רשימת מבנים מסוכנים ראשון לציון – מה חייבים לדעת?

רגע לפני שאתה שוקל לרכוש דירה בראשון לציון – או סתם מתעניין במה שקורה בעיר – יש משהו שאסור לפספס: רשימת המבנים המסוכנים. כן כן, זה נשמע דרמטי, ואולי אפילו קצת כמו כותרת מסרט אקשן – אבל זה בשטח שלנו, קרוב יותר למדרכה מאשר לקולנוע.

אז למה שתמשיך לקרוא? כי תוך 5 דקות אתה עומד לגלות:

  • איזה מבנים בראשון נחשבים מסוכנים ואיך הם מקבלים את התואר הזה?
  • מה זה בכלל “מבנה מסוכן” ולמה זה יכול להשפיע על השווי של הנכס שלך?
  • איזו אחריות יש לעירייה, איזה כאב ראש נופל על הדיירים, ומה צריך לעשות כשזה נופל דווקא עליך?
  • איך נראית רשימה של בניינים מהסוג הזה ומה אפשר ללמוד ממנה?
  • וכמובן – איך אפשר להפוך מבנה מסוכן להזדמנות נדל”נית שמתחת לאף של כולם.

אם נמאס לך ממידע חצי אפוי שמסתובב באינטרנט – אתה בדיוק איפה שאתה צריך להיות.

מה זה לעזאזל מבנה מסוכן ואיך הוא נולד?

ההגדרה הרשמית (והמשעממת) – רק בשביל הבסיס

מבנה מסוכן הוא נכס שנמצא בסכנת קריסה, או שיש בו סכנה לשלומם של האנשים שגרים בו או עוברים לידו. זה יכול להיות:

  • קירות סדוקים שמתנתקים מהחזית
  • מרפסות שבקושי מחזיקות את עצמן
  • תקרה שנראית כאילו היא במאבק אישי עם כוח המשיכה
  • חדרי מדרגות שהתכווצו לתוך עצמם

עיריות שומעות על מקרים כאלה דרך פניות תושבים, סיורי פקחים או דו”חות מהנדסים. אם המבנה באמת מסוכן – הוא מקבל את התואר הלא-כל-כך-מכובד: “מבנה מסוכן”.

ראשון לציון לא נשארת מאחור

עם קצב הבנייה המטורף בארץ, זה לא פוסח על ראשון לציון. מבנים שנבנו בשנות ה-60–70, חלקם בלי תקני בטיחות מודרניים, התחילו לקרוס לתוך עצמם. לא בבום הוליוודי, אבל קורה שחתיכת קיר נופלת על רכב חונה. מבאס? מאוד. מסוכן? לגמרי.

וזה בדיוק מה שמוביל לרשימת “המתמודדים הסופיים”.

רשימת המבנים המסוכנים בראשון לציון – מה היא כוללת?

נתוני אמת – לא שמועות

העירייה החלה לפרסם מדי שנה רשימה רשמית של מבנים שנבדקו על ידי מהנדס מבנים וקיבלו תיוג של “מסוכן”. הרשימה מתעדכנת לפי המצב בשטח, תלונות של דיירים והמלצות מקצועיות. נכון ל-2024, יש עשרות מבנים ברשימה הזו.

מה יש שם בפנים?

  • כתובת מדויקת של הבניין (רחוב ומספר)
  • תיאור המפגע (לדוגמה: “התקלפות טיח”, “פיצול תקרת כניסה”, “חשיפת ברזלים”)
  • האם נדרש שיקום דחוף או רק תחזוקה מיידית
  • האם בוצעה דרישה לפינוי הדיירים

וזהו – פתוח לציבור, שקוף, ולגמרי חומר למחשבה למי שמחפש דירה.

ומה לגבי כתובת ספציפית? אנחנו לא נעשה פה שיימינג.

אבל הדגש הוא שעל המידע הזה קל מאוד להגיע דרך אתר העירייה או פנייה מסודרת. נושאים כאלה מתעדכנים לעיתים קרובות, ולכן תמיד שווה לבדוק את הרשימה לפני שקונים או שוכרים דירה.

מי אחראי לטפל במבנה מסוכן?

העירייה – אבל לא לבד

כאשר מבנה מוכרז כמסוכן, האחריות המיידית היא של בעל הנכס. כלומר – אתה, או השכנים שלך. העירייה כן שולחת התראות, אבל היא לא משלמת שיפוצים.

מהלך טיפוסי (וקצת כואב)

  1. פקח מדווח על מבנה חשוד
  2. מהנדס מבנים מספק דו”ח
  3. העירייה שולחת מכתב לבעלי הדירות
  4. נדרשת חוות דעת נוספת וביצוע העבודות

אם הבעלים לא מבצעים את התיקון בזמן – העירייה יכולה לבצע את העבודות על חשבונם ולתבוע את ההחזר. אתה לא רוצה שזה יקרה.

השפעה על ערך הנכס – זה לא רק “פגם קוסמטי”

רוצים לדעת אם זה יוריד את שווי הנדל”ן?

כשהבניין שלך מתויג כמסוכן, הצרות מתחילות להיערם:

  • קושי ממשי במכירה – מי יקנה דירה עם פוטנציאל לקריסה?
  • ירידת ערך שיכולה להגיע אפילו ל-20–30%
  • בעיות בקבלת משכנתא – בנקים דורשים דו”ח מהנדס לעיתים
  • תחושת חוסר ביטחון בדיירים – תאמין לי, מרגש זה לא

אבל… כאן גם ההזדמנות.

יש מבנה מסוכן? מצוין! זה בדיוק הזמן לדעת מאיפה לנצל את זה

5 דרכים שהופכות בניין מתפורר להזדמנות נדל”ן חלומית

  1. שווי קנייה נמוך במיוחד – קונים בזול, משפצים ואז מוכרים/משכירים
  2. מתחמי פינוי-בינוי – המדינה אוהבת כשמחדשים, והבונוסים – בהתאם
  3. שיתוף פעולה עם קבלנים – אתה מביא זכויות קרקע, והם עושים קסמים
  4. תוספת לקומות ויחידות דיור – חוק התמ”א והחלופות החדשות משחקות לטובתך
  5. העדפה של ועדות תכנון – יש מבנים שמקבלים קדימות לשיפוץ

שאלות שחוזרות על עצמן – ויש להן סוף סוף תשובה

איך אפשר לבדוק האם מבנה ספציפי מופיע ברשימת המבנים המסוכנים בראשון לציון?

הכי פשוט – באתר העירייה יש טופס איתור לפי כתובת, או ניתן לפנות למחלקת פיקוח על מבנים בעירייה.

האם ניתן לערער על הקביעה?

אפשר להגיש חוות דעת נגדית ממהנדס מורשה, אבל לעיתים קרובות זה מחזיר את הכדור לעירייה – שיכולה להתעקש.

מה קורה אם הבניין קרס בגלל שהיה מסוכן?

זו אחריות שמגיעה לבית המשפט. ברוב המקרים בעלי הדירות ייאלצו לשאת באחריות משפטית וכלכלית.

האם קבלן יכול לקנות בניין כזה ולשפץ על דעת עצמו?

רק באישור מהעירייה והסכמת הדיירים. זה תהליך, אבל יש קבלנים שכבר מתמחים ספציפית בזה.

מה הסיכוי שמבנה ישן יקבל תו “מסוכן”?

תלוי בתחזוקה, לא בגיל. גם בניין בן 10 יכול להיחשב מסוכן אם הוא נבנה בצורה רשלנית.

לסיכום – שפשוף עיניים במקום סגירת עיניים

מבנים מסוכנים הם לא סתם אייטם בחדשות – הם חלק מהיום-יום של כולנו, במיוחד בערים בצמיחה כמו ראשון לציון. כן, זה עשוי להיות קצת מלחיץ, אבל מצד שני, זה גם לגמרי כלי שימושי בידיים נכונות. רוצה לקנות דירה ולא להיתקע עם קיר שמתבלגן בשבת בבוקר? רוצה לזהות בזמן איפה ההזדמנות הבאה לנדל”ן טוב? מעולה. הידע כאן – ועכשיו גם אצלך.

אז בין אם אתה משקיע, רוכש או סתם שכן סקרן – תזכור: כל בניין מסוכן הוא סיפור, אבל רק אתה מחליט אם זה הולך להיות טרגדיה… או עסקה מעולה.

כמה עולה טיפול עשרת אלפים מחיר שתפתיע אותך

כמה באמת עולה טיפול עשרת אלפים – ולמה אולי שווה לשלם עליו יותר ממה שחשבת?

מה זה בכלל טיפול עשרת אלפים ולמה יש לו שם כל כך מרשים?

טיפול עשרת אלפים. רק השם הזה כבר נשמע כמו משהו שמסדר לך את כל החיים. אבל האמת? מדובר בתחזוקה שגרתית ומומלצת לרכבים, שמתבצעת (רוב הזמן) אחת ל-10,000 ק”מ. אז למה קוראים לו ככה? אולי בגלל שהוא כל כך חשוב לרכב שלך, שהוא שווה… עשרת אלפים. או אולי בגלל שהוא מופיע בול אחרי 10,000 ק”מ. האמת? לא באמת משנה, ומה שחשוב זה להבין מה נכנס בטיפול הזה – ולמה הוא עולה מה שהוא עולה.

מה באמת כולל טיפול עשרת אלפים – ומה מוציאים על זה בכל מוסך?

החלקים שמרכיבים טיפול עשרת אלפים משתנים קצת בין רכב לרכב, אבל הנה מה שנכנס כמעט תמיד:

  • החלפת שמן מנוע – ממש כמו שצריך להחליף מים באקווריום, גם למנוע שלך מגיעים חיים חדשים כל כמה חודשים.
  • החלפת מסנן שמן – לא חוסכים על הסינון. שמן חדש זה נחמד, אבל אם המסנן סתום – העסק לא יעבוד.
  • בדיקת בלמים – אתה לא באמת רוצה לגלות שהבלמים לא משהו דווקא בירידה בגולן.
  • בדיקת צמיגים, לחץ אוויר ובלאי
  • בדיקת נוזלים: קירור, בלמים, הגה, מים למגבים – בקיצור, פיקניק קטן מתחת למכסה מנוע.
  • סריקה ממוחשבת (ברכבים חדשים יותר) כדי לגלות תקלות חבויות

רכבים מסוימים יידרשו גם להחלפת פילטר אוויר, נרות הצתה או בכלל ניקוי מערכת הדלק. כמובן, אם תמצא תקלה – תיקון זה כבר תוספת למחיר הבסיסי.

כמה זה צריך לעלות באמת? טווח מחירים אמיתי לשנת 2024

כשאנחנו שואלים “כמה עולה טיפול עשרת אלפים?”, אנחנו בעצם שואלים: למי פנית? איפה אתה גר? איזה רכב יש לך? מתי עשית את הטיפול האחרון? ואולי, הכי חשוב – כמה אתה מוכן להשקיע בתחזוקה שקטה של הרכב שלך?

  • טיפול בסיסי במוסך מורשה: 550-900 ש”ח
  • טיפול במוסך רגיל (מוכר ואמין): 350-700 ש”ח
  • בדיקות או תוספות מיוחדות (תיקוני בלמים, נרות, פילטר אוויר וכו’): תוספת של 100-600 ש”ח

הבדלי המחיר מגיעים מהמון גורמים – איכות השמן, סוג החלפים שבהם משתמשים, היקף הבדיקות ואפילו רמת השירות שאתה מקבל. מחיר נמוך במיוחד? יכול להיות שזה רק בדיקה שטחית ובלי שימוש בחלפים מקוריים. מחיר גבוה יותר? אולי אתה מקבל אבחון מעמיק וחלקים שמחזיקים פי שתיים.

5 שאלות נפוצות (ותשובות עוד יותר טובות)

האם חובה לעשות טיפול עשרת אלפים דווקא במוסך היבואן?

ממש לא. כל מוסך מורשה שמבצע את העבודה ע”פ הוראות היצרן נחשב תקני גם לצרכי אחריות. רק שים לב שהוא אכן מדביק מדבקה נכונה ורושם את הכל בטופס הרכב.

אפשר לקנות שמן ומסנן לבד ולהביא למוסך?

בחלק מהמוסכים – כן. רק חשוב לוודא שאתה רוכש שמן באותו תקן שהרכב שלך דורש. זה לא המקום ל”סמוך על מוכר החנות”.

מה קורה אם דילגתי על טיפול או איחרתי בכמה אלפי קילומטרים?

שוברים מהסבתא: “שמן ישן שורף מנוע”. טיפול מאוחר מדי יכול לגרום לבלאי יקר בטווח הארוך. פספסת? עשה בהקדם.

איך אדע אם ניסו “לדחוף” לי עוד שירותים שלא צריך?

אם אתה יוצא מכל טיפול עם רשימת תיקונים של 3,000 ש”ח – תרים גבה. תמיד תבקש הסבר, ואפילו תתקשר למוסך אחר לשמוע חוות דעת. שקיפות היא שם המשחק.

אז מה יותר משתלם – טיפול יקר פעם אחת או טיפולים זולים יותר לאורך הזמן?

שאלת מיליון הקילומטרים. האמת? עדיף לטפל שוטף ולמנוע תקלות יקרות יותר. לפעמים טיפול יקר מהתחלה דווקא חוסך נזקים כבדים (וכסף) בהמשך.

מה ההבדל בין טיפול של “350 ש”ח” ל”טיפול מקצועי של 850 ש”ח”?

תחשוב על זה כמו ביקור אצל הספר: אפשר להסתפר ב-30 ש”ח ברחוב, ואפשר גם ב-200 ש”ח אצל מומחה לעיצוב שיער עם שמפניה ביד.
ההבדלים יכולים לכלול:

  • סוג השמן – סינתטי מלא, חצי סינתטי או שמן מינרלי שעשה סיבוב מבצע.
  • איכות החלפים – מקורי, תואם, או כזה שהגיע ברכבת מקזחסטן.
  • מקצועיות ומכשור – סריקה ממוחשבת אמיתית או “הכול נראה בסדר, אחי”.
  • יחס, אחריות ואולי גם שירות לקוחות עם חיוך.

ולפעמים – פשוט רגוע בלב. כי כשהרכב שלך יוצא מהמוסך וכל הרעשים החשודים נעלמו, זה שווה כמעט כל מחיר (אבל לא באמת כל מחיר, אל תגזים).

אז איך בוחרים מוסך שיעשה את זה כמו שצריך?

  • חפש המלצות אמיתיות – פייסבוק, חברים, או השכן שתמיד מצחצח את האוטו שלו ביום שישי.
  • ודא שהמוסך מורשה – לא כל אחד עם ידיים שחורות הוא מומחה לניסאן.
  • בקש הצעת מחיר מראש
  • הבטח שימוש בחלפים לפי הוראות היצרן
  • שאל על אחריות – טיפ קטן שיעיד על מוסך שמאמין במה שהוא עושה

המסקנה שנכון לקחת הביתה (או למוסך)

טיפול עשרת אלפים הוא לא מותרות, הוא גם לא רק “שטיפת פנים למנוע”. הוא פעולת מנע חשובה, תקופתית ומועילה – שיכולה למנוע אכזבות, תקלות, ושליחויות לא מתוכננות למוסך באמצע היום.

למידה הכי שווה פה היא אחת: אל תסתכל רק על המספר. תסתכל על מה שאתה מקבל, מה אתה משלם באמת – ובעיקר מה אתה מרוויח מזה בהמשך. עולמות של שקט נפשי ומנוע שיגיד לך תודה.

מה חייב לבדוק לפני קניית רכב – מדריך מקיף

קונה רכב? חכה רגע – יש כמה דברים שאתה ממש לא רוצה לפספס

החלום על רכב חדש… ואז מגיעה המציאות

אז החלטת לעשות את הצעד. נמאס לך להסתמך על טרמפים או לחכות לאוטובוס בחום של יולי. אתה מוכן לרכב משלך – חדש (או לפחות “כמעט חדש”) – כזה שיסיע אותך לכל מקום, בזמן ובסטייל. אבל לפני שאתה רץ לחתום על הצ’ק או מעביר את האשראי, עצור רגע. קניית רכב בלי בדיקה מקדימה זה כמו לנסוע בלי בלמים.

זה אולי נשמע דרמטי, אבל מציאותית – הרבה אנשים מתלהבים מאוטו נוצץ, שומעים את המנוע שואג וזהו – סגרו עסקה. התוצאה? לפעמים זה רכישת אוטו מעולה, ולפעמים זה בעיקר… מערכת יחסים בעייתית עם המוסך. אם אתה לא רוצה לתת ללב שלך להוביל אותך היישר לפח, כדאי לשים לב לדברים הבאים.

רגע, מה זה בכלל “בדיקה”? והאם זה חובה?

כן, זה נשמע טכני ומעייף, אבל בעצם בדיקה לפני קניית רכב זה כמו דייט ראשון עם מישהו שאתה שוקל לעבור לגור איתו. לא מגזים. מדובר בבדיקה מקצועית שמתבצעת על ידי מכון מורשה, שמטרתה לוודא שהרכב שאתה מתכוון לקנות לא מסתיר הפתעות פשוט כי הוא חנה יפה בזווית הנכונה.

הבדיקה כוללת סקירה של עשרות פרטים טכניים: שלדה, מערכת היגוי, מנוע, בלמים, מערכת חשמל, רמת זהומים, תקלות קודמות, תאונות עבר (גם אם הסוחר טוען שזה “רכב של גננת”). זו הדרך שלך לוודא שאתה לא קונה יותר בעיות מרכב.

