ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! היום אנחנו צוללים לעומק של אחד הדגמים שמנסה להיות קצת שונה בנוף הקרוסאוברים המשפחתיים בישראל.
מדובר בג’יפ קומפאס (Jeep Compass).
שם שיש לו היסטוריה, גם אם לא תמיד מזהירה.
הדור הנוכחי, שקיבל עדכון משמעותי לפני מספר שנים, מנסה למקם את ג’יפ בשוק תחרותי במיוחד.
קטגוריית ה-SUV הקומפקטי.
מקום בו שולטים ביד רמה דגמים כמו יונדאי טוסון, קיה ספורטאז’, סובארו פורסטר ועוד רבים וטובים.
הקומפאס, עם השם המחייב שלו והקשר למותג ג’יפ, מנסה להציע שילוב של יכולות מסוימות מחוץ לאספלט.
לצד חיי יומיום נוחים בעיר ומחוצה לה.
הוא פונה בעיקר למשפחות צעירות או זוגות שמחפשים רכב קצת יותר אופנתי, קצת יותר “הרפתקני”.
אבל עדיין פרקטי ונוח לשימוש יומיומי.
בסקירה המעמיקה הזו, נפרט על כל האספקטים של הג’יפ קומפאס.
נעבור על העיצוב החיצוני והפנימי.
נדבר על הטכנולוגיה והאבזור.
נבחן את יחידת ההנעה וצריכת הדלק או צריכת האנרגיה בגרסאות מחושמלות.
נדון בחווית הנהיגה ובטיחות.
וכמובן, נצלול לנושא הבוער מכולם – כמה עולה הג’יפ קומפאס בישראל.
נבחן את רמות הגימור השונות ואת עלויות התחזוקה הצפויות.
נציג יתרונות וחסרונות מנומקים.
ולבסוף, נענה על השאלה החשובה: האם כדאי לקנות את הג’יפ קומפאס בשנת 2025?
ניקח בחשבון גם חוות דעת גולשים שונות והקשרים רלוונטיים לשוק המקומי.
עיצוב חיצוני: ג’יפ מודרני עם נגיעה קלאסית
הג’יפ קומפאס מהדור הנוכחי מנסה לשלב את המורשת העיצובית האייקונית של ג’יפ עם שפה מודרנית ואלגנטית יותר.
הרושם הכללי הוא של רכב SUV נאה, לא צעקני במיוחד.
אבל עם קריצה ברורה למותג.
בחזית שולט בגאווה גריל שבעת החריצים המוכר של ג’יפ.
הפנסים הקדמיים צרים ומחודדים, ומשתלבים היטב בעיצוב הכללי.
מראה שמקנה לו חזית רצינית ומרוכזת.
פגוש קדמי עם אלמנטים בולטים מעט, בעיקר בגרסאות השטח, מדגיש את הניסיון לשמור על הקשר לשורשי המותג.
מפרופיל, הקומפאס מציג צללית קרוסאובר טיפוסית.
עם קו גג יורד קלות כלפי מטה בחלק האחורי.
קו המותניים מתחיל נמוך יחסית ומתרומם בהדרגה.
חלונות גדולים יחסית תורמים לראות החוצה, מה שיפורט בהמשך.
בתי הגלגלים מרובעים ומעוצבים בהשראת רכבי השטח הקלאסיים של ג’יפ.
זהו פרט עיצובי קטן אך משמעותי.
חישוקי הגלגלים מוצעים בגדלים ועיצובים שונים בהתאם לרמת הגימור.
הם נעים לרוב בין 17 ל-19 אינץ’.
העיצובים לרוב אלגנטיים אך עם נגיעות ספורטיביות או קשוחות יותר בגרסאות המאובזרות או המיועדות לשטח.
החלק האחורי מעוצב באופן נקי ומסודר.
פנסים אחוריים צרים ומוארכים שמזכירים במעט את אלו של דגמי ג’יפ אחרים.
