סקירה מקצועית על דייהטסו סיריון – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
היום אנחנו צוללים לעומק אל תוך אחד הרכבים שהיו פעם מראה שכיח על כבישי ישראל, וגם היום עדיין מהווה אופציה רלוונטית בשוק המשומשות: הדייהטסו סיריון.
דגם זה, Daihatsu Sirion בשמו הלועזי, מיצב את עצמו במשך שנים כרכב קטן, אמין וחסכוני.
הוא פנה בעיקר לקהל שחיפש פתרון תחבורה עירוני יעיל ולא יקר.
בשוק הרכב הישראלי של העשור הראשון של שנות ה-2000 ואילך, הסיריון היה שחקן בולט בקטגוריית המיני/סופר-מיני.
הוא התמודד ראש בראש מול מתחרים כמו סוזוקי סוויפט, יונדאי גטס, וטויוטה יאריס.
הסקירה המקצועית הזו נועדה לספק לכם, קוראים יקרים ב-PRK, את כל המידע שאתם צריכים לדעת על הסיריון.
בין אם אתם שוקלים לקנות אחד כזה כיד שנייה או סתם סקרנים לגביו.
נסקור כאן את העיצוב, תא הנוסעים, הטכנולוגיה (מה שהייתה רלוונטית בזמנו), הביצועים וצריכת הדלק, חווית הנהיגה, בטיחות, והכי חשוב – את המחיר הנוכחי שלו בשוק המשומשות בישראל.
נפרט על היתרונות והחסרונות המרכזיים של הדגם הזה נכון לאפריל 2025.
בואו נתחיל.

עיצוב חיצוני: פשטות פוגשת פונקציונליות

כשמסתכלים על הדייהטסו סיריון, במיוחד על הדור השני (M300) שהיה נפוץ בישראל, הרושם הראשוני הוא של רכב קטן, עגלגל וחביב.
הפילוסופיה העיצובית שלו הייתה ברורה: פונקציונליות מעל הכל.
הוא לא התיימר להיות ספורטיבי או דרמטי, אלא פשוט לשרת את מטרתו כרכב עירוני קומפקטי.

בחזית, בדרך כלל נפגוש גריל קטן יחסית עם לוגו דייהטסו במרכז.
הפנסים הקדמיים גדולים, עגולים או מעט מוארכים, ותורמים למראה ה”עיניים הגדולות” והידידותי של הרכב.
קווי המתאר מהצד פשוטים ונקיים.
הצללית גבוהה יחסית לרכב בקטגוריה זו, וזהו נדבר חשוב מבחינה פרקטית.
קו החלונות עולה מעט בחלק האחורי, אבל שומר על שטח חלונות נדיב שתורם לראות.
בתי הגלגלים בגודל סטנדרטי, והרבה מהסיריונים שנמכרