ברוכים הבאים ל-PRK, הפורטל המוביל לרכב בישראל.
היום אנחנו צוללים אל תוך אחת המכוניות האייקוניות והחשובות ביותר בעולם הרכב בכלל, ובשוק רכבי הפרימיום בפרט.
מכונית שהגדירה קטגוריה, שהייתה חלום עבור דורות של נהגים, ושממשיכה להיות רף ההשוואה לקומפקטיות יוקרה ספורטיביות.
אנחנו מדברים כמובן על ב.מ.וו סדרה 3.
BMW 3 Series בשמה הלועזי, בדור הנוכחי המוכר לרוב כ-G20 (לגרסת הסדאן) ו-G21 (לגרסת הסטיישן, Touring).
הסדרה 3 היא עמוד התווך של ב.מ.וו (BMW).
היא מייצגת את מה שהחברה במינכן יודעת לעשות הכי טוב: לשלב יוקרה, טכנולוגיה מתקדמת, ובעיקר – הנאה אמיתית מנהיגה.
בדור השביעי שלה, שהושק ב-2019 ועבר מתיחת פנים משמעותית בשנת 2022 (שמשפיעה על הדגמים המשווקים כיום), סדרה 3 ממשיכה להתמודד מול מתחרות ותיקות וחזקות.
העיקריות בשוק הישראלי הן מרצדס C-Class (Mercedes C-Class) ואאודי A4 (Audi A4).
אליהן מצטרפות שחקניות כמו ג’נסיס G70 (Genesis G70) ולצ’קסיס IS (Lexus IS), שמנסות לכרסם בדומיננטיות הגרמנית.
ב.מ.וו סדרה 3 ממוצבת כבחירה הספורטיבית יותר בחבורה, זו שמעדיפה את הנהג ואת חווית הנהיגה על פני נוחות מוחלטת או יוקרה ראוותנית (אם כי גם אלו נמצאים בשפע).
קהל היעד שלה מגוון: אנשי עסקים ומנהלים, משפחות קטנות עד בינוניות שמחפשות שילוב של יוקרה ופרקטיות, ובעיקר – נהגים שעדיין מאמינים שרכב הוא יותר מכלי תחבורה.
זו מכונית למי שמעריך הנדסה מדויקת, טכנולוגיה מתקדמת, וכמובן, נהיגה מהנה.
בסקירה המקיפה הזו, נצלול לכל האספקטים החשובים של ב.מ.וו סדרה 3 הנוכחית.
נסקור את העיצוב החיצוני והפנימי, איכות החומרים, הטכנולוגיה והאבזור, יחידות ההנעה וצריכת הדלק (או האנרגיה בדגם הפלאג-אין), חווית הנהיגה, הבטיחות, ולבסוף נדבר על המחיר, רמות הגימור בישראל, נציג יתרונות וחסרונות, נערוך השוואה למתחרות ונסכם עם פסק דין ברור.
בין לבין, נשלב התייחסות ספציפית לשוק הישראלי, כולל נתונים רשמיים והערכות מציאותיות, ואולי אפילו נזכיר מה אומרות חוות דעת גולשים שכבר נוהגים בה בארץ.
מוכנים? בואו נתחיל.
II. עיצוב חיצוני: פארה ספורטיבית, ברוח הזמן
ב.מ.וו סדרה 3 הנוכחית (G20/G21) מייצגת אבולוציה עיצובית זהירה ביחס לדורות קודמים, אך משלבת אלמנטים מודרניים שהופכים אותה למכונית נאה ובעלת נוכחות.
פילוסופיית העיצוב נשארת נאמנה לשורשים של ב.מ.וו: מכונית ספורט-סדאן בעלת פרופורציות קלאסיות, עם דגש על חזית אגרסיבית, צללית דינמית, וחלק אחורי יציב.
הדור הזה נמנע מהגריל הענק ומעורר המחלוקת שראינו בדגמים אחרים של ב.מ.וו, ושומר על גריל כליות (Kidney Grille) בגודל סביר, גם אם מעט גדול יותר מבעבר, ומשולב בדרך כלל עם גימורים כרום או שחורים (בהתאם לרמת הגימור).
עיצוב הפנסים הקדמיים הוא אחד האלמנטים הבולטים והייחודיים של הדגם הנוכחי.
פנסים צרים ומוארכים, עם חותמת אור יום כפולה המוכרת של ב.מ.וו (שקיבלה עדכון גרפי במתיחת הפנים).
בגרסאות המאובזרות ניתן למצוא פנסי LED אדפטיביים עם טכנולוגיית Matrix, המספקים תאורה מצוינת ויכולת הארה סלקטיבית כדי לא לסנוור נהגים אחרים.
קווי המתאר מהצד מדגישים את הפרופורציות הספורטיביות: מכסה מנוע ארוך, תא נוסעים שממוקם מעט לאחור, וקו גג המשתפל בעדינות לאחור.
קו מותניים בולט עובר לאורך הרכב, ומחבר את הפנסים הקדמיים והאחוריים, ומעניק תחושה של תנועה וזרימה.
פתח האוורור המזוהה (Air Breather) מאחורי הגלגל הקדמי, שהופיע בדור הקודם, נשאר גם כאן (בגרסאות מסוימות), ומוסיף טאץ’ ספורטיבי.
החלק האחורי של סדרה 3 הנוכחית נראה רחב ונמוך, ומעניק תחושה של יציבות.
הפנסים האחוריים בצורת ‘L’ מודרנית, המוכרים של ב.מ.וו, נותרו גם כאן, אך קיבלו עדכון גרפי עם פס LED בולט.
דלת תא המטען מעוצבת בקווים נקיים, ופגוש אחורי עם דיפיוזר קטן (שמשתנה לפי רמת הגימור) ופתחי מפלט נאים (אחד או שניים, תלוי במנוע).
העיצוב הכולל משדר אלגנטיות ספורטיבית, עם רמיזה ברורה על היכולות הדינמיות של הרכב.
הוא אולי לא המהפכני ביותר, אך הוא נאה, אלגנטי, ובהחלט מצליח לגרום לסדרה 3 לבלוט לטובה בכביש.
החישוקים המוצעים בסדרה 3 משתנים בהתאם לרמת הגימור. בישראל, רוב הדגמים יגיעו עם חישוקי סגסוגת בקוטר 17 או 18 אינץ’, ורמות גימור גבוהות יותר (כמו M Sport) יכללו חישוקים בגודל 19 אינץ’ בעיצובים ספורטיביים יותר.
גדלי הצמיגים והחישוקים משפיעים, כמובן, על נוחות הנסיעה והתנהגות הכביש, כפי שנדון בהמשך.
במונחים של נוכחות כביש, סדרה 3 שומרת על מידות קומפקטיות יחסית לקטגוריה (במיוחד בהשוואה למתחרות שהתנפחו עם השנים), אך היא נראית נמוכה, רחבה, ומאוד נטועה על הכביש.
היא ארוכה ורחבה יותר מהדור היוצא (F30), עם בסיס גלגלים גדול יותר, מה שתורם למרווח הפנימי וליציבות הכיוונית.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קפיצת מדרגה דיגיטלית
תא הנוסעים בב.מ.וו סדרה 3 הנוכחית הוא שילוב של קלאסיקה וקידמה.
לאחר מתיחת הפנים (LCI) שהגיע לישראל בשנים האחרונות, הדגש הוא על המעבר למסכים גדולים יותר ואיחוד של לוח המחוונים ומסך המולטימדיה למקשה אחת מעוקלת תחת פיקוד מערכת ההפעלה העדכנית של ב.מ.וו (OS 8 או OS 8.5 בדגמים החדשים יותר).
האווירה הכללית היא יוקרתית, נקייה וממוקדת נהג, כפי שמצופה מב.מ.וו.
הקונסולה המרכזית פונה קלות לכיוון הנהג, ורוב הפקדים המרכזיים ממוקמים בהישג יד.
איכות החומרים בסדרה 3 טובה מאוד ברובה, בהתאם למעמדה כרכב פרימיום.
בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות נמצא חומרים רכים ונעימים למגע.
בחלקים התחתונים האיכות עדיין סבירה, אך פחות מרשימה בהשוואה לחלקים העליונים.
איכות ההרכבה מצוינת באופן כללי, הכל מרגיש מוצק ומחובר היטב, אין קרקושים או חופשים מיותרים, גם בנסיעה על כבישים משובשים – נתון חשוב במיוחד בהקשר של תנאי הדרך בישראל.
גימורים שונים (אלומיניום, עץ, גימור שחור מבריק) מוצעים בהתאם לרמת הגימור, ומאפשרים התאמה אישית של האווירה בתא הנוסעים.
הנדסת האנוש עברה שינוי מהותי במתיחת הפנים.
בעוד שלפני העדכון היו כפתורים פיזיים ייעודיים למערכת בקרת האקלים, כעת רוב התפעול עבר אל מסך המגע.
זה אמנם מפנה את הקונסולה המרכזית ומעניק מראה נקי יותר, אך עלול להפוך את התפעול לפחות אינטואיטיבי בזמן נהיגה, ומצריך הסתכלות על המסך.
עם זאת, ב.מ.וו שמרה, לשמחת רבים, על בקר ה-iDrive הסיבובי על הקונסולה המרכזית.
זהו אחד ממשקי התפעול הטובים ביותר בתעשייה, והוא מאפשר ניווט קל ונוח בתפריטי המולטימדיה גם ללא מגע במסך.
מיקום פקדי החלונות, המראות ותאורת הראש נוח ומוכר.
הראות החוצה טובה באופן כללי, עם קורות A דקות יחסית שאינן מסתירות יתר על המידה, וראות טובה לאחור (בסדאן).
מושבי הנוחות הסטנדרטיים בסדרה 3 מספקים תמיכה ונוחות טובים מאוד, גם בנסיעות ארוכות.
רמות גימור ספורטיביות יותר או חבילות אופציה מציעות מושבי ספורט עם תמיכה צידית משופרת, מצוינים למי שמעריך נהיגה דינמית.
המושבים הקדמיים ניתנים לכיוונון חשמלי מלא בדרך כלל, וכוללים זיכרונות, חימום ואף אוורור בדגמים המאובזרים.
בשורה האחורית, המרווח טוב עבור שני נוסעים מבוגרים בגודל ממוצע.
מרווח הרגליים נדיב יחסית לקטגוריה, תודות לבסיס הגלגלים שגדל.
מרווח הראש סביר, אך ייתכן שנוסעים גבוהים מאוד ירגישו מעט צפיפות, במיוחד בדגמים עם גג שמש פנורמי.
נוסע שלישי במרכז המושב האחורי יסבול מתעלת הינע בולטת שפוגעת במרווח הרגליים שלו.
תא המטען בסדאן (G20) מציע נפח של כ-480 ליטר, נתון טוב לקטגוריה.
צורתו די שימושית, עם פתח הטענה רחב יחסית.
סף ההטענה סביר, אך לא נמוך במיוחד.
בגרסת הסטיישן (Touring – G21) נפח תא המטען גדול יותר, כ-500 ליטר, ועם קיפול המושבים האחוריים מגיע לנפח גדול משמעותית, מה שהופך אותה לאופציה פרקטית בהרבה למשפחות או למי שצריך יכולת הטענה גדולה יותר.
