סקירה מקצועית על דייהטסו טריוס – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
היום אנחנו צוללים אל נבכי שוק המשומשות הישראלי.
אנחנו הולכים לסקור רכב.
רכב שיש לו היסטוריה ארוכה בארץ.
רכב שרבים מכירים אותו.
דייהטסו טריוס (Daihatsu Terios).
הטריוס הוא סוג של אנומליה בנוף הרכב המודרני.
הוא כבר לא מיוצר ומשווק כרכב חדש.
אבל הוא ממשיך לככב במודעות יד שנייה.
הוא מציע שילוב שהיה פעם פופולרי.
רכב קטן.
מרווח יחסית (לזמנו).
עם יכולת שטח בסיסית.
ובעיקר – שם של אמינות.
הטריוס שווק בישראל לאורך מספר דורות.
הבולטים שבהם הם הדור הראשון (J100, שנות ה-90 ותחילת ה-2000) והדור השני (J200, עד אמצע שנות ה-2010).
סקירה זו תתמקד בעיקר בדור השני.
זה הדור הנפוץ יותר בשוק המשומשות נכון לאפריל 2025.
הוא רלוונטי למי שמחפש רכב פנאי קטן.
פשוט.
ואמין יחסית.
הוא מתחרה בשוק המשומשות מול רכבים כמו סוזוקי ג’ימני (Suzuki Jimny) הממוקד יותר לשטח.
או אולי מול קרוסאוברים ותיקים יותר כמו הונדה CR-V (Honda CR-V) או טויוטה ראב 4 (Toyota RAV4) מדורות ישנים.
אבל הטריוס מציע נישה משלו.
פשטות.
גודל קומפקטי.
עם יכולת 4×4 כלשהי.
סקירה זו תצלול לעומק.
נבחן את העיצוב.
תא הנוסעים.
הטכנולוגיה (או היעדרה).
יחידת ההנעה וצריכת הדלק (מושג שרלוונטי פחות בצריכת אנרגיה של חשמליות, אבל חשוב מאוד כאן).
חווית הנהיגה.
בטיחות.
וכמובן, המחיר בשוק המשומשות בישראל.
נפרט יתרונות וחסרונות.
ונענה על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות דייהטסו טריוס בשנת 2025?
בואו נתחיל.

I. מבוא: דייהטסו טריוס – וטרן בשוק המשומשות הישראלי

היכרות ראשונה: דייהטסו טריוס

דייהטסו טריוס, בשמו המלא Daihatsu Terios, הוא רכב פנאי קומפקטי.
הוא הגיע לישראל עוד בשנות התשעים.
הדור השני, זה שרלוונטי בעיקר לסקירה זו עבור שוק המשומשות של 2025, שווק כאן עד שנת 2015 בערך.
הוא מותג תחת השם דייהטסו.
דייהטסו היא חברה יפנית.
יש לה קשר הדוק לטויוטה.
הטריוס מיצב את עצמו כרכב קטן ופונקציונלי.
הוא לא יוקרתי.
הוא לא עתיר טכנולוגיה.
הוא לא שובר מוסכמות עיצוביות.
המטרה שלו הייתה פשוטה: לספק כלי תחבורה יעיל.
עם ישיבה גבוהה.
עם אופציה ליכולת הנעה כפולה.
ומחיר תחרותי (כשהיה חדש).
היום, בשוק המשומשות, הוא מציע בעיקר אמינות פוטנציאלית ועלות אחזקה נמוכה יחסית.
הוא לא הרפתקן.
הוא לא מרגש.
הוא שימושי.

מיצוב ומתחרים בשוק הישראלי

בשוק הרכב החדש של היום, אין לו למעשה מתחרים ישירים.
הקטגוריה של רכבי פנאי קטנים עם יכולת שטח מינימלית או בסיסית נעלמה ברובה.
הקרוסאוברים המודרניים גדולים יותר.
הם ממוקדים יותר לכביש.
לרוב הם מגיעים עם הנעה קדמית בלבד.
או עם מערכת הנעה כפולה מתוחכמת יותר.
אבל בשוק המשומשות, הסיפור שונה.
הטריוס מדור שני מתחרה מול ותיקים אחרים.
סוזוקי ג’ימני הוא מתחרה טבעי מבחינת גודל ויכולת שטח.
אבל הג’ימני קיצוני יותר בשטח.
והוא פחות נוח או שימושי ביומיום.
מתחרים אחרים יכולים להיות גרסאות ישנות של הונדה CR-V או טויוטה ראב 4.
אבל אלה לרוב גדולים יותר.
יקרים יותר לקנייה.
ואולי גם לאחזקה.
הטריוס נמצא איפשהו באמצע.
הוא מציע קומפקטיות של מכונית קטנה.
ישיבה גבוהה כמו SUV.
ויכולת הנעה 4X4 קבועה או ניתנת לשילוב (תלוי בגרסה).
הוא ממוקם כפתרון פשוט.
לא מסובך.
ומוכח.

קהל יעד וחוות דעת גולשים ראשוניות

למי מתאים הדייהטסו טריוס המשומש?
קודם כל, לנהגים צעירים.
אולי כרכב ראשון.
הוא לא יקר לקנייה.
והוא יחסית קל לתמרון ולנהיגה.
גם משפחות קטנות.
זוגות.
או אנשים מבוגרים שמחפשים ישיבה גבוהה וקלות כניסה ויציאה.
הוא יכול להתאים.
מי שגר באזור עם שבילים לא סלולים לגמרי.
או מי שצריך לעלות מדרכות גבוהות בעיר.
הטריוס יכול לספק פתרון.
הוא לא רכב לשטח קשה.
אבל לשבילי קק”ל.
לחנייה בשולי הדרך.
הוא יכול לעשות את העבודה.
חוות דעת גולשים על הטריוס נוטות להיות חיוביות בהיבט האמינות המכאנית.
“פנס בנזין”, קוראים לו רבים.
הוא לא מתקלקל הרבה.
המערכות שלו פשוטות.
אבל יש גם ביקורת.
על נוחות הנסיעה הפחות טובה.
על צריכת הדלק הגבוהה יחסית.
ועל העיצוב הפשוט.
אנשים שיודעים למה הם נכנסים.
ומעריכים אמינות מעל הכל.
לרוב מרוצים מהטריוס.

