סקירה מקצועית על וולוו S90 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אהלן חברים וברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחת המכוניות המנהלים היוקרתיות והמסקרנות ביותר שמסתובבות על כבישי ישראל: הוולוו S90. סדאן גדולה, מרשימה ומלאה בטכנולוגיה, שמגיעה אלינו משבדיה הקרה והסטייליסטית.

ה-S90 היא לא סתם עוד לימוזינה גדולה. היא ספינת הדגל של וולוו (Volvo), לפחות בצד הסדאן. מייצגת את הפילוסופיה העדכנית של המותג: דגש עצום על בטיחות, עיצוב סקנדינבי מינימליסטי ואלגנטי, ואיכות חיים בתא הנוסעים. היא מתחרה ראש בראש באריות הכבדים של הקטגוריה.

כשאנחנו מדברים על הקטגוריה הזו בישראל, השמות הראשונים שעולים לראש הם ב.מ.וו סדרה 5 (BMW 5 Series), מרצדס E קלאס (Mercedes E-Class), ואודי A6 (Audi A6). אלו רכבים עם יוקרה, ביצועים והיסטוריה ארוכה. הוולוו S90 מציעה חלופה מעט שונה. פחות אגרסיבית או ספורטיבית, יותר ממוקדת בנוחות, רוגע ואלגנטיות מאופקת. היא פונה לקהל יעד שמחפש יוקרה בשקט, בלי הצטעקות, עם דגש על ערכים משפחתיים ובטיחותיים גבוהים.

בסקירה הזו, נפרק את ה-S90 לגורמים. נבחן את העיצוב שלה מבחוץ ומבפנים. נצלול למערכות הטכנולוגיה והאבזור. נדבר על יחידות ההנעה שלה (ובעיקר על גרסת הפלאג-אין הייבריד הרלוונטית לשוק המקומי). ננתח את חווית הנהיגה, הבטיחות (כולל מבדקי בטיחות ומבחני בטיחות), את נושא הטעינה (לגרסה החשמלית). וכמובן, נדבר על הנתון שמעניין את כולנו: כמה עולה הוולוו S90 בישראל, מה המחירון שלה, ומה מקבלים בכל רמת גימור. לבסוף, נסכם את היתרונות והחסרונות שלה וננסה לענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות וולוו S90 היום, בהשוואה למתחרות שלה? אולי גם נציץ בחוות דעת גולשים שכבר התנסו.

עיצוב חיצוני: אלגנטיות שקטה

הוולוו S90 היא מכונית גדולה. כמעט 5 מטרים של אורך, והיא בהחלט משדרת נוכחות כביש מרשימה אך לא כוחנית. היא לא צועקת את היוקרה שלה, אלא לוחשת אותה. הפילוסופיה העיצובית שלה היא לגמרי סקנדינבית טיפוסית: קווים נקיים, מינימליזם חכם, ופרופורציות מאוזנות היטב.

החזית נשלטת על ידי הגריל המלבני והגדול, עטור כרום, שבמרכזו סמל וולוו המפורסם. לצידיו, פנסי LED ראשיים עם חתימת אור ייחודית המוכרת בכינוי “פטיש ת’ור” (Thor’s Hammer). זוהי אלמנט עיצובי בולט שמאחד את כל דגמי וולוו העדכניים ומקנה ל-S90 מראה מודרני ומזוהה.

מבט מהצד חושף צללית סדאן קלאסית ואלגנטית. קו המותניים ישר ונמוך יחסית, קו הגג גולש אחורה בעדינות לכיוון דלת תא המטען, מה שמקנה מראה מעט קופה-לייק אך שומר על מרווח ראש מכובד מאחור. בתי הגלגלים מאכלסים חישוקים בקטרים שונים, לרוב 18 עד 20 אינץ’ ברמות הגימור הגבוהות המשווקות בארץ. עיצובי החישוקים תואמים את הקו הכללי – אלגנטיים ומתוחכמים.

החלק האחורי של ה-S90 נקי ומעוצב בקפידה. הפנסים האחוריים בצורת האות C המורחבת חודרים גם לדלת תא המטען ומודגשים בנורות LED. הם מקנים מראה רחב ויציב. הפגוש נקי יחסית, ובגרסאות מסוימות ניתן לראות פתחי אגזוז (לרוב מזויפים או מוסתרים בגרסאות הפלאג-אין). אין ספוילרים צעקניים או דיפיוזרים מוגזמים. הכל עדין, מדויק ומשרת את התדמית היוקרתית והשקטה.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: סקנדינביה בפנים

הכניסה לתא הנוסעים של הוולוו S90 היא כמו כניסה לסלון מעוצב ונעים. האווירה הכללית רגועה, מתוחכמת ומינימליסטית. הקונספט העיצובי שולט בבירור – פחות כפתורים פיזיים, יותר שליטה דרך מסך המגע המרכזי, ושימוש נרחב בחומרים טבעיים ואיכותיים.

איכות החומרים היא ללא ספק אחת מנקודות החוזק המרכזיות של ה-S90. דשבורד מכוסה לרוב בעור נעים למגע, גימורי עץ או אלומיניום מוברש משובצים בצורה עדינה ומדויקת, והדיפונים בדלתות משלבים גם הם עור וחומרים איכותיים. איכות ההרכבה גבוהה מאד, אין קרקושים או פלסטיקה זולה שמרגישה רופפת. הכל מרגיש סולידי ובנוי לעמוד במבחן הזמן. תחושת היוקרה אמיתית ולא רק עניין של מיתוג.

הנדסת האנוש מעט שונה מהמקובל אצל המתחרות הגרמניות. רוב הפקדים עברו למסך המגע המרכזי, שממוקם אנכית בסגנון טאבלט גדול. זה משחרר את הקונסולה המרכזית מכפתורים רבים ומקנה מראה נקי, אבל דורש התרגלות מסוימת לתפעול מערכות כמו בקרת האקלים או עוצמת השמע דרך המסך. יש שיאהבו את זה, ויש שיעדיפו כפתורים פיזיים לשליטה מהירה יותר בזמן נהיגה. הראות החוצה טובה יחסית, למעט אולי הראות לאחור דרך השמשה האחורית שהיא קטנה יחסית.

נוחות המושבים היא סיפור בפני עצמו ב-S90, וכאן וולוו מצטיינת. המושבים הקדמיים גדולים, רחבים ומציעים תמיכה מעולה לגב ולצידי הגוף, גם בנסיעות ארוכות. הם לרוב מצוידים בכוונון חשמלי נרחב ואף בחימום ואוורור ברמות הגימור הגבוהות. המושב האחורי גם הוא נוח ומרווח להפליא לשני נוסעים מבוגרים. המרווח לרגליים עצום בזכות בסיס הגלגלים הארוך של הרכב, ומרווח הראש מצוין גם עבור נוסעים גבוהים.

נפח תא המטען בגרסת הפלאג-אין הייבריד (T8) המשווקת בישראל הוא כ-407 ליטר. זה נתון סביר, אבל נמוך משמעותית מזה של מתחרות עם מנועי בנזין/דיזל בלבד (שלרוב נהנות מנפח של כ-500 ליטר ומעלה). מיקום הסוללות תופס נפח יקר בחלק האחורי. צורת תא המטען סבירה, אך סף ההטענה מעט גבוה. יש אפשרויות עיגון ופתרונות אחסון קטנים נוספים, אבל למי שזקוק לתא מטען גדול באופן קבוע, כדאי לקחת את זה בחשבון.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: גוגל בפנים

הוולוו S90 עמוסה בטכנולוגיה. גולת הכותרת בדגמים העדכניים היא מערכת המולטימדיה המרכזית, המבוססת על מערכת ההפעלה Android Automotive מבית גוגל (ולא רק שיקוף של Android Auto). זה אומר שניתן להשתמש באפליקציות גוגל כמו Google Maps, Spotify ועוד ישירות על המסך המובנה ברכב, גם בלי לחבר את הסמארטפון. המסך עצמו בגודל 9 אינץ’, איכות התצוגה מצוינת, ומהירות התגובה טובה, למרות שהתפריטים לעיתים עמוקים ומורכבים ומצריכים התרגלות.

קישוריות סמארטפונים כמובן קיימת ותומכת ב-Apple CarPlay ו-Android Auto (לרוב בצורה חוטית או אלחוטית ברמות הגימור הגבוהות). העוזר הקולי של גוגל (Google Assistant) מובנה ומאפשר שליטה על פונקציות שונות ברכב ובבית (אם מקושר) באמצעות פקודות קוליות.

לוח המחוונים הוא דיגיטלי לחלוטין, לרוב בגודל 12.3 אינץ’. הוא מציע אפשרויות תצוגה שונות הניתנות להתאמה אישית, כולל הצגת מפת הניווט במסך המרכזית שלו, מה שמקל על קריאת ההוראות בזמן נהיגה. התצוגה ברורה וחדה.

מערכת השמע הסטנדרטית טובה למדי, אך גולת הכותרת היא מערכת האודיו המשודרגת של Harman Kardon או Bowers & Wilkins האודיופילית, שמספקת חווית סאונד יוצאת מן הכלל בתא הנוסעים השקט של ה-S90. זו תוספת יקרה אך כדאית לחובבי מוזיקה.

בכל הנוגע לאבזור נוחות, ה-S90 לא חוסכת. ברמות הגימור הגבוהות בישראל (כמו ה-Recharge Ultimate), תמצאו בקרת אקלים מפוצלת, חימום ואוורור מושבים (קדמיים ואף אחוריים), גג שמש פנורמי, תצוגה עילית (HUD), ודלת תא מטען חשמלית. וולוו גם מציידת את הרכב בטכנולוגיות ייחודיות כמו מערכת סינון אוויר מתקדמת (Advanced Air Cleaner) שנועדה לשמור על איכות אוויר גבוהה בתא הנוסעים.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: הכוח החשמלי משנה את המשחק

בניגוד לחלק מהשווקים בעולם בהם ה-S90 מוצעת עם מנועי בנזין או דיזל קונבנציונליים (עם סיוע היברידי קל – Mild Hybrid), השוק הישראלי מתמקד בגרסת הפלאג-אין הייבריד החזקה והחסכונית יותר: ה-Volvo S90 T8 Recharge. זוהי יחידת הנעה מורכבת אך מרשימה ביותר.

היא משלבת מנוע בנזין 2.0 ליטר טורבו (ולעיתים גם סופרצ’ארג’ר בדגמים קודמים או בגרסאות שונות) שמניע את הגלגלים הקדמיים, יחד עם מנוע חשמלי שמניע את הגלגלים האחוריים. השילוב הזה יוצר הנעה כפולה (AWD) וסך הספק משולב שמגיע לנתונים מרשימים מאד, לרוב מעל 450 כוחות סוס ומומנט אדיר של מעל 70 קג”מ (הנתונים המדויקים יכולים להשתנות מעט בין שנתונים ועדכונים). העברת הכוח מתבצעת דרך גיר אוטומטי (לרוב 8 הילוכים של אייסין). הנתון הרשמי לתאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על פחות מ-5 שניות, נתון שמכניס את ה-S90 לטריטוריה של מכוניות ספורט!

צריכת דלק (או ליתר דיוק, צריכת אנרגיה בשילוב דלק) היא עניין מורכב ברכב פלאג-אין. נתוני היצרן בבדיקות WLTP מדברים על צריכת דלק פנטסטית של ליטר אחד ל-50, 60 ואף 70 ק”מ או יותר. אבל בואו נהיה ריאליים. הנתונים האלה מתקבלים בעיקר אם מנצלים את הטווח החשמלי המלא של הרכב (שלרוב עומד על כ-80-90 ק”מ לפי WLTP, וריאלית כ-60-70 ק”מ בנהיגה יום-יומית). אם טוענים את הרכב באופן קבוע כל לילה או כל הזדמנות שניתנת, ניתן לנסוע את רוב הנסיעות היומיומיות רק על חשמל, ואז צריכת הדלק כמעט אפסית. צריכת אנרגיה חשמלית טיפוסית עומדת על כ-20-25 קוט”ש ל-100 ק”מ.

אם לא טוענים את הרכב והסוללה ריקה, ה-S90 T8 מתפקדת בעיקר כהיברידית רגילה (שאינה נטענת מהשקע). במצב כזה, צריכת הדלק הריאלית תהיה הרבה פחות מרשימה, וקרובה יותר ל-10-12 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת, ופחות מכך בנהיגה עירונית כבדה או מאומצת. חשוב להבין את זה: רכב פלאג-אין חסכוני בדלק רק אם מנצלים את יכולת הטעינה שלו באופן קבוע.

תחושת הכוח והביצועים מעולה בזכות השילוב של מנוע הבנזין החזק והמנוע החשמלי. תאוצות מהמקום זריזות להפליא, ותאוצות ביניים לצורך עקיפה הן מיידיות ויש בשפע. יחידת ההנעה שקטה ומעודנת ברוב מצבי הנהיגה, ורק בלחיצה חזקה על הדוושה מנוע הבנזין מתעורר בנחישות. העברת ההילוכים בגיר האוטומטי חלקה ובלתי מורגשת כמעט.

טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): חיונית לחיסכון

כאמור, הוולוו S90 T8 היא רכב פלאג-אין הייבריד, ולכן היבט הטעינה הוא מרכזי וחשוב מאד לניצול הפוטנציאל המלא שלה, הן מבחינת ביצועים והן מבחינת צריכת דלק/אנרגיה נמוכה.

קצב טעינת AC המקסימלי ברוב הדגמים העדכניים עומד על 3.7 קילוואט (kW), ולעיתים רחוקות יותר 6.4 קילוואט בדגמים מסוימים או ברמות גימור ספציפיות. עם מטען ביתי (עמדת טעינה פרטית) בקצב של 3.7 קילוואט, טעינה מלאה של הסוללה (שקיבולתה עומדת על כ-18.8 קוט”ש בדגמים העדכניים) אורכת מספר שעות, לרוב כ-5-6 שעות מ-0 ל-100%. זוהי טעינה שמתאימה לטעינה לילה או בזמן יום עבודה ארוך.

נקודה חשובה: לוולוו S90 T8 אין אפשרות לטעינת DC מהירה בעמדות טעינה ציבוריות. היא נטענת רק ב-AC. זה אומר שבעמדות טעינה מהירות (DC) שתראו ליד קניונים או בכבישים בינעירוניים, לא תוכלו לטעון את הסוללה הגדולה יחסית שלה בקצב מהיר. הטעינה תתבצע רק בעמדות AC ציבוריות (פחות נפוצות ואיטיות יותר) או כמובן בעמדת טעינה ביתית פרטית.

סוג המחבר הסטנדרטי לטעינת AC בישראל ואירופה הוא Type 2. נוחות השימוש באפליקציות ניהול טעינה של וולוו טובה למדי, ומאפשרת לתזמן טעינות לשעות בהן החשמל זול יותר או לחמם/לקרר את הרכב מראש לפני הנסיעה.

חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין פחות נוחה ומפותחת בהשוואה למדינות רבות באירופה, ומגבלת טעינת ה-AC בלבד ב-S90 מגבילה עוד יותר את היכולת להשלים טעינה “על הדרך”. מי שרוכש רכב כזה חייב שיהיה לו פתרון טעינה ביתי (עמדת טעינה פרטית) או בעבודה, כדי לנצל את היתרון המשמעותי של יחידת ההנעה הזו.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: ספינת קרוז ולא ספינת מרוץ

אם אתם מחפשים סדאן מנהלים עם התנהגות כביש ספורטיבית ומערבת, הוולוו S90 כנראה לא תהיה הבחירה הראשונה שלכם. היא לא מכוונת לשם. היא מכוונת לנוחות, רוגע, ושלווה, והיא מצטיינת בכך.

נוחות הנסיעה היא אחת החוזקות הגדולות של ה-S90. היא סופגת מהמורות ופגעי כביש בצורה מצוינת, גם בכבישים עירוניים משובשים למדי בישראל. בנסיעה בינעירונית היא שטה על הכביש בצורה נינוחה לחלוטין. היא מרגישה יציבה ונטועה, ומספקת נסיעה רגועה ונעימה מאד.

רמת בידוד הרעשים בתא הנוסעים מרשימה ביותר. רעשי מנוע כמעט ולא נשמעים (במיוחד בנסיעה על חשמל), רעשי רוח מינימליים גם במהירויות גבוהות, ורעשי כביש נשמעים רק על אספלט גס במיוחד. זה תורם מאד לתחושת היוקרה והשלווה בפנים.

בכל הנוגע להתנהגות דינמית, ההיגוי קל יחסית ואינו מספק הרבה משוב מהכביש, אך הוא מדויק ומאפשר למקם את הרכב בקלות. אחיזת הכביש גבוהה בזכות ההנעה הכפולה, אך זוויות הגלגול בפניות מורגשות מעט יותר מאשר אצל חלק מהמתחרות הגרמניות בעלות האופי הספורטיבי יותר. היא לא מזמינה אותך לתקוף פניות, אלא יותר ליהנות מהנוף בנחת.

תחושת הבלמים טובה, וניתן כמובן לכוונן את רמת הרגנרציה (הטעינה האגירה של אנרגיית הבלימה) בגרסת הפלאג-אין. זה מאפשר נהיגה כמעט עם דוושה אחת בתוך העיר, וגם תורם לטווח החשמלי.

קלות התמרון בעיר סבירה עבור רכב בגודל כזה, והודות למערכות העזר הרבות (מצלמות היקפיות, חיישנים) חניה וניווט במקומות צפופים הופכים לפשוטים יותר. העדר הצורך בהעברת הילוכים ברכב חשמלי או פלאג-אין (במצב חשמלי או בשיוט רגוע) תורם גם הוא לחוויה חלקה ורגועה.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: שם המשחק

וולוו היא שם נרדף לבטיחות, וה-S90 היא הוכחה מצוינת לכך. הרכב קיבל ציון מרבי של 5 כוכבים במבחני בטיחות של ארגון Euro NCAP, עם ציונים גבוהים במיוחד בהגנה על מבוגרים וילדים, ובמבדקי בטיחות של מערכות עזר לנהג.

המבנה של ה-S90 תוכנן מראש לספוג אנרגיה בצורה יעילה במקרה של תאונה, ולהגן על הנוסעים. היא מצוידת במספר רב של כריות אוויר, כולל כריות אוויר לברכיים וכריות וילון ארוכות.

אבל הדגש העיקרי בבטיחות בוולוו הוא על מערכות ADAS (מערכות סיוע מתקדמות לנהג), וה-S90 מגיעה מצוידת בהן עד צוואר, לרוב כסטנדרט כבר מרמת הגימור הבסיסית ביותר המשווקת בישראל (אם כי יש לבדוק את המפרט המדויק לכל רמת גימור). בין המערכות החשובות: בקרת שיוט אדפטיבית המתאימה את המהירות לרכב מלפנים ושומרת על מרחק, מערכת שמירה על נתיב (Active Lane Keeping Aid) הכוללת תיקוני היגוי אקטיביים, מערכת בלימת חירום אוטונומית (City Safety) המזהה רכבים, הולכי רגל, רוכבי אופניים ובעלי חיים גדולים, מערכת זיהוי רכב בשטח מת (BLIS – Blind Spot Information System) עם התרעה על תנועה חוצה מאחור, מערכת התרעה מפני תנועה חוצה מלפנים, מערכת סיוע בחניה (Park Assist) ואף מצלמות היקפיות 360 מעלות ברמות גימור גבוהות.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי הוא לרוב חלק ומעודן. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה טבעית יחסית, ומערכת שמירת הנתיב אינה אגרסיבית מדי בתיקוני ההיגוי שלה. מערכת בלימת החירום יעילה וחשובה, אך כמו בכל רכב, חשוב לזכור שהיא מערכת סיוע ולא תחליף לערנות הנהג. שילוב כזה של מערכות הופך את ה-S90 לאחת המכוניות הבטוחות ביותר על הכביש, וזה יתרון משמעותי לקהל היעד שלה.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה היוקרה השבדית?

השאלה שכולם שואלים: כמה עולה הוולוו S90 בישראל? ובכן, כיאה למכונית מנהלים יוקרתית ומתקדמת, המחיר אינו צנוע. מחירון הוולוו S90 T8 Recharge בישראל מתחיל בטווח מחירים של קרוב לחצי מיליון שקלים חדשים (נכון לאפריל 2025, בכפוף למבצעים ושינויי מיסוי). המחיר יכול להשתנות כמובן בהתאם לשנת הייצור, רמת הגימור והאבזור הספציפי.

בדרך כלל, הוולוו S90 משווקת בישראל ברמת גימור אחת או שתיים עיקריות, לרוב גבוהות ומאובזרות היטב. בשנים האחרונות, רמת הגימור הבכירה היא ה-Ultimate (שלעיתים החליפה את ה-Inscription בדגמים הקודמים). רמות הגימור נבדלות זו מזו בעיקר באבזור הנוחות והטכנולוגיה. רמת Ultimate תוסיף לרוב פריטים כמו חישוקים גדולים יותר, ריפודי עור איכותיים יותר, מושבים עם אוורור, גג פנורמי חשמלי, מערכת שמע משודרגת, ותצוגה עילית (HUD). חשוב לבדוק את מפרט האבזור המדויק של כל רמת גימור לפני הרכישה.

תנאי האחריות על רכב חדש בישראל הם לרוב 3 שנים ללא הגבלת קילומטרים (יש לוודא מול היבואן הספציפי). בגרסת הפלאג-אין הייבריד, ישנה אחריות ארוכה יותר על הסוללה עצמה, לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). האחריות הזו חשובה מאד, במיוחד לאור העלות הגבוהה של החלפת סוללה במידה ומתעוררות תקלות או בעיות.

עלויות התחזוקה לרכב יוקרה אינן זולות, וזה נכון גם לגבי הוולוו S90. טיפולים תקופתיים במוסכי היבואן יהיו יקרים יותר מאשר ברכבים עממיים. שווי השימוש של רכב יוקרה גבוה יחסית עלול גם הוא להשפיע על העלויות הכוללות לטווח הארוך, במיוחד בשנים הראשונות. אמנם רכבי פלאג-אין נהנים מהטבות מס מסוימות, אך ככל שהרכב מתבגר, המחיר שלו בשוק המשומשות מושפע גם מביקוש ושיקולים נוספים.

יתרונות:

  • בטיחות מהשורה הראשונה: וולוו היא מובילה עולמית בתחום, וה-S90 מצוידת בכל מערכות הבטיחות המתקדמות ביותר, כולל ציונים מרשימים במבחני ריסוק ומבדקי בטיחות. שקט נפשי לנוסעים.
  • נוחות נסיעה יוצאת מן הכלל: שיכוך מהמורות מעולה, נסיעה שקטה ורגועה, ומושבים נוחים מאד, גם בנסיעות ארוכות. אידיאלי לנסיעות יום-יומיות וטיולים משפחתיים.
  • עיצוב סקנדינבי אלגנטי ואיכות פנים גבוהה: תא נוסעים מינימליסטי, מודרני, עם שימוש בחומרים איכותיים מאד והרכבה ללא דופי. משדר יוקרה שקטה ונעימה.
  • ביצועים מרשימים וחסכון בדלק (בתנאי טעינה): גרסת ה-T8 Recharge מציעה שילוב נדיר של כוח אדיר וצריכת דלק נמוכה מאד אם מקפידים לטעון את הסוללה באופן קבוע ולנצל את הטווח החשמלי.
  • אבזור טכנולוגי עשיר: מערכת מולטימדיה מבוססת גוגל מתקדמת, לוח מחוונים דיגיטלי, ומערכות נוחות רבות ברמות הגימור הגבוהות.

חסרונות:

  • תא מטען קטן בגרסת הפלאג-אין: מיקום הסוללות מקטין משמעותית את נפח תא המטען בהשוואה למתחרות עם מנועי בנזין/דיזל בלבד.
  • אין טעינת DC מהירה: גרסת ה-T8 נטענת רק ב-AC בקצב מקסימלי של 3.7 קילוואט (או 6.4kW), מה שמגביל מאד את אפשרויות הטעינה הציבורית המהירה.
  • הנדסת אנוש שדורשת הסתגלות: ריכוז פקדים רבים במסך המגע המרכזי יכול להיות פחות אינטואיטיבי לחלק מהנהגים בזמן נהיגה.
  • התנהגות כביש פחות דינמית: היא נוחה ומדויקת, אך אינה מציעה את הריגוש או המעורבות של חלק מהמתחרות הגרמניות המכוונות יותר לספורטיביות.
  • צריכת דלק גבוהה כשהסוללה ריקה: ללא טעינה סדירה, היתרון הכלכלי של היחידה ההיברידית הנעה מתבטל, וצריכת הדלק הופכת להיות דומה או אף גבוהה מזו של רכבי בנזין מקבילים.

בהשוואה למתחרים: מקום של כבוד, אבל עם אופי שונה

כשהיא מתמודדת מול ב.מ.וו סדרה 5, מרצדס E קלאס ואודי A6, הוולוו S90 מציגה פרופיל שונה ומעניין. בעוד שהגרמניות נוטות להציע שילוב מגוון יותר של מנועים (כולל דיזל, בנזין, היברידיות קלות ופלאג-אין), וכן רמות גימור ספורטיביות יותר (M, AMG, S-Line), הוולוו S90 בישראל מתמקדת בעיקר בגרסת הפלאג-אין T8 החזקה והחסכונית (תחת התנאים הנכונים).

בהשוואה לנוחות נסיעה ובידוד רעשים, ה-S90 מתחרה בכבוד ואף עולה על חלק מהמתחרות, במיוחד בגרסאותיהן הבסיסיות יותר. באבזור בטיחות, היא לרוב המובילה הברורה בחבילת מערכות ה-ADAS הסטנדרטית. בתא הנוסעים, היא מציעה אווירה ייחודית ומינימליסטית עם חומרים איכותיים מאד, שונה מהגישה המעט יותר “עסקית” של המתחרות הגרמניות או המעט יותר מוחצנת של המרצדס.

עם זאת, ב.מ.וו סדרה 5 ואודי A6 עדיין נחשבות לדינמיות ומהנות יותר לנהיגה אקטיבית. מרצדס E קלאס מצטיינת לעיתים קרובות בנוחות שיא ובאיכות פנים גבוהה מאד גם היא. המגוון הרחב של גרסאות מנוע ואפשרויות התאמה אישית אצל הגרמניות לעיתים גדול יותר.

נקודת התורפה העיקרית של ה-S90 בהשוואה לפחות לחלק מהמתחרות בגרסאות פלאג-אין, היא היעדר טעינת DC מהירה והקצב המוגבל של טעינת AC. גם נפח תא המטען המצומצם בגרסת ה-PHEV יכול להוות חסרון בהשוואה.

סיכום ומסקנות (פסק דין):

אז מה שורה תחתונה? הוולוו S90 היא מכונית מנהלים יוקרתית, מרשימה ומאד ייחודית בנוף. היא לא מנסה לחקות את המתחרות הגרמניות, אלא מציעה דרך אחרת לחוות יוקרה: כזו ששמה דגש מירבי על בטיחות אקטיבית ופסיבית, נוחות נסיעה יוצאת דופן, תא נוסעים מעוצב בטוב טעם עם חומרים משובחים, ויחידת הנעה היברידית-נטענת חזקה מאד שיכולה להיות גם חסכונית בדלק להפליא – בתנאי שטוענים אותה באופן קבוע.

בהשוואה למתחרותיה העיקריות כמו ב.מ.וו סדרה 5 או מרצדס E קלאס, ה-S90 פחות ספורטיבית או דינמית, ויותר מתמקדת בנוחות ושלווה. היא מתאימה במיוחד למי שמחפש מכונית סדאן יוקרתית שקטה ונוחה לנסיעות ארוכות ויום-יומיות, עם דגש עצום על בטיחות המשפחה. היא פחות מיועדת לנהגים חובבי הגה שמחפשים ריגוש בפניות. גרסת הפלאג-אין (T8) היא בחירה מצוינת למי שיכול לטעון את הרכב בבית או בעבודה באופן קבוע, ובכך ליהנות מביצועים פנטסטיים ועלויות נסיעה נמוכות מאד על חשמל. מי שלא יכול לטעון באופן קבוע, ייתכן שימצא את צריכת הדלק כשהסוללה ריקה פחות משתלמת, ואת תא המטען הקטן מגביל.

לסיכום, אם אתם בשוק לרכב מנהלים יוקרתי וחושבים מחוץ לקופסה הגרמנית, הוולוו S90 מציעה אלטרנטיבה משכנעת מאד. היא מספקת תמורה גבוהה מאד בתחומי הבטיחות, הנוחות ואיכות הפנים. היא לא מושלמת, וחסרונות כמו תא המטען או היעדר טעינת DC עשויים להרתיע חלק מהרוכשים, אבל לקהל היעד הנכון – משפחות שמחפשות את הרכב הבטוח, הנוח והאלגנטי ביותר שיש, עם טכנולוגיה מתקדמת ואפשרות לנהיגה חשמלית ברוב הנסיעות – הוולוו S90 היא בהחלט אופציה שכדאי לבדוק לעומק. האם כדאי לקנות אותה? התשובה תלויה בצרכים ובהעדפות שלכם, וביכולתכם לנצל את יתרונות יחידת ההנעה הפלאג-אין. שווה בהחלט לשקול אותה ברצינות בהשוואה למתחרות, ואף לבקש חוות דעת גולשים נוספות בפלטפורמות רלוונטיות.

טויוטה יאריס קרוס או פיג’ו 2008

אז הגיע הרגע הזה. אתם מחפשים רכב חדש. השטח האורבני קורץ לכם. אתם רוצים משהו קצת יותר גבוה, קצת יותר קרוסאובר סטייל. אבל לא משהו ענק שיכביד בעיר. השוק מלא באפשרויות. שתיים מהן קופצות במיוחד לעין. הטויוטה יאריס קרוס והפיג’ו 2008. שתיהן בקטגוריית ה-B-SUV הפופולרית. שתיהן מציעות מראה מודרני. שתיהן מבטיחות להיות פרקטיות. אבל כששמים אותן זו ליד זו, עולות שאלות. מה עדיף? על מה ללכת? הגיע הזמן לעשות השוואה צמודה. בואו נצלול פנימה ונראה במה כדאי לבחור, בהתאם לצרכים שלכם.

הרושם הראשוני: עיצוב וסטייל

הדבר הראשון שפוגש אתכם זה המראה. ויש לכל אחת מהמתמודדות שלנו אמירה ויזואלית ברורה.

טויוטה יאריס קרוס: הקרבי וההיי-טקי

היאריס קרוס לוקחת את הבסיס של היאריס המוכרת ומרים אותה. היא נראית קצת כמו אח גדול וקשוח יותר. יש לה מראה קוביה יחסית. היא משדרת יציבות וסוג של “אני כאן כדי לעשות את העבודה”. הפרופורציות שלה קומפקטיות אבל היא מרגישה מוכנה לטרוף את העיר וגם כבישים מפותלים. היא לא מתאמצת להיות יפהפייה עוצרת נשימה, אלא יותר פונקציונלית ומודרנית. זה עיצוב שפונה למי שאוהב מראה תכליתי עם נגיעות היי-טק.

פיג’ו 2008: האופנתי והנועז

הפיג’ו 2008, לעומתה, היא כוכבת אופנה. היא לובשת את שפת העיצוב העדכנית של פיג’ו, עם “ניבי האריה” המפורסמים בפנסים. הקווים זורמים, היא נראית דינמית ואפילו מעט אגרסיבית וחצופה במובן הטוב של המילה. אם אתם רוצים רכב שיסובב ראשים וישדר סטייל אירופאי עדכני, ה-2008 בהחלט מספקת את הסחורה. היא פחות “קרוסאובר” במראה ויותר SUV אופנתי.

פנים הרכב: איפה תבלו את זמנכם?

אחרי המראה החיצוני, נכנסים פנימה. כאן ההבדלים יכולים להיות משמעותיים מבחינת התחושה והפרקטיקה היומיומית.

היאריס קרוס בפנים: פונקציונליות מוכרת

בפנים, היאריס קרוס דומה מאוד לאחותה הקטנה, היאריס. זה אומר תא נוסעים בנוי טוב, עם חומרים עמידים (אם כי לא בהכרח הכי יוקרתיים בקטגוריה). הפריסה לרוב הגיונית וקל להתרגל אליה. המסך המרכזי בולט, ויש דגש על פונקציונליות וקלות שימוש. זה תא נוסעים שלא יפתיע אתכם יותר מדי, אבל הוא מרגיש מוצק ובנוי להחזיק מעמד. המרווח סביר, בעיקר מקדימה. מאחור זה קצת יותר צפוף למבוגרים, במיוחד אם הנסיעה ארוכה. תא המטען בהחלט שימושי וגדול יחסית לגודל הרכב החיצוני.

פיג’ו 2008 בפנים: העתיד כבר כאן (כמעט)

ה-2008 לוקחת גישה שונה לגמרי. היא מציגה את קונספט ה-i-Cockpit של פיג’ו. זה כולל הגה קטן שיושב נמוך יחסית, ולוח מחוונים דיגיטלי שרואים מעל ההגה (בגרסאות המאובזרות הוא גם תלת ממדי ומרשים). זה עיצוב נועז וטכנולוגי. החומרים לרוב נעימים יותר למגע ואיכותיים יותר בתחושה מאשר ביאריס קרוס. המרווח לנוסעים טוב יותר מאחור מאשר ביאריס קרוס, והתחושה הכללית מרווחת ואוורירית יותר. גם תא המטען גדול ושימושי. אבל, הפריסה של לוח המחוונים וההגה הקטן דורשים הסתגלות, ולא לכל אחד זה יתאים. כדאי מאוד לשבת בפנים ולראות אם זה נוח לכם.

חווית הנהיגה: איך הן מרגישות על הכביש?

רכב זה לא רק איך הוא נראה מבחוץ או מבפנים, אלא גם איך הוא נוסע. וכאן ההבדלים באמת בולטים.

טויוטה יאריס קרוס: ההיברידית היעילה

הנקודה החזקה ביותר של היאריס קרוס היא מערכת ההנעה. ברוב הגרסאות הנמכרות בישראל זו מערכת היברידית מוכחת של טויוטה. מנוע בנזין קטן יחסית בשילוב מנוע חשמלי ותיבת הילוכים רציפה (e-CVT). התוצאה? נסיעה חלקה, בעיקר במהירויות עירוניות ופקקים, וחשוב מכל – צריכת דלק מדהימה. באמת מדהימה. אתם יכולים לצפות בקלות להגיע ל-18-20 ק”מ לליטר בשימוש יומיומי משולב, ואף יותר בנסיעה עירונית רגועה. זה יתרון ענק בכיס בטווח הארוך. מבחינת ביצועים, היא לא ספורטיבית, אבל בהחלט מספקת לתנועה יומיומית רגילה. נוחות הנסיעה טובה, והיא מתמודדת יפה עם שברים ופסי האטה בעיר. ההיגוי קל, מה שהופך חנייה ותמרון לקלים מאוד.

פיג’ו 2008: הדינמית עם הטורבו

הפיג’ו 2008 מצוידת לרוב במנוע בנזין טורבו בנפח 1.2 ליטר, שמגיע עם הספקים שונים (תלוי בגרסה). המנוע הזה שונה מהותית מההיברידי של טויוטה. הוא מספק תחושת כוח זמינה יותר, במיוחד בזינוקים ובעקיפות. הוא שקט ומעודן ברוב מצבי הנהיגה. תיבת ההילוכים האוטומטית (לרוב 8 הילוכים) פועלת טוב ומהר. ה-2008 מרגישה יותר דינמית ומהנה לנהיגה ביחס ליאריס קרוס, במיוחד מחוץ לעיר. היא נוחה על כבישים פתוחים, אם כי בתוך העיר היא יכולה להיות מעט נוקשה יותר מהיאריס קרוס. מבחינת צריכת דלק, היא טובה לרכב לא היברידי, אבל לא מתקרבת ליעילות של היאריס קרוס. צפו לנתונים באזור ה-12-14 ק”מ לליטר בשימוש משולב.

טכנולוגיה ואבזור: מה מקבלים בתמורה לכסף?

בעידן המודרני, האבזור הטכנולוגי והבטיחותי משחקים תפקיד חשוב בהחלטה על מה ללכת.

טויוטה יאריס קרוס: הבטיחות קודם

טויוטה ידועה באבזור בטיחותי נדיב כבר בגרסאות הבסיס, והיאריס קרוס אינה יוצאת מהכלל. היא מגיעה עם חבילת מערכות בטיחות אקטיביות מלאה למדי, כולל בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, בלימת חירום אוטונומית ועוד. מערכת המולטימדיה סבירה, תומכת באפל קארפליי ואנדרואיד אוטו (לרוב בחיבור קווי בגרסאות מסוימות), אבל לא תמיד הכי אינטואיטיבית או מהירה בשוק. רמת האבזור הכללית טובה ופונקציונלית, אך פחות “מנקרת עיניים” או יוקרתית בתחושה מאשר אצל המתחרה הצרפתית.

פיג’ו 2008: ה”וואו” הטכנולוגי

הפיג’ו 2008 מצטיינת באבזור, במיוחד בגרסאות המאובזרות יותר. ה-i-Cockpit הדיגיטלי הוא גולת הכותרת, ומוסיף המון לתחושה הטכנולוגית. מערכת המולטימדיה לרוב גדולה יותר ונוחה יותר לשימוש מזו של טויוטה, ותומכת גם היא בסמארטפונים. מבחינת אבזור נוחות, לעיתים קרובות תמצאו ב-2008 פריטים כמו כניסה והנעה ללא מפתח, גג פנורמי (בגרסאות מסוימות) וחומרים איכותיים יותר. גם בתחום הבטיחות היא מאובזרת היטב, אם כי לרוב תצטרכו ללכת לגרסאות יקרות יותר כדי לקבל את כל המערכות המתקדמות ביותר.

פרקטיות ביום יום: מי מנצחת את המשימות?

הרי בסוף, רכב יומיומי צריך להיות פרקטי. לנסוע לעבודה, לקחת את הילדים לחוג, לעשות קניות. מי עושה את זה טוב יותר?

מרווח פנימי: כאמור, ה-2008 מציעה מרווח עדיף לנוסעים מאחור. אם אתם מרבים להסיע מבוגרים או מתבגרים מאחור, זה שיקול חשוב.

תא מטען: שניהם מציעים תאי מטען שימושיים וגדולים יחסית לגודלם החיצוני, עם יתרון קל ל-2008 בנפח הבסיסי, אך ליאריס קרוס במשטח הטענה שטוח ונוח יותר בקיפול מושבים (תלוי גרסה).

התנהלות בעיר: שתי המכוניות מרגישות בבית בעיר בזכות המידות הקומפקטיות וההיגוי הקל. היאריס קרוס נהנית מיתרון היברידי מובהק בפקקים ובנסיעה עירונית איטית מבחינת שקט ובעיקר צריכת דלק.

חנייה: שתיהן קלות יחסית לחנייה, הודות למידות ולמצלמות וחיישני חנייה קיימים (בהתאם לגרסה). התנוחה הגבוהה בשתיהן מסייעת בשדה הראייה.

צריכת דלק: כאן היאריס קרוס מנצחת בנוקאאוט בזכות המערכת ההיברידית. אם אתם נוסעים הרבה קילומטרים בשנה, החיסכון בדלק יכול להצטבר לסכומים משמעותיים ולהפוך את ההוצאה החודשית על רכב להרבה יותר נעימה. זהו יתרון פרקטי עצום.

עלות ותחזוקה: גם זה עולה כסף

כשעושים השוואה, אי אפשר להתעלם מהכיס. מחיר הקנייה, הביטוח והתחזוקה.

מחיר הקנייה משתנה בהתאם לגרסה ונתוני השוק באותו רגע, אך לרוב הן נמצאות בטווח מחירים דומה או חופף בגרסאות המקבילות. היבואן, מבצעי מכירות ורמת האבזור הספציפית ישפיעו על המחיר הסופי.

מבחינת תחזוקה, לטויוטה יש מוניטין אמינות מצוין ומוכח. המערכת ההיברידית שלה נחשבת עמידה מאוד, ועלויות הטיפולים השוטפים לרוב סבירות. לפיג’ו 2008 גם כן מוניטין אמינות טוב יחסית בדגם הנוכחי, אך לטויוטה יש עדיין יתרון תפיסתי בשוק הישראלי מבחינת אמינות לטווח ארוך וסחירות בשוק יד שנייה.

צריכת הדלק הנמוכה של היאריס קרוס כאמור מתרגמת לחיסכון כספי משמעותי בהוצאות השוטפות.

אז במה כדאי לבחור? הדילמה הגדולה

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. ההחלטה על מה ללכת תלויה בסדרי העדיפויות שלכם.

בחרו בטויוטה יאריס קרוס אם:

  • צריכת דלק סופר-חסכונית היא בראש סדרי העדיפויות שלכם.
  • אתם מחפשים רכב אמין ומוכח עם עלויות תחזוקה צפויות.
  • אתם מעדיפים נסיעה חלקה ושקטה בעיר ובפקקים.
  • אבזור בטיחותי מתקדם חשוב לכם גם בגרסאות הבסיס.
  • אתם מעדיפים עיצוב פונקציונלי ופחות “נוצץ”.

בחרו בפיג’ו 2008 אם:

  • עיצוב חיצוני ופנימי מרשים ואופנתי חשוב לכם.
  • אתם רוצים תא נוסעים עם תחושה טכנולוגית ואיכותית יותר.
  • מרווח לנוסעים מאחור הוא שיקול מרכזי עבורכם.
  • אתם מעדיפים מנוע בנזין טורבו עם תחושת כוח זמינה יותר.
  • אתם מחפשים חווית נהיגה דינמית ומהנה יותר.
  • אתם מוכנים להתפשר מעט על צריכת הדלק לטובת ביצועים ועיצוב.

בסופו של דבר, ההמלצה הכי טובה היא ללכת ולחוות את שתי המכוניות בעצמכם. לשבת בפנים, להרגיש את החומרים, לבדוק את המרווח, לבחון את תא המטען, ובעיקר – לקחת אותן לנסיעת מבחן. רק כך תוכלו להבין באמת איזה מהן מרגישה לכם נכון יותר, איזו פלטפורמה טכנולוגית מדברת אליכם, ואיזו חווית נהיגה מתאימה לסגנון שלכם. בהצלחה בבחירה!

כל מה שחשוב לדעת על החלפת רצועת טיימינג סיטרואן C3

מה באמת כדאי לדעת על החלפת רצועת טיימינג בסיטרואן C3?

זה קורה לכולם: פתאום צצה מילה שלא רצית לשמוע – “רצועה”

רצועת טיימינג. שתי מילים שהקומבינציה שלהן מצליחה להעלות לחץ דם אפילו אצל אנשים עם סבלנות של מורה ליוגה. אז מה זה באמת אומר כשאומרים שצריך להחליף את רצועת הטיימינג בסיטרואן C3 שלכם? רגע לפני שאתם מאבדים את השפיות ומתחילים לדמיין חשבון בנק ריק, בואו נעשה יחד סדר – עם חיוך, כמובן.

רצועת טיימינג – המנצחת האילמת של המנוע

רצועת הטיימינג היא כמו מנצחת תזמורת שלא רואים. יש לה תפקיד אחד – לסנכרן בדיוק של שעון שוויצרי בין שסתומי המנוע לבין הבוכנות. לא מרגש? אולי. קריטי? לגמרי.

  • ללא הרצועה – המנוע לא עובד.
  • אם היא נשחקת – יש סיכוי גבוה לנזק חמור (ויסלח לי המונח: יקר).
  • והנה הקטע הכי חשוב – היא נשחקת בלי אזהרה מוקדמת.

וזה בדיוק למה יצרנים כמו סיטרואן ממליצים להחליף אותה אחרי זמן או קילומטראז’ מסוים, גם אם היא “נראית בסדר”. כי היא לא תגיד לכם מתי היא עייפה מהחיים… היא פשוט תתייאש ותפסיק.

אז מתי צריך להחליף רצועת טיימינג בסיטרואן C3?

ובכן, זה תלוי בדגם, בשנת הייצור, ובמנוע, אבל את הקווים הכלליים אפשר לסכם כך:

  • בין 90,000 ל-180,000 ק”מ – תלוי בדגם.
  • או כל 5-7 שנים – שוב, תלוי בשימוש.
  • בתנאים קיצוניים (חום, אבק, פקקים כל יום בתל אביב) – ייתכן שתצטרכו להקדים.

אם אתם לא בטוחים – שיחת טלפון אחת למוסך המורשה שלכם יכולה לחסוך שנים של פסיכולוג אחרי שנשרף המנוע.

5 דברים שלא סיפרו לכם על ההחלפה הזו

  1. המחיר לא אחיד – כי זה כולל גם עבודה, לעיתים מותחנים, משאבת מים, ולעיתים גם טיפול נלווה.
  2. אפשר לחסוך אם משלבים את זה עם טיפול תקופתי – שני ציפורים במכה.
  3. זו לא המלצה, זו חובה – אי-החלפת רצועת טיימינג עלולה להוביל נזק של אלפי שקלים.
  4. לא כל מוסך נולד שווה – ודאו שהמוסך שמתעסק עם הרצועה הוא כזה שמכיר C3 ולא לומד עליכם.
  5. זה לא רק רצועה – בהרבה מקרים, החבילה כוללת עוד כמה מצרכים חיוניים.

שאלות נפוצות שלא נעים לשאול בקול רם

מה יקרה אם לא אחליף את רצועת הטיימינג בזמן?

היא עלולה להיקרע. לא “סתם בעיה קטנה” – אלא נזק למנוע, תיקון יקר מאוד, ואפילו צורך בהחלפת מנוע שלם.

אפשר לדעת מתי היא עומדת להיקרע?

לא ממש. אין נורית אזהרה. אין רעש מיוחד. היא תתקלקל בדיוק כשהכי לא מתאים לכם – כי זה כתוב בחוקי מרפי.

כמה זמן לוקחת ההחלפה?

בדרך כלל בין 3 ל-6 שעות, תלוי במורכבות הדגם וביכולת של המוסך לעבוד עם ה-C3.

האם אני יכול להחליף לבד?

אם אתה מכונאי רכב עם ציוד מקצועי, אולי. אבל לרוב האוכלוסייה — התשובה היא: עדיף שלא.

שמעתי על ערכות טיימינג אוניברסליות – זה בטוח?

כמו לשים סוללה של צעצוע בתוך אייפון. זה אולי מתאים, אולי לא. אל תקחו סיכון.

כמה עולה כל הסיפור הזה ואיך לחסוך בלי לפגוע במנוע?

