ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
הפעם אנחנו צוללים עמוק אל תוך עולם היוקרה המנהלים. מכונית שנחשבת זה עשרות שנים לסמל סטטוס. בבנצ’ הנצחית, אבל לא “ההיא” שכולם מדמיינים עם הכוכב על המכסה מנוע (למרות שאפשר לקבל גם את זה). כן, אנחנו מדברים על מרצדס E-Class.
דור חדש, W214 אם לדייק, הגיע אלינו לאחרונה. הוא מבטיח לשלב את המורשת המפוארת של הדגם עם קדמה טכנולוגית מסחררת ועיצוב שובב יותר מבעבר. האם הוא מצליח במשימה? האם הוא עדיין רלוונטי בעידן של רכבי פנאי חשמליים?
בעולם שבו SUVים שולטים ביד רמה, סדאן סאלון קלאסית כמו ה-E-Class (באנגלית: Mercedes-Benz E-Class, עם שמות דגמים כמו E200, E300e) צריכה להוכיח את עצמה מחדש. היא מתמודדת ראש בראש מול שחקניות ותיקות וחזקות באותה קטגוריה. בישראל, המתחרות העיקריות שלה הן כמובן ב.מ.וו סדרה 5 ואודי A6. כל אחת עם הגישה שלה ליוקרה וביצועים.
קהל היעד של ה-E-Class בישראל הוא בדרך כלל מנהלים, עורכי דין, רואי חשבון וכל מי שמחפש שילוב של נוחות מקסימלית, טכנולוגיה מתקדמת, והכי חשוב – סמל מיתוגי חזק ויוקרתי. אלו אנשים שנוסעים הרבה בכבישים בינעירוניים וזקוקים למקום שקט ונעים לבלות בו את שעות הנהיגה או הנסיעה. והם מוכנים לשלם על כך. הרבה.
בסקירה המקיפה הזו, ננתח לעומק כל היבט של המרצדס E-Class החדשה. נבחן את העיצוב החיצוני והפנימי, איכות החומרים והמרווח. נצלול לעולם הטכנולוגיה והאבזור, נבחן את הביצועים וצריכת הדלק או האנרגיה (כי יש גם גרסאות פלאג-אין). כמובן שנתייחס למבחני בטיחות ומבדקי בטיחות, חווית הנהיגה והתנהגות הכביש. נדבר על מחיר, מחירון ורמות גימור המשווקות בארץ. נסכם בחוות דעת גולשים (אם כי על דגם חדש פחות קל למצוא כאלו), נסכם את היתרונות והחסרונות, נערוך השוואה למתחרות ונענה על השאלה הבוערת: האם כדאי לקנות מרצדס E-Class בישראל 2025?
אז שבו לאחור, חגרו חגורות (ומוטב שיהיו מרופדות), ובואו נתחיל את הנסיעה.
II. עיצוב חיצוני – יוקרה שמרנית עם טאץ’ מודרני
העיצוב של מרצדס E-Class החדשה (W214) ממשיך את השפה העיצובית המוכרת של מרצדס, אך עם רענון ויזואלי משמעותי. הרושם הכללי הוא אלגנטיות סולידית ושמרנית, כזו שלא צועקת “הנה באתי!” אבל בהחלט משדרת נוכחות יוקרתית ורצינית. זהו עיצוב שמדבר לקהל שמעריך קלאסיקה מודרנית.
בחזית הרכב נמצא את הגריל המוכר של מרצדס, כעת רחב ונמוך יותר. הוא יכול להיות מגיע עם הכוכב במרכז או עם סמל הכוכב המסורתי על מכסה המנוע, בהתאם לרמת הגימור. זה משדר מסר שונה לכל אחד – ספורטיביות עדינה מול יוקרה קלאסית. הפנסים הקדמיים קיבלו צורה חדשה ומעט מלוכסנת, והם כוללים תאורת LED מתקדמת, לרוב עם חתימת אור ייחודית בצורת “גבה”. באבזור גבוה, ניתן לקבל את פנסי ה-Digital Light המתקדמים, שיודעים להקרין סימנים על הכביש ולדייק את אלומת האור כדי לא לסנוור כלי רכב אחרים – טכנולוגיה מרשימה ושימושית כאחד.
מהצד, הצללית של ה-E-Class שומרת על קווי סדאן קלאסיים. קו המותניים עולה בעדינות מאחור, וקו הגג יורד באלגנטיות לכיוון תא המטען. אין כאן דרמות עיצוביות מיוחדות, אלא זרימה חלקה ונעימה לעין. בתי הגלגלים מכילים חישוקי גלגלים בקטרים שונים, לרוב 18 או 19 אינץ’ ברמות הגימור הפופולריות בישראל. העיצובים נעים בין קלאסי לאלגנטי-ספורטיבי, ומשלימים את המראה הכללי. ידיות הדלתות שקועות בפח הרכב, טרנד אווירודינמי שהופך פופולרי יותר ויותר ברכבי יוקרה, ומוסיפות למראה הנקי והזורם.
החלק האחורי של ה-E-Class החדשה זכה לשינוי בולט. הפנסים האחוריים מחוברים כעת באמצעות פס תאורה דק, טרנד עיצובי שחוצה קטגוריות ויצרנים. הדבר הבולט ביותר בפנסים האחוריים הוא חתימת האור הייחודית שלהם – הם מעוצבים בצורת כוכבי מרצדס קטנים. זהו פרט עיצובי קטן אך מתוחכם שמבדיל את ה-E-Class מהמתחרות ומזכיר לנו תמיד באיזו מכונית יוקרה אנחנו צופים. הפגוש האחורי כולל לרוב דיפיוזר מעוצב (לעיתים עם פתחי מפלט מזויפים, אליהם נתייחס כחסרון אם יהיה רלוונטי) ודלת תא המטען משתלבת בצורה חלקה במראה הכללי.
