הזה) באופן אוטומטי בשני מצבים עיקריים: ראשית, על ידי מנוע הבנזין בזמן נסיעה (במיוחד במהירויות קבועות או כשצריכת הכוח נמוכה יחסית), ושנית, וזה החלק החשוב, באמצעות מערכת הבלימה הרגנרטיבית (Regenerative Braking).

מערכת הבלימה הרגנרטיבית ממירה את אנרגיית התנועה של הרכב בחזרה לאנרגיה חשמלית בזמן האטה או בלימה, ומאחסנת אותה בסוללה. האנרגיה הזו מנוצלת בהמשך לנסיעה חשמלית קצרה במהירויות נמוכות או לסיוע למנוע הבנזין בתאוצה, וכך משפרת את צריכת הדלק הכוללת. חווית הטעינה עבור המשתמש מסתכמת למעשה רק בתדלוק בנזין, בדיוק כמו רכב קונבנציונלי, בתוספת מערכת “טעינה עצמית” שקופה לחלוטין לנהג.

לכן, אל תחפשו עמדות טעינה לטויוטה קורולה היברידית 2019. היא לא זקוקה להן. היתרון הוא בפשטות התפעול ובאפס תלות בתשתיות טעינה, החיסרון הוא כמובן שאי אפשר לנצל נסיעה חשמלית לטווחים ארוכים או במהירויות גבוהות, כמו ברכבי פלאג-אין או חשמליים מלאים.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות לפני הכל

כשמדברים על חווית הנהיגה בטויוטה קורולה 2019, המילה הראשונה שעולה בראש היא “נוחות”. זו לא מכונית שנועדה לשעשע נהגים ספורטיביים, אלא כזו שנועדה להעביר אתכם מנקודה א’ לנקודה ב’ בצורה נעימה, שקטה ורגועה ככל הניתן.

נוחות הנסיעה היא נקודת חוזקה משמעותית של הקורולה בדור הזה. המתלים מכוילים על הצד הרך יחסית, והם מצליחים לספוג היטב שיבושים ומהמורות, הן בכבישים עירוניים משובשים והן בכבישים בינעירוניים. הנסיעה חלקה ונעימה, גם על אספלט פחות מושלם. זה יתרון בולט בכבישים הישראלים, שידועים במגוון רמות האיכות שלהם.

רמת בידוד הרעשים טובה למדי, במיוחד בגרסה ההיברידית בנהיגה עירונית או במהירויות נמוכות, אז הרכב נוסע על חשמל בלבד ושוררת שקט כמעט מוחלט. במהירויות בינעירוניות, רעשי רוח וכביש נוכחים, אך לא בצורה מפריעה במיוחד. בגרסאות הבנזין, רעש המנוע מורגש יותר, במיוחד תחת עומס, והגיר הרציף נוטה להשאיר את המנוע בסל”ד גבוה.

התנהגות הכביש של הקורולה בטוחה וצפויה, אבל לא מרגשת. ההיגוי קל יחסית, במיוחד במהירויות נמוכות, מה שמקל על תמרון בעיר וחנייה (גם ללא מערכת חנייה אוטומטית, אם קיימת ברמת גימור מסוימת). במהירויות גבוהות הוא מקבל משקל מסוים, אך הוא לא מציע הרבה משוב או תחושה מהכביש. אחיזת הכביש טובה, והרכב נשאר יציב ובטוח בפניות. זוויות הגלגול מורגשות מעט בפניות חדות יחסית, שוב, תוצאה של כיול המתלים הרך, אך הכל נשאר בשליטה.

תחושת הבלמים טובה בדרך כלל, אם כי בגרסה ההיברידית, המעבר בין הבלימה הרגנרטיבית לבלימת הדיסקים הפיזית יכול להיות מורגש לעיתים, ודורש הסתגלות קלה כדי לבלום בצורה חלקה לגמרי, במיוחד בעצירה מלאה. מערכת הבלימה הרגנרטיבית (שמטעינה את הסוללה בזמן האטה) פועלת באופן אוטומטי ולא ניתנת לכוונון בעוצמה (כמו בחלק מרכבי PHEV/EV), והיא חלק אינטגרלי מחווית הנהיגה ההיברידית. היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב מרגיש נטוע ובטוח בנסיעה בכבישים מהירים. היעדר גיר עם הילוכים פיזיים (בגרסאות עם גיר רציף, CVT או e-CVT) תורם לנסיעה חלקה ונטולת טלטלות, אך מנגד מונע תחושת “העברת הילוכים” מסורתית, מה שיכול להרגיש קצת מוזר למי שרגיל לרכבים עם גיר אוטומטי פלנטרי רגיל או כפול מצמדים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון 5 כוכבים והרבה עזרה

בטיחות היא אחת מנקודות החוזקה המרכזיות של טויוטה קורולה 2019, וטויוטה הקדישה לנושא תשומת לב רבה בדור הזה. הרכב קיבל ציון של 5 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של ארגון Euro NCAP, עם ציונים גבוהים בקטגוריות השונות, כולל הגנה על מבוגרים, ילדים והולכי רגל, ותפקוד מערכות עזר בטיחותיות.

מבדקי בטיחות נוספים ושיפורים מבניים במסגרת פלטפורמת TNGA תרמו לקשיחות המרכב ולפיזור אנרגיית התנגשות בצורה יעילה יותר במקרה של תאונה. הרכב מצויד במערך כריות אוויר מלא ובסטנדרטים מבניים מודרניים.

הבשורה הגדולה ביותר בתחום הבטיחות בקורולה 2019 הייתה חבילת מערכות הסיוע לנהג (ADAS) תחת השם “Toyota Safety Sense”. בישראל, החבילה הזו הוצעה כסטנדרט (או כמעט כסטנדרט, תלוי ברמת הגימור הספציפית ובשנת הייצור המדויקת) ברמות הגימור הפופולריות כמו Sense ומעלה. המערכות המרכזיות בחבילה כללו:

  • בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control – ACC): שומרת על מרחק קבוע מהרכב שמלפנים, גם בעצירה וזחילה בפקקים (בגרסאות עם גיר אוטומטי רציף).
  • מערכת שמירת מרכז נתיב (Lane Tracing Assist – LTA): מסייעת לשמור את הרכב במרכז הנתיב בכבישים מסומנים היטב, ופועלת יחד עם בקרת השיוט האדפטיבית ליצירת יכולת נהיגה אוטונומית חלקית בפקקים.
  • מערכת התרעת התנגשות קדמית ובלימת חירום אוטונומית (Pre-Collision System – PCS): מזהה כלי רכב, הולכי רגל (ביום ובלילה) ורוכבי אופניים (ביום) ומסוגלת לבלום את הרכב או לסייע לנהג בהיגוי חירום כדי למנוע או לצמצם את עוצמת התנגשות.
  • מערכת זיהוי תמרורי מהירות (Road Sign Assist – RSA): מציגה את הגבלת המהירות הנוכחית על לוח המחוונים.
  • מעבר אוטומטי בין אור גבוה לנמוך (Automatic High Beam – AHB).

התפקוד של המערכות הללו בעולם האמיתי בדרך כלל טוב ויעיל. בקרת השיוט האדפטיבית חלקה יחסית, אם כי ההאצות והבלימות יכולות להיות לעיתים מעט פתאומיות בהשוואה למערכות מתוחכמות יותר ברכבי יוקרה. שמירת מרכז הנתיב עובדת היטב בכבישים מסומנים, אך דורשת עדיין תשומת לב מצד הנהג. מערכת בלימת החירום היא כאמור מצילת חיים פוטנציאלית. בסך הכל, המערכות האלו מהוות תוספת בטיחות משמעותית ותורמות לשקט הנפשי של הנהג והנוסעים. קלות התפעול של המערכות טובה, עם כפתורים ייעודיים על ההגה ובממשק לוח המחוונים.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): עלות, ערך שוק ושקט נפשי

כשאנחנו מדברים על טויוטה קורולה 2019 כיום, באפריל 2025, אנחנו מדברים בעיקר על שוק הרכב המשומש בישראל. לכן, השאלה “כמה עולה הרכב?” מקבלת משמעות שונה – היא מתייחסת למחיר המבוקש בשוק היד שנייה, המושפע מהמחירון הרשמי (למשומשות), מצב הרכב, קילומטראז’, רמת הגימור, והמצב הכלכלי הכללי בשוק הרכב.

טווח המחיר של טויוטה קורולה 2019 בשוק המשומשות בישראל (נכון לאביב 2025) נע בדרך כלל בין כ-80,000 ש”ח לכ-100,000 ש”ח ויותר, תלוי מאוד ברמת הגימור, מצב הרכב, מספר הבעלים, קילומטראז’ וכמובן הביקוש בשוק. גרסאות היברידיות, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות יותר ועם קילומטראז’ נמוך יחסית, ימכרו לרוב בחלק העליון של הטווח, ולעיתים אף מעליו, בשל הביקוש הגבוה לחסכון בדלק ואמינותן המוכחת. המחירון הרשמי (כמו לוי יצחק) מהווה נקודת התחלה, אך המחיר הסופי בפועל נקבע במשא ומתן ובהתאם למצב הספציפי של הרכב.

בישראל, הקורולה 2019 שווקה במספר רמות גימור עיקריות. הנפוצות ביותר היו בדרך כלל “Sense” (בגרסת בנזין והיברידית) ו-“Limited” או “E-Motion” (בגרסה היברידית). רמת הגימור Sense הציעה כבר חבילת אבזור בטיחות מלאה ופרטי נוחות בסיסיים-פלוס כמו בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם ומערכת מולטימדיה עם קישוריות. רמות גימור גבוהות יותר כמו Limited או E-Motion הוסיפו פריטים כמו חישוקי 17 אינץ’, מושבים עם שילוב עור, פנסי LED מלאים, חיישני חנייה קדמיים ועוד. ההבדלים המרכזיים היו באבזור הפנימי והחיצוני, בעוד יחידות ההנעה (1.6 בנזין או 1.8 היברידית) נשאר לרוב זהה בתוך כל קבוצת דגמים (בנזין/היברידי).

אחד היתרונות המשמעותיים ברכישת טויוטה הוא האחריות והאמינות. טויוטה הציעה בזמנו אחריות מלאה למספר שנים (לרוב 3 שנים או 100,000 ק”מ, המוקדם מביניהם), אך חשוב מכך, על המערכת ההיברידית (כולל הסוללה) הוענקה לרוב אחריות ארוכה יותר משמעותית, שיכולה להגיע גם ל-8 שנים או 160,000 ק”מ (חשוב לבדוק את תנאי האחריות המדויקים של הרכב הספציפי שאתם בודקים). אחריות ארוכה זו חשובה במיוחד כאשר בוחנים רכב משומש בן כמה שנים, ומעניקה שקט נפשי לגבי תקלות יקרות פוטנציאליות במערכת ההיברידית. עלויות התחזוקה השוטפת של הקורולה נחשבות לסבירות יחסית, עם מרווחי טיפולים סטנדרטיים. שווי השימוש שלה נחשב גבוה מאוד בשוק המשומשות, מה שאומר שהיא שומרת על ערכה היטב, וזה יתרון כלכלי משמעותי ביום המכירה העתידית.

לגבי תקלות או בעיות נפוצות, טויוטה קורולה נחשבת לאחת המכוניות האמינות בעולם. הדור ה-12 שומר בדרך כלל על המוניטין הזה. תקלות משמעותיות אינן נפוצות. לעיתים נרשמו תקלות קטנות יותר הקשורות למערכת המולטימדיה (עדכוני תוכנה), רעשים קלים מהמתלים או הפלסטיקה לאחר שנים, אך אלו אינן תקלות שמשביתות את הרכב או כרוכות בעלויות תיקון דרמטיות בדרך כלל, במיוחד כשהרכב עדיין תחת אחריות. בהשוואה למתחרות מסוימות, שיכולות לסבול מבעיות במערכות הילוכים מורכבות יותר (כמו גיר כפול מצמדים) או תקלות אלקטרוניקה שונות, הקורולה נחשבת ל”בולדוג” אמין וצפוי.

X. יתרונות: למה לבחור בטויוטה קורולה 2019?

טויוטה קורולה 2019 מגיעה עם רשימה ארוכה של יתרונות שהופכים אותה לבחירה אטרקטיבית ביותר, במיוחד בשוק המשומשות של 2025:

  • אמינות ללא פשרות: זה אולי היתרון הגדול ביותר של הקורולה. המוניטין של טויוטה בכלל, ושל הקורולה בפרט, בנוי על אמינות יוצאת דופן. רכב מטופל היטב צפוי לעבור מאות אלפי קילומטרים ללא תקלות משמעותיות, מה שמקנה שקט נפשי עצום לבעלים, במיוחד כשמדובר ברכב משומש.
  • צריכת דלק מעולה (בגרסה ההיברידית): ההנעה ההיברידית 1.8 ליטר מציעה צריכת דלק אמיתית מהטובות ביותר בקטגוריה, ומתחרה ואף עולה על רכבים היברידיים חדשים יותר או רכבי דיזל מהעבר מבחינת חסכון בעלויות הדלק בנהיגה משולבת ועירונית. זה יתרון כלכלי עצום לאורך זמן.
  • מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות: חבילת Toyota Safety Sense שהוצעה כסטנדרט ברמות הגימור המרכזיות הייתה מהמתקדמות בזמנה בקטגוריה זו והיא עדיין רלוונטית ויעילה ביותר גם היום. ציון 5 הכוכבים במבחני בטיחות הוא עדות נוספת לרמת הבטיחות הגבוהה.
  • נוחות נסיעה ואיכות חיים: הקורולה מציעה נוחות נסיעה גבוהה, בולמת שיבושים בצורה יעילה ומבודדת רעשים בצורה טובה למדי, במיוחד במהירויות נמוכות ובגרסה ההיברידית. זה הופך את הנסיעות היומיומיות והבינעירוניות לנעימות ורגועות.
  • שמירת ערך גבוהה: הקורולה, במיוחד ההיברידית, ידועה בשמירת ערכה הגבוהה בשוק המשומשות בישראל. הביקוש הרב והמוניטין האמין מבטיחים מחיר מכירה טוב יחסית גם לאחר מספר שנים.
  • הנעה היברידית חלקה ונוחה (בגרסה ההיברידית): המעבר בין מנוע הבנזין למנוע החשמלי חלק וכמעט בלתי מורגש. הנסיעה בעיר חשמלית ושקטה בחלק מהזמן, מה שמשפר משמעותית את חווית הנהיגה העירונית. הגיר הרציף (e-CVT) תורם גם הוא לחלקות.

XI. חסרונות: איפה הקורולה 2019 פחות מצטיינת?

למרות היתרונות הרבים, טויוטה קורולה 2019 אינה מושלמת, ויש לה גם כמה נקודות פחות חזקות או פשרות:

  • ביצועים לא מרגשים: הן בגרסת הבנזין 1.6 ליטר והן בגרסה ההיברידית 1.8 ליטר, הביצועים מספקים בהחלט לנהיגה רגילה, אך הם רחוקים מלהיות ספורטיביים או אפילו נמרצים. מי שמחפש רכב עם “קיק” או יכולת עקיפה זריזה במיוחד יצטרך לחפש במקום אחר.
  • רעש מנוע תחת עומס (במיוחד בגרסת הבנזין): בגרסת הבנזין, ובמידה מסוימת גם בגרסה ההיברידית תחת תאוצה חזקה, הגיר הרציף גורם למנוע להגיע לסל”ד גבוה, מה שיוצר רעש מנוע בולט ופחות נעים.
  • מרווח במושב האחורי: בעוד שהמרווח מקדימה טוב, המושב האחורי, במיוחד בגרסת הסדאן, לא מהמרווחים בקטגוריה. מרווח הרגליים סביר, אך מרווח הראש עלול להיות מוגבל למבוגרים גבוהים. שלושה נוסעים ירגישו צפיפות.
  • מערכת מולטימדיה מעט מיושנת: למרות שפונקציונלית וכוללת קישוריות סמארטפונים (לרוב חוטית), הממשק הגרפי של מערכת המולטימדיה המקורית נראה מעט מיושן ולא חד כמו במתחרות מודרניות יותר או ברכבים שיצאו בשנים מאוחרות יותר.
  • הנדסת אנוש לפרקים: למרות שרוב הפקדים במקום הגיוני, חלק מהמתגים מפוזרים או לא מוארים בלילה, מה שמקשה על איתורם בחושך.

XII. בהשוואה למתחרות: מיקום בטבלה המשפחתית

טויוטה קורולה 2019 התמודדה ראש בראש בזמנה, וממשיכה להתמודד בשוק המשומשות של 2025, מול שורה של מתחרות חזקות בסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות. לכל מתחרה יש את היתרונות והחסרונות שלה בהשוואה לקורולה.

בהשוואה למאזדה 3 מאותן שנים, הקורולה מציעה לרוב אמינות מוכחת וצריכת דלק טובה משמעותית (במיוחד ההיברידית). המאזדה 3, לעומת זאת, מציעה לרוב עיצוב חיצוני ופנימי יוקרתי ומהודר יותר, איכות חומרים פנימית עדיפה, והתנהגות כביש דינמית ומהנה יותר לנהיגה. מצד שני, המאזדה עשויה להיות פחות מרווחת מאחור ובעלת נפח תא מטען קטן יותר, וצריכת הדלק שלה גבוהה יותר באופן מובהק.

בהשוואה ליונדאי i30 או קיה פורטה (אחותה), הקורולה ההיברידית מנצחת לרוב בצריכת הדלק ובמוניטין האמינות ארוך הטווח. הדגמים הקוריאניים לרוב מציעים חבילת אבזור עשירה יותר ברמות הגימור המקבילות, מרווח פנים טוב יותר (במיוחד במושב האחורי) ותא מטען גדול יותר (באשר ל-i30, הפורטה סדאן קרובה לקורולה סדאן). הביצועים בגרסאות הבנזין עשויים להיות דומים, כאשר המנועים הטורבו הקוריאניים מציעים גמישות טובה יותר במרכז טווח הסל”ד.

בהשוואה לסקודה אוקטביה, הקורולה ההיברידית מציעה יתרון משמעותי בצריכת הדלק העירונית. האוקטביה מצטיינת באופן מסורתי במרווח פנים ענק (במיוחד במושב האחורי) ובנפח תא מטען עצום (בגרסת הליפטבק והסטיישן), מה שהופך אותה למלכת הפרקטיות בסגמנט. האוקטביה מציעה גם לרוב מנועי טורבו גמישים וחיסכון טוב בדלק גם בנסיעה בינעירונית, אך יחידות גיר ה-DSG שלה עשויות להיות פחות אמינות לטווח ארוך בהשוואה לגיר הרציף או המערכת ההיברידית של טויוטה. מבחינת בטיחות ואבזור, שלושתן מציעות חבילות טובות.

בסופו של דבר, בהשוואה למתחרותיה המרכזיות, טויוטה קורולה 2019 מיצבה את עצמה כבחירה המובילה בכל הקשור לאמינות ללא פשרות, חסכון אדיר בדלק (בגרסה ההיברידית), בטיחות ברמה גבוהה ונוחות נסיעה טובה. היא פחות מצטיינת בביצועים, מרווח פנים אחורי ורמת אבזור “פינוק” ברמות הבסיס, אך בנקודות החוזקה שלה היא לרוב עולה על המתחרות.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2019 היום?

אחרי שצללנו לפרטים, הגיע זמן לסכם את ההתרשמות הכוללת מטויוטה קורולה 2019 ולענות על שאלת השאלות: האם כדאי לקנות אותה היום, באפריל 2025, כרכב משומש?

הקורולה 2019 היא רכב מצוין לקהל יעד ספציפי מאוד. היא בולטת בשוק המשומשות בזכות האמינות האגדית של טויוטה, שהופכת אותה לאחת הבחירות הבטוחות ביותר מבחינת תקלות פוטנציאליות ושקט נפשי. בנוסף, בגרסה ההיברידית, היא מציעה צריכת דלק פשוט פנטסטית, שרלוונטית מתמיד בעידן של מחירי דלק גבוהים. הוספת מערכות בטיחות אקטיביות כסטנדרט ברמות גימור רבות גם היא יתרון משמעותי, וכך גם נוחות הנסיעה הטובה והשמירה על ערך בשוק המשומשות.

מצד שני, מי שמחפש ביצועים ספורטיביים, חווית נהיגה מרגשת, מרווח ענק במושב האחורי או תא מטען עצום (בגרסת הסדאן), או מערכת מולטימדיה ודיגיטל מהמתקדמות ביותר, ייתכן שהקורולה 22019 תהיה פחות הבחירה האידיאלית עבורו. גם רעש המנוע תחת עומס בגרסאות עם גיר רציף יכול להפריע לחלק מהאנשים.

בהשוואה למתחרה כמו מאזדה 3 מאותה שנה, הקורולה היא בחירה פרקטית וחסכונית יותר, בעוד המאזדה 3 פונה למי שמעריך עיצוב יוקרתי יותר ותחושה “פרימיומית” יותר, גם במחיר של פחות מרווח וצריכת דלק גבוהה יותר. בהשוואה ליונדאי i30 או קיה פורטה, הקורולה מציעה לרוב חסכון דלק טוב יותר בגרסה ההיברידית ומוניטין אמינות ארוך טווח, בעוד הקוריאניות מצטיינות באבזור עשיר יותר ובמרווח פנים מעט טוב יותר.

אם אתם משפחה שמחפשת רכב אמין, בטוח וחסכוני לנסוע איתו יום יום, לגמוע קילומטרים רבים, ורוצים מינימום כאבי ראש ותקלות – טויוטה קורולה 2019, ובמיוחד הגרסה ההיברידית, היא בחירה מצוינת וכדאי לקנות אותה. היא מתאימה גם לנהגים פרטיים שנוסעים הרבה ולמי שהחסכון בעלויות הדלק נמצא בראש סדר העדיפויות. היא פחות מתאימה למי שמחפש את הרכב הכי מרווח, הכי מהיר, הכי “גאדג’טי” או הכי דינמי בסגמנט.

פסק הדין הסופי הוא שהטויוטה קורולה 2019 ממשיכה את המסורת המפוארת של הדגם, עם שיפורים מודרניים ופוקוס מובהק על הנעה היברידית חסכונית. בשוק המשומשות של 2025, היא מציעה תמורה מצוינת לכסף בזכות השילוב של אמינות, חסכון, בטיחות ושמירת ערך. היא בחירה מומלצת בחום למי שהצרכים שלו מתאימים לנקודות החוזקה שלה, והיא ללא ספק אחת המכוניות השפויות והמוצלחות ביותר שניתן למצוא בקטגוריה ובשנתון זה.

כמה עולה רכב ממוגן ירי? המחירים שיעניינו אותך

רכב ממוגן ירי מחיר – האם זה רק לעשירים או שגם אנחנו במשחק?

כמה באמת עולה להרגיש בטוח כשנוסעים בפקק של הבוקר?

כשמדברים על רכבים, רובנו מיד חושבים על סוסים מכניים, גאדג’טים מטורפים ומערכת שמע שתפיל את השכנים מהכיסא. אבל כשמצטרף למשוואה גם הביטחון האישי, פתאום הכול נראה אחרת. רכב ממוגן ירי כבר לא שמור רק לחלונות שחורים בטקסס או ראשי מדינה בשיירות נוצצות – הוא הופך להיות בחירה מודעת, שקולה ולעיתים מפתיעה גם עבור אנשים רגילים כמונו.

אבל רגע, כמה זה באמת עולה? האם מדובר בפנטזיה של מיליונרים, או שיש דרך להכניס עוד שכבת ביטחון בלי למכור כליה? התשובות מפתיעות – בעיקר כי הן לא מה שחשבתם.

אז מה זה בדיוק “רכב ממוגן ירי”?

זה נשמע מלחיץ, אבל בפועל מדובר בדבר די פשוט – רכב רגיל, לרוב רכב שטח או יוקרה, שעבר חיזוק בכל אחד מהאזורים החשופים: דלתות, זכוכיות, חלק תחתון ושלדה. המטרה שלו? למנוע חדירה של קליעים במקרה (הדי נדיר) של ירי.
החומרים שבהם משתמשים הם טכנולוגיה ברמה גבוהה – כמו זכוכיות משולשות, לוחות פלדה קלים, קצוות בולעי אנרגיה ועוד.

מה כוללת מיגון סטנדרטי?

  • החלפת חלונות בזכוכיות חסינות ירי (בדרך כלל ברמה B4-B6)
  • חיזוק הדלתות, הרצפה וגג הרכב לפיזור אנרגיה של פגיעת קליע
  • כלוב אבטחה סביב תא הנוסעים
  • חיזוק מערכת המתלים והבלמים – כי לא כל רכב אוהב משקל נוסף
  • שדרוג צמיגים לצמיגים “ריצה על שטוח” (Run Flat)

המספרים שלא סיפרו לכם – כמה זה באמת עולה?

כדי להבין את הטווחים נעבור רגע לשפה שכולנו מבינים – ש”ח ואלפי דולרים:

  • מיגון בסיסי (B4 – נגד רוב כלי הנשק הקלים): בין 160,000 ל-250,000 ₪
  • מיגון גבוה (B6 ומעלה – כולל נשקים כבדים יותר): יכול לטפס ל-400,000 ₪ ואף מעל
  • רכב חדש ממוגן מהניילונים: מעל מיליון ₪ – תלוי בפלטפורמה, רמת המיגון וחיזוקים נוספים

כן, זה לא זול. אבל ביחס למה שאתה מקבל – זה מפתיע כמה הרבה אנשים מוכנים להשקיע בזה, בעיקר בעולם שבו הביטחון האישי חוזר לככב כמותג אופנתי.