מבנה הסקירה

בסקירה זו נצלול לכל ההיבטים החשובים.
נתחיל מבחוץ.
נעבור פנימה לתא הנוסעים.
נבחן את המנוע והגיר.
נדבר על צריכת הדלק המפורסמת שלו.
נראה מה יש לו להציע מבחינת טכנולוגיה ובטיחות (היבטים חלשים יותר בדגם זה).
נדון במחיר בשוק המשומשות.
נסכם יתרונות וחסרונות.
נערוך השוואה קצרה למתחרים.
ובסוף נספק פסק דין: האם הטריוס הוא קנייה טובה בשנת 2025?
המשיכו לקרוא.

---

II. עיצוב חיצוני: פונקציונליות לפני הכל

רושם כללי ופילוסופיה עיצובית

העיצוב החיצוני של דייהטסו טריוס מדור שני.
ובכן.
הוא לא בדיוק קט-ווק.
אפשר להגדיר אותו כפונקציונלי.
ואולי קצת חביב בגלל מידותיו הקטנות.
הפילוסופיה מאחורי העיצוב הייתה ברורה: קופסה על גלגלים.
מקסם את המרווח הפנימי ביחס לגודל החיצוני.
הוא גבוה.
צר יחסית.
והקווים שלו ישרים.
מאוד ישרים.
אין כאן דרמות עיצוביות.
אין קווים זורמים.
אין קימורים דרמטיים.
הכל תכליתי.
המראה הכללי משדר צניעות.
ואולי גם קשיחות מסוימת.
כמו כלי עבודה קטן.
שנועד לעשות את העבודה.
בלי הרבה רעש וצלצולים.

אלמנטים עיצוביים ספציפיים

נתחיל מהחזית.
הגריל בדור השני לרוב קטן.
עם פס כרום במרכזו.
או פסי פלסטיק שחורים.
הפנסים הקדמיים מלבניים ופשוטים.
הפגוש הקדמי עשוי לרוב מפלסטיק שחור או צבוע.
בחלק מרמות הגימור תמצאו גם פנסי ערפל עגולים בפינות הפגוש.
הכל נראה עמיד.
אולי קצת מיושן גם כשהיה חדש.
אבל לא מתיימר.

פרופיל הצד של הטריוס הוא ה”קופסא” בהתגלמותה.
קו המותניים כמעט ישר לגמרי.
קו הגג גבוה ומקביל כמעט לרצפה.
זה מה שתורם למרווח הראש הפנימי.
החלונות גדולים.
הם מאפשרים ראות טובה החוצה.
בתי הגלגלים לרוב בולטים מעט החוצה.
הם עטופים בפלסטיק שחור.
זה מוסיף לו מראה של רכב פנאי.
ומגן מעט על הפח משריטות משבילים.
החישוקים לרוב ממתכת (קאפה) ברמות הגימור הנמוכות.
או סגסוגת אלומיניום פשוטה ברמות הגבוהות יותר.
הגדלים נעים לרוב בין 15 ל-16 אינץ’.
העיצוב שלהם סטנדרטי לחלוטין.
בלי בשורות.

החלק האחורי הוא כנראה המאפיין המזוהה ביותר של הטריוס.
גלגל רזרבי תלוי על דלת תא המטען.
זה נותן לו מראה “שטח” קלאסי.
אבל גם מקשה קצת על פתיחת הדלת.
ובמיוחד בחנייה בצמוד לקירות או רכבים אחרים.
הפנסים האחוריים אנכיים וגדולים.
משולבים בפינות הרכב.
הפגוש האחורי פשוט.
גם הוא לרוב עם גימור פלסטיק שחור.
אין ספוילרים דרמטיים או דיפיוזרים.
הכל ישר ולעניין.
דלת תא המטען נפתחת הצידה.
זה נוח להעמסת חפצים כבדים.
אבל פחות נוח במקומות צרים.

נוכחות כביש ומימדים פיזיים

על הכביש, הטריוס נראה קטן וגבוה.
הוא בולט מעט מעל מכוניות סדאן קלאסיות.
אבל הוא נמוך משמעותית מרוב רכבי הפנאי המודרניים.
המידות שלו קומפקטיות.
אורך כולל בסביבות 4 מטר.
רוחב צר יחסית (בסביבות 1.7 מטר).
וגובה של קרוב ל-1.7 מטר.
בסיס הגלגלים שלו קצר יחסית.
זה טוב לתמרון.
אבל פחות טוב ליציבות בכביש מהיר.
בהשוואה לרכבים בקטגוריה שלו מהתקופה, הוא היה דומה בגודל לג’ימני.
אבל שימושי יותר ליומיום.
היום, הוא נראה קטן ליד כל קרוסאובר מודרני.
הנוכחות שלו צנועה.
הוא לא מושך תשומת לב.
הוא פשוט נמצא שם.
עושה את העבודה בשקט.

---

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פשטות תכליתית

אווירה כללית וקונספט עיצובי בתא הנוסעים

כשנכנסים לדייהטסו טריוס.
הרושם הראשוני הוא של פשטות.
תכליתיות.
והיעדר מוחלט של יומרות יוקרתיות.
האווירה בתא הנוסעים מאוד בסיסית.
הקונספט העיצובי הוא “יהיה בסדר”.
הדשבורד ישר.
פשוט.
הקווים נקיים (אולי כי אין הרבה מה לנקות).
הכל ממוקד בפונקציונליות.
הפקדים גדולים.
ברורים.
קל להגיע אליהם.
הוא לא מנסה לחקות מכוניות יוקרה.
הוא לא מנסה להיות ספורטיבי.
הוא כמו ארגז כלים קטן.
יעיל לשימוש.
אבל לא נעים במיוחד למגע.

