סקירה מקצועית על אופל אסטרה – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אופל אסטרה.
השם הזה מהדהד בנוסטלגיה, במיוחד עבור ישראלים שגדלו בשנות ה-90 וה-2000.
היא הייתה מכונית משפחתית פופולרית, אמינה יחסית, ולרוב פשוטה.
ואז היא קצת נעלמה לנו מהרדאר, נבלעה בנוף רכבי הפנאי המזנקים.
אבל רגע.
אופל לא ויתרה.
האסטרה חזרה, ובגדול.
הדור האחרון, שנחת בישראל, הוא סיפור אחר לגמרי.
לא עוד משפחתית אפורה ותכליתית בלבד.
עכשיו זו מכונית שמנסה לשלב סטייל אירופאי עדכני, טכנולוגיה מהקבוצה (קבוצת סטלנטיס, שמכילה גם את פיג’ו, סיטרואן ואלפא רומיאו), ושלל יחידות הנעה – כולל חשמלית לחלוטין.
בקיצור, האופל אסטרה (Opel Astra) דור L היא לא האסטרה של פעם.
היא נבנית על פלטפורמה מודרנית (EMP2/STLA Medium), חולקת בסיס עם אחיותיה כמו פיג’ו 308 החדשה, ומוצבת מחדש בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות (C-Segment Hatchback), קטגוריה שעדיין חיה ובועטת למרות פלישת הקרוסאוברים.
הסקירה הזו נועדה לצלול לעומק.
אנחנו נפרק את האסטרה החדשה לגורמים.
נבחן אותה מכל זווית.
נראה מה עובד טוב.
מה קצת פחות.
ואיך כל זה מתורגם למציאות הישראלית של אפריל 2025.
נשווה אותה למתחרותיה העיקריות בשוק המקומי, כמו יונדאי i30, מאזדה 3, וטויוטה קורולה, ונראה האם היא מציעה אלטרנטיבה מעניינת.
נצלול לפרטים הקטנים, לא רק למה שרואים מבחוץ.
נבחן את עיצוב הפנים, איכות החומרים, המרווח לנוסעים ולמטען.
נעבור על הטכנולוגיה, האבזור ומערכת המולטימדיה.
נדבר על הביצועים, יחידות ההנעה השונות (בנזין וחשמל), כמובן שנתייחס ל*צריכת דלק* וגם ל*צריכת אנרגיה* בדגם החשמלי, ועל הבדלי העלות ביניהן.
נדבר גם על חווית הנהיגה, נוחות הנסיעה והתנהגות הכביש.
נקדיש פרק חשוב לבטיחות, *מבחני בטיחות* ו*מבדקי בטיחות* רשמיים, ומערכות העזר לנהג.
ולא פחות חשוב – נדבר על ה*מחיר*, ה*מחירון* העדכני בישראל, *כמה עולה* כל רמת גימור, ומה ההבדלים ביניהן.
נציג את ה*יתרונות* וה*חסרונות* המרכזיים של הדגם.
ננסה לענות על השאלות שמעסיקות כל קונה פוטנציאלי: האם האסטרה החדשה היא הרכב הנכון עבורי? האם *כדאי לקנות* אותה?
ונשתף גם התייחסות כללית ל*חוות דעת גולשים* ראשוניות שנאספו על הדגם בעולם ובישראל, וליכולתה להתמודד עם *תקלות* או *בעיות* נפוצות, וכיצד האחריות נכנסת לתמונה.
בואו נתחיל במסע אל תוך האופל אסטרה החדשה.

II. עיצוב חיצוני: מבט אירופאי חד

אם היינו מראים לכם את האסטרה החדשה בלי לומר שזה אופל, סביר להניח שהייתם מופתעים.
היא פשוט שונה לחלוטין מכל מה שאופל עשתה בעבר בקטגוריה הזו.
פילוסופיית העיצוב “Vizor” של אופל, שהוצגה לראשונה בקרוסלנד והתבססה באוקטה, מקבלת כאן ביטוי מלא ומוצלח.
חזית הרכב אגרסיבית למדי, עם יחידת תאורה דקה וחדה שמחוברת על ידי פס שחור גלוס בצורת מסיכה (ומכאן השם Vizor) שמכיל גם את סמל אופל החדש והנקי.
זה נראה מודרני.
זה נראה טכנולוגי.
זה גם שונה מאוד מהמתחרות השמרניות יותר.

פנסי ה-LED הראשיים, במיוחד בגרסאות המאובזרות שמקבלות את יחידות ה-Matrix החכמות, מספקים לא רק מראה מרשים אלא גם תאורה מעולה.
הגריל, או ליתר דיוק, האזור שהיה פעם גריל, משתלב בצורה חלקה במסיכה השחורה ונותן תחושה של גוף יחיד וזורם.
יש כונסי אוויר אמיתיים וגם מדומים בפגוש התחתון, שמוסיפים נופך ספורטיבי.

מבט מהצד חושף צללית דינמית.
קו המותניים מטפס כלפי מעלה לקראת החלק האחורי, ויוצר מראה של רכב “נושק” לכביש.
קו הגג משתפל בעדינות, ובגרסת ההאצ’בק הוא מסתיים בספוילר קטן ושיקי.
הבתי גלגלים ממולאים היטב על ידי חישוקי גלגלים בקוטר שנע בדרך כלל בין 17 ל-18 אינץ’ (תלוי ברמת ה*רמת גימור*), ועיצובי החישוקים מגוונים ומודרניים.
קורה C עבה יחסית נותנת תחושה של יציבות וגם מסתירה את קצת את הראות לאחור (חיסרון קטן שהופך ל*חסרון* משמעותי בחניות).

החלק האחורי ממשיך את הקו העיצובי המודרני.
פנסי ה-LED האחוריים דקים ואופקיים, ומחוברים על ידי פס תאורה (או פס שחור תלוי ב*רמת גימור*) שעליו מודפס שם הדגם באותיות גדולות.
סמל אופל יושב במרכז דלת תא המטען.
הפגוש האחורי כולל לרוב אלמנטים דמויי דיפיוזר שמשלימים את המראה הספורטיבי.
בסך הכל, האסטרה החדשה היא מכונית נאה.
היא בולטת בנוף הישראלי, שלא לומר אירופאי, של משפחתיות שנוטות להיות מעט אנמיות עיצובית.
נוכחות הכביש שלה טובה, היא נראית רחבה ויציבה, ומידותיה הפיזיות תואמות את המקובל בקטגוריה, אם כי היא ארוכה מעט מהדור היוצא, מה שתורם למרווח הפנימי.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קפיצת מדרגה טכנולוגית

אם העיצוב החיצוני מפתיע, תא הנוסעים של האסטרה החדשה עושה קפיצת מדרגה של ממש.
האווירה הכללית היא מודרנית ונקיה, עם דגש על מסכים.
הקונספט העיצובי נקרא “Pure Panel” והוא מתבטא בשני מסכים גדולים המחוברים יחד ליצירת יחידה אחת גדולה וישרה מול הנהג והנוסע הקדמי.
זה נראה מרשים.
זה נראה טכנולוגי.
אבל כמו תמיד עם מסכים, יש גם צדדים פחות נוחים, במיוחד נטייה לאסוף טביעות אצבע וסנוור בשמש ישראלית חזקה.

איכות החומרים משתנה בהתאם לאזור בתא הנוסעים ול*רמת גימור*.
בחלק העליון של הדשבורד והדלתות הקדמיות, תמצאו חומרים רכים ונעימים למגע.
זה נותן תחושה יוקרתית למדי לקטגוריה.
אבל ככל שיורדים למטה או עוברים לדלתות האחוריות, החומרים הופכים להיות פלסטיק קשיח יותר.
איכות ההרכבה הכוללת טובה מאוד, הכל מרגיש מוצק ומורכב היטב, בלי קרקושים מיותרים גם בנסיעה על כבישים משובשים, דבר שחשוב במיוחד בכבישים הישראלים שלא תמיד מושלמים.

הנדסת האנוש סך הכל טובה, עם כמה הסתייגויות.
רוב הפקדים עברו למסך המגע, אבל אופל השאירה מספר כפתורים פיזיים חשובים מתחת למסך המרכזי עבור בקרת האקלים והמערכות העיקריות, וזה מבורך.
זה מקל על התפעול תוך כדי נהיגה.
גלגל ההגה החדש נוח לאחיזה ומכיל כפתורים פיזיים לשליטה במערכות השונות, מה שעדיף בהרבה על כפתורי מגע שנפוצים ברכבים אחרים בקבוצה.
ראות החוצה טובה קדימה ולצדדים, אך כאמור, קורת C האחורית העבה מעט מגבילה את הראות לאחור, ודורשת הסתגלות או הסתמכות על מצלמות וחיישנים בעת תמרון.

נוחות המושבים היא נקודת חוזקה באסטרה, כפי שמקובל ברכבי אופל וקבוצת PSA/סטלנטיס.
המושבים הקדמיים, במיוחד בגרסאות המאובזרות הכוללות ריפודי אלקנטרה או עור, נוחים מאוד ותומכים היטב בגב, אפילו בנסיעות ארוכות.
יש תמיכה צידית טובה והם מתאימים למגוון רחב של מבני גוף.
גם המושבים האחוריים נוחים למדי, אך המרווח שם קצת פחות נדיב ממה שהיינו מצפים מרכב בקטגוריה הזו.

המרווח לנוסעים מקדימה מצוין, עם שפע מקום לרגליים, לראש ולכתפיים.
מאחור, המצב קצת צפוף יותר.
נוסעים גבוהים (מעל 1.80 מ’) עשויים לחוש שהמרווח לברכיים מוגבל, במיוחד אם הנהג או הנוסע הקדמי גבוהים.
מרווח הראש טוב בזכות קו הגג שלא משתפל באגרסיביות מדי.
שלושה מבוגרים יתקשו לשבת בנוחות מאחור בנסיעות ארוכות, אך שני מבוגרים או שלושה ילדים יסתדרו לרוב.

נפח תא המטען בהאצ’בק עומד על כ-422 ליטר (בדגם הבנזין), נתון טוב ביחס לקטגוריה, ואף גדל מעט בהשוואה לדור הקודם.
בגרסת הפלאג-אין הייבריד, נפח תא המטען קטן יותר בשל מיקום הסוללה, ועומד על כ-352 ליטר.
בדגם החשמלי, הנפח דומה לדגם הבנזין.
הצורה של תא המטען רגולרית ונוחה להטענה, סף ההטענה סביר, ויש פתרונות אחסון שימושיים.
אפשרויות עיגון מטען קיימות, וקיפול המושבים האחוריים (חלוקה 60/40) יוצר משטח הטענה כמעט שטוח, מה שמגדיל משמעותית את נפח ההטענה לרמה של רכב סטיישן קטן.
גרסת הסטיישן (Sports Tourer), אם וכאשר תגיע לישראל, תציע נפח מטען גדול משמעותית.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: Pure Panel על טהרת המסכים

כאמור, גולת הכותרת הטכנולוגית בתא הנוסעים היא מערכת ה-Pure Panel.
היא כוללת מסך מולטימדיה מרכזי בגודל 10 אינץ’ ומולטימדיה וירטואלית בגודל דומה, הממוקמים זה לצד זה.
איכות התצוגה בשני המסכים מצוינת, בהירה וחדה, גם באור שמש ישיר יחסית (אם כי סנוור קל עדיין אפשרי בזוויות מסוימות).
מהירות התגובה של מסך המגע טובה בדרך כלל, אם כי לעיתים נדירות יכולה להיות השהיה קלה במעבר בין תפריטים כבדים יותר.

מבנה התפריטים די הגיוני אחרי תקופת הסתגלות קצרה, אך לעיתים יש יותר מדי תפריטי משנה כדי להגיע לפונקציה מסוימת.
מערכת ההפעלה היא פיתוח של סטלנטיס, ובעוד שהיא עשירה בתכונות, היא לא תמיד אינטואיטיבית כמו מערכות של יצרנים אחרים.
העוזר הקולי (אם קיים) עובד בסדר גודל, אך לרוב דורש ניסוח מדויק של הפקודות.
קישוריות סמארטפונים חיונית היום, והאסטרה מציעה Apple CarPlay ו-Android Auto כסטנדרט.
בגרסאות המאובזרות, הקישוריות היא אלחוטית, וזה יתרון משמעותי ונוח מאוד בשימוש יומיומי.

לוח המחוונים הדיגיטלי בגודל 10 אינץ’ הוא בהיר וחד.
הוא מציע מספר אפשרויות תצוגה והתאמה אישית, אך לא ברמה הגבוהה ביותר כמו במכוניות מסוימות של קונצרנים אחרים (למשל, תצוגת מפה מלאה).
הוא כן מציג את כל המידע החיוני בבירור: מהירות, נתונים ממערכות העזר לנהג, נתוני *צריכת דלק* או *צריכת אנרגיה*, והוראות ניווט.

מערכת השמע הסטנדרטית מספקת סאונד סביר, אך לא מצטיין במיוחד.
בגרסאות המאובזרות עשויה להיות מערכת משודרגת עם יותר רמקולים, שתספק איכות סאונד טובה יותר וחווית האזנה עשירה יותר.
מבחינת אבזור נוחות, האסטרה החדשה מגיעה עם רמות גימור שונות בישראל, כשההבדלים העיקריים הם ב*רמת גימור* הבסיסית מול הגבוהות יותר.
אבזור מרכזי כולל בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם לכניסה והנעה, מצלמות היקפיות (בגרסאות המאובזרות), חימום מושבים ואף אוורור מושבים (בגרסאות טופ), גג פנורמי (אופציה או ב*רמת גימור* הגבוהה), משטח טעינה אלחוטי לטלפון, ותאורת אווירה.
יש גם טכנולוגיות ייחודיות לאופל כמו מושבים אגרונומיים (AGR) מאושרים שניתן למצוא בגרסאות מסוימות ותורמים משמעותית לנוחות הנסיעה הארוכה.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: בנזין יעיל וחשמל שקט

האופל אסטרה החדשה מגיעה לישראל עם מגוון יחידות הנעה, נכון לאפריל 2025, מה שמאפשר גמישות בבחירה בהתאם לצורך ולתקציב.
יחידת ההנעה העיקרית והנפוצה יותר היא מנוע בנזין טורבו בנפח 1.2 ליטר (PureTech).
זהו מנוע 3 צילינדרים המוכר מדגמים רבים בקבוצת סטלנטיס.
הוא מפיק 130 כוחות סוס ומומנט מרבי של 23.4 קג”מ, נתונים שמספיקים בהחלט לרכב משפחתי בקטגוריה זו.
המנוע משודך לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית עם 8 *הילוכים* (גיר אוטומטי פלנטרי קלאסי), שפועלת לרוב בצורה חלקה ומהירה מספיק.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בדגם הבנזין אורכת כ-9.7 שניות, נתון סביר ולא ספורטיבי במיוחד, אך מספק לחלוף על פני משאיות בעליות.

האסטרה מוצעת גם בגרסת פלאג-אין הייבריד (PHEV).
גרסה זו משלבת מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר עם מנוע חשמלי וסוללה גדולה יחסית (כ-12.4 קוט”ש).
ההספק המערכתי המשולב עומד על 180 כוחות סוס, מה שמעניק ביצועים זריזים יותר עם תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בכ-7.6 שניות.
יחידה זו משודכת לתיבת *הילוכים* אוטומטית 8 יחסים ייעודית לרכבים היברידיים.
גרסת ה-PHEV מאפשרת נסיעה על חשמל בלבד לטווח של כ-60 ק”מ בתנאי WLTP (ובישראל, בהתאם לטופוגרפיה וסגנון הנהיגה, סביר לצפות לטווח ריאלי של כ-40-50 ק”מ חשמלי).

החידוש המעניין ביותר הוא האופל אסטרה אלקטריק (Astra Electric).
זו גרסה חשמלית מלאה המצוידת במנוע חשמלי בהספק 156 כוחות סוס ומומנט מרבי של 27.5 קג”מ.
הכוח זמין באופן מיידי, מה שמעניק תחושה של זריזות בתאוצות ראשוניות ועירוניות.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת כ-9.2 שניות, מהיר יותר מבנזין, אך לא נתון שיטיס אתכם למושב.
ההנעה החשמלית נעשית דרך *גיר* יחיד (בעצם העברה ישירה ללא *הילוכים*), מה שתורם לשקט ולנוחות.
האסטרה אלקטריק מצוידת בסוללה בקיבולת 54 קוט”ש (ברוטו, כ-51 קוט”ש נטו).
טווח הנסיעה הרשמי לפי תקן WLTP הוא כ-416 ק”מ.
במציאות הישראלית, בהתאם לתנאי נהיגה, מזגן, מהירות וכבישים, סביר לצפות לטווח ריאלי של כ-300-350 ק”מ בטעינה מלאה.
ההבדל בין *צריכת דלק* (ליטר/100 ק”מ) ל*צריכת אנרגיה* (קוט”ש/100 ק”מ) משמעותי מבחינת עלויות תפעול. בעוד שמנוע בנזין יצרוך סביב 6-7 ליטר ל-100 ק”מ בנהיגה ריאלית (עם *צריכת דלק* רשמית גבוהה יותר), הדגם החשמלי יצרוך סביב 16-18 קוט”ש ל-100 ק”מ. חיפוש נפוץ של “צריכת דלק” רלוונטי גם לרכב חשמלי בהקשר של עלויות תפעול, כיוון שמשווים עלות לק”מ. עלות קוט”ש נמוכה משמעותית מעלות ליטר דלק, מה שהופך את הדגם החשמלי לחסכוני משמעותית בטווח הארוך, למרות *מחיר* הרכישה הראשוני הגבוה יותר.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): עמדות וטווחים

עבור דגמי הפלאג-אין הייבריד (PHEV) והאסטרה אלקטריק (EV), נושא הטעינה הופך למשמעותי בחווית השימוש היומיומית.
נתחיל עם הדגם החשמלי המלא.
האסטרה אלקטריק תומכת בטעינת AC (טעינה ביתית או בעמדות ציבוריות איטיות/מהירות יותר) בקצב מקסימלי של 11 קילוואט.
בחיבור לעמדת 11 קילוואט בבית או בעבודה, טעינה מלאה מ-0 ל-100% אורכת כחמש שעות.
חיבור לשקע ביתי רגיל (עם מוד 2) יאפשר טעינה איטית מאוד שתארך לילה שלם ואף יותר מכך לטעינה מלאה, ולכן התקנת עמדת טעינה בבית (חד פאזי או תלת פאזי בהתאם למגבלות הבית) היא הכרחית לחווית שימוש נוחה. סוג המחבר הוא Type 2, התקן האירופאי הנפוץ בישראל.

האסטרה אלקטריק תומכת גם בטעינת DC מהירה (בעמדות ציבוריות מהירות).
קצב הטעינה המקסימלי הוא 100 קילוואט.
זהו קצב סביר בהשוואה למתחרות בקטגוריה, אך לא מהיר במיוחד בהשוואה לרכבים חשמליים גדולים או יקרים יותר.
זמן טעינה טיפוסי מעמדת DC, למשל מ-10% ל-80% קיבולת הסוללה, אמור לארוך כ-30 דקות בתנאים אופטימליים (סוללה בטמפרטורה מתאימה ועמדה שמספקת את ההספק המלא).
סוג המחבר לטעינת DC הוא CCS2, גם הוא התקן הנפוץ בישראל.

חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין מתפתחת.
יש יותר ויותר עמדות טעינה מהירות ברחבי הארץ, אך זמינותן ומהירותן בפועל עשויות להשתנות.
ישנן אפליקציות רבות לניהול טעינה ולמציאת עמדות, וחלקן עובדות היטב.
אופל (או היבואן בישראל) עשויים להציע אפליקציה ייעודית לניהול הטעינה של הרכב, שליטה מרחוק על הטעינה, וצפייה בסטטוס הסוללה והטווח.
נושא הטעינה הציבורית בישראל משתפר כל הזמן, אך עדיין רחוק מלהיות חלק ונגיש כמו תדלוק בנזין, ודורש תכנון מסוים בנסיעות ארוכות. *בהשוואה* למדינות אירופה מסוימות, תשתיות הטעינה בישראל עדיין בפיגור קל, אם כי מתקדמות בקצב טוב.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות אירופאית

אופל אסטרה החדשה תוכננה באירופה, וזה מורגש בחווית הנהיגה.
התמהיל הכללי מכוון יותר לנוחות נסיעה ויציבות מאשר לספורטיביות קיצונית.
נוחות הנסיעה טובה לרוב, במיוחד בנסיעה בינעירונית ועל כבישים סלולים היטב.
שיכוך המהמורות יעיל למדי, והרכב מרגיש יציב ומרוסן במהירויות גבוהות.