5 שאלות שלקוחות תמיד שואלים (ולמה הן הגיוניות)

1. זה חוקי להחזיק רכב ממוגן פרטי?

כן. רכב ממוגן מותר לשימוש אזרחי בישראל, בכפוף לאישור משרד התחבורה ולעמידה בתקנות.

2. כמה זה מוסיף למשקל הרכב?

בין 200 ל-600 ק”ג, תלוי ברמת המיגון. לכן צריך לבדוק התאמה לשלדת הרכב ולבצע התאמות במערכת ההנעה.

3. זה משפיע על הביצועים?

קצת. כן. לא תרגיש בפורמולה 1, אבל עם התאמות נכונות – ובעיקר במנועים החזקים – לא מדובר בהבדל מהותי ביום-יום.

4. תוקף ביטוח הרכב משתנה?

לעיתים כן. חברות הביטוח לרוב מעניקות כיסוי רגיל, אך יש לעדכן אותן על השינויים ולוודא שהשווי החדש מגובה בפוליסה.

5. אפשר למגן כל רכב?

כמעט כל רכב – אבל לא תמיד זה משתלם. רכבי שטח, ג’יפים ורכבים עם שלדה חזקה הם המועמדים המובילים למיגון.

למי זה מתאים באמת – ואתה תופתע לגלות

הקלישאה אומרת שמדובר ברכב לאנשי עסקים, פוליטיקאים ואנשים תחת איום – ובאמת מדובר בקהל יעד מרכזי – אבל בדיוק כמו שגדר חשמלית המזמינה אינה נבנית רק בגלל שבאמת מצפים למישהו, רכבים ממוגנים משדרים ביטחון שמעל הערך הפיזי.

אנשים בוחרים בזה גם כי:

  • זה מעניק שקט נפשי למשפחה – בטח באזורים מתוחים
  • הערך של הרכב לעיתים עולה דווקא בגלל המיגון
  • זה מתכתב עם טרנדים של ביטחון ותחושת שליטה
  • עבור עסקים, זה יכול לשדר עוצמה וסמכות

מי מציע את זה בישראל?

יש מספר חברות מקצועיות שפועלות בתחום ומציעות שירות מותאם אישית. כאשר בוחנים ספק – כדאי לשים לב לניסיון, להסמכות, לבדוק המלצות (לא רק אונליין – גם מחברות ביטוח!) ולשאול את כל השאלות הלא נוחות.

איכות המיגון יכולה להשפיע על כל תחושת הנהיגה – ובמקרים מסוימים, אפילו על החיים עצמם. אז אין מקום לקיצורי דרך או מחיר שנשמע “טוב מדי”.

מה לעשות אם אין לי תקציב לקרייזי מיגון?

מלבד האפשרות לרכוש רכבים ממוגנים מיד שניה (תחום שמתחיל לתפוס תאוצה), קיימות גם אפשרויות מיגון חלקי – כמו הזכוכיות בלבד, דלתות או התקנת כלוב בטחון מאחורי המושבים. המחירים בהתאם – לעיתים כ-20,000-60,000 ₪ בלבד.

זה לא ימנע כל איום – אבל זה שלב מאוד חשוב עבור מי שמחפש לשלב רמת הגנה כלשהי מבלי להשתגע תקציבית. לפעמים גם 30% ביטחון זה עדיף על 0%.

אז האם כדאי או לא?

בסופו של דבר, רכב ממוגן הוא לא רק עניין של סיכון – הוא בעיקר עניין של תחושת ביטחון, אחריות והסתכלות לכמה צעדים קדימה. המחירים? משתנים בהתאם לרמת המיגון, הרכב ולדרישות שלך. התוצאה? תחושת נסיעה בג’יימס בונד, רק בלי הפיצוצים.

אם אתה שוקל לרכוש כזה, אל תפחד לשאול ולבדוק. בתחום הזה, מה שלא רואים – שווה יותר ממה שכן רואים. והכי חשוב – אתה לא חייב להיות מיליארדר עם וילה בהרצליה כדי להחליט שחשוב לך לחזור הביתה בבטחה.

ועצה קטנה לסיום: לא כל מי שנוסע על רכב ממוגן חי בסרט. לפעמים הוא פשוט החליט לעשות לעצמו סוף טוב.

תקלות נפוצות במכונת כביסה סמסונג 7 ק”ג Eco Bubble

מכונת הכביסה מקרקשת פתאום באמצע סיבוב הסחיטה? לא סוחטת טוב? לא נדלקת בכלל? אם יש לכם מכונת כביסה של סמסונג בנפח 7 ק”ג עם טכנולוגיית EcoBubble, ואתם מתחילים לשמוע רעשים מוזרים או לקבל התראות מסתוריות – אתם לא לבד. החדשות הטובות? לא כל תקלה משמעה שקוראים לטכנאי ומרעידים את הארנק. חלק מהתקלות הן פשוטות יחסית, חלקן ניתן לפתור לבד, ואחרים – לפחות להבין מה קורה כדי לא “ללכת לאיבוד” בשיחה עם טכנאי.

במאמר הזה נצלול לעומק של התקלות הנפוצות במכונת הכביסה Samsung EcoBubble 7 ק”ג. נבין איך לזהות תקלות לפי קודים שמופיעים בלוח הבקרה, איך להבין אם מדובר בבעיה טכנית או פשוט בסנן סתום, וכמובן – איך להימנע מהתקלות מראש. הכול פשוט, ברור ומוגש עם הרבה הומור, כי היי – תקלות במכונה לא בהכרח צריכות לדכא אותנו.

אבל רגע, מה זה בכלל EcoBubble ולמה דווקא הדגם הזה?

כל הקסם מאחורי הבועה

טכנולוגיית EcoBubble של Samsung נועדה לשפר את ניקוי הבגדים תוך חסכון באנרגיה. המכונה ממירה את האבקה לבועות קטנות שמגיעות לסיבים של הבגד גם בטמפרטורות נמוכות, וזה אומר פחות בלאי, פחות אנרגיה – ויותר אפקטיביות.

אז למה דווקא 7 ק”ג?

מדובר בגודל אידיאלי למשפחות קטנות או לדירה עם 1–2 דיירים. לא כבד מדי, לא קל מדי, פשוט מה שצריך. זה דגם פופולרי במיוחד, ולכן גם… בעיות נפוצות יחסית. בדיוק לזה באנו לדבר.

6 תקלות שכיחות (ולמה הן קורות בכלל?)

1. המכונה לא נדלקת – קרה גם לטובים ביותר

  • בעיה אפשרית: תקלה בכפתור ההפעלה או בנקודת החשמל.
  • פתרון בסיסי: תבדקו שהמכונה מחוברת לחשמל. זה נשמע מטופש, אבל כן, זה קורה.
  • לפעמים זה הבעיה: כבל חשמל משוחרר, שקע שרוף או קפיצת פיוז.

2. מים לא נכנסים – האם הברז פתוח בכלל?

  • בעיה נפוצה: סתימה בפילטר של הצינור או שבר בברז הכניסה.
  • קוד תקלה: בדרך כלל מופיע קוד 4E.
  • מה עושים? לבדוק שהברז פתוח ושהצינור לא מקופל או סתום. לעיתים פירוק הפילטר הקטן בצינור הכניסה מנקה את הבעיה בשניות.

3. המכונה לא מרוקנת מים – לא, היא לא חושבת שזה ג’קוזי

  • התסמין: מים נשארים בתחתית המכונה אחרי התוכנית.
  • קוד תקלה אופייני: 5E
  • כנראה האשם: פילטר ריקון סתום, מטבעות מהכיס או גרב תועה.
  • תיקון עצמאי? בהחלט. לפתוח את הפילטר התחתון, לרוקן מים עם דלי קטן ולנקות היטב.

4. תוף לא מסתובב – זה לא כי הוא עצוב

  • אפשרות מס’ 1: חגורת מנוע קרועה.
  • אפשרות מס’ 2: בעיה בכרטיס הפיקוד (פה כבר פחות נחמד).
  • קוד תקלה? לפעמים 3E משמעותו בעיית מנוע.
  • מה עושים? קשה לפתור לבד, אבל לפחות תדעו להסביר לטכנאי ולחסוך ויכוחים מיותרים.

5. ריח מחריד מהמכונה? זה לא הבגדים

  • הריח מגיע מסבון, עובש, מים עומדים או שילוב מהם.
  • מה עושים? הפעלת תוכנית ניקוי תוף (אם קיימת), ניקוי ממושך עם חומץ או חומצת לימון, ובעיקר – השארת דלת פתוחה לאחר שימוש תמיד תכלס שווה הכל.

6. המכונה מקפצת בסחיטה – תעמדו, היא לא מתלהבת

  • סיבה עיקרית: חוסר איזון בעומס או רצפה לא ישרה.
  • מה אפשר לבדוק לבד: לוודא שרגלי המכונה מאוזנות, שהמשקל בפנים מפוזר ולא כולו בצד אחד.

שאלות נפוצות – כן, גם אתם שאלתם את זה

שאלה 1: קיבלתי קוד 4E – זה תמיד סתימה?

לא תמיד, אבל בדרך כלל כן. תבדקו את צינור הכניסה והפילטר שלו. שווה לחבר את הצינור ישר לברז אחר – לפעמים הבעיה היא בכלל בברז עצמו.

שאלה 2: המכונה סיימה אבל הבגדים רטובים – למה?

או שהמכונה לא סחטה היטב, או שמשקל הכביסה היה לא מאוזן. נסה מחדש תוכנית סחיטה בלבד. אם זה חוזר על עצמו – ייתכן שיש בעיה במשאבה או בחיישן סיבוב.

שאלה 3: יש קוד 5E – אני חייב טכנאי?

לא בהכרח. פותחים את הפילטר (בפינה התחתונה של המכונה), מרוקנים מים ונקים את הטפיל של השבוע – מטבע, סיכת ראש או גרב לבנה בודדה.

שאלה 4: האם כדאי להשתמש בניקוי בתדירות מסוימת?

כן. פעם בחודש בלחיצה על תכנית ניקוי תוף (או הפעלה על 90 מעלות עם חומצת לימון) תשמור על המכונה ועל הריח הנעים.

שאלה 5: מתי כן חייבים טכנאי?

כשיש רעש חריג מהתוף, אפשר להריח שריפה, או שהמכונה פשוט “מתה” לגמרי – פה אנחנו יוצאים מהמשחק.


5 טיפים שישמרו על המכונה שלך – כמו חדשה

  • השאר תמיד את דלת המכונה פתוחה אחרי כל שימוש – מונע עובש וריח רע.
  • אל תעמיס מעבר לקיבולת – ה-7 ק”ג האלה הם לא המלצה, הם גבול.
  • נקים פילטר לפחות פעם בחודש – תופתעו כמה לכלוך מצטבר שם.
  • השתמש באבקה מותאמת למכונת כביסה אוטומטית – אחרת תיצרו קצף כמו בסרט קומדיה.
  • בדוק שצינור הכניסה לא מתייבש או נוזל מדי פעם – לפני שהמטבח כולו יהפוך לבריכה אולימפית.

אז לסיכום – מכונת סמסונג שלך לא חייבת ללכת לטיפול נמרץ

אם הגעת עד לפה, כנראה שהמכונה שלך עבדה קצת פחות טוב לאחרונה. החדשות הטובות? עכשיו אתה חמוש עד השיניים בידע. אתה יודע לזהות קוד תקלה, מבין מה המשמעות של כל קפיצה מוזרה מול הדלת, ויכול אפילו לטפל לבד בכמה מהבעיות הנפוצות (ולחסוך את ההמתנה הארוכה לטכנאי ויום החופש מהעבודה).