איכות חומרים והרכבה

בואו נדבר על החומרים.
החומר השולט בתא הנוסעים של הטריוס הוא פלסטיק קשיח.
הרבה פלסטיק קשיח.
על הדשבורד.
על הדלתות.
בקונסולה המרכזית.
איכות החומרים בסיסית למדי.
לא תמצאו כאן חומרים רכים.
או נעימים למגע.
המטרה הייתה עמידות וניקוי קל.
ולא תחושת יוקרה.
עם זאת, איכות ההרכבה לרוב טובה.
במכוניות שמורות.
גם אחרי שנים על הכביש.
החלקים נוטים להישאר במקום.
אין הרבה קרקושים ורעשים פנימיים.
זה יתרון של הפשטות.
פחות חלקים.
פחות דברים שעלולים להשתחרר או להרעיש.
אבל ציפויי הפלסטיק יכולים להראות סימני שחיקה.
שריטות.
דהייה מהשמש.
בעיקר בדגמים ותיקים יותר.

הנדסת אנוש וראות החוצה

הנדסת האנוש בדייהטסו טריוס ישרה ופשוטה.
הכל אינטואיטיבי למדי.
מיקום הפקדים לבקרת אקלים.
ולמערכת השמע.
(מערכת מקורית פשוטה מאוד כאמור, ניגע בזה בסעיף הטכנולוגיה).
הם נמצאים במקום צפוי.
קל לתפעל אותם.
לרוב הם כפתורים ומתגים פיזיים.
וזה יתרון.
אין צורך לחפש בתפריטי מסך מגע מסובכים בזמן נהיגה.
לוח המחוונים אנלוגי.
ברור וקריא.
המושב גבוה.
זה מאפשר ראות מצוינת החוצה.
השמשות גדולות.
עמודי A לא עבים מדי.
הראות לאחור גם טובה.
למרות הגלגל הרזרבי.
הוא ממוקם נמוך יחסית.
הטריוס מרגיש קל מאוד לנהיגה ולתמרון.
בעיקר בסביבה עירונית.
הוא צר.
הרדיוס סיבוב קטן.
חנייה איתו קלה משמעותית מרכבי פנאי גדולים יותר.

נוחות מושבים ומרווח פנימי

נוחות המושבים בדייהטסו טריוס היא בסיסית.
הריפוד לרוב מבד עמיד.
אבל התמיכה לטווח ארוך מוגבלת.
המושבים הקדמיים לא מציעים הרבה כיוונים.
ולא תמיכה צידית בפניות.
הם נוחים לנסיעות קצרות בתוך העיר.
אבל פחות נעימים בנסיעות בינעירוניות ארוכות.
גם המושב האחורי פשוט.
הוא מיועד לשני מבוגרים.
אפשר להושיב שלושה ילדים.
אבל שלושה מבוגרים יהיה צפוף מאוד.

המרווח הפנימי מפתיע לטובה ביחס למימדים החיצוניים.
מרווח הראש מצוין.
בזכות הגובה הכללי וקו הגג הישר.
מרווח הרגליים במושבים הקדמיים מספק.
מאחור, מרווח הרגליים סביר לשני מבוגרים בגובה ממוצע.
ילדים ירגישו בנוח.
מבוגרים גבוהים יתקשו למצוא תנוחה נוחה בנסיעות ארוכות.
מרווח הכתפיים צר יחסית.
בגלל רוחב הרכב הכללי.
שוב, זה בולט יותר מאחור.

נפח תא מטען ושימושיות

נפח תא המטען בדייהטסו טריוס אינו ענק.
המספרים הרשמיים (בסביבות 380-400 ליטר, תלוי בדור ובגרסה) לא מספרים את כל הסיפור.
צורת תא המטען קובייתית.
היא יחסית שימושית.
הסף הטענה נמוך יחסית.
זה נוח להכניס ולהוציא חפצים.
אבל דלת תא המטען שנפתחת הצידה דורשת מקום פנוי מאחור.
זה חיסרון בחניות צפופות.
אפשר לקפל את המושבים האחוריים.
זה מגדיל משמעותית את שטח ההטענה.
ויוצר משטח שטוח יחסית.
יש לרוב נקודות עיגון ברצפה.
אין פתרונות אחסון מתוחכמים במיוחד בתא המטען.
זהו תא מטען בסיסי.
הוא יספיק לקניות שבועיות.
או מזוודות בודדות.
אבל הוא לא מתאים למשפחה גדולה.
שיוצאת לחופשה ארוכה.
או להובלת מטען גדול נפח באופן קבוע.

---

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מבט לעבר

מערכות טכנולוגיות מרכזיות

בואו נשים את הדברים על השולחן.
הדייהטסו טריוס מדור שני.
לא היה רכב עתיר טכנולוגיה כשהיה חדש.
ובטח שלא נכון לאפריל 2025.
המערכות הטכנולוגיות המרכזיות בו היו בסיסיות.
כמעט פרימיטיביות במונחים מודרניים.
המטרה הייתה פשטות.
אמינות.
וקלות תיקון.
ולא גאדג’טים.