5 דברים שלא מוותרים עליהם – גם אם הרכב מנצנץ

  • שלדה: אם היא עקומה – אתה בסרט פעולה. במיוחד אם היה תיקון לאחר תאונה.
  • מנוע: צריך להיות יבש, נקי וללא סימנים של שמן מטייל חופשי.
  • צמיגים: שחיקה לא אחידה = כנראה בעיית יישור.
  • מערכת בלימה: חורקת? מתנדנדת? לא בבית ספרנו.
  • מערכת חשמל: מהאורות ועד החלונות החשמליים – אל תסתמך על “סידרתי את זה אתמול”.

כמה שאלות שעולות תמיד – והתשובות שכדאי לזכור

  • ש: הבדיקה יקרה לי. אפשר לוותר?
    ת: הבדיקה תעלה לך אולי 600-900 ש”ח. תיקון נזק שלא עלה בבדיקה יכול לעלות אלפים. בחירה שלך.
  • ש: הסוחר אמר שאין טעם – הרכב עבר טסט לפני חודש!
    ת: טסט רק בודק שהרכב “סביר לנסיעה”. הוא לא מגלה אם היה בטוטאל לוס שנה שעברה.
  • ש: מה קורה אם יש בעיות בבדיקה?
    ת: תלוי בדרגת הבעיה. לפעמים זה קל לתיקון, לפעמים אתה פשוט אומר יפה שלום לאוטו.
  • ש: כדאי לקחת את הרכב לבדיקה בלי הסוחר?
    ת: רצוי. אם הסוחר מתעקש להתלוות – זה לגיטימי, אבל אל תיתן לו להלחיץ את הבודקים.
  • ש: יש ריח מוזר באוטו… אבל בבדיקה לא נאמר כלום?
    ת: אאוץ’. ריח של לחות, עובש או “כביסה מוגזמת” עלול לרמוז על נזילות שנסתרו. הקשב לאף שלך.

זה רק טכנולוגיה? או שיש כאן גם פסיכולוגיה?

אז ברור, כל בדיקה עוסקת בטכנולוגיה. אבל אי אפשר להתעלם מהפן האנושי בכל זה. המוכר רוצה למכור, ואתה – רוצה להאמין. וזהו בדיוק מקום שבו צריך לעצור, לנשום ולזכור: ההיגיון צריך להיות בצד שלך – גם אם הרכב נראה כמו פרארי ופועל כמו מאזדה.

יש נטייה טבעית להתאהב במה שאנחנו רואים, במיוחד ברכב מבריק עם הגה מצופה עור וריח חדש. אבל לפעמים, האהבה הזאת עולה ביוקר. לכן חשוב לשלב בין התלהבות לחכמה, כי בסופו של דבר – אתה זה שישלם על התקלות.

בדיקה היא רק ההתחלה – במה עוד כדאי לשים לב?

נכון, בדיקה מקצועית היא תנאי בסיס, אבל לא פחות חשוב לשים לב גם לדברים הבאים:

  • ספר טיפולים: האם הוא קיים? האם הוא נראה אמיתי או “יצירה חדשה מהמדפסת”?
  • בעלות קודמת: אם היו יותר מדי – שאל את עצמך למה.
  • מספר קילומטרים: תואם למצב הפנימי של הרכב?
  • פרטי הביטוח הקודם: תאונות, תביעות, או הפתעות אחרות.
  • בדיקת VIN: כן כן, תן מבט באתר משרד התחבורה. 2 דקות שיכולות לחסוך חודשים.

ולבסוף – עוד טיפ קטן שיכול לשנות את הכול

אם אתה באמת מתלבט על רכב מסוים: קח אותו לסיבוב באור יום, ולא בלילה. אולי תופתע לגלות שפנס נשבר, שצבע לא תואם או שצמיג נראה כמו אחרי מרוץ. בנסיעה – שים רדיו על שקט, תקשיב למנוע, שים לב לרעידות ולהיגוי. תן לאינטואיציה שלך מקום.

רכב קונים עם העיניים – אבל גם עם השכל

קניית רכב, בין אם חדש או יד שנייה, היא לא רק “עסקה” – זו החלטה שיכולה להשפיע על השקט הנפשי שלך לשנים. עם קצת סבלנות ועין בוחנת – הרכב הבא שלך יכול להיות לא רק יפה וזריז, אלא גם אמין ושווה כל שקל. אז אל תוותר על הבדיקה – זו לא פרנויה, זו פשוט חכמה.

ואם הכול עובר חלק? מצוין. תמשיך לאהוב את הרכב שלך – ולפחות תדע שבחרת נכון.

איך פועל מנגנון פתיחת דלת תא מטען ברכב שלך

רובנו פותחים את תא המטען בלי לחשוב פעמיים. לחיצה על כפתור, והרכב עושה את העבודה. אבל רגע — עצרתם פעם לחשוב איך בדיוק זה קורה? מה מחזיק את הדלת, מה מזיז אותה, איך היא יודעת מתי לעצור, ואיך בכלל אפשר לדעת אם משהו התקלקל? ברוכים הבאים לעולם הקסום והטכני (אבל ממש לא משעמם) של מנגנון פתיחת דלת תא המטען — המקום שבו הנדסת מכונות, חשמל ואפילו קצת קסם מתחברים.

במאמר הזה נצלול לעומק של המנגנון, נבין את הרכיבים הפנימיים, נראה מה מתקלקל הכי הרבה, איך לטפל בזה בלי להיכנס ללחץ או למוסך מיותר, ונגלה גם איך ייראה העתיד של פתיחת תא המטען. תהיו מוכנים – הולך להיות מסקרן יותר מאיך שזה נשמע!

אז מה זה בכלל המנגנון הזה?

תתחילו לדמיין רובוט קטן – והוא לגמרי עובד אצלכם ברכב

מנגנון פתיחת דלת תא המטען הוא מערכת מורכבת שמשלבת רכיבים מכניים, חשמליים ואלקטרוניים כדי לבצע פעולה אחת פשוטה — לפתוח ולסגור את דלת הטעינה האחורית של הרכב.

לכאורה – זה לא נשמע מרגש. אבל אם נחשוב על זה רגע, המבנה הזה נועד:

  • להכיל כוח כדי להרים דלת ששוקלת עשרות קילוגרמים
  • לעשות את זה בצורה חלקה, מבוקרת ובטוחה
  • לדעת אם יש מכשול מאחור (כדי לא לפגוע בדברים… או אנשים)
  • לאפשר הפעלה בלחיצה או אפילו בג’סטה (ברוך הבא לעולם הרכבים החכמים)

עולם מופלא של חלקים קטנים שעושים דברים גדולים

רכיבים עיקריים במנגנון לפתיחת תא מטען

מערכת פתיחת תא מטען כוללת כמה רכיבים מרכזיים — כל אחד מהם הכרחי לפעולה התקינה:

  • צילינדר או מנעול חשמלי – מאפשר את הנעילה והפתיחה של הדלת מתוך הרכב או באמצעות שלט
  • בוכנות הידראוליות / גזיות – מחזיקות את הדלת פתוחה, ולעיתים גם מסייעות בפתיחה עצמה
  • מנוע חשמלי (Actuator) – אחראי לדחוף / למשוך את הדלת באופן אוטומטי
  • חיישני מיקום או מומנט – בודקים את מיקום הדלת כדי שהיא תיעצר בזמן ולא תעוף לתוך מישהו
  • יחידת שליטה אלקטרונית – המוח של המערכת – קובע מתי ואיך דלת תא המטען תיפתח או תיסגר

ואיך כל זה עובד ביחד?

לחיצה על כפתור (ממפתח / מתוך הרכב / בנגיעה) שולחת אות ליחידה האלקטרונית. משם, המוח מתחיל לנהל את שאר החלקים:

  1. המנעול נפתח
  2. המנוע החשמלי מתחיל לדחוף את הדלת מעלה
  3. הבוכנות תומכות בהחזקת הדלת כשנפתחת
  4. החיישנים בודקים מתי הדלת הגיעה למעלה — ועוצרים את המנוע

וכשסוגרים? פשוט כל התהליך הזה קורה הפוך, רק שהמערכת בודקת בוודאות שאין גוף שמפריע לסגירה.


מתי זה מתחיל לעשות בעיות? (ולמה זה קורה דווקא שאתה ממהר)

תקלות נפוצות והסיבות שמאחוריהן

כמו כל מכונה – גם המנגנון הזה מתעייף. אבל האמת? לרוב הוא די עמיד. הנה טעימה מהבעיות השכיחות:

  • הדלת לא נפתחת בכלל – יכול להיות שמדובר בפיוז, במנעול מקולקל או ביחידת שליטה חולה
  • היא נפתחת חלקית ונעצרת – יש מצב שמנוע ההרמה עייף או שיש תקלה באחד החיישנים
  • הבוכנות איבדו לחץ – הדלת נופלת על הראש (סיפור אמיתי). סימן שהבוכנות כבר לא מה שהיו
  • הרעש מהדלת מזכיר סרט אימה – גריז חסר, או חלקים מתחילים להישחק

איך יודעים שזה קורה?

קל. ברגע שהמערכת מעדיפה לא לעשות כלום, או עושה רק חצי עבודה — תתחילו לחשוד. אם בלחיצה על הכפתור הדלת לא מגיבה או נפתחת באיטיות לא הגיונית — יש בעיה.


5 שאלות שכולם שואלים (אבל לא תמיד מקבלים תשובות טובות)

1. אפשר לתקן לבד?

כן… אבל עם כוכבית. תלוי בתקלה. אם זו בעיה שבוכנות גז פשוט התרוקנו – קניית חלפים והחלפה די פשוטה. אם המנוע התקלקל, זה כבר יותר מתקדם ודורש הבנה במכונאות או חשמל.

2. למה זה תמיד קורה בחורף?

קור משפיע על כל מערכת הידראולית. שמן מתכווץ, חלקים מאבדים חיכוך, והבוכנות – מתעייפות. בזמן חורף זה בולט יותר, אבל הן נשחקות כל השנה.

3. כמה עולה לתקן את זה?

בוכנה? 150–300 שקל ליחידה. מנוע הרמה? 800–2000 שקל, בהתאם לרכב. מערכת שלמה חדשה יכולה להגיע גם ל-4000 ש”ח ומעלה. תלוי אם מדובר בטסלה או טויוטה…

4. יש דרך למנוע תקלות מראש?

בטח! שמרו על המערכת נקייה, שמנו את הצירים פעם בשנה, אל תעמיסו על הדלת (המעילים של הילדים לא חייבים להיתלות עליה…).

5. פתיחה עם הרגל באמת עובדת?

מעולה, כל עוד אתם עומדים בזווית הנכונה והחיישן לא מכוסה בבוץ. ברכבים איכותיים יותר – אפילו בלי שתנופפו ברגל כמו נינג’ה.


אז מה צופן לנו העתיד?

ברוכים הבאים לעולם של דלתות שמבינות אותך

כמו כל דבר, גם פה טכנולוגיה לא עוצרת. בעתיד הקרוב נראה:

  • שליטה קולית: תגיד “פתח תא מטען”, וזה יקרה
  • חיישני תנועה מדויקים שיזהו כשאתם מתקרבים עם שקיות, בלי לגעת בכלום
  • שדרוגים באפליקציה – פתיחה מרחוק דרך הטלפון
  • מערכות הגנה מבוססות AI שיאבחנו תקלות עוד לפני שהן קורות

וזה עוד מבלי לדבר על רכבים חשמליים שבהם מערכת הפתיחה היא חלק מהאינטגרציה הכללית של האוטו – כולל מצלמות, מחשבים וקצת בינה.


במקום לסיים, בוא נסגור את הדלת… באופן חכם.

אם קראתם עד פה, כנראה שאתם כבר מבינים שפתיחת תא מטען זה לא רק טריק של בוכנות ומנוע – מדובר בדוגמה מושלמת לאיך הנדסה יכולה להפוך פעולה יומיומית לקסם.

בין אם אתם רוצים להבין איך זה עובד כדי לתקן לבד, או סתם למלא את כמות הטריוויה ברכב לקראת הפעם הבאה שהשכן שלכם יתקע עם תא מטען סגור – עכשיו אתם יודעים.

הדבר הכי חשוב? תמיד תנו למנגנון קצת אהבה — הוא יחזיר לכם שקט נפשי והימנעות מהפתעות בבוקר גשום.

ומי יודע, אולי פעם הבאה שתחזיקו שקיות סופר בשתי ידיים – הדלת תזהה אתכם לבד ותגיד: “אני על זה.”

סקירה מקצועית על ניסאן אקס טרייל – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחד הרכבים המשפחתיים הגדולים והפופולריים ביותר בשוק הישראלי: ניסאן אקס-טרייל.
סקירה זו נועדה לתת לכם את כל המידע שאתם צריכים כדי להבין את הרכב, את יתרונותיו וחסרונותיו, והאם הוא הבחירה הנכונה עבורכם ועבור המשפחה שלכם.

ניסאן אקס-טרייל (Nissan X-Trail), המוכר בשווקים מסוימים גם בשם Nissan Rogue, הוא רכב פנאי שטח (SUV) בגודל בינוני-גדול, והוא כבר שנים ארוכות שחקן מרכזי בסגמנט הזה.
הדור הנוכחי, שמכונה בקוד הפנימי T33, עבר מהפך משמעותי לעומת הדורות הקודמים, במיוחד בתחום יחידות ההנעה והטכנולוגיה.
הוא ממוקם בהיררכיה של ניסאן מעל הקשקאי הקומפקטי יותר, ומיועד בעיקר למשפחות שצריכות יותר מרווח, ורסטיליות, ולעיתים גם אופציה ל-7 מקומות ישיבה.

בשוק הישראלי, האקס-טרייל מתמודד ראש בראש מול תחרות קשה במיוחד.
המתחרים העיקריים שלו כוללים שמות גדולים כמו טויוטה ראב 4 הייבריד, יונדאי טוסון, קיה ספורטאז’, סקודה קודיאק, ופיג’ו 5008, רבים מהם גם מציעים גרסאות היברידיות או עם 7 מקומות.
האקס-טרייל מנסה למצב את עצמו באמצעות שילוב ייחודי של יחידת הנעה היברידית מתקדמת (e-POWER) יחד עם דגש על נוחות נסיעה, אבזור עשיר, ורסטיליות פנים (בגרסאות ה-7 מושבים).
בסקירה הזו, נפרק את האקס-טרייל לגורמים, נבחן אותו לעומק בכל ההיבטים, וננסה לענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות את ניסאן אקס-טרייל בשנת 2025 בשוק הישראלי? נתייחס לכל: החל מהעיצוב החיצוני, דרך עיצוב הפנים והמרווח, טכנולוגיה, ביצועים וצריכת דלק (או אנרגיה), חווית נהיגה, בטיחות, וכמובן – כמה עולה כל התענוג הזה.
נשלב גם התייחסות לחוות דעת גולשים שפורסמו ברשת, ליתרונות וחסרונות בולטים, ונערוך השוואה קצרה למתחרים.

עיצוב חיצוני: אבולוציה מודרנית

הדור הנוכחי של ניסאן אקס-טרייל עבר שינוי עיצובי מרענן לעומת הדור הקודם, שהיה שמרני יותר.
קווי העיצוב הפכו חדים ומודרניים יותר, והרכב מקבל נוכחות מרשימה על הכביש.

בחזית, העיצוב נשלט על ידי גריל ה-V-Motion הגדול והאופייני לניסאן, שמקבל כאן פרשנות בולטת ומעודכנת.
פנסי ה-LED הראשיים מפוצלים לשני חלקים – יחידת תאורת יום צרה בחלק העליון, ויחידת התאורה הראשית הגדולה יותר מתחתיה.
הסידור הזה יוצר מראה ייחודי ומודרני, שקל לזהות מרחוק.

מבט מהצד חושף צללית SUV טיפוסית, אך עם כמה נגיעות עיצוביות מעניינות.
קו המותניים מטפס קלות לכיוון הזנב, וקשתות הגלגלים מודגשות.
חלק מרמות הגימור מציעות גימור דו-גוני עם גג בצבע שונה, מה שמוסיף טאץ’ צעיר ואופנתי.
חישוקי הגלגלים נעים לרוב בין 18 ל-19 אינץ’, עם עיצובים שונים התורמים למראה הכללי, אם כי בחתכי צמיג נמוכים יחסית שעלולים להשפיע קלות על נוחות הנסיעה.

החלק האחורי של האקס-טרייל שומר על קווים נקיים ופנסים רחבים המחולקים לשני חלקים.
דלת תא המטען גדולה ומאפשרת גישה נוחה.
בסך הכל, העיצוב החיצוני של האקס-טרייל הוא שילוב מוצלח של מראה מודרני, קשוח במידה, ונעים לעין, התואם את מקומו כ-SUV משפחתי גדול.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: סלון משפחתי

כשנכנסים לתא הנוסעים של ניסאן אקס-טרייל, מקבלים תחושה של שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם.
האווירה הכללית מודרנית, פונקציונלית, ומתמקדת בנוחות ושימושיות משפחתית.

במרכז הדשבורד ניצב מסך מולטימדיה גדול (ברוב הגרסאות הנמכרות בישראל), ומאחורי ההגה נמצא לוח מחוונים דיגיטלי מלא (ברמות הגימור הגבוהות).
הקונסולה המרכזית כוללת בורר הילוכים קטן ומודרני, ופקדים פיזיים נוחים למערכת בקרת האקלים – שילוב מבורך בין מגע למגע-פחות.
עיצוב הפנים נקי יחסית, עם קווים אופקיים המדגישים את רוחב תא הנוסעים.

איכות החומרים באקס-טרייל טובה בדרך כלל, אך משתנה מעט בין רמות הגימור.
בחלקים העליונים של הדשבורד ודיפוני הדלתות נמצא חומרים רכים ונעימים למגע.
בחלקים התחתונים יותר, החומרים קשיחים יותר, אך איכות ההרכבה הכללית נראית טובה ומספקת תחושה מוצקה.
המושבים הקדמיים נוחים ותומכים, גם בנסיעות ארוכות, ומציעים טווח כיוונון רחב למציאת תנוחת נהיגה אופטימלית.
ראות החוצה טובה יחסית, והנדסת האנוש מוצלחת ברובה, כשהפקדים העיקריים ממוקמים בהישג יד וקלים לתפעול.

בתחום המרווח, האקס-טרייל מצטיין, וזו אחת מנקודות החוזק העיקריות שלו כרכב משפחתי.
בשורה השנייה, המרווח לרגליים ולראש מצוין, וגם שלושה מבוגרים או ילדים יכולים לשבת בנוחות יחסית.
ניתן להזיז את המושב האחורי קדימה ואחורה כדי לאפשר גמישות בין מרווח נוסעים לנפח תא מטען, ותכונה זו שימושית במיוחד בגרסאות ה-7 מושבים.
אפרופו 7 מושבים, השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים קטנים או לנסיעות קצרות מאוד למבוגרים, בדומה למרבית רכבי ה-7 מושבים בקטגוריה. הגישה אליה דורשת קצת התעמלות, אבל זה בהחלט פתרון מצויד למשפחות גדולות או לנסיעות מזדמנות עם יותר נוסעים.

תא המטען מרווח מאוד בגרסאות ה-5 מושבים, עם נפח של כ-575 ליטר (משתנה מעט בהתאם לגרסה). הוא בעל צורה שימושית וסף הטענה נוח. יש פתרונות אחסון נוספים וקרקעית כפולה בחלק מהגרסאות. בגרסאות ה-7 מושבים, נפח תא המטען מצטמצם משמעותית כשהשורה השלישית בשימוש (נפח זעיר של כ-120-135 ליטר בלבד), אך הוא גדול ושימושי כשהיא מקופלת. הוורסטיליות הזו היא יתרון משמעותי.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: על גבול הפרימיום?

ניסאן מציידת את האקס-טרייל בשפע של טכנולוגיה ואבזור, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות הנמכרות בישראל, והוא עומד בשורה אחת עם המתחרים המודרניים ביותר.

מערכת המולטימדיה המרכזית כוללת מסך מגע בגודל 12.3 אינץ’ (ברמות הגימור הגבוהות, או 8 אינץ’ בסיסי יותר).
איכות התצוגה טובה, והממשק גרפי נעים לעין.
מהירות התגובה סבירה, אם כי לא מהירה כמו במערכות הטובות ביותר בשוק.
מבנה התפריטים הגיוני יחסית וקל ללמידה.
המערכת כוללת קישוריות Apple CarPlay ו-Android Auto, בחלק מהגרסאות גם באופן אלחוטי, מה שמקל על השימוש באפליקציות ניווט ומוזיקה מהסמארטפון.
קיימת גם אופציה לעוזר קולי, שאיכותו משתנה ותלויה במידה רבה באיכות קליטת הרשת ובהגייה של הנהג.

לוח המחוונים הדיגיטלי, בגודל 12.3 אינץ’ (ברמות הגימור הבכירות), מרשים ומציע מספר אפשרויות תצוגה שניתנות להתאמה אישית, כולל הצגת מפה מלאה מהניווט. זהו שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ותורם רבות לתחושה הטכנולוגית בתא הנוסעים. ברמות הגימור הבסיסיות יותר יש לוח מחוונים משולב עם מסך קטן יותר.

בתחום האבזור הנוחות, האקס-טרייל מציע מגוון רחב בהתאם לרמת הגימור.
ניתן למצוא בקרת אקלים מפוצלת, חימום מושבים (קדמיים ואחוריים בחלק מהגרסאות), חימום הגה, גג פנורמי גדול, דלת תא מטען חשמלית, מצלמות היקפיות 360 מעלות, ותצוגה עילית (HUD) על השמשה הקדמית – אבזור שבחלק מהרכבים בקטגוריה שמור לדגמי פרימיום.

מערכת השמע הסטנדרטית סבירה, וברמות הגימור הגבוהות מוצעת מערכת שמע של Bose עם 10 רמקולים, המספקת איכות סאונד טובה ועשירה יותר.
ניסאן שילבה גם טכנולוגיות ייחודיות, כמו ה-e-Pedal Step, המאפשר נהיגה כמעט מלאה באמצעות דוושת התאוצה בלבד, עם רגרנציה חזקה בסיסיים, בדומה לחוויית נהיגה ברכב חשמלי מלא, אם כי לא עד עצירה מוחלטת כמו בחלק מהרכבים החשמליים.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: כוח החשמל

עיקר החדשנות באקס-טרייל הנוכחי בישראל נמצא מתחת למכסה המנוע, בדמות יחידת ההנעה ההיברידית e-POWER.
זוהי לא מערכת היברידית קלאסית כמו בטויוטה, אלא מערכת בה מנוע הבנזין משמש כגנרטור לטעינת הסוללה, ואילו הגלגלים מונעים *תמיד* על ידי מנוע חשמלי אחד או שניים.

הגרסה הנפוצה בישראל היא ה-e-POWER עם הנעה קדמית או כפולה (e-4ORCE).
בגרסת ההנעה הקדמית, יש מנוע חשמלי ראשי בהספק של 204 כ”ס ומומנט של 33.6 קג”מ.
בגרסת ההנעה הכפולה (e-4ORCE), נוסף מנוע חשמלי קטן יותר מאחור, וההספק המשותף עולה ל-213 כ”ס, עם מומנט גבוה יותר (33.6 קג”מ מלפנים ו-19.9 קג”מ מאחור).
מנוע הבנזין המשמש כגנרטור הוא בנפח 1.5 ליטר, בעל שלושה צילינדרים ומגדש טורבו, וייחודו בכך שהוא משנה את יחס הדחיסה בהתאם לעומס, לטובת יעילות מרבית. אין למנוע הבנזין חיבור מכאני ישיר לגלגלים ברוב תנאי הנהיגה.

נתוני התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש נעים סביב 7-8 שניות (תלוי בגרסה), נתון טוב לרכב בגודל ובמשקל הזה, ומספק בהחלט לרוב צרכי הנהיגה היומיומית ועקיפות.
היתרון הבולט של מערכת ה-e-POWER הוא תחושת הנהיגה החשמלית.
התאוצה ליניארית וחלקה, ללא החלפות הילוכים (כן, למרות שיש מנוע, הוא לא מחובר דרך גיר רגיל שמחליף הילוכים לצורך ההנעה), וזמינות הכוח מיידית.

כשמדברים על צריכת דלק באקס-טרייל e-POWER, צריך להבין שהיא מושפעת מהאופן שבו מנוע הבנזין נכנס לפעולה כדי לטעון את הסוללה.
נתוני היצרן (WLTP) עומדים על כ-16-17 ק”מ לליטר (תלוי בגרסה וברמת הגימור).
בנהיגת מבחן ריאלית, במיוחד בנסיעה עירונית או בפקקים בהם המערכת יכולה לפעול יותר על חשמל ולהשתמש ברגרנציה, ניתן להגיע לנתונים קרובים לנתון היצרן, סביב 15-16 ק”מ לליטר.
בנסיעה בינעירונית מהירה או תחת עומס כבד (עליות, רכב מלא), מנוע הבנזין עובד יותר, וצריכת הדלק עולה לטווח של 13-14 ק”מ לליטר או פחות.
עדיין, זו צריכת דלק טובה בהשוואה ל-SUV בנזין מקביל, ובעלויות התחזוקה והדלק בישראל, זה בהחלט יתרון משמעותי. יש לזכור שגם כשמחפשים “צריכת דלק” עבור רכב חשמלי או היברידי, השאלה היא תמיד מה העלות לק”מ בסוף. באקס-טרייל, עלות הדלק לק”מ נמוכה יחסית לרכבי בנזין טהורים בקטגוריה.

ישנן גם גרסאות מיילד הייבריד של האקס-טרייל (לרוב עם מנוע בנזין טורבו 1.3 ליטר או 1.5 ליטר), אך בישראל עיקר השיווק והפופולריות הם סביב גרסאות ה-e-POWER בשל יתרונותיהן בביצועים וצריכת הדלק.

טעינה: לא צריך לחבר לשקע!

סעיף זה דורש הבהרה חשובה עבור ניסאן אקס-טרייל e-POWER.
בניגוד לרכבים חשמליים מלאים (BEV) או רכבי פלאג-אין הייבריד (PHEV), האקס-טרייל בגרסת ה-e-POWER אינו דורש טעינה חיצונית באמצעות כבל.
זוהי מערכת היברידית “סדרתית” (או Self-Charging Hybrid), בה מנוע הבנזין מייצר חשמל שמועבר למנוע החשמלי להנעה, או לסוללה קטנה לאגירה.

למעשה, אין מה לפרט על קצב טעינת AC או DC, זמני טעינה בעמדה ביתית או מהירה, או סוג מחבר טעינה – פשוט כי אין צורך לחבר את הרכב לחשמל.
האנרגיה החשמלית מיוצרת על ידי מנוע הבנזין או באמצעות בלימה רגנרטיבית.
זהו יתרון עצום עבור מי שאינו רוצה או אינו יכול להתעסק עם עמדות טעינה, בין אם בבית, בעבודה או בעמדות ציבוריות בישראל, שעדיין לא נפוצות וזמינות כמו באירופה למשל.
פשוט מתדלקים בנזין בתחנה כמו רכב רגיל, וזהו.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות משפחתית

ניסאן אקס-טרייל תוכנן בראש ובראשונה כרכב משפחתי, וזה ניכר מאוד בחוויית הנהיגה שלו.
הדגש העיקרי הוא על נוחות נסיעה, והוא מצליח לספק אותה במידה רבה.

נוחות הנסיעה טובה מאוד ברוב סוגי הדרכים.
בולמי הזעזועים מכוילים בצורה רכה יחסית, והם סופגים היטב את פגעי הכביש העירוני ואת שיבושי הדרך הבינעירונית.
הנסיעה נינוחה ושקטה, גם במהירויות גבוהות יחסית בכבישים מהירים.
בידוד הרעשים מהמנוע, הרוח והכביש טוב, ותא הנוסעים נשאר שליו יחסית גם בנסיעות ארוכות.
רק תחת עומס כבד או בתאוצות חזקות, מנוע הבנזין בגרסת ה-e-POWER מתעורר לחיים בקול רם ונוכח יותר, שכן הוא פועל בקצב קבוע יחסית לטעינת הסוללה, בניגוד לרכב בנזין רגיל שבו קצב המנוע קשור ישירות למהירות הרכב דרך הגיר.

בתחום ההתנהגות הדינמית, האקס-טרייל בטוח וצפוי, אך לא ספורטיבי.
זוויות הגלגול בפניות מורגשות, וההיגוי קל יחסית ואינו מספק משוב עשיר מהכביש.
אחיזת הכביש טובה, במיוחד בגרסת ה-e-4ORCE בעלת ההנעה הכפולה, המספקת תחושת יציבות וביטחון גם בכבישים רטובים או פחות סלולים.

תחושת הבלמים ליניארית וקלה למינון.
בגרסת ה-e-POWER, שילוב הבלימה הרגנרטיבית עם הבלמים ההידראוליים נעשה בצורה חלקה בדרך כלל, וקל להתרגל לנהיגה עם ה-e-Pedal Step המגביר את עוצמת הרגרנציה ומאפשר האטה משמעותית בשחרור דוושת התאוצה.

קלות התמרון בעיר טובה יחסית לגודלו, וזה הודות להגה קל ושדה ראייה סביר, בתוספת מערכת המצלמות ההיקפיות ברמות הגימור הגבוהות, שמקלה משמעותית על חניה במקומות צפופים.
יציבות כיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב שומר על קו ישר ללא מאמץ.
ההיעדר של גיר רגיל המחליף הילוכים בהנעה בגרסת ה-e-POWER הופך את הנסיעה לחלקה ונעימה יותר בנסיעה עירונית ובתנועה זוחלת.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: מצוין בציון

בטיחות היא ללא ספק אחד הקלפים החזקים של ניסאן אקס-טרייל, והיא נקודה חשובה מאוד עבור קהל היעד המשפחתי.
הרכב זכה לציון המקסימלי של 5 כוכבים במבחני בטיחות של ארגון Euro NCAP המחמיר.

מבדקי בטיחות אלו כללו ציונים גבוהים בהגנה על נוסעים מבוגרים, ילדים, הולכי רגל, ותפקוד מערכות עזר לנהג.
המבנה המחוזק של הרכב, בשילוב עם כריות אוויר רבות הממוקמות בנקודות קריטיות (כולל כרית אוויר מרכזית בין המושבים הקדמיים בחלק מהגרסאות), מספקים הגנה פסיבית טובה במקרה של תאונה.

בתחום הבטיחות האקטיבית, האקס-טרייל מצויד בשפע של מערכות ADAS (Advanced Driver Assistance Systems) כסטנדרט בחלק מהגרסאות או כאופציה ברמות גימור גבוהות יותר בישראל.
בין המערכות ניתן למצוא בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, בקרת שיוט אדפטיבית מלאה (פרופיילוט של ניסאן) הכוללת שמירת מרכז נתיב, ניטור שטח מת אקטיבי, התרעת תנועה חוצה מאחור, זיהוי תמרורים, שליטה אוטומטית באורות גבוהים, ועוד.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי טוב בדרך כלל.
בקרת השיוט האדפטיבית ושמירת מרכז הנתיב פועלות בצורה חלקה יחסית ואינן אגרסיביות מדי בתיקוני ההיגוי, מה שתורם לנוחות בנסיעות ארוכות.
מערכת בלימת החירום פעלה באופן אמין בבדיקות, ומערכות הניטור עוזרות בהפחתת הסיכון למצבי חירום.
קל יחסית לתפעל ולהפעיל את המערכות דרך פקדי ההגה, והן תורמות רבות לתחושת הביטחון בנהיגה יומיומית ובינעירונית.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה זה עולה?

אחד ההיבטים המרכזיים שמעניינים כל רוכש פוטנציאלי הוא כמובן ה מחיר.
ניסאן אקס-טרייל, כמו רבים מרכבי הפנאי בישראל, אינו רכב זול, אך הוא ממוקם בצורה תחרותית ביחס למתחרים בקטגוריה, במיוחד בהתחשב באבזור וביחידת ההנעה ההיברידית המתקדמת.

נכון לאפריל 2025 (בהתאם לשינויים בשערי מטבע, מיסוי, ומבצעים), טווח המחירים של ניסאן אקס-טרייל בישראל נע בדרך כלל החל מכ-180,000 ש”ח לרמת הגימור הבסיסית (לרוב גרסאות e-POWER), ויכול להגיע לכ-220,000 ש”ח ומעלה עבור רמות הגימור הגבוהות יותר, כולל גרסאות ה-7 מקומות וההנעה הכפולה.
כדאי תמיד לבדוק את המחירון העדכני באתר היבואן או בפורטלי רכב מובילים לקבלת המחיר המדויק בזמן אמת.

בישראל משווקות מספר רמות גימור עיקריות עבור האקס-טרייל e-POWER.
לרוב תמצאו רמות גימור כמו Visia (רמת כניסה, פחות נפוצה עבור e-POWER), Acenta, N-Connecta, ו-Tekna (רמת גימור עשירה ובכירה).
ההבדלים המרכזיים ביניהן הם באבזור הנוחות והטכנולוגיה: רמות גימור גבוהות יותר יכללו מסך מולטימדיה גדול יותר, לוח מחוונים דיגיטלי מלא, גג פנורמי, חימום מושבים והגה, מצלמות 360, מערכת שמע משודרגת, וחלק ממערכות הבטיחות המתקדמות יותר.
הגרסאות עם 7 מקומות ישיבה וההנעה הכפולה זמינות בדרך כלל ברמות הגימור האמצעיות והגבוהות.

תנאי האחריות בישראל לרוב רכבי ניסאן, כולל האקס-טרייל, עומדים על 3 שנים או 100,000 ק”מ אחריות מלאה (המוקדם מביניהם).
עבור יחידת ההנעה ההיברידית והסוללה, ניסאן מציעה בדרך כלל אחריות מורחבת, לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ (המוקדם מביניהם), וזהו פרט חשוב מאוד, במיוחד בהקשר של תקלות או בעיות פוטנציאליות ברכיבים היקרים של המערכת ההיברידית.

עלויות התחזוקה הצפויות דומות יחסית לרכבי SUV היברידיים אחרים.
טיפולים תקופתיים יבוצעו במרווחים קבועים על פי הוראות היצרן, ולרוב העלות תהיה סבירה למדי.
שווי השימוש של הרכב צפוי להיות יציב יחסית בהתחשב בפופולריות של דגמי SUV היברידיים בישראל, אך זהו תחום שתמיד כדאי לבדוק במחירוני רכב משומשים ועם אנשי מקצוע לפני הרכישה.

יתרונות: למה לבחור באקס-טרייל?

  • יחידת הנעה e-POWER ייחודית וחלקה: מערכת ההנעה ההיברידית מספקת תאוצה ליניארית וחלקה כתובה חשמלי, ללא החלפות הילוכים מורגשות מהמנוע, והיא חסכונית יחסית בדלק בנהיגה יומיומית ועירונית.
    אין צורך בטעינה חיצונית, מה שמקל משמעותית על השימוש.
  • מרווח פנים מצוין ואופציה ל-7 מקומות: תא הנוסעים מרווח מאוד עבור הנוסעים בשתי השורות הראשונות.
    האופציה ל-7 מקומות ישיבה (גם אם השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים) מוסיפה ורסטיליות משפחתית חשובה.
    תא המטען גדול ושימושי בגרסת ה-5 מקומות.
  • נוחות נסיעה גבוהה ובידוד רעשים טוב: האקס-טרייל מכוון לנוחות, והוא מצליח לספק נסיעה נינוחה ושקטה ברוב תנאי הדרך, יתרון משמעותי לנסיעות משפחתיות ארוכות.
  • אבזור עשיר וטכנולוגיה מתקדמת: במיוחד ברמות הגימור הגבוהות, הרכב מציע רשימת אבזור נדיבה הכוללת מסכים גדולים, תצוגה עילית, מערכת שמע איכותית, ומגוון פיצ’רים נוחות.
  • בטיחות מרבית: ציון 5 כוכבים במבחני Euro NCAP ומגוון רחב של מערכות בטיחות אקטיביות כסטנדרט (ברמות הגימור המקובלות בישראל), מעניקים שקט נפשי להורים.

חסרונות: למה אולי לוותר?

  • רעש מנוע הבנזין תחת עומס: למרות שההנעה חשמלית, מנוע הבנזין נכנס לפעולה תחת עומס או לצורך טעינה, והוא עלול להיות רועש ונוכח יותר ממה שהיינו מצפים, במיוחד בהשוואה לרכבי היברידיים אחרים או רכבי בנזין עם גיר רגיל שמקשר קצב מנוע למהירות.
  • התנהגות דינמית פחות מרשימה: האקס-טרייל אינו ספורטיבי.
    ההגה קל יחסית, זוויות גלגול מורגשות בפניות, ומי שמחפש חווית נהיגה אקטיבית ומרגשת יצטרך לחפש במקום אחר.
  • מרווח מוגבל בשורה השלישית (בדגמי 7 מקומות): כמו ברכבים רבים בקטגוריה, השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים קטנים או לנסיעות קצרות, והיא באה על חשבון נפח תא המטען כשהיא בשימוש.
  • מערכת מולטימדיה לא הכי מהירה בשוק: למרות שהיא גדולה ועשירה באפשרויות, המערכת לפעמים מגיבה באיטיות קלה לעומת המערכות המתקדמות ביותר שקיימות אצל חלק מהמתחרים.

בהשוואה למתחרים: עומד מול הגדולים

ניסאן אקס-טרייל מתמודד כאמור בקטגוריית ה-SUV המשפחתיים הגדולים, והתחרות שם עזה.
בהשוואה לטויוטה ראב 4 הייבריד, האקס-טרייל מציע לרוב מרווח פנימי גדול יותר, במיוחד במושב האחורי, ואת האופציה החשובה ל-7 מקומות ישיבה שאינה קיימת בראב 4. יחידת ההנעה e-POWER מספקת תחושת נהיגה חלקה וחשמלית יותר מגרסת הראב 4 ההיברידית הקלאסית, אם כי צריכת הדלק בפועל עשויה להיות דומה או מעט גבוהה יותר באקס-טרייל בנסיעות בינעירוניות מהירות. הראב 4 נתפס כרכב אמין במיוחד, וזה משהו שניסאן מנסה להשתוות אליו עם האחריות המורחבת על הסוללה.

מול יונדאי טוסון וקיה ספורטאז’ (בגרסאות ההיברידיות שלהן), האקס-טרייל בדרך כלל מציע תא מטען גדול יותר ונוחות נסיעה עדיפה. יחידת ה-e-POWER של ניסאן שונה במהותה מהמערכות ההיברידיות המקובלות של קיה/יונדאי (שהן מקבילות יותר לטויוטה), ומספקת כאמור חווית נהיגה שונה וחלקה יותר בעיר. הטוסון והספורטאז’ לרוב מציעים עיצוב פנים עתידני יותר וחלק מהם גם מגיעים עם מפרטי אבזור עשירים מאוד במחיר תחרותי. האקס-טרייל מתבלט לעיתים באבזור נוחות מסוים כמו גג פנורמי או תצוגה עילית הזמינים ברמות גימור רחבות יותר.

מול רכבי 7 מקומות ייעודיים יותר כמו סקודה קודיאק או פיג’ו 5008, האקס-טרייל בגרסת 7 המקומות עדיין מציע שורה שלישית שפחות מרווחת ושימושית לנסיעות ארוכות. עם זאת, הוא מציע יחידת הנעה היברידית חסכונית שאינה קיימת במתחרים אלו (שמוצעים לרוב בבנזין או דיזל), וזה יתרון משמעותי בעלויות התפעול לאורך זמן, ובמיוחד בהקשר של צריכת דלק או עלויות אנרגיה כוללות.

סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות את ניסאן אקס-טרייל?

ניסאן אקס-טרייל בגרסתו הנוכחית, במיוחד עם יחידת ההנעה e-POWER, הוא ללא ספק שחקן משמעותי ומוצלח בשוק ה-SUV המשפחתי בישראל.
הוא מציע שילוב אטרקטיבי של מראה מודרני, תא נוסעים מרווח ושימושי מאוד (עם בונוס של 7 מקומות אופציונליים), נוחות נסיעה גבוהה, שפע אבזור (ברמות הגימור המקובלות) וציון בטיחות מקסימלי.

יתרון ה-e-POWER טמון בפשטות השימוש (לא צריך טעינה חיצונית) ובחווית נהיגה חלקה וחשמלית ברובה, יחד עם צריכת דלק טובה משמעותית לעומת רכבי בנזין מקבילים.
עם זאת, רעש מנוע הבנזין תחת עומס יכול להיות מפריע לחלק מהנהגים, וההתנהגות הדינמית פחות מרשימה מרכבים אחרים.

אז ל מי האקס-טרייל מתאים במיוחד?
הוא מתאים באופן מושלם למשפחות שמחפשות רכב פנאי מרווח, נוח, בטוח ומאובזר היטב.
האופציה ל-7 מקומות חשובה למשפחות שצריכות פתרון מזדמן להסעת יותר מ-5 נוסעים.
הוא מתאים גם למי שמעריך את חווית הנהיגה החלקה של מערכת היברידית ללא הצורך בטעינה חיצונית, ורוצה לחסוך בעלויות הדלק לעומת רכב בנזין טהור.

למי הוא פחות מתאים?
למי שמחפש התנהגות כביש דינמית וספורטיבית, למי שנסיעותיו הן בעיקר בינעירוניות מהירות מאוד (שם יתרון החיסכון בדלק פחות בולט), או למי שהשורה השלישית ברכב 7 מקומות היא צורך קבוע למבוגרים (לכך יש פתרונות טובים יותר, אך יקרים יותר).

בסופו של דבר, ניסאן אקס-טרייל e-POWER מציע חבילה משפחתית חזקה ותחרותית מאוד.
הוא עומד בכבוד רב בהשוואה למתחרים העיקריים שלו, ומציע יתרונות ייחודיים בדמות יחידת ההנעה והוורסטיליות הפנימית.
אם אתם מחפשים SUV משפחתי נוח, בטוח, מרווח, מאובזר היטב וחסכוני יחסית ללא טעינה, האקס-טרייל הוא בהחלט אחד הרכבים שאתם חייבים לשקול ברצינות.
מומלץ בחום לבצע נסיעת מבחן ממושכת כדי להתרשם בעצמכם מחוויית הנהיגה הייחודית ומהתאמת הרכב לצרכים הספציפיים שלכם ושל משפחתכם.

קיה סורנטו או סקודה קודיאק

אז אתם בדיוק שם, בפרשת דרכים המוכרת לכל משפחה ישראלית. הרכב הקטן כבר לא מספיק. הילדים גדלו. אולי יש תוספת חדשה למשפחה. צריך מקום. הרבה מקום. והעיניים נתקלות בשני ענקים חביבים בקטגוריית ה-SUV הגדולים עם 7 מקומות (לרוב): קיה סורנטו מול סקודה קודיאק. זו השוואה קלאסית. שאלת השאלות: במה כדאי לבחור? מה עדיף עליכם? על מה ללכת כדי לא להתחרט? בואו נצלול פנימה, בכיף ובפרקטיות, וננסה לפצח את הדילמה הזו בדיוק בשבילכם, קוראי PRK היקרים.

קיה סורנטו מול סקודה קודיאק: ראש בראש בזירת הענקים

שני הרכבים האלה משחקים באותה ליגה, בערך באותה קטגוריית מחיר ופונים בערך לאותה קהל יעד – משפחות גדולות או כאלה שפשוט צריכות הרבה מקום וגמישות. אבל הם שונים. שונים מספיק כדי שיהיה שווה לפרק אותם לגורמים ולהבין איפה כל אחד מהם מצטיין.

עיצוב ורושם ראשוני: היופי בעיני המתבונן (והשכן)

אף אחד לא קונה רכב רק בשביל הפרקטיות, נכון? גם העין אוהבת ליהנות. ופה, יש הבדל משמעותי.

  • קיה סורנטו: נראה מודרני, קצת עתידני, עם קווים חדים ופרופורציות שמקנות לו נוכחות חזקה על הכביש. הפנסים האחוריים הייחודיים, הגריל הקדמי הגדול והנוכחות המסיבית – הוא בהחלט מושך תשומת לב. אם בא לכם רכב שצועק “חדשני!” וקצת שונה מהנוף המוכר, הסורנטו בהחלט עושה את העבודה.
  • סקודה קודיאק: נאמן למסורת סקודה – אלגנטי, מאופק, מתוחכם בפשטות. הוא לא מנסה להיות צעקני. יש לו קווים נקיים, מראה בוגר ויציב. הוא משדר איכות סולידית ויוקרה מאופקת. אם אתם מעדיפים מראה קלאסי יותר, כזה שלא יימאס מהר, הקודיאק כנראה ידבר אליכם יותר. זה כמו ההבדל בין חליפה מחויטת לז’קט עור אופנתי.

בשורה התחתונה לעניין העיצוב: הסורנטו נועז יותר, הקודיאק קלאסי יותר. עניין של טעם אישי לחלוטין.

פנים הרכב: המקום שבו המשפחה באמת חיה

זה החלק הכי חשוב בהשוואה לרוב המשפחות. איך מרגישים בפנים? כמה מקום יש? כמה נוח? כמה פרקטי?

תא הנוסעים: איכות חומרים ואווירה

  • קיה סורנטו: תא הנוסעים של הסורנטו הוא קפיצת מדרגה רצינית לעומת דגמים קודמים. הוא מרגיש איכותי, טכנולוגי ומרווח. יש שילוב של חומרים נעימים, מסכים גדולים ועיצוב עדכני. הכל מרגיש טוב ביד ומשדר יוקרה מודרנית.
  • סקודה קודיאק: סקודה מצטיינת באופן מסורתי בהנדסת אנוש ובתחושת איכות. הקודיאק לא מאכזב. החומרים אולי לא תמיד הכי מפוארים, אבל הכל מוקפד, הרכבה מעולה, ומרגיש שיחזיק מעמד. תא הנוסעים שמרני יותר בעיצובו מהסורנטו, אבל סופר פונקציונלי וברור.

המושבים והמקום לנוסעים: מי יושב איפה ואיך?

שני הרכבים מציעים גרסאות 7 מקומות, וזה לב העניין.

שורה שנייה:

  • קיה סורנטו: מרווח מאד, המושבים נוחים ומאפשרים תנועה לפנים ואחור. בגרסאות מסוימות (ברמות גימור גבוהות) אפשר לקבל מושבי קפטן נפרדים בשורה השנייה, מה שהופך אותה לסופר מפנקת (אבל מאבד מקום ליושב חמישי בשורה הזו).
  • סקודה קודיאק: גם כאן מרווח מצוין בשורה השנייה, המושב זז לפנים ואחור וגם משענות הגב מתכווננות. נוחות הישיבה טובה מאד.

שורה שלישית (השורת המבחן האמיתית!):

  • קיה סורנטו: זו כנראה הנקודה החזקה ביותר שלו בהשוואה ישירה לקודיאק. השורה השלישית בסורנטו שימושית יותר. הכניסה אליה נוחה יחסית (המושב בשורה השנייה זז קדימה וגם הטיית משענת הגב), והמקום שם יכול להתאים גם למבוגרים בנסיעות קצרות או לילדים גדולים יותר בנוחות סבירה. יש פתחי מיזוג ופתחי USB גם בשורה השלישית, שזה בונוס ענק.
  • סקודה קודיאק: השורה השלישית בקודיאק קיימת, אבל היא מתאימה בעיקר לילדים קטנים. הכניסה אליה פחות נוחה מזו שבסורנטו, והמקום לרגליים ולראש מוגבל יותר. בנסיעות ארוכות, ילדים גדולים או מבוגרים יתקשו לשבת שם בנוחות.

מסקנה לעניין המקום: אם השורה השלישית היא קריטית לכם וצריכה לשמש לעיתים קרובות גם מבוגרים או ילדים גדולים יחסית, הסורנטו מנצח בנוק-אאוט בנקודה הזו.

תא המטען: לארוז לטיול משפחתי או סתם לקניות ענק?

הפרקטיות בשיאה.

  • עם שורה שלישית פתוחה: לשני הרכבים נשאר נפח תא מטען קטן יחסית, בקושי למספר תיקי גב או שקיות קניות בודדות. הסורנטו מעט יותר גדול בנפח הזה.
  • עם שורה שלישית מקופלת: כאן שני הרכבים מציעים נפח עצום, שיכול לבלוע עגלת תינוק ענקית, קניות שבועיות, או ציוד לטיול משפחתי ארוך בלי למצמץ. הקודיאק לרוב יציע נפח מעט יותר גדול כשהשורה השלישית מקופלת, בזכות המבנה הפנימי שלו.
  • עם שורה שנייה ושלישית מקופלות: הופכים למשאית קטנה! מעולה להובלת רהיט חדש מאיקאה או סתם אם יש לכם תחביב מוזר של הסעת ארגזי קרטון. בשני הרכבים המשטח שנוצר שטוח ונוח להעמסה.

נקודות בונוס לפרקטיות:

  • סקודה קודיאק: מצטיין ב”Simply Clever” – פתרונות קטנים וחכמים כמו מטריות בדלתות, שטיח דו-צדדי בתא המטען, מגרד קרח בדלק ועוד. דברים קטנים שהופכים את החיים לקצת יותר קלים.
  • קיה סורנטו: יש לו פתרונות אחסון רבים ונוחים בפנים, ותאי האחסון בדלתות גדולים. הפתחים וה-USB בשורה השלישית הם יתרון משמעותי.

חווית נהיגה ונוחות: איך הם מרגישים על הכביש?

לא מדובר במכוניות ספורט, ברור. אבל חשוב שהנהיגה תהיה נעימה, נוחה ובטוחה.

נוחות נסיעה: בולמים זעזועים או מקפיצים לכם את הילדים?

  • קיה סורנטו: בדרך כלל מכויל לנוחות נסיעה טובה מאד. הוא סופג מהמורות עירוניות בצורה נעימה ומציע שיוט רגוע בכביש המהיר. הרגשה של נסיעה “מרחפת” יחסית.
  • סקודה קודיאק: גם הקודיאק נוח מאד, במיוחד במהירויות בינוניות וגבוהות. לפעמים בעיר הוא יכול להרגיש מעט פחות רך מהסורנטו על שיבושים קטנים, אבל בסך הכל מציע נוחות נסיעה מצוינת לרוב תנאי הדרך.

במבחן הכבישים הישראליים המפנקים, שניהם מספקים סחורה טובה בכל הנוגע לנוחות.

מנועים ותיבות הילוכים: כוח ומתינות

ההיצע בישראל יכול להשתנות, אבל בדרך כלל נראה את הגרסאות הפופולריות.

  • קיה סורנטו: בישראל נפוצות גרסאות בנזין (2.5 ליטר) וגרסאות היברידיות (1.6 ליטר טורבו + חשמל) או פלאג-אין הייבריד (1.6 ליטר טורבו + חשמל עם טעינה משקע). מנוע הבנזין הבסיסי מספק ביצועים סבירים אך לא מבריקים, במיוחד כשהרכב עמוס. הגרסאות ההיברידיות מציעות שילוב של ביצועים טובים יותר וצריכת דלק עדיפה, והפלאג-אין הייבריד מוסיפה יכולת נסיעה חשמלית לטווח מסוים (פנטסטי לנסיעות יומיומיות קצרות). תיבת ההילוכים בדרך כלל אוטומטית קלאסית או כפולת מצמדים בדגמים ההיברידיים.
  • סקודה קודיאק: בישראל נפוצות גרסאות בנזין (1.5 ליטר טורבו, 2.0 ליטר טורבו) וגרסאות דיזל (2.0 ליטר). מנועי הטורבו של סקודה (מקבוצת VW) ידועים ביעילותם וביכולתם לספק כוח זמין כבר מסל”ד נמוך. מנוע ה-1.5 ליטר מספיק בהחלט לרוב הצרכים המשפחתיים, ומנוע ה-2.0 ליטר מספק ביצועים זריזים מאד לרכב בגודל הזה. גרסאות הדיזל מציעות מומנט נהדר וצריכת דלק מעולה. תיבות ההילוכים לרוב כפולות מצמדים (DSG).

נקודות למחשבה על המנועים:

  • אם אתם עושים הרבה קילומטרים, גרסת הדיזל של הקודיאק היא אופציה מעולה לצריכת דלק.
  • אם אתם נוסעים בעיקר בתוך העיר ויש לכם עמדת טעינה, גרסת הפלאג-אין של הסורנטו יכולה לחסוך לכם הרבה בדלק.
  • אם אתם מחפשים פשרה טובה בין ביצועים לצריכת דלק ופחות רוצים להתעסק עם טעינה או דיזל, הגרסאות ההיברידיות של הסורנטו או מנועי הטורבו בנזין של הקודיאק הן הבחירה.

טכנולוגיה ובטיחות: מסכים, גאדג’טים והגנה על היקרים לנו

העולם מתקדם, וגם הרכבים. מערכות הבטיחות והמולטימדיה הפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית הרכב.

מולטימדיה וקישוריות: איך הילדים יראו סרטים והמוזיקה תישמע טוב?

  • קיה סורנטו: מגיע עם מסך מולטימדיה גדול ומרשים, מערכת הפעלה נוחה וידידותית למשתמש, ותמיכה מלאה באפל קאר-פליי ואנדרואיד אוטו. בדרך כלל כולל גם לוח מחוונים דיגיטלי מלא ומסכים נוספים ברמות גימור גבוהות. מרגיש מאוד טכנולוגי ומעודכן.
  • סקודה קודיאק: מערכת המולטימדיה טובה וברורה, עם מסך בגודל סביר (לפעמים מעט פחות גדול מהסורנטו, תלוי בגרסה). גם כאן יש קישוריות מלאה לסמארטפונים. המערכת של סקודה / VW אולי פחות “צבעונית” או גרפית מזו של קיה, אבל היא סופר אינטואיטיבית וקלה לתפעול, עם כפתורים פיזיים למערכת המיזוג (יתרון אדיר לפרקטיות בזמן נהיגה).

הערה אישית: כפתורים פיזיים למערכת המיזוג הם יתרון עצום. לנסות לכוון טמפרטורה או עוצמת מאוורר דרך מסך מגע בזמן נהיגה יכול להיות מתסכל ומסיח דעת.

מערכות בטיחות אקטיביות: מי שומר עלינו בדרך?

שני הרכבים מצוידים במערך מרשים של מערכות בטיחות אקטיביות כסטנדרט (או כמעט סטנדרט, תלוי ברמת הגימור ושוויון מול היבואן).

  • בדרך כלל תמצאו בשניהם: בקרת שיוט אדפטיבית (ששומרת מרחק מהרכב שלפניכם), מערכת בלימת חירום אוטונומית (שמזהה מכשולים ובולמת לבד במקרה הצורך), מערכת שמירה על נתיב (שמתקנת אם אתם סוטים), התרעת עייפות ועוד.
  • יש לוודא בדיוק מה כלול ברמת הגימור הספציפית שאתם בוחנים, אבל באופן כללי, שניהם עומדים בסטנדרטים גבוהים מאד של בטיחות ומספקים שקט נפשי.

ציון בטיחות: שניהם קיבלו ציוני בטיחות גבוהים במבחני ריסוק (Euro NCAP), לרוב 5 כוכבים, ורמת האבזור הבטיחותי שלהם נחשבת טובה.


עלויות: כמה יעלה לכם התענוג (וגם התחזוקה)?

זה החלק הפחות כיפי, אבל סופר חשוב. מחיר הרכישה, צריכת דלק, טיפולים, ירידת ערך.

מחיר רכישה: ההשקעה הראשונית

טווח המחירים של שני הדגמים משתנה מאד בהתאם לגרסה, רמת הגימור והמבצעים. באופן כללי, הם נמצאים בקטגוריית מחיר דומה, אם כי גרסאות הבסיס של הקודיאק עשויות להיות מעט יותר נגישות, בעוד שגרסאות הפלאג-אין הייבריד של הסורנטו עשויות להיות יקרות יותר.

חשוב: בדקו מחירים עדכניים וקחו בחשבון עלויות אגרת רישוי וביטוח שמשתנות מדגם לדגם.

צריכת דלק: כמה פעמים בשבוע תבקרו בתחנה?

  • קיה סורנטו: גרסת הבנזין פחות חסכונית באופן טבעי, במיוחד בנסיעות עירוניות. הגרסאות ההיברידיות והפלאג-אין הייבריד חסכוניות בהרבה, במיוחד האחרונה אם מנצלים את טווח הנסיעה החשמלי שלה.
  • סקודה קודיאק: מנועי הטורבו בנזין חסכוניים יחסית לגודל הרכב, ומנועי הדיזל מצטיינים בצריכת דלק נמוכה בנסיעות בינעירוניות.

בשורה התחתונה לצריכת דלק: אין מנצח ברור, זה תלוי מאד בגרסה שתבחרו ובסוג הנסיעות שלכם. לנסוע הרבה בכביש מהיר? דיזל בקודיאק אולי יהיה משתלם. לנסוע קצר יום יום לעבודה עם אפשרות טעינה? פלאג-אין סורנטו יכול להיות אלוף החיסכון.

עלויות תחזוקה וירידת ערך: כאב ראש עתידי?

שני המותגים נחשבים אמינים למדי, אם כי יונדאי/קיה נהנים בדרך כלל ממוניטין מצוין באמינות בישראל ובמדיניות אחריות מקיפה וארוכה (לרוב 7 שנים). חלפים ותחזוקה במוסכים מורשים לרוב יהיו יקרים יותר מאשר במוסכים לא מורשים, אבל מומלץ לשמור על טיפולים מסודרים.

ירידת ערך היא פקטור שקשה לחזות במדויק, אך לרוב רכבים פופולריים ושמורים שומרים על ערכם טוב יותר. שני הדגמים פופולריים, כך שסביר להניח שירידת הערך תהיה דומה יחסית, אלא אם יש שינויים משמעותיים בשוק או בביקוש לגרסאות ספציפיות (למשל, ביקוש מוגבר לדגמים חשמליים/היברידיים שיכול להשפיע על דגמי בנזין ודיזל בעתיד).


אז… קיה סורנטו או סקודה קודיאק? על מה ללכת?

אין תשובה אחת נכונה שמתאימה לכולם. ההשוואה הזו הראתה ששני הרכבים מצוינים, אבל שונים בדגשים שלהם. מה עדיף לכם? זה תלוי בצרכים ובהעדפות האישיות שלכם.

בחר בקיה סורנטו אם:

  • השורה השלישית קריטית לכם וצריכה לשמש גם ילדים גדולים או מבוגרים מדי פעם.
  • אתם מעדיפים מראה חיצוני ופנימי מודרני, טכנולוגי ונועז יותר.
  • אתם מעוניינים באופציה היברידית או פלאג-אין הייבריד לחיסכון בדלק וביצועים טובים יותר (בגרסאות אלה).
  • אתם מעריכים אחריות יצרן ארוכה ושקט נפשי לאורך שנים.

בחר בסקודה קודיאק אם:

  • אתם מעדיפים מראה חיצוני ופנימי קלאסי, אלגנטי ומאופק.
  • הנדסת האנוש והפרקטיות היומיומית (כמו כפתורים פיזיים ובפתרונות Simply Clever) חשובים לכם במיוחד.
  • אתם זקוקים לשורה שלישית בעיקר לילדים קטנים או כפתרון חירום.
  • אתם עושים הרבה קילומטרים מחוץ לעיר וגרסת הדיזל רלוונטית עבורכם מבחינת צריכת דלק.
  • אתם מעריכים איכות הרכבה ותחושה סולידית.

במה כדאי לבחור? הכי טוב? לכו ותראו את שניהם! שבו בפנים, הכניסו את הילדים (ואת הסבתא) לשורה השלישית, קפלו את המושבים, תכניסו עגלה או מזוודות. בקשו נסיעת מבחן בשני הרכבים. רק כך תוכלו באמת להרגיש מה מתאים לכם יותר, למשפחה שלכם, ולאורח החיים שלכם. בהצלחה!

כמה זמן לוקח להטעין רכב חשמלי באמת?

כמה זמן לוקח להטעין רכב חשמלי? אולי פחות ממה שחשבת

הטעינה חוללה מהפכה, אבל כמה זמן היא באמת גוזלת?

אנחנו רגילים לחשוב על תדלוק כמשהו שלוקח 3 דקות ורבע, פחות מקפה טייק אוויי בדרך לעבודה. אז כשמדברים על רכבים חשמליים, עולה מהר מאוד השאלה: כמה זמן לוקח להטעין אחד כזה? הרעיון של לעצור “לשעתיים בתחנת דלק” נשמע מופרך, אז בואו נשבור מיתוסים, נצלול לפרטים, ונבין מה באמת קורה שם – בלי להתחשמל, מבטיח.

הכל שאלה של מי, איפה, ואיך

התשובה לשאלת הזמן תלויה בהרבה משתנים, אבל נסקור כאן את הדברים העיקריים שמשפיעים על זמן ההטענה:

  • סוג המטען: ביתי, ציבורי רגיל, או עמדת טעינה מהירה (DC Fast Charging)
  • גודל הסוללה של הרכב: תחשבו על זה כמו מיכל דלק – ככל שהוא גדול יותר, ייקח יותר זמן למלא אותו
  • אחוז הטעינה ההתחלתי: הטענה מ-5% שונה מאוד מהטענה מ-65%
  • מהירות הטעינה שהרכב תומך בה: לא כל רכב יכול “לקבל” את מה שהעמדה מסוגלת “לתת”

כלומר, אם אתה טוען טסלה מודל 3 בעמדת טעינה מהירה, אתה במקום אחר לגמרי מאשר אם אתה טוען רנו זואי עם מטען ביתי בן 3.7 קילוואט. אבל בואו נפרק את זה למספרים.

אז… כמה זמן זה באמת לוקח? הנה טבלה (בערך) בראש

  • טעינה ביתית איטית (2.3 קילוואט, שקע רגיל): 20-40 שעות לטעינה מלאה – כן, זה המון, וזה למה לא משתמשים בזה הרבה.
  • מטען ביתי ייעודי (7.4 קילוואט, חד-פאזי): 6-12 שעות, תלוי בגודל הסוללה. אידיאלי ללילה.
  • מטען תלת-פאזי (11-22 קילוואט): פחות מ-6 שעות, ובחלק מהמקרים אפילו 3-4 שעות – אם אתה ממהר, זה כבר מרגיש כמו “טעינה זריזה”.
  • עמדת טעינה מהירה (50 קילוואט ומעלה): 30%-80% ב-30-45 דקות. אפשר להספיק קפה וסיבוב באפליקציות.
  • סופרצ’רג’ר של טסלה, או DC Ultra-fast (150-350 קילוואט): 80% טעינה תוך 15-25 דקות. זה כבר עולם אחר.

חשוב להבין: הטעינה איטית יותר ככל שהאחוזים גבוהים יותר. כלומר, בין 0 ל-50 זה טס. בין 80 ל-100 – אפשר לטחון פרק שלם בסדרה.

שאלות שחייבות להישאל (והתשובות המפתיעות שלהן)

1. האם כדאי להטעין כל לילה?

לא תמיד. אם אתה נוסע מעט, אין שום צורך להטעין כל יום. אבל רוב בעלי הרכבים בכל זאת “מנצלים את הלילה”, ומרגישים כאילו הרכב “ישן ומתמלא באנרגיה בדיוק כמוהם”.

2. למה לדבר על 80% ולא על טעינה מלאה?

טכנית, אפשר להטעין ל-100%, אבל רוב הרכבים (והיצרנים) ממליצים לטעון עד 80%-90% כדי לשמר את חיי הסוללה. פלוס – כי החלק האחרון של ההטענה פשוט לוקח יותר זמן.

3. אפשר להטעין בגשם?

כן! מערכות ההטענה עמידות למים, ולא תתחשמל אם תשכח מטריה. ההנדסה כאן קפדנית מאוד.

4. יש דבר כזה “טעינה על הדרך”?

ברור! עמדות ציבוריות היום מתפשטות בקצב מסחרר, ואתה יכול להטעין בקניונים, סופרים, חניונים ציבוריים, ואפילו תוך כדי שאתה אוכל שווארמה באיזו תחנת דלק.

5. מה קורה אם אני נתקע בלי סוללה?

כמו בדלק רגיל – הבעיה היא לא הרכב, אלא אתה… אבל כן, יש שירותי גרירה שמביאים טעינה משולבת, או פשוט גוררים אותך לעמדת טעינה קרובה.

5 עובדות שכנראה יפתיעו אותך על טעינה חשמלית

  • רוב האנשים מטעינים בבית – כמעט 80% מהנהגים לא צריכים בכלל עמדות ציבוריות רוב הזמן.
  • אתה לא צריך “לטעון עד הסוף” – זה לא כמו מיכל דלק שמרוקן לגמרי וצריך למלא.
  • החום משפיע! ביום חם, הסוללה תטען לאט יותר כדי להישמר.
  • יש רכבים שלומדים את הרגלי השימוש שלך ומטעינים בזמנים הכי זולים – גאונים קטנים על גלגלים.
  • טעינה מהירה לא פוגעת בסוללה אם עושים אותה נכון ולא כל יום.

רגע, אז כדאי או לא? הסוללה שלך יודעת יותר ממה שאתה חושב

אם לפני 10 שנים מישהו היה אומר לך שתוכל להטעין רכב בלילה כמו שמטעינים טלפון – היית מגלגל עיניים. אבל הנה, זה ממש זה! רוב האנשים היום לא באמת חווים “זמן טעינה” כבעיה, כי בפועל, הרכב נטען כשאתה לא צריך אותו – בבית, בעבודה, או באמצע הפוך על סויה.

וכמו כל דבר בעולם הטכנולוגי – מה שמהיר היום יהפוך למגוחך מחר. בעתיד הלא רחוק, לדבר על Charging Time יהיה כמו לדבר על מהירות ה-WiFi בסלון… מישהו בכלל בודק את זה?

המסר החשוב באמת – זה פשוט להפוך את זה להרגל

כמו שטיפת שיניים בלילה, או לבדוק אם הדלת נעולה פעמיים – כך נטמעת גם טעינה של רכב חשמלי בשגרת היום-יום. במקום לחשוב על “לעצור לתדלק”, אנחנו מתרגלים לחשוב על “לתכנן חכם”, וזה כבר סגנון חיים שונה. חכם יותר. נקי יותר. ואיכשהו, אפילו מרגיע יותר.

אז בפעם הבאה שמישהו שואל כמה זמן לוקח להטעין רכב חשמלי, אתה יכול לחייך בזווית הפה ולענות – פחות זמן משחשבתי, ובטח פחות ממה שהוא חושב.

איך לבדוק אם ברז גז פתוח או סגור נכון

רוב האנשים לא חושבים על זה הרבה. פתחת את הגז כשהתחלת לבשל, סגרת כשסיימת. אבל מה אם שכחת? ומה אם בכלל לא ברור לך מה המצב של הברז? האם הוא פתוח או סגור? והשאלה היותר מטרידה – האם זה מסוכן? כל כך הרבה שאלות שקטנות במראה שלהן, אבל בשורה התחתונה – יכולות לקבוע האם בית נשאר שלם או שיש ריח חרוך באוויר. אז רגע, נעצור הכל ונכנס למאמר שיעשה הכי הרבה סדר שתראו על הנושא הזה – פעם אחת ולתמיד.

אז איך באמת יודעים אם ברז הגז פתוח או סגור?

נתחיל מהבסיס. אם אתם מסתכלים על ברז הגז שלכם ותוהים – “רגע, הסתובבתי אותו, זה אומר שהוא פתוח או שסגורתי?” – אתם ממש לא לבד. המון אנשים חיים שנים על גבי שנים בלי להבין לגמרי את המנגנון הזה, וזה לגמרי סביר. אז הנה הסבר מעשי שתזכרו לתמיד:

כיוון הידית – קטן אבל קריטי:

  • במנח פתוח: הידית של הברז מקבילה לצינור.
  • במנח סגור: הידית של הברז ניצבת לצינור ב-90 מעלות.

זוכרים את הכלל הזה, ואתם מסודרים לכל החיים. בואו נעבור לשלב הבא – למה זה בכלל משנה?

5 סיבות מעולות לבדוק את ברז הגז

1. בטיחות לפני הכל

עזבו אתכם מרומנטיקה של בישול על להבה פתוחה – גז הוא חומר דליק. חד וחלק. ברז גז פתוח כשאין בישול פעיל עלול להוביל לדליפה. לא צריך להיות טכנאי כדי לדעת שזה לא תסריט אידיאלי.

2. חיסכון (כן, ממש כסף!)

דליפה איטית שלא מריחים יכולה לגרום לאיבוד גז לאורך זמן, מה שמתורגם – מוכנים? – לחשבון גז גבוה יותר. כל פעם שהברז סגור כהלכה, אתם חוסכים כסף.

3. גילוי תקלות במהירות

אם ברז פתוח אבל לא יוצא גז, אתם יודעים שיש בעיה. אם הוא סגור ואתם לא קולטים את זה – תבשלו על יבש עד מחר. הפיקוח על מצב הברז מאפשר לכם להבין שהבעיה היא לא במחבת – אלא באספקה.

4. ראש שקט כשיוצאים מהבית

ידעתם ש-70% מהאנשים לא בטוחים אם סגרו את הגז כשהם יוצאים לטיול או לעבודה? לא בקטע מדעי – פשוט לפי השיחות פניקה בווטסאפ. כשמבינים איך הברז בנוי ואיך לבדוק אותו – נעלם עוד מקור מיותר לחרדה.

5. הרגלים קטנים ששומרים על בית שלם

לבסוף, מדובר בהרגל. בדיוק כמו לבדוק אם נעלתם את הדלת. הרגל אחד קטן – מבט זריז על ברז גז – ויש לכם הרבה יותר שקט פנימי.

השאלות שאתם לא נעים לכם לשאול – אבל כולנו שואלים

איך יודעים אם יש דליפת גז?

  • מריחים ריח של ביצה סרוחה? זה גז. אל תתבלבלו עם ביצים אמיתיות.
  • מרחו סבון ומים על הצינור – אם נוצרים בועות, יש דליפה.
  • אם אתם לא בטוחים – עזבו הכול, פנו לטכנאי מוסמך.

מותר להשאיר את ברז הגז פתוח בלילה?

באופן תיאורטי – כן. בפועל – עדיף שלא. לא באמת תפספסו תחרות אולימפית אם תסגרו אותו בלילה. זה פשוט טוב יותר לאור החיים שלכם.

ברז פתוח אבל אין גז – מה עושים?

  • בודקים אם בלון הגז התרוקן.
  • בודקים אם הברז הראשי בבניין סגור.
  • בודקים אם יש סתימה בצינור.

יש לי כיריים עם חיישן בטיחות – אני עדיין צריך לבדוק את הברז?