מכונת כביסה עם טכנולוגיית EcoBubble היא אחלה מכונה – חכמה, חסכונית ובעיקר עקשנית. עם קצת תחזוקה, אהבה, וניקיון מדי פעם, היא תחזיר לך בגדים ריחניים ויבשים – בלי תקלות, ותוך כדי השמעת קונצרט בועות מענג 🙂

סקירה מקצועית על טויוטה קורולה 2018 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
היום אנחנו יוצאים למסע בזמן, לא רחוק מדי, אבל בהחלט לעידן קצת אחר בעולם הרכב הישראלי.
אנחנו נוחתים בשנת 2018, שנה שבה מחירי הדלק היו שונים, טכנולוגיות הבטיחות עוד לא היו מחייבות באותה מידה, ורכב חשמלי היה עדיין מראה נדיר למדי על הכבישים.
הכוכבת של הסקירה הזו היא לא פחות מהמכונית הנמכרת ביותר בהיסטוריה, אייקון מוטורי אמיתי: טויוטה קורולה.
בפרט, אנחנו מתמקדים בדגם ששווק בישראל בשנת 2018, לפני המעבר לדגם ההיברידי שהשתלט על השוק בשנים האחרונות.
זו סקירה מקצועית, מקיפה ומעמיקה, שתנסה לענות לכם על כל השאלות הבוערות לגבי הקורולה סדאן משנתון זה.
האם היא עדיין רלוונטית בשנת 2025 כשוק רכב משומש?
כמה עולה קורולה 2018 היום?
האם כדאי לקנות אותה לעומת חלופות משומשות אחרות?
האם המוניטין האגדי של טויוטה לאמינות באמת מחזיק מים גם בדגם הזה לאחר שש שנים על הכביש?
אנחנו נצלול פנימה.
נדבר על עיצוב.
על מרווח פנים ואיכות חומרים.
נעבור על הטכנולוגיה והאבזור שהוצעו אז.
נפרט על יחידת ההנעה ונדבר בכנות על צריכת דלק (אמיתית!).
נספר לכם איך היא מתנהגת על הכביש ואיך נוהגים בה.
נצלול למבדקי בטיחות ומערכות עזר לנהג שהיו רלוונטיות אז.
וכמובן, נפרט על מחיר, רמות גימור, ונדון באספקטים הכלכליים של רכישת רכב כזה בשנת 2025.
נציג יתרונות וחסרונות באופן שקוף.
נערוך השוואה קצרה למתחרות העיקריות שלה מאותה תקופה.
ולבסוף, ניתן פסק דין חד משמעי.
אז בואו נתחיל.

I. מבוא – האגדה היפנית בשוק הישראלי

טויוטה קורולה (Toyota Corolla) היא לא סתם מכונית.
היא מוסד.
שם נרדף לאמינות, עמידות, ולבחירה בטוחה ושמרנית בעולם הרכב.
היא מיוצרת ברציפות מאז 1966 ונמכרה ביותר מ-50 מיליון יחידות ברחבי העולם.
הדגם שאנחנו סוקרים היום הוא מהדור ה-11 של הקורולה (פלטפורמות E170 / E180).
הוא עבר מתיחת פנים לשנת המודל 2017 שהמשיכה גם בשנת 2018, וכללה עדכוני עיצוב קלים ויחידות הנעה מוכרות.
בישראל, הקורולה הסדאן תמיד הייתה שחקנית מרכזית.
היא הייתה מלכת ציי הרכב והליסינג במשך שנים ארוכות.
היא גם הייתה בחירה פופולרית מאוד בקרב משפחות ונהגים פרטיים שחיפשו רכב נוח, מרווח, וכזה שלא יבלה זמן במוסך.
מיצובה בשוק הרכב הישראלי של 2018 היה ברור: מכונית משפחתית קלאסית (C-segment), מתומחרת באופן תחרותי, שמהמרת על פרקטיות ואמינות על פני ביצועים ספורטיביים או טכנולוגיה פורצת דרך.

המתחרות העיקריות של הקורולה 2018 בשוק הישראלי היו גם הן שחקניות מוכרות מאוד.
חשבו על מאזדה 3 (Mazda 3) שהציעה חווית נהיגה קצת יותר דינמית ועיצוב אטרקטיבי יותר לטעמם של רבים.
היו שם גם יונדאי i30 סדאן (Hyundai i30 / Elantra) וקיה פורטה/סראטו (Kia Forte / Cerato), שהתחרו ישירות על ליבן של חברות הליסינג והלקוחות הפרטיים עם אבזור נדיב יחסית ומחיר אטרקטיבי.
גם סקודה אוקטביה (Skoda Octavia) הייתה בשטח, עם מרווח פנים ותא מטען ענק, ולעיתים גם מנועי טורבו זריזים יותר.
בהשוואה למתחרות אלה, הקורולה בלטה בעיקר במוניטין האמינות הבלתי מעורער שלה ובשמירת ערך פנומנלית.
היא פחות התפארה בעיצוב נועז או בטכנולוגיה מתקדמת מהמתחרות הקוריאניות, והיא בהחלט לא הייתה ספורטיבית כמו המאזדה, או מרווחת כמו האוקטביה.
היא פשוט עבדה.

קהל היעד העיקרי של טויוטה קורולה 2018 היה כאמור רחב.
החל מחברות ליסינג וציי רכב שחיפשו רכב עמיד וחסכוני בתחזוקה (יתרון ענק של הקורולה).
דרך משפחות עם ילדים שזקוקות למקום נוח ל-4-5 נוסעים ותא מטען שימושי.
וכלה בנהגים פרטיים מבוגרים יותר שמעריכים נוחות, אמינות, ושקט נפשי.
היא פחות התאימה לצעירים חובבי גאדג’טים או נהיגה דינמית, ויותר למי שמחפש רכב יומיומי שפשוט יעשה את העבודה בלי דרמות.
חוות דעת גולשים רבות לאורך השנים הדגישו בדיוק את הנקודות הללו: היא אולי משעממת, אבל אף פעם לא מתקלקלת ברגע הלא נכון.

בסקירה זו, כאמור, נעבור סעיף סעיף על כל האספקטים המרכזיים של הקורולה 2018.
נסקור את העיצוב החיצוני והפנימי.
נדבר על יחידת ההנעה המוכרת ועל נושא צריכת דלק שהוא תמיד רלוונטי.
נצלול לנושאי בטיחות ואבזור, ונסיים עם ניתוח כלכלי של עלות הרכישה (כיום כרכב משומש, כולל התייחסות למחירון), עלויות התחזוקה הצפויות, ופסק דין סופי האם היא עדיין קניה חכמה בשנת 2025.

II. עיצוב חיצוני – הפונקציונליות מנצחת את הדרמה

העיצוב החיצוני של טויוטה קורולה 2018, במיוחד לאחר מתיחת הפנים של 2017, ניסה להיות קצת יותר מודרני ופחות אנונימי מהדורות קודמים, אבל עדיין שמר על גישה שמרנית למדי.
הפילוסופיה העיצובית הייתה ברורה: לא להרגיז אף אחד, להתאים למגוון רחב של טעמים, ולשדר מוצקות ואמינות.
התוצאה היא מכונית סדאן קלאסית, נאה למדי, אבל ללא שום אלמנטים שיגרמו לכם להסתובב אחריה ברחוב או לפנטז עליה בחנייה.
היא פשוט… שם.

אם נתעמק באלמנטים ספציפיים, החזית לאחר מתיחת הפנים כללה גריל צר ומאורך המשתלב עם הפנסים הקדמיים (שלעיתים כללו תאורת יום LED, תלוי ברמת הגימור).
הפגוש הקדמי היה מעוצב באופן קצת יותר אגרסיבי מבעבר, עם כונסי אוויר מדומים גדולים יחסית בצדדים.
זה נתן לה מראה מעט יותר עדכני ופחות אנמי מהדגם שלפני מתיחת הפנים, אבל עדיין רחוק מלהיות דרמטי.

מבט מהצד חושף צללית סדאן טיפוסית.
יש קו מותניים בולט שנמשך מקצה הפנס הקדמי ועד אחור, וקו גג שמתעגל בצורה חלקה יחסית לכיוון דלת תא המטען.
בתי הגלגלים בגודל סטנדרטי, והעיצוב הכללי מהצד משדר פרקטיות ונוחות.
אין כאן קווים זורמים או אלמנטים עיצוביים מורכבים שגורמים לרכב להיראות קטן או ספורטיבי יותר ממה שהוא באמת.
היא נראית בדיוק כמו שהיא מרגישה: מכונית משפחתית נוחה ושפויה.

החלק האחורי המשיך את הקו השמרני.
פנסים אחוריים גדולים יחסית, המשתרעים גם לדלת תא המטען, ומוקפים לפעמים בפס כרום (תלוי ברמת גימור).
הפגוש האחורי פשוט למדי, ובדרך כלל ללא יציאות מפלט בולטות (הן מוסתרות).
זהו עורף נאה, פונקציונלי, שוב, ללא יומרות עיצוביות מיוחדות.
ההיצע של חישוקי הגלגלים כלל לרוב חישוקי פלדה עם כיסויים ברמות הגימור הבסיסיות, וחישוקי סגסוגת קלים (15 או 16 אינץ’) ברמות הגימור הגבוהות יותר.
העיצובים היו פשוטים ונאים, ושוב, התאימו לקו הכללי של הרכב.

נוכחות הכביש של הקורולה 2018 צנועה.
היא לא רכב שגונב את ההצגה או נראה יקר יותר ממה שהוא.
המידות הפיזיות שלה היו סטנדרטיות לקטגוריית המשפחתיות של אז (אורך של כ-4.6 מטרים, רוחב כ-1.8 מטרים).
בהשוואה לדור היוצא שלפניה, היא הייתה מעט ארוכה ורחבה יותר, מה שתרם למרווח הפנים.
בהשוואה למכוניות המשפחתיות והקרוסאוברים המודרניים של 2025, היא נראית קטנה יותר ונמוכה יותר, מה שמקל על התמרון בעיר.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – פונקציונליות מעל הכל

כשפותחים את הדלת ונכנסים לטויוטה קורולה 2018, האווירה הכללית היא של פשטות ופונקציונליות.
זהו תא נוסעים שתוכנן לעמוד במבחן הזמן ובשימוש יומיומי אינטנסיבי, גם בציי רכב.
הקונספט העיצובי רחוק מלהיות מינימליסטי כמו בחלק מהמכוניות המודרניות, והוא גם לא מנסה להיות ספורטיבי או יוקרתי.
הוא בעיקר הגיוני.
יש הרבה כפתורים פיזיים לשליטה על מערכות שונות, מה שהופך את התפעול הראשוני לקל ואינטואיטיבי.
אין צורך לצלול לתפריטי מסך מורכבים כדי להגביר את עוצמת השמע או לשנות את כיוון המיזוג.

במונחים של איכות חומרים, הקורולה 2018 נמצאת איפשהו באמצע.
הדשבורד עשוי ברובו מפלסטיק קשיח, אם כי בחלקים העליונים לפעמים יש חומר רך יותר למגע.
גם דיפוני הדלתות בחלקם התחתון עשויים פלסטיק קשיח, ורק משענת היד מכוסה בבד או בחומר דמוי עור ברמות גימור גבוהות יותר.
זה לא מרגיש יוקרתי, אבל איכות ההרכבה בדרך כלל טובה מאוד.
אין קרקושים או חלקים רופפים, אפילו לאחר שנים של שימוש.
כל מה שצריך להיות מחובר – מחובר היטב.
הפוקוס היה על עמידות ולא על תחושת פרימיום.

הנדסת האנוש, כאמור, היא נקודת החוזק של הקורולה.
מיקום הפקדים הגיוני וקל להגיע אליהם.
לוח המחוונים (בדרך כלל אנלוגי עם מסך דיגיטלי קטן) קריא וברור.
גם אם יש מסך מגע למולטימדיה (ראו פרק הבא), יש גם כפתורים פיזיים סביבו לעיתים קרובות.
הנדסת האנוש פשוט “עובדת”.
הראות החוצה טובה לכל הכיוונים, הודות לקורות A לא עבות מדי וקו חלונות ישר יחסית.
גם הראות אחורה טובה יחסית לרכבי סדאן אחרים.

נוחות ותמיכת המושבים הקדמיים סבירה.
המושבים עטופים בבד (בדרך כלל בגוונים כהים כדי להסתיר לכלוך, שוב, הליסינג משפיע), והם נוחים לנסיעות קצרות ובינוניות.
לתמיכה צידית בפניות או לתמיכה אופטימלית בגב התחתון בנסיעות ארוכות מאוד – פחות היינו בונים עליהם.
ברמות הגימור הבסיסיות הכיוונון ידני בלבד.
המושבים האחוריים מציעים מקום טוב יחסית.
מרווח הרגליים מאחור היה אחד הטובים בקטגוריה בשנת 2018.
גם מרווח הראש סביר עבור אנשים בגובה ממוצע, אך נוסעים גבוהים מאוד (1.85 מטר ומעלה) עלולים לחוש שהגג קרוב לראשם.
רוחב המושב האחורי מאפשר נסיעה של שלושה ילדים או שני מבוגרים בנוחות, אבל שלושה מבוגרים ירגישו צפוף למדי בנסיעה ארוכה.