דלת תא המטען גדולה ונוחה להטענה, וספוילר קטן בחלקה העליון מוסיף נופך דינמי קל.
הפגוש האחורי פשוט יחסית, ומשלב לעיתים אלמנטים דמויי מגן גחון.
מבחינת נוכחות כביש, הג’יפ קומפאס לא הכי גדול או מרשים בקטגוריה.
המידות הפיזיות שלו ממוצעות ביחס למתחרים הישירים כמו יונדאי טוסון או קיה ספורטאז’.
הוא נראה מעט שרירי יותר מחלק מהמתחרים היפניים או הקוריאנים.
אך פחות בולט מאחרים.
סך הכל, עיצוב חיצוני מוצלח שמצליח לשמור על זהות המותג.
אך גם להתאים את עצמו לדרישות השוק המודרני.
זה לא עיצוב שיגרום לכם להסתובב אחריו ברחוב בכל פעם.
אבל הוא בהחלט נעים לעין ולא מיושן.
עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קפיצת מדרגה משמעותית
תא הנוסעים של הג’יפ קומפאס עבר שיפור ניכר בדור הנוכחי, ובמיוחד בעדכון האחרון.
האווירה הכללית בפנים מרגישה מודרנית, מאורגנת ולעיתים אף מעט יוקרתית בגרסאות המאובזרות.
הקונספט העיצובי נקי יחסית.
עם דגש על מסך מולטימדיה גדול במרכז הדשבורד.
איכות החומרים היא אחת הנקודות הבולטות לטובה.
בחלקים העליונים של הדשבורד ובדיפוני הדלתות נעשה שימוש בחומרים רכים ונעימים למגע.
אפילו החומרים בחלקים התחתונים, כמו הפלסטיקה באזור הקונסולה המרכזית, מרגישים מוצקים ואיכותיים.
איכות ההרכבה גם היא לרוב טובה.
אין צקצוקים או קרקושים מטרידים בנסיעה.
מה שמעיד על גימור קפדני.
הנדסת האנוש בקומפאס טובה ברובה.
פקדים רבים נשארו פיזיים, כמו אלו של בקרת האקלים.
זהו יתרון עצום לנוחות התפעול בזמן נהיגה.
מיקום הפקדים הגיוני וקל להגיע אליהם.
מסך המגע הגדול ממוקם גבוה על הדשבורד.
בקו ראייה יחסית לנהג.
מה שמפחית את הצורך להוריד את המבט מהכביש.
הראות החוצה טובה בזכות שטח שמשות נדיב וקורה A דקה יחסית.
גם הראות לאחור דרך המראה המרכזית סבירה.
מה שמקל על תמרוני חניה.
נוחות המושבים היא סבירה עד טובה.
המושבים הקדמיים מציעים תמיכה צדדית סבירה.
והם נוחים לנסיעות ארוכות.
בגרסאות המאובזרות יותר ניתן למצוא כוונון חשמלי ותמיכה לגב התחתון.
המושב האחורי רחב יחסית.
ומאפשר הושבה של שלושה מבוגרים, גם אם בצפיפות קלה במסעות ארוכים.
מרווח הרגליים בשורה האחורית סביר לקטגוריה.
אך לא מהטובים ביותר.
מרווח הראש טוב גם לנוסעים גבוהים.
גם מקדימה וגם מאחור.
מרווח הכתפיים טוב מספיק לארבעה נוסעים מבוגרים.
או שני מבוגרים ושני ילדים.
נפח תא המטען של הג’יפ קומפאס עומד על כ-438 ליטרים.
זהו נפח ממוצע לקטגוריה.
הוא בהחלט שימושי ופרקטי לצרכים משפחתיים יומיומיים.
הסף הטענה נוח יחסית.
וצורתו המרובעת של התא מקלה על ניצול הנפח.
ישנם נקודות עיגון נוחות.