מבחינת מידות פיזיות, ה-E-Class גדולה יותר מקודמתה. היא מתייצבת היטב מול המתחרות מבחינת אורך, רוחב ובסיס גלגלים. הנוכחות הכביש שלה סולידית אך מרשימה. היא לא נראית גמלונית מדי, אלא משדרת את הכובד והאלגנטיות המצופים מסדאן מנהלים יוקרתית. בסך הכל, העיצוב החיצוני הוא אבולוציה עדינה אך מוצלחת. הוא מודרני מספיק כדי לא להיראות מיושן, אך שמרני מספיק כדי לשמור על זהות המותג וקהל היעד שלו. זהו עיצוב שיתאים למי שמחפש מכונית אלגנטית, לא צעקנית, שמשדרת יוקרה מאופקת.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – סאלון טכנולוגי מפנק
אם העיצוב החיצוני שמרני יחסית, תא הנוסעים של מרצדס E-Class החדשה עושה קפיצת מדרגה משמעותית לעבר עולם הטכנולוגיה והיוקרה הדיגיטלית. הכניסה לרכב חושפת אווירה של סאלון טכנולוגי ומפנק. הקונספט העיצובי המרכזי הוא מסכים. הרבה מסכים.
הדבר הראשון שתופס את העין הוא כמובן ה-“Superscreen” האופציונלי. זהו פאנל זכוכית ענק המשתרע כמעט לכל רוחב הדשבורד, ומכיל שלושה מסכים: לוח מחוונים דיגיטלי, מסך מולטימדיה מרכזי ומסך נוסף מול הנוסע הקדמי. גם ללא הסופר-סקרין, התא עדיין שופע מסכים, עם מסך מולטימדיה אנכי גדול ולוח מחוונים דיגיטלי. האווירה היא עתידנית ומודרנית, אבל מרצדס הצליחה לשמור על אלמנטים של יוקרה מסורתית.
איכות החומרים בתא הנוסעים היא, כצפוי ממרצדס, מהשורה הראשונה. בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות תמצאו לרוב חומרים רכים ונעימים למגע, דיפוני עור או דמוי עור, וגימורים איכותיים מעץ, אלומיניום או קרבון (תלוי ברמת הגימור). גם בחלקים התחתונים יותר, איכות ההרכבה והגימור נשמרת ברמה גבוהה. הדלתות נסגרות בצליל כבד ומבוקר. הכל מרגיש מוצק ובנוי לעילא. הפלסטיק הקיים (וישנו, כמובן) מוחבא היטב או שהוא מאיכות גבוהה מאוד. התחושה הכללית היא של מוצר פרימיום אמיתי.
הנדסת האנוש עברה שיפורים. בעוד שמרבית התפעול מתבצע דרך מסכי המגע או פקדי המגע שעל גלגל ההגה (שאליהם צריך להתרגל), מרצדס השאירה מספר פקדים פיזיים חשובים. ישנם פקדים נפרדים לבקרת האקלים (בדרך כלל על המסך המרכזי אך נגישים למדי) וגלגל הגה עם מגוון רחב של פקדי מגע ופיזיים לשליטה על לוח המחוונים והמולטימדיה. למרות ההסתמכות על מסכי מגע, המערכת די אינטואיטיבית אחרי הסתגלות קצרה. הראות החוצה טובה יחסית לסדאן בגודל כזה, עם חלונות גדולים ומראות צד בגודל סביר. מצלמות היקפיות ומערכות עזר הופכות את התמרון לקל יותר.
נוחות המושבים היא אחת מנקודות החוזק המסורתיות של ה-E-Class, והדור החדש לא מאכזב. המושבים הקדמיים רחבים, נוחים ומציעים תמיכה טובה הן בפלג הגוף העליון והן בירכיים. ברמות גימור גבוהות יותר, ניתן לקבל חימום, אוורור, מסאז’ ואפשרויות כיוונון חשמליות רבות. גם במושבים האחוריים, המרווח מצוין. יש שפע של מקום לרגליים, גם אם הנוסעים הקדמיים גבוהים. מרווח הראש טוב מאוד, וגם שלושה נוסעים יוכלו לשבת מאחור, אם כי האמצעי יסבול מעט בגלל תעלת ההינע הבולטת (שעדיין קיימת גם בגרסאות שאינן 4X4). ה-E-Class מספקת חווית נסיעה נינוחה ורחבה לכל הנוסעים, גם בנסיעות ארוכות.
נפח תא המטען בגרסאות הבנזין או הדיזל הוא 540 ליטר, נתון מצוין לקטגוריה. תא המטען רחב ועמוק, אם כי פתח ההטענה לא ענק. בגרסת הפלאג-אין, נפח תא המטען קטן יותר משמעותית בגלל מיקום הסוללה, ויכול לנוע סביב 370-380 ליטר, נתון בינוני בלבד ואף נמוך לעומת מתחרות מסוימות. שימושיות התא טובה לרוב המזוודות או הקניות, ויש אפשרויות עיגון למניעת תזוזת חפצים. פתרונות אחסון נוספים בתא הנוסעים כוללים תאים בדלתות, תא כפפות, קונסולה מרכזית עם מקום לכוסות ובדרך כלל תא טעינה אלחוטית לסמארטפון. בסך הכל, תא הנוסעים של ה-E-Class החדשה הוא מקום נעים מאוד, טכנולוגי להפליא ואיכותי לבלות בו זמן, עם הסתייגות קלה על נפח תא המטען בגרסת הפלאג-אין.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – מופע מסכים נוצץ
המרצדס E-Class החדשה שמה דגש עצום על טכנולוגיה, וזה ניכר בכל פינה בתא הנוסעים. מערכות אלו הן חלק בלתי נפרד מחווית היוקרה המודרנית שמרצדס מציעה.