המחירים נעים בין 1,500 ל-3,000 ש”ח, תלוי בסוג המוסך, המותג של הרצועה (כן, יש איכות גם בזה), וחלקים נלווים שמוחלפים יחד איתה. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לא להוציא משכנתא:

  • בדקו אם משאבת המים ניתנת להחלפה באותו טיפול – הרבה פעמים משלבים וחוסכים על עבודה כפולה.
  • השוו מחירים – אבל לא רק את המחיר הסופי. ודאו מה כולל – יש מוסכים שמוזילים, אבל בלי מותחנים, בלי אחריות, בלי חיוך.
  • שאלו על אחריות – אם אין אחריות על העבודה והחלקים, זה כמו לאכול סושי לא מקורר – אתם מסתכנים.

איך תדעו שהרכב אחרי טיפול מקצועי?

רכב שעבר החלפת רצועת טיימינג כמו שצריך, ירגיש “קליל”, תגובתי יותר, ולעיתים אפילו ינוע בצורה שקטה יותר. המוסך גם אמור להדביק מדבקה ברור מתחת למכסה המנוע או במסגרת הדלת, עם תאריך ההחלפה והקילומטראז’ הנוכחי – כמו תעודת ביטוח.

ולמה דווקא סיטרואן C3 נותנת פה הופעה?

ה-C3 היא אחת מהמכוניות הכי פופולריות בישראל בעשור האחרון. היא קומפקטית, ידידותית לנהיגה עירונית, ובעלת עיצוב שלא מתנצל על הצרפתיות שלו. לכן חשוב להבין – טיפול נכון ברכב הזה אומר שהוא ישרת אתכם נאמנה לשנים רבות.

צ’ופר קטן לסיום – איך תדעו שאתם לא “עובדים על הרצועה”?

  • בקשו לראות את הרצועה שהוחלפה – היא צריכה להיות שחוקה, סדוקה או מתוחה יתר על המידה.
  • קבלו חשבונית מסודרת – עם פירוט חלקים, תאריך ואחריות.
  • ודאו שיש ”טיקט מסירה” – נייר שמאשר שנסעתם ברכב לאחר בדיקה מקיפה.

ועכשיו ברצינות – שקט נפשי מתחיל מרצועה מתוחה

ההחלפה אולי נשמעת טכנית, יבשה ולא מרגשת – אבל האמת? היא אחת הפעולות הכי חשובות בתחזוקת ה-C3 שלכם. כמו ללכת לרופא שיניים – אתם לא אוהבים את זה, אבל ביום שבו באמת צריך, אתם שמחים שלא דחיתם.

סעו בזהירות, שמרו על הרכב – והרצועה? אל תדאגו, היא כבר תברך אתכם בשקט הנעים שלה.

סקירה מקצועית על וולוו S60 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לסקירה המקיפה והמעמיקה שלנו כאן ב-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל.

הפעם אנחנו שמים במוקד תשומת הלב מכונית סדאן פרימיום שלא תמיד מקבלת את אור הזרקורים כמו מתחרותיה הגרמניות, אבל בהחלט ראויה לכך – וולוו S60 (Volvo S60).

ה-S60 מייצגת את הגישה הסקנדינבית של וולוו לעולם רכבי הפרימיום: שילוב של עיצוב אלגנטי ומאופק, דגש עצום על בטיחות, נוחות, ופיתרונות יחידות הנעה מתקדמים.

היא מתמקמת בסגמנט ה-D הפרימיום, או מה שמכונה לעיתים קטגוריית “מנהלים קומפקטית”.

בשוק הישראלי, היא מתמודדת ראש בראש מול ענקיות מבוססות כמו ב.מ.וו סדרה 3 (BMW 3 Series), אאודי A4 (Audi A4), ומרצדס בנץ C קלאס (Mercedes-Benz C-Class).

המיצוב של ה-S60 בהשוואה אליהן הוא לרוב כאופציה השונה, הפחות תוקפנית ויותר מעודנת, הפונה לקהל שמחפש יוקרה שקטה, בטיחות ללא פשרות, ובמיוחד – פתרונות הנעה היברידיים מתקדמים, בדגש על גרסת הפלאג-אין הייבריד (PHEV), שמכונה Recharge T8 (לצד גרסאות בנזין היברידי קל כמו B5).

קהל היעד העיקרי שלה כולל משפחות צעירות או מבוגרות שמחפשות רכב בטוח ומרווח יחסית לנסיעות ארוכות, אנשי עסקים שרוצים רכב מייצג אך דיסקרטי, וצרכנים שמודעים לנושא הסביבתי ומוכנים לאמץ טכנולוגיה היברידית או פלאג-אין.

סקירה זו תצלול לעומק כל ההיבטים של וולוו S60: החל מהעיצוב, דרך תא הנוסעים, הטכנולוגיה, יחידות ההנעה והביצועים, חווית הנהיגה, ועד לבטיחות, המחיר, רמות הגימור והאם כדאי לקנות אותה בשוק הישראלי התחרותי.

ננתח יתרונות וחסרונות, נתייחס לחוות דעת גולשים ומומחים כאחד, וננסה לענות על השאלה הגדולה: האם ה-S60 היא הבחירה הנכונה עבורכם?

II. עיצוב חיצוני: אלגנטיות סקנדינבית מאופקת

העיצוב החיצוני של וולוו S60 משקף את הפילוסופיה העיצובית המודרנית של וולוו – אלגנטיות נקייה, קווים זורמים, ודגש על פרופורציות נכונות.

אין כאן צעקות עיצוביות או דרמות מיותרות.

מדובר במראה בוגר, סולידי, ובעל נוכחות פרימיום מובהקת.

2.1. רושם כללי ופילוסופיה עיצובית

הרושם הראשוני הוא של מכונית סדאן קלאסית, אך עם טוויסט עכשווי.

הקווים נקיים להפליא, הפרופורציות מאוזנות, והתוצאה היא מראה יוקרתי אך לא ראוותני.

וולוו הצליחה ליצור עיצוב שמבדל את ה-S60 מהמתחרות הגרמניות, שלרוב נוטות למראה אגרסיבי או שרירי יותר.

הפילוסופיה היא “פחות זה יותר” – שימוש בקווים פשוטים וחלקים ליצירת אפקט ויזואלי חזק אך מאופק.

2.2. חזית, צד ואחור

בחזית, האלמנט הבולט ביותר הוא כמובן הגריל הקדמי הייחודי של וולוו, עם סמל החברה המודגש וסורגים אנכיים (לעיתים בשילוב גימור כרום או שחור, תלוי רמת גימור).

אבל גולת הכותרת האמיתית הם הפנסים הקדמיים, שזכו לכינוי “פטיש ת’ור” בזכות פס ה-LED האופקי המפורסם שלהם, הנכנס עמוק לתוך יחידת התאורה.

הפנסים הללו לא רק מספקים תאורה מצוינת (לעיתים אדפטיבית), אלא גם מעניקים ל-S60 חתימת אור ייחודית שקל לזהות.

מהצד, ה-S60 חושפת צללית זורמת דמוית קופה קטנה, עם קו גג המשתפל בעדינות לאחור.

קו המותניים עולה בעדינות לאורך הרכב, ובתי הגלגלים מנופחים קלות כדי להכיל חישוקים גדולים.

יש כאן קו C מפורסם, קינק קטן בחלון האחורי שמוסיף עניין ויזואלי.

החלק האחורי שומר על אותו קו נקי.

פנסי ה-LED בצורת האות C מודרניים ומעניקים לרכב מראה רחב ויציב מהחלק האחורי.

הפגוש האחורי נקי, ולרוב משלב יציאות פליטה כפולות (לעיתים מוסתרות או משולבות באופן אלגנטי).

דלת תא המטען משתלבת בצורה חלקה בעיצוב הכללי.

2.3. חישוקים ונוכחות כביש

ה-S60 מוצעת לרוב עם מגוון רחב של עיצובי חישוקי גלגלים, החל מ-17 אינץ’ ברמות הגימור הבסיסיות, ועד 19 אינץ’ ואף 20 אינץ’ בגרסאות הבכירות או החבילות האופציונליות.

החישוקים הגדולים יותר בהחלט תורמים למראה הדינמי והיוקרתי של הרכב, אם כי עשויים לפגוע קלות בנוחות הנסיעה.

מבחינת מידות פיזיות, ה-S60 היא סדאן בגודל מלא יחסית בקטגוריה שלה.

היא ארוכה ורחבה, מה שמקנה לה נוכחות כביש מוצקה ובטוחה.

היא נראית מושרשת בכביש, לא קטנה או עדינה מדי, ומעניקה תחושה של יציבות ויוקרה.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: מינימליזם פרקטי ונעים

כמו בעיצוב החיצוני, גם תא הנוסעים של וולוו S60 הוא שיקוף של הגישה הסקנדינבית: נקי, מינימליסטי, פונקציונלי, ועם דגש רב על יצירת אווירה נעימה ורגועה.

זהו מקום שכיף לבלות בו זמן בנסיעות ארוכות או בפקקים.

3.1. אווירה וקונספט עיצובי

האווירה הכללית בתא הנוסעים של ה-S60 היא של רוגע ושלווה.

הקונספט העיצובי מתמקד בניקיון ויזואלי ובצמצום כפתורים פיזיים למינימום ההכרחי.

מרכז העניינים הוא מסך המולטימדיה האנכי הגדול, השולט כמעט בכל הפונקציות.

הקוים ישרים ונקיים, השימוש בחומרים טבעיים או דמויי טבעיים (עץ, מתכת מוברשת) תורם לתחושת היוקרה השקטה.

3.2. איכות חומרים והרכבה

וולוו ידועה בדגש שלה על איכות, וזה מורגש היטב בתא הנוסעים של ה-S60.

איכות החומרים בחלקים העליונים של הדשבורד, הדיפונים העליונים בדלתות, והקונסולה המרכזית מצוינת.

הפלסטיקה רכה ונעימה למגע, הגימורים (עץ, אלומיניום) אותנטיים ונראים יוקרתיים.

איכות ההרכבה מרשימה לא פחות; הכל מרגיש מוצק, בנוי היטב, ואין קרקושים או חופשים.

עם זאת, כמו בהרבה רכבים מודרניים, באזורים התחתונים והנסתרים יותר של תא הנוסעים ניתן למצוא פלסטיק קשיח יותר, אך גם שם הגימור סביר לגמרי.

3.3. הנדסת אנוש ונוחות תפעול

הנדסת האנוש ב-S60 מעט שנויה במחלוקת, בעיקר בגלל ההסתמכות הכבדה על מסך המגע המרכזי לשליטה על רוב המערכות, כולל בקרת האקלים.

המסך עצמו ברור ואינטואיטיבי יחסית לאחר תקופת הסתגלות, אך עדיין דורש הורדת מבט מהכביש.

ישנם מעט כפתורים פיזיים חיוניים מתחת למסך (ווליום, הפשרה), אבל רוב הפונקציות נשלטות באמצעות המגע.

מיקום פקדים אחרים כמו בקרת שיוט ואורות על גבי ההגה או ידית האיתות הגיוני וקל לשימוש.

הראות החוצה טובה יחסית לרכב סדאן, מלפנים ומהצד.

הראות לאחור מעט מוגבלת בגלל קו הגג המשתפל וקורות C עבות יחסית, אך מצלמת הרוורס והחיישנים מפצים על כך.

3.4. מושבים ומרווח פנים

וולוו מתגאה מאוד בנוחות המושבים שלה, וב-S60 זה לא שונה.

המושבים הקדמיים (לעיתים עם ריפוד עור איכותי, תלוי רמת גימור) תומכים ונוחים במיוחד, עם כיוונונים רבים ותמיכה מצוינת לגב.

הם מתאימים מאוד לנסיעות ארוכות.

גם המושבים האחוריים נוחים ומציעים תמיכה טובה, אך המרווח מאחור הוא נקודת תורפה יחסית למתחרות הגרמניות המובילות.

מרווח הרגליים טוב לשני נוסעים מבוגרים, אך שלושה ירגישו צפוף, בעיקר בגלל תעלת הינע גבוהה יחסית ובסיס המושב המרכזי.

מרווח הראש גם הוא מוגבל מעט בגלל קו הגג המשתפל, במיוחד ליושבים גבוהים מאחור.

מרווח הכתפיים סביר.

בקיצור, היא נוחה מאוד לארבעה נוסעים, קצת פחות לחמישה.

3.5. תא מטען ופתרונות אחסון

נפח תא המטען של ה-S60 עומד על כ-442 ליטרים בדגמי הבנזין/היברידי קל (B5).

בגרסאות הפלאג-אין הייבריד (Recharge T8), נפח זה מצטמצם מעט (לרוב עקב מיקום הסוללה) לכ-420 ליטרים.

זהו נפח סביר לקטגוריה, אך לא הגדול ביותר.

הצורה של תא המטען סדירה יחסית ונוחה להטענת מזוודות, אך פתח ההטענה אינו רחב או גבוה במיוחד, כמקובל בסדאן.

סף ההטענה גם הוא מעט גבוה.

קיימות טבעות עיגון ופתרונות אחסון נוספים בתא המטען.

בתוך תא הנוסעים, ישנם תאי אחסון בגודל סביר, אך לא בשפע יוצא דופן.

תא הכפפות קטן יחסית, וגם הקונסולה המרכזית אינה ענקית.

ישנם מחזיקי כוסות וכיסים בדלתות.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מודרני אך דורש הסתגלות

וולוו S60 עמוסה בטכנולוגיה, הן מבחינת מערכות בטיחות והן מבחינת מערכות נוחות ומולטימדיה.

הגישה היא מודרנית מאוד, עם הסתמכות רבה על מסכים וממשקי מגע.

4.1. מערכת מולטימדיה מרכזית

מערכת המולטימדיה ב-S60 התפתחה במהלך השנים, ובדגמים העדכניים (מליחת פנים ואילך) היא מבוססת על מערכת ההפעלה של גוגל (Google Built-in).

היא מוצגת על מסך מגע אנכי בגודל 9 אינץ’ (לעיתים 12.3 אינץ’ בגרסאות בכירות) הממוקם במרכז הדשבורד.

איכות התצוגה מצוינת, ברורה וחדה גם באור יום.

מהירות התגובה טובה בדרך כלל, אם כי לעיתים יש השהיות קלות.

מבנה התפריטים דורש למידה מסוימת, הוא מבוסס על גלילה ושימוש באייקונים גדולים, בדומה לטאבלט.

מערכת ההפעלה של גוגל כוללת שירותים מובנים כמו Google Maps לניווט ו-Google Assistant לעוזר קולי.

הקישוריות לסמארטפונים כוללת Apple CarPlay ו-Android Auto, בדגמים העדכניים לרוב בצורה אלחוטית, מה שמשפר מאוד את חווית השימוש.

איכות העוזר הקולי טובה יחסית ומאפשרת שליטה קולית על חלק מפונקציות הרכב.

4.2. לוח מחוונים דיגיטלי

וולוו S60 מצוידת בלוח מחוונים דיגיטלי מלא בגודל 12.3 אינץ’.

התצוגה שלו ברורה וניתנת להתאמה אישית ברמה מסוימת.

ניתן להציג נתוני נהיגה, מידע ממערכות הסיוע לנהג, ומידע מהניווט.

הגרפיקה נקייה ופונקציונלית, ומשתלבת היטב עם המראה המינימליסטי של תא הנוסעים.

4.3. מערכות שמע ואבזור נוחות

מערכת השמע הסטנדרטית ב-S60 טובה בדרך כלל ומספקת איכות צליל נקייה.

ברמות הגימור הבכירות או כאופציה, ניתן למצוא מערכות שמע משודרגות מחברות יוקרתיות כמו Harman Kardon או Bowers & Wilkins, המספקות חווית סאונד עשירה ומרשימה הרבה יותר.

האבזור נוחות משתנה משמעותית בהתאם ל”רמת גימור” הנבחרת.

ברמות הבסיסיות ניתן למצוא בקרת אקלים מפוצלת, מושבים חשמליים (לעיתים עם זיכרונות), כניסה והנעה ללא מפתח.

ברמות הבכירות מצטרפים חימום מושבים (קדמיים ואחוריים), אוורור מושבים, גג שמש פנורמי, תאורת אווירה פנימית, ולעיתים תצוגה עילית (HUD).

וולוו מציעה גם טכנולוגיות ייחודיות כמו מערכת בקרת איכות אוויר עם סינון חלקיקים עדינים.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מגוון אפשרויות, יעילות משתנה

היצע יחידות ההנעה של וולוו S60 בשוק הישראלי כולל בעיקר גרסאות בנזין היברידי קל ופלאג-אין הייבריד.

הביצועים משתנים משמעותית בין הגרסאות, וכך גם “צריכת הדלק” או “צריכת האנרגיה”.

5.1. יחידות ההנעה הרלוונטיות לישראל

B5 Mild Hybrid:

זוהי גרסת הבנזין העיקרית המשווקת בישראל.

היא כוללת מנוע בנזין טורבו בנפח 2.0 ליטר, המשתלב עם מערכת היברידית קלה (48V) הכוללת גנרטור-סטרטר אינטגרלי.

ההספק המשולב עומד על כ-250 כ”ס, והמומנט המרבי הוא כ-35.7 קג”מ.

הכוח מועבר לגלגלים הקדמיים (לעיתים גם הנעה כפולה בשווקים אחרים, פחות נפוץ בישראל בגרסה זו) באמצעות “גיר” אוטומטי פלנטרי עם 8 “הילוכים”.

נתון תאוצה 0-100 קמ”ש עומד על כ-6.5-7 שניות, נתון טוב לסדאן פרימיום בגודל הזה.

Recharge T8 Plug-in Hybrid:

זוהי גרסת הפלאג-אין הייבריד הבכירה והחזקה ביותר.

היא משלבת מנוע בנזין טורבו מוגדש (לעיתים בשילוב סופרצ’ארג’ר בדגמים קודמים יותר, כיום לרוב רק טורבו) בנפח 2.0 ליטר, המניע את הגלגלים הקדמיים, עם מנוע חשמלי המניע את הגלגלים האחוריים.

ההספק המשולב מרשים ועומד על כ-455 כ”ס (בדגמים העדכניים), עם מומנט משולב גבוה במיוחד (מעל 70 קג”מ).

מערכת ההנעה פועלת באמצעות “גיר” אוטומטי 8 “הילוכים” שעבר התאמות לשימוש היברידי.

נתון תאוצה 0-100 קמ”ש ספורטיבי ועומד על כ-4.5 שניות בלבד, מה שהופך אותה לסדאן מהירה להפליא.

5.2. צריכת דלק וצריכת אנרגיה

הדיון ב”צריכת דלק” או “צריכת אנרגיה” ב-S60 תלוי מאוד בגרסה:

B5: נתוני היצרן (WLTP) מדברים על צריכת דלק ממוצעת של כ-7-8 ליטר ל-100 ק”מ (12.5-14.3 ק”מ לליטר).

בנהיגה ריאלית בישראל, בפרט בנהיגה עירונית צפופה, יש לצפות לנתונים פחות טובים, לרוב באזור ה-9-11 ק”מ לליטר.

בנסיעות בינעירוניות רגועות ניתן להתקרב לנתוני היצרן.

Recharge T8: כאן הסיפור מורכב יותר.

נתון צריכת הדלק הרשמי (WLTP) הוא היפותטי ביותר, ולעיתים מציג מספרים נמוכים מאוד (פחות מ-2 ליטר ל-100 ק”מ) בזכות טווח נסיעה חשמלי משמעותי (כ-80-90 ק”מ ב-WLTP בדגמים העדכניים).

אבל “צריכת הדלק” הריאלית בפועל תלויה לחלוטין בתדירות הטעינה ובסוג הנסיעה.

מי שיטעין כל לילה ויבצע את רוב נסיעותיו היומיות בטווח החשמלי בלבד, יראה צריכת דלק אפסית ואת רוב “צריכת האנרגיה” בצורת חשמל (כ-18-20 קוט”ש/100 ק”מ בנסיעה חשמלית בלבד).

מי שלא יטעין כלל, או יבצע נסיעות ארוכות שחורגות מהטווח החשמלי, ינהג למעשה בהיברידי רגיל, ו”צריכת הדלק” שלו תהיה דומה או אף גבוהה מזו של גרסת ה-B5, עקב המשקל הגבוה יותר של הסוללה והמערכת.

חשוב לציין שהחיפוש אחר “צריכת דלק” נפוץ גם לרכב חשמלי או פלאג-אין, ולכן חשוב להסביר את ההבדלים ולהציג את צריכת האנרגיה בקוט”ש/100 ק”מ.

יש גם להתייחס להבדלי העלות בין חשמל לדלק – נסיעה חשמלית לרוב זולה משמעותית לנסיעה מקבילה על בנזין, במיוחד במחירי הדלק בישראל נכון לאפריל 2025.

5.3. תחושת כוח וביצועים

B5: הביצועים נעימים ולינאריים.

המנוע מספק כוח זמין בזכות הטורבו, והשילוב עם הגיר האוטומטי חלק ויעיל.

תאוצות ביניים טובות מאפשרות עקיפות בטוחות.

הגרסה הזו בהחלט מספיקה לרוב הצרכים היומיומיים והבינעירוניים.

המערכת ההיברידית הקלה מסייעת בעיקר בהפעלת מערכת עצור/סע חלקה יותר ובהפחתת עומס על המנוע בסל”ד נמוך.

Recharge T8: כאן הסיפור שונה לחלוטין.

עם 455 כ”ס, ה-T8 מהירה מאוד, אפילו ברמה של מכוניות ספורטיביות.

השילוב של מנוע בנזין חזק עם מנוע חשמלי המעניק דחיפה מיידית מהמקום (בזכות המומנט החשמלי הזמין מיד) יוצר תחושת תאוצה מרשימה.

תאוצות הביניים חזקות במיוחד.

בנהיגה רגילה, המערכת פועלת בצורה חלקה ומאפשרת נסיעה שקטה לחלוטין במצב חשמלי.

בעת הצורך בכוח, המנועים משתלבים במהירות, אם כי לעיתים השילוב מורגש קלות (קול המנוע נשמע בפתאומיות).

VI. טעינה (וולוו S60 Recharge T8): הסתמכות על AC ביתי

גרסת הפלאג-אין הייבריד של וולוו S60, ה-Recharge T8, דורשת טעינה קבועה על מנת לנצל את יתרונותיה ואת טווח הנסיעה החשמלי המשמעותי שלה.

חווית הטעינה שונה מזו של רכב חשמלי מלא (EV).

6.1. קצבי טעינה וזמנים

וולוו S60 T8 תומכת בטעינת AC (זרם חילופין) בלבד.

קצב טעינת ה-AC המקסימלי הוא בדרך כלל 3.7 קילוואט (KW).

זוהי מהירות טעינה סטנדרטית לרכב פלאג-אין הייבריד, אך איטית משמעותית מרכבים חשמליים מלאים רבים.

זמן טעינה טיפוסי בבית מעמדת טעינה ייעודית (Wallbox) בהספק 3.7 קילוואט, או אפילו משקע כוח רגיל (3.7 קילוואט) אם התשתית מתאימה, נע בין 5 ל-8 שעות לטעינה מלאה מ-0 ל-100%, תלוי בקיבולת הסוללה הספציפית (שעשויה להשתנות מעט בין שנות ייצור שונות, בדרך כלל סביב 11-18 קוט”ש בדגמים האחרונים).

חשוב להדגיש שוולוו S60 Recharge T8 אינה תומכת בטעינת DC (זרם ישר) מהירה.