ולעיתים פתרונות אחסון נוספים כמו רשתות או תאים קטנים בצדדים.
קיפול המושבים האחוריים מגדיל את נפח ההטענה בצורה משמעותית, לשינוע פריטים גדולים יותר.
בסך הכל, תא הנוסעים של הקומפאס הוא נקודת חוזק משמעותית.
הוא מציע שילוב טוב של עיצוב, איכות חומרים, הנדסת אנוש ופרקטיות.
טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מסך גדול, מערכות מתקדמות
בגזרת הטכנולוגיה והאבזור, הג’יפ קומפאס עשה קפיצת מדרגה משמעותית.
במרכז תא הנוסעים נמצא מסך מולטימדיה גדול.
לרוב בגודל של 10.1 אינץ’ בגרסאות המאובזרות בישראל.
איכות התצוגה שלו טובה, חדה וברורה.
גם באור יום חזק.
מהירות התגובה למגע מהירה ונעימה.
ומבנה התפריטים אינטואיטיבי יחסית.
מערכת ההפעלה היא Uconnect של סטלנטיס (יצרנית ג’יפ).
והיא נחשבת לאחת ממערכות המולטימדיה המוצלחות בשוק.
היא תומכת בקישוריות סמארטפונים.
כולל Apple CarPlay ו-Android Auto.
בגרסאות החדשות החיבור אלחוטי.
מה שמקל על השימוש היומיומי.
גם העוזר הקולי במערכת עובד לרוב בצורה טובה ומגיב לפקודות קוליות.
לוח המחוונים הוא לרוב דיגיטלי מלא.
מסך גדול בגודל של כ-10.25 אינץ’.
הוא מציע מגוון רחב של אפשרויות תצוגה.
וניתן להתאמה אישית במידה רבה.
ניתן להציג שם נתוני נסיעה, מידע ממערכות הבטיחות, ניווט ועוד.
הגרפיקה חדה ונעימה לעין.
אבל לפעמים יכולה להיראות קצת עמוסה.
מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות צליל סבירה.
אך לא יוצאת דופן.
בגרסאות מסוימות מוצעת מערכת שמע משודרגת (למשל מבית Beats).
שיכולה לשפר משמעותית את חווית הסאונד.
האבזור נוחות ברמות הגימור העיקריות המשווקות בישראל כולל לרוב בקרת אקלים מפוצלת.
כניסה והנעה ללא מפתח.
מושבים קדמיים מחוממים (ולעיתים מאווררים).
הגה מחומם.
גג פנורמי נפתח (לרוב כאופציה או בגרסאות גבוהות).
מצלמות חניה היקפיות (360 מעלות).
ועוד.
ישנם גם טכנולוגיות ייחודיות ליצרן.
למשל, בגרסאות השטח (Trailhawk) ישנן מערכות לניהול אחיזה ונהיגת שטח.
ובגרסאות ה-4xe (פלאג-אין היברידי) ישנם מצבי נהיגה ייעודיים וניהול אנרגיה מתקדם.
בסך הכל, הקומפאס מאובזר היטב בטכנולוגיה עכשווית.
והרמות גימור בישראל מציעות חבילות אבזור עשירות למדי.
ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מנועים שונים, חוויות שונות
הג’יפ קומפאס מוצע בישראל עם מספר יחידות הנעה.
הגרסה הנפוצה ביותר היא לרוב עם מנוע בנזין.
בדרך כלל מנוע טורבו בנזין בנפח 1.3 ליטר.
מנוע זה מפיק בדרך כלל הספק של כ-150 כ”ס (או בסביבות 110 קילוואט).
ומומנט של כ-27.5 קג”מ.
הוא משודך לרוב לגיר אוטומטי כפול מצמדים (DCT).
עם 6 הילוכים.
ישנן גם גרסאות עם גיר אוטומטי פלנטרי מסורתי.
ואפילו גרסאות ידניות בשווקים מסוימים.