מערכת המולטימדיה המרכזית היא גולת הכותרת. ברוב רמות הגימור המשווקות בישראל (במיוחד אלו הגבוהות יותר), תמצאו את ה-MBUX (Mercedes-Benz User Experience) העדכנית עם מסך מגע מרכזי אנכי בגודל 14.4 אינץ’. בגרסאות עם ה-Superscreen, המסך המרכזי קטן מעט יותר (12.3 אינץ’) אך מלווה במסך נוסף באותו גודל מול הנוסע. איכות התצוגה של כל המסכים מעולה – צבעים עשירים, חדות גבוהה ובהירות מצוינת גם באור שמש ישיר. מהירות התגובה למגע מהירה מאוד, והתפריטים בנויים בצורה הגיונית יחסית, למרות העומס הראשוני. מערכת ההפעלה עצמה, ה-MBUX, עשירה באפשרויות, כוללת ניווט מובנה מצוין (לעיתים עם שכבת מציאות רבודה), ואיכות העוזר הקולי (“היי מרצדס”) השתפרה משמעותית והיא מסוגלת להבין פקודות מורכבות למדי. קישוריות סמארטפונים מוצעת לרוב עם Apple CarPlay ו-Android Auto, לרוב בצורה אלחוטית נוחה.
לוח המחוונים הדיגיטלי הוא מסך עצמאי בגודל 12.3 אינץ’ (או משתלב בסופר-סקרין). הוא מציע אפשרויות תצוגה רבות להתאמה אישית, כולל מצבי תצוגה שונים (קלאסי, ספורטיבי, דיסקרטי) ויכולת להציג מפה, נתוני נהיגה, מערכות עזר ועוד. הגרפיקה חדה ונעימה לעין, והמידע מוצג בצורה ברורה, גם אם לפעמים עמוסה.
מערכת השמע הסטנדרטית טובה למדי, ומספקת צליל נקי ועשיר לרוב המאזינים. ברמות גימור גבוהות יותר, ניתן לשדרג למערכת שמע פרימיום של Burmester, המספקת איכות צליל יוצאת מן הכלל לחובבי אודיו, עם פירוט ועוצמה מרשימים. זו תוספת ששווה לשקול למי שאיכות הסאונד חשובה לו.
אבזור נוחות קיים בשפע ברמות הגימור השונות המשווקות בישראל. בקרת אקלים מפוצלת לרוב לשני אזורים (לפחות, לעיתים גם יותר), וניתן לשלוט עליה דרך המסך המרכזי. חימום מושבים הוא סטנדרט לרוב, ואוורור ופונקציית מסאז’ זמינים באבזור גבוה יותר. גג פנורמי פתוח נפוץ גם הוא ומוסיף לתחושת המרווח והאור בתא הנוסעים. אבזור נוסף כולל לרוב כיוונון חשמלי למושבים הקדמיים עם זכרונות, פתיחה וסגירה חשמלית לדלת תא המטען, כניסה והנעה ללא מפתח ועוד. באבזור אופציונלי יקר יותר, ניתן למצוא תצוגה עילית (HUD) איכותית שמקרינה מידע חשוב על השמשה הקדמית, תאורת אווירה עשירה וניתנת להתאמה אישית, ועוד.
טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן כוללות את היכולת של הנוסע הקדמי לצפות בתוכן על המסך שלו גם בזמן נהיגה (המערכת משתמשת במצלמה כדי לוודא שהנהג לא מסתכל עליו ומחשיכה אותו אוטומטית), שימוש בבינה מלאכותית במערכת ה-MBUX כדי ללמוד את הרגלי הנהג ולהציע פעולות מסוימות, ואפשרויות קישוריות רחבות כולל עדכוני תוכנה מהאוויר (OTA – Over-The-Air). ה-E-Class היא מכונית עמוסה בטכנולוגיה, חלקית שימושית מאוד וחלקית קצת גימיקית, אבל כזו שבהחלט משדרת קדמה ויוקרה. מי שמחפש את “המילה האחרונה” בתחום המולטימדיה והגאדג’טים ברכב ימצא כאן שפע.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה – יעילות מודרנית
המרצדס E-Class משווקת בישראל עם מגוון יחידות הנעה, המשלבות ברובן טכנולוגיה היברידית קלה (Mild Hybrid) או פלאג-אין היברידית (PHEV). המנועים עברו עדכון כדי להיות יעילים וחזקים יותר.
יחידת ההנעה הנפוצה ביותר צפויה להיות גרסת E200. זוהי יחידת בנזין בנפח 2.0 ליטר טורבו, המפיקה הספק של כ-204 כ”ס ומומנט של כ-32.6 קג”מ. היא משודכת למערכת היברידית קלה של 48V, המוסיפה עוד 23 כ”ס ו-20.4 קג”מ לתגבור קצר בעת הצורך ומאפשרת שיוט עם מנוע כבוי. ה-גיר הוא אוטומטי עם 9 הילוכים (9G-TRONIC), תיבת הילוכים מצוינת, חלקה ומהירה מספיק. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בגרסה זו עומד על סביב 7.5 שניות. זה לא נתון ספורטיבי במיוחד, אבל מספיק בהחלט לעקיפות בטוחות והשתלבות מהירה בתנועה.