בנסיעה עירונית ועל כבישים משובשים יותר, האסטרה מסתדרת היטב, אם כי בולמי הזעזועים עשויים להרגיש קצת קשיחים בפגיעה בשיבושים חדים או פסי האטה.
זה עדיין בגבולות הסביר לקטגוריה, ורמת הנוחות טובה *בהשוואה* למתחרות מסוימות עם כיול קשיח יותר.
רמת בידוד הרעשים טובה מאוד.
רעשי מנוע כמעט ואינם נשמעים בדגם החשמלי, וגם בדגם הבנזין הם עולים רק תחת עומס כבד.
רעשי רוח וכביש מבודדים היטב, מה שתורם לחוויה שקטה ורגועה בנסיעות ארוכות.

התנהגות הכביש צפויה ובטוחה.
ההיגוי חשמלי ומספק משקל סביר, אך חסר מעט משוב מהכביש.
הוא מדויק מספיק לנהיגה יומיומית וקל בעת תמרון עירוני.
אחיזת הכביש טובה, והרכב נשאר ניטרלי ברובו בפניות.
זוויות גלגול קיימות אך אינן מוגזמות.
האסטרה לא מעודדת נהיגה ספורטיבית, והיא מעדיפה קצב רגוע ושלו.

תחושת הבלמים טובה ולינארית, קלה למינון.
בדגמים המחושמלים (PHEV ו-EV), ישנה מערכת בלימה רגנרטיבית שאוגרת אנרגיה בזמן האטה.
ניתן לרוב לשלוט בעוצמת הרגנרציה (למשל, באמצעות כפתור B בידית ה*גיר*), ובעוצמה הגבוהה יותר ניתן לנהוג בשיטת “פדל אחד” במצבים מסוימים.
יציבות הכיוונית מצוינת גם במהירויות גבוהות על כביש 6, והרכב שומר על קו ישר ללא מאמץ.
קלות התמרון בעיר טובה, רדיוס הסיבוב סביר, וההיגוי הקל מסייע בחניות.
חשוב לציין שבדגם החשמלי, היעדר *גיר* והעברת *הילוכים* הופך את חווית הנהיגה לחלקה ורציפה לחלוטין, ללא קפיצות או השהיות, מה שמוסיף לנוחות ורגוע בנהיגה עירונית וגם מחוץ לעיר.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון מקסימלי והמון עזרה

נושא הבטיחות מקבל באסטרה החדשה דגש משמעותי, כפי שמצופה מרכב משפחתי מודרני.
האסטרה זכתה בציון המקסימלי של 5 כוכבים במבחני בטיחות הרשמיים של ארגון Euro NCAP.
התוצאות היו טובות מאוד בכל הקטגוריות: הגנה על נוסעים מבוגרים, הגנה על ילדים, הגנה על הולכי רגל, ותפקוד מערכות העזר לנהג.
מבנה הרכב עצמו חזק וקשיח, ומשלב שימוש בפלדה עם חוזק גבוה באזורים קריטיים כדי לספוג ולהסיט אנרגיית פגיעה במקרה של תאונה.
ישנן כריות אוויר רבות המפוזרות ברחבי תא הנוסעים, כולל כריות צד וכריות וילון.
*מבדקי בטיחות* ו*מבחני בטיחות* מראים שהרכב מספק הגנה טובה במגוון תרחישי תאונה.

אבל בטיחות מודרנית היא לא רק מבנה וריסוק.
מערכות עזר לנהג (ADAS) הן קריטיות למניעת תאונות.
האסטרה החדשה מציעה חבילה מקיפה של מערכות כאלו, ולרוב כסטנדרט כבר ב*רמת גימור* הבסיסית המשווקת בישראל (או עם אפשרות לשדרוג לחבילה מלאה).
מערכות אלו כוללות בקרת שיוט אדפטיבית השומרת מרחק מהרכב שמלפנים, מערכת בלימת חירום אוטונומית (עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים) הפועלת בטווח מהירויות רחב, מערכת שמירת נתיב אקטיבית המסייעת בהיגוי כדי להשאיר את הרכב במרכז הנתיב, התרעת סטייה מנתיב, ניטור שטחים מת, התרעת תנועה חוצה מאחור, זיהוי תמרורים, ועמעום אורות אוטומטי.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי טוב בדרך כלל.
בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה ואינה בולמת באגרסיביות יתר.
מערכת שמירת הנתיב יעילה על כבישים מסומנים היטב, אם כי לעיתים עשויה להיות מעט אגרסיבית בפעולתה, ומומלץ תמיד להחזיק את ההגה ולפקח על פעולתה.
מערכת בלימת החירום פועלת באופן שקוף ברוב הזמן ומגיבה במהירות בעת צורך.
קלות התפעול של המערכות טובה יחסית בזכות כפתורים ייעודיים בהגה ובמערכת המולטימדיה.
בגרסאות המאובזרות ביותר, יש גם מערכות מתקדמות יותר כמו סיוע לשינוי נתיב או נהיגה סמי-אוטונומית בפקקים.
סך הכל, האסטרה מספקת רמת בטיחות פסיבית ואקטיבית מהגבוהות בקטגוריה, וזה יתרון משמעותי.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה זה עולה לנו?