אבל בישראל האוטומט הוא הסטנדרט.
נתון התאוצה הרשמי מ-0 ל-100 קמ”ש עם מנוע זה עומד לרוב על כ-9.2-9.4 שניות.
הביצועים בנהיגה יומיומית מספקים בהחלט.
המנוע גמיש יחסית.
והמומנט המוקדם מסייע בתאוצות ביניים.
הגיר כפול המצמדים יכול להיות מעט הססן במהירויות נמוכות.
אך פועל בצורה חלקה יחסית רוב הזמן.
צריכת דלק היא נושא רגיש.
נתון היצרן (לפי תקן WLTP) למנוע ה-1.3 טורבו בנזין עומד על כ-14-15 ק”מ לליטר.
אך במציאות הישראלית, עם פקקים ונהיגה דינמית יחסית.
צריכת הדלק הריאלית צפויה להיות באזור ה-10-11 ק”מ לליטר.
בנסיעות בינעירוניות רגועות ניתן לשפר מעט נתון זה.
אבל אל תצפו לנסים.
חשוב לזכור שצריכת דלק היא חיפוש נפוץ מאוד.
גם עבור רכבים שאינם מונעים בבנזין או דיזל.
יחידת הנעה נוספת שזמינה בישראל היא גרסת הפלאג-אין היברידי (PHEV).
שנקראת גם 4xe.
היא משלבת מנוע בנזין קטן יותר (1.3 ליטר או 1.5 ליטר טורבו).
עם מנוע חשמלי אחד או שניים.
ההספק המשולב נע בדרך כלל בין 190 ל-240 כ”ס.
גרסאות אלו כוללות הנעה כפולה חשמלית.
והן חזקות ומהירות משמעותית מגרסת הבנזין הטהורה.
נתוני תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בגרסאות אלו יורדים משמעותית.
לרוב לאזור ה-7.3-7.5 שניות.
חווית הנהיגה חשמלית שקטה ונעימה.
עם זמינות כוח מיידית.
כאשר הסוללה מתרוקנת, הרכב פועל כהיברידי רגיל.
צריכת האנרגיה בגרסת הפלאג-אין נמדדת בקוט”ש ל-100 ק”מ.
טווח הנסיעה החשמלי הרשמי (WLTP) עומד לרוב על כ-45-50 ק”מ.
במציאות, טווח זה עשוי להיות קצר יותר.
בעיקר בנהיגה עירונית או בכבישים מהירים עם שימוש במזגן.
הערכה ריאלית לטווח חשמלי בפועל היא באזור ה-35-40 ק”מ.
צריכת הדלק בגרסת הפלאג-אין תלויה מאוד בתדירות הטעינה.
אם מטעינים כל הזמן ונוסעים בעיקר קילומטרים בודדים ביום, צריכת הדלק תהיה אפסית כמעט.
אם נוסעים נסיעות ארוכות ללא טעינה, צריכת הדלק תהיה גבוהה יותר מגרסת הבנזין.
כי נושאים משקל סוללה ומנועים נוספים.
חשוב להשוות את עלויות הדלק מול עלויות החשמל.
גם אם חיפוש צריכת דלק נפוץ לרכב חשמלי או פלאג-אין.
כדי להבין את ההבדלים בעלויות התפעול.
טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): חווית טעינה סבירה
עבור גרסאות הפלאג-אין היברידי (4xe) של הג’יפ קומפאס.
נושא הטעינה הופך להיות רלוונטי.
הקומפאס 4xe תומך בטעינת AC (טעינה רגילה מהבית או עמדות ציבוריות איטיות/רגילות).
קצב טעינת ה-AC המקסימלי עומד בדרך כלל על 7.4 קילוואט.
קצב זה מאפשר לטעון את הסוללה המלאה (בסביבות 11-11.4 קוט”ש) בתוך כשעתיים וחצי עד שלוש שעות מ-0 ל-100%.