נפח תא המטען בטויוטה קורולה 2018 היה כ-452 ליטר (או כ-470 ליטר בדגמים מסוימים, יש לבדוק לפי רמת גימור ספציפית).
זה נפח טוב לסדאן משפחתית, שימושי מאוד.
הסף הטענה סביר (לא נמוך במיוחד, אך גם לא גבוה מדי).
צורת התא יחסית קובייתית, מה שמאפשר לנצל את הנפח היטב למזוודות או שקיות קניות.
ברוב רמות הגימור ניתן היה לקפל את משענות המושב האחורי (בחלקן כמקשה אחת, בחלקן בחלוקה של 60/40) כדי להגדיל את שטח ההטענה לפריטים ארוכים.
לא היו פתרונות אחסון חכמים או ייחודיים במיוחד בתא המטען, רק נפח גדול ושימושי.
בתוך תא הנוסעים היו מקומות אחסון סבירים, כמו תא כפפות, תא אחסון בין המושבים הקדמיים ומחזיקי כוסות.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – פשוט, אבל עובד

במונחים של טכנולוגיה ואבזור, טויוטה קורולה 2018 שיקפה את הגישה הכללית של הדגם באותה תקופה: היא הציעה את מה שנדרש, ללא יותר מדי פינוקים או גימיקים.
בהשוואה למכוניות מודרניות משנת 2025, היא עלולה להרגיש בסיסית למדי, אך בשנת 2018 היא הייתה תחרותית בחלק מרמות הגימור שלה.

מערכת המולטימדיה המרכזית הייתה שונה בהתאם לרמת הגימור.
ברמות הגימור הבסיסיות ייתכן שקיבלתם רק רדיו בסיסי עם מסך קטן או בלי מסך בכלל.
ברמות הגימור הפופולריות יותר (כמו סול), הייתה לרוב מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל של כ-7 אינץ’.
איכות התצוגה הייתה סבירה, לא חדה במיוחד ולא בהירה במיוחד באור שמש ישיר.
מהירות התגובה של המסך הייתה לרוב איטית למדי בהשוואה למערכות מודרניות.
מבנה התפריטים היה פשוט ויחסית קל להבנה, אך לא יפה או אינטואיטיבי כמו במערכות מתקדמות יותר.
מערכת ההפעלה היא של טויוטה עצמה, ולא Android Auto או Apple CarPlay שעדיין לא היו נפוצים וסטנדרטיים כמו היום (ולרוב לא היו זמינים כלל בקורולה 2018 בשוק הישראלי).
קישוריות סמארטפונים הייתה מוגבלת ל-Bluetooth לשיחות והזרמת מוזיקה, ולחיבור USB בסיסי.
אין כאן עוזר קולי או אינטגרציה עמוקה עם הטלפון.

לוח המחוונים, כאמור, היה לרוב אנלוגי עם מד מהירות ומד סל”ד פיזיים.
ביניהם היה מסך דיגיטלי קטן (שחור-לבן או צבעוני בסיסי) שהציג נתוני דרך כמו צריכת דלק רגעית וממוצעת, מרחק נסיעה, והתראות בסיסיות.
אפשרויות התצוגה וההתאמה האישית היו מינימליות.
אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי מלא עם מפות או תצוגות מגוונות.

איכות מערכת השמע הסטנדרטית הייתה בסיסית ביותר.
מספר רמקולים מינימלי, סאונד שטוח וחסר באס.
ברמות גימור גבוהות יותר ייתכן שהייתה מערכת משודרגת מעט, אך לא ציפו לאיכות אודיופילית.
היא עשתה את העבודה עבור האזנה לחדשות או מוזיקה ברקע, אבל לא לחובבי סאונד.

אבזור הנוחות המרכזי השתנה משמעותית בין רמות הגימור בישראל.
רמת הגימור הבסיסית (למשל Luna) הציעה אבזור מינימלי למדי שכלל בקרת אקלים ידנית, חלונות חשמל, מראות צד חשמליות.
רמות גימור גבוהות יותר (כמו Sol או GLI, אם שווקו) הוסיפו בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והתנעה ללא מפתח, פנסי ערפל, ולעיתים גם חישוקי סגסוגת, חיישני רוורס מקוריים (לפעמים מותקנים מקומית).
גג פנורמי או חימום/אוורור מושבים היו נדירים מאוד או לא זמינים כלל בדגם זה בישראל.
אין כאן תצוגה עילית (HUD) או פיצ’רים יוקרתיים אחרים.
האבזור נועד לשרת את הפונקציונליות היומיומית.

טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן?
ב-2018, הדבר הכי “ייחודי” בקורולה (שעוד לא הייתה היברידית ברובה) היה דווקא הפשטות והאמינות המכאנית שלה, שהפכה בפני עצמה לסוג של טכנולוגיה בעידן מורכב יותר.
מערכות הבטיחות האקטיביות היו אופציונליות או סטנדרט ברמות גימור גבוהות בלבד (נדבר על זה בפרק הבטיחות).

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה – הסוס נאמן, לא דוהר

יחידת ההנעה העיקרית ששווקה בטויוטה קורולה סדאן בישראל בשנת 2018 הייתה מנוע בנזין אטמוספרי (ללא טורבו) בנפח 1.6 ליטר.
מדובר במנוע 1ZR-FE המוכר של טויוטה.
הספקו עמד על כ-132 כוחות סוס (כ-97 קילוואט) ב-6,400 סל”ד, ומומנט מירבי של כ-16.3 קג”מ (160 ניוטון-מטר) ב-4,400 סל”ד.
זה מנוע פשוט, אמין להפליא, ומוכח לאורך שנים רבות.
הוא לא מנוע עם נתונים מרשימים במיוחד על הנייר, אבל הוא עושה את העבודה.

הגיר (תיבת ההילוכים) הנפוץ ביותר בישראל היה גיר אוטומטי רציף (CVT – Continuously Variable Transmission).
תיבה זו ידועה בנוחות הנסיעה שלה בזחילה ובתאוצה רגועה, אך גם בנטייתה להעלות את סל”ד המנוע גבוה מדי ובקולניות תחת עומס (למשל, בעליות או בתאוצות חזקות).
היא לא מציעה הילוכים פיזיים כמו גיר אוטומטי פלנטרי רגיל, אלא יחס העברה משתנה באופן רציף.
יש לה מצב תפעול ידני המדמה 7 “הילוכים” קבועים מראש, אבל בפועל רוב הנהגים פשוט שמים על D ונותנים לה לעשות את שלה.
הייתה גם גרסת גיר ידני (5 או 6 הילוכים) בדגמי הבסיס, אבל היא הייתה נדירה בשוק המשומשות.

נתוני התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בדגם ה-1.6 ליטר עם ה-CVT עמדו על כ-10.5 עד 11.1 שניות, תלוי ברמת הגימור ובמשקל הרכב.
זה לא נתון מהיר בשום קנה מידה, ובטח שלא מרשים בהשוואה למכוניות משפחתיות מודרניות עם מנועי טורבו קטנים.
בתאוצות ביניים (למשל, עקיפה בכביש בינעירוני), המנוע מרגיש קצת מאומץ והגיר מעלה סל”ד, אבל התאוצה מספיקה לרוב המצבים אם מתכננים אותה נכון.
הביצועים מספקים לנהיגה רגועה ויומיומית, לנסיעה עירונית ובינעירונית שגרתית.
מי שמחפש ריגושים או “דחיפה בגב” בעת לחיצה על הגז, פשוט לא ימצא אותם כאן.

ונעבור לנושא החם: צריכת דלק.
זהו פרמטר קריטי לכל רוכש רכב, ובמיוחד בישראל שבה מחירי הדלק (בנזין) גבוהים.
נתוני היצרן לפי תקן WLTP (או NEDC הישן יותר, ייתכן ששניהם פורסמו באותה תקופה) דיברו על כ-15-16 קילומטר לליטר בממוצע משולב.
אולם, כידוע, נתוני יצרן הם אופטימיים למדי.
צריכת דלק ריאלית בנהיגה יומיומית משולבת (עיר ובינעירוני, ללא מאמץ מיוחד) תעמוד לרוב על כ-11-13 קילומטר לליטר.
בנהיגה עירונית צפופה היא יכולה לרדת גם לכ-9-10 קילומטר לליטר, ובנהיגה בינעירונית רגועה להגיע ל-14-15 קילומטר לליטר.
ה-CVT יכולה לעזור לשמור על סל”ד נמוך בנהיגה רגועה ולתרום לחסכון, אבל תאוצות חזקות או עליות תלולות מקפיצות את הצריכה משמעותית.
בהשוואה למשפחתיות טורבו קטנות מודרניות (או הקורולה ההיברידית שהחליפה אותה), צריכת הדלק של הקורולה 1.6 ליטר 2018 נחשבת ממוצעת עד בינונית.
היא לא הכי חסכונית שיש, אבל היא גם לא “שותה דלק”.
חשוב לציין את ההבדל בעלויות התדלוק לעומת רכב חשמלי, שבו עלות לכל קילומטר נסיעה נמוכה משמעותית, גם אם מונח החיפוש הנפוץ הוא עדיין “צריכת דלק”.

בישראל של 2018, דגמי הקורולה ההיברידית היו נדירים ויקרים משמעותית (וכללו מנוע 1.8 ליטר).
הקורולה הלא-היברידית הייתה הרוב המכריע של המכירות.
היא דרשה תדלוק בבנזין 95.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש – נוחות ושלווה, לא ריגוש

חווית הנהיגה בטויוטה קורולה 2018 היא מילה אחת: רגועה.
היא נועדה לספק נוחות ושלווה לנהג ולנוסעים, ולא אתגר או ריגוש.
היא עושה את זה בהצלחה רבה.

נוחות הנסיעה היא נקודת זכות משמעותית שלה.
המתלים מכוילים על הצד הרך, והם סופגים היטב שיבושים קטנים וגדולים בכביש.
נסיעה בתוך העיר על אספלט משובש או דרכים סלולות פחות תהיה נוחה למדי.
גם בנסיעה בינעירונית על כבישים איכותיים, הנסיעה נעימה ונינוחה.
היא אולי לא מבודדת לחלוטין מפגעי הדרך כמו מכונית יוקרה, אבל בהשוואה למשפחתיות רבות באותה תקופה, היא בהחלט הייתה בצד הנוח יותר של הסקאלה.

רמת בידוד הרעשים סבירה, אך לא יוצאת דופן.
רעש המנוע חודר לתא הנוסעים בצורה מורגשת, במיוחד תחת עומס וסל”ד גבוה (שוב, הגיר הרציף תורם לכך).
רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות גבוהות (מעל 100-110 קמ”ש), ורעשי כביש (מגלגלים ומהאספלט) נוכחים אף הם, תלוי מאוד בסוג המשטח.
בסך הכל, לנהיגה רגועה היא שקטה מספיק, אבל בנסיעה מהירה בכביש 6 תצטרכו להגביר את הרדיו.

ההתנהגות הדינמית של הקורולה 2018 בטוחה וצפויה לחלוטין.
היגוי הרכב קל מאוד לתפעול, מה שמקל על תמרון בעיר, אך הוא כמעט נטול משוב מהכביש ואינו מדויק במיוחד.
זוויות הגלגול בפניות מורגשות, אבל הרכב שומר על אחיזת כביש טובה בתנאי נהיגה רגילים.
היא לא מכונית שתרצו לזרוק לתוך פניות חדות או לבדוק את גבולות האחיזה שלה.
מצד שני, היא לא מפתיעה לרעה.
היא פשוט נוסעת לשם לאן שמכוונים אותה, בצורה יציבה ובטוחה.
תחושת הבלמים טובה ויעילה לעצירה רגילה.
בדגם זה, כרכב שאינו חשמלי או היברידי משמעותית, אין מערכת רגנרציה שמשפיעה על תחושת הבלם כמו ברכבים מחושמלים.

היציבות הכיוונית במהירויות בינעירוניות טובה למדי.
הרכב מרגיש נטוע ובטוח גם ב-120 קמ”ש על כביש ישר.
התמרון בעיר קל בזכות ההיגוי הקל וגודל סביר.
רדיוס הסיבוב טוב יחסית, מה שמקל על חנייה במקומות צפופים.
שוב, היעדר גיר אוטומטי קונבנציונלי עם העברת הילוכים פיזית, והשימוש בגיר רציף, גורם לחוויה חלקה מאוד בנסיעה עירונית איטית או בפקקים, בלי מכות של העברת הילוכים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג – תלוי רמת גימור

בנושא הבטיחות, טויוטה קורולה 2018 זכתה לציון גבוה במבדקי בטיחות.
הדגם הקרוב אליה (ששווק באירופה) זכה לציון של 5 כוכבים במבחני Euro NCAP לשנת 2013 (הדגם עבר מתיחת פנים אך המבנה הבסיסי נשאר דומה).
התוצאות במבחני הריסוק היו טובות בהגנה על מבוגרים וילדים, והמבנה הבסיסי של הרכב נחשב בטוח.
מבחני בטיחות התמקדו הן בחוזק המבני והן במערכות הבטיחות האקטיביות שהוצעו.