אז הגענו לשאלה הבוערת: *כמה עולה* האופל אסטרה החדשה *בישראל*?
נכון לאפריל 2025, ה*מחיר* של האסטרה משתנה בהתאם ליחידת ההנעה ול*רמת גימור*.
טווח ה*מחיר* של דגם הבנזין מתחיל לרוב סביב 150,000-160,000 ש”ח עבור *רמת גימור* בסיסית (למשל Edition) ויכול להגיע לכ-170,000-180,000 ש”ח עבור *רמת גימור* מאובזרת יותר (למשל GS או Ultimate).
גרסת הפלאג-אין הייבריד יקרה יותר משמעותית, ו*מחיר*ה נע לרוב בטווח של 190,000-200,000 ש”ח.
האופל אסטרה אלקטריק, כרכב חשמלי, יקרה יותר מגרסת הבנזין, ו*מחיר*ה בישראל צפוי לנוע בטווח של 180,000-200,000 ש”ח, תלוי *ברמת גימור* ומבצעים.
יש לזכור ש*מחירון* רשמי של היבואן עשוי להשתנות, ומבצעים נקודתיים בהחלט אפשריים.

*רמות הגימור* העיקריות המשווקות בישראל לרוב כוללות גרסת בסיס (Edition או דומה) וגרסאות מאובזרות יותר (כמו GS Line, GS או Ultimate).
ההבדלים המרכזיים ביניהן מתבטאים בעיקר באבזור הנוחות והטכנולוגיה.
*רמת גימור* גבוהה יותר תוסיף לרוב ג’אנטים גדולים יותר, פנסי LED Matrix, מושבים עם כוונון חשמלי/חימום/אוורור, מערכת מולטימדיה משודרגת, מצלמות היקפיות, גג פנורמי (בחלק מהגרסאות/רמות גימור) וחבילות ADAS מתקדמות יותר.
חשוב לבדוק את רשימת האבזור המדויקת של כל *רמת גימור* *בהשוואה* לצרכים האישיים, שכן ההבדלים במחיר אינם תמיד זניחים.

תנאי האחריות בישראל חשובים מאוד.
אופל מציעה לרוב אחריות מלאה למשך 3 שנים (או מספר קילומטרים מוגבל, למשל 100,000 ק”מ).
בדגמים המחושמלים, אחריות הסוללה ארוכה יותר באופן משמעותי, ועומדת לרוב על 8 שנים או 160,000 ק”מ, המוקדם מביניהם, עם התחייבות לשמירה על קיבולת מינימלית מסוימת (לרוב 70%).
זהו פרט חשוב במיוחד בהתחשב בעלות החלפה פוטנציאלית של סוללה חשמלית.

עלויות התחזוקה השוטפות של האסטרה (בנזין) צפויות להיות דומות למקובל בקטגוריה.
טיפולים תקופתיים יתבצעו לפי הוראות היצרן (לרוב כל שנה או 15-20 אלף ק”מ).
עלויות חלפים ותיקונים במקרה של *תקלות* או *בעיות* עשויות להיות מושפעות ממדיניות היבואן ומזמינות חלקים.
בדגמים החשמליים, עלויות התחזוקה השוטפת (טיפולים קטנים יותר) נמוכות יותר משמעותית מאשר בדגמי בנזין, אך עלות החלפת צמיגים או רפידות בלם (שנשחקות פחות בזכות הרגנרציה) עשויה להיות שונה.
נושא שווי השימוש (ירידת הערך) חשוב גם הוא.
אופל עברה שינויים רבים בשנים האחרונות, ושמה עדיין נבנה מחדש בישראל.
שווי השימוש של האסטרה צפוי להיות סביר, אך ייתכן שפחות טוב ממתחרות עם מוניטין ארוך שנים של אמינות וביקוש בשוק המשומשות כמו טויוטה קורולה או מאזדה 3. *בהשוואה* למותגים “חדשים” בשוק או פחות נפוצים, מצבה עשוי להיות טוב יותר.
אם ידוע על *תקלות* נפוצות או *בעיות* סדרתיות בדגם מסוים או בדור זה של האסטרה (נכון לאפריל 2025, הדגם יחסית חד בשוק ולכן אין עדיין נתונים ארוכי טווח על *תקלות* נפוצות), חשוב לקחת זאת בחשבון ולברר אם יש קריאות שירות (Recall) או בעיות ידועות בפלטפורמה המכאנית או החשמלית המשותפת לדגמי סטלנטיס. האחריות הארוכה על הסוללה בדגמים החשמליים נותנת שקט נפשי משמעותי בהקשר זה.