כן. טכנולוגיה זה נחמד. אבל גם לה מצטברים עייפות חומרים, לכלוך ותקלות. ברז אחד – פיקוח אחד.

איך מלמדים ילדים בבית לבדוק את מצב הברז?

שיעור אחד מול הברז במטבח, עם הסבר משועשע – “כשהידית מצביעה לכיוון הצינור – היא Happy וזורם גז. כשמכוונים אותה הצידה – היא Sad ואומרת ‘לא עכשיו גבר’!” – תתפלאו כמה טוב זה נקלט.

3 טיפים מבריקים לזיכרון מצבי הברז

1. תייגו אותו

שימו מדבקה קטנה: חץ עם המילה “פתוח”, חץ אחר עם “סגור”. נשמע ילדותי? אולי. אבל עובד פלאים כשמישהו אחר מבשל אצלכם בבית.

2. התחילו שגרת בדיקה:

לפני נסיעה, לפני שינה או לפני מקלחת ילדים – ברז הגז הוא התחנה האחרונה. גוף בריא, גז סגור.

3. השתמשו בתזכורת בטלפון

פשוט. זול. חכם. התראת יומית – “סגרת את הגז?” – עושה פלאים. ואפילו מצחיק.

כשזה לא נראה כמו ברז – זה עדיין ברז

יש לא מעט אנשים שיש להם מערכת גז חכמה יותר מהעתיד עצמו. אבל גם אם לא רואים ברז קלאסי של פעם, ברוב המערכות (כולל תנורים חדשים וכיריים מתקדמות) קיים מנגנון פיזי שאפשר לזהותו ולסגור.

אם אתם באמת לא בטוחים – פנו למתקין שהתקין את הכיריים או למוקד של חברת הגז. הם יסבירו באדיבות (ותוך כדי זה יבדקו אם הם יכולים למכור לכם כירת ווק חדשה).

ולסיום – מה עושים כשנסעתם ואתם לא בטוחים אם סגרתם?

  • מתקשרים לשכן שיבדוק – ואם אפשר שיצלם.
  • אם אתם גרים בבית פרטי – מתקשרים לאיש תחזוקה או קרוב משפחה עם מפתח.
  • אם אין פתרון – תנשמו. הסיכוי לדליפה מסוכנת הוא לא גבוה, אבל כשתחזרו – ודאו שזה לא יקרה שוב.

הגענו לסוף – מה זה אומר?

אם קראת עד כאן – תן לעצמך כפיים. עכשיו אתה לא רק מבין איך ברז הגז שלך עובד, אלא גם יודע איך לבדוק, מתי לבדוק ולמה זה כל כך חשוב. הבונוס? אתה כנראה האדם הכי מוכרז בשולחן האוכל הבא עם הסיפורים על “איך לימדתי את הילדה שלי לסגור את הגז בעזרת מדבקת סמיילי”. אל תזלזל בזה – יום אחד זה עשוי להציל חיים.

אז קדימה – לפני הפוסט הבא, תרים רגע עיניים לכיוון הכיריים. תן מבט על הברז. תוודא שאתה יודע שהוא סגור. זה לא רק עניין של בטיחות – זה עניין של שקט.

סקירה מקצועית על מרצדס EQS – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל.
הפעם אנחנו צוללים עמוק לתוך אחת המכוניות המדוברות והמסקרנות ביותר של השנים האחרונות.
זו לא עוד מכונית חשמלית.
זו הצהרת כוונות יוקרתית, פסגת הטכנולוגיה והנוחות של אחד מיצרני הרכב הוותיקים והנחשבים בעולם: מרצדס-בנץ.
אנחנו מדברים כמובן על המרצדס EQS – האחות החשמלית והמפוארת של ה-S קלאס המיתולוגית.
זוהי מכונית שנועדה לשנות את כל מה שחשבנו על יוקרה חשמלית.
היא מציבה סטנדרטים חדשים בתחום הטווח, הנוחות, הטכנולוגיה והפאר.

ה-EQS, או בשמה המלא Mercedes-Benz EQS Sedan (קיימות גם גרסאות SUV ו-AMG ספורטיביות יותר, אך הסקירה תתמקד בעיקר בסדאן הפופולרית), מייצגת את חוד החנית של אסטרטגיית החשמול של מרצדס תחת מותג המשנה EQ.
היא נבנתה מאפס על פלטפורמה חשמלית ייעודית (EVA2), ולא הסבה של פלטפורמת בנזין קיימת.
זה מאפשר לה לנצל בצורה מקסימלית את היתרונות של הנעה חשמלית: מרחב פנימי עצום, פרופורציות שונות ועיצוב אווירודינמי במיוחד.
המיצוב שלה ברור: מכונית סאלון חשמלית אולטרה-יוקרתית שמכוונת ללקוחות בעלי יכולת שמעוניינים בפסגת הנוחות והטכנולוגיה, עם בונוס סביבתי וחסכון פוטנציאלי בעלויות התפעול.

בשוק הרכב הישראלי, ה-EQS מתמודדת ראש בראש מול שחקניות כבדות משקל בקטגוריית הסאלון החשמלי היוקרתי.
המתחרות העיקריות שלה כוללות את טסלה מודל S המוכרת, ב.מ.וו i7 החדשה והמרשימה, ואף אאודי אי-טרון GT הספורטיבית יותר או פורשה טייקאן.
בהשוואה למתחרות הללו, ה-EQS שמה דגש חזק במיוחד על נוחות נסיעה יוצאת דופן, טכנולוגיה מתקדמת שגובלת בחללית, ובניית תא נוסעים אטום ומפנק, אולי אפילו יותר מה-S קלאס הבנזין המקורית.
קהל היעד שלה הוא אנשי עסקים, מנהלים בכירים, וחובבי טכנולוגיה ונוחות שמחפשים את הבסט אוף דה בסט בתחום הרכב החשמלי, ושמוכנים לשלם על כך מחיר פרמיום.
הם רוצים נסיעה שקטה, חלקה ונטולת מאמץ, עם טווח נסיעה שיאפשר חופש תנועה כמעט מלא בדרכים הבינעירוניות של ישראל, מקריית שמונה ועד אילת (כמעט, נגיע לזה).
בסקירה המקיפה הזו נעבור על כל ההיבטים החשובים של המרצדס EQS.
נבחן את העיצוב החיצוני והפנימי, נצלול למעמקי הטכנולוגיה והאבזור, ננתח את הביצועים ואת נתוני צריכת האנרגיה הריאליים, נדון בחוויית הטעינה, נוחות הנסיעה והתנהגות הכביש, נפרט על נושא הבטיחות ומערכות העזר לנהג, ונסכם את כל מה שחשוב לדעת על ה-מחיר, רמות הגימור והאחריות בישראל.
בסוף, ניתן לכם את פסק הדין שלנו וננסה לענות על השאלה הבוערת: האם כדאי לקנות את המרצדס EQS, ולמי היא מתאימה באמת בשוק הישראלי של היום?
גם נשלב פה ושם התייחסות ל-חוות דעת גולשים שהחלו לצבור קילומטרים עם הפאר החשמלי הזה.

II. עיצוב חיצוני: פסל אווירודינמי

רושם כללי ופילוסופיה עיצובית

המרצדס EQS מציגה שפה עיצובית שונה למדי מה-S קלאס המוכרת, ולמעשה מרוב דגמי מרצדס האחרים.
הפילוסופיה העיצובית כאן נשלטת על ידי יעילות אווירודינמית מקסימלית.
המטרה הייתה להשיג מקדם גרר נמוך ככל האפשר, שיא עולמי לרכב סדרתי בזמן השקתה, כדי למקסם את טווח הנסיעה החשמלי.
התוצאה היא צללית זורמת ומונופורמית, שנראית כאילו עוצבה ברוח ולא בפלדה.
היא פחות “מכונית סאלון קלאסית” ויותר “רכב קונספט עתידני” שנחת זה עתה מהמסלול.
זהו עיצוב שמפלג – יש שיאהבו מאוד את המראה הנקי והמודרני, ויש שימצאו אותו פחות מרשים או אלגנטי מהנוכחות המסורתית והמוצקה של ה-S קלאס הבנזין.
אין ספק שמדובר במכונית עם נוכחות כביש משמעותית, היא ארוכה ונמוכה, ומושכת תשומת לב בכל מקום.

אלמנטים עיצוביים ספציפיים

החזית נשלטת על ידי מה שמרצדס מכנה “הפנים השחורות”.
זהו פאנל גדול ומבריק במקום גריל מסורתי, שבתוכו משולבים חיישנים ומצלמות למערכות הבטיחות האקטיביות.
בגרסאות מסוימות, אפשר לקבל על הפאנל הזה דוגמת כוכבים קטנים ומוארים, גימיק נחמד שמדגיש את הגישה הטכנולוגית.
הפנסים הקדמיים צרים ואלגנטיים, ומתחברים באמצעות פס תאורה דקיק שחוצה את החזית, מה שיוצר מראה עתידני ומזוהה במיוחד בשעות החשיכה.

מבט מהצד חושף את הצללית המרכזית של ה-EQS – קשת אחידה וזורמת מהחרטום ועד הזנב.
קו המותניים עולה בהדרגה אחורה, בעוד קו הגג משתפל בצורה דרמטית לאחור בסגנון קופה 4 דלתות, למרות שהיא רכב סדאן 5 דלתות עם דלת תא מטען ענקית.
בתי הגלגלים מלאים בגלגלים גדולים (לרוב “19 ומעלה בישראל) שמותאמים גם הם למקסום האווירודינמיקה, לעיתים עם כיסויים מיוחדים.
הידיות הדלתות שקועות בגוף הרכב, ונשלפות חשמלית בעת הצורך, עוד אלמנט שנועד לשפר את זרימת האוויר.

החלק האחורי ממשיך את הקו הנקי והאווירודינמי.
הפנסים האחוריים דקים ומחוברים גם הם בפס תאורה מלא לרוחב הרכב, מה שיוצר מראה מודרני ומזוהה מרחוק.
דלת תא המטען גדולה ונפתחת כלפי מעלה (liftback), יתרון שימושי לעומת תא מטען קונבנציונלי של סדאן.
אין פה ספוילרים בולטים (למעט בגרסת AMG הספורטיבית), הכל מעוצב כדי לשרת את היעילות.
המידות הפיזיות גדולות מאוד, היא ארוכה יותר מרוב מכוניות הסאלון, וזה מורגש במיוחד במרחב הפנימי, אך גם מקשה מעט על תמרון בחניות צפופות.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: היפר-מסך והיפר-נוחות

אווירה כללית וקונספט עיצובי

הכניסה לתא הנוסעים של המרצדס EQS היא חוויה בפני עצמה.
האווירה הכללית היא של סלון היי-טק עתידני, אבל כזה שלא שוכח את הפאר והיוקרה המצופים ממרצדס.
הקונספט העיצובי המרכזי, לפחות בגרסאות המצוידות בו, הוא ה-Hyperscreen – יחידה ענקית (מעל 140 ס”מ רוחב!) שמכסה את כל הדשבורד, ומשלבת למעשה שלושה מסכים תחת כיסוי זכוכית יחיד.
גם בגרסאות ללא ההיפר-מסך, מסך המולטימדיה המרכזי ענק (12.8 אינץ’) וממוקם אנכית, בדומה לזה שב-S קלאס.
העיצוב נקי ברובו, עם מינימום כפתורים פיזיים, והפוקוס עובר לשליטה באמצעות מגע או קול.
יש שיראו בכך קדמה מרשימה, ואחרים יתגעגעו לפקדים פיזיים ותחושת “קלאסית” יותר.

איכות חומרים והרכבה

כיאה למכונית פאר מבית מרצדס, איכות החומרים גבוהה ברובה.
בחלקים העליונים והמרכזיים של הדשבורד והדלתות תמצאו עור איכותי, עץ אמיתי או גימורי מתכת קרים למגע.
הרכבת החלקים נראית ומרגישה מוצקה וללא פשרות, אין קרקושים או תחושה רופפת.
עם זאת, בחלקים התחתונים יותר בתא הנוסעים, כמו החלקים התחתונים של הדלתות או הקונסולה המרכזית התחתונה, ניתן למצוא פלסטיק פחות יוקרתי למגע.
זה אולי לא משנה ביומיום, אבל במכונית בטווח מחיר כזה, כל פרט נבחן בזכוכית מגדלת.
בסך הכל, התחושה היא יוקרתית ועמידה, והקבינה נראית שהיא תישמר היטב לאורך זמן.

הנדסת אנוש ונוחות תפעול

הנדסת האנוש ב-EQS היא סיפור מורכב, בעיקר בגלל המעבר המסיבי למסכי מגע ושליטה קולית.
המסכים עצמם מגיבים במהירות, והתצוגה חדה וברורה.
מערכת ה-MBUX של מרצדס, שנמצאת בלב המולטימדיה, מציעה שלל אפשרויות, אך ריבוי התפריטים והפונקציות יכול להיות מבלבל בתחילה.
העוזר הקולי (“Hey Mercedes”) בדרך כלל עובד היטב ומאפשר שליטה על פונקציות רבות בלי להוריד את הידיים מההגה, אבל עדיין לא מושלם בהבנת עברית שוטפת לגמרי.
מיקום הפקדים הפיזיים הבודדים, כמו אלה של המזגן (גם הם במסך, אבל תמיד גלויים) ופקדי האורות, הגיוני בדרך כלל.
הראות החוצה טובה לפנים ולצדדים, אם כי השמשה האחורית קטנה יחסית ומוגבלת בגלל קו הגג המשתפל.
מצלמות ההיקף (360 מעלות) ומערכות החניה האוטומטיות הופכות את התמרון בעיר להרבה פחות מלחיץ למרות מידות הרכב.

מושבים ומרווח פנימי

המושבים ב-EQS, הן מלפנים והן מאחור, הם מהנוחים ביותר שתמצאו ברכב כיום.
הם חשמליים, מחוממים ומאווררים בדרך כלל (תלוי ברמת גימור), ומציעים מגוון רחב של אפשרויות כיוונון ואפילו פונקציות עיסוי בחלק מהגרסאות.
התמיכה לגב ולרגליים מצוינת, והם אידיאליים לנסיעות ארוכות.
בזכות בסיס הגלגלים העצום (מעל 3.2 מטר), המרווח הפנימי פשוט עצום.
מאחור, מרווח הרגליים מהגדולים בקטגוריה, ומאפשר לשבת בנוחות מלכים גם לנוסעים גבוהים במיוחד.
מרווח הראש גם הוא מצוין מלפנים, וסביר מאוד מאחור למרות קו הגג היורד (נוסעים גבוהים מאוד מעל 1.90 מ’ עשויים לחוש פחות מרווח ראש מאחור).
מרווח הכתפיים נדיב, והרכב מרגיש רחב ומאוורר.

נפח תא המטען עומד על 610 ליטר, נתון מצוין לסדאן (ואפילו ל-liftback).
הפתח רחב במיוחד בזכות דלת 5 הדלתות, וסף ההטענה נוח יחסית.
הצורה של תא המטען רגולרית ונוחה לניצול, ויש פתרונות עיגון נוחים.
עם זאת, אין תא מטען קדמי (“פראנק”), בניגוד לחלק מהמתחרות החשמליות.
תחת הרצפה של תא המטען האחורי יש מקום לאחסון כבל הטעינה וערכת תיקון פנצ’ר, אך לא לגלגל רזרבי.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: ספינת חלל על גלגלים

סקירת מערכות טכנולוגיות

המרצדס EQS היא ספינת דגל טכנולוגית, והיא עמוסה במערכות חדשניות שמטרתן להפוך את הנהיגה לנוחה, בטוחה ומחוברת ככל הניתן.
הטכנולוגיה נוכחת בכל פינה, החל מיחידת ההנעה החשמלית המתקדמת, דרך מערכות ניהול האנרגיה החכמות, ועד שלל מערכות הבטיחות האקטיביות והפאסיביות.
יש גם טכנולוגיות שפחות קשורות ישירות לנהיגה, כמו מערכות סינון אוויר מתקדמות, תאורת אווירה אינטראקטיבית, ומערכות סאונד יוקרתיות.

מערכת המולטימדיה וה-Hyperscreen

כאמור, היהלום שבכתר מבחינה טכנולוגית (בגרסאות היקרות יותר) הוא ההיפר-מסך (Hyperscreen) האופציונלי.
זהו לא רק מסך ענק; זו למעשה יחידה שכוללת שלושה מסכים – לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 12.3 אינץ’ מול הנהג, מסך מולטימדיה מרכזי בגודל 17.7 אינץ’ ומסך נוסף בגודל 12.3 אינץ’ מול הנוסע הקדמי.
התצוגה על כל המסכים חדה, ברורה וצבעונית, וניתנת להתאמה אישית במידה רבה.
מהירות התגובה של המסך המרכזי וההיפר-מסך מצוינת, כמעט כמו של סמארטפון מתקדם.
מבנה התפריטים במערכת ה-MBUX (Mercedes-Benz User Experience) הגרסה העדכנית מנסה להיות אינטואיטיבי עם תצוגת “אפס שכבות” לפונקציות נפוצות, אבל עדיין עשיר ודורש זמן הסתגלות.
העוזר הקולי, שמופעל באמצעות הפקודה “Hey Mercedes”, מסוגל לשלוט על פונקציות רבות ברכב, כולל ניווט, מזגן, רדיו, ועוד.
הוא מבין פקודות טבעיות למדי, אם כי לעיתים דורש דיוק.
מבחינת קישוריות סמארטפונים, יש תמיכה מלאה ב-Apple CarPlay ו-Android Auto, לרוב בחיבור אלחוטי ברמות הגימור הגבוהות בישראל, מה שהפך כבר לסטנדרט כיום.