פתרונות אחסון נוספים בתא הנוסעים כוללים תאים בדלתות (לא הגדולים ביותר), תא כפפות בגודל סביר, וצמד מחזיקי כוסות בקונסולה המרכזית.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: חגיגה דיגיטלית
ב.מ.וו סדרה 3 הנוכחית עמוסה בטכנולוגיה, במיוחד בדגמים לאחר מתיחת הפנים.
הדגש העיקרי הוא על המערכת הדיגיטלית המשולבת, הכוללת את לוח המחוונים ומסך המולטימדיה הגדולים והמחוברים.
מערכת המולטימדיה המרכזית מבוססת על מסך מגע בגודל 14.9 אינץ’, ולוח המחוונים הדיגיטלי בגודל 12.3 אינץ’.
שני המסכים ממוקמים תחת מקשה אחת מעוקלת, שנותנת מראה עתידני ונקי.
איכות התצוגה של המסכים מצוינת: חדה, בהירה, ועם צבעים עשירים.
מהירות התגובה של המערכת מהירה מאוד, והניווט בתפריטים, גם אם עמוסים, מרגיש זורם.
מערכת ההפעלה, iDrive האחרונה (OS 8/8.5), מציעה מגוון רחב של פונקציות: ניווט מובנה, שליטה על מערכות הרכב השונות, הגדרות אישיות, וגישה לאפליקציות דרך חנות האפליקציות של ב.מ.וו.
השליטה מתבצעת גם באמצעות מגע, גם באמצעות בקר ה-iDrive הסיבובי (שנשאר במקומו הטבעי), וגם באמצעות פקודות קוליות (העוזר הקולי של ב.מ.וו, Intelligent Personal Assistant, מבין פקודות בשפה טבעית למדי, גם אם לא בעברית מלאה).
קישוריות הסמארטפונים היא מהטובות שיש: Apple CarPlay ו-Android Auto נתמכים באופן אלחוטי כסטנדרט (בדגמים לאחר מתיחת הפנים), ופועלים בצורה יציבה ומהירה.
זה מאפשר שימוש באפליקציות ניווט (כמו Waze או Google Maps), מוזיקה, והודעות ישירות דרך מסך המולטימדיה, ובשליטה באמצעות בקר ה-iDrive, מה שמשפר משמעותית את חווית המשתמש.
לוח המחוונים הדיגיטלי מציע מספר אפשרויות תצוגה שונות, כולל הצגת מפה של מערכת הניווט.
עם זאת, אפשרויות ההתאמה האישית פחות מגוונות מאשר אצל חלק מהמתחרות.
מערכת השמע הסטנדרטית בסדרה 3 סבירה, אך מי שמעריך איכות שמע טובה כדאי שישקול את השדרוג למערכת השמע של Harman Kardon, המוצעת ברמות גימור גבוהות יותר או כחבילת אופציה.
מערכת זו מספקת צליל עשיר ומפורט בהרבה.
אבזור נוחות מרכזי המוצע בישראל, בהתאם לרמת גימור, כולל בקרת אקלים מפוצלת (בדרך כלל שלושה אזורים – שניים קדמיים ואחד אחורי), חימום ואף אוורור למושבים הקדמיים, גג שמש פנורמי (אופציה), תאורת אווירה פנימית רב-גונית, כניסה והנעה ללא מפתח, מצלמות היקפיות 360 מעלות (בדגמים המאובזרים), ודלת תא מטען חשמלית (במיוחד בגרסת הטורינג).
ב.מ.וו גם שילבה בסדרה 3 טכנולוגיות ייחודיות נוספות, כמו BMW Digital Key, המאפשרת להשתמש בסמארטפון כמפתח לרכב, ו-Remote Software Upgrade, המאפשרת עדכוני תוכנה לרכב דרך האוויר.
אבזור זה, לצד המערכות הדיגיטליות הגדולות, ממצב את סדרה 3 כאחת המכוניות המתקדמות טכנולוגית בקטגוריה שלה, גם אם הדגש על מסכי מגע פגע מעט בפשטות הנדסת האנוש בחלק מהתפקודים.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: הכוח שפוגש יעילות
ב.מ.וו סדרה 3 מציעה מגוון רחב של יחידות הנעה גמישות, חזקות ויעילות, וזה אחד מיתרונותיה הבולטים.
בישראל, יחידות ההנעה המרכזיות המיובאות כוללות בדרך כלל מנועי בנזין בנפח 2.0 ליטר בטורבו, ומנוע פלאג-אין הייבריד.
יחידות ההנעה פועלות בשילוב עם תיבת הילוכים אוטומטית מצוינת של ZF (8 הילוכים), הנחשבת לאחת הטובות בתעשייה מבחינת מהירות ותחכום העברת הילוכים.
ב.מ.וו 318i: זוהי גרסת הבנזין הבסיסית, המצוידת במנוע 2.0 ליטר טורבו, המפיק לרוב כ-156 כוחות סוס ומומנט של כ-25 קג”מ.
היא מאיצה מ-0 ל-100 קמ”ש בכ-8.1 שניות.
זו יחידת הנעה מספקת לנסיעה יומיומית רגועה, אך אינה מציעה את הביצועים הדינמיים המצופים מסדרה 3 באופן מלא.
ב.מ.וו 320i: הגרסה הנפוצה יותר בישראל, עם אותו מנוע 2.0 ליטר טורבו, אך כאן עם הספק של כ-184 כוחות סוס ומומנט של כ-30 קג”מ.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת כ-7.1 שניות.
זו כבר יחידת הנעה מהירה וגמישה יותר, המאפשרת ביצועי עקיפה טובים ותחושת כוח מספקת ברוב מצבי הנהיגה.
ב.מ.וו 330i: גרסת בנזין חזקה יותר, גם היא עם מנוע 2.0 ליטר טורבו, אך בהספק של כ-258 כוחות סוס ומומנט של כ-40 קג”מ.
עם תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בכ-5.8 שניות, זו כבר מכונית ספורטיבית למדי, המספקת ביצועים מרשימים ומהנים מאוד.
ב.מ.וו 330e (פלאג-אין הייבריד): גרסה פופולרית מאוד בישראל בשל יתרונות המיסוי.
משלבת מנוע בנזין 2.0 ליטר טורבו עם מנוע חשמלי. ההספק המשותף עומד על כ-292 כוחות סוס ומומנט משולב של כ-42.8 קג”מ.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש מרשימה במיוחד, כ-5.8 שניות, בזכות מומנט חשמלי זמין מיידית.
בנוסף, היא מציעה טווח נסיעה חשמלי מלא שיכול להגיע, לפי נתוני יצרן WLTP, לכ-50-60 ק”מ (נתון ריאלי קרוב יותר ל-30-45 ק”מ בתנאי נהיגה ישראליים רגילים).
זוהי יחידת הנעה מעניינת במיוחד לשוק הישראלי, כפי שנדון בהמשך.
עבור צריכת דלק: גרסאות הבנזין (318i, 320i, 330i) מציגות נתוני יצרן (WLTP) שנעים בין כ-6.5 ל-7.5 ליטר ל-100 ק”מ (כלומר, כ-13-15 ק”מ לליטר).
במציאות הישראלית, בתנאי נהיגה מעורבים ופקקים, צריכת הדלק הריאלית צפויה להיות גבוהה יותר, באזור ה-9-11 ק”מ לליטר בממוצע, תלוי בסגנון הנהיגה ובתוואי הנסיעה.
גרסת ה-330e הפלאג-אין הייבריד מציגה נתוני יצרן מרשימים על הנייר, כ-1.6-2.0 ליטר ל-100 ק”מ, אך נתון זה רלוונטי רק אם מנצלים באופן קבוע את הטווח החשמלי לרוב הנסיעות היומיות וטוענים את הסוללה לעיתים קרובות.
צריכת האנרגיה בנסיעה חשמלית מלאה עומדת על כ-15-18 קוט”ש/100 ק”מ (נתון יצרן WLTP).
אם לא טוענים ומסתמכים בעיקר על מנוע הבנזין, צריכת הדלק תהיה דומה לגרסאות הבנזין הלא-היברידיות, ואף מעט גבוהה יותר עקב משקל הסוללות.
חשוב לזכור שהחיפוש אחר “צריכת דלק” נפוץ גם בקרב מתעניינים ברכב חשמלי או היברידי, גם אם המונח המדויק יותר הוא “צריכת אנרגיה”, בשל ההרגל והיכרות המונח עם עלויות התדלוק.
ההבדל בעלויות בין חשמל לדלק הוא משמעותי, ולכן היכולת לנסוע חשמלית היא יתרון כלכלי משמעותי בגרסת הפלאג-אין.
תחושת הכוח והביצועים בגרסאות ה-320i ומעלה מצוינות.
מנועי הבנזין גמישים, מגיבים מהר לפקודות דוושת הגז, ומספקים תאוצה לינארית ונעימה.
תיבת ההילוכים של ZF מתפקדת בצורה חלקה כגיר אוטומטי רגוע, ומעבירה הילוכים בזריזות מפתיעה כאשר לוחצים חזק.
היא יודעת לבחור את ההילוך הנכון כמעט תמיד, ומשתפת פעולה בצורה נהדרת עם המנוע.
בגרסת ה-330e, המעבר בין הנעת בנזין לחשמל לרוב חלק ולא מורגש, ותחושת המומנט המיידי של המנוע החשמלי מוסיפה חיוניות לתאוצות הראשוניות ותאוצות הביניים.
אין ספק שצד הביצועים ויחידת ההנעה הוא אחד החזקים ביותר של סדרה 3.
VI. טעינה (לרכב פלאג-אין 330e): לחשמל לרווחה
עבור מי שבוחר בגרסת הפלאג-אין הייבריד, ב.מ.וו 330e, היבט הטעינה הופך לרלוונטי וחשוב.
חווית הטעינה היא חלק אינטגרלי מהבעלות על רכב פלאג-אין, והיא זו שקובעת במידה רבה את היכולת לנצל את היתרונות הכלכליים והסביבתיים של ההנעה המשולבת.
קצב טעינת ה-AC (עמדת טעינה ביתית או ציבורית רגילה) המקסימלי בב.מ.וו 330e הוא לרוב 3.7 קילוואט.
קצב זה אינו מהיר במיוחד בהשוואה לדגמי פלאג-אין חדשים יותר שמגיעים עם יכולת טעינה של 7.4 קילוואט.
זמן טעינה טיפוסי בבית, מסוללה ריקה לחלוטין (0-100%) באמצעות עמדת 3.7 קילוואט ייקח כ-3.5 עד 4 שעות.
אם טוענים משקע ביתי רגיל (במקרה חירום בלבד ובקצב נמוך משמעותית של כ-2.3 קילוואט), זמן הטעינה יתארך משמעותית, מעל 6 שעות.
חשוב לציין שלב.מ.וו 330e אין יכולת טעינת DC מהירה (עמדות אולטרה-מהירות).
זו תכונה שמצויה בעיקר ברכבים חשמליים מלאים, ולעיתים רחוקות ברכבי פלאג-אין.
סוג המחבר בישראל הוא Type 2 (אירופאי), זהו המחבר הסטנדרטי לטעינת AC בפלאג-אין ורכבים חשמליים בישראל ובאירופה.
נוחות השימוש באפליקציות ניהול הטעינה של היצרן (ConnectedDrive) מאפשרת ניטור מצב הסוללה, תזמון טעינה בשעות זולות (אם רלוונטי לתעריף החשמל שלכם), ובקרת אקלים מוקדמת מרחוק.
חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין אינה מושלמת, אם כי משתפרת.
קיימות עמדות טעינה רבות, במיוחד בעמדות עבודה, קניונים וחניונים ציבוריים, אך זמינותן ואמינותן עשויות להשתנות.
עבור בעל רכב פלאג-אין כמו ה-330e, עיקר הטעינה צפויה להתבצע בבית או בעבודה כדי לנצל את הטווח החשמלי באופן אופטימלי.
הסתמכות על טעינה ציבורית בלבד פחות פרקטית ויקרה יותר בדרך כלל.
בהשוואה למדינות אחרות באירופה, תשתית הטעינה בישראל עדיין בפיתוח, אם כי הפריסה הולכת וגדלה.
VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: הדנ”א של ב.מ.וו
כאן נמצא לב ליבה של ב.מ.וו סדרה 3 – חווית הנהיגה.
ב.מ.וו שמה דגש עצום על ההיבט הזה, וסדרה 3 נחשבת זה שנים לאמת המידה בקטגוריה בכל הקשור לדינמיות והנאה מהגה.
גם בדור הנוכחי, למרות הגידול במידות וההתקדמות הטכנולוגית, הדנ”א הזה נשמר במידה רבה.
נוחות הנסיעה היא עניין שדורש התייחסות מדויקת בסדרה 3.
בבסיסה, הסדרה 3 מכוילת על הצד הנוקשה יותר בהשוואה למתחרות כמו מרצדס C-Class או אאודי A4, שנוחות הנסיעה היא שם המשחק עבורן.
על כבישים סלולים היטב, נוחות הנסיעה טובה, המכונית מבודדת היטב מרעשי הכביש (תלוי כמובן בחישוק ובצמיגים), ורעשי מנוע ורוח נמוכים במהירויות שיוט.
אולם, על כבישים משובשים או עם שברי אספלט (מצב שכיח למדי בישראל), המתלים (במיוחד עם חישוקי 18 או 19 אינץ’ וצמידי Run-Flat) עלולים להיות מעט נוקשים ולהעביר זעזועים קטנים לתא הנוסעים.
גרסאות עם מתלים אדפטיביים (אופציה) מציעות פשרה טובה יותר, עם יכולת ריכוך טובה יותר על שיבושים במצב “קומפורט” והתקשות לתחושה ספורטיבית במצב “ספורט”.
התנהגות הכביש היא גולת הכותרת.
תחושת ההיגוי מצוינת: משקל נכון, דיוק רב, ומשוב סביר (אם כי פחות מרגש מדורות קודמים, כהרגלת רכבים עם היגוי חשמלי).
המכונית מגיבה במהירות ובחדות לפקודות ההיגוי, ונכנסת לפניות בנחישות.
אחיזת הכביש גבוהה מאוד, ורמת הנטייה לזוויות גלגול בפניות מינימלית, במיוחד בגרסאות המאובזרות בחבילות מתלים ספורטיביות יותר או מתלים אדפטיביים.
האיזון הכללי של השלדה מצוין, והמכונית נטועה ובטוחה מאוד גם במהירויות גבוהות או בפניות מהירות.
תחושת הבלמים טובה וישירה, עם עוצמת בלימה מספקת.
בגרסת הפלאג-אין, הבלימה הרגנרטיבית (שממירה אנרגיה חשמלית במהלך האטה ומטעינה את הסוללה) פועלת בצורה חלקה בדרך כלל, אם כי המעבר לבלימה הידראולית מלאה לפעמים מורגש קלות.
יציבות כיוונית במהירויות גבוהות היא אחת התכונות הבולטות של סדרה 3.
היא נוסעת כמו קליע בקו ישר על כבישים מהירים, ומעניקה תחושת ביטחון רבה לנהג ולנוסעים.
גם ברוחות צד או על גלים בכביש, היא נשארת יציבה ונינוחה.
קלות התמרון בעיר סבירה לקטגוריה.
מעגל הסיבוב אינו הגדול ביותר, אך הוא מאפשר הסתדרות סבירה בחניות ורחובות צרים יחסית.
מצלמות וחיישני החניה (אם קיימים) מסייעים כמובן משמעותית בתמרוני חניה.
ההשפעה של היעדר גיר והעברת הילוכים (או ליתר דיוק, נוכחות של גיר אוטומטי מתקדם מאוד שפועל כמעט ללא מורגש) על חווית הנהיגה היא חיובית בעיקר.
תיבת ההילוכים האוטומטית (הגיר) של ZF היא כאמור מצוינת, ומבצעת את עבודת העברת הילוכים בצורה כה חלקה ומהירה עד שלעיתים נדמה שהיא כמעט בלתי מורגשת, בייחוד במצבי נהיגה רגועים.
במצב ספורט היא מתפקדת במהירות ומדויק, ושומרת את המנוע בטווח סל”ד אופטימלי לביצועים.
בגרסה החשמלית המלאה (ה-i4, שהיא מודל שונה אך על אותה פלטפורמה בערך), העברת האנרגיה מיידית ואין צורך כלל בהילוכים, מה שמעניק תחושה שונה לחלוטין, של דחף רציף וללא הפסקות. ב-330e הפלאג-אין, העירוב בין הנעת בנזין לגיר האוטומטי והמנוע החשמלי מרגיש לרוב הרמוני מאוד.
VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון 5 כוכבים
בטיחות היא כמובן היבט קריטי בכל רכב חדש, ובמיוחד ברכבי פרימיום המיועדים לרוב לנסיעות משפחתיות.
ב.מ.וו סדרה 3 הנוכחית עמדה בהצלחה במבחני בטיחות מחמירים וזכתה לציונים גבוהים.
במסגרת מבחני בטיחות הרשמיים של Euro NCAP, ב.מ.וו סדרה 3 זכתה לציון המקסימלי של 5 כוכבים.
היא הפגינה תוצאות מצוינות בהגנה על נוסעים מבוגרים (מעל 90%), ילדים (קרוב ל-90%), והגנה סבירה על הולכי רגל ורוכבי אופניים.
מבדקי בטיחות המבניים מראים ששלדת הרכב קשיחה מאוד ומספקת הגנה טובה במגוון תרחישי תאונה.
ב.מ.וו משתמשת בפלדה מחוזקת באזורים קריטיים כדי לשמור על תא הנוסעים שלם ככל הניתן.
אבזור הבטיחות האקטיבי ומערכות עזר לנהג (ADAS) בסדרה 3 מקיף מאוד, גם אם חלקו מוצע כחבילות אופציה או ברמות גימור גבוהות יותר בישראל.
בין המערכות הבולטות המצויות כסטנדרט או כאופציה:
- בקרת שיוט אדפטיבית: שומרת על מרחק קבוע מהרכב שמלפנים, מסוגלת לבצע עצירה מלאה והתחלת נסיעה אוטומטית בפקקים (בגרסאות מסוימות). תפקודה לרוב חלק ונעים, פחות “עצבני” ממערכות דומות אצל יצרנים אחרים.
- מערכת שמירה על נתיב: מתקנת את ההיגוי כדי לשמור את הרכב במרכז הנתיב. עובדת טוב על כבישים עם סימון ברור.
- התרעת סטייה מנתיב: מתריעה ויזואלית וקולית בעת סטייה לא מכוונת מהנתיב.
- מערכת בלימת חירום אוטונומית: מזהה הולכי רגל, רוכבי אופניים וכלי רכב, ומבצעת בלימת חירום אוטומטית למניעת או צמצום עוצמת התנגשות.
- ניטור שטחים מתים: מתריע על כלי רכב הנמצאים בשטח מת בצידי הרכב.
- התרעת תנועה חוצה מאחור: מתריעה בעת יציאה מחניה לאחור על כלי רכב או הולכי רגל המתקרבים.
- סייען חניה אוטומטי: מסוגל לבצע חניה במקביל או בניצב באופן עצמאי למחצה.
- פנסי LED אדפטיביים: משפרים משמעותית את הראות בלילה ומפחיתים את הסיכון לסנוור נהגים אחרים.
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי לרוב מרשים וחלק.
ב.מ.וו מכוילת את המערכות בצורה פחות אגרסיבית ממתחרות מסוימות, מה שגורם להן להרגיש טבעיות יותר ולא “להילחם” בנהג.
עם זאת, כמו בכל רכב מודרני, חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר בלבד ואינן מחליפות את אחריות הנהג.
קלות התפעול של הפעלת או כיבוי המערכות השונות טובה יחסית, למרות המעבר לפקדי מגע רבים במתיחת הפנים.
IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): פרימיום מגיע עם תג מחיר
כפי שמצופה מרכב פרימיום מבית ב.מ.וו, תג המחיר של סדרה 3 אינו עניין של מה בכך.
מחיר הרכב בש”ח משתנה כמובן בהתאם לרמת הגימור, למנוע, לשנת הייצור (אם מדובר בשוק המשומשות), וכן למבצעים או הנחות נקודתיות של היבואן.
נכון לאפריל 2025 (תאריך ההתייחסות של הסקירה), טווח המחיר של ב.מ.וו סדרה 3 חדשה בישראל מתחיל באזור ה-300,000-320,000 ש”ח לגרסאות הבנזין הבסיסיות (318i או 320i) ועשוי להגיע לכ-400,000 ש”ח ואף למעלה מזה עבור גרסאות מאובזרות יותר, גרסת הפלאג-אין (330e), או גרסאות ספורטיביות כמו ה-M340i.
המחירון הרשמי של ב.מ.וו סדרה 3 בישראל כולל לרוב מספר רמות גימור עיקריות, המבדלות ביניהן בעיקר באבזור הסטנדרטי.
ההיצע עשוי להשתנות מעת לעת, אך בדרך כלל כולל רמות גימור כמו:
Standard/Luxury Line: רמת הגימור הבסיסית יותר, מציעה אבזור נוחות ובטיחות נאה, אך ללא דגש ספורטיבי או פריטי עיצוב יוקרתיים במיוחד.
Sport Line: מוסיפה טאץ’ ספורטיבי לעיצוב החיצוני והפנימי (מושבים ספורטיביים, גימורים שונים), ולעיתים קרובות גם חישוקים גדולים יותר.
M Sport: רמת הגימור הנפוצה והמבוקשת יותר בישראל, המשלבת עיצוב ספורטיבי בהשראת דגמי M Performance (פגושים אגרסיביים יותר, ספי קארבון, גריל שחור), חישוקי M ייחודיים, מתלי M Sport (מכוילית ספורטיבית יותר), ובדרך כלל גם אבזור פנימי משודרג יותר. זוהי רמת הגימור המעניקה את המראה ה”ב.מ.וו סדרה 3″ הקלאסי כפי שרבים מדמיינים אותו.
ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור מתבטאים באבזור נוחות ובטיחות (מערכות ADAS נוספות, סוגי ריפודים – בד או עור, סוגי גימורים פנימיים, מערכת שמע Harman Kardon, גג שמש, תאורת אווירה, מצלמות 360 ועוד), וכן בשיפורים דינמיים כמו סוגי המתלים (סטנדרטי, M Sport, אדפטיבי), מערכת בלמים (ברמות גימור גבוהות יותר).
כדי להבין כמה עולה רמת גימור ספציפית ואילו פריטים בדיוק היא כוללת, יש לעיין במחירון הרשמי של היבואן העדכני לתאריך הרכישה.
תנאי האחריות המלאה לרכב חדש בב.מ.וו סדרה 3 בישראל הם לרוב 3 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
בגרסת הפלאג-אין (330e), אחריות הסוללה נפרדת וארוכה יותר, לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).
האחריות חשובה במיוחד ברכב פרימיום מורכב טכנולוגית כמו סדרה 3, והיא מספקת שקט נפשי מפני תקלות ובעיות שעלולות להופיע, במיוחד במערכות היברידיות או אלקטרוניות מתקדמות.
עלויות התחזוקה של ב.מ.וו סדרה 3 גבוהות יותר מרכב עממי מקביל.
טיפולים תקופתיים במוסכים מורשים של היבואן אינם זולים.
צריכת דלק ריאלית (שצוינה בסעיף V) משפיעה גם היא על עלויות הבעלות.
שווי השימוש, כלומר קצב ירידת הערך של הרכב, טוב יחסית בקטגוריה של רכבי פרימיום, ובפרט לדגמים מבוקשים כמו סדרה 3, מה שמפצה חלקית על עלויות התחזוקה הגבוהות.
עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שתקלות לא צפויות שאינן מכוסות באחריות עלולות להיות יקרות לתיקון. חשוב לבדוק אם יש בעיות נפוצות ידועות לדגם הספציפי שבו אתם מתעניינים, או בהשוואה לדגמים אחרים בקטגוריה.
X. יתרונות: מדוע לבחור בב.מ.וו סדרה 3?
- חווית נהיגה והתנהגות כביש: זה היתרון המרכזי והבולט ביותר. סדרה 3 מציעה איזון יוצא מן הכלל בין נוחות סבירה לדינמיות מהנה ומרתקת. ההיגוי חד ומדויק, השלדה מגיבה, והרכב מעניק תחושת ביטחון ושליטה גבוהה בכל תוואי נסיעה.
- יחידות הנעה מגוונות ואיכותיות: מנועי הבנזין גמישים וחזקים, ותיבת ההילוכים האוטומטית של ZF היא פשוט מצוינת. גרסת הפלאג-אין (330e) מציעה שילוב של ביצועים מרשימים ויכולת נסיעה חשמלית משמעותית, המאפשרת חיסכון בעלויות הדלק למי שטוען באופן קבוע.
- איכות חומרים והרכבה (בחלקים העליונים): תא הנוסעים בנוי היטב, עם חומרים איכותיים בחלקים הנראים והנוגעים ביותר. ההרכבה מוצקה ועמידה בפני כבישים ישראליים.
- טכנולוגיה ואבזור מתקדמים: לאחר מתיחת הפנים, שילוב המסכים הגדולים ומערכת ה-iDrive העדכנית הופכים את תא הנוסעים למתקדם ועתיר טכנולוגיה. קישוריות סמארטפונים אלחוטית ושלל מערכות ADAS מוסיפים נוחות ובטיחות.
- עיצוב חיצוני אלגנטי-ספורטיבי: הסדרה 3 היא מכונית נאה ובעלת פרופורציות קלאסיות, שנמנעת מקיצוניות עיצובית (בניגוד לחלק מדגמי ב.מ.וו אחרים), ומשדרת יוקרה מאופקת עם רמז ברור ליכולות הספורטיביות.
- בטיחות גבוהה: ציון 5 כוכבים במבחני ריסוק ומערכות בטיחות אקטיביות מקיפות מספקות שקט נפשי משמעותי.
XI. חסרונות: הפשרות שבדרך
- נוחות נסיעה על כבישים משובשים: למרות שהיא טובה על כבישים איכותיים, סדרה 3 עלולה להיות מעט נוקשה על כבישים משובשים או עם מהמורות, במיוחד בגרסאות עם חישוקים גדולים ומתלים ספורטיביים ללא אופציית המתלים האדפטיביים. זהו פשרה לטובת הדינמיות.
- מרווח בשורה האחורית: למרות השיפור לעומת הדור הקודם, מרווח הרגליים לנוסע שלישי במרכז המושב האחורי מוגבל מאוד בגלל תעלת הינע בולטת. גם מרווח הראש לנוסעים גבוהים מאחור עלול להיות גבולי.
- הנדסת אנוש לאחר מתיחת הפנים: המעבר לפקדי מגע רבים במערכת בקרת האקלים פוגע בפשטות התפעול בזמן נהיגה ומצריך הסתכלות על המסך. למרות שבקר ה-iDrive המצוין מפצה חלקית, עדיין יש מי שיעדיף כפתורים פיזיים ייעודיים לפונקציות אלו.
- עלויות רכישה ותחזוקה: ב.מ.וו סדרה 3 היא מכונית פרימיום יקרה לרכישה, ועלויות התחזוקה (טיפולים, חלפים) במוסכים מורשים גבוהות גם הן. גם אם שווי השימוש טוב יחסית, מדובר בהוצאה משמעותית יותר מרכב מקביל מקטגוריה עממית יותר.
- קצב טעינה איטי בגרסת הפלאג-אין (330e): קצב טעינת ה-AC המקסימלי של 3.7 קילוואט אינו מהיר במיוחד, ומגביל את היכולת להשיג טעינה מלאה בזמן קצר יחסית, למשל במהלך עצירה קצרה או חנייה קצרה בעיר. אין גם יכולת טעינת DC מהירה.
XII. בהשוואה למתחרות: קרב ענקים
ב.מ.וו סדרה 3 מתמודדת ראש בראש בקטגוריית הסדאן היוקרתית הקומפקטית עם מתחרות חזקות ומוערכות, בעיקר אאודי A4 ומרצדס C-Class.
הבחירה בין השלוש מסתכמת לרוב בהעדפות אישיות ובסדרי עדיפויות של הלקוח.
בהשוואה לאאודי A4, שהיא מכונית מצוינת בפני עצמה, היתרון המרכזי של סדרה 3 הוא לרוב בדינמיות ובהנאה מהגה.
ה-A4 מצטיינת בנוחות נסיעה גבוהה יותר (במיוחד עם מתלי נוחות ולא ספורט), איכות פנים שנחשבת לעיתים טובה יותר בחלק מהאלמנטים ועיצוב פנימי מעט שמרני אך מוקפד.
עם זאת, ה-A4 מרגישה לרוב פחות “מעורבת” לנהג ופחות ספורטיבית מהסדרה 3.
מערכת המולטימדיה של אאודי (MMI) גם היא מצוינת, ובעבר נחשבה קלה יותר לתפעול בזכות פקדי המגע והבקרה הסיבובית שפעלו בשילוב טוב. כיום גם אאודי עוברת יותר למסכי מגע.
מרצדס C-Class מציגה גישה שונה בתכלית, עם דגש חזק עוד יותר על יוקרה ונוחות.
תא הנוסעים של ה-C-Class נראה מרשים ויוקרתי יותר, במיוחד לאחר הדור האחרון שהושק, עם מסך מולטימדיה ענק בסגנון S-Class.
נוחות הנסיעה ב-C-Class נחשבת בדרך כלל לגבוהה ביותר בקטגוריה, והבידוד מרעשים מצוין.
אולם, בצד הדינמי, ה-C-Class לרוב פחות מעניינת לנהיגה מהסדרה 3. ההיגוי קל יותר ופחות תקשורתי, והיא מרגישה פחות חדה וזריזה בפניות.
יחידות ההנעה יעילות וחזקות, אך פחות מגוונות מאלו של ב.מ.וו ופחות מכוונות לביצועים ספורטיביים (למעט גרסאות AMG כמובן).
מתחרות נוספות כמו ג’נסיס G70 ולצ’קסיס IS מציעות חלופות מעניינות, לרוב עם תג מחיר אטרקטיבי יותר או עם דגש חזק על אמינות או יוקרה בסגנון אחר.
ה-G70 מציעה דינמיות מפתיעה ותמורה טובה למחיר, בעוד ה-IS מתמקדת באמינות יוצאת דופן ועיצוב חיצוני נועז, אך פחות מתקדמת טכנולוגית ופחות מרווחת.
בהשוואה לכולן, ב.מ.וו סדרה 3 ממשיכה למצב את עצמה כבחירה המובילה למי ששם את חווית הנהיגה בראש סדר העדיפויות, מבלי להתפשר באופן משמעותי על יוקרה וטכנולוגיה.
XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): למי זה מתאים?
ב.מ.וו סדרה 3 בדורה הנוכחי (G20/G21) ממשיכה את השושלת המפוארת של הדגם ומציגה שילוב מנצח של תכונות שהפכו אותה לאמת מידה בקטגוריית הסדאן היוקרתית הקומפקטית.
היא ללא ספק אחת המכוניות המהנות ביותר לנהיגה בסגמנט שלה, בזכות שלדה מצוינת, היגוי מדויק, ויחידות הנעה גמישות וחזקות, במיוחד בשילוב עם תיבת ההילוכים האוטומטית המעולה של ZF.
המעבר לתא נוסעים דיגיטלי ועתיר מסכים לאחר מתיחת הפנים הביא אותה לקדמת הבמה הטכנולוגית, אם כי על חשבון פשטות הנדסת האנוש בחלק מהפונקציות.
האם כדאי לקנות ב.מ.וו סדרה 3? התשובה תלויה במידה רבה בצרכים ובהעדפות שלכם.
אם אתם מחפשים מכונית פרימיום ששמה דגש על חווית הנהיגה, שמרגישה מחוברת לכביש ושההיגוי שלה מדויק, הסדרה 3 היא כנראה הבחירה הטובה ביותר עבורכם בקטגוריה.
היא מתאימה במיוחד למי שנוסע מרחקים ארוכים, נהנה מכבישים מפותלים, ומעריך ביצועים טובים.
גרסת הפלאג-אין (330e) היא אופציה מצוינת למי שנוסע בעיקר נסיעות קצרות ביומיום (למשל, פחות מ-40-50 ק”מ) ויכול לטעון את הרכב בבית או בעבודה באופן סדיר, ובכך להוזיל משמעותית את עלויות הנסיעה.
למי הרכב פחות מתאים? אם נוחות נסיעה אבסולוטית על כל סוגי הכבישים היא בראש סדר העדיפויות שלכם, או אם אתם זקוקים למרווח מקסימלי בשורה האחורית (במיוחד לנוסע שלישי מבוגר), ייתכן שתמצאו את מרצדס C-Class או אפילו אאודי A4 מתאימות יותר.
גם אם אתם רגישים לעלויות תחזוקה גבוהות או חוששים מתקלות פוטנציאליות (אם כי ב.מ.וו נחשבת לאמינה למדי באופן כללי), כדאי לשקול זאת.
לסיכום, ב.מ.וו סדרה 3 היא מכונית פרימיום מבריקה, שמצליחה לשמור על מעמדה כספורט-סדאן המובילה בקטגוריה, גם בעידן של מעבר להנעה חשמלית ומערכות אוטונומיות.
היא מציעה חבילה כוללת אטרקטיבית של ביצועים, טכנולוגיה, איכות ויוקרה.
אם התקציב מאפשר ואתם מעריכים את הדנ”א של ב.מ.וו ונהיגה מהנה, הסדרה 3 היא ללא ספק אחת הקניות הטובות ביותר שתוכלו לעשות בסגמנט היוקרתי.