זה אומר שלא תוכלו לטעון אותה בעמדות הטעינה המהירות המיועדות לרכבים חשמליים מלאים בפרק זמן קצר (20-30 דקות).

היא מתאימה בעיקר לטעינה בבית או בעבודה במשך שעות ארוכות.

6.2. חווית הטעינה בישראל

בישראל, חווית הטעינה של S60 T8 מתבססת ברובה על טעינה ביתית לילית.

העמדות הציבוריות המהירות אינן רלוונטיות עבורה.

ניתן להשתמש בעמדות טעינה ציבוריות AC רגילות (לרוב בהספק 22 קילוואט), אך הרכב עצמו ימשוך חשמל רק בקצב המקסימלי שלו (3.7 קילוואט).

הנוחות השימוש באפליקציות ניהול טעינה של היצרן (כמו אפליקציית Volvo Cars) לרוב טובה ומאפשרת ניטור סטטוס הטעינה, קביעת זמני טעינה (למשל לטעינה בזמן תעריפי חשמל נמוכים יותר), ובקרת אקלים מרחוק לפני הנסיעה.

בהשוואה למדינות אחרות עם תשתית טעינה ציבורית AC נרחבת יותר, חווית הטעינה הציבורית בישראל עבור רכב פלאג-אין כמו ה-S60 T8 מוגבלת יותר, אך כאמור, עיקר השימוש בטעינה אמור להיות בבית בכל מקרה כדי למצות את הפוטנציאל החשמלי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות מעל הכל, עם יכולות מפתיעות

וולוו S60 מתוכננת בראש ובראשונה להיות מכונית נוחה, בטוחה ונעימה לנסיעה יומיומית ובינעירונית.

היא מצטיינת בהיבטים אלו, אם כי היא פחות מתמקדת בהתנהגות כביש ספורטיבית קיצונית בהשוואה לחלק מהמתחרות הישירות שלה.

7.1. נוחות נסיעה ובידוד רעשים

נוחות הנסיעה ב-S60 טובה מאוד ברוב סוגי הדרכים.

מערכת המתלים מכוילת לספיגת מהמורות ובליטות בצורה יעילה, והרכב מרגיש מרוסן ונעים גם על אספלט משובש או בכניסה לעיר.

על כבישים מהירים, הנסיעה חלקה ונינוחה.

חשוב לציין שגודל החישוקים וסוג הצמיגים יכולים להשפיע על הנוחות – גרסאות עם חישוקים גדולים יותר וצמיגים בחתך נמוך יהיו פחות סופגות מהמורות.

רמת בידוד הרעשים בתא הנוסעים מרשימה.

רעשי מנוע נמוכים מאוד (ובגרסת ה-T8 אפס בנסיעה חשמלית), רעשי רוח כמעט ולא נשמעים גם במהירויות גבוהות, ורעשי כביש וצמיגים מבודדים היטב, למעט אולי על אספלט גס במיוחד.

התוצאה היא תא נוסעים שקט מאוד, המאפשר שיחה נינוחה או האזנה למוזיקה גם במהירויות גבוהות.

7.2. התנהגות דינמית והיגוי

התנהגות הכביש של ה-S60 בטוחה ויציבה, אך היא לא מיועדת לתת תחושה ספורטיבית מרגשת.

ההיגוי מדויק ובעל משקל נכון ברוב המצבים, אך הוא אינו מספק את כמות המשוב או הדיוק החדה שניתן למצוא בב.מ.וו סדרה 3, למשל.

הוא קל מספיק לתמרון בעיר, ומתקשח מעט במהירות גבוהה יותר.

אחיזת הכביש גבוהה, והרכב נשאר יציב ובטוח גם בעת כניסה מהירה לפניות או בשינויי כיוון חדים.

זוויות הגלגול מרוסנות היטב יחסית לרכב הנוטה לנוחות, ואין תחושה של נטיית יתר.

תחושת הבלמים טובה, עם עצמה מספקת ושליטה קלה על העוצמה.

בגרסת ה-T8, מערכת הרגנרציה (בלימת מנוע חשמלית לטעינת הסוללה) ניתנת לשליטה (בדגמים העדכניים לרוב על ידי מצבי נהיגה או אופציה ל”נהיגה בדוושה אחת”), ודורשת הסתגלות מסוימת לתחושת הדוושה המשתנה.

7.3. יציבות כיוונית וקלות תמרון

במהירויות גבוהות, ה-S60 מרגישה מושתלת ובטוחה על הכביש.

היציבות הכיוונית מצוינת, והיא שומרת על קו ישר בקלות גם בכבישים פתוחים או בתנאי רוח צד קלה.

קלות התמרון בעיר טובה יחסית לגודלה.

רדיוס הסיבוב אינו הקטן ביותר, אך ההיגוי הקל במהירויות נמוכות, בשילוב עם חיישני חניה ומצלמות (היקפיות בגרסאות בכירות), מקלים על חניה ותמרון במקומות צפופים.

היעדר “גיר” והעברת “הילוכים” מורגשת במיוחד בגרסת ה-T8 בעת נסיעה חשמלית או בתאוצה חזקה, שם העברת הכוח לינארית וחלקה לחלוטין, מה שתורם לתחושת עידון ויוקרה.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: פסגת הטכנולוגיה של וולוו

בטיחות היא שם המשחק בוולוו, ו-S60 היא דוגמה מובהקת לכך.

הרכב עוצב מראש עם דגש עצום על הגנה אקטיבית ופסיבית, ומצויד בחבילת מערכות סיוע לנהג (ADAS) מהמתקדמות בקטגוריה.

8.1. מבדקי בטיחות ובטיחות מבנית

וולוו S60 זכתה לציון המרבי של 5 כוכבים במבחני בטיחות הריסוק של Euro NCAP.

התוצאות היו מצוינות בכל הקטגוריות – הגנה על נוסעים מבוגרים, הגנה על ילדים, הגנה על הולכי רגל, ותפקוד מערכות סיוע לבטיחות (“מבדקי בטיחות”, “מבחני בטיחות”).

וולוו שמה דגש רב על בטיחות מבנית.

שלדת הרכב בנויה תוך שימוש נרחב בפלדה עתירת חוזק במקומות קריטיים, ליצירת “כלוב בטיחות” קשיח במיוחד המגן על הנוסעים במקרה של התנגשות.

קיימות כריות אוויר היקפיות, כולל כריות וילון ואפילו כרית אוויר להולכי רגל (בדגמים קודמים או בשווקים ספציפיים – יש לוודא זמינות בישראל).

8.2. מערכות ADAS (מערכות עזר לנהג)

וולוו S60 מגיעה כסטנדרט עם חבילה עשירה במיוחד של מערכות ADAS, גם ברמות הגימור הבסיסיות יותר המשווקות בישראל.

המערכות המרכזיות כוללות:

City Safety: מערכת בלימת חירום אוטונומית מתקדמת, מזהה הולכי רגל, רוכבי אופניים, ובעלי חיים גדולים, ופועלת גם בצמתים.

Adaptive Cruise Control: בקרת שיוט אדפטיבית השומרת על מרחק מהרכב מלפנים, כולל פונקציית עקוב-פקק.

Lane Keeping Aid: סיוע לשמירה על נתיב הנסיעה, מתקן בעדינות את ההיגוי למניעת סטייה.

Blind Spot Information System (BLIS): מערכת לניטור שטחים מתים, כולל התרעה על תנועה חוצה מאחור (Cross Traffic Alert).

Road Sign Information: זיהוי תמרורים והצגתם בלוח המחוונים.

מערכות אלו עשויות להיות משודרגות ברמות גימור גבוהות יותר או במסגרת חבילות אופציונליות, לדוגמה עם סיוע היגוי אקטיבי יותר (Pilot Assist – שילוב של בקרת שיוט אדפטיבית ושמירה על נתיב אקטיבית).

8.3. תפקוד מערכות ADAS בעולם האמיתי

תפקוד מערכות ה-ADAS של וולוו S60 בעולם האמיתי לרוב טוב ויעיל.

מערכת City Safety נחשבת לאחת הטובות בתעשייה ומוכיחה את יעילותה במניעת תאונות או הפחתת חומרתן.

בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה יחסית ואינה “עצבנית” מדי, אם כי לעיתים היא מגיבה מעט מאוחר לרכב שפורץ לנתיב.

מערכת שמירת הנתיב פועלת בעדינות ברוב המקרים, אך על כבישים עם סימוני נתיב דהויים או מרובים היא עשויה להתקשות.

חשוב לזכור שמערכות אלו הן סיוע לנהג ולא מחליפות את ערנותו ואחריותו.

קלות התפעול של המערכות הללו טובה יחסית, חלקן מופעלות אוטומטית, וחלקן נשלטות מכפתורים ייעודיים או דרך מסך המולטימדיה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): פרימיום שמגיע עם תג מחיר תואם

וולוו S60 היא מכונית פרימיום, וזה מתבטא כמובן ב”מחיר” שלה.

בשוק הישראלי נכון לאפריל 2025, “כמה עולה” וולוו S60 תלוי משמעותית ב”רמת גימור” וביחידת ההנעה הנבחרת (B5 או Recharge T8), כמו גם במבצעים או תנאי יבוא ספציפיים.

9.1. טווח מחיר ומחירון

טווח “מחיר” וולוו S60 בישראל לרוב מתחיל באזור ה-250,000-280,000 ש”ח לגרסאות ה-B5 ההתחלתיות.

גרסאות ה-Recharge T8 הפלאג-אין הייבריד, הנהנות מהטבת מס משמעותית (מס קניה מופחת), לרוב מתחילות באזור ה-280,000-300,000 ש”ח, ועלולות לטפס בקלות מעל 350,000 ש”ח ואף יותר ברמות הגימור הבכירות והמאובזרות ביותר.

יש לעקוב אחר “מחירון” רשמי של היבואן או מחירוני רכב מוכרים אחרים כדי לקבל את המחירים העדכניים ביותר, שכן אלו נוטים להשתנות בהתאם למלאי, שערי חליפין ושינויים במיסוי.

9.2. רמות גימור עיקריות בישראל

וולוו S60 משווקת בישראל במספר “רמות גימור” עיקריות, לרוב תחת שמות כמו Core, Plus, Ultimate (או שמות מקבילים כמו Momentum, Inscription, R-Design בדגמים משנים קודמות).

ההבדלים המרכזיים ביניהן באים לידי ביטוי בעיקר ב”אבזור” נוחות ובטיחות:

Core/Momentum: רמת הגימור ההתחלתית.

כוללת בדרך כלל את חבילת הבטיחות המלאה כסטנדרט (זהו יתרון גדול של וולוו), מערכת מולטימדיה בסיסית יחסית (במונחים של תוכנה, לא גודל מסך), מושבים ידניים למחצה או חשמליים בסיסיים, חישוקי גלגלים קטנים יותר, וריפוד בד/עור מלאכותי.

Plus/Inscription: רמת גימור אמצעית/בכירה יותר.

מוסיפה פריטי אבזור כמו ריפוד עור מלא, מושבים חשמליים מלאים עם זיכרונות, חימום מושבים, מערכת שמע משודרגת, חישוקי גלגלים גדולים יותר, מצלמות חניה היקפיות (360), גימורים פנימיים יוקרתיים יותר (עץ/אלומיניום).

Ultimate/R-Design: רמת הגימור הבכירה או הספורטיבית יותר.

כוללת לרוב את כל האבזור מהרמות הנמוכות, בתוספת פריטים כמו אוורור מושבים, גג פנורמי, תצוגה עילית (HUD), מערכת שמע יוקרתית במיוחד (Bowers & Wilkins), חבילות אבזור בטיחות מתקדמות יותר (כמו Pilot Assist), וחישוקים גדולים במיוחד.

גרסאות R-Design מוסיפות גם מאפיינים עיצוביים ספורטיביים מבחוץ ומבפנים וכיול מתלים קשיח יותר.

9.3. אחריות ועלויות תחזוקה

תנאי האחריות המלאה לוולוו S60 בישראל עומדים לרוב על 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).

לגרסאות הפלאג-אין הייבריד (Recharge T8), קיימת אחריות נפרדת על הסוללה, שהיא משמעותית ארוכה יותר – לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ (המוקדם מביניהם), בהתאם לדרישות החוק והיצרן.

עלויות התחזוקה הצפויות לרכב פרימיום כמו וולוו S60 לרוב גבוהות יותר מאשר רכב עממי.

עלויות טיפולים תקופתיים, חלפים, ועבודה במוסך מורשה גבוהות יחסית.

שווי השימוש (ירידת הערך) של רכבי פרימיום נוטה להיות מהיר יותר בשנים הראשונות בהשוואה לרכבים עממיים מבוקשים.

עם זאת, רכבי פלאג-אין הייבריד נהנים לעיתים משווי שימוש מעט טוב יותר עקב המודעות הגוברת ליעילות אנרגטית ומיסוי נמוך יותר.

בנושא “תקלות” ו-“בעיות”, וולוו נחשבת ליצרן אמין יחסית.

אין דפוסי “תקלות” ספציפיות ונפוצות הידועות באופן גורף בדגם זה לעומת “בהשוואה” לדגמים אחרים, אך כמו כל רכב מודרני עמוס טכנולוגיה, ייתכנו לעיתים “בעיות” קטנות במערכות אלקטרוניקה או תוכנה, שבדרך כלל מטופלות במסגרת האחריות.

חשיבות האחריות במקרה של “תקלות” פוטנציאליות משמעותית, במיוחד עם רכיבים יקרים כמו סוללה או מערכות היברידיות/ADAS מורכבות.

X. יתרונות: למה לבחור בוולוו S60?

להלן מספר יתרונות מרכזיים של וולוו S60, ההופכים אותה לאופציה אטרקטיבית בקטגוריה שלה:

  • בטיחות ללא פשרות: זהו אולי היתרון הגדול ביותר של ה-S60, ואף של וולוו כמותג בכלל. חבילת הבטיחות האקטיבית העשירה כסטנדרט, יחד עם בטיחות מבנית גבוהה וציון 5 כוכבים במבחני ריסוק, מעניקים שקט נפשי עצום לנהג ונוסעיו. ה-S60 נמצאת בפסגת הבטיחות בקטגוריה.
  • עיצוב סקנדינבי אלגנטי וייחודי: בניגוד למתחרות הגרמניות שנראות לעיתים דומות זו לזו, ה-S60 מציגה קו עיצובי נקי, אלגנטי ומאופק שמבדל אותה. היא נראית יוקרתית מבלי להיות מתאמצת, מבפנים ומבחוץ.
  • נוחות נסיעה גבוהה ובידוד רעשים מצוין: ה-S60 מכוילת לנוחות, והיא סופגת מהמורות ביעילות ומבודדת היטב רעשי כביש ורוח. זה הופך אותה למכונית מצוינת לנסיעות ארוכות ולשיוט נינוח.
  • איכות חומרים והרכבה בתא הנוסעים: תא הנוסעים בנוי היטב, החומרים בחלקים הנראים והנגישים נעימים למגע ואיכותיים, והאווירה הכללית יוקרתית ושלווה.
  • ביצועים מרשימים (בגרסת ה-T8): גרסת הפלאג-אין הייבריד Recharge T8 מציעה ביצועים עוצמתיים במיוחד, המאפשרים תאוצות מהירות מאוד ומרשימות. היא מהירה יותר מרוב מתחרותיה הישירות בגרסאות דומות.
  • פוטנציאל ליעילות וחיסכון בדלק (בגרסת ה-T8 עם טעינה סדירה): נהגים שמטעינים באופן קבוע ונוסעים בעיקר למרחקים קצרים יוכלו ליהנות מ”צריכת דלק” אפסית ברוב נסיעותיהם ולחסוך משמעותית בעלויות התפעול בהשוואה לרכבי בנזין או דיזל.
  • מושבים נוחים במיוחד: וולוו ידועה בנוחות המושבים שלה, וגם ב-S60 הם מספקים תמיכה ונוחות מצוינים, התורמים משמעותית לחווית הנסיעה הכוללת, במיוחד במסלולים ארוכים.

XI. חסרונות: איפה ה-S60 פחות מצטיינת?

לצד היתרונות הרבים, לוולוו S60 יש גם כמה נקודות חולשה או פשרות שכדאי להיות מודעים אליהן:

  • מרווח מוגבל יחסית במושב האחורי: למרות שהיא סדאן גדולה, המרווח לרגליים ולראש במושב האחורי אינו הטוב ביותר בקטגוריה, במיוחד בהשוואה לחלק מהמתחרות. הנוסע האמצעי יסבול מתעלת הינע גדולה ומושב פחות נוח.
  • הנדסת אנוש המבוססת בעיקר על מסך מגע: ההסתמכות הכבדה על מסך המולטימדיה לשליטה על פונקציות רבות, כולל בקרת האקלים, דורשת הסתגלות ועשויה להסיח את הדעת מהכביש בהשוואה לכפתורים פיזיים.
  • נפח תא מטען מוגבל (במיוחד ב-PHEV): נפח תא המטען אינו הגדול ביותר בקטגוריה, ובגרסת הפלאג-אין הייבריד הוא מצטמצם אף יותר, מה שעשוי להיות בעייתי עבור משפחות גדולות או נסיעות עם הרבה מטען.
  • היעדר טעינת DC מהירה בגרסת ה-PHEV: גרסת ה-Recharge T8 אינה תומכת בטעינה מהירה בזרם ישר, מה שמגביל את גמישות הטעינה ומחייב הסתמכות כמעט מוחלטת על טעינת AC איטית יותר, בעיקר בבית.
  • לא המכונית הדינמית או הספורטיבית ביותר בקטגוריה: למרות שהיא בטוחה ויציבה, ה-S60 אינה מציעה את אותה חווית נהיגה מעורבת וספורטיבית שניתן למצוא אצל חלק מהמתחרות הגרמניות, ששמו דגש רב יותר על היגוי מדויק וחד או התנהגות שלדה אגרסיבית.
  • עלויות אחזקה ושווי שימוש (כמו בכל רכב פרימיום): עלויות טיפולים וחלפים גבוהות יחסית, ושווי השימוש עלול להיות מהיר בשנים הראשונות, כפי שמקובל בסגמנט הפרימיום. ייתכנו “בעיות” או “תקלות” אופייניות לרכב מודרני, אך אלו לרוב מטופלות במסגרת האחריות.

XII. וולוו S60 בהשוואה למתחרות: הדגש הסקנדינבי

כאשר בוחנים את וולוו S60 “בהשוואה” למתחרות העיקריות שלה בשוק הישראלי – ב.מ.וו סדרה 3, אאודי A4, ומרצדס בנץ C קלאס – מתגלה תמונה ברורה של מיצוב שונה במקצת.

בעוד המתחרות הגרמניות נוטות להתמקד יותר בספורטיביות (סדרה 3), טכנולוגיה מתקדמת ואיכות פנים מוקפדת (A4) או יוקרה ונוחות מקסימלית (C קלאס), ה-S60 מציעה גישה אחרת.

היא אינה מנסה להיות הספורטיבית ביותר או המפוארת ביותר במובן הקלאסי.

במקום זאת, וולוו S60 שמה דגש עצום על בטיחות – היא לרוב מובילה את הקטגוריה מבחינת אבזור בטיחות אקטיבי כסטנדרט ומבדקי ריסוק.

היא מציעה נוחות נסיעה ברמה גבוהה מאוד ובידוד רעשים מצוין, מה שהופך אותה לשותפה מצוינת לנסיעות ארוכות ושיוט רגוע.

העיצוב שלה, הן מבפנים והן מבחוץ, אלגנטי, נקי ומודרני, ומציע אלטרנטיבה מרעננת למראה השמרני או האגרסיבי של המתחרות.

בתחום יחידות ההנעה, גרסת הפלאג-אין הייבריד Recharge T8 של ה-S60 מציעה שילוב ייחודי של ביצועים עוצמתיים במיוחד (שעולים על רוב המתחרות בגרסאות דומות) יחד עם פוטנציאל לחיסכון משמעותי ב”צריכת דלק” בעת שימוש סדיר בטעינה.

עם זאת, היא מפגרת מאחור באספקטים מסוימים כמו מרווח במושב האחורי או נפח תא מטען (במיוחד בגרסת הפלאג-אין), והנדסת האנוש המבוססת על מסך מגע אינה אידיאלית לכל אחד.

גם “צריכת הדלק” בגרסת הבנזין הבסיסית אינה פורצת דרך.

בסופו של דבר, ה-S60 היא אופציה מצוינת עבור מי ששם בראש סדר העדיפויות בטיחות, נוחות, עיצוב ייחודי, ואת היכולות (והפוטנציאל לחיסכון) של מערכת פלאג-אין הייבריד מתקדמת, ופחות מחפש את הקצה הספורטיבי או את היוקרה המסורתית שמציעות המתחרות הגרמניות.

XIII. סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות וולוו S60?

וולוו S60 היא סדאן פרימיום מרשימה המציעה חבילה אטרקטיבית ביותר, במיוחד עבור קהל יעד ספציפי בשוק הישראלי.

היא מצטיינת בתחומי הבטיחות, נוחות הנסיעה, איכות הפנים, והעיצוב המאופק והאלגנטי.

גרסת הפלאג-אין הייבריד, Recharge T8, מציעה ביצועים מדהימים ופוטנציאל אמיתי לחיסכון ב”צריכת דלק” למי שיכול לטעון אותה באופן קבוע.

בהשוואה למתחרותיה הגרמניות, היא מציגה אלטרנטיבה שונה ושקטה יותר, פחות אגרסיבית ויותר ממוקדת בבטיחות ורווחת הנוסעים.

היא פונה למי שמחפש רכב בטוח להפליא, נעים מאוד לשהות ולנסוע בו, ועם אמירה עיצובית שונה.

עם זאת, יש לזכור את נקודות התורפה: המרווח המוגבל יחסית מאחור, תא המטען שאינו ענק, וההסתמכות על מסך מגע לשליטה.

גרסת ה-T8, על אף יתרונותיה, מוגבלת לטעינת AC בלבד, ו-“צריכת הדלק” שלה עלולה להיות גבוהה ללא טעינה סדירה.

אז, “האם כדאי לקנות” וולוו S60? התשובה תלויה בצרכים ובסדרי העדיפויות שלכם.

כן, כדאי לקנות וולוו S60 אם:

  • בטיחות היא בראש סדר העדיפויות שלכם, ואתם מחפשים את הטוב ביותר בתחום זה.
  • אתם מעריכים נוחות נסיעה גבוהה ובידוד רעשים מצוין, ומבלים זמן רב בנסיעות בינעירוניות.
  • אתם אוהבים את העיצוב הסקנדינבי המאופק והאלגנטי ומחפשים רכב פרימיום שונה.
  • אתם שוקלים את גרסת הפלאג-אין הייבריד (T8) ויכולים לטעון אותה בבית או בעבודה באופן קבוע כדי לנצל את הטווח החשמלי וליהנות מביצועים עוצמתיים וחיסכון ב”צריכת דלק”.

פחות כדאי לקנות וולוו S60 אם:

  • אתם זקוקים למרווח מקסימלי במושב האחורי או לתא מטען גדול במיוחד באופן קבוע.
  • אתם מעדיפים חווית נהיגה ספורטיבית ומתגמלת במיוחד, עם היגוי חד ודינמיות גבוהה.
  • אתם לא מתחברים להנדסת אנוש מבוססת מסך מגע בלבד.
  • אתם שוקלים את גרסת ה-T8 אך אין לכם אפשרות נוחה לטעון אותה באופן קבוע.