לוח מחוונים דיגיטלי ואבזור נוחות

גם ללא ההיפר-מסך, ה-EQS מצוידת בלוח מחוונים דיגיטלי איכותי ומגוון בגודל 12.3 אינץ’.
הוא מציע מספר אפשרויות תצוגה שונות, החל מתצוגה קלאסית של שעונים עגולים ועד תצוגה מינימליסטית או תצוגה שמציגה בעיקר מידע ניווט או נתוני יחידת ההנעה.
ההתאמה האישית מאפשרת לנהג לבחור איזה מידע יוצג ובאיזה פורמט.

מבחינת אבזור נוחות, ה-EQS מגיעה עשירה במיוחד, גם ב-רמת גימור הכניסה בישראל.
תצפו למצוא בקרת אקלים מפוצלת (לפחות 2 אזורים, לעיתים 4), חימום ואוורור מושבים (לעיתים גם חימום לגלגל ההגה ומשענות היד), גג פנורמי גדול (לרוב פתוח חשמלית), מערכת שמע יוקרתית (בורמסטר היא אופציה מומלצת), תאורת אווירה עשירה וניתנת להתאמה אישית, סגירה רכה לדלתות, וילונות אחוריים חשמליים, מערכת כניסה והנעה ללא מפתח, ועוד.
אופציות נוספות שעשויות להופיע ברמות גימור גבוהות יותר כוללות היגוי אחורי (שמשפר דרמטית את כושר התמרון בעיר), מתלי אוויר אדפטיביים (כסטנדרט), מערכת הקרנה על השמשה (HUD) איכותית במיוחד, ומערכות פיקוד לנוסעים מאחור.
הדגם מציע גם טכנולוגיות ייחודיות למרצדס כמו מערכת PRE-SAFE שתופסת את הנוסעים בחגורות בעת זיהוי סכנה מיידית לתאונה.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: כוח חשמלי וטווח שיא

יחידות הנעה רלוונטיות לשוק הישראלי

המרצדס EQS מגיעה לישראל במגוון גרסאות, שכולן כמובן חשמליות לחלוטין.
הגרסאות הנפוצות והמוכרות בישראל הן ה-EQS 450+ וה-EQS 53 AMG.
קיימות גם גרסאות ביניים כמו ה-EQS 500 או EQS 580 בחלק מהשווקים, אך בישראל לרוב מתמקדים בקצה הטווח והקצה הספורטיבי.

ה-EQS 450+ מצוידת במנוע חשמלי יחיד (בסרן האחורי, הנעה אחורית).
הוא מייצר הספק של 333 כוחות סוס (245 קילוואט) ומומנט של 57 קג”מ.
זה אולי לא נשמע כמו נתונים מטורפים ביחס למכונית חשמלית גדולה, אבל המומנט הזמין באופן מיידי מבטיח תאוצה לינארית וחלקה.
נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-6.2 שניות, מהיר מספיק בהחלט לשימוש יומיומי ואף לעקיפות בטוחות.

ה-EQS 53 AMG היא סיפור אחר לחלוטין.
זוהי הגרסה הספורטיבית של AMG, שמצוידת בשני מנועים חשמליים (אחד בכל סרן, הנעה כפולה).
ההספק המשולב עומד על 658 כוחות סוס (484 קילוואט), ויכול לטפס עד 761 כוחות סוס עם חבילת ה-AMG Dynamic Plus.
המומנט פנומנלי – 96.9 קג”מ (או 104 קג”מ עם החבילה).
התוצאה היא תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש של כ-3.8 שניות (או 3.4 שניות עם החבילה), נתון ששם אותה בליגת מכוניות הספורט הטהורות, למרות גודלה ומשקלה הרב.

גיר והילוכים

כמו רוב המכוניות החשמליות, גם המרצדס EQS אינה מצוידת ב-גיר קונבנציונלי עם הילוכים מרובים.
העברת הכוח מהמנוע/ים לגלגלים מתבצעת באמצעות העברה ישירה עם יחס גלגלים בודד.
היעדר מעברי הילוכים תורם לנסיעה חלקה ורציפה במיוחד, בלי קפיצות או שיהוקים.
זה אחד הגורמים המרכזיים לנוחות הנסיעה יוצאת הדופן.
ברכב חשמלי, במקום לדבר על סוג ה-הילוכים, מדברים על אופי העברת הכוח והמומנט הזמין באופן מיידי.

צריכת אנרגיה וטווח נסיעה

אחד היתרונות הבולטים של ה-EQS, ובמיוחד של גרסת ה-450+, הוא טווח הנסיעה.
היא מצוידת בסוללה ענקית בקיבולת של 107.8 קוט”ש נטו, אחת הגדולות בשוק כיום.
נתון הטווח הרשמי לפי תקן WLTP עבור ה-EQS 450+ יכול להגיע לכ-780 ק”מ, נתון שהיה שיא עולמי בזמן השקתה.

במציאות הישראלית, כמו בכל רכב חשמלי, הטווח הריאלי תלוי מאד בסגנון הנהיגה, תוואי הדרך, שימוש במזגן/חימום, וטמפרטורת הסביבה.
הערכה ריאלית ל-צריכת אנרגיה בנסיעה משולבת בישראל תהיה באזור ה-18-22 קוט”ש ל-100 ק”מ, מה שמתרגם לטווח נסיעה ריאלי שנע לרוב בין 500 ל-600 ק”מ.
בנסיעה רגועה בכביש בינעירוני ניתן בהחלט להתקרב ל-650 ק”מ ואף יותר.
בנסיעה אגרסיבית או בעיר פקוקה עם שימוש מוגבר במזגן, הטווח יירד בהתאם.
נתון זה, גם בשימוש ריאלי, עדיין שם את ה-EQS בצמרת טבלת הטווח החשמלי ומהווה יתרון משמעותי בדרכים הארוכות בישראל בהשוואה למתחרות רבות.

עבור גרסת ה-EQS 53 AMG, הטווח נמוך יותר בגלל ההספק הגבוה יותר, ההנעה הכפולה ונטיית הנהגים לנצל את הביצועים.
נתון WLTP עומד על כ-580 ק”מ.
צריכת אנרגיה ריאלית תהיה לרוב באזור 22-28 קוט”ש ל-100 ק”מ, וטווח ריאלי באזור 400-500 ק”מ.

חשוב לציין שהמונח צריכת דלק עדיין נפוץ בחיפוש גם עבור רכבים חשמליים, למרות שאין להם מנוע בעירה פנימית. בפועל, מדברים על צריכת אנרגיה ביחידות קוט”ש ל-100 ק”מ. השוואת עלויות “צריכת דלק” של רכב בנזין מול “צריכת אנרגיה” של רכב חשמלי בישראל תלויה במחירי הדלק מול מחיר החשמל (ביתי וציבורי), וכרגע החשמל עדיין זול יותר לקילומטר נסיעה.

VI. טעינה: נוחות וגמישות, עם דגשים ישראליים

קצבי טעינה וזמנים

המרצדס EQS מציעה גמישות מרשימה בכל הקשור לטעינה, עם תמיכה בקצבי טעינה מהירים יחסית, גם בבית (AC) וגם בעמדות ציבוריות מהירות (DC).
קצב טעינת AC המקסימלי בישראל הוא לרוב 11 קילוואט (תלת פאזי).
טעינה מלאה (0-100%) בבית עם עמדת 11 קילוואט תיקח כ-11 שעות לסוללת ה-107.8 קוט”ש הגדולה, אידיאלי לטעינה לילית.
בחיבור חד פאזי טיפוסי (7.4 קילוואט), הטעינה תיקח זמן רב יותר, כ-16 שעות.

בטעינת DC (טעינה מהירה), ה-EQS תומכת בקצב מקסימלי של עד 200 קילוואט.
קצב זה נחשב טוב מאוד, אם כי לא שיא בקטגוריה כיום (יש רכבים שתומכים ב-270 קילוואט ויותר).
טעינה בעמדה מהירה מתאימה לרוב ל”חידוש” טווח בנסיעות ארוכות.
זמן טעינה טיפוסי מ-10% ל-80% בעמדת DC מהירה (שתומכת בקצב 200 קילוואט ויותר) אמור לקחת כ-31 דקות.
זה מאפשר עצירת קפה קצרה בדרך ולהוסיף מאות קילומטרים של טווח במהירות.
גם טעינה מ-20% ל-80% תהיה מהירה מאוד.

המחבר הסטנדרטי בישראל ובאירופה לרכבים חשמליים הוא Type 2 עבור טעינת AC ו-CCS Combo 2 עבור טעינת DC, וכך גם ב-EQS.
זהו המחבר הנפוץ בישראל, כך שהתאימות לעמדות הטעינה הציבוריות טובה מאוד.

חווית טעינה בישראל

השימוש באפליקציות ניהול טעינה, כמו זו של מרצדס (Mercedes me Charge), יכול להקל על איתור עמדות טעינה ציבוריות ותשלום.
האפליקציה יכולה גם לתכנן מסלולים הכוללים עצירות טעינה בדרך ולחמם או לקרר מראש את הסוללה לקצב טעינה אופטימלי.
חווית הטעינה הציבורית בישראל משתפרת כל הזמן עם התרחבות פריסת העמדות המהירות והאולטרה-מהירות, אך עדיין מפגרת אחרי מדינות אירופה המובילות.
לעיתים עמדות תפוסות, לא פעילות, או דורשות מספר אפליקציות שונות.
היכולת לטעון בקצב של 200 קילוואט חשובה במיוחד בישראל לאור המרחקים ורצון לחסוך זמן בעצירות טעינה.
עמדות רבות בישראל תומכות כיום בקצבים כאלה, אם כי חשוב לוודא זאת מראש.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: קפסולת שקט ונוחות

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

חווית הנהיגה במרצדס EQS ממוקדת כולה בנוחות אולטימטיבית.
זהו כנראה אחד הרכבים הנוחים ביותר שניתן לרכוש כיום, חשמלי או בנזין.
מתלי האוויר הסטנדרטיים (Airmatic) בולעים ביעילות מדהימה את רוב השיבושים בכביש, גם בכבישים עירוניים משובשים או פסי האטה ישראלים.
הנסיעה חלקה ורכה, והרכב מרחף מעל האספלט.
רק שיבושים חדים וגדולים במיוחד יורגשו מעט, אך עדיין בצורה מרוסנת.

רמת בידוד הרעשים פנומנלית.
השקט בתא הנוסעים כמעט מוחלט.
רעשי מנוע לא קיימים כמובן, רעשי רוח מבודדים היטב גם במהירויות גבוהות (בזכות האווירודינמיקה), ורעשי כביש וצמיגים מופחתים למינימום.
התוצאה היא קפסולת שקט שמאפשרת לשוחח בלחש או ליהנות ממערכת השמע באיכות גבוהה גם במהירויות בינעירוניות.
זו סביבה אידיאלית לנסיעות ארוכות ללא עייפות.

התנהגות דינמית ותחושת היגוי

כאשר מדובר בהתנהגות דינמית בכבישים מפותלים, ה-EQS פחות מרגישה בבית מאשר בסביבתה הטבעית – כבישים מהירים וחלקים.
ההיגוי, למרות היותו מדויק ובעל משקל נכון במהירויות גבוהות, קל למדי במהירויות נמוכות (במיוחד עם היגוי אחורי) ונטול משוב משמעותי מפני הכביש.
הרכב כבד מאוד, והדבר מורגש בבירור בפניות הדוקות.
זוויות הגלגול בפניות קיימות, אם כי נשלטות היטב בזכות המתלים האדפטיביים.
האחיזה גבוהה מאוד בזכות המשקל הנמוך והצמיגים הגדולים, והרכב אוחז במסלול בצורה בטוחה, אבל הוא לא מזמין לנהיגה ספורטיבית.
הוא יבצע את העבודה בצורה יעילה ובטוחה, אבל בלי לספק את הריגוש שמכוניות ספורט או סדאן ספורטיביות מספקות.
תחושת הבלמים טובה, וישנה אפשרות לשליטה על רמת הרגנרציה (טעינת סוללה באמצעות בלימת מנוע חשמלי) דרך מנופים מאחורי ההגה, מאפשרת נהיגה כמעט עם דוושה אחת בעיר.

יציבות כיוונית ותמרון עירוני

בכבישים מהירים, ה-EQS מרגישה יציבה ובטוחה לחלוטין.
ההיגוי הכבד יותר והמתלים המרוסנים היטב מעניקים תחושת ביטחון במהירויות גבוהות, והרכב נוסע בקו ישר כאילו על מסילה.
זהו כלי מצוין לגמוע מרחקים ארוכים בנוחות וברוגע.
התמרון בעיר, למרות המידות הגדולות, מפתיע לטובה, במיוחד בגרסאות המצוידות בהיגוי אחורי.
היגוי זה מאפשר לגלגלים האחוריים לפנות מעט בכיוון הנגדי לגלגלים הקדמיים במהירויות נמוכות, מה שמקטין משמעותית את רדיוס הסיבוב והופך חניה ותמרונים במקומות צפופים לקלים בהרבה מכפי שהייתם מצפים מרכב באורך כזה.
ללא היגוי אחורי, היא מרגישה כבדה ומסורבלת יותר במצבים כאלה.

ושוב, היעדר גיר והעברת הילוכים תורם לחוויה החלקה והלינארית של התאוצה והנהיגה בכלל, וזה חלק בלתי נפרד מהאופי המרגיע והנוח של ה-EQS.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: חומת מגן טכנולוגית

מבחני בטיחות וציון Euro NCAP

בטיחות היא עמוד תווך במרצדס, וה-EQS אינה יוצאת מן הכלל.
היא זכתה לציון מקסימלי של 5 כוכבים ב-מבחני בטיחות הרשמיים של ארגון ה-Euro NCAP.
התוצאות במבדקי בטיחות המפורטים היו מצוינות בכל הקטגוריות: הגנה על נוסעים מבוגרים, הגנה על ילדים, הגנה על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ותפקוד מערכות עזר לנהג.
הפלטפורמה הייעודית והמבנה המחוזק תורמים רבות לרמת הבטיחות הפאסיבית הגבוהה.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

המרצדס EQS מצוידת בארסנל מרשים של מערכות עזר לנהג (ADAS) כסטנדרט, וניתן להוסיף עוד אופציות מתקדמות ברמות גימור גבוהות יותר או כחבילות אבזור.
מערכות סטנדרטיות כוללות לרוב בקרת שיוט אדפטיבית עם יכולת זחילה בפקקים, שמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה, בלימת חירום אוטונומית (גם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים), התרעת שטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור עם בלימה, זיהוי תמרורים ועוד.

מערכות מתקדמות יותר שעשויות להופיע בגרסאות יקרות כוללות סיוע אקטיבי בהיגוי בנתיב, סיוע אקטיבי במעבר נתיב (הרכב מבצע את המעבר לבד לאחר אישור הנהג), סיוע בהיגוי בעת חירום, סיוע בחניה אוטומטית (כולל שליטה מרחוק באמצעות סמארטפון בחלק מהשווקים/גרסאות), ותקשורת V2X (רכב-לתשתית/רכב-לרכב) שמטרתה להתריע על סכנות שהנהג לא רואה.
ה-EQS אף מוכנה טכנולוגית למערכת נהיגה אוטונומית ברמה 3 (Drive Pilot) בחלק מהשווקים, המאפשרת לרכב לנהוג לבד בפקקים בתנאים מסוימים, אם כי מערכת זו עדיין לא פעילה או מאושרת בישראל נכון לאפריל 2025.

תפקוד המערכות בעולם האמיתי בדרך כלל חלק ומתוחכם.
הן אינן אגרסיביות מדי בהתערבותן (למעט אולי שמירה על נתיב שלעיתים מרגישה מעט חדה), והן תורמות רבות לתחושת הרוגע והביטחון בנהיגה, במיוחד בנסיעות ארוכות בכביש מהיר.
הן קלות יחסית לתפעול ושליטה דרך המסך או פקדי ההגה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): יוקרה שמתומחרת בהתאם

כמה עולה מרצדס EQS בישראל?

המרצדס EQS היא מכונית פאר, וה-מחיר שלה משקף זאת היטב.
היא ממוצבת בקצה העליון של שוק הרכב בישראל.
טווח המחיר העדכני בש”ח עבור דגמי ה-EQS סדאן בישראל (נכון לאפריל 2025, מחירים יכולים להשתנות) מתחיל לרוב באזור ה-800,000-900,000 ש”ח עבור גרסת הכניסה EQS 450+, ויכול לטפס בקלות מעל מיליון ש”ח ואף להתקרב ל-1.5 מיליון ש”ח עבור גרסת ה-EQS 53 AMG המאובזרת והחזקה יותר, בהתאם לרמת גימור והאבזור האופציונלי.

מחירון ורמות גימור עיקריות בישראל

יבואנית מרצדס לישראל משווקת את ה-EQS בדרך כלל במספר רמות גימור, שהעיקריות בהן עבור ה-EQS 450+ הן לרוב Progressive, Electric Art או AMG Line.
ההבדלים המרכזיים ביניהן מתבטאים באבזור נוחות ובטיחות, עיצוב חיצוני ופנימי (מושבים, גימורים, גלגלים), ופונקציות טכנולוגיות (למשל, האם ההיפר-מסך כלול, האם יש היגוי אחורי).
רמת גימור Electric Art נוטה לשים דגש על עיצוב אלגנטי יותר, בעוד AMG Line מדגישה מראה ספורטיבי יותר.
ה-מחירון הרשמי מספק פירוט מדויק של האבזור בכל רמה.
חשוב לבדוק היטב איזה אבזור כלול בכל רמת גימור בישראל, שכן לעיתים יש הבדלים לעומת השווקים בחו”ל.
ההיפר-מסך, לדוגמה, הוא אופציה יקרה שלרוב כלולה רק ברמות הגימור הגבוהות או כחבילת אבזור נפרדת.