X. יתרונות: למה כדאי לשקול אותה?

• עיצוב חיצוני ופנימי מודרני ובולט: האסטרה החדשה נראית פשוט מצוין, מבחוץ ומבפנים. היא שוברת את התבנית של המשפחתיות השמרניות ומציגה קו עיצובי אגרסיבי, טכנולוגי ומרשים שמושך תשומת לב.
• מגוון יחידות הנעה, כולל חשמלית: ההיצע של מנועי בנזין, פלאג-אין הייבריד וחשמלי מלא נותן מענה לצרכים שונים ולתקציבים שונים. האפשרות לבחור בדגם חשמלי עם עלויות תפעול נמוכות וביצועים חלקים היא יתרון משמעותי *בהשוואה* למתחרות שעדיין לא מציעות אופציה חשמלית מלאה בקטגוריה זו *בישראל*.
• אבזור טכנולוגי ובטיחותי עשיר: מערכת ה-Pure Panel נראית מרשימה, האבזור (במיוחד ב*רמות גימור* הגבוהות) נדיב, וחבילת מערכות הבטיחות האקטיביות מהשורה הראשונה בקטגוריה, עם ציון 5 כוכבים ב-Euro NCAP ושלל מערכות עזר לנהג.
• נוחות נסיעה ובידוד רעשים טובים: האסטרה מכוילת לנוחות, בולמת מהמורות ביעילות ומבודדת היטב רעשי כביש ורוח, מה שתורם לחוויית נסיעה נעימה ושקטה בנסיעות ארוכות ובנהיגה יומיומית.
• איכות חומרים והרכבה בתא הנוסעים (בחלקים העליונים): החומרים הרכים בחלק העליון של הדשבורד והדלתות נותנים תחושה יוקרתית יחסית לקטגוריה, ואיכות ההרכבה הכוללת טובה.

XI. חסרונות: מה פחות אהבנו?

• מרווח מוגבל במושב האחורי: למרות גידול קל לעומת הדור הקודם, המרווח לרגליים מאחור אינו מהטובים בקטגוריה, ונוסעים גבוהים עשויים לחוש צפיפות מסוימת בנסיעות ארוכות, במיוחד *בהשוואה* למתחרות כמו טויוטה קורולה או יונדאי i30.
• הנדסת אנוש של מערכת המולטימדיה: בעוד שהמסכים מרשימים, מבנה התפריטים של מערכת ההפעלה אינו תמיד אינטואיטיבי כמו אצל יצרנים אחרים, ודורש הסתגלות. ריבוי תפריטי המשנה עלול להסיח את הדעת בנהיגה.
• פער באיכות החומרים בחלקים התחתונים: בעוד שהחלקים העליונים מרשימים, בחלקים התחתונים של תא הנוסעים ודלתות האחוריות נעשה שימוש בפלסטיק קשיח, מה שמוריד מעט את התחושה הכוללת של יוקרה שהעיצוב והחומרים העליונים מנסים ליצור.
• ירידת ערך פוטנציאלית בישראל: למרות שהמותג אופל חוזר לפופולריות, מוניטין שווי השימוש של הדגם בישראל עדיין נמוך מזה של מתחרות יפניות מסוימות. זה עשוי להשפיע על *כמה עולה* הרכב בטווח הארוך (מבחינת הפסד על ירידת ערך).
• נוחות נסיעה על שיבושים חדים: למרות נוחות כללית טובה, על שיבושים חדים במיוחד או פסי האטה גבוהים, המתלים עשויים להרגיש נוקשים מעט, תופעה המוכרת מרכבים אחרים על אותה פלטפורמה.

XII. השוואה למתחרים: אופל אסטרה בנוף הישראלי

כדי להבין את המיקום של אופל אסטרה החדשה בשוק הרכב הישראלי, חשוב למקם אותה *בהשוואה* למתחרותיה הישירות בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. המתחרות העיקריות בישראל כוללות את יונדאי i30, טויוטה קורולה, מאזדה 3, וגם אחיותיה לקונצרן כמו פיג’ו 308 וסיטרואן C4 (שגם אם היא קרוסאובר לייט, מתחרה על חלק מקהל היעד).

*בהשוואה* לטויוטה קורולה, האסטרה מציעה עיצוב הרבה יותר נועז ומודרני, הן מבחוץ והן מבפנים. בעוד שהקורולה מתמקדת באמינות מוכחת ויעילות היברידית, האסטרה מציעה גמישות רבה יותר ביחידות הנעה (כולל חשמל מלא) ורמת אבזור טכנולוגי גבוהה יותר בדרך כלל. הנוחות בקורולה נחשבת לטובה מאוד, וזו נקודת תחרות ישירה עם האסטרה. במוניטין אמינות ושווי שימוש, לקורולה יש עדיין יתרון משמעותי *בישראל*.

מול יונדאי i30, שהיא מכונית מוצקה ופופולרית מאוד *בישראל*, האסטרה מציעה גם כן עיצוב חדשני יותר ובעיקר אופציה חשמלית מלאה שאינה קיימת ב-i30. ה-i30 לרוב מציעה מרווח פנימי טוב יותר, במיוחד מאחור, ומגוון רחב של *רמות גימור* ומנועים (אם כי ללא חשמל מלא). גם ב-i30, הנדסת האנוש לרוב שמרנית יותר וקל יותר להסתגל אליה במהירות.