זהו קצב סביר.
ומאפשר טעינה נוחה במהלך הלילה בבית.
הקומפאס 4xe אינו תומך בטעינת DC (טעינה מהירה).
זהו חיסרון מסוים.
אך מקובל יחסית בחלק מרכבי הפלאג-אין היברידי בקטגוריה.
המשמעות היא שאי אפשר לנצל עמדות טעינה מהירות ציבוריות לחידוש מהיר של הטווח החשמלי.
הטעינה תתבצע תמיד בקצב AC.
סוג המחבר בישראל הוא Type 2 (אירופאי).
הסטנדרט לעמדות AC.
ליצרן (ג’יפ/סטלנטיס) יש לרוב אפליקציה לניהול הרכב והטעינה.
היא מאפשרת לנטר את מצב הסוללה.
לתזמן טעינות.
לשלוט על בקרת האקלים מרחוק.
ולאתר עמדות טעינה.
חווית השימוש באפליקציה סבירה בדרך כלל.
אך לעיתים סובלת מבעיות קישוריות או מהירות תגובה.
חווית הטעינה הציבורית בישראל ממשיכה להשתפר.
אך עדיין יכולה להיות מאתגרת.
הזמינות של עמדות AC ציבוריות טובה יחסית במרכזי ערים וקניונים.
אך עדיין פחות נפוצה מאשר עמדות DC.
בהשוואה למדינות אחרות באירופה.
תשתית הטעינה הציבורית בישראל עדיין בבנייה.
אך היא מתפתחת במהירות.
לסיכום, חווית הטעינה בקומפאס 4xe מתאימה בעיקר למי שיכול לטעון בבית או במקום העבודה באופן קבוע.
וניידות חשמלית יומיומית קצרה היא בראש סדר העדיפויות.
חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות וקצת יכולות שטח
חווית הנהיגה בג’יפ קומפאס מכוונת בעיקר לנוחות.
בנסיעה עירונית, הקומפאס מתמודד בצורה טובה עם שיבושים.
בולמי הזעזועים מכוילים לכיוון הרך יותר.
מה שתורם לספיגת מהמורות ופסי האטה.
נוחות הנסיעה טובה גם בכבישים משובשים יחסית.
בנסיעה בינעירונית, הרכב יציב ומשרה ביטחון במהירויות גבוהות.
רמת בידוד הרעשים סבירה.
רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים בעת תאוצות חזקות.
אך בנסיעה רגועה הוא שקט יחסית.
רעשי רוח וכביש נוכחים במהירויות גבוהות.
אך לא באופן מטריד במיוחד בהשוואה למתחרים בקטגוריה.
מבחינה דינמית, הקומפאס אינו ספורטאי.
תחושת ההיגוי קלה למדי.
מה שמקל על תמרון בעיר וחניה.
אך היא חסרת משוב ודיוק.
בפניות, הרכב מציג זוויות גלגול מורגשות.
אחיזת הכביש בגרסאות ההנעה הקדמית סבירה בתנאים יבשים.
אך בגרסאות ההנעה הכפולה (בנזין 4X4 או 4xe) האחיזה כמובן משופרת.
ובעיקר יש יותר ביטחון בדרכים רטובות או משובשות.
תחושת הבלמים טובה ולינארית בגרסאות הבנזין.
בגרסאות הפלאג-אין היברידי (4xe), ישנה מערכת רגנרציה.
שאוגרת אנרגיה בזמן בלימה או האטה.
המעבר בין בלימה רגנרטיבית לבלימה הידראולית יכול להיות מורגש לפעמים.
וצריך להתרגל לתחושת הבלמים השונה.
קלות התמרון בעיר טובה בזכות היגוי קל וראות סבירה.
ההיעדר גיר או העברת הילוכים (בגרסה החשמלית של הפלאג-אין) משפיע על חווית הנסיעה.