נקודת המפתח בנוגע למערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver Assistance Systems) בקורולה 2018 בישראל היא שתלוי מאוד ברמת הגימור ובמקור הייבוא (ליסינג מול פרטי).
ברמות הגימור הבסיסיות (כמו Luna), האבזור הבטיחותי האקטיבי היה דליל עד לא קיים.
הוא כלל לרוב רק בקרת יציבות (ESP) ובקרת משיכה (Traction Control).
ברמות הגימור הגבוהות יותר (כמו Sol ולעיתים GLI) ובמיוחד בדגמים שיועדו לשוק הפרטי או ציי ליסינג שמחוברים יותר לטכנולוגיה, ייתכן שמצאתם חבילת בטיחות שכללה:
* מערכת קדם התנגשות (Pre-Collision System) עם בלימת חירום אוטונומית.
* התראת סטייה מנתיב (Lane Departure Alert).
* בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) – פחות נפוץ בדגם הזה.
* אורות גבוהים אוטומטיים.
חשוב לבדוק ספציפית מה קיים ברכב הספציפי שבו אתם מתעניינים, מכיוון שהמפרטים יכלו להשתנות.

תפקוד המערכות הללו, כשהן קיימות, היה סביר לשנת 2018.
בלימת החירום לרוב פעלה ביעילות אך ייתכן שהייתה מעט אגרסיבית מדי במקרים מסוימים.
התראת סטייה מנתיב לרוב הייתה התראה קולית בלבד, ללא תיקון אקטיבי של ההיגוי.
הן היו בדרך כלל קלות לתפעול (אם כי לעיתים דרשו הפעלה מחדש בכל נסיעה), אך לא חלקות ומתוחכמות כמו המערכות המודרניות משנת 2025 שמציעות נהיגה אוטונומית למחצה.
בסך הכל, הקורולה 2018 הבסיסית בטוחה מבחינה מבנית ובסיסית, וגרסאות מאובזרות יותר הוסיפו רשת בטיחות חשובה לעידן שבו לא כל מערכות ה-ADAS היו חובה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – שמירת ערך חסרת תקדים

אחד ההיבטים המרכזיים והאטרקטיביים ביותר של טויוטה קורולה 2018, במיוחד כרכב משומש בשנת 2025, הוא המחיר שלה ושמירת הערך שלה.
השאלה “כמה עולה” קורולה 2018 היום תלויה כמובן במספר גורמים: רמת הגימור, קילומטראז’, מצב מכאני וקוסמטי, והאם היא הייתה בליסינג או בבעלות פרטית קודמת.
אבל ניתן לומר שהיא נהנית משמירת ערך יוצאת דופן, אולי הטובה ביותר בקטגוריה שלה מאותה תקופה.

מחירון הרכב (הידוע יותר כ”מחירון לוי יצחק” בישראל) עבור טויוטה קורולה 2018 במצב טוב ינוע בדרך כלל בטווח שבין כ-70,000 ש”ח לכ-85,000 ש”ח (נכון לאפריל 2025, טווח זה הוא הערכה בלבד ויכול להשתנות).
רכב עם קילומטראז’ גבוה מאוד או עם תקלות ובעיות קוסמטיות משמעותיות יימכר בפחות.
רכב עם קילומטראז’ נמוך במיוחד, מבעלות פרטית ראשונה ושמור היטב, יכול להימכר מעל המחירון.
המחיר המבוקש בפועל בשוק המשומשות יהיה לרוב קרוב מאוד למחירון, ולעיתים אף מעליו, בזכות הביקוש הגבוה והמוניטין.

רמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל בשנת 2018 היו בעיקר Luna ו-Sol.
רמת גימור Luna הייתה הבסיסית יותר וכללה אבזור מינימלי כפי שתואר בפרק הטכנולוגיה (למשל, בקרת אקלים ידנית, ללא מסך מולטימדיה מקורי, אבזור בטיחות אקטיבי דליל).
רמת גימור Sol הייתה מאובזרת יותר והיא גם הפופולרית יותר בשוק המשומשות הפרטי.
היא כללה לרוב בקרת אקלים מפוצלת, מסך מולטימדיה (בסיסי ככל שיהיה), חישוקי סגסוגת, ולעיתים גם חלק ממערכות הבטיחות האקטיביות (תלוי בחבילה הספציפית).
ההבדלים במחיר בין רמות הגימור הללו במחירון יכולים להגיע לאלפי שקלים בודדים.
השוואה מדויקת של רמות הגימור חשובה כדי להבין מה מקבלים עבור המחיר.

תנאי האחריות המלאה המקורית של טויוטה עמדה לרוב על 3 שנים או 100,000 קילומטר, המוקדם מביניהם.
עבור רכב משנת 2018, האחריות המקורית פקעה לרוב כבר בשנת 2021.
לכן, רכישת רכב כזה בשנת 2025 היא ללא אחריות יצרן.
חשיבות האחריות מתבטלת כאן למעשה, ומסתמכים על המוניטין.
עם זאת, חשוב לבדוק אפשרויות של אחריות מורחבת המוצעת לעיתים על ידי סוכנויות רכב משומשות גדולות.

עלויות התחזוקה הצפויות בטויוטה קורולה 2018 הן נמוכות מאוד.
זהו אחד היתרונות הגדולים שלה.
טיפולים תקופתיים פשוטים וזולים יחסית.
חלקי חילוף נפוצים וזמינים (במקור או חליפיים).
ההסתברות ל תקלות ובעיות מכאניות חמורות נחשבת לנמוכה במיוחד, וזהו אחד המאפיינים המרכזיים של הדגם והיצרן.
יש לבדוק היסטוריית טיפולים ולוודא שהרכב טופל בזמן ובמוסכים מורשים או מקצועיים.
כמו בכל רכב משומש, ייתכנו בעיות בלאי סביר עם הגיל (גומיות, בולמים, מצבר, בלמים וכו’), אבל לא צפויות תקלות יקרות ופתאומיות במנוע או ב גיר הרציף, שהוכיחו את עמידותם לאורך שנים.
השפעת שווי השימוש (ערך הרכב המשומש) מצוינת כאמור, מה שמפחית את העלות הכוללת של בעלות על הרכב לאורך זמן, גם אם מחיר הרכישה הראשוני אינו הנמוך ביותר.

X. יתרונות – למה לבחור בה בכל זאת?

למרות שהיא לא הרכב הכי מבריק או מרגש על הכביש, לטויוטה קורולה 2018 יש יתרונות משמעותיים, במיוחד בהקשר של שוק הרכב המשומש הישראלי בשנת 2025:

  • אמינות מיתולוגית: זהו היתרון מספר אחת, והוא מוכח שוב ושוב. הקורולה ידועה בעמידותה יוצאת הדופן ובהסתברות נמוכה מאוד ל תקלות מכאניות או חשמליות גדולות. היא פשוט “שורדת” לאורך שנים רבות ולמאות אלפי קילומטרים עם מינימום בעיות.
  • שמירת ערך מעולה: כאמור, ערך הקורולה בשוק המשומשות נשמר בצורה פנומנלית. זה אומר שגם אם תרכשו אותה במחיר גבוה יחסית למתחרות מאותו שנתון, ההפסד שלכם בעת המכירה יהיה נמוך משמעותית. שווי השימוש שלה מצוין.
  • עלויות תחזוקה נמוכות: הטיפולים התקופתיים זולים ופשוטים יחסית. חלקי חילוף זמינים ובמחירים סבירים. המנוע וה גיר הרציף הם טכנולוגיות מוכחות ופשוטות יחסית לתיקון בהשוואה למערכות מורכבות יותר.
  • נוחות נסיעה טובה: המתלים המכוילים לנוחות הופכים אותה למכונית נעימה מאוד לנסיעה יומיומית, גם על כבישים ישראלים לא הכי חלקים. היא סופגת מהמורות בצורה טובה.
  • מרווח פנים ותא מטען שימושיים: יש מספיק מקום לארבעה מבוגרים (ואפילו חמישה בנסיעה קצרה), ומרווח הרגליים מאחור היה מהטובים בקטגוריה אז. תא המטען גדול ושימושי למשפחה.
  • הנדסת אנוש פשוטה ויעילה: כל הפקדים במקום ההגיוני שלהם, קל לתפעל את המערכות השונות גם ללא היכרות מוקדמת. אין צורך להתעסק עם מסכי מגע כל הזמן.

XI. חסרונות – על מה אתם מוותרים?

מצד שני, הבחירה בטויוטה קורולה 2018 כרוכה גם בכמה פשרות ו חסרונות שיש להיות מודעים אליהם:

  • חווית נהיגה משעממת: אם אתם חובבי נהיגה ונהנים מרכב שמגיב היטב, בעל היגוי מדויק או ביצועים זריזים – הקורולה 2018 היא לא בשבילכם. היא לא ספורטיבית בשום צורה.
  • טכנולוגיה מיושנת: מערכת המולטימדיה בסיסית (אם קיימת בכלל), ללא תמיכה ב-Apple CarPlay או Android Auto בדרך כלל. לוח המחוונים אנלוגי, ואבזור הנוחות ברמות הגימור הנפוצות פחות עשיר ממה שתמצאו במתחרות מאותה תקופה או ברכבים מודרניים.
  • עיצוב פנים שמרני ושימוש בחומרים פשוטים: תא הנוסעים פונקציונלי ועמיד, אבל לא מרשים או נעים במיוחד למראה ולמגע בהשוואה למכוניות עם דגש גדול יותר על עיצוב ואיכות חומרים. הפלסטיקה ברובה קשיחה.
  • בידוד רעשים לא מהטובים בקטגוריה: רעש מנוע (בעיקר מה גיר הרציף תחת עומס), רוח וכביש חודרים לתא הנוסעים, במיוחד במהירויות גבוהות.
  • מערכות בטיחות אקטיביות לא תמיד קיימות: ברמות הגימור הבסיסיות, אבזור הבטיחות האקטיבי דליל משמעותית בהשוואה לרכבים מודרניים או למתחרות מסוימות מאותה תקופה שהציעו יותר מערכות כסטנדרט. חשוב לבדוק את ה אבזור הספציפי.
  • ביצועים בינוניים: מנוע ה-1.6 ליטר וה גיר הרציף מספקים ביצועים סבירים לנהיגה רגועה, אבל התאוצות איטיות יחסית, והרכב מרגיש מאומץ בעליות או בעקיפות.

XII. בהשוואה למתחרים מאותה תקופה

כפי שהזכרנו במבוא, טויוטה קורולה 2018 התמודדה ראש בראש עם שחקניות חזקות בקטגוריית המשפחתיות.
בהשוואה למאזדה 3 מאותו שנתון, הקורולה לרוב הפסידה בנקודות של עיצוב חיצוני ופנימי (המאזדה נראתה ותחושה מודרנית ואיכותית יותר) ובחווית הנהיגה הדינמית (המאזדה נחשבה מהנה יותר לנהיגה).
אבל הקורולה ניצחה ובגדול במוניטין האמינות (פחות תקלות), עלויות תחזוקה נמוכות, מרווח רגליים מאחור, ותא מטען מעט יותר שימושי.
שמירת הערך של שתיהן טובה יחסית, אבל הקורולה לרוב הייתה (ועדיין) נחשקת יותר בשוק המשומשות רק על בסיס המוניטין שלה.

בהשוואה למתחרות הקוריאניות כמו יונדאי i30 סדאן (אלנטרה) או קיה סראטו 2018, הקורולה לרוב הרגישה שמרנית יותר ב אבזור הטכנולוגי ובמערכות המולטימדיה (שלרוב היו עשירות יותר ועם מסכים גדולים יותר בקוריאניות, ולעיתים קרובות כבר הציעו ממשקי טלפון מתקדמים יותר).
גם בתחום ה אבזור בטיחות אקטיבי, הדגמים הקוריאניים ברמות גימור מסוימות יכלו להציע יותר מערכות מהקורולה המקבילה.
אולם, הקורולה שמרה על יתרון משמעותי במוניטין האמינות לטווח הארוך ובשמירת הערך.
הבעיות וה תקלות בדגמי יונדאי/קיה מאותה תקופה אולי לא היו נפוצות במיוחד, אבל לטויוטה היה פשוט מוניטין חזק יותר של עמידות בלתי מתפשרת, וזה התבטא ישירות במחירון שלהן ובביקוש בשוק המשומשות.