*בהשוואה* למאזדה 3, האסטרה מתחרה באבזור ובאיכות חומרים גבוהה, במיוחד בחלקים העליונים של תא הנוסעים. המאזדה 3 מצטיינת בחווית נהיגה מעט יותר דינמית ובתחושת פרימיום מסוימת, אך אופל מציעה טכנולוגיה מתקדמת יותר בתחום המולטימדיה (מסכים גדולים יותר) וגמישות יחידות הנעה (במיוחד החשמלית).

האסטרה חולקת פלטפורמה ורכיבים רבים עם הפיג’ו 308, ולכן ההשוואה אליה מעניינת. ל-308 עיצוב חיצוני שונה אך גם נועז, ותא נוסעים דומה מבחינת קונספט המסכים (i-Cockpit בפיג’ו). ה-308 נחשבת לרוב מעט יותר ספורטיבית בכיול המתלים וההיגוי, ואילו האסטרה נוטה יותר לכיוון הנוחות. ההבדלים יורדים לרוב להעדפה אישית של עיצוב ותחושת נהיגה. *מחיר*ן ו*רמות גימור*ן עשויים להיות דומים למדי.

בשורה התחתונה, האסטרה מציעה אלטרנטיבה טכנולוגית, מעוצבת ומודרנית למתחרות המסורתיות. היתרון המשמעותי שלה הוא היצע יחידות ההנעה, ובפרט הגרסה החשמלית, שממקמת אותה בחוד החנית מבחינת התאמה לעתיד ולדרישות הולכות וגוברות ליעילות וחיסכון. *בהשוואה* לעלות התפעול (עם דגש על *צריכת דלק* לעומת *צריכת אנרגיה*), לדגמים החשמליים וההיברידיים של האסטרה יש יתרון מובהק.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): למי מתאימה האסטרה החדשה?

אז הנה אנחנו בשורה התחתונה.
האופל אסטרה החדשה היא לא עוד אחת מני רבות בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות.
היא מכונית שעברה מהפך של ממש.
היא מציגה עיצוב חיצוני אגרסיבי ומרשים, תא נוסעים עתידני עם דגש על טכנולוגיה ומסכים, מגוון רחב של יחידות הנעה (שזה יתרון עצום *בישראל* שמאפשר בחירה לפי צורך), ורמת בטיחות גבוהה מאוד.
נוחות הנסיעה שלה טובה בדרך כלל, והיא מכונית שקטה ונינוחה בנסיעה.

*בהשוואה* למתחרות ותיקות כמו טויוטה קורולה או יונדאי i30, האסטרה מרגישה טכנולוגית ועדכנית יותר. היא פונה לקהל יעד צעיר יותר ברוחו, כזה שמחפש מכונית שתבלוט בנוף, שתציע את הטכנולוגיות העדכניות ביותר (במיוחד האפשרות החשמלית), ושלא תתפשר על בטיחות. האבזור ב*רמות גימור* הגבוהות נדיב מאוד, והאפשרות לבחור בין בנזין, פלאג-אין וחשמל הופכת אותה לאטרקטיבית למגוון קונים.

*האם כדאי לקנות* את האופל אסטרה החדשה? התשובה תלויה במי אתם ומה חשוב לכם.
אם אתם מחפשים משפחתית קומפקטית עם סטייל, שפע טכנולוגיה, רמת בטיחות מקסימלית, וחשוב לכם מגוון יחידות הנעה (ובפרט אופציה חשמלית מלאה) – אז האסטרה בהחלט שווה בחינה מעמיקה. היא מתאימה למשפחות צעירות, לזוגות, ואף ליחידים שמחפשים רכב פרטי עם שיק אירופאי מודרני. ה*מחיר* שלה תחרותי למדי בקטגוריה, בפרט בגרסת הבנזין.

עם זאת, אם אתם שמים דגש עליון על מרווח פנימי מקסימלי במושב האחורי, או על הנדסת אנוש סופר-אינטואיטיבית בלי תקופת הסתגלות למערכת מולטימדיה, או אם מוניטין *תקלות* וירידת ערך ארוכי טווח הם בראש סדר העדיפויות שלכם (שכן אין עדיין נתונים ארוכי טווח על הדגם החדש *בישראל* ובעולם, למרות ש*חוות דעת גולשים* ראשוניות לרוב חיוביות) – ייתכן שמתחרות מסוימות יתאימו לכם יותר.

האסטרה החדשה היא קאמבק מרשים עבור אופל בקטגוריה חשובה זו.
היא מציעה חבילה כוללת משכנעת מאוד, במיוחד עם האופציה החשמלית.
פסק הדין שלנו: למי שמחפש משהו קצת שונה, מודרני וטכנולוגי בקטגוריית המשפחתיות, ומוכן לקצת פשרות קלות במרווח האחורי ובהנדסת האנוש של המולטימדיה בתמורה לעיצוב, אבזור ובחירה ביחידת הנעה מתקדמת – האופל אסטרה החדשה היא בהחלט אופציה מומלצת וראויה לשקול אותה ברצינות.