היא חלקה ושקטה מאוד במהירויות נמוכות.
והמנוע החשמלי מספק זמינות כוח מיידית לתאוצות מהרמזור.
בגרסת הבנזין עם הגיר האוטומטי, ההילוכים מועברים בצורה חלקה בדרך כלל.
התנהגות כביש כללית נוטה לנוחות על חשבון ספורטיביות.
עם נגיעות של יכולת שטח קלה בגרסאות ההנעה הכפולה.
שאינן מגיעות לרמה של ג’יפים קשוחים יותר.
בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון טוב, אבזור עשיר
בגזרת הבטיחות, הג’יפ קומפאס מציג נתונים טובים.
הוא קיבל ציון מרבי של 5 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של Euro NCAP.
תוצאות המבחנים הראו הגנה טובה על נוסעים מבוגרים וילדים במקרה של תאונה.
וכן הגנה סבירה על הולכי רגל.
מבדקי בטיחות נוספים והמבנה המחוזק של השלדה תורמים גם הם לרמת הבטיחות הפסיבית של הרכב.
ישנן כריות אוויר רבות הפרוסות ברחבי תא הנוסעים.
אבל עיקר תשומת הלב ניתנת למערכות ה-ADAS (מערכות עזר לנהג).
הג’יפ קומפאס מצויד היטב בתחום זה, לרוב כסטנדרט או כאופציה ברמות הגימור העיקריות בישראל.
בין המערכות ניתן למצוא בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control).
שמירת נתיב אקטיבית (Lane Keep Assist).
ניטור שטחים מתים (Blind Spot Monitoring).
התראה על תנועה חוצה מאחור (Rear Cross Path Detection).
בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים (Autonomous Emergency Braking).
זיהוי תמרורי מהירות.
ועוד.
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב טוב.
בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה יחסית ושומרת מרחק בטוח.
שמירת הנתיב האקטיבית מתערבת בצורה עדינה יחסית כדי לשמור את הרכב במרכז הנתיב.
מערכת בלימת החירום האוטונומית היא כרית ביטחון חשובה.
אך כמו בכל רכב, חשוב לזכור שמערכות אלו הן עזר ולא מחליפות את ערנות הנהג.
לעיתים, המערכות עשויות להתריע יתר על המידה או להיות מעט אגרסיביות.
אך בסך הכל, הן תורמות רבות לתחושת הביטחון בנהיגה.
קלות התפעול של המערכות מההגה או ממסך המולטימדיה טובה יחסית.
אפשר לכבות או להפעיל אותן בקלות יחסית לפי הצורך.
מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה הג’יפ קומפאס?
אחת השאלות המרכזיות שכל רוכש פוטנציאלי שואל היא “כמה עולה הרכב?”.
מחיר הג’יפ קומפאס בישראל משתנה בהתאם לשנת הייצור, יחידת ההנעה, רמת הגימור והמבצעים השונים.
נכון לאפריל 2025, טווח המחירים של הג’יפ קומפאס החדש מתחיל לרוב באזור ה-180,000 ש”ח עבור גרסאות הבנזין הבסיסיות.
ויכול לטפס עד לאזור ה-240,000 ש”ח ואף יותר עבור גרסאות הפלאג-אין היברידי המאובזרות ביותר (4xe).
המחירון הרשמי מתפרסם על ידי היבואן.
אך חשוב לבדוק גם מבצעים והנחות ספציפיות אצל סוכנויות.
רמות הגימור העיקריות המשווקות בישראל כוללות לרוב את ה-Longitude, Limited, ו-S (עבור גרסאות הבנזין) וגרסאות מיוחדות יותר כמו ה-Trailhawk או ה-Summit בגרסאות ה-4xe.
ההבדלים המרכזיים ביניהן באים לידי ביטוי בעיקר באבזור.
רמת הגימור הבסיסית (Longitude) מציעה אבזור סביר.