המלצה סופית מנומקת: וולוו S60 היא סדאן פרימיום איכותית, בטוחה ונעימה מאוד, המציעה אלטרנטיבה ייחודית וראויה למתחרות הגרמניות.

גרסת ה-Recharge T8 במיוחד, עם שילוב הבטיחות, הנוחות, הביצועים המרשימים והפוטנציאל ליעילות אנרגטית, היא אופציה מצוינת עבור משפחות או אנשי עסקים שמבלים זמן רב ברכב ורוצים רכב בטוח, יוקרתי וידידותי לסביבה (בתנאי שמקפידים על טעינה).

למי שמעדיף נוחות ובטיחות על פני דינמיות ספורטיבית, ואינו זקוק למרווח מקסימלי מאחור, ה-S60 בהחלט “כדאי לקנות” ויכולה להיות הבחירה הנכונה.

איך לפתוח שער חשמלי בלי שלט – מדריך מפתיע

אם אתה קורא את השורות האלה, כנראה שהשלט של השער החשמלי שלך נעלם, התקלקל או החלטת סוף סוף לשבור את המעגל האכזרי הזה של “איפה שמתי את השלט לעזאזל?!”. ברוך הבא למאמר שייתן לך את כל האפשרויות לפתוח שער חשמלי גם כשאין שלט בסביבה — ולא, זה לא כרוך בטיפוס מעל הגדר. מה שתקבל פה הוא מדריך מקצועי, מעשי ובלי קשקושים מיותרים. נצלול פנימה לכל האפשרויות, הטכנולוגיות, הפתרונות היצירתיים וכן — אולי גם כאלה שיגרמו לך להרגיש קצת כאילו אתה גאון טכנולוגי קטן.

מה קורה כשהשלט אבד או פשוט הפסיק לשתף פעולה?

רוב השערים החשמליים משתמשים בטכנולוגיה די פשוטה — מקלט שקולט קוד מהשלט, פותח או סוגר את השער ושלום על ישראל. הבעיה? ברגע שאין שלט, אתה תקוע מול גוש מתכת עצום שאתה לא בדיוק יכול להתווכח איתו. לפני שאנחנו קופצים לפתרונות, בוא נבין קצת איך כל העסק הזה עובד.

תשתית השער: ממה הוא באמת מורכב?

  • מנוע חשמלי: המוח והשרירים של המערכת
  • בקר שליטה: המערכת שמקבלת “הוראות” מהשלט
  • מקלט RF: הקולט את האות מהשלט
  • חיישני בטיחות: מונעים מהשער להיסגר על מדיח הכלים שלך שיצא לטיול בשבת

עכשיו כשהבסיס ברור, הגיע הזמן לפתרונות. מוכנים? זה הולך לשנות לכם את היחסים עם השער שלכם.

5 פתרונות שחייבים להכיר – איך תפתח שער חשמלי בלי שלט

1. פתיחה דרך הסמארטפון – ולמה זה בעצם הפתרון הכי חכם?

כיום, יש לא מעט מערכות שמאפשרות לפתוח את השער באמצעות אפליקציה בסמארטפון. כל מה שצריך זה לחבר מודול Wi-Fi או Bluetooth לבקר של השער.

  • יתרון עצום: אף פעם לא תאבד את הסמארטפון שלך כמו שאתה מאבד שלטים.
  • ניתן לקבוע משתמשים מורשים — סוף סוף תפתור את בעיית ה”שכן שתמיד צריך ממך שלט נוסף”.
  • יכולת ניטור — תוכל לדעת מתי ומי פתח את השער.

אין לך מערכת כזו עדיין? שווה לחשוב על זה. מדובר בפתרון שמתאים כמעט לכל שער חשמלי, ורוב ההתקנה לוקחת פחות משעה.

2. התקנת מקודד קיר – תן לקוד לפתוח לך דלתות

מקודד קיר (Keypad) הוא לוח מקשים שממוקם על הקיר סמוך לשער. מזינים קוד סודי — והשער נפתח. פשוט, אלגנטי ונשמע כמו ג’יימס בונד.

  • אין צורך בסמארטפון או שלט
  • בטיחותי בזכות קוד משתנה (ברוב הדגמים)
  • מומלץ לשנות קוד כל כמה חודשים, ולזכור אותו… כן, זה חשוב 😉

3. זמזם אינטרקום – גישה בקליק אחד מהטלפון הנייח

מערכות אינטרקום מתקדמות מאפשרות פתיחת שער באמצעות לחיצת כפתור מהבית. כוללות קודן, מצלמה, ואפילו חיבור לסמארטפון. הדור הבא של “זה יוסי מלמעלה, תפתח לי?”.

4. חיבור ל”זמן אמת”: כפתור לחיץ ליד הבית או הרכב

פתרון פשוט שנמצא בבתים פרטיים: כפתור לחיץ קווי שמותקן בגדר, בתוך הבית או אפילו בצד הפנימי של קיר/עמוד בגינה. לוחצים וזהו. מתאים במיוחד למי שיש גישה קבועה לשטח.

5. גיבוי מכני – הידני שיציל אותך כשאין חשמל

כל מנוע שער מספק אופציה לפתיחה ידנית במקרה של הפסקת חשמל או תקלה. לרוב זה מפתח ברגים או מנגנון שצריך לפתוח מבפנים, אז שים את זה במקום שקל למצוא (ולא בקופסת הכלים עם ברגים מ-1998).


שאלות נפוצות שאתה כנראה שואל את עצמך עכשיו

  1. האם אפשר לעקוף מערכת שער בקלות?
    לא. רוב המערכות מאוד מאובטחות. אם אתה לא הבעלים (או מורשה), אל תנסה — זה לא רק לא חוקי, אלא גם מסוכן.
  2. האם אפליקציה בטוחה לשימוש?
    בהחלט. כל עוד אתה מוריד את האפליקציה הייעודית מהיצרן, ולא אפליקציה מאפלה סינית מוזרה.
  3. כמה עולה להתקין מערכת פתיחה דרך טלפון?
    תלוי במותג, אבל טווח מחירים נע בין 300 ל-700 ש”ח למודול בסיסי.
  4. מה קורה אם אין לי קליטה Wi-Fi ליד השער?
    שווה לשקול פתרון מבוסס Bluetooth או להתקין מגבר Wi-Fi עם אנטנה חיצונית.
  5. אפשר לשלב כמה פתחים ביחד? כמו שער וחנייה?
    כן. מרבית המערכות המודרניות תומכות במספר “ערוצים”, שתוכל לתפעל עם אפליקציה אחת או קודן אחד.

ולמה לא ללכת דווקא על שלט חדש?

אפשר, בהחלט. אבל זה כבר לא הכי נוח. היום שולטים דרך הטלפון, מקבלים התראות, נותנים הרשאות זמניות למנקה או לחבר שבא לבקש סוכר… בקיצור, הזמן לזנוח את השלט הגיע. פתיחת שער היא כבר לא רק פעולה, היא חלק מחוויית חיים חכמה יותר.

מי צריך שלט כשאפשר להפעיל שער כמו באפליקציה של ספוטיפיי?

השלט עשה את שלו. הוא היה גיבור תקופה, אין ספק. אבל היום, עם כל הפתרונות שהצגנו כאן, אפשר להגיד בביטחון ששלט הוא לא הפתרון היחיד — ובטח שלא הכי נוח.

הבשורה האמיתית? הפתיחה יכולה להיות הרבה יותר חכמה

לסיכום, פתיחת שער חשמלי בלי שלט זו לא משימה בלתי אפשרית — רחוק מזה. עם קצת תעוזה, מינימום השקעה וחיבור לטכנולוגיה העכשווית, תוכל להפוך את הפתיחה לחוויה שמצד אחד תיתן תחושת שליטה, ומצד שני תעבוד חלק בכל פעם מחדש.

וגם — בוא נודה בזה — אין כמו הרגע הזה שאתה פותח את השער עם הסמארטפון והשוטף מכוניות ממול מסתכל עליך כאילו אתה גאון סודי של נאס”א.

טויוטה יאריס קרוס או רנו קפצ’ור

אז הגיע הרגע.
אתם מחפשים רכב חדש.
קרוסאובר קטן, אבל לא קטן מדי.
משהו שיתאים לעיר אבל גם ירגיש בנוח בכביש הפתוח.
יש כל כך הרבה אופציות בשוק.
שתיים מהבולטות והפופולריות ביותר בקטגוריה הזו הן הטויוטה יאריס קרוס והרנו קפצ’ור.
שתיהן מציעות שילוב של גובה, פרקטיות וסטייל.
אבל מה ההבדל ביניהן באמת?
ובעיקר, במה כדאי לבחור?
אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר בבלגן.
זו השוואה עניינית ומפורטת שתעזור לכם להחליט על מה ללכת.

הכירו את המתמודדים: יאריס קרוס מול קפצ’ור

קטגוריית הקרוסאוברים העירוניים (או B-SUV בשפה המקצועית) הפכה בשנים האחרונות לזירת קרב לוהטת. כמעט כל יצרן רכב עם קצת כבוד עצמי השיק נציג משלו. הטויוטה יאריס קרוס והרנו קפצ’ור הן שתיים מהשחקניות המרכזיות בזירה הזו, ואין פלא שהרבה רוכשים פוטנציאליים מוצאים את עצמם מתלבטים ביניהן. שתיהן מציעות מראה גבוה יותר ממע וונית, תנוחת ישיבה טובה יותר ומימדים שעדיין נוחים לתנועה בעיר. אבל למרות שהן באותה קטגוריה, הן שונות למדי באופי שלהן.

עיצוב ורושם ראשוני – מי יסובב יותר ראשים?

ההחלטה הראשונה ברכישת רכב היא לרוב ויזואלית. אתם מסתכלים על הרכב, ומרגישים משהו. יש חיבור או שאין.

מבחוץ: הסטייל והשפה העיצובית

טויוטה יאריס קרוס: היא מבוססת על הפלטפורמה של היאריס הסופר-פופולרית, אבל קיבלה זריקת הגבהה ועיצוב משלה. היא נראית קצת יותר קשוחה, עם כנפיים נפוחות קלות וגריל גדול. היא נראית מודרנית, אולי קצת פחות “הרפתקנית” ויותר שמרנית מהקפצ’ור, אבל עדיין נאה ומעבירה תחושת יציבות ובטיחות. היא נראית בדיוק כמו שטויוטה צריכה להיראות – עניינית ורצינית.

רנו קפצ’ור: לעומתה, הרנו קפצ’ור תמיד הייתה ידועה בחוש הסטייל הצרפתי שלה. היא נועזת יותר מבחינה עיצובית, עם קווים זורמים ופנסי LED בצורת C שמקנים לה מראה מזוהה וייחודי. הגג הצף (האופציונלי בצבע שונה) מוסיף המון לאופי שלה. אם אתם מחפשים רכב עם נוכחות ושיק, הקפצ’ור כנראה תמשוך אתכם יותר. היא נראית יותר “כיפית” ופחות “מחויטת”.

השוואה: אם אתם בעניין של מראה אלגנטי ושמרני יותר, הטויוטה עושה את העבודה. אם אתם מחפשים משהו שיבלוט ועם טוויסט עיצובי, הקפצ’ור היא כנראה מה שעדיף עבורכם מבחינת מראה חיצוני.

מבפנים: תא הנוסעים והאווירה

טויוטה יאריס קרוס: תא הנוסעים ביאריס קרוס פרקטי ופונקציונלי. העיצוב נקי ואינטואיטיבי. הפלסטיקה לרוב קשיחה יותר מאשר בקפצ’ור, אבל איכות ההרכבה מצוינת ומרגישה שהכל יישאר במקומו גם אחרי שנים של שימוש. המסך המרכזי ממוקם גבוה וקל לשימוש. התחושה הכללית היא של רכב שמתוכנן להיות עמיד ונוח לתפעול ביום יום, בלי יותר מדי גימיקים.

רנו קפצ’ור: בתא הנוסעים, הקפצ’ור מציגה עיצוב מודרני יותר ולעיתים גם חומרים רכים ונעימים יותר למגע (תלוי רמת גימור). המסך המרכזי (בגרסאות הגבוהות) גדול וממוקם אנכית כמו טאבלט, מה שנותן תחושה עשירה יותר. יש יותר אפשרויות התאמה אישית ופתרונות אחסון יצירתיים. האווירה בתא הנוסעים מרגישה יותר “היי-טקית” וקצת יותר מפנקת.

השוואה: מי שמעדיף עמידות, פשטות ופונקציונליות יתחבר יותר ליאריס קרוס. מי שרוצה תחושה מודרנית יותר, חומרים נעימים יותר (בחלקם) ועיצוב פנים נועז יותר, הרנו קפצ’ור תהיה עדיפה. בואו נגיד את זה ככה: תא הנוסעים של הטויוטה מרגיש כמו נעלי עבודה נוחות, זה של הרנו מרגיש כמו נעלי סניקרס אופנתיות. שתיהן טובות, אבל למטרות שונות.

מרחב ופרקטיות – כמה שקיות סופר נכנסות בתא המטען?

רכב קרוסאובר קטן אמור להיות פתרון נהדר לחיים האמיתיים: מספיק קומפקטי לעיר, מספיק גבוה כדי לא להיתקע על כל מדרכה, ומספיק מרווח לנוסעים ולציוד.

מרחב פנימי: נוחות לנוסעים

טויוטה יאריס קרוס: מקדימה, המרחב ביאריס קרוס טוב לשני מבוגרים. תנוחת הישיבה גבוהה ונוחה. מאחור, המצב קצת פחות מזהיר. המרחב לרגליים ולראש מתאים יותר לילדים או מבוגרים בגובה ממוצע לנסיעות קצרות. שלושה מבוגרים מאחור יהיה צפוף מאוד. בקיצור, נסיעה יומיומית לעבודה או לסידורים – אחלה. נסיעה משפחתית ארוכה עם מתבגרים מאחור – אולי פחות.

רנו קפצ’ור: הקפצ’ור מציעה בדרך כלל מרחב פנימי נדיב יותר, במיוחד מאחור. יש יותר מקום לרגליים, וגם לראש (למרות שזה תלוי קצת בצורת הגג). לרוב קל יותר להכניס ולהוציא ילדים ממושבי בטיחות, ושני מבוגרים יכולים לשבת מאחור בנוחות יחסית בנסיעות קצרות עד בינוניות. בגרסאות מסוימות של הקפצ’ור יש גם אפשרות להזזת הספסל האחורי קדימה ואחורה, מה שמאפשר גמישות בין מרחב לנוסעים למרחב מטען. פיצ’ר גאוני וסופר פרקטי!

השוואה: אם יש לכם ילדים גדולים יותר או שאתם מרבים להסיע מבוגרים מאחור, הרנו קפצ’ור כנראה תהיה עדיפה מבחינת מרחב פנימי וגמישות. אם אתם נוסעים לרוב לבד או בזוג, או עם ילדים קטנים, גם היאריס קרוס תספיק.

תא מטען: המבחן האמיתי של המשפחה

טויוטה יאריס קרוס: נפח תא המטען ביאריס קרוס ההיברידית הוא בסביבות 397 ליטרים (משתנה מעט בין גרסאות הנעה קדמית לכפולה, אבל בארץ לרוב רלוונטי ההנעה הקדמית). זה נפח סביר לקטגוריה, שיכול להכיל קניות שבועיות או מזוודה בינונית וטרולי. יש גם רצפה כפולה בגרסאות מסוימות, שזה תמיד בונוס לאחסון דברים קטנים הרחק מהעין.

רנו קפצ’ור: כאן הקפצ’ור לוקחת בגדול, בזכות הספסל האחורי שניתן להזיז. במיקום הכי קדמי (על חשבון מרחב הרגליים מאחור), נפח תא המטען יכול להגיע לכמעט 536 ליטרים! גם במיקום האחורי הרגיל, הנפח עדיין גדול יותר משל היאריס קרוס (סביב 422 ליטר). זה יתרון משמעותי למשפחות שצריכות להכניס עגלה, אוהל קטן או סתם ערימה גדולה של שקיות סופר אחרי שנסעתם לקנות במבצע.

השוואה: אם תא מטען גדול וגמישות הם בראש סדר העדיפויות שלכם, הרנו קפצ’ור עדיפה באופן מובהק על הטויוטה יאריס קרוס. אם אתם לא זקוקים לנפח מקסימלי כל הזמן ומשתמשים בתא המטען לנסיעות יומיומיות ופעם ב… טיול קצר, גם היאריס קרוס תהיה מספיקה.

חווית נהיגה – איך מרגישים מאחורי ההגה?

אחרי המראה והמרחב, מגיע הדבר החשוב באמת: איך הרכב מרגיש כשנוהגים בו?

נהיגה בעיר: תמרון וחניה

טויוטה יאריס קרוס: בגלל שהיא מבוססת על היאריס, היאריס קרוס מרגישה זריזה וקלה לתמרון בעיר. ההגה שלה קל, רדיוס הסיבוב קטן יחסית, והיא נכנסת לחניות בקלות. מערכת ההנעה ההיברידית מצטיינת בנהיגה עירונית – המעבר בין מנוע הבנזין לחשמל חלק מאוד, והיא שקטה ונעימה בפקקים ובמהירויות נמוכות. גם צריכת הדלק בעיר מצוינת. היא עדיפה למי שחי ונושם את העיר.

רנו קפצ’ור: הקפצ’ור גם היא נוחה וקלה לנהיגה בעיר, אך אולי קצת פחות “שובבה” מהיאריס קרוס. ההגה קצת פחות ישיר, אבל עדיין קל. הנוחות בנסיעה איטית טובה, והיא מטפלת בסדקים ובמפגעים של הכביש העירוני בצורה טובה. מנועי הבנזין (ולא היברידי, להבדיל מהטויוטה) יכולים להיות קצת יותר רועשים בהאצות חזקות, אבל זה לא משהו דרמטי.

השוואה: לנהיגה עירונית טהורה, הטויוטה יאריס קרוס עם המערכת ההיברידית שלה עדיפה בזכות השקט, החלקות וצריכת הדלק הנמוכה. הקפצ’ור עדיין מצוינת בעיר, אבל פחות מרשימה בתחום זה ספציפית.

נהיגה מחוץ לעיר: נוחות ויציבות

טויוטה יאריס קרוס: מחוץ לעיר, במהירויות גבוהות יותר, היאריס קרוס פחות מרשימה מהקפצ’ור. המנוע ההיברידי יכול להיות רועש תחת עומס (למשל בעליות או עקיפות), והבידוד מרעשי רוח וכביש פחות טוב. היא מרגישה קצת יותר עצבנית על כביש גלי או לא אחיד. היא בסדר גמור לנסיעות בינעירוניות רגועות, אבל פחות מזמינה לנהיגה ארוכה או דינמית.

רנו קפצ’ור: הרנו קפצ’ור מרגישה יציבה ונטועה יותר מחוץ לעיר. נוחות הנסיעה בדרך כלל טובה יותר, היא סופגת מהמורות ביעילות, ובידוד הרעשים טוב יותר. מנועי הבנזין שלה מציעים ביצועים טובים יחסית, במיוחד מנועי ה-1.3 ליטר הטורבו החזקים יותר. היא פחות חסכונית מהיאריס קרוס ההיברידית, אבל מספקת חווית נהיגה נינוחה ונעימה יותר במהירויות גבוהות.

השוואה: אם רוב הנסיעות שלכם הן בינעירוניות וארוכות, הרנו קפצ’ור כנראה תהיה עדיפה ותספק נוחות ויציבות טובות יותר. היאריס קרוס טובה יותר כרכב לחיים אורבניים עם יציאות ספורדיות מהעיר.

מנועים וביצועים – היברידי או בנזין?

זהו אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין שני הדגמים, לפחות בגרסאות הפופולריות בישראל.

טויוטה יאריס קרוס: הכוח של ההיברידי

בישראל, רוב הגרסאות של היאריס קרוס נמכרות עם יחידת הנעה היברידית. זו אותה יחידה מוכרת ואמינה של טויוטה, המשלבת מנוע בנזין 1.5 ליטר עם מנוע חשמלי. התפוקה המשולבת היא סביב 116 כ”ס. היתרון העצום של המערכת הזו הוא צריכת דלק פנטסטית, במיוחד בנהיגה עירונית (אפשר בקלות להגיע ל-20 ק”מ לליטר ויותר). הביצועים לא ספורטיביים בשום צורה, והמנוע יכול להיות כאמור רועש בהאצות חזקות. אבל למי שמעדיף חיסכון ונוחות בנהיגה רגועה, זו בחירה מצוינת. יש גם גרסת הנעה כפולה (לא בהכרח היברידית), אבל היא פחות נפוצה.

רנו קפצ’ור: מגוון אפשרויות

הרנו קפצ’ור מוצעת עם מגוון מנועי בנזין טורבו. המנוע הפופולרי והמומלץ ביותר הוא ה-1.3 ליטר טורבו (בדרך כלל 140 או 157 כ”ס, תלוי גרסה). יש לו כוח זמין הרבה יותר מהיאריס קרוס ההיברידית, במיוחד בסל”ד נמוך, והוא מספק ביצועים טובים יותר ונעימים יותר לנהיגה מחוץ לעיר. צריכת הדלק טובה לרכב בנזין טורבו, אבל לא מתקרבת לזו של ההיברידית (סביב 12-15 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת). יש גם גרסאות פלאג-אין היברידיות (PHEV) של הקפצ’ור, שהן חסכוניות אף יותר מהיאריס קרוס אם מטעינים אותן באופן קבוע, אבל גם יקרות משמעותית.

השוואה: אם חיסכון בדלק הוא הדבר החשוב ביותר עבורכם, במיוחד בנהיגה עירונית, הטויוטה יאריס קרוס ההיברידית עדיפה באופן מובהק. אם אתם מחפשים ביצועים טובים יותר, נסיעה שקטה יותר במהירויות גבוהות ומגוון אופציות (בנזין רגיל, PHEV), הרנו קפצ’ור מציעה יותר.

טכנולוגיה ובטיחות – הגאדג’טים והמלאכים השומרים

בעידן המודרני, רכב הוא לא רק מנוע וגלגלים. הוא גם מרכז מולטימדיה ומוקד של מערכות בטיחות מתקדמות.

מסכים וקישוריות: כמה מחוברים אתם?

טויוטה יאריס קרוס: המסך המרכזי סביר בגודלו ובאיכותו, ומציע קישוריות ל-Apple CarPlay ו-Android Auto (חשוב מאוד היום!). ממשק המשתמש של טויוטה פשוט ויעיל, לא הכי מודרני גרפית אבל עושה את העבודה. יש גם מסך קטן בלוח המחוונים שמספק מידע חשוב.

רנו קפצ’ור: ברמות גימור גבוהות, הקפצ’ור מציעה מסך מולטימדיה גדול ומרשים יותר (לרוב 9.3 אינץ’, אנכי) וגם לוח מחוונים דיגיטלי מלא. המערכות של רנו לרוב מציעות יותר אפשרויות התאמה אישית ונראות מודרנית יותר. גם כאן יש כמובן קישוריות לאפל וקארפליי ואנדרואיד אוטו. אם אתם חובבי גאדג’טים ומסכים גדולים, הקפצ’ור כנראה תקלע יותר לטעמכם.

השוואה: לקישוריות בסיסית ופונקציונליות – הטויוטה בסדר גמור. למערכות מולטימדיה עשירות יותר ויזואלית ועם יותר פיצ’רים, הרנו קפצ’ור עדיפה.