גרסת E300e היא הפלאג-אין היברידית. היא משלבת את מנוע הבנזין 2.0 ליטר טורבו (עם הספק נמוך יותר ממנוע ה-E200) עם מנוע חשמלי חזק. ההספק המשולב יכול להגיע לכ-313 כ”ס ומומנט משולב של כ-56 קג”מ. גם כאן הגיר הוא ה-9G-TRONIC. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בגרסה זו מרשים יותר, ועומד על סביב 6.4 שניות. התאוצה הראשונית, בסיוע המנוע החשמלי, חזקה במיוחד ומספקת תחושת זריזות טובה.
נעבור לדבר על צריכת דלק או צריכת אנרגיה, נושא שמעניין מאוד את הנהג הישראלי (ולא, חיפוש “צריכת דלק” נפוץ גם בהקשר של רכבים חשמליים והיברידיים, כי עלויות התדלוק/טעינה עדיין רלוונטיות). לפי נתוני היצרן (WLTP), צריכת הדלק המשולבת של ה-E200 עומדת על סביב 6-7 ליטר ל-100 ק”מ (כ-14-16 ק”מ לליטר). בפועל, בתנאי נהיגה ישראלים מגוונים (פקקים, כביש מהיר, עיר), צריכת הדלק הריאלית צפויה להיות גבוהה יותר, קרוב יותר ל-8-9 ליטר ל-100 ק”מ (כ-11-12.5 ק”מ לליטר). זה נתון סביר יחסית לרכב בגודל ומשקל כזה.
בגרסת ה-E300e פלאג-אין היברידית, התמונה שונה לגמרי. נתוני היצרן (WLTP) מדברים על צריכת דלק נמוכה באופן היסטרי של 0.5-1 ליטר ל-100 ק”מ וטווח נסיעה חשמלי של למעלה מ-100 ק”מ. בפועל, הנתונים הללו תלויים לחלוטין בשימוש. אם מטעינים את הרכב באופן קבוע ונוסעים בעיקר נסיעות קצרות ועירוניות, ניתן להגיע לצריכת דלק אפסית כמעט, ולהשתמש רק בצריכת אנרגיה חשמלית. בנסיעות ארוכות יותר, או כשאין אפשרות לטעון, צריכת הדלק תעלה ותהיה דומה לזו של גרסת הבנזין, ואף גבוהה יותר בגלל המשקל הנוסף של הסוללה. הטווח החשמלי הריאלי בתנאי ישראל (מיזוג אוויר, טופוגרפיה) צפוי להיות קרוב יותר ל-80-90 ק”מ, וזה עדיין נתון מרשים המאפשר לרבים לכסות את הנסיעות היומיות שלהם על חשמל בלבד. ההבדל בעלות בין חשמל לדלק משמעותי לטובת החשמל, מה שהופך את גרסת הפלאג-אין לאטרקטיבית כלכלית למי שיכול ומתחייב לטעון אותה באופן סדיר.
תחושת הכוח והביצועים בנהיגה יומיומית טובה מאוד בשתי הגרסאות. ה-E200 מרגישה חלקה ונינוחה, עם מספיק כוח למרבית המצבים. תאוצות הביניים מתבצעות בצורה חלקה וללא מאמץ בזכות פעולת הגיר המצוינת והסיוע ההיברידי הקל. ה-E300e, לעומת זאת, מספקת תחושת כוח מיידית וחזקה יותר בזכות המנוע החשמלי. היא מהירה יותר באופן מוחשי, במיוחד בזינוקים ובתאוצות ביניים ממהירות נמוכה. העברת ההילוכים ב-9G-TRONIC כמעט בלתי מורגשת, מה שתורם רבות לנוחות הנסיעה הכללית.
VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי) – פלאג-אין לטווח ארוך
למי שבחר בגרסת הפלאג-אין ההיברידית, ה-E300e, חווית הטעינה הופכת להיות חלק משמעותי משגרת השימוש ברכב. ל-E300e סוללה גדולה יחסית לרכב פלאג-אין, בקיבולת של 25.4 קוט”ש (שמיש). גודל הסוללה הוא זה שמאפשר את טווח הנסיעה החשמלי המרשים שלה.
קצב טעינת AC המקסימלי ב-E300e הוא 11 קילוואט. זה קצב טוב מאוד לרכב פלאג-אין. באמצעות עמדת טעינה ביתית (Wallbox) תואמת, זמן טעינה טיפוסי מ-0 ל-100% סוללה עומד על כשעתיים וחצי עד שלוש שעות. זה מאפשר לבעלים רבים להטעין את הרכב במלואו במהלך הלילה או בשעות העבודה, ולהתחיל כל יום או כל נסיעה יומית עם סוללה מלאה וטווח חשמלי מקסימלי.
אחת ההפתעות הנעימות ב-E300e היא יכולת טעינת DC מהירה, שאינה סטנדרטית כלל ברכבי פלאג-אין. הרכב יכול לטעון בזרם ישיר (DC) בקצב מקסימלי של 55 קילוואט. אמנם זה לא קצב מהיר כמו רכב חשמלי ייעודי, אבל זה מאפשר “להטעין” קצת סוללה גם בנסיעות ארוכות או כשנמצאים בעמדת טעינה ציבורית מהירה. זמן טעינה טיפוסי בעמדת DC מהירה (למשל, 10-80%) צפוי לעמוד על כחצי שעה. זה יכול להיות שימושי מאוד להארכת טווח הנסיעה החשמלי במהלך יום עבודה או בנסיעת פנאי ארוכה, ומבדיל אותה מרוב המתחרות הפלאג-אין.