כולל מסך מולטימדיה (לרוב קטן יותר), בקרת אקלים, מערכות בטיחות חשובות (חלקן כאופציה).
רמת הגימור Limited מוסיפה לרוב גלגלי סגסוגת גדולים יותר, מסך מולטימדיה גדול יותר, לוח מחוונים דיגיטלי, אבזור נוחות נוסף כמו מושבים מחוממים, ואת מרבית מערכות הבטיחות האקטיביות כסטנדרט.
רמת הגימור S היא לרוב הספורטיבית יותר, עם דגשים עיצוביים ואבזור יוקרתי יותר.
גרסאות ה-4xe וה-Trailhawk מוסיפות יכולות שטח משופרות ומערכת הנעה כפולה.
תנאי האחריות המקובלים בישראל על רכבים חדשים הם לרוב 3 שנים או 100,000 ק”מ.
אחריות הסוללה בגרסאות הפלאג-אין היברידי (4xe) ארוכה יותר באופן משמעותי.
לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).
עלויות התחזוקה הצפויות של הג’יפ קומפאס הן ממוצעות לקטגוריה.
חלקי חילוף של מותג כמו ג’יפ יכולים להיות יקרים מעט יותר בהשוואה למותגים עממיים.
אך עם זאת, מדובר ברכב נפוץ יחסית.
שווי השימוש של הרכב מושפע מהמיסוי (בפרט לרכבי הפלאג-אין) ומשוק יד שנייה.
נושא תקלות פוטנציאליות קיים בכל רכב.
ועל אף שאין בעיות סדרתיות ידועות בקומפאס מהדור הנוכחי בהשוואה לדגמים קודמים או לדגמים אחרים בקטגוריה.
חשוב לזכור שאחריות היצרן מספקת שקט נפשי במקרה של בעיות מכאניות או חשמליות.
יתרונות
- עיצוב חיצוני ופנימי: מציג מראה ג’יפ מוכר ואהוד, בשילוב עיצוב פנים מודרני ואיכותי מהמצויים בקטגוריה.
- איכות חומרים והרכבה: השיפור באיכות החומרים והגימור בתא הנוסעים ניכר, ומשדר תחושה פרימיומית יחסית.
- אבזור טכנולוגי עשיר: מסך מולטימדיה גדול ואיכותי, לוח מחוונים דיגיטלי מתקדם, ומערכת Uconnect מוצלחת.
- מערכות בטיחות אקטיביות: מגוון רחב של מערכות ADAS חשובות, המספקות ציון בטיחות גבוה וביטחון נוסף בנהיגה.
- אופציית פלאג-אין היברידי (4xe): מציע יחידת הנעה חזקה ויעילה יותר (אם טוענים), עם יכולת נסיעה חשמלית שקטה וחסכונית בקילומטרים קצרים.
- נוחות נסיעה טובה: כיול המתלים נוטה לנוחות, והרכב מתמודד היטב עם שיבושים בכביש.
חסרונות
- צריכת דלק (בנזין): מנוע הבנזין ה-1.3 ליטר לא מהחסכוניים בקטגוריה בנהיגה ריאלית.
- חווית נהיגה לא ספורטיבית: היגוי קל וזוויות גלגול מורגשות הופכים אותו לפחות מהנה לנהיגה דינמית בהשוואה לחלק מהמתחרים.
- מרווח רגליים מאחור: סביר לקטגוריה, אך לא נדיב במיוחד בהשוואה לכמה מהמתחרים המובילים.
- חלקות פעולת הגיר (DCT): גיר כפול המצמדים בגרסת הבנזין יכול להיות מעט פחות חלק מגירים אוטומטיים אחרים בקטגוריה, בעיקר במהירויות נמוכות.
- מחיר: מיצובו של ג’יפ ורמות האבזור מובילים לתג מחיר גבוה יחסית לחלק מהמתחרים העממיים.