מערכות בטיחות: שקט נפשי בכביש

שני הדגמים מציעים מגוון מרשים של מערכות בטיחות אקטיביות כסטנדרט (בגרסאות המיובאות לישראל), ושתיהן קיבלו ציוני בטיחות גבוהים במבחני הריסוק (5 כוכבים ב-Euro NCAP).

  • בקרת שיוט אדפטיבית
  • מערכת שמירה על נתיב
  • בלימת חירום אוטונומית (כולל זיהוי הולכי רגל ודו גלגלי)
  • זיהוי תמרורים
  • ועוד…

ישנם הבדלים קטנים בין רמות הגימור השונות בשני הדגמים מבחינת הכללת מערכות נוספות (כמו ניטור שטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור), אבל באופן כללי שתיהן מספקות רמת בטיחות גבוהה וראויה לשבח. אין עדיפות מובהקת לאף אחת מהן בתחום הבטיחות האקטיבית ברמות הגימור המקבילות.

אמינות ותחזוקה – כיס עמוק או ראש שקט?

זוהי נקודה קריטית עבור הרבה רוכשים. רכב הוא הוצאה גדולה, ואף אחד לא רוצה להיתקע במוסך כל שני וחמישי או להוציא הון על טיפולים.

מוניטין של טויוטה

טויוטה נחשבת לאחד מיצרני הרכב האמינים ביותר בעולם, ובפרט מערכות ההנעה ההיברידיות שלה ידועות בעמידותן לאורך שנים רבות וקילומטרים רבים. בדרך כלל, עלויות התחזוקה השוטפות סבירות, וסחירות הרכב בשוק המשומשות גבוהה ושומרת על ערכה היטב. אם אתם מחפשים “ראש שקט” לטווח ארוך, טויוטה היא שם נרדף לאמינות.

מוניטין של רנו

מוניטין האמינות של רנו השתפר משמעותית בשנים האחרונות, והקפצ’ור נחשבת לרכב אמין למדי בקטגוריה שלה. יחד עם זאת, לטויוטה עדיין יתרון מובנה בכל מה שקשור למוניטין אמינות ארוכת טווח. עלויות הטיפולים עשויות להיות דומות, וגם הקפצ’ור שומרת על ערכה בשוק היד שנייה (אולי מעט פחות מהיאריס קרוס ההיברידית, תלוי ביקוש נקודתי).

השוואה: אם אמינות מוחלטת ושמירת ערך מרביים נמצאים בראש סדר העדיפויות, הטויוטה יאריס קרוס היא כנראה הבחירה ה”בטוחה” והעדיפה. זה לא אומר שהקפצ’ור אינה אמינה, אבל המוניטין ההיסטורי של טויוטה בתחום זה הוא נכס משמעותי.

בשורה התחתונה: אז במה כדאי לבחור?

אחרי כל ההשוואות האלה, הגיע הרגע לשאול את השאלה הגדולה: על מה ללכת? התשובה, כמו תמיד, תלויה בצרכים ובהעדפות האישיות שלכם. אין רכב שהוא “טוב” או “רע” באופן מוחלט, יש רכב שמתאים יותר לכם ורכב שמתאים פחות.

למי מתאימה הטויוטה יאריס קרוס?

היאריס קרוס היא בחירה מצוינת למי ש:

  • חי ונושם נהיגה עירונית, עם הרבה פקקים וסידורים.
  • שם דגש חזק על חיסכון מקסימלי בדלק (במיוחד בעיר).
  • מחפש רכב עם מוניטין אמינות מעולה ושמירת ערך טובה מאוד.
  • מעדיף תא נוסעים פונקציונלי ופשוט לתפעול.
  • לא צריך מרחב ענק לנוסעים מאחור או תא מטען עצום באופן קבוע.
  • מעדיף עיצוב חיצוני שמרני ואלגנטי יותר.

במילים אחרות: אם אתם זקוקים לרכב עמיד, חסכוני ומאוד פרקטי לחיים האורבניים היומיומיים, ופחות אכפת לכם מביצועים ספורטיביים או עיצוב פנים נוצץ, הטויוטה יאריס קרוס היא הבחירה העדיפה ומה שכדאי לבחור.

למי מתאימה הרנו קפצ’ור?

הקפצ’ור היא אופציה נהדרת למי ש:

  • מרבה בנסיעות בינעירוניות ופחות נתקע בפקקים.
  • מחפש נוחות נסיעה טובה יותר ובידוד רעשים טוב יותר מחוץ לעיר.
  • זקוק למרחב פנימי נדיב יותר, במיוחד לנוסעים מאחור.
  • רוצה את תא המטען הגדול והגמיש ביותר בקטגוריה.
  • מעדיף תא נוסעים עם עיצוב מודרני, חומרים נעימים יותר (בחלקם) ומערכות מולטימדיה מתקדמות יותר.
  • מעדיף עיצוב חיצוני נועז, אופנתי ובולט יותר.
  • לא מתפשר על ביצועים ומרגיש בנוח עם מנוע בנזין טורבו (או שוקל גרסת PHEV).

במילים אחרות: אם אתם מחפשים רכב קרוסאובר קטן שמרגיש קצת יותר “גדול” ונוח בנסיעות ארוכות, מרווח וגמיש יותר לצרכים משפחתיים ועם קצת יותר סטייל וטכנולוגיה בפנים, הרנו קפצ’ור היא עדיפה ותתאים לכם יותר.

ההחלטה בידיים שלכם

עכשיו כשאתם יודעים את ההבדלים המהותיים, קחו את המידע הזה ובחנו אותו ביחס לצרכים הספציפיים שלכם. חשבו על השימושים העיקריים שלכם ברכב, על התקציב (שני הדגמים נמצאים בטווח מחירים דומה בקטגוריה, אבל יש הבדלים בין רמות גימור ומנועים), וגם על מה שפשוט “עושה לכם את זה” מבחינה עיצובית וחווית נהיגה. הכי חשוב – לכו לשבת בשני הרכבים, עשו נסיעות מבחן. רק כך תרגישו באמת איזה מהם מתאים לכם יותר.

בסופו של דבר, גם הטויוטה יאריס קרוס וגם הרנו קפצ’ור הן רכבים מצוינים בקטגוריה שלהן, ולכל אחת יתרונות משלה.

מה עדיף באמת – טנדר או רכב מסחרי קטן?

מה עדיף: טנדר או רכב מסחרי קטן? החלטות שמוליכות רחוק

אז אתה מחפש כלי רכב לעסק? תתכונן לשיטוט מענג בעולם של דלתות הזזה, משטחי העמסה ועיצוב חסר רחמים

בין אם אתה עצמאי בתחילת דרכו, בעל עסק ותיק או מנהל לוגיסטיקה מתוסכל במרדף אחרי הרכב האידיאלי – הוויכוח הנצחי בין טנדר לרכב מסחרי קטן עולה שוב ושוב. השאלה הזו נראית פשוטה, ואז פתאום צצות עשרות פרמטרים שלא חשבת עליהם. ומה קורה כשאתה מגלה שאתה מתרגש מדלת נפתחת לצדדים? זה בדיוק המקום שבו מתחילים להבין שהבחירה הזו היא לא רק כלי רכב, אלא שותף עסקי.

3 שאלות שיגרמו לך לחשוב פעמיים לפני שאתה בוחר

  • מה אתה מוביל – ובאיזו תדירות? הובלת ציוד קל לבית ספר בשכונה שונה לגמרי מהובלת מזגנים בפיזור ארצי.
  • כמה אתה מוכן להתלכלך? תרתי משמע – יש הבדל בין להרים ארגזי תפוחים עם ידיים שחורות לבין להסיע פוסטרים בכפפות לבנות.
  • מה חשוב יותר: מוניטין עסקי או חסכון בצריכת דלק? נשמע שטותי, אבל יש לקוחות שמסתכלים על הכלי שאתה נוהג בו – ושופטים בהתאם.

הטנדר: לחובבי עבודה קשה, זיעה – ולפרקים גם הרפתקאות שטח

כוח, עמידות וקצת אופי דרומי

הטנדר הוא הכלי למי שאומר לעצמו “אם אני כבר מוביל, אז בסטייל”. הוא אידיאלי לשטח, לסחיבת ציוד כבד, ולמי שלא מפחד מאבק ושריטות. עיצובו בדרך כלל גולמי ומרשים; משהו בין כלי עבודה למכונת ספארי.

כמה יתרונות מובהקים של טנדר טוב:

  • יכולת גרירה מרשימה – מתאים לנגררים, קונטיינרים ומדי פעם גם לסירה של שבת.
  • גובה נסיעה – מתמודד יופי עם מדרכות אקראיות, בורות וסיבובים חדים ליד העמוד חשמל.
  • מראה שמרמז על ‘עסק רציני’ – במיוחד בתחומים כמו בנייה, חקלאות ושיפוצים.

אבל צריך להבין שזה לא גן עדן: הטנדר פחות חסכוני בדלק, התא הנוסעים מצומצם יותר, ויש עליו מיסים מעט גבוהים יותר מאשר על רכב מסחרי קטן. והוא לא הקופסה הכי אסתטית בעולם להובלת חבילות שמבקשות זהירות, או כלי דקורטיבי ללקוחות עדינים בגבעתיים.

שאלת בונוס: האם לטנדר יש מקום לשתייה חמה?

תשובה קצרה: אמנם יש מחזיקי כוסות, אבל לקפה אספרסו מפונפן – תישאר עם הטרמוס.

רכב מסחרי קטן: כמו טירון על סטרואידים

הפתעה: הקופסה הזו יכולה לשנות את הדרך שאתה רואה לוגיסטיקה

רכב מסחרי קטן זה ה-iPhone של עולם הרכב. קומפקטי, חכם, קל לתפעול – והוא לגמרי לא מתנצל על הגודל שלו. מדובר בפתרון אידיאלי למשלוחים עירוניים, לניידות שירות וגם לחלוקה קלה של סחורה.

אז למה דווקא רכב מסחרי קטן?

  • צריכת דלק חסכונית – במיוחד בנסיעות עירוניות תכופות.
  • נוחות תמרון – חניה באבן גבירול ב-11:00 בבוקר? אפשרית לגמרי.
  • הובלה בטוחה – הסחורה באה בתוך הרכב – ולא פתוחה לעיני כל הנהגים והמזג אוויר.

אבל שלא יהיו אשליות – רכב מסחרי קטן מוגבל במשקל שהוא יכול לשאת, הגובה הפנימי שלו לא יתאים למדיחים תעשייתיים, והוא פחות מרשים למראה מאחורי שלט “שיפוצים חזי בע”מ”. מי שמחפש נוכחות – לא תמיד ימצא אותה בקופסה נעה על גלגלים בגובה עיניים.

הקונפליקט: העיצוב המרשים של הטנדר מול הפונקציונליות נטו של המסחרי

בשורה התחתונה, זה כמו לבחור בין ג’ינס קרועים בעבודת יד לבין חליפה איטלקית. הטנדר מדבר למי שחי את השטח, שמחפש סטייל גברי וקשוח – ועובד הרבה מחוץ לעיר. הרכב המסחרי הקטן מדבר למי שצריך לשרת לקוחות, לחנות במרכז תל אביב ולשמור על סדר בלוגיסטיקה. אז מה אתה – סוס פרא או עובד עירוני מצטיין?

5 שאלות ותשובות שכולם שואלים:

  • האם טנדר חוקי לנסיעת משפחה בסופ”ש? תלוי ברישוי – רובם מוגדרים כרכב עבודה בלבד.
  • כמה זמן מחזיק טנדר ממוצע? שמור היטב – גם 300 אלף ק”מ הם רק קפה וסיגריה בשבילו.
  • אפשר להחנות מסחרי קטן בחניון תת קרקעי? כן, ברוב המקומות – תלוי בגובה הדגם הספציפי.
  • האם רכב מסחרי קטן יכול לעבור לשטח? תיאורטית כן. פרקטית? לא אם אתה אוהב את בילום הקדמי שלך.
  • מה נפח ההעמסה של מסחרי קטן? לרוב בין 3 ל-5 מטר קוב. כלומר – יותר ממכונת כביסה, פחות מחדר שינה.

רגע לפני שאתה שולף את הצ’ק – מה באמת חשוב?

הפתרון הכי טוב? להכיר את הצרכים האמיתיים שלך. נסיעות יומיומיות? טיפולים בשטח? שינוע קפה גורמה? ברוב המקרים התשובה לא נמדדת בכוחות סוס אלא באופי העבודה, בתדירות, ובתקציב החודשי שלך. אי אפשר לתפור פתרון אחד לכולם – אבל אם תבין על מה באמת אתה לא מוכן לוותר, תדע אם אתה צריך ג’נטלמן קשוח או תזמורת תפעולית קומפקטית.

בחר חכם – ואל תשכח: זה השותף שלך לדרך

רכב הוא לא רק כלי להגיע מנקודה א’ לב’ – הוא הביטוי החזותי של העסק שלך, של מי שאתה בעולם המקצועי. אז לפני שאתה נופל שבי אחרי פנסים מעוצבים או הנחה של סוכן – תנשום רגע, קח סיבוב מבחן, ושאל את עצמך: “עם מי אני רוצה לאכול אותו פלאפל של 14:00 באום אל-פחם?” מה שלא תבחר – רק שתשקול את זה כמו שצריך.

הכביש פתוח – הבחירה בידיים שלך.

סקירה מקצועית על הונדה אקורד – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
אנחנו שמחים לצלול היום לעומק של אחת המכוניות הסדאן הוותיקות והמוערכות בעולם.
והפעם, על הכוונת שלנו נמצאת ההונדה אקורד.
שם שמהדהד בעולם הרכב כבר עשרות שנים.
האקורד, או Honda Accord בשמה המלא, עברה גלגולים רבים.
כל דור הביא איתו שינויים, התאמות לשוק, וטכנולוגיות חדשות.
עכשיו, כשאנחנו עומדים בפתחה של שנת 2025, דור 11 של האקורד כבר איתנו תקופה.
והוא מגיע לשוק הישראלי בעיקר בגרסה ההיברידית המתקדמת.
רכב שמנסה לשלב בין הנוחות, המרווח והיוקרה המאפיינים סדאן גדולה.
לבין היעילות והטכנולוגיה שמצופים מרכב מודרני.
בסקירה המקיפה הזו, נפרק את ההונדה אקורד לגורמים.
נסתכל על כל פרט, מבחוץ ומבפנים.
נבחן את הביצועים, את צריכת הדלק (או יותר נכון, צריכת אנרגיה כוללת).
את הבטיחות, את רמות הגימור המוצעות בישראל.
וכמובן, ננסה לענות על השאלות החשובות באמת.
כמה עולה התענוג הזה?
האם כדאי לקנות אותה?
ולמי היא הכי מתאימה בשוק הרכב הישראלי התחרותי.
ניקח בחשבון גם את חוות דעת גולשים ראשוניות שכבר הצטברו.
ועוד נתונים רלוונטיים להחלטה מושכלת.
בואו נתחיל.

I. מבוא:

הונדה אקורד דור 11: סדאן גדולה בעידן של שינויים

הונדה אקורד, שם קוד ל-“סדאן גדולה ואמינה” עבור רבים, היא לא סתם עוד מכונית בהיצע של יצרנית הרכב היפנית Honda. היא אחת מאבני היסוד של החברה, דגם דגל בחלקים נרחבים של העולם, ובמיוחד בצפון אמריקה שם זכתה לפופולריות עצומה לאורך עשרות שנים. דור 11 של האקורד (Internally designated as CV), שהוצג לראשונה בסוף 2022, מגיע לעולם (ולשוק הישראלי בפרט) בעידן שבו קטגוריית הסדאן הגדולות עוברת טלטלה. עם עלייתם של רכבי הפנאי שטח (SUV) וההתקדמות המהירה של רכבים חשמליים, סדאן קלאסית צריכה להוכיח את הרלוונטיות שלה מחדש. הונדה מנסה לעשות זאת עם האקורד החדשה על ידי התמקדות בטכנולוגיה היברידית מתקדמת, עיצוב בוגר ומתוחכם, ותא נוסעים מודרני ומאובזר.

מיצובה של האקורד דור 11 בשוק הישראלי הוא בקטגוריית הסדאן המשפחתיות/גדולות. היא מתחרה ישירות במכוניות ותיקות ומצליחות באותה נישה, שגם הן עברו לאחרונה או נמצאות בתהליך מעבר להנעה היברידית או חשמלית. המתחרה העיקרית והמובהקת ביותר שלה בישראל היא ללא ספק הטויוטה קאמרי היברידית (Toyota Camry Hybrid), שגם היא נהנית ממוניטין אמינות גבוה ופופולריות בשוק המקומי. מתחרות נוספות באותה קטגוריה, אם כי אולי במיצוב מעט שונה או עם נפחי מכירות שונים, כוללות את יונדאי סונטה (Hyundai Sonata), במיוחד בגרסתה ההיברידית שהוצעה בעבר וכעת גם דור חדש מצופה, ואולי גם דגמים פחות נפוצים כמו סקודה סופרב (Skoda Superb) (אם כי היא ממוקמת מעט למעלה מבחינת גודל ותפיסה בחלק מהגרסאות) או אפשרויות פרימיום שונות בגרסאות הבסיס שלהן. בהשוואה למתחרות, האקורד מנסה לבדל את עצמה עם דגש על חווית נהיגה מעודנת, טכנולוגיה עדכנית יותר (במיוחד בתחומי המולטימדיה והבטיחות) ואולי קריצה לקהל שמעריך את השילוב הייחודי של הונדה בין ספורטיביות מאופקת לנוחות.

קהל היעד העיקרי של ההונדה אקורד בישראל הוא לרוב משפחות מבוססות, אנשי עסקים, ונהגים שגומעים קילומטראז’ גבוה וזקוקים לרכב נוח, מרווח, חסכוני ואמין לנסיעות ארוכות ויומיומיות. זהו בדרך כלל קהל שמעריך איכות הרכבה, טכנולוגיה מודרנית ורמת בטיחות גבוהה, ופחות מתמקד בביצועי קצה או עיצוב צעקני. הרכב יכול לשמש גם כרכב ליסינג מנהלים פופולרי. במהלך הסקירה הזו, נצלול לפרטים הקטנים של האקורד דור 11. נתחיל בעיצוב החיצוני והפנימי, נמשיך לטכנולוגיה ויחידת ההנעה, נעמיק בחוויות הנהיגה והבטיחות, ונסיים בניתוח המחיר והתאמה לשוק הישראלי, כולל היתרונות והחסרונות הבולטים של הדגם.

II. עיצוב חיצוני:

אבולוציה אלגנטית עם נוכחות בוגרת

הונדה אקורד דור 11 מציגה שפה עיצובית שונה משמעותית מהדור הקודם, ומתיישרת עם הקו העיצובי העדכני של הונדה כפי שבא לידי ביטוי בדגמים כמו ה-CR-V והסיוויק העדכניים. הרושם הכללי הוא של רכב בוגר יותר, אלגנטי יותר, ופחות אגרסיבי או ספורטיבי מהדור היוצא. הפילוסופיה העיצובית נעה לכיוון מינימליזם נקי וקווים זורמים, במטרה לשדר תחכום ויוקרה מאופקת.

בחזית הרכב, השינוי הבולט ביותר הוא הגריל. הוא גדול יותר, אך מעוצב בצורה פשוטה ומשתלב בצורה חלקה עם יחידות התאורה הצרות והארוכות. הפנסים הקדמיים, בטכנולוגיית LED כמובן, דקים ומלוכסנים, ומעניקים מבט ממוקד וחד. עיצוב החזית יוצר מראה רחב ונמוך יחסית, התורם לתחושת יציבות. פגוש קדמי נקי, עם פתחי יניקת אוויר מינימליסטיים, משלים את המראה העסקי והאלגנטי. אין כאן דרמות עיצוביות מיוחדות, אלא דגש על פרופורציות נכונות והרמוניה.

מבט מהצד מגלה צללית (Silhouette) ארוכה ונמתחת, כראוי לסדאן גדולה. קו המותניים נקי וישר יחסית, מדגיש את האורך של הרכב. קו הגג יורד בעדינות כלפי מטה בחלק האחורי, ומעניק מראה דמוי קופה ארבע דלתות, אם כי בצורה מאופקת ופחות דרמטית מבמכוניות אחרות שניסו את הכיוון הזה. בתי הגלגלים מודגשים קלות אך לא בצורה מוגזמת. חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל (בדרך כלל בגדלים 17 או 19 אינץ’, תלוי ברמת גימור) מעוצבים גם הם בקווים נקיים, חלקם בשילוב שני צבעים, ומתאימים לאופי האלגנטי של הרכב. המידות הפיזיות של האקורד דור 11 דומות לאלו של הדור היוצא ושל המתחרות הישירות בקטגוריה, מה שמבטיח נוכחות כביש מרשימה ומכובדת.

החלק האחורי של הרכב ממשיך את הקו העיצובי הנקי. יחידות התאורה האחוריות הן צרות ומחוברות באמצעות פס תאורה לכל רוחב דלת תא המטען. זהו אלמנט עיצובי פופולרי כיום, והוא תורם לתחושת רוחב וטכנולוגיה. הפגוש האחורי מעוצב בצורה פשוטה ומשלב לעיתים דיפיוזר קטן או פתחי אגזוז (לרוב מוסווים או בעיצוב אופטי, במיוחד בגרסה ההיברידית). דלת תא המטען גדולה ונוחה לגישה. באופן כללי, העיצוב החיצוני של האקורד החדשה אולי לא יגרום לכם להחסיר פעימה, אבל הוא בהחלט נעים לעין, מודרני, ומשדר מסר של רכב איכותי ומכובד. הוא מכוון לקהל בוגר יותר, ופחות למי שמחפש מראה ספורטיבי וצעקני.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח:

תא נוסעים מודרני, נקי ומאוד מרווח

אם העיצוב החיצוני עבר אבולוציה עדינה, תא הנוסעים של הונדה אקורד דור 11 עבר מהפך של ממש. הקונספט העיצובי בתא הנוסעים הוא של מינימליזם מודרני, עם קווים ישרים ונקיים ודגש על פונקציונליות. האווירה הכללית נעימה ומרגיעה, עם תחושה של מרחב. הדשבורד אופקי וישר יחסית, עם יציאות מיזוג אוויר המוסוות בתוך פס רשת דקורטיבי לרוחבו – אלמנט עיצובי שנלקח מדגמי הונדה העדכניים האחרים.

איכות החומרים בתא הנוסעים טובה בדרך כלל, ונראה שהונדה עשתה מאמץ לשפר את התחושה לעומת הדור הקודם בחלק מהאזורים. בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות תמצאו חומרים רכים ונעימים למגע. באזורים נמוכים יותר ובקונסולה המרכזית נעשה שימוש בפלסטיק קשיח יותר, אך לרוב באיכות הרכבה טובה. הגימור הכללי מהודק, ואין קרקושים או רעשים מיותרים בנסיעה (לפחות בדגמים חדשים). איכות ההרכבה נראית מוצקה ואמינה, כפי שמצופה מרכב יפני בקטגוריה הזו.

הנדסת האנוש בתא הנוסעים טובה ברובה. הונדה שילבה בצורה מוצלחת בין מסך מגע גדול השולט על מרבית הפונקציות, לבין פקדי פיזיים לחלק מהפונקציות החשובות והנפוצות ביותר, כמו בקרת האקלים ושליטה על עוצמת השמע. זהו איזון מצוין בין מודרניזציה לפרקטיקה יומיומית. מיקום הפקדים אינטואיטיבי, וקל להתרגל לתפעול המערכות השונות. הראות החוצה מהרכב טובה יחסית, הודות לקו מותניים לא גבוה מדי ולשטחי חלון נדיבים יחסית.

נוחות המושבים הקדמיים טובה מאוד. הם תומכים, רכים במידה הנכונה לנסיעות ארוכות, ומציעים אפשרויות כיוונון חשמליות (תלוי רמת גימור) המאפשרות מציאת תנוחת נהיגה אופטימלית. המושבים האחוריים מציעים גם הם נוחות גבוהה. המרווח בתא הנוסעים הוא אחד מנקודות החוזק הבולטות של האקורד. הן מקדימה והן מאחור, יש מרווח רגליים, ראש וכתפיים נדיב במיוחד, המאפשר ישיבה נוחה לשלושה מבוגרים מאחור בנסיעות קצרות עד בינוניות, ושני מבוגרים בנוחות מופלגת גם בנסיעות ארוכות. האקורד תמיד הצטיינה במרווח הפנימי שלה, ודור 11 ממשיך את המסורת הזו בכבוד.

נפח תא המטען מרשים ביותר, והוא אחד הגדולים בקטגוריה. צורתו רחבה ועמוקה, מה שמקל על הטענת מזוודות גדולות ושקיות קניות. סף ההטענה סביר, ולא גבוה מדי. ישנם פתרונות עיגון שימושיים בתא המטען. אמנם אין פתרונות אחסון “מתוחכמים” במיוחד כמו רצפה כפולה או תאים נסתרים רבים, אך הפשטות כאן תורמת לשימושיות המעשית וניצול מקסימלי של הנפח. בסך הכל, תא הנוסעים של האקורד דור 11 הוא מקום נעים, מרווח ופרקטי מאוד לשהייה, והוא עומד בסטנדרטים גבוהים לקטגוריה.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה:

מסכים, קישוריות ובטיחות אקטיבית בשפע

אחד התחומים שבהם ההונדה אקורד דור 11 עושה קפיצת מדרגה משמעותית לעומת הדור הקודם הוא בתחום הטכנולוגיה והאבזור. הונדה השקיעה משאבים רבים בשדרוג מערכות המולטימדיה והטכנולוגיה בתא הנוסעים, במטרה להתיישר ואף לעקוף חלק מהמתחרות.

המערכת המרכזית בתא הנוסעים היא מסך המולטימדיה. ברוב רמות הגימור (ובוודאי ברמת הגימור העיקרית שתשווק בישראל), מדובר במסך מגע גדול בגודל 12.3 אינץ’. זהו מסך רחב עם איכות תצוגה טובה, צבעים עשירים ורזולוציה גבוהה יחסית. מהירות התגובה של המסך סבירה בהחלט, למרות שהיא לא תמיד מהירה כמו בטאבלטים או סמארטפונים יוקרתיים. מבנה התפריטים פשוט ואינטואיטיבי יחסית, וקל לנווט בין הפונקציות השונות כמו ניווט (אם קיים), מדיה, הגדרות הרכב ותצוגת מצב המערכת ההיברידית. מערכת ההפעלה היא של הונדה עצמה, והיא פועלת בצורה חלקה ויציבה. איכות העוזר הקולי (Voice Assistant) סבירה, אך לא פורצת דרך בהשוואה למערכות מתקדמות יותר.

בתחום קישוריות הסמארטפונים, האקורד החדשה מציעה יכולות מלאות ומודרניות. היא תומכת ב-Apple CarPlay ו-Android Auto, וברוב רמות הגימור הגבוהות הם מוצעים בחיבור אלחוטי. זהו יתרון משמעותי התורם לנוחות השימוש ומפחית עומס כבלים בתא הנוסעים. בנוסף, יש משטח טעינה אלחוטי (תלוי רמת גימור) ושקעי USB-C מודרניים בחזית ומאחור לטעינה וחיבור חוטי.

לוח המחוונים מאחורי ההגה הוא דיגיטלי מלא, בגודל של כ-10.2 אינץ’. הוא מציע אפשרויות תצוגה רבות יחסית, אותן ניתן להתאים אישית במידה מסוימת להצגת מידע רלוונטי כמו מהירות, נתוני נסיעה, מצב המערכת ההיברידית, הנחיות ניווט ועוד. התצוגה ברורה וחדה, וקלה לקריאה בכל תנאי תאורה.

בתחום אבזור הנוחות, ההונדה אקורד בדרך כלל מיובאת לישראל ברמות גימור גבוהות יחסית, המציעות רשימה נדיבה. אבזור מרכזי כולל בקרת אקלים מפוצלת (לרוב לשני אזורים), חימום ואוורור מושבים קדמיים (בחלק מהרמות), כיוונון מושבים חשמלי עם זיכרונות, גג שמש פנורמי (אופציונלי או ברמות הגבוהות ביותר), מפתח חכם וכניסה ללא מפתח, תא מטען חשמלי, ועוד. ישנם גם פרטים קטנים התורמים לחוויה, כמו תאורת אווירה (Ambient Lighting) ומערכת שמע איכותית. רמת השמע הסטנדרטית טובה בדרך כלל, וברמות הגימור הגבוהות יותר מוצעת לרוב מערכת שמע משודרגת של Bose עם מספר רב של רמקולים, המספקת איכות צליל עשירה ומרשימה יותר.

מערכות טכנולוגיות ייחודיות ליצרן כוללות את חבילת הבטיחות והסיוע לנהג של הונדה, הנקראת Honda Sensing. חבילה זו, שבדרך כלל מוצעת כסטנדרט ברוב רמות הגימור בישראל, כוללת בתוכה מערכות כמו בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, בלימת חירום אוטונומית, זיהוי תמרורים ועוד (נדבר עליהן בהרחבה בסעיף הבטיחות). הטכנולוגיה באקורד החדשה בהחלט מרשימה ומעמידה אותה בשורה אחת עם הטובות בקטגוריה מבחינת אבזור וקישוריות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה:

הכוח ההיברידי, חלקות מרבית וחסכון משמעותי

יחידת ההנעה של ההונדה אקורד דור 11 בשוק הישראלי, בדומה למתחרה העיקרית שלה, היא בעיקר היברידית. המערכת ההיברידית של הונדה שונה מעט מזו של טויוטה, אך המטרה זהה: שילוב של מנוע בנזין ומנועים חשמליים להשגת יעילות מרבית וביצועים טובים. המערכת מורכבת ממנוע בנזין ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטר הפועל במחזור אטקינסון היעיל (המפיק כ-145 כ”ס ומומנט של כ-18 קג”מ) ושני מנועים חשמליים. מנוע חשמלי אחד משמש כגנרטור, ומנוע חשמלי שני הוא מנוע ההנעה העיקרי, המפיק כ-184 כ”ס ומומנט מרשים של כ-32.1 קג”מ. ההספק המשולב של המערכת עומד על כ-204 כ”ס.

חשוב לציין שהמערכת ההיברידית של הונדה (הנקראת לעיתים i-MMD) פועלת לרוב כך שהרכב מונע בכוח חשמלי בלבד, כשהמנוע בנזין משמש בעיקר כגנרטור לייצור חשמל עבור המנוע החשמלי המניע את הגלגלים. במהירויות גבוהות יותר, המנוע בנזין יכול להינעל ישירות לגלגלים דרך מצמד, אך לרוב הכוח מגיע מהמנוע החשמלי. בשל אופי פעולה זה, אין כאן “גיר” או “הילוכים” במובן המסורתי של תיבת הילוכים פלנטרית או כפולת מצמדים. ישנו למעשה מצב נסיעה חשמלית, מצב נסיעה היברידי (מנוע בנזין מייצר חשמל למנוע חשמלי), ומצב הנעה ישירה (מנוע בנזין מניע ישירות), והמעברים ביניהם חלקים ושקופים לנהג. זה משפיע גם על חווית הנהיגה, שנדבר עליה בהמשך. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-7.5-8 שניות, נתון מכובד בהחלט לרכב בקטגוריה הזו, המספק ביצועים טובים מספיק לעקיפות ובטחון בכביש מהיר.

אחד היתרונות המרכזיים של האקורד ההיברידית הוא כמובן “צריכת דלק” (או “צריכת אנרגיה” מדויקת יותר, שכוללת גם שימוש בחשמל שמיוצר ברכב). בעוד שרכבים חשמליים לחלוטין מודדים צריכה בקוט”ש ל-100 ק”מ, ורכבי בנזין/דיזל בליטר ל-100 ק”מ או ק”מ לליטר, רכב היברידי משלב את שניהם. למרות שזהו רכב היברידי, אנשים רבים עדיין מחפשים מידע על “צריכת דלק” כשהם בוחנים אותו, בשל עלות התדלוק שהוא עדיין דורש. על הנייר, נתוני היצרן (WLTP) מבטיחים “צריכת דלק” מרשימה ביותר לרכב בגודלו, לרוב באזור ה-20-22 ק”מ לליטר בממוצע משולב. בעולם האמיתי ובתנאי הנהיגה בישראל (פקקים, עליות, נהיגה דינמית יותר), צריכת הדלק הריאלית צפויה להיות נמוכה במעט מנתון היצרן, אך עדיין מרשימה ביותר ועומדת לרוב על כ-16-18 ק”מ לליטר בממוצע, ואף יותר בנהיגה עירונית עדינה שמנצלת את המנוע החשמלי. זהו יתרון כלכלי משמעותי, ועלות הנהיגה (שמשלבת תדלוק דלק) נמוכה משמעותית מרכב בנזין מקביל.

תחושת הכוח והביצועים בנהיגה יומיומית נעימה וחלקה. התגובה ללחיצה על דוושת התאוצה מידית הודות למומנט החשמלי הזמין מהרגע הראשון. תאוצות ביניים (למשל, מעבר מ-80 ל-120 קמ”ש בכביש מהיר) מתבצעות בצורה יעילה ובטוחה. מעבר הפעולה בין המנועים כמעט בלתי מורגש, מה שתורם לתחושת היוקרה והנוחות. גם כאשר מנוע הבנזין מתניע כדי לטעון את הסוללה או להניע ישירות, הפעולה שקטה ומעודנת יחסית.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי):

לא רלוונטי לדגם ההיברידי הקלאסי

ההונדה אקורד היברידית המשווקת בישראל (דור 11) היא רכב היברידי קלאסי (“Full Hybrid” או “Self-Charging Hybrid”). משמעות הדבר היא שהרכב משלב מנוע בנזין ומנועים חשמליים, ומשתמש בסוללה קטנה יחסית (בדרך כלל בקיבולת של כ-1-2 קוט”ש). הסוללה הזו נטענת באופן אוטונומי על ידי מנוע הבנזין (שמשמש כגנרטור) ובאמצעות מערכת בלימה רגנרטיבית, הממירה את אנרגיית התנועה לאנרגיה חשמלית בזמן האטה ובלימה.

בניגוד לרכבי פלאג-אין היברידיים (PHEV) או רכבים חשמליים מלאים (BEV), ההונדה אקורד היברידית אינה מצוידת בשקע טעינה חיצוני, ואינה דורשת או מאפשרת טעינה מעמדת טעינה ביתית (AC) או מעמדת טעינה מהירה ציבורית (DC). לכן, כל הדיון על קצבי טעינה, זמני טעינה, סוגי מחברים או ניהול טעינה באמצעות אפליקציות אינו רלוונטי לדגם הספציפי הזה. הנהג מתדלק דלק בלבד, ושאר תהליכי ניהול האנרגיה מתבצעים באופן אוטומטי לחלוטין על ידי מערכות הרכב.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש:

נוחות, יציבות ושלווה מאחורי ההגה

חווית הנהיגה בהונדה אקורד דור 11 מתמקדת בעיקר בנוחות, עידון ושלווה. הונדה כיוונה את הרכב להיות שותף נעים לנסיעות ארוכות וקצרות כאחד, עם דגש על נוחות מרבית עבור הנוסעים.

נוחות הנסיעה בהחלט בולטת לטובה. מערכת המתלים מכוילת בצורה רכה יחסית, והיא סופגת היטב את מרבית פגעי הדרך, כולל מהמורות ושיבושים טיפוסיים בכבישים עירוניים בישראל. בנסיעה בינעירונית, האקורד שומרת על יציבות וריסון, ומשרה תחושת ביטחון גם במהירויות גבוהות. כבישים משובשים יותר יורגשו, אך לרוב בצורה מעודנת וללא טלטלות משמעותיות.

רמת בידוד הרעשים טובה מאוד. הונדה השקיעה בחומרי בידוד ובזיגוג כפול (ברמות גימור גבוהות) על מנת לצמצם כניסת רעשי מנוע, רוח וכביש לתא הנוסעים. במהירויות שיוט, תא הנוסעים שקט ונעים במיוחד, ומאפשר שיחות נינוחות או האזנה למוזיקה. תחת עומס כבד או בתאוצה מלאה, מנוע הבנזין יכול להישמע מעט יותר, אך באופן כללי, האקוסטיקה בתא הנוסעים ראויה לשבח.

ההתנהגות הדינמית של האקורד מתאפיינת בנטייה ברורה לנוחות ופחות לספורטיביות אגרסיבית. ההיגוי קליל ומדויק מספיק לתמרון יומיומי, אך לא מציע משוב עשיר או תחושה חדה מהכביש. בנסיעה רגועה, זה אידיאלי. בפניות הדוקות ובנהיגה דינמית יותר, ניתן להרגיש זוויות גלגול קלות יחסית לגודל הרכב, ואחיזת הכביש טובה ובטוחה, עם נטייה קלה לתת-היגוי אם מגזימים. האקורד אינה מכונית ספורט, והיא גם לא מתיימרת להיות כזו. היא מכוונת ליציבות וביטחון, והיא עושה זאת מצוין.

תחושת הבלמים טובה וליניארית. במערכת ההיברידית יש כמובן גם בלימה רגנרטיבית, הניתנת לוויסות בדרגות שונות (למשל, באמצעות מנופים מאחורי ההגה המדמים הורדת “הילוכים”). המעבר בין בלימה רגנרטיבית לבלימת חיכוך (באמצעות הדיסקים) חלק ונעים, ולרוב אינו מורגש על ידי הנהג. קלות התמרון בעיר מפתיעה לטובה יחסית לגודל הרכב, הודות להיגוי קליל ורדיוס סיבוב סביר. המצלמות ההיקפיות והחיישנים (ברמות גימור גבוהות) מסייעים משמעותית בחניה ובניווט במקומות צפופים.

כפי שציינו קודם לכן בסעיף יחידת ההנעה, היעדר “גיר” מסורתי והעברת “הילוכים” (או ליתר דיוק, המערכת שמדמה זאת בצורה חלקה) תורמת משמעותית לחוויה החלקה והשקטה בנהיגה, במיוחד בעיר ובתחילת נסיעה. אין משיכות, אין רעש החלפות הילוכים – רק זרימה רציפה של כוח, בעיקר חשמלי, התורמת מאוד לאופי המעודן והנוח של הרכב.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג:

סטנדרט בטיחות מהשורה הראשונה

נושא הבטיחות הוא בעל חשיבות עליונה, במיוחד בקטגוריית הסדאן המשפחתיות והגדולות, והונדה אקורד דור 11 אינה מאכזבת בתחום זה. הונדה מקפידה לצייד את דגמיה העדכניים בחבילת בטיחות מקיפה, והאקורד החדשה נהנית מכך במלואו.

רגע לפני שצוללים למערכות האקטיביות, חשוב לציין שהמבנה המכני של הרכב תוכנן להיות קשיח ובטוח במקרה של תאונה. ההונדה אקורד קיבלה ציונים גבוהים מאוד במבחני בטיחות רשמיים ברחבי העולם. במבחני Euro NCAP (האירופאי), ככל הנראה תזכה האקורד לציון המקסימלי של 5 כוכבים (נכון לאפריל 2025, ציונים סופיים צפויים להיות זמינים וגבוהים כפי שקרה במבחני NHTSA האמריקאיים שבו היא קיבלה את הציון המקסימלי). מבחני בטיחות ומבדקי בטיחות נוספים שנערכו על ידי גופים כמו IIHS בארה”ב העניקו לה גם כן ציונים גבוהים מאוד בהגנה על נוסעים ובהימנעות מתאונות. זה מעיד על כך שהמבנה המכני של הרכב מספק רמת הגנה פסיבית מצוינת במקרה של התנגשות.

אך הבטיחות המודרנית אינה מסתכמת רק בהגנה פסיבית. הונדה אקורד מצוידת בחבילת מערכות סיוע לנהג אקטיביות (ADAS) תחת השם המוכר Honda Sensing. חבילה זו לרוב מוצעת כסטנדרט בכל רמות הגימור המשווקות בישראל. היא כוללת: בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, בקרת שיוט אדפטיבית הפועלת עד עצירה מלאה וזינוק מחדש בפקק, שמירה על נתיב הנסיעה (עם תיקון אקטיבי של ההיגוי), התרעת סטייה מנתיב, זיהוי תמרורים, מעבר אוטומטי בין אורות דרך לאורות גבוהים, התרעת רכב חוצה מאחור, ניטור שטחים מת (לעיתים עם מצלמה הצגת תמונה במולטימדיה), ועוד.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי טוב בדרך כלל. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה ונעימה, והיא יעילה מאוד בנהיגה בכבישים מהירים ובפקקים. מערכת שמירה על נתיב פועלת בצורה מדויקת יחסית, אם כי לעיתים התיקונים יכולים להיות מעט אגרסיביים מדי בכבישים מפותלים או עם סימון לא ברור. מערכת בלימת החירום האוטונומית היא מצילת חיים פוטנציאלית. חשוב לציין שמערכות אלו הן מערכות סיוע ואינן מחליפות את ערנות הנהג. הן קלות יחסית לתפעול ולהגדרה דרך מסך המולטימדיה או פקדים על ההגה. סך הכל, האקורד החדשה מציעה חבילת בטיחות אקטיבית מהשורה הראשונה בקטגוריה שלה, התורמת משמעותית לשלווה ולביטחון בנהיגה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל):

כמה עולה האקורד בישראל ומה מקבלים בתמורה?

הגענו לאחד הסעיפים החשובים ביותר עבור כל רוכש פוטנציאלי: ההיבט הכלכלי. כמה עולה ההונדה אקורד דור 11 בשוק הישראלי? נכון לאפריל 2025, מחירה של ההונדה אקורד היברידית בישראל ממוקם בקצה העליון של קטגוריית הסדאן הגדולות שאינן פרימיום. טווח המחיר שלה צפוי לנוע סביב ה-200,000-250,000 ש”ח, תלוי ברמת הגימור ובאבזור הספציפי. כמובן, מומלץ תמיד לבדוק את המחירון הרשמי העדכני אצל היבואן בעת הרכישה, שכן המחירים עשויים להשתנות בהתאם למסים, שערי חליפין, מבצעים ותנאי שוק.

בישראל, הונדה לרוב משווקת את האקורד במספר מצומצם של רמות גימור, לרוב ברמות אבזור גבוהות יחסית על מנת למשוך את קהל היעד וליצור בידול אל מול מתחרות פחות מאובזרות. רמת הגימור העיקרית צפויה להיות גבוהה ומאובזרת היטב, ולצידה אולי רמת גימור אחת נוספת, גבוהה אף יותר. ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור יתבטאו לרוב באבזור נוחות כמו גודל החישוקים, סוג הריפוד (בד או עור), כיוונונים חשמליים נוספים למושבים, מערכת שמע משודרגת, גג פנורמי, מצלמות היקפיות (360), פתיחה חשמלית לתא המטען, ואולי שינויים קטנים בעיצוב החיצוני או הפנימי. מערכות הבטיחות המתקדמות (Honda Sensing) לרוב כלולות כסטנדרט גם ברמות הגימור הבסיסיות יותר בישראל, וזהו יתרון משמעותי.

תנאי האחריות המלאה לרכב חדש בישראל עומדים בדרך כלל על 3 שנים או 100,000 ק”מ, המוקדם מביניהם. עם זאת, ברכבים היברידיים וחשמליים, קיימת גם אחריות נפרדת ומורחבת על הסוללה. במקרה של ההונדה אקורד ההיברידית, אחריות הסוללה צפויה לעמוד על 8 שנים או 160,000 ק”מ (תנאי האחריות עשויים להשתנות מעט בין יבואנים או תקופות שונות, ולכן חיוני לוודא אותם בחוזה הרכישה). אחריות מורחבת זו על הסוללה היא חשובה מאוד ומעניקה שקט נפשי לבעלים לאורך שנים.

עלויות התחזוקה השוטפות של האקורד ההיברידית צפויות להיות סבירות לקטגוריה. טיפולים תקופתיים במוסך מורשה יעלו בהתאם למחירי השירות של היבואן. צריכת הדלק הנמוכה מפחיתה כמובן את הוצאות התדלוק היומיומיות. שווי השימוש (ירידת ערך הרכב) צפוי להיות דומה למתחרות הישירות, ומושפע ממוניטין האמינות של הונדה, הפופולריות של הדגם והיצע הרכבים המשומשים בשוק. לגבי תקלות פוטנציאליות ובעיות נפוצות, דור 11 עדיין יחסית חדש, וקשה לחזות תקלות ספציפיות שיהפכו לנפוצות. עם זאת, המוניטין ההיסטורי של הונדה לאמינות גבוהה “בהשוואה” למותגים רבים אחרים, בשילוב האחריות המורחבת על הסוללה, בהחלט משרים ביטחון. בעיות ראשוניות לרוב מטופלות במסגרת האחריות, ולכן חשוב לוודא שהשירות והאחריות ניתנים על ידי גוף אמין ומקצועי. ייתכנו בעיות “ילדות” אופייניות לדגם חדש, אך לרוב הן נפתרות עם הזמן ועם עדכוני תוכנה.

X. יתרונות:

הדברים שהונדה אקורד עושה טוב מאוד

אחרי שניתחנו את האקורד החדשה לעומק, הנה סיכום נקודתי של היתרונות הבולטים שלה:

  • נוחות נסיעה ובידוד רעשים: ההונדה אקורד מצטיינת בנוחות נסיעה גבוהה, במיוחד בכבישים סלולים היטב, ונהנית מבידוד רעשים מעולה שתורם מאוד לשלווה בתא הנוסעים בנסיעות ארוכות ומהירות. זהו יתרון משמעותי למי שגומע קילומטרים רבים.
  • מרווח פנימי ותא מטען: תא הנוסעים מציע מרווח נדיב במיוחד לרגליים וראש הן מלפנים והן מאחור, והוא מאפשר ישיבה נוחה מאוד לחמישה נוסעים. גם נפח תא המטען ענק ושימושי במיוחד, מה שהופך את האקורד למתאימה מאוד למשפחות ולנסיעות עם הרבה ציוד.
  • יחידת הנעה היברידית יעילה ומעודנת: המערכת ההיברידית מספקת שילוב מוצלח של ביצועים טובים מספיק וצריכת דלק מרשימה ביותר לרכב בגודל הזה. הפעולה חלקה ושקטה, ומעברי הכוח כמעט בלתי מורגשים. צריכת דלק ריאלית של 16-18 ק”מ לליטר היא יתרון כלכלי בולט.
  • אבזור טכנולוגי ובטיחותי מקיף: האקורד מגיעה לישראל עם רמות אבזור גבוהות וטכנולוגיה עדכנית, כולל מסך מולטימדיה גדול, לוח מחוונים דיגיטלי, קישוריות אלחוטית לסמארטפון (בדרך כלל), וחבילת בטיחות אקטיבית (ADAS) נדיבה ביותר הכלולה כסטנדרט ומציעה רמת בטיחות גבוהה ביותר.
  • מוניטין אמינות ובטיחות מוכח: להונדה בכלל ולאקורד בפרט מוניטין ארוך שנים של אמינות מכנית גבוהה. בנוסף, הרכב מקבל ציונים גבוהים מאוד במבחני ריסוק ובמבדקי בטיחות, מה שמעניק שקט נפשי משמעותי לבעלים ולנוסעים.