בהשוואה לסקודה אוקטביה מאותה תקופה, שהתבססה על פלטפורמת פולקסווגן, האוקטביה הציעה תמיד מרווח פנים עדיף ותא מטען ענק ממש.
היא גם הציעה מנועי טורבו זריזים וחסכוניים יותר מהמנוע האטמוספרי של הקורולה, ו תיבות הילוכים כפולות מצמדים (DSG) שהיו זריזות יותר מה גיר הרציף של טויוטה.
אבל גם כאן, יתרון האמינות ושמירת הערך של הקורולה היה ברור.
תיבות ה-DSG של פולקסווגן סבלו לעיתים מ בעיות אמינות לאורך זמן, בעוד שה גיר הרציף של טויוטה הוכיח את עצמו כאמין מאוד.
לכן, בהשוואה ישירה, הקורולה 2018 הייתה הבחירה הבטוחה והרציונלית ביותר, בעוד המתחרות הציעו יתרונות נקודתיים אחרים על חשבון האמינות המופלגת שלה.

XIII. סיכום ומסקנות – האם הקורולה 2018 עדיין רלוונטית ב-2025?

אז הגענו לפסק הדין.
טויוטה קורולה סדאן משנת 2018 היא מכונית שעוצבה ונבנתה בראש ובראשונה כדי להיות אמינה, פרקטית וחסכונית לבעלות לטווח הארוך (מבחינת תחזוקה ו שווי שימוש, פחות מ צריכת דלק בהשוואה להיברידיות מודרניות).
היא לא מנסה לרגש אתכם, היא לא מנסה להרשים את השכנים בעיצוב נועז או בטכנולוגיה עתידנית.
היא פשוט עובדת, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, עם מינימום תקלות ו בעיות.
היא נוחה לנסיעה, מרווחת מספיק למשפחה סטנדרטית, ותא המטען שלה שימושי.

בהשוואה למתחרות העיקריות שלה מאותה תקופה שסקרנו לעיל (מאזדה 3, יונדאי אלנטרה, קיה סראטו, סקודה אוקטביה), הקורולה 2018 בדרך כלל פיגרה בנקודות כמו איכות חומרים פנימית (לעיתים), רשימת אבזור טכנולוגי ובטיחותי (תלוי רמת גימור), וחווית נהיגה (משעממת).
אבל היא ניצחה אותן באופן עקבי במוניטין האמינות, בעלויות התחזוקה הנמוכות, ובשמירת ערך יוצאת הדופן שהופכת אותה לאחת המכוניות הכי “סחירות” בשוק המשומשות הישראלי.
גם חוות דעת גולשים רבות בשוק המשומשות מדגישות שוב ושוב את האמינות והשקט הנפשי שהקורולה מספקת.

אז, האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2018 בשנת 2025?
התשובה היא כן, בהחלט, אבל רק אם היא מתאימה לצרכים ולסדרי העדיפויות שלכם.
היא מתאימה במיוחד ל:
* מי שמחפש רכב משומש אמין במיוחד, עם מינימום סיכון ל תקלות ו בעיות יקרות.
* מי ששמירת ערך גבוהה ו סחירות טובה חשובות לו.
* מי שמעדיף נוחות נסיעה על פני ביצועים ספורטיביים.
* מי שלא זקוק לטכנולוגיה החדישה ביותר ברכב שלו.
* מי שמחפש רכב פונקציונלי, מרווח וקל לתפעול לשימוש יומיומי או משפחתי.

היא פחות מתאימה ל:
* מי שמחפש חווית נהיגה דינמית ומרגשת.
* מי שרוצה את כל החידושים הטכנולוגיים והאבזור העשיר ביותר.
* מי שמתעקש על צריכת דלק מינימלית (במקרה כזה, עדיף לחפש את הקורולה ההיברידית החדשה יותר, או רכב חשמלי).
* מי שמחפש את המכונית הזולה ביותר לקנות בשוק המשומשות (היא יקרה ביחס למתחרות שלה מאותו שנתון).

בסופו של דבר, טויוטה קורולה 2018 היא קנייה חכמה ורציונלית בשוק המשומשות של 2025.
היא מציעה חבילה של אמינות, פרקטיות ו שווי שימוש שקשה למצוא במתחרות שלה.
אם אתם מוכנים להתפשר על רעננות העיצוב, עושר האבזור, והיעדר ריגוש בנהיגה, תקבלו בתמורה סוס עבודה נאמן שישרת אתכם שנים רבות ללא תקלות מיותרות ויחזיר לכם חלק ניכר מה השקעה כש תמכרו אותו.
היא נותרה בחירה מומלצת בחום עבור קהל היעד הנכון.

MG ZS (בנזין) או דאצ’יה דאסטר

רגע לפני שאתם מחליטים איזה רכב ילווה אתכם בשנים הקרובות, עולם הרכב מציב בפנינו לא מעט דילמות מתוקות. במיוחד בקטגוריית הג’יפונים הקומפקטיים, הפופולרית כל כך בישראל. שניים מהשחקנים הבולטים שמתמודדים חזק על הכיס והלב שלכם הם ה-MG ZS (בגרסת הבנזין) והדאצ’יה דאסטר.

השוואה ביניהם היא ממש לא פשוטה על פניו. שניהם מציעים תמורה טובה למחיר. שניהם יושבים גבוה יחסית. שניהם מיועדים לשרת משפחות קטנות או זוגות עם צרכים פרקטיים. אבל הם שונים. מאד. זה קצת כמו לבחור בין חופשת בטן-גב מפנקת לטרק אתגרי בטבע. שניהם כייפים, אבל לקהל אחר. אז על מה ללכת? מה עדיף? בואו נצלול לעומק ונפרוט את ההבדלים.

מי אתם בכלל? מבט על קהל היעד

MG ZS: העירוני המתוחכם

ה-MG ZS הגיע מסין בסערה והתמקם במהירות בצמרת טבלאות המכירות. הוא פונה למי שמחפש ג’יפון שמרגיש מודרני, מאובזר ונעים לשהות בו. הוא מתאים למשפחות קטנות או זוגות צעירים שרוצים רכב נאה, עם מסך מולטימדיה גדול יחסית וחבילת בטיחות עדכנית (לפחות בחלק מהגרסאות). הוא לא יתבייש להראות טוב בחנייה ליד הקניון או בית הקפה. הוא יותר “פינתי”, נוח לנסיעות יום-יומיות ופקקים.

דאצ’יה דאסטר: הסוס העבודה הפרקטי

הדאצ’יה דאסטר, מבית רנו, הוא סיפור אחר לגמרי. הוא מגיע עם לוק קצת יותר “קשוח” וכאילו אומר: “אני פה לעבודה”. הוא פונה למי שצריך רכב אמין, פשוט לתחזוקה, ולא מפחד מלכלוך קטן או שביל עפר. מתאים גם למשפחות, אבל אלה שמחפשות פונקציונליות מקסימלית בתקציב מוגבל. הוא פחות מתיימר להיות יוקרתי או מלא בפיצ’רים נוצצים. הוא יותר “מכנסי עבודה” של עולם הרכב – חזק, עמיד ועושה את העבודה בלי דרמות.

עיצוב: יופי הוא בעיני המתבונן (וגם קצת פונקציונליות)

טוב, על טעם וריח אין להתווכח, נכון? אבל גם העיצוב החיצוני והפנימי אומר משהו על אופי הרכב ומשפיע על התחושה שלנו בתוכו.

MG ZS: גלאם אורבני

ה-ZS מעוצב בצורה עדכנית ונעימה לעין. יש לו גריל גדול ונוכח, קווים זורמים ויחידות תאורה מודרניות. הוא נראה כמו ג’יפון מודרני שמתאים בול לנוף העירוני והבינעירוני. בפנים, העיצוב נקי ומאורגן, עם מסך מולטימדיה בולט שמושך את תשומת הלב. החומרים בפנים מרגישים נעימים יחסית למגע (שוב, לא פרימיום, אבל לגמרי בסדר לקטגוריה).

דאצ’יה דאסטר: קשיחות עניינית

הדאסטר לא מנסה להיות דוגמן על. העיצוב שלו קובייתי ופונקציונלי. הוא נראה מוכן לעמוד בתנאים פחות אידיאליים. יש בזה קסם של “אני פה כי אני שימושי”. בפנים, הדאסטר הוא שיעור בפשטות ובריאות. החומרים קשיחים ועמידים. הפקדים גדולים ופשוטים לתפעול. זה עיצוב שמטרתו העיקרית היא עמידות ופרקטיות, פחות יופי או טכנולוגיה מפוצצת.

מתחת למכסה המנוע: לב פועם (או פועם קצת פחות)

כאן מתחילים הבדלים משמעותיים שמשפיעים ישירות על חווית הנהיגה. המנוע והגיר קובעים איך הרכב ירגיש בתאוצות, בעליות ובנסיעה יום-יומית.

MG ZS: בחירה בין רגוע לטורבו

ה-ZS מגיע בדרך כלל עם שתי אופציות בנזין עיקריות בישראל. האחת היא מנוע 1.5 ליטר אטמוספרי (ללא טורבו) המשודך לגיר רציף (CVT). בואו נאמר בעדינות, שהוא… רגוע. מתאים מאד לנסיעה עירונית נינוחה ושטוחה. תאוצות הן אירוע הדורש תכנון והרבה סבלנות. אם אתם רגועים מטבעכם ונוהגים בעיקר בעיר, הוא יעשה את העבודה. אבל אם אתם יוצאים הרבה מחוץ לעיר, עוקפים הרבה, או גרים באזור הררי – תחשבו טוב.

האופציה השנייה, הנפוצה והמומלצת יותר לטעמי, היא מנוע 1.0 ליטר טורבו המשודך לגיר כפול מצמדים (DCT). זה כבר סיפור אחר לגמרי. הרבה יותר זריז, נמרץ יותר בעקיפות, ומרגיש מודרני וקל יותר. אם ה-ZS על הכוונת שלכם, לכו על גרסת הטורבו אם התקציב מאפשר.

דאצ’יה דאסטר: הטורבו של רנו בפעולה

הדאסטר בנזין מגיע בישראל בדרך כלל עם מנוע 1.3 ליטר טורבו (מנוע מוצלח שמשמש גם בדגמי רנו, ניסאן ואפילו מרצדס!). הוא משודך לגיר כפול מצמדים (DCT). השילוב הזה מרגיש מאוזן מאד. יש מספיק כוח זמין כבר מסל”ד נמוך, מה שהופך את הנסיעה בעיר ומחוצה לה לנעימה וקלה יותר. הגיר מתפקד בצורה חלקה יחסית ומגיב טוב. הוא לא ספורטיבי, אבל בהחלט מספק לרוב מצבי הנהיגה. הדאסטר בהחלט מרגיש יותר נמרץ וענייני מגרסת ה-1.5 ליטר של ה-ZS, ונותן פייט יפה לגרסת ה-1.0 טורבו של ה-ZS.

נקודה חשובה בדאסטר היא שקיימות (בחלק מהדגמים ובשנים מסוימות) גם גרסאות 4X4 בנזין (לרוב עם גיר ידני, אבל היו גם גרסאות אוטומטיות 4X4 בעבר). אם יש לכם צורך לרדת לשבילי עפר קלים או לגור בישוב עם דרכי גישה מאתגרות בחורף, הדאסטר 4X4 הוא אחד הבודדים בקטגוריה שיכול לתת מענה כזה, בעוד ה-ZS מיועד אך ורק לכביש.

בפנים: איפה תבלו את רוב הזמן?

הקבינה היא הבית השני שלכם, בייחוד אם אתם מבלים הרבה זמן על הכביש. הנוחות, האבזור והתחושה הכללית בפנים חשובים לא פחות מהביצועים.

MG ZS: נעים ומאובזר יחסית

בתוך ה-ZS, התחושה היא של רכב מודרני יותר. העיצוב נעים לעין, ויש יותר שימוש בחומרים רכים ונעימים למגע מאשר בדאסטר. המושבים בדרך כלל נוחים יחסית. גולת הכותרת היא מסך המולטימדיה המרכזי הגדול יחסית, שמאפשר לשלוט ברוב הפונקציות ומוסיף תחושה טכנולוגית. בגרסאות המאובזרות יש אפילו לוח מחוונים דיגיטלי. יש תחושה כללית של ניסיון ליצור אווירה “פרימיומית” יותר בקבינה.

דאצ’יה דאסטר: פשוט אבל יעיל

הדאסטר בפנים הוא כאמור, שיעור בפשטות. החומרים קשיחים ועמידים בפני שריטות ושימוש יום-יומי אגרסיבי (דמיינו ילדים קטנים שבועטים בדלתות אחוריות – זה פחות יפריע לדאסטר). העיצוב פשוט וענייני. הפקדים פיזיים וקלים לתפעול מבלי להוריד את העיניים מהכביש. מסך המולטימדיה (אם קיים בגרסה הספציפית) פחות מרשים או אינטואיטיבי מזה שב-ZS, אבל עושה את העבודה הבסיסית של ניווט ושמע. המושבים בדאסטר יכולים להרגיש קצת פחות תומכים בנסיעות ארוכות בהשוואה ל-ZS.