השוואה למתחרים
כשהג’יפ קומפאס מתייצב מול המתחרים שלו בקטגוריית ה-SUV הקומפקטי בישראל, כמו יונדאי טוסון, קיה ספורטאז’, סובארו פורסטר או ניסאן קשקאי, הוא מנסה למצוא את הנישה שלו.
בהשוואה ליונדאי טוסון או קיה ספורטאז’ שהם רבי המכר בקטגוריה ומציעים לרוב שילוב של עיצוב עתידני, מרווח פנים נדיב, ואבזור עשיר במחיר תחרותי, הקומפאס מציע תחושה קצת יותר איכותית בחומרים הפנימיים וזהות מותגית חזקה יותר.
מבחינת חווית נהיגה, הקומפאס נוטה יותר לכיוון הנוחות מאשר הדינמיות של חלק מהמתחרים האחרים, ולעומת סובארו פורסטר, לדוגמה, שמציע יכולות שטח אמיתיות יותר והנעה כפולה סימטרית מוכחת, יכולות השטח של הקומפאס (גם בגרסאות המיועדות) הן לרוב מתונות יותר ומתאימות יותר לשבילי קק”ל מאשר לשטח טכני.
יתרון משמעותי של הקומפאס הוא אופציית יחידת ההנעה הפלאג-אין היברידי (4xe), שאמנם קיימת גם אצל חלק מהמתחרים כמו יונדאי טוסון או קיה ספורטאז’, אך בקומפאס היא משולבת לרוב עם יכולות הנעה כפולה ייחודיות למותג ג’יפ.
המחיר של הקומפאס לרוב גבוה יותר בהשוואה למתחרים העממיים, מה שממצב אותו כבחירה פרימיומית יחסית בתוך הקטגוריה העממית.
סיכום ומסקנות (פסק דין)
הג’יפ קומפאס, בגרסתו הנוכחית, הוא ללא ספק שיפור משמעותי לעומת דורות קודמים.
הוא מציע שילוב מעניין של עיצוב מותגי אייקוני, תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב, ובטיחות ברמה גבוהה.
הוא נוח לנסיעה יומיומית.
ומערכות הטכנולוגיה והבטיחות המודרניות שלו בהחלט תורמות לחווית הנהיגה ולשקט הנפשי.
אופציית הפלאג-אין היברידי 4xe רלוונטית למי שמחפש רכב חזק וחסכוני בקילומטרים הראשונים של כל נסיעה.
בהשוואה למתחרים כמו יונדאי טוסון וקיה ספורטאז’, הקומפאס אולי פחות מרווח מאחור ופחות דינמי בכביש סלול.
וגרסת הבנזין אינה שיא החיסכון בצריכת דלק.
אבל הוא מציע תחושת איכות פנימית טובה יותר.
וזהות מותגית חזקה יותר.
האם כדאי לקנות את הג’יפ קומפאס?
התשובה תלויה כמובן בצרכים ובתקציב שלכם.
הקומפאס מתאים במיוחד למי שמחפש קרוסאובר משפחתי מודרני.
עם דגש על עיצוב ואיכות פנימית.
מי שחשובה לו זהות המותג ג’יפ.
ואולי גם יכולת שטח קלה (בגרסאות המתאימות).
גרסת הפלאג-אין מתאימה למי שיכול לטעון באופן קבוע ומבצע נסיעות קצרות רבות.
ומחפש ביצועים עדיפים וחיסכון בדלק בקילומטרים הראשונים.
למי שהתקציב הוא המגבלה העיקרית, או למי שמחפש את המרווח המקסימלי או את צריכת הדלק הטובה ביותר מגרסת בנזין.
ייתכן שחלק מהמתחרים העממיים יתאימו יותר.
אך בסך הכל, הג’יפ קומפאס הוא אופציה לגיטימית ומעניינת בקטגוריה הצפופה הזו.
ומציע חבילה כוללת מוצלחת.