XI. חסרונות:

פשרות ונקודות תורפה שכדאי להכיר

למרות היתרונות הרבים, אין רכב מושלם, והונדה אקורד דור 11 אינה יוצאת מהכלל. הנה כמה נקודות שעלולות להוות חסרונות עבור חלק מהרוכשים הפוטנציאליים:

  • עיצוב חיצוני שמרני יחסית: בעוד שהעיצוב נקי ואלגנטי, הוא גם די שמרני וחסר את ה”וואו” או את הקריצה הספורטיבית שהיו בדורות קודמים או שיש בחלק מהמתחרות. מי שמחפש רכב עם נוכחות ויזואלית דרמטית או צעירה, אולי יתאכזב.
  • חווית נהיגה מכוונת נוחות על חשבון דינמיות: ההיגוי קליל ונעים, אך חסר משוב ודיוק של מכונית ספורטיבית. התנהגות הכביש בטוחה ויציבה, אך לא מלהיבה או מערבת במיוחד. מי שמחפש מכונית סדאן גדולה עם יכולות דינמיות גבוהות, אולי ימצא אותה פחות מתאימה.
  • תחושת בלמים רגנרטיביים (עניין של טעם): למרות שהמעבר בין בלימה רגנרטיבית לבלימת חיכוך חלק ברובו, עדיין לוקח זמן להתרגל לתחושת הדוושה המשתנה במערכות היברידיות, וזה עניין של טעם אישי.
  • מחיר הרכישה: כפי שצויין בסעיף המחיר, ההונדה אקורד אינה זולה, ומחירה ממוקם בקצה העליון של הקטגוריה בישראל. למרות שהיא מציעה תמורה טובה באבזור וטכנולוגיה, מחיר הכניסה הגבוה עלול להרתיע חלק מהרוכשים, במיוחד אם הם משווים אותה למתחרות זולות יותר (אם כי לרוב פחות מאובזרות או היברידיות פחות מתקדמות).
  • היעדר אופציות הנעה נוספות בישראל: ההתמקדות הבלעדית (כנראה) בגרסה ההיברידית בישראל אולי תאכזב מי שמחפש מנוע בנזין רגיל (כמו מנוע הטורבו 1.5 ליטר המוצע בחלק מהשווקים), למרות שהגרסה ההיברידית היא ללא ספק הרלוונטית והחסכונית ביותר.

XII. השוואה למתחרים:

האקורד מול הקאמרי והסונטה ההיברידיות

כדי להעריך נכונה את ההונדה אקורד בשוק הישראלי, חיוני להציב אותה “בהשוואה” למתחרותיה הישירות באותה קטגוריה ובאותה נישת מחיר והנעה. המתחרות הבולטות ביותר הן ללא ספק הטויוטה קאמרי ההיברידית ויונדאי סונטה (בגרסאותיה ההיברידיות השונות שהוצגו או צפויות להגיע).

“בהשוואה” לטויוטה קאמרי היברידית, שגם היא סדאן גדולה ופופולרית בישראל עם מוניטין אמינות גבוה והנעה היברידית יעילה: האקורד דור 11 מציעה לרוב תא נוסעים מודרני ועדכני יותר מבחינה טכנולוגית, עם מסכים גדולים יותר וקישוריות אלחוטית נוחה יותר. העיצוב הפנימי שלה גם נקי ומינימליסטי יותר. מבחינת נוחות נסיעה, שתיהן מצוינות, אך אולי לאקורד יתרון קל בבידוד רעשים. מערכות הבטיחות בשתיהן מתקדמות, אם כי ההטמעה או התפקוד של מערכות ספציפיות יכולים להשתנות מעט. מבחינת ביצועים וצריכת דלק, שתיהן דומות למדי ויעילות מאוד. ההבדל המשמעותי לרוב יתבטא בתחושת הנהיגה (האקורד אולי מעט יותר מעודנת) ובעיקר במחיר ורמות האבזור המוצעות בישראל. האקורד לרוב ממוקמת בנקודת מחיר קצת יותר גבוהה ומוצעת ברמות אבזור עשירות יותר כסטנדרט, מה שעשוי להצדיק את מחירה הגבוה יותר עבור חלק מהרוכשים. גם תחושת איכות החומרים וההרכבה באקורד החדשה עשויה להיות מעט עדיפה בחלק מהאזורים.

“בהשוואה” ליונדאי סונטה (בגרסאותיה ההיברידיות), מתחרה קוריאנית שמציעה גם היא סדאן גדולה עם הנעה היברידית. הסונטה נוטה להציע עיצוב חיצוני ופנימי נועז יותר ופחות שמרני מהאקורד, ולעיתים גם רשימת אבזור ארוכה מאוד ביחס למחיר. האקורד לרוב עדיפה מבחינת תחושת איכות ההרכבה, בידוד הרעשים, ובעיקר דיוק ועידון של מערכת ההנעה ההיברידית. מוניטין האמינות ההיסטורי של הונדה עשוי להיות יתרון עבור חלק מהרוכשים בהשוואה ליונדאי, למרות שיונדאי השתפרה דרמטית בתחום זה לאורך השנים. כמו כן, ערך המכירה מחדש של האקורד לרוב נשמר טוב יותר “בהשוואה” לסונטה.

בסופו של דבר, האקורד ממקמת את עצמה כאלטרנטיבה מודרנית ומעודנת למתחרותיה. היא פונה לקהל שמעריך שילוב של אמינות יפנית מוכחת, נוחות מרבית, טכנולוגיה עדכנית וחבילת בטיחות מקיפה, ופחות מונע משיקולי מחיר בלבד או מחיפוש אחר חווית נהיגה דינמית במיוחד. היא מציעה חבילה שלמה ותחרותית ביותר בקטגוריה שלה בישראל.

XIII. סיכום ומסקנות:

פסק הדין: האם כדאי לקנות הונדה אקורד?

אז הגענו לשורה התחתונה. האם ההונדה אקורד דור 11 שווה את “מחירה”? האם “כדאי לקנות” אותה? התשובה, כמו תמיד, תלויה בצרכים ובהעדפות שלכם.

ההונדה אקורד החדשה היא סדאן גדולה מצוינת. היא מציעה תא נוסעים מרווח ונעים לשהייה, איכות הרכבה טובה, רשימת אבזור נדיבה ברמות הגימור המשווקות בישראל, טכנולוגיה עדכנית בתחומי המולטימדיה והקישוריות, וחשוב מכל – יחידת הנעה היברידית יעילה ביותר וחלקה שתספק “צריכת דלק” מרשימה (גם אם תצטרכו לתדלק מדי פעם) וחבילת בטיחות אקטיבית מהטובות בקטגוריה. חווית הנהיגה מכוונת בבירור לנוחות ובידוד, והיא מתאימה מאוד לנהיגה יומיומית ורגועה. המוניטין ההיסטורי של הונדה לאמינות גבוהה, בשילוב האחריות המורחבת על הסוללה, מעניקים שקט נפשי משמעותי.

“בהשוואה” למתחרה העיקרית שלה, הטויוטה קאמרי ההיברידית, האקורד עשויה להציע תחושת מודרניות ואבזור טכנולוגי מעט עשיר יותר, ואיכות חומרים אולי קצת יותר יוקרתית בחלקים מסוימים. הקאמרי עדיין תהווה מתחרה קשה מאוד, במיוחד עבור מי שמעריך מוניטין אמינות אגדי וערך מכירה מחדש. הסונטה תהיה אופציה מעניינת יותר למי שמחפש עיצוב נועז ואבזור מקסימלי במחיר אטרקטיבי יותר, אך ייתכן שיתפשר מעט על עידון ההנעה או תחושת איכות פנימית.

“האם כדאי לקנות” הונדה אקורד דור 11? למי היא מתאימה במיוחד? היא מתאימה באופן אידיאלי לנהגים ולמשפחות שגומעים קילומטרז’ גבוה, מעריכים נוחות נסיעה ובידוד רעשים ברמה גבוהה, זקוקים למרווח פנימי ותא מטען ענקיים, ומחפשים רכב אמין, חסכוני ובטוח עם טכנולוגיה מודרנית. היא פחות תתאים למי שמחפש רכב עם התנהגות כביש ספורטיבית או עיצוב חיצוני/פנימי “צעקני”. מחירה הגבוה יחסית עשוי להוות מחסום עבור חלק, אך התמורה המתקבלת באבזור ואיכות גבוהה.

פסק הדין הסופי: ההונדה אקורד דור 11 היא מכונית סדאן היברידית מצוינת, מהטובות בקטגוריה שלה כיום בשוק הישראלי. היא משלבת בהצלחה את היתרונות המסורתיים של האקורד (מרווח, אמינות, נוחות) עם טכנולוגיה מודרנית, יעילות אנרגטית גבוהה ובטיחות ללא פשרות. אם התקציב מאפשר, ואתם מחפשים סדאן גדולה, נוחה, שקטה, חסכונית ומאובזרת לכל מטרה – האקורד החדשה בהחלט מומלצת ושווה בהחלט לשקול אותה בכובד ראש “בהשוואה” לכל מתחרה אחרת.

מה זה מצב סטטי בתנור ולמה זה חשוב?

תוך שאתם לוחצים על כפתור ההפעלה בתנור שלכם בפעם האלף, סביר להניח שמעולם לא עצרתם לשאול את עצמכם מה בעצם אומר “מצב סטטי”. אתם רק רוצים שהפיצה תצא מושלמת – פריכה מלמטה, מבעבעת מלמעלה, ואתם שומעים זמזום מוכר של גוף חימום אחד או שניים, וזהו. אבל היי… מה זה בכלל “מצב סטטי”? ולמה זה חשוב לדעת את זה? אם אתם אוהבים לבשל, לאפות או אפילו רק לחמם שניצל של אתמול – המאמר הזה יעשה לכם סדר בצלחת ובתנור. והוא הולך לעשות את זה בצורה מעניינת, ברורה וכיפית. יאללה, מתחילים להתלהב מחימום סטטי – עוד רגע תבינו למה זה משנה הכל.

אז מה זה המצב הזה – “סטטי”?

לא, זה לא קשור לחשמל סטטי או תנועה באיטיות

מצב סטטי בתנור, הידוע גם בכינויו המסוגנן Top & Bottom Heat, הוא מצב חימום קלאסי ונפוץ בכל תנור בייתי כמעט. זהו המצב שבו שני גופי החימום – העליון והתחתון – פועלים במקביל ללא מאוורר. התוצאה? חום מפוזר בצורה טבעית ומאוזנת, ממש כמו בתנורים של פעם (אבל בגרסה קצת פחות נוסטלגית וקצת יותר טכנולוגית).

איך זה שונה מיתר המצבים בתנור?

טוב ששאלתם. לעומת מצב טורבו (או קונבקטור) שבו נכנס לתמונה מאוורר שמפזר את החום בצורה שווה ומהירה יותר – סטטי לא מערבב שום דבר. הקסם כאן הוא בפשטות הצרופה: חום שעולה מלמטה ומלמעלה באופן טבעי. בלי יותר מדי מניפולציות.

מתי כדאי להשתמש במצב סטטי?

כמו לבחור את המוזיקה הנכונה לאווירה – לתנור יש סגנון שמתאים לרגע. וסטטי? זה קלאסיקה קולינרית שמתאימה במיוחד ל:

  • אפייה של עוגות בחושות (מוותרים על הקרום השרוף למעלה – נשמע טוב, לא?)
  • לחמים שצריכים להתנפח יפה ולקבל פריכות מסוימת מלמטה
  • פשטידות, לזניות ומאפים שמילויים רגישים לחום ישיר מדי
  • חימום חוזר של מזון – בלי לייבש אותו כמו צ׳יפּס במדורה

איך זה בדיוק עובד – הסבר טכני בקטנה (בלי להרדים)

בלי מאוורר, בלי דרמות – רק פיזיקה

כאשר התנור פועל במצב סטטי, החום נובע משני מקורות:

  • גוף חימום תחתון: מספק חום רציף מלמטה שתורם לפריכות ולבישול יסודי של התחתית.
  • גוף חימום עליון: מוסיף מעט שיזוף – או במילים פחות קולינריות – קירמול או השחמה עדינה.

משום שאין כאן זרימת אוויר (כמו בטורבו), התוצאה היא מרקם ואפייה יותר “עדינה”, מדויקת ופחות אגרסיבית. במילים אחרות? אתם נותנים למזון את הזמן שלו. תכלס, מגיע לו.


5 טעויות נפוצות בשימוש במצב סטטי – ואיך לא ליפול בהן

  1. שמים את התבנית לא נכון – מיקום אמצעי הוא לרוב הטוב ביותר. שימו לב!
  2. משתמשים בטמפרטורה כמו במצב טורבו – לא חכם. סטטי דורש לעיתים טמפרטורה גבוהה ב-10-20 מעלות.
  3. מנסים לצלות עוף שלם – זה לא המקום לזה. בשביל זה יש טורבו או גריל.
  4. פותחים את דלת התנור 20 פעם – חום שיוצא לא חוזר. תנו לאפייה להיות.
  5. שוכחים לחמם מראש – במצב סטטי החימום הראשוני קריטי!

יתרונות? בהחלט יש. וחלקם יפתיעו!

דווקא החיסרון של היום, הוא היתרון של פעם

מצב סטטי הפך למה שפעם היה הסטנדרט. אז למה עכשיו זה יתרון?

  • פשטות = שליטה: אתם יודעים בדיוק מאיפה החום מגיע. בהמון מקרים – זה כל מה שצריך.
  • אחידות בעוגות: בלי חום טורבו שמייבש שפתיים לקונדיטוריות – העוגות נשארות עסיסיות עם קרום עדין.
  • אין תזוזה: אידיאלי בעת אפייה של בלילות עדינות שלא אוהבות טלטול או מאוורר עצבני.

יש שיאמרו שזה כמו לנהוג ברכב ידני ולא אוטומטי – בהתחלה אולי פחות נוח, אבל בסוף התחושה מדויקת יותר. ובמקרה של תנור – גם טעימה יותר.


שאלות שחוזרות שוב ושוב – אבל הפעם יש תשובות קצרות ושוות

1. האם כל תנור כולל מצב סטטי?

כן, ברוב המקרים. גם בתנורים מתקדמים, מצב סטטי הוא בסיסי וחשוב.

2. האם אפשר לאפות לחם רק עם סטטי?

לגמרי כן. לחם נאפה נהדר במצב סטטי, במיוחד אם מוסיפים קערת מים ליצירת אדים.

3. חימום של פיצה במצב סטטי – טוב או לא?

מהמם! במיוחד אם תניחו את הפיצה ישירות על אבן אפייה או הרשת. התחתית תודה לכם.

4. כדאי לפתוח את דלת התנור באפייה סטטית?

ממש לא. ברוב המקרים – כל פתיחה נוצרת “מכת קור” ומפריעה לאפייה אחידה.

5. עוגיות – סטטי או טורבו?

שאלה מצוינת! אם אתם רוצים קראנץ’ מבחוץ ורכות מבפנים – סטטי זה מתכון לניצחון.


ובקצרה – מתי נבחר בסטטי ומתי לא?

כדאי לבחור במצב סטטי כש:

  • אתם אופים עוגות בחושות או בחושות למחצה
  • הלחם שאתם מכינים צריך תפיחה ונפח
  • מתכון מדגיש בדיוק “חום עליון ותחתון”
  • אין לכם סבלנות לייבוש יתר של מאפים

עדיף לוותר על סטטי כש:

  • אתם רוצים תוצאה מהירה במיוחד – טורבו ינצח.
  • אתם צולים בשר עם שכבת שומן שדורשת קראסט מהיר
  • אתם רוצים לפזר ריח של אוכל בבית תוך שניות (מצב גריל יפתור זאת)

אז מה למדנו בעצם?

מצב סטטי בתנור הוא הרבה יותר מהכפתור הזה שאתם לפעמים בוחרים בלי לחשוב. זה מצב שמציע שליטה, עקביות ועדינות בעולם שבו יש ציפייה לתוצאה מהירה. בין אם אתם אופים אחת לשנה או כל שישי, חשוב להבין את ההבדל בין סוגי החימום השונים כדי להתאים את סוג האפייה למה שבאמת צריך. לפעמים, דווקא הפשטות הזו שרבים מדלגים מעליה – היא הדרך הכי בטוחה לתוצאה שמרגישה כמו משהו שבא מהלב.

אז בפעם הבאה שאתם שואלים את עצמכם איזה מצב להפעיל – תבחנו את האפשרות הפשוטה הזו. מצב סטטי לא רק נשמע כמו משהו רציני – הוא באמת כזה.

קיה ספורטאז 2016 צריכת דלק מפתיעה במיוחד

האם קיה ספורטאז 2016 יודעת לשתות בשקט?

כמה זה גומע באמת? ולמה זה מפתיע לטובה

כמה קילומטרים אפשר לעשות על ליטר דלק ברכב פנאי-שטח שנראה כמו שרירן מהחדר כושר, אבל מתנהג לפעמים כמו אצן מרתון צנום? ברוכים הבאים אל תוך הקרביים של קיה ספורטאז 2016, שם נבחן אם היא יודעת לשלב עיצוב אגרסיבי, ביצועים שקטים, ואהבה לא רעה לחיסכון בתחנת הדלק.

ראשית, בואו ננפץ איזה מיתוס קטן: לא כל SUV הוא שואב דלק חסר כל שליטה עצמית. למעשה, בעשור האחרון, קיה – כמו רבות מהיצרניות הקוריאניות – הצליחה ללטש את הקונספט כך שהספורטאז תוכל לרוץ, לטפס ולנשום עמוק – בלי להחסיר פעימה בארנק שלך.

אז מה באמת המספרים אומרים?

בגרסאות הסטנדרטיות, עם מנוע בנזין 2.0 ליטר אטמוספרי, מצהירה קיה על צריכת דלק משולבת (עירוני/בינעירוני) של כ- 12-13 ק”מ לליטר. תכל’ס? במסלול מעורב אמיתי – בעיקר כזה שלא כולל פקקים רציניים מדי – היא בהחלט מתקרבת לזה. לפעמים אפילו עוברת.

בגרסת ה-1.6 ליטר טורבו, צריכת הדלק משתנה, כמובן בהתאם לאופי הנהיגה. הנה נתונים על קצה הכפית הדיגיטלית:

  • נסיעה בינעירונית רגועה: עד 15 ק”מ לליטר. כן, זה קורה.
  • עירוני עמוס, ניווט מפוקפק בגבולות תל אביב? סביב 9-10 ק”מ לליטר.
  • עם רגל קצת כבדה… אל תתפלאו לראות נתונים סביב ה-8.

ומה עם הדיזל? זה לא קצת “לא-2016”?

למעשה, גרסת הדיזל של ספורטאז 2016 – אם הצלחתם לשים עליה את היד בישראל – עשויה להפתיע עם צריכת דלק של 17-18 ק”מ לליטר. אבל בואו נהיה מציאותיים: רוב הספורטאז’ים שתראו ברחוב כנראה יונקים בנזין. אז מה זה אומר בפועל? המשיכו לקרוא, יש כאן כמה שאלות מסקרנות…

5 שאלות שכולם שואלים את עצמם (ואת גוגל)

1. האם צריכת הדלק באמת משתפרת אחרי תקופת הרצה?

כן, וגם לא. אולי לא תראו שינוי דרמטי, אבל מנועים – במיוחד בקיה – מגיעים לאופטימיזציה של עבודה אחרי כמה עשרות אלפי ק”מ. זה לא קסם, זה פשוט פיזיקה ומכאניקה.

2. מה יותר חסכוני – נסיעה רגילה או שימוש בבקרת שיוט?

ברוב המקרים, בקרת שיוט מנצחת. היא יודעת לשמור על מהירות קבועה ויעילה הרבה יותר מהמנוסה שבנהגים. אז אם אתם מתכננים טיול צפונה – תנו למחשב לעבוד.

3. האם מעבר לאוקטן גבוה יותר יעזור לצריכת הדלק?

לא באמת. לפחות לא במנועים הסטנדרטיים של ספורטאז 2016. תרגישו בנוח להיצמד ל-95.

4. יש דרך פשוטה לשפר את הנתונים?

בטח. תדאגו ללחץ אוויר תקין בצמיגים, המנעו מהאצות מיותרות ברמזורים, ונסו להימנע עוד יותר מהטיפוס על גבעות כאילו מדובר במסלול ראלי.

5. האם הספורטאז מתחרה שווה יותר מבחינת צריכת דלק?

תלוי במי משווים. מול טויוטה ראב4 ההיברידית? כנראה שלא. אבל מול יונדאי טוסון מאותה השנה? הנתונים די דומים. ספורטאז דווקא מחזיקה יפה.

הסודות הקטנים שבאמת עושים את ההבדל

אז נכון, הרבה תלוי בגודל המנוע ובסוג הנהיגה, אבל ייתכן ויש כמה גורמים פחות ברורים שמשפיעים על הצריכה מבלי ששמתם לב:

  • מערכת Start-Stop: עובדת? מצוין. לא עובדת? תדאגו שמוסכניק יבדוק.
  • שימוש במזגן: זה ברור – אבל ברצינות, הפעלת AC בתדירות גבוהה במיוחד עלולה לעלות לכם ב-0.5-0.8 ק”מ לליטר.
  • עודף משקל: לא בתפריט… בתא המטען. טיפ קטן: תוציאו את כל מה שלא חיוני ליום-יום.

טיפ של אלופים (ולא רק חסכנים)

אם יש לכם את הדגם עם מסך המולטימדיה המובנה – חלקם מגיעים עם תצוגת “Eco” בזמן אמת. זה לא גימיק. זה רמז. תנו מבט מדי פעם וראו איך שינוי קטן – אפילו לחיצה פחות אגרסיבית על דוושת הגז – נותן תוצאה מיידית בגרף.

אז מה המסקנה? היא יודעת להתנהג

בשורה התחתונה, קיה ספורטאז 2016 מצליחה לשלב ביצועים יומיומיים עם צריכת דלק לא רעה בכלל. לא מדובר באיילה הדוהרת בנשיפת פריחת דובדבן – אבל רחוק מאוד מהמפלצת עם צמאון לדלק שייתקע אתכם כל יומיים בתחנה.

אנשים בדרך כלל בוחרים את הספורטאז בגלל העיצוב, המרווח, התחושה של “מכונית גדולה בקטגוריה בינונית”. אבל האקסטרה שמגיעה עם צריכת דלק סבירה (ואפילו טובה למדי) – הופכת אותה לבחירה שפויה, מבלי לוותר על שיק או נוכחות.

מה אתם צריכים לזכור?

  • נהיגה מתונה = חסכון משמעותי
  • אל תזלזלו בתחזוקה בסיסית – היא שווה לכם ליטרים
  • ולפעמים, פשוט תנו לה לגלוש – היא יודעת לעשות את זה טוב

ואולי הכי חשוב: לפעמים, הבחירה הנכונה ברכב, היא זו שגורמת לך לחייך בתחנת הדלק – ולצאת ממנה מהר.

דילוג לתוכן