סוג המחבר המשמש לטעינה הוא Type 2 לטעינת AC ו-CCS Combo 2 לטעינת DC. אלו הם המחברים הסטנדרטיים באירופה ובישראל, כך שהרכב תואם למרבית עמדות הטעינה הציבוריות והביתיות. מרצדס מציעה גם אפליקציה ייעודית לניהול הטעינה והרכב, המאפשרת לצפות בסטטוס הטעינה, להתחיל/להפסיק טעינה מרחוק, לתזמן טעינה לשעות מסוימות (כדי לנצל תעריפי חשמל זולים יותר אם קיימים), ולמצוא עמדות טעינה. האפליקציה נוחה לשימוש ומשפרת את חווית הבעלות על רכב היברידי נטען.
חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין מתפתחת, אך יש שיפור מתמיד בזמינות עמדות AC ו-DC. בהשוואה למדינות אחרות באירופה, הרשת אולי פחות צפופה, אך בערים המרכזיות ובצירי התנועה הראשיים ניתן למצוא עמדות בקלות יחסית. עבור בעלי E300e, היכולת לטעון ב-DC מהווה יתרון משמעותי ומקלה על השימוש היומיומי. עם זאת, חשוב לזכור שהרכב עדיין תלוי בדלק לנסיעות ארוכות ללא טעינה, וניהול הטעינה הוא קריטי למיצוי היתרונות הכלכליים והסביבתיים של יחידת ההנעה הזו. מי שאין לו אפשרות לטעון בבית או בעבודה כנראה ייהנה פחות מגרסת הפלאג-אין וישלם יותר על דלק.
VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש – קודם כל נוחות
המרצדס E-Class תמיד הייתה שם נרדף לנוחות, והדור החדש ממשיך את המסורת הזו בגאון. חווית הנהיגה מכוונת בראש ובראשונה לשקט, נינוחות והרמוניה. זה לא רכב שמיועד לנהיגת מסלול או כבישים מפותלים בקצב מסחרר, אלא מכונית שבה אתה רוצה לבלות שעות ארוכות על הכביש.
נוחות הנסיעה ב-E-Class מצוינת. מערכת המתלים מכוילת בצורה רכה יחסית, והיא סופגת ביעילות מרשימה את מרבית השיבושים בכבישי ישראל, כולל בורות, שוליים מחוספסים ופסי האטה. בנסיעה עירונית, הרכב מרגיש קטיפתי. גם בכבישים בינעירוניים משובשים, ה-E-Class שומרת על יציבות ונינוחות. ניתן לשדרג למתלי אוויר אדפטיביים (AirMatic) שהופכים את הנסיעה למרחפת כמעט, ומאפשרים גם שינוי גובה המרכב וקשיחות המתלים – מומלץ מאוד למי שנוחות היא בראש סדר העדיפויות שלו ומוכן לשלם על כך (ועלויות תחזוקה פוטנציאליות בעתיד).
רמת בידוד הרעשים ב-E-Class היא מהטובות בקטגוריה. רעשי מנוע כמעט ולא נשמעים בתא הנוסעים, למעט בעת תאוצות חזקות מאוד. רעשי רוח מבודדים היטב גם במהירויות גבוהות, ורעשי כביש וצמיגים שקטים למדי, במיוחד באספלט איכותי. בגרסת הפלאג-אין, היכולת לנסוע על חשמל בלבד הופכת את הנסיעה לשקטה לחלוטין בעיר – חוויה יוקרתית ומפנקת.
מבחינה דינמית, ה-E-Class היא מכונית בטוחה ויציבה, אך לא ספורטיבית. תחושת ההיגוי קלה מאוד בנהיגה עירונית, מה שמקל על התמרון (ולא לדאוג, ברכב אוטומטי אין קלאץ’ וקשה “לכבות” את המנוע כמו בגיר ידני). ככל שהמהירות עולה, ההיגוי מקבל משקל מסוים, אך הוא לעולם אינו מספק את הדיוק והמשוב שמציעה, למשל, ב.מ.וו סדרה 5. אחיזת הכביש גבוהה ובטוחה, והרכב שומר על יציבות גם בפניות מהירות. עם זאת, זוויות הגלגול בפניות מורגשות, והרכב נוטה להישען מעט. זה לא רכב שמעודד נהיגה אגרסיבית, אלא כזה שמעודד נהיגה חלקה ובטוחה.
תחושת הבלמים טובה, עם עוצמת בלימה מספקת. בגרסת הפלאג-אין, מערכת הרגנרציה (הטעינה באמצעות בלימת מנוע) שולטת על חלק מהבלימה הראשונית. המעבר בין בלימה רגנרטיבית לבלימה הידראולית חלקה יחסית, אך לעיתים עשויה להיות פחות ליניארית מבלמים קונבנציונליים. יציבות כיוונית במהירויות גבוהות מצוינת, והרכב נוסע “על פס” בכביש המהיר. קלות התמרון בעיר טובה יחסית לגודל, בזכות ההיגוי הקל ושלל חיישנים ומצלמות היקפיות, ואף מערכת היגוי אחורי בדגמים מסוימים המשפרת דרמטית את כושר התמרון בחניות ופניות חדות.
נקודה אחרונה בהקשר של חווית הנהיגה קשורה לגיר. כאמור, ה-E-Class החדשה מגיעה עם תיבה אוטומטית (או הנעה חשמלית ישירה בפלאג-אין במצב EV). העדר העברת ההילוכים המורגשת בתיבת ה-9G-TRONIC (או היעדרה המוחלט בנסיעה חשמלית) תורם רבות לחוויה השלווה והחלקה, ומחזק את אופי הרכב כסאלון יוקרתי המיועד לנוחות מקסימלית.
VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג – חומת הגנה טכנולוגית
בטיחות היא אחד העקרונות החשובים ביותר במרצדס, וה-E-Class החדשה מצוידת במערכות בטיחות אקטיביות ופסיביות מהמתקדמות ביותר שיש. היא זכתה לציון הגבוה ביותר, 5 כוכבים, במבחני בטיחות המחמירים של ארגון Euro NCAP. היא הציגה תוצאות מרשימות במבדקי בטיחות שונים, כולל הגנה על נוסעים מבוגרים, ילדים והולכי רגל, ובתפקוד מערכות העזר לנהג.
מבחינה מבנית, שלדת הרכב תוכננה כך שתספוג כוחות תאונה בצורה מיטבית ותגן על תא הנוסעים. הרכב מצויד במספר רב של כריות אוויר, כולל כריות אוויר קדמיות, צידיות, וילון וכרית אוויר בין הנהג לנוסע הקדמי במקרים מסוימים. בנוסף, מערכת Pre-Safe של מרצדס מזהה מצבי סכנה לפני תאונה ומכינה את הרכב ואת יושביו באמצעות מתיחת חגורות בטיחות, סגירת חלונות וגג שמש, ועוד.
מערכות ה-ADAS (Advanced Driver-Assistance Systems) קיימות בשפע, לרוב כסטנדרט או כאופציה משתלמת ברמות הגימור הגבוהות בישראל. החבילה המלאה כוללת בקרת שיוט אדפטיבית המסוגלת לשמור מרחק וגם להאט עד עצירה מוחלטת ולחזור למהירות מוגדרת (בפקקים למשל), מערכת סיוע לשמירה על נתיב שמסוגלת לתקן היגוי באופן אקטיבי ולמרכז את הרכב בנתיב, מערכת בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, מערכת התרעה על רכב בשטח מת עם התרעה בעת פתיחת דלת, מערכת התרעה על תנועה חוצה מאחור, מערכת זיהוי תמרורים, ועוד.
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי ב-E-Class הוא מהטובים שפגשנו. הן פועלות בצורה חלקה וליניארית יחסית, פחות אגרסיביות או קופצניות ממה שניתן למצוא אצל יצרנים אחרים. בקרת השיוט האדפטיבית מדויקת ונעימה לשימוש גם בפקקים, ומערכת שמירת הנתיב מסייעת משמעותית בשמירה על מרכז הנתיב בנסיעות ארוכות. הן קלות יחסית לתפעול דרך פקדי גלגל ההגה או מסך המולטימדיה. כמובן שחשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר בלבד ואינן מחליפות את ערנות הנהג. אך הן בהחלט מוסיפות שכבה משמעותית של בטיחות ונינוחות לנהיגה, במיוחד בנסיעות ארוכות על כבישים מהירים. היכולת של ה-E-Class להציע חבילת בטיחות כה מקיפה ומתוחכמת הופכת אותה לאחת המכוניות הבטוחות ביותר על הכביש כיום, וזהו יתרון משמעותי עבור קהל היעד שלה.
IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – יוקרה עם תג מחיר תואם
כשאנחנו מדברים על מרצדס E-Class, אנחנו מדברים על רכב יוקרה, ולכן גם המחיר הוא בהתאם. המחירון של מרצדס E-Class בישראל מתחיל, נכון לאפריל 2025 (עם עליות מסים פוטנציאליות שיש לקחת בחשבון), בטווח של סביב 450-500 אלף שקלים עבור גרסת הכניסה (E200). גרסאות הפלאג-אין (E300e) יקרות יותר, והן יכולות להגיע לטווח של 550-650 אלף שקלים, תלוי כמובן ברמת גימור ובתוספות האופציונליות. התשובה לשאלה “כמה עולה?” תלויה מאוד בקונפיגורציה הספציפית, ורשימת האופציות במרצדס יכולה להיות ארוכה ויקרה.
בישראל משווקות לרוב מספר רמות גימור עיקריות, לרוב עם שמות כמו Avantgarde, Exclusive או AMG Line. ההבדלים המרכזיים ביניהן הם כמובן באבזור. רמת הגימור Avantgarde תציע את האבזור הבסיסי (שעדיין עשיר למדי ברכב כמו ה-E-Class), כולל ריפודי עור (או דמוי עור), מסך מולטימדיה גדול, לוח מחוונים דיגיטלי וחבילת בטיחות מקיפה יחסית. רמת הגימור Exclusive לרוב כוללת עיצוב חיצוני מסורתי יותר (עם הכוכב על מכסה המנוע), חישוקים אלגנטיים יותר ואבזור פנימי יוקרתי יותר. רמת הגימור AMG Line תציע עיצוב חיצוני ופנימי ספורטיבי יותר, מושבי ספורט, חישוקים גדולים יותר ולעיתים כיול מתלים קשיח יותר. חשוב לבדוק בדיוק מה כוללת כל רמת גימור ספציפית המוצעת בזמן הרכישה, ומהן חבילות האבזור האופציונליות שניתן להוסיף (Superscreen, מתלי אוויר, מערכת שמע Burmester, ועוד).
תנאי האחריות המלאה על הרכב עומדים לרוב על שנתיים ללא הגבלת קילומטרים, או שלוש שנים עם הגבלת קילומטרים מסוימת (יש לבדוק את התנאים המדויקים אצל היבואן). עבור גרסת הפלאג-אין, ישנה אחריות נפרדת וארוכה יותר על הסוללה, לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ (המוקדם מביניהם), שזהו נתון סטנדרטי בתעשייה. האחריות חשובה מאוד ברכב עתיר טכנולוגיה כמו ה-E-Class, הן בהקשר של תקלות טכניות אפשריות והן בהקשר של רכיבים יקרים כמו הסוללה בגרסת הפלאג-אין.