אחריות, תחזוקה ושווי שימוש

תנאי האחריות המלאה למרצדס EQS בישראל סטנדרטיים לרוב לרכבי יוקרה, ועומדים על 2-3 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
אולם, החשוב יותר ברכב חשמלי הוא אחריות הסוללה, שהיא הרכיב היקר ביותר.
מרצדס מציעה אחריות נדיבה לסוללה, לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ, המוקדם מביניהם, עם התחייבות לשמירה על אחוז מסוים מקיבולת הסוללה המקורית (לרוב 70%-80%).

עלויות התחזוקה השוטפת של רכב חשמלי נמוכות משמעותית מאלו של רכב בנזין מקביל, הודות לפחות חלקים נעים וללא צורך בהחלפת שמנים ופילטרים של מנוע.
הטיפולים כוללים בעיקר בדיקות כלליות, החלפת נוזלים למערכת הקירור של הסוללה והמנועים, והחלפת רפידות בלמים (בתדירות נמוכה יותר בזכות הרגנרציה).
עם זאת, כאשר יש צורך בתיקונים, מדובר ברכב יוקרתי ומורכב, ועלות החלפים ועבודת המוסך עלולים להיות גבוהים.

נושא שווי השימוש ופחת הרכב חשוב מאד ברכבי יוקרה וברכבים חשמליים בפרט.
למרות הביקוש לרכב חשמלי, הקטגוריה היוקרתית חווה פחת משמעותי בשנים הראשונות, ושווי השימוש עשוי להיות גבוה.
ידוע על תקלות פוטנציאליות ראשוניות בחלק מהדגמים החשמליים החדשים יחסית, והאחריות הנדיבה חשובה מאד בהקשר זה, שכן היא מגנה מפני עלויות תיקון גבוהות במקרה של בעיות בחשמל או בסוללה.
בהשוואה לדגמים מקבילים אחרים, הפחת עשוי להיות דומה.

X. יתרונות: למה לבחור ב-EQS?

  • נוחות נסיעה אולטימטיבית: זוהי כנראה המכונית הנוחה ביותר שניתן לרכוש כיום. מתלי האוויר ובסיס הגלגלים הארוך יוצרים תחושת ריחוף, והיא בולעת שיבושים בצורה יוצאת דופן.
  • בידוד רעשים פנומנלי: תא הנוסעים שקט לחלוטין, מה שהופך כל נסיעה, ארוכה או קצרה, לחוויה מרגיעה ושלווה במיוחד.
  • טווח נסיעה חשמלי מהגדולים בשוק: עם סוללה ענקית ועיצוב אווירודינמי, ה-EQS 450+ מציעה טווח ריאלי שמספיק בקלות לנסיעות ארוכות ברחבי ישראל ללא חשש מ”חרדת טווח”.
  • תא נוסעים יוקרתי ומרווח במיוחד: איכות החומרים גבוהה (ברוב המקומות), ההרכבה מצוינת, והמרווח לנוסעים, במיוחד מאחור, עצום. תא המטען גם הוא גדול ושימושי.
  • טכנולוגיה פורצת דרך: ההיפר-מסך (באם קיים) הוא מרשים ויזואלית ופונקציונלית, מערכת ה-MBUX מתקדמת מאוד, ושלל האבזור הטכנולוגי הופך את הרכב למתקדם במיוחד.
  • בטיחות מקסימלית: 5 כוכבים במבחני ריסוק ויורו NCAP, וארסנל מרשים של מערכות בטיחות אקטיביות שעובדות היטב.
  • ביצועים חלקים ומרשימים (במיוחד בגרסת AMG): גם גרסת ה-450+ מציעה תאוצה לינארית ונעימה, וגרסת ה-AMG מציגה ביצועים עוצמתיים שמתחרים במכוניות ספורט. היעדר ה-הילוכים הופך את ההאצה לרציפה.

XI. חסרונות: הפשרות הנדרשות

  • מחיר רכישה גבוה מאוד: ה-EQS היא מכונית יקרה במיוחד, גם בסטנדרטים של רכבי פאר חשמליים, מה שמגביל את קהל היעד באופן משמעותי. כמה עולה יוקרה? הרבה.
  • עיצוב חיצוני מעורר מחלוקת: המראה האווירודינמי הייחודי לא לטעמם של כולם. יש מי שיעדיפו את המראה הקלאסי והמסורתי יותר של ה-S קלאס. הוא גם פחות מרשים ויזואלית ממתחרות כמו ה-i7 או הטייקאן בעיני חלק מהאנשים.
  • הנדסת אנוש מבוססת מסך: הסתמכות כמעט מוחלטת על מסכי מגע יכולה להיות מתסכלת עבור חלק מהנהגים, ודורשת זמן הסתגלות. חיפוש פונקציות מסוימות בתפריטים עשוי להסיח את הדעת מהכביש.
  • פחת ושווי שימוש: כמו כל רכב יוקרה חדש, ובפרט רכב חשמלי בקטגוריה זו, צפו לפחת משמעותי בשנים הראשונות. זהו נושא מהותי שיש לקחת בחשבון בעת רכישת הרכב.
  • חוסר מעורבות בנהיגה: היא נועדה להיות נוחה ורגועה, ולא ספורטיבית. מי שמחפש חווית נהיגה מרגשת בכבישים מפותלים כנראה יתאכזב (למעט אולי גרסת ה-AMG, אבל גם היא כבדה).
  • אין תא מטען קדמי (“פראנק”): פרט קטן, אבל שימושי בחלק מהרכבים החשמליים, וחסרונו מורגש לעיתים.

XII. בהשוואה למתחרות בקטגוריה

המרצדס EQS מתחרה, כאמור, בליגה של הגדולים והיקרים ביותר בשוק הרכב החשמלי בישראל.
השוואה מתבקשת היא מול טסלה מודל S, ב.מ.וו i7 ואאודי אי-טרון GT.
בהשוואה לטסלה מודל S, ה-EQS מציעה תא נוסעים מפואר ואיכותי יותר, נוחות נסיעה עדיפה, ובידוד רעשים טוב יותר. טסלה אמנם מציעה ביצועים מסחררים יותר בגרסאות הפלייד, טכנולוגיה מינימליסטית אך יעילה מאד, ותשתית טעינה מהירה פנימית (סופרצ’ארג’רס) שהייתה בעבר יתרון משמעותי (היום יש גם רשתות ציבוריות טובות). ה-EQS מרגישה יותר כמו מכונית פאר “קלאסית” שפשוט קיבלה הנעה חשמלית.

מול ב.מ.וו i7, הקרב צמוד יותר. ה-i7 גם היא מציעה פאר, טכנולוגיה מתקדמת ונוחות נסיעה גבוהה, ואף שומרת על מראה סדאן יוקרתי ושמרני יותר בחלקו. ה-i7 מרגישה מעט יותר “מחוברת” לכביש ומציעה דינמיקה נהיגה טיפוסית יותר לב.מ.וו, בעוד שה-EQS שמה דגש מובהק יותר על נוחות ובידוד. ה-i7 מציעה גם מסך קולנוע ענק לנוסעים מאחור, יתרון בבידור. טווח הנסיעה של שתיהן דומה למדי.

אאודי אי-טרון GT ופורשה טייקאן הן מתחרות שונות במעט, שכן הן מכוונות יותר לכיוון הספורטיביות. הן מציעות ביצועים מסחררים והתנהגות כביש חדה יותר, אבל הן פחות מרווחות ופחות נוחות לנסיעות ארוכות מה-EQS או ה-i7. הן פונות לקהל יעד ששם דגש חזק יותר על ביצועים ודינמיקה ופחות על פאר ונוחות מקסימלית. בהשוואה אליהן, ה-EQS היא ספינת שיוט רגועה ונעימה.

לסיכום ההשוואה, ה-EQS מתבלטת בעיקר בנוחות הנסיעה, בידוד הרעשים, המרווח הפנימי העצום (במיוחד מאחור), וטווח הנסיעה המרשים (בגרסת 450+). היא פחות ספורטיבית או מעוררת רגשית מהמתחרות שמדגישות ביצועים, ועיצובה החיצוני פחות קונבנציונלי. היא מתאימה למי ששם את נוחות ורוגע הנסיעה בראש סדר העדיפויות.

XIII. סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות מרצדס EQS?

פסק דין כולל

המרצדס EQS היא מכונית מרשימה ביותר, שיא הטכנולוגיה וההנדסה מבית מרצדס בעולם הרכב החשמלי.
היא מציעה רמת נוחות נסיעה, בידוד רעשים וטווח נסיעה (בגרסת 450+) שקשה למצוא במכוניות אחרות כיום.
תא הנוסעים עתידני (במיוחד עם ההיפר-מסך) ומרווח להפליא, והאבזור הטכנולוגי עשיר ומרשים.
היא בטוחה מאוד, והנסיעה בה חלקה, שקטה ונטולת מאמץ.
היעדר גיר והילוכים תורם רבות לתחושה הלינארית והנעימה של ההאצה.

מצד שני, היא יקרה מאוד, העיצוב החיצוני שלה לא קונבנציונלי ומעורר מחלוקת, והנדסת האנוש מבוססת המסך דורשת הסתגלות.
היא גם לא מתאימה למי שמחפש מכונית מעורבת וספורטיבית לנהיגה.
נושא הפחת ושווי השימוש ברכבי יוקרה חשמליים בקטגוריה הזו הוא נושא שיש לקחת בחשבון, למרות שעלויות צריכת אנרגיה (במקום צריכת דלק) ותחזוקה שוטפת נמוכות יותר.
ידוע על בעיות ותקלות ראשוניות אפשריות בכל דגם חדש, והאחריות המקיפה חשובה כאן מאוד.

האם כדאי לקנות ולמי היא מתאימה?

אז, האם כדאי לקנות את המרצדס EQS? התשובה תלויה במי אתם ובמה אתם מחפשים.
אם אתם שמים בראש סדר העדיפויות נוחות נסיעה מקסימלית, שקט מוחלט בתא הנוסעים, טווח נסיעה ארוך במיוחד, ותא נוסעים יוקרתי ומרווח עם מיטב הטכנולוגיה, ויש לכם את התקציב הנדרש, אז ה-EQS היא בהחלט אחת הבחירות הטובות ביותר בשוק.
היא מתאימה לאנשי עסקים שמבלים שעות רבות בדרכים ורוצים להגיע ליעדם רעננים ונינוחים, למשפחות שמחפשות רכב מרווח במיוחד לנסיעות ארוכות, או לכל מי שפשוט רוצה את פסגת הפאר והטכנולוגיה החשמלית מבית מרצדס, ומוכן לשלם את מחירה היקר.

היא פחות מתאימה למי שמחפש חווית נהיגה ספורטיבית ומתגמלת בכבישים מפותלים, או למי שחשוב לו עיצוב חיצוני קלאסי ושמרני יותר.
גם מי שתקציבו מוגבל יצטרך לחפש פתרונות אחרים, שכן ה-מחיר שלה שם אותה מחוץ להישג ידם של רבים.

בסופו של דבר, המרצדס EQS היא הצהרת כוונות מרשימה על עתיד היוקרה החשמלית מבית מרצדס.
היא לא מושלמת, יש לה פשרות וחסרונות כמו לכל רכב, אבל יתרונותיה בנוחות, טווח, טכנולוגיה ופאר הופכים אותה למכונית יוצאת דופן באמת.
עבור קהל היעד הספציפי שלה, היא מציעה חבילה מפתה ביותר.
קחו נסיעת מבחן ארוכה, תנו לחוות דעת גולשים אחרות להשפיע עליכם, ובחנו היטב את ה-מחירון ואת רמת גימור המתאימה לכם ביותר לפני שתחליטו האם כדאי לקנות אותה.

המהפכה הירוקה: רכבים חשמליים לשוק הלוגיסטיקה וההובלה

העתיד על גלגלים: למה רכבים חשמליים הולכים לשנות את שוק ההובלה (לטובה)

הרכבים שחותכים את הדלק, לא את הביצועים

אם אתם בתעשיית ההובלה או לוגיסטיקה, כנראה שהמילה “דלק” מלווה אתכם מדי יום בעין קצת פחות אוהדת. אז הנה מחשבה: מה אם תוציאו את הדלק מהמשוואה? ברוכים הבאים לעידן שבו רכבים חשמליים הופכים משחק של עלויות מתנדנדות – למשחק של שליטה, חיסכון וקצת סטייל.

למרות שרכבים חשמליים כבר מזמן לא בגדר “גימיק לעשירים עם טעינה בבית”, רק עכשיו מתחילים להבין את הפוטנציאל האדיר שלהם עבור תעשיית ההובלה. וזה לא רק עניין של להיות “ירוקים יותר”. זה עניין של להיות חכמים יותר.

אז למה כולם מדברים עליהם? 5 סיבות שהמובילים צריכים להפסיק להתלבט

  • עלויות תפעול מופחתות: חשמל זול יותר מדלק – נקודה. הטיפולים למנועים חשמליים פשוטים יותר, והם מתקלקלים פחות.
  • הקלות רגולטוריות: ממשלות מציעות סובסידיות, פטור ממסים, ואפילו ליינים ירוקים בערים – רק תבוא עם מטען.
  • טווחים שלא מביישים רכב דיזל: טכנולוגיות הסוללה כבר לא מגמגמות. היום אפשר לראות משאיות חשמליות עם טווח של 300–500 ק”מ בטעינה אחת.
  • שקט תעשייתי – תרתי משמע: הרכב כמעט שקט לחלוטין. התוצאה? פחות רעש בסביבה עירונית ובמרכזים לוגיסטיים. כן, גם השכנים שלך מודים לך.
  • תדמית: לקוחות מחפשים שותפים עסקיים מתקדמים, ובחירה בחשמלית זה לא רק ירוק — זה חכם.

אבל מה עם המטען? 3 שאלות שאנשים שואלים (ותשובות כיפיות יותר ממה שחשבת)

1. איפה טוענים כזה דבר?

התשובה הפשוטה: בכל מקום. ואנחנו ממש לא מגזימים. המדינה בקצב חסר תקדים בהקמת עמדות טעינה מהירות — ובעיקר בריכוזי תחבורה ופרברי תעשייה. בנוסף, יותר ויותר חברות בונות עמדות טעינה בחניונים לוגיסטיים עצמאיים.

2. כמה זמן זה לוקח באמת?

ברוב במקרים, טעינה מהירה יכולה לקחת 30-60 דקות ל-80% סוללה. טעינה איטית (למשל בלילה, כשממילא כולם ישנים חוץ מהשומרים) יכולה להתבצע תוך מספר שעות. זה פשוט עניין של תכנון מוקדם.

3. ומה עם עומס על הרשת החשמלית?

זו דאגה רווחת, אבל בפועל רוב מערכות הטעינה המתקדמות יודעות לווסת את קצב הצריכה, וחברות חשמל מציעות פתרונות מותאמים לשילוב של תשתיות טעינה כבדה.

האם המשאית החשמלית תוביל את מהפכת הלוגיסטיקה או רק תעשה רעש (שקט)?

חברות ענק כמו Volvo, Daimler ו-Scania כבר משיקות דגמים חשמליים בשוק האירופי והאמריקאי. בישראל? אנחנו מתחילים לראות כניסות מדודות אבל אמיצות של משאיות מונעות ב-100% חשמל. תנו לזה עוד שנה-שנתיים, ויהיו פה לא רק משאיות – אלא גם טנדרים, ונים, ואפילו קטנועים לוגיסטיים – כולם מחוברים לשקע.

5 שאלות שכולם שואלים במסדרונות הלוגיסטיים (וגם תשובות שמזיזות דברים)

  • ״זה באמת משתלם כלכלית?״ כן. במיוחד אם מחשבים את זה כמו שצריך – לאורך 5–7 שנים. לא רק החיסכון בדלק, אלא צמצום טיפולים, והטבות ממשלתיות.
  • ״אבל מי בכלל מתקן רכבים כאלה?״ מרכזי שירות מקצועיים כבר מוכנים, והתחום רק מתרחב. מהנדסים? יש. חלקים? יש. דאגות? פחות.
  • ״אם נשתעבד לחשמל, לא ניתקע בפקקים של טעינה?״ לא אם מנהלים נכון את הצי. הטעינה מתבצעת לרוב בלילה, ויש כבר פתרונות לניהול אנרגיה לפי לוז.
  • ״מה קורה בחירום – אין דלק להביא בג׳ריקן…״ נכון, אבל עם ניהול נכון, וסוללות גיבוי (כן, גם זה מגיע), הסיכוי שתיתקע – קטנטן.
  • ״הם סוחבים כמו שצריך?״ הרבה יותר ממה שחשבת. בזכות מומנט מיידי, המשאיות החשמליות מזנקות טוב יותר, ובעלות יכולת סחיבה מרשימה גם בשיפועים.

המהלך הכי מבריק שלא ידעת שאתה צריך

קל לפספס את הרגע שבו הטכנולוגיה עושה קפיצה אך נראית שקטה. אבל בשקט הזה טמונה מהפכה. אף אחד לא הולך עם שלט: “העתיד כאן”, ובטח שלא המשאית שלך שמתחילה לחשמל בשקט את השוק כולו.

תזכרו – לא מדובר רק בטכנולוגיה חדשה. מדובר בלהיכנס לפרק חדש בתפעול העסק: חדשני יותר, חסכוני יותר, ובעיקר – כזה שיגרום למתחרים לשאול אותך: “נו… איך עברת לחשמלי כל-כך מהר?”.

חותכים לחשמל ומבינים שאי אפשר לחזור אחורה

המהפכה כבר פה, היא טסה על גלגלים נטולי פליטה ונטולי נפט. האם אתם מביטים בה עוברת לידכם או בוחרים לעלות על הגל? כי בעולם של מחר – מי שלא בוחר את הטכנולוגיה הנכונה, פשוט נשאר מאחור. והיי, לא היינו רוצים לראות אתכם במראה האחורית של טסלה לוגיסטית.

דילוג לתוכן