מבחינת מרווח פנים, שניהם מציעים מקום סביר לנוסעים מלפנים ומאחור ביחס לגודל החיצוני. הדאסטר, בגלל העיצוב הקובייתי, אולי מרגיש קצת אוורירי יותר במרווח ראש.

טכנולוגיה ובטיחות: פיצ’רים ומוביליות

בעולם הרכב של היום, אי אפשר להתעלם ממערכות בטיחות אקטיביות ופיצ’רים טכנולוגיים שמקלים על החיים וחשוב מכך, שומרים עלינו.

MG ZS: אבזור עשיר יותר בחלק מהגרסאות

ה-ZS, במיוחד בגרסאות המאובזרות יותר (בעיקר אלו עם מנוע הטורבו), מצטיין כאן בהשוואה לדאסטר. הוא מציע חבילת בטיחות אקטיבית נאה יחסית לקטגוריה ולמחיר, שיכולה לכלול בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה אקטיבית על נתיב, בלימת חירום אוטונומית ועוד. חשוב לבדוק איזה אבזור בטיחות ספציפי קיים בגרסה שמעניינת אתכם, כי זה משתנה. בנוסף, מערכת המולטימדיה לרוב תומכת ב-Apple CarPlay ו-Android Auto, וזה יתרון ענק לרוב הנהגים היום יום שרגילים להשתמש בWaze או Google Maps מהטלפון.

דאצ’יה דאסטר: בסיסי וענייני

הדאסטר פחות ממוקד בטכנולוגיה מתקדמת ובטיחות אקטיבית. הוא מגיע עם מערכות בטיחות בסיסיות יותר, ולרוב ללא המגוון הרחב של מערכות סיוע לנהג שיש ב-ZS המאובזר. גם מערכת המולטימדיה שלו (אם קיימת) פחות מתקדמת או אינטואיטיבית. הדאסטר בנוי על פילוסופיה של פשטות ופונקציונליות. אם אתם לא חייבים את כל הפעמונים והשריקות הטכנולוגיות ובטיחות אקטיבית מתקדמת היא לא הדרישה הראשונה שלכם מהרכב, הדאסטר עשוי להתאים. אבל אם אתם רוצים את המקסימום בטיחות אקטיבית ואבזור טכנולוגי בקטגוריה, ה-ZS (בגרסאות הנכונות) מקבל כאן יתרון.

פרקטיות ביום יום: כמה קל לחיות איתם?

פה נכנסים לדברים החשובים באמת בחיים. איך הרכב מתפקד כשהולכים לסופר? כשהילד שופך שוקו? כשיש פקקים? כשיורדים לשביל עפר?

תא מטען: שניהם טובים, עם הבדלים קטנים

גם ה-ZS וגם הדאסטר מציעים תאי מטען בנפח סביר מאד לקטגוריה, לרוב בסביבות 450 ליטר פלוס מינוס. זה מספיק לקניות שבועיות של משפחה קטנה, עגלת ילדים מתקפלת (תלוי בדגם העגלה כמובן), או ציוד ספורט. לשניהם יש פתח הטענה נוח יחסית. שניהם משרתים את מטרת ההובלה הבסיסית היטב.

צריכת דלק: תלוי מנוע ורגל ימין

צריכת הדלק תלויה מאד בסוג המנוע ובאופן הנהיגה. ה-ZS 1.5 ליטר האטמוספרי, דווקא בגלל שהוא קצת “נאבק” להזיז את הרכב במהירות גבוהה יותר, יכול להיות פחות חסכוני בנסיעה מחוץ לעיר או בעליות מאשר גרסאות הטורבו. גרסאות הטורבו בשני הדגמים (ZS 1.0T ודאסטר 1.3T) יהיו בדרך כלל חסכוניות יותר בנסיעה רגועה ומשולבת, ויכולות להגיע לצריכה באזור ה-1:12 עד 1:15 (בתנאים אופטימליים ורגועים). הדאסטר עם מנוע ה-1.3T שלו נחשב לדי חסכוני יחסית לגודל ולביצועים. גם ה-ZS 1.0T בסדר גמור בהקשר הזה. מנוע ה-1.5 ב-ZS יהיה לרוב הכי פחות חסכוני מבין השלושה בנסיעה משולבת טיפוסית.

נוחות שימוש יום-יומית

הדאסטר עם הפקדים הפיזיים שלו פשוט יותר לתפעול “על עיוור” בזמן נהיגה, מבלי להוריד את העיניים מהכביש כדי למצוא פונקציה במסך. ב-ZS הרבה דברים עוברים דרך מסך המגע, מה שדורש קצת יותר הסחת דעת. מבחינת ראות החוצה, שניהם בסדר, יושבים גבוה יחסית ומאפשרים תצפית טובה על הנעשה בכביש.

יתרון פרקטי ענק לדאסטר (בחלק מהגרסאות) הוא כאמור האפשרות ל-4X4. אם אתם גרים בישוב קצת מרוחק, או פשוט אוהבים את הידיעה שאתם יכולים לרדת לשבילי עפר קלים (למשל בדרך לפיקניק משפחתי, למסלול הליכה קצר, או אפילו כדי לחנות על דשא בטיול), הדאסטר נותן לכם את האופציה הזו שה-ZS לא מציע כלל בגרסאות הבנזין.

המחיר: כמה תשלמו בשביל חלום הג’יפון?

הגענו לנקודה הרגישה והחשובה ביותר עבור רבים. המחיר הוא לרוב הגורם המכריע, במיוחד בקטגוריות רכב עממיות ופופולריות.

באופן כללי, הדאצ’יה דאסטר נחשב לרכב עם תמחור אגרסיבי מאד, והוא לרוב יהיה זול יותר מה-MG ZS בגרסאות המקבילות (תוך התחשבות באבזור ומנוע). פער המחיר יכול להיות משמעותי בהתאם לרמת הגימור. זו אחת מנקודות החוזק העיקריות של הדאסטר.

השאלה כמובן היא מה מקבלים בתמורה לפער במחיר. ה-ZS המאובזר (במיוחד עם מנוע הטורבו) יציע אבזור עשיר יותר, מערכת מולטימדיה טובה יותר וחבילת בטיחות אקטיבית מתקדמת יותר מהדאסטר. הדאסטר מציע “יותר רכב לכל שקל” במונחים של פשטות, עמידות, מנוע טורבו חזק יחסית במחיר נמוך, ואפשרות ל-4X4.

אם התקציב הוא מגבלה משמעותית וכל שקל חשוב, הדאסטר כנראה ינצח בנקודה הזו בהשוואה לרוב גרסאות ה-ZS. אם אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור אבזור נוחות, בטיחות, עיצוב מודרני ותחושה יוקרתית יותר בפנים, ה-ZS נכנס חזק לתמונה (ושוב, לכו על גרסת הטורבו אם אפשר).

חווית הנהיגה: איך זה מרגיש מאחורי ההגה?

מעבר לנתונים היבשים, איך הרכב מרגיש בפועל כשהוא נוסע? איך הוא מתמודד עם כבישים משובשים ופניות?

MG ZS: נוח ונעים בעיר

ה-ZS מכויל בעיקר לנוחות. הנסיעה בעיר ובכבישים סלולים בדרך כלל נעימה, ושיכוך המהמורות טוב יחסית. ההיגוי קל ונוח לתמרון בחנייה וברחובות צרים. מחוץ לעיר, במיוחד בגרסת ה-1.5 ליטר, הוא מרגיש קצת חסר נשימה ומאומץ בעליות או בעקיפות. גרסת הטורבו הרבה יותר מספקת בהקשר הזה, ומרגישה הרבה יותר בטוחה לנהיגה בינעירונית. בידוד הרעשים סביר לקטגוריה, אבל במהירויות גבוהות יש רעש רוח וצמיגים.

דאצ’יה דאסטר: קצת פחות מעודן, יותר עמיד

הדאסטר מרגיש קצת פחות מעודן מה-ZS. הוא פחות מבודד מהכביש ומהסביבה. יכול להיות קצת רועש יותר במהירויות גבוהות. אבל! זה חלק מהקסם והעמידות שלו. המתלים שלו בנויים לעמוד בתנאים קשים יותר, והוא בולע מהמורות, כבישים שבורים ושבילים בצורה מרשימה. תרגישו את הכביש יותר, אבל הוא לא יתרסק על כל בור. ההיגוי פחות מדויק או מהיר מזה של ה-ZS, אבל הוא מעניק תחושת שליטה גם כשהכביש נגמר ואתם על שביל עפר. כאמור, היכולת בשבילים קלים (בגרסאות ה-4X4) היא יתרון מובהק שלו.

אם אתם נוהגים בעיקר בכבישים עירוניים ובינעירוניים סלולים ונוחות מקסימלית חשובה לכם, ה-ZS (במיוחד הטורבו) יהיה כנראה נעים יותר. אם אתם גרים או נוסעים בשבילים, או פשוט מעדיפים רכב שמרגיש קשוח, עמיד ופחות עדין, הדאסטר בולט.

אמינות ותחזוקה: ראש שקט?

אף אחד לא רוצה לבלות יותר מדי זמן במוסך או לשלם הון תועפות על טיפולים. אז מה קורה עם האמינות?

לדאצ’יה (שהיא למעשה חברת בת של רנו) יש מוניטין של אמינות סבירה וחלפים שקל יחסית למצוא ואינם יקרים מדי (במיוחד למנועי הבנזין המשותפים לרנו). הדאסטר ידוע כרכב פשוט מכאנית וחזק. ה-MG ZS, כרכב שמגיע מסין, עדיין בונה לעצמו מוניטין ארוך טווח בישראל. היבואן של MG מציע בדרך כלל אחריות ארוכה יחסית (לרוב 5 או 7 שנים), וזה בהחלט נותן שקט נפשי בשנים הראשונות. חשוב לבדוק את עלויות הטיפולים התקופתיים המומלצות לשני הדגמים, כחלק מתחשיב העלות הכוללת.

אז במה כדאי לבחור? מה עדיף? על מה ללכת?

הנה הגענו לרגע האמת ולשאלת מיליון הדולר (או פחות). כמו ברוב ההשוואות בעולם הרכב, אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. אין “מנצח” ברור. ההחלטה במה לבחור תלויה באופן מוחלט בצרכים הספציפיים שלכם, בתקציב, באופי הנסיעות היומיומי שלכם ובהעדפות האישיות.

לכו על ה-MG ZS (בנזין) אם:

  • אתם מחפשים עיצוב מודרני, נאה ונעים לעין, מבפנים ומבחוץ.
  • אבזור נוחות ובטיחות מתקדם יחסית חשוב לכם, ואתם מעדיפים מסך מולטימדיה גדול ותמיכה ב-Apple CarPlay/Android Auto.
  • אתם נוסעים בעיקר בכבישים סלולים, בעיר ובכבישים בינעירוניים חלקים.
  • אתם מעדיפים תחושה של רכב מודרני ומחובר יותר, ופחות מראה או תחושה “קשוחה”.
  • אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור רמת אבזור וגימור גבוהה יותר.

לכו על הדאצ’יה דאסטר (בנזין) אם:

  • התקציב הוא מגבלה עיקרית ואתם מחפשים את העסקה המשתלמת ביותר מבחינת מחיר רכישה ותחזוקה פוטנציאלית.
  • אתם צריכים רכב אמין, קשוח, פשוט לתחזוקה ובנוי לעמוד בשימוש יום-יומי אגרסיבי.
  • אתם גרים או נוסעים בשבילים, או שיש לכם צורך (גם אם מזדמן) ביכולת שטח קלה או הנעה כפולה (בגרסאות ה-4X4).
  • אתם מעדיפים פשטות תפעול עם פקדים פיזיים על פני מסכים מורכבים ושליטה דרך מגע.
  • אתם פחות מוטרדים מעיצוב “יוקרתי” או טכנולוגיה מתקדמת, ומתמקדים בפונקציונליות נטו.

הדאסטר הוא הסוס עבודה הפרקטי, העמיד והזול יותר. ה-ZS (במיוחד בגרסת הטורבו המומלצת) הוא הג’יפון האורבני המודרני, המאובזר והמעודן יותר.

בסופו של דבר, ההשוואה בין ה-MG ZS לבנזין לדאצ’יה דאסטר מראה ששניהם מציעים חבילות שונות לקהלים דומים, אך עם סדרי עדיפויות שונים. שבו, חישבו מה הכי חשוב לכם בשימוש היומיומי, מה סוג הכבישים עליהם אתם נוהגים הכי הרבה, מה התקציב המדויק שלכם, וצאו לנסיעות מבחן בשניהם. רק ישיבה ברכב והרגשה של ההגה, המושבים והנסיעה עצמה יכולים לעזור לכם להחליט באופן סופי. הבחירה הנכונה תהיה ברורה לכם כשתבינו איזה רכב פשוט מרגיש לכם “בבית”. בהצלחה עם ההחלטה!

דילוג לתוכן