עלויות התחזוקה של מרצדס E-Class צפויות להיות גבוהות ביחס למכוניות עממיות, כצפוי מרכב יוקרה. טיפולים תקופתיים יקרים יותר, וחלפים יכולים להיות יקרים. חשוב לקחת בחשבון גם את עלויות הביטוח (חובה ומקיף), שצפויות להיות גבוהות יחסית. נושא נוסף הוא שווי השימוש וקצב ירידת הערך. רכבי יוקרה נוטים לאבד מערכם בצורה משמעותית בשנים הראשונות, אם כי דגמים פופולריים ומוערכים כמו ה-E-Class נוטים לשמור על ערך טוב יחסית בהשוואה לחלק מהמתחרות או דגמים פחות נפוצים. חשוב לברר את שווי השימוש הצפוי בעת הרכישה, במיוחד אם מתכוונים למכור את הרכב לאחר מספר שנים. ידועים גם על בעיות ספציפיות בדגמים מסוימים או סדרות ייצור מסוימות, ולכן מומלץ להתייעץ עם בעלי דגם זהה בפורומים שונים או לחפש מידע על תקלות נפוצות לפני הרכישה, במיוחד אם שוקלים רכישת רכב יד שנייה. עם זאת, מרצדס נחשבת אמינה יחסית בקטגוריית היוקרה.
X. יתרונות – למה לבחור במרצדס E-Class?
-
נוחות נסיעה יוצאת דופן: זהו היתרון המרכזי של ה-E-Class. היא פשוט מכונית סופר נוחה, סופגת שיבושים מעולה (במיוחד עם מתלי אוויר) ומספקת חווית נסיעה חלקה ונינוחה לכל הנוסעים. היא מושלמת לנסיעות ארוכות בכבישים בינעירוניים.
-
תא נוסעים איכותי ומפנק: העיצוב הפנימי, איכות החומרים וההרכבה הם מהשורה הראשונה. התחושה היא של יוקרה אמיתית בכל פינה. מדובר בסאלון נעים מאוד לשהייה.
-
טכנולוגיה מתקדמת ומערכות מולטימדיה מרשימות: מסך ה-Superscreen (אם נבחר) ומערכת MBUX העדכנית מציבים את ה-E-Class בחזית הטכנולוגית בקטגוריה. הן מציעות שפע של אפשרויות ואפשרויות התאמה אישית.
-
בטיחות אקטיבית ופסיבית מהגבוהות שיש: ציון 5 כוכבים ב-Euro NCAP וחבילת מערכות ADAS מקיפה ומתפקדת היטב מעניקים שקט נפשי גבוה מאוד. המערכות הללו משפרות משמעותית את הבטיחות בנהיגה יומיומית.
-
יחידת הנעה פלאג-אין יעילה עם טווח חשמלי מרשים ויכולת טעינה מהירה: גרסת ה-E300e מציעה שילוב מצוין של ביצועים טובים, טווח נסיעה חשמלי שימושי ביום-יום, ויתרון משמעותי של יכולת טעינת DC מהירה. זה הופך אותה לאטרקטיבית למי שמחפש לחסוך בדלק ולהפחית פליטות.
-
סמל סטטוס ויוקרה: השם “מרצדס E-Class” לבדו מהווה יתרון עבור רבים מקהל היעד. הוא משדר הצלחה, יוקרה ואיכות ללא פשרות.
XI. חסרונות – פשרות שצריך לקחת בחשבון
-
מחיר רכישה ותחזוקה גבוהים: זוהי מרצדס, ולכן היא יקרה לרכישה וליותר מכך, יקרה לתחזוקה. חלפים, טיפולים, ביטוח – כל אלו מצריכים תקציב משמעותי.
-
פחות דינמית ומרגשת ממתחרות: בעוד שהיא בטוחה ויציבה, ה-E-Class מכוילת לנוחות. היא פחות מציעה את חווית הנהיגה המעורבת והספורטיבית שמציעות ב.מ.וו סדרה 5 למשל. ההיגוי פחות מתקשר וההתנהגות פחות חדה.
-
נפח תא מטען מוגבל בגרסת הפלאג-אין: הסוללה גוזלת נפח משמעותי מתא המטען בגרסת ה-E300e, והופכת אותו לבינוני עד קטן ביחס למקובל בקטגוריה או לגרסת הבנזין.
-
עומס טכנולוגי ופקדי מגע: למרות שמערכת ה-MBUX מתקדמת, ריבוי המסכים והסתמכות על פקדי מגע דורשים זמן הסתגלות ויכולים להסיח את הדעת בנהיגה. לא כולם יאהבו את הגישה הדיגיטלית הקיצונית הזו.
-
פוטנציאל לתקלות במערכות מורכבות: ככל שהרכב עמוס יותר בטכנולוגיה, כך עולה הפוטנציאל לתקלות בדורות קודמים ובדגמים עם מערכות דומות, ולוודא שהאחריות מכסה את כל הרכיבים החשובים.