מערכת מולטימדיה

מערכת המולטימדיה המקורית בדייהטסו טריוס הייתה לרוב רדיו דיסק פשוט.
ללא מסך מגע.
ללא קישוריות סמארטפונים מתקדמת.
ייתכן שבשנותיו האחרונות.
או בגרסאות מאובזרות במיוחד.
הוצע דאבל דין עם מסך מגע בסיסי.
עם זאת.
רוב הטריוסים שתמצאו בשוק המשומשות.
יגיעו עם המערכת המקורית הבסיסית.
או עם מערכת אפטר-מרקט.
בעלי רכבים רבים התקינו מערכות מולטימדיה חדישות יותר בעצמם.
מערכות עם מסך מגע.
קישוריות בלוטות’.
ואפילו אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי.
איכות התצוגה במערכות המקוריות הייתה ירודה.
מהירות התגובה איטית.
לוח המחוונים כאמור אנלוגי.
ספידומטר.
מד סל”ד.
מד דלק.
ומד חום מנוע.
זה הכל.
אין מסך דיגיטלי גדול.
אין אפשרויות תצוגה מתקדמות.
הכל קלאסי.
ולא מתוחכם בכלל.

מערכת שמע ואבזור נוחות

מערכת השמע הסטנדרטית בטריוס הייתה בסיסית.
לרוב עם 2-4 רמקולים.
איכות השמע בינונית במקרה הטוב.
או ירודה.
היא מספיקה לחדשות ברדיו.
אבל לא לחובבי מוזיקה.
חלק התקינו מערכות משודרגות באופן פרטי.
מבחינת אבזור נוחות.
הטריוס הציע את המינימום ההכרחי.
ברמות הגימור הבסיסיות.
יכלו להיות חלונות חשמל.
נעילה מרכזית.
ומזגן.
ברמות גימור גבוהות יותר.
(אם כי אין הרבה וריאציות כאלה בישראל בדגם זה).
ניתן היה למצוא מראות חשמל.
אולי הגה מצופה עור.
מערכת בקרת אקלים ידנית הייתה סטנדרט.
אין בקרת אקלים מפוצלת.
אין חימום או אוורור מושבים.
אין גג פנורמי.
אין תצוגה עילית (HUD).
אין שום טכנולוגיה “וואו”.
הפוקוס היה על הדברים הבסיסיים שעובדים.
פשטות.
עמידות.
וזהו.

טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן

לטריוס לא היו טכנולוגיות ייחודיות משלו.
או טכנולוגיות פורצות דרך של דייהטסו.
הייחודיות שלו הייתה דווקא בפשטות המכאנית.
ובמערכת ההנעה הכפולה הקבועה (בגרסאות מסוימות).
שהייתה פחות נפוצה בקטגוריה של רכבים קטנים.
אבל גם המערכת הזו הייתה פשוטה יחסית.
עם דיפרנציאל מרכזי פשוט.
וללא נעילות מתוחכמות.
זה רכב שהטכנולוגיה בו מינימלית.
וזה יכול להיות יתרון בשוק המשומשות.
פחות דברים שעלולים להתקלקל.
פחות מערכות מורכבות לתיקון.

---

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מתון וידוע

יחידות הנעה רלוונטיות לישראל

בישראל, הדייהטסו טריוס שווק בעיקר עם מנועי בנזין.
הדור הראשון הגיע עם מנוע 1.3 ליטר.
הדור השני, זה שמעניין אותנו בעיקר עבור שוק המשומשות ב-2025, שווק לרוב עם מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר.
מדובר במנוע ותיק.
מוכח.
לא מתוחכם.
הוא מספק בסביבות 105 כוחות סוס.
ונתון מומנט צנוע של כ-14 קג”מ.
אלה לא נתונים שמרטיטים את הלב.
הם מספיקים לנהיגה יומיומית רגועה.
אבל אל תצפו לביצועים מסעירים.

מבחינת תיבת הילוכים (גיר), הטריוס שווק בישראל עם שתי אופציות עיקריות:
תיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים.
ותיבת הילוכים אוטומטית עם 4 הילוכים בלבד.
התיבה האוטומטית מיושנת.
היא פוגעת משמעותית בביצועים.
וגם בצריכת הדלק.
היא איטית.
ההעברות שלה לא תמיד חלקות.
והיא מחפשת כל הזמן את ההילוך הנכון.
בעיקר בעליות.
הגרסה הידנית קצת יותר נמרצת.
ומאפשרת ניצול טוב יותר של המנוע הצנוע.
אבל רוב הטריוסים המשומשים בישראל הם עם הגיר האוטומטי.
אין בדגם זה יחידות הנעה היברידיות או חשמליות.
לכן, הדיון ב”צריכת אנרגיה” אינו רלוונטי לדגם זה.
הוא רכב בנזין קלאסי.
למרות שחיפוש כמו “צריכת דלק” נפוץ גם היום בהקשר של עלויות תפעול רכב באופן כללי.

נתוני תאוצה וביצועים

נתוני התאוצה של הדייהטסו טריוס אינם מרשימים.
עם המנוע 1.5 ליטר והגיר האוטומטי 4 הילוכים.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת בסביבות 12-13 שניות.
עם הגיר הידני זה יכול להיות קצר יותר במעט.
בתאוצות ביניים.
בעיקר בעקיפות.
צריך לתכנן מראש.
הגיר האוטומטי יוריד הילוך באיטיות.
ההילוך הרביעי גבוה יחסית.
והמנוע מתקשה למשוך מהר.
בנסיעה יומיומית רגועה בעיר או בכביש מישורי.
הביצועים מספקים.
אבל אל תצפו ממנו להיות מהיר.
או זריז.
הוא לא מיועד לנהיגה ספורטיבית.
הוא נועד להביא אתכם מנקודה א’ לנקודה ב’.
בלי דרמות.
לאט אבל בטוח (או לפחות בטוח מבחינה מכאנית).

צריכת דלק: נקודת תורפה ידועה

צריכת הדלק של דייהטסו טריוס היא ללא ספק אחת מנקודות התורפה המרכזיות שלו.
אל תצפו לנתונים מדהימים.
נתוני יצרן WLTP היו אופטימיים בדרך כלל.
במציאות הישראלית.
עם פקקים.
עליות.
ושימוש במזגן.
צריכת הדלק ריאלית נעה לרוב בין 8 ל-10 קילומטר לליטר.
זה נתון גבוה יחסית לרכב בגודל כזה.
ועם מנוע 1.5 ליטר בלבד.
השילוב של מנוע בנזין אטמוספרי (ללא טורבו).
עם גיר אוטומטי 4 הילוכים מיושן.
והנעה כפולה קבועה (בגרסאות מסוימות).
פוגע משמעותית ביעילות הדלק.
בהשוואה לרכבי בנזין מודרניים בקטגוריה.
שמגיעים לנתונים של 12-15 ק”מ לליטר ואף יותר.
הטריוס פשוט בזבזני.
זה פרט חשוב שחייבים לקחת בחשבון כששוקלים כמה עולה להחזיק רכב כזה.

---

VI. טעינה: לא רלוונטי לדייהטסו טריוס

כפי שציינו קודם.
הדייהטסו טריוס הוא רכב בנזין קלאסי.
אין לו סוללות.
אין לו מנוע חשמלי.
הוא לא רכב פלאג-אין היברידי.
והוא לא רכב חשמלי טהור.
לכן.
נושא הטעינה.
עמדות טעינה AC או DC.
קצבי טעינה.
ניהול טעינה דרך אפליקציה.
כל אלה פשוט לא רלוונטיים לדגם זה.
כשמחפשים סקירות רכב בישראל.
יש שיח גובר על צריכת אנרגיה.
עלויות חשמל לעומת עלויות דלק.
אבל במקרה של הטריוס.
השיח כולו מתמקד בצריכת דלק.
עלויות הדלק.
והשפעתן על הכיס.
מי שרוצה רכב עם אפשרות טעינה.
או עם עלויות תפעול חשמליות נמוכות.
צריך לחפש רכבים אחרים לגמרי.

---

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: פשוט ולא מתוחכם

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

חווית הנהיגה בדייהטסו טריוס היא פשוטה.
וצפויה בהתאם לגילו ולעיצובו.
נוחות הנסיעה סבירה בעיר.
על אספלט סלול היטב.
אבל על דרכים משובשות.
בורות.
או פסי האטה.
הטריוס נוטה להיות קופצני.
המתלים שלו בסיסיים.
ובסיס הגלגלים הקצר לא תורם ליציבות או לספיגת מהמורות טובה.
בנסיעה בינעירונית.
נוחות הנסיעה יורדת.
הוא לא מרגיש נטוע או נינוח במהירויות גבוהות.
רמת בידוד הרעשים היא נקודת תורפה נוספת.
רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים.
במיוחד כשהוא מתאמץ (וזה קורה לא מעט עם הגיר האוטומטי).
רעשי רוח מורגשים מהר מאוד במהירויות כביש 6.
ורעשי כביש וצמיגים נוכחים תמיד.
זו לא מכונית שקטה.
בוודאי לא בסטנדרטים של 2025.

התנהגות דינמית ואחיזת כביש

מבחינה דינמית.
הטריוס הוא לא שיא הטכנולוגיה או הכיף.
התנהגות הכביש שלו צפויה.
ומאוזנת באופן סביר.
אבל ללא ניצוצות.
תחושת ההיגוי קלה מדי במהירויות נמוכות.
ומעורפלת במהירויות גבוהות.
הוא לא מדויק במיוחד.
ולא מספק הרבה משוב מהכביש.
בפניות.
יש זוויות גלגול מורגשות.
בגלל הגובה וכיול המתלים הרך יחסית (למרות הקופצניות).
אחיזת הכביש על אספלט סביר.
אבל בגבולות היכולת.
דחיפה מהירה מדי לתוך פנייה תגרום לו לנטות לתת היגוי (החלקת חזית).
מערכת ההנעה הכפולה בגרסאות שבהן היא קיימת תורמת לאחיזת כביש טובה יותר.
בעיקר על משטחים רטובים או כבושים.
תחושת הבלמים בסדר.
הם עושים את העבודה.
אבל אין כאן נשיכה ראשונית חזקה.
או יכולת עצירה ספורטיבית.
כאמור, ברכב זה אין רגנרציה כמו ברכבים מחושמלים.

תמרון בעיר והשפעת הגיר

אחת הנקודות החזקות של הטריוס היא קלות התמרון בעיר.
המידות הקומפקטיות.
הרדיוס סיבוב הקטן.
והראות המצוינת לכל הכיוונים.
הופכים אותו לרכב עירוני יעיל.
חנייה איתו קלה מאוד.
השפעת הגיר האוטומטי על חווית הנהיגה בעיר מורגשת.
ההילוכים הראשונים קצרים.
זה מאפשר תאוצה סבירה מהמקום.
אבל ההעברות איטיות.
ולפעמים גסות.
אין כאן חלקות של גירים אוטומטיים מודרניים.
או של תיבות הילוכים רציפות (CVT).
בוודאי לא העברה ישירה כמו ברכב חשמלי.
בכביש פתוח.
הגיר 4 הילוכים מגביל.
בהילוך רביעי גבוה.
כל עקיפה או עלייה דורשת הורדת הילוך.
מה שמעלה סל”ד.
מרעיש.
ומגדיל את צריכת הדלק.
חווית הנהיגה בטריוס פשוטה.
הוא נוסע.
מגיע ליעד.
אבל לא מעבר לזה.

---

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: פשטות של פעם

מבחני ומבדקי בטיחות

כשמדברים על בטיחות בדייהטסו טריוס.
חשוב לזכור באיזו תקופה הוא תוכנן ושווק.
תקנים ומבחני בטיחות (מבדקי בטיחות) השתנו משמעותית מאז.
הדור השני של הטריוס (J200) קיבל ציון 4 כוכבים במבחני ריסוק של Euro NCAP בשנת 2007.
ציון זה היה סביר לזמנו.
אבל הוא אינו עומד בסטנדרטים המחמירים של שנת 2025.
המבחנים של היום כוללים דגש גדול בהרבה על מערכות עזר לנהג אקטיביות.
והגנה על הולכי רגל ורוכבי אופניים.
הטריוס תוכנן לעמוד בהגנה פסיבית.
כלומר, מידת ההגנה שהוא מעניק לנוסעים בעת תאונה.
זה כולל את המבנה המרכב שלו.
אזורי קריסה.
וכריות אוויר.

בגרסאות ששווקו בישראל.
הטריוס הגיע בדרך כלל עם 2 כריות אוויר קדמיות בלבד.
חלק מהגרסאות המאוחרות והמאובזרות יותר יכלו להגיע עם כריות אוויר צד.
אבל כריות וילון.
או כריות ברכיים.
לא היו קיימות בו.
מבחינת בטיחות מבנית.
המבנה שלו פשוט.
הוא לא משתמש בפלדות מתיחה גבוהה מתקדמות כמו ברכבים מודרניים.
הוא עומד בתקני הבטיחות של זמנו.
אבל חשוב להבין שברכב בן 10-15 שנה.
הגנה בעת תאונה תהיה נחותה משמעותית מרכב משפחתי קטן מודרני.
בבואכם לשקול קניית טריוס משומש.
נושא הבטיחות הוא פשרה משמעותית שיש להיות מודעים אליה.
בהשוואה למתחרים בני גילו, הוא היה לרוב מקביל.
אבל בהשוואה לרכב מודרני, הפער עצום.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

וכעת למערכות עזר לנהג.
או יותר נכון, להיעדרן.
בדייהטסו טריוס מדור שני.
אין שום מערכת ADAS מתקדמת.
אין בקרת שיוט אדפטיבית.
אין מערכת בלימת חירום אוטונומית.
אין התרעת סטייה מנתיב עם תיקון אקטיבי.
אין זיהוי הולכי רגל.
אין ניטור שטח מת.
אין התרעת תנועה חוצה מאחור.
שום דבר מזה.
הטכנולוגיות הבטיחותיות היחידות שקיימות (ובדקו שקיימות ברכב הספציפי שאתם בוחנים) הן מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה (ABS).
ומערכת לחלוקת כוח בלימה אלקטרונית (EBD).
בגרסאות מאוחרות יותר ייתכן ותמצאו גם בקרת יציבות אלקטרונית (ESP) ובקרת משיכה (TC).
חובה לוודא שהמערכות הבסיסיות הללו עובדות תקין.
בחלק מהמכוניות המשומשות הוסיפו התקנות מקומיות.
למשל, מערכות התרעה כמו מובילאיי (Mobileye).
אלו מערכות התרעה בלבד.
הן לא בולמות או מתקנות היגוי.
הן רק מצפצפות.
חשוב להבין שמבחינה אקטיבית.
הטריוס תלוי לחלוטין בנהג.
הוא לא יעזור לכם להימנע מתאונה.

---

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): שוק המשומשות

כמה עולה דייהטסו טריוס משומש?

אז הגענו לשאלת מיליון השקלים (או במקרה הזה, עשרות אלפי השקלים).
כמה עולה דייהטסו טריוס בישראל נכון לאפריל 2025?
המחיר של דייהטסו טריוס משומש תלוי מאוד בשנה הספציפית.
ברמת הגימור.
בקילומטרז’.
ובמצב המכאני והחיצוני של הרכב.
מאחר שמדובר ברכב שיצורו הופסק לפני כעשור ויותר.
אין לו מחירון רשמי של יבואן.
המחירים נקבעים על פי היצע וביקוש בשוק.
ולפי מחירון לוי יצחק.
או מחירונים אחרים המשמשים בשוק יד שנייה (כמו זה של אתר יד 2).
באופן כללי.
המחיר של טריוס מדור שני נע בטווח רחב.
מכמה עשרות אלפי שקלים בודדים.
עבור דגמים ישנים יותר (2007-2010) עם קילומטרז’ גבוה.
ועד אזור ה-40,000 – 50,000 שקלים.
עבור דגמים משנותיו האחרונות (2014-2015).
במצב טוב.
עם קילומטרז’ סביר.
חשוב לבדוק היטב את הרכב לפני הקנייה.
השקעה בבדיקה מקיפה במכון.
ובדיקה אצל מוסכניק שמכיר את הדגם.
היא הכרחית.
מכוניות מוזנחות יכולות להיות מלכודת.

רמות גימור עיקריות בישראל

היבואן של דייהטסו לישראל (כלמוביל לשעבר) שיווק את הטריוס במספר רמות גימור.
אבל ההבדלים ביניהן לא היו דרמטיים.
רמת הגימור הבסיסית (לרוב נקראה ‘ספורט’) הייתה ספרטנית למדי.
רמת גימור גבוהה יותר (לעיתים נקראה ‘ספורט פלוס’ או שם דומה) הציעה בדרך כלל.
חישוקי סגסוגת קלה במקום פלדה עם כיסוי.
ידיות דלתות ומראות בצבע הרכב.
ייתכן ובקרת יציבות (ESP) ו-TC נוספו בגרסאות המאוחרות ברמות הגימור הגבוהות יותר.
(חשוב לוודא זאת לפי שנתון ספציפי).
אבזור הנוחות הבסיסי היה דומה ברובו.
המנוע והגיר (לרוב אוטומטי 4 הילוכים) היו זהים.
רוב הטריוסים שתפגשו בשוק המשומשות יהיו ברמות גימור אלה.

אחריות, עלויות תחזוקה ותקלות נפוצות

אחריות יצרן על דייהטסו טריוס כבר מזמן אינה בתוקף.
לרוב, האחריות על רכבים כאלה הייתה 3 שנים או 100,000 ק”מ.
בשנת 2025.
אין אחריות.
הקנייה היא במצב AS-IS.
לכן, אמינות היא קריטית.
דייהטסו נחשבה ליצרן אמין.
והטריוס נהנה ממוניטין של רכב שמכאניקת הליבה שלו (מנוע, גיר, שלדה) עמידה.
עם זאת.
גם רכב אמין יכול לסבול מבלאי טבעי.
במיוחד אחרי שנים רבות על הכביש.
תקלות נפוצות בדגמים ותיקים יכולות לכלול.
בעיות במערכת הקירור.
נזילות שמן קטנות.
בלאי במתלים ובמכלולי היגוי.
שחיקה של חלקי פלסטיק וגמיש בתא הנוסעים ובחוץ.
תקלות במערכות חשמל פשוטות (חלונות, נעילה).
מערכת הפליטה יכולה להחליד.
הגיר האוטומטי המיושן יכול לפתח בעיות אם לא טופל כראוי.
בעיות כאלה הן חלק מהחיים של רכב משומש ישן.
ועלות התיקון שלהן יכולה להצטבר.

עלויות התחזוקה השוטפות של הטריוס לרוב אינן גבוהות.
טיפולים תקופתיים (החלפת שמנים, פילטרים, נוזלים).
וחלקי חילוף נפוצים.
זמינים יחסית ולא יקרים במיוחד.
יש מוסכים רבים שמכירים את הדגם.
שווי השימוש (ירידת ערך) כבר התמתן מאוד בדגם זה.
עיקר ההוצאה היא על דלק.
(צריכת הדלק הגבוהה כאמור).
ובמידה פחותה על ביטוח ותחזוקה שוטפת.
קנייה נבונה של רכב שמור.
יכולה להוזיל משמעותית את עלויות התיקונים הפוטנציאליות.

---

X. יתרונות: למה בכל זאת לבחור בדייהטסו טריוס?

• אמינות מכאנית מוכחת: הטריוס נהנה ממוניטין מצוין של אמינות בסיסית. המנוע והגיר (בעיקר אם טופלו היטב) עמידים ויכולים להחזיק קילומטרז’ גבוה. פחות תקלות ובעיות דרמטיות בהשוואה לדגמים מורכבים יותר.
• מחיר קנייה נמוך: בהשוואה לרכבי פנאי אחרים, המחיר בשוק המשומשות נמוך יחסית. זה הופך אותו לאטרקטיבי כרכב ראשון או כרכב שני פונקציונלי בתקציב מוגבל. כמה עולה טריוס משומש תלוי אמנם במצבו, אך הוא תמיד יהיה בחלק התחתון של טווח המחירים בקטגוריה.
• קומפקטיות וקלות תמרון: המידות הקטנות ורדיוס הסיבוב הקצר הופכים אותו למצטיין בתנועה עירונית. חנייה צפופה? לא בעיה גדולה עבור הטריוס.
• ישיבה גבוהה וראות מצוינת: תנוחת הנהיגה הגבוהה מספקת שדה ראייה רחב ונוח, גם בעיר וגם מחוצה לה. קל להיכנס ולצאת ממנו.
• יכולת שטח בסיסית (בגרסאות 4×4): גרסאות עם הנעה כפולה קבועה או ניתנת לשילוב מציעות יתרון על שבילים לא סלולים, דרכים כבושות, חול רך או בוץ קל. הוא לא רכב שטח אמיתי, אבל הוא מסוגל להגיע למקומות שמכונית פרטית לא יכולה.
• פשטות מכאנית: המערכות פשוטות. זה אומר עלויות תיקון נמוכות יותר. ומוסכניקים רבים מכירים את הרכב ויודעים לתקן אותו בקלות יחסית.

---

XI. חסרונות: פשרות שכדאי להכיר

• צריכת דלק גבוהה: זוהי אולי נקודת התורפה הגדולה ביותר של הטריוס. צריכת דלק ריאלית של 8-10 ק”מ לליטר הופכת אותו לבזבזני משמעותית בהשוואה לרכבים מודרניים, וגם בהשוואה לחלק ממתחריו בני התקופה.
• היעדר בטיחות אקטיבית ופסיבית מודרנית: ציון 4 כוכבים מיושן במבחני ריסוק Euro NCAP (לדגמים המאוחרים) והיעדר מוחלט של מערכות עזר אקטיביות לנהג הופכים אותו לרכב פחות בטוח בסטנדרטים של היום. מבדקי בטיחות השתנו מאוד.
• נוחות נסיעה בינונית ובידוד רעשים גרוע: הנסיעה קופצנית על דרכים משובשות. רעשי מנוע, רוח וכביש חודרים בקלות לתא הנוסעים, בעיקר במהירויות גבוהות.
• ביצועים חלשים: מנוע 1.5 ליטר בשילוב עם הגיר האוטומטי 4 הילוכים מספק ביצועים מתונים עד איטיים. עקיפות ותאוצות דורשות תכנון מראש וסבלנות. הגיר גם אינו חלק או מהיר.
• אבזור וטכנולוגיה מיושנים: אין מסך מגע (ברוב הדגמים), אין קישוריות סמארטפון מקורית, אין לוח מחוונים דיגיטלי, ואבזור הנוחות בסיסי ביותר. ייתכן שתצטרכו להשקיע במערכת מולטימדיה חדשה.
• מרווח פנימי ותא מטען מוגבלים: למרות המבנה הגבוה, הוא צר יחסית. מרווח הכתפיים מוגבל. תא המטען קטן יחסית ולא מאוד שימושי למשפחה.

---

XII. בהשוואה: דייהטסו טריוס מול המתחרים בשוק המשומשות

כפי שהזכרנו במבוא, הדייהטסו טריוס פועל בשוק המשומשות הישראלי בעיקר מול מתחרים בני גילו.
חשוב לעשות בהשוואה מדויקת.
המתחרה הבולט ביותר מבחינת נישה הוא סוזוקי ג’ימני.
הג’ימני קטן יותר.
ממוקד יותר לשטח.
עם יכולות שטח טובות משמעותית מהטריוס.
אבל הוא פחות נוח.
פחות שימושי ליומיום.
יקר יותר לרוב בשוק המשומשות.
ובעיקר הדורות הישנים יותר מציעים מרווח מינימלי.
הטריוס שימושי יותר כרכב יומיומי.
והוא נוח יותר (אם כי לא בהרבה) על הכביש.

מתחרים אחרים יכולים להיות קרוסאוברים ישנים יותר.
כמו טויוטה ראב 4 מדורות ראשון או שני.
או הונדה CR-V מדור ראשון או שני.
הם לרוב גדולים יותר.
מרווחים יותר.
נוחים יותר בכביש.
עם מנועים חזקים יותר.
ולעיתים גם עם הנעה כפולה.
אבל הם פחות קומפקטיים.
הם יקרים יותר לרכישה.
ועלויות התחזוקה והתיקונים שלהם (תקלות ובעיות פוטנציאליות) יכולות להיות גבוהות יותר מאשר בטריוס הפשוט.
הם גם פחות מתאימים לשבילים קלים.
הטריוס מציע פשרה.
הוא לא מצטיין בשום תחום ספציפי.
אבל הוא נותן מענה בסיסי למי שמחפש רכב קומפקטי.
ישיבה גבוהה.
ומעט יכולת “שטח”.
כל זה בתקציב נמוך יחסית לקנייה.
אבל לזכור את החסרונות הבולטים, כמו צריכת הדלק ובטיחות.

---

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות דייהטסו טריוס ב-2025?

התרשמות כוללת ופסק דין

הדייהטסו טריוס מדור שני הוא רכב שיש לראות אותו בהקשר הנכון.
הוא וטרן אמיתי בשוק המשומשות הישראלי.
הוא מציע חבילה פשוטה וישירה.
הוא לא מנסה להיות משהו שהוא לא.
הוא קופסה קטנה.
גבוהה.
עם מנוע צנוע.
גיר (הילוכים) מיושן.
ואפס טכנולוגיה או מערכות בטיחות אקטיביות מודרניות.
התרשמות הכוללת היא של רכב בסיסי מאוד.
שעיקר כוחו נעוץ בפשטותו.
באמינות המכאנית הפוטנציאלית שלו.
ובמחיר הנמוך בו כמה עולה לקנות אותו היום.
זה רכב שנועד להסיע אנשים וחפצים.
בלי הרבה רעש.
ובלי הרבה פינוקים.
הוא לא נוח במיוחד בנסיעות ארוכות.
הוא רועש.
והוא שותה דלק בכמויות לא קטנות יחסית לגודלו.

בהשוואה למתחרים בני גילו.
הוא מציע איזון טוב יותר בין יכולת שטח קלה לשימושיות יומיומית.
לעומת ג’ימני הקשוח יותר.
הוא פחות מרווח ופחות נוח מקרוסאוברים גדולים יותר כמו ראב 4 או CR-V מאותה תקופה.
הוא פונה לנישה ספציפית מאוד של קונים.

למי מתאים ולמי פחות? והאם כדאי לקנות?

האם כדאי לקנות דייהטסו טריוס בשנת 2025?
התשובה היא: זה תלוי מאוד בכם.
ומה הצרכים שלכם.
אם אתם מחפשים רכב ראשון בתקציב נמוך.
רכב שני פונקציונלי לנסיעות קצרות.
למי שגר באזור עם שבילי גישה לא סלולים.
למי שמעריך אמינות מכאנית מעל הכל.
ולא מפחד מרכב עם כמה שנים טובות על הכביש.
אם אתם מודעים לפשרות.
במיוחד בנושא בטיחות (מבדקי בטיחות עכשוויים שונים בתכלית).
צריכת דלק.
ונוחות נסיעה.
אז כן.
הטריוס יכול להיות אופציה הגיונית.
הוא ייתן שירות בסיסי ואמין יחסית.
עם עלויות אחזקה שוטפות סבירות (למעט דלק).

למי הוא פחות מתאים?
אם אתם מחפשים רכב משפחתי מרווח.
אם נוחות נסיעה שקטה ונעימה חשובה לכם.
אם אתם נוסעים הרבה בכבישים בינעירוניים.
אם ביצועים זריזים הם קריטיים.
אם טכנולוגיה מתקדמת היא חובה.
ובעיקר.
אם בטיחות אקטיבית וציון ריסוק עדכני חשובים לכם.
אז דייהטסו טריוס הוא כנראה לא הרכב בשבילכם.
הוא גם לא מתאים למי שמחפש רכב שטח אמיתי לשטח קשה.

המלצה סופית

לסיכום.
הדייהטסו טריוס הוא קנייה לוגית עבור קהל יעד ספציפי בשוק המשומשות של 2025.
הוא מציע אמינות מכאנית.
מחיר נמוך.
וקומפקטיות.
אבל דורש ויתורים משמעותיים.
בנוחות.
בביצועים.
בבטיחות.
ובעיקר בצריכת הדלק.
לפני הקנייה.
חובה לבצע בדיקה מקיפה כדי לוודא שמצבו המכאני טוב.
ושהוא לא סובל מבעיות או תקלות כרוניות ספציפיות לרכב הספציפי.
אם אתם יודעים למה אתם נכנסים.
והצרכים שלכם תואמים את מה שהוא מציע.
הטריוס יכול להיות בן לוויה נאמן ופשוט.
אם אתם מצפים למשהו מודרני.
או חסכוני.
או בטוח בסטנדרטים עכשוויים.
חפשו רכב אחר.
זה רכב למי שמחפש פשטות.
ועמידות.
בתקציב נמוך.
ומסכים להתפשר על כל השאר.
בהצלחה בחיפושים!