XII. בהשוואה למתחרות – הקרב על הכתר
המרצדס E-Class מתחרה ראש בראש בקטגוריית סדאן המנהלים היוקרתיות, בעיקר מול ב.מ.וו סדרה 5 ואודי A6. כל אחת מהן מציעה חוויה מעט שונה, וחשוב להבין את ההבדלים הללו בעת קבלת ההחלטה. בהשוואה לב.מ.וו סדרה 5, ה-E-Class ממוקמת לרוב כמכונית נוחה ויוקרתית יותר, בעוד הסדרה 5 נחשבת לדינמית וספורטיבית יותר לנהיגה. ההיגוי בסדרה 5 חד יותר, התנהגות הכביש מעורבת יותר, והיא נותנת תחושה ספורטיבית יותר לנהג. ה-E-Class, לעומת זאת, מבודדת טוב יותר את יושביה מהכביש, המתלים שלה רכים יותר, ותא הנוסעים שלה (במיוחד בדור החדש עם ה-Superscreen) עשיר יותר בטכנולוגיה ומרגיש אולי מעט יותר “סאלון”.
בהשוואה לאודי A6, ההבדלים עדינים יותר. האודי A6 מציעה שילוב טוב של נוחות ודינמיות, והיא נחשבת לאחת המכוניות האיכותיות ביותר בקטגוריה מבחינת חומרים והרכבה. האודי לרוב מציעה חוויה טכנולוגית מתקדמת גם היא, עם מסכים רבים ואיכותיים (אם כי אולי פחות גרנדיוזית מה-Superscreen של מרצדס). ה-A6 נחשבת למאופקת ושמרנית יותר בעיצובה החיצוני והפנימי בהשוואה ל-E-Class החדשה שהפכה מעט יותר צעירה ומרובת מסכים. מבחינת יחידות הנעה, השלוש מציעות לרוב גרסאות בנזין, דיזל והיברידיות (פלאג-אין), והביצועים וצריכת הדלק שלהן קרובים יחסית, עם יתרון מסוים ל-E-Class בפלאג-אין מבחינת טווח חשמלי ויכולת טעינת DC. בסופו של דבר, הבחירה בין השלוש תלויה בהעדפות אישיות: האם אתם מחפשים נוחות מקסימלית (E-Class), חווית נהיגה ספורטיבית יותר (סדרה 5), או שילוב מאוזן של איכויות יחד עם איכות פנים גבוהה מאוד ועיצוב מאופק יותר (A6).
XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין) – יוקרה מפנקת וטכנולוגית
המרצדס E-Class החדשה (W214) ממשיכה להיות אחת המכוניות הבולטות והמובילות בקטגוריית סדאן המנהלים. היא לוקחת את היתרונות המסורתיים של הדגם – נוחות נסיעה יוצאת דופן, איכות פנימית גבוהה ויוקרה – ומשלבת אותם עם קפיצת מדרגה אדירה בתחום הטכנולוגיה והקישוריות.
תא הנוסעים הוא בהחלט גולת הכותרת, עם אווירה עתידנית ומרובת מסכים ששומרת עדיין על אלמנטים של יוקרה מסורתית ואיכות חומרים מעולה. חווית הנסיעה מכוונת כולה לנוחות מקסימלית, עם יכולת ספיגת שיבושים מרשימה ובידוד רעשים מצוין. יחידות ההנעה יעילות וחלקות, ובמיוחד גרסת הפלאג-אין (E300e) מציעה שילוב אטרקטיבי של ביצועים טובים, טווח חשמלי שימושי מאוד ויכולת טעינה מהירה, מה שהופך אותה לאחת מגרסאות הפלאג-אין הטובות בקטגוריה.
אז האם כדאי לקנות מרצדס E-Class? התשובה המנומקת היא: כן, בהחלט, אבל לא לכל אחד. ה-E-Class מתאימה במיוחד למי שמעריך נוחות נסיעה עילאית מעל לכל. למי שנוסע מרחקים ארוכים ורוצה להגיע רענן ליעדו. למי שמחפש רכב יוקרתי עם סמל מותג חזק ומוכר. למי שמתלהב מטכנולוגיה מתקדמת ומוכן להשקיע ברכב ששופע מסכים וגאדג’טים. גרסת הפלאג-אין מתאימה במיוחד למי שיכול להטעין בבית או בעבודה ורוצה לנסוע ביום-יום על חשמל ולחסוך בעלויות הדלק.
היא פחות תתאים למי שמחפש רכב עם חווית נהיגה ספורטיבית או מעורבת. למי שתקציבו מוגבל (גם ברכישה וגם בתחזוקה). ולמי שנפח תא המטען בגרסת הפלאג-אין הוא קריטי עבורו. בהשוואה למתחרותיה העיקריות, ב.מ.וו סדרה 5 ואודי A6, ה-E-Class ממצבת את עצמה כהבחירה הנוחה והטכנולוגית יותר, פחות הספורטיבית אך לא פחות יוקרתית. על סמך חוות דעת גולשים ראשוניות בפורומים בינלאומיים והתרשמות מקצועית, ה-E-Class החדשה היא מכונית מרשימה ביותר ששומרת על מקומה בצמרת קטגוריית המנהלים, ומציעה חבילה אטרקטיבית של יוקרה, נוחות וקדמה.
פסק הדין הסופי שלנו: מרצדס E-Class החדשה היא סאלון מנהלים מפואר ומרשים. היא אינה מושלמת, ויש לה חסרונות, בעיקר במחיר ודינמיות פחותה ממתחרות. אבל היתרונות שלה בנוחות, איכות וטכנולוגיה הופכים אותה לבחירה מצוינת לקהל היעד שלה בישראל. אם אתם מחפשים את פסגת הנוחות והטכנולוגיה בקטגוריה, ומסוגלים לעמוד בתג המחיר שלה ובעלויות התחזוקה – ה-E-Class החדשה היא ללא ספק אופציה שחייבים לשקול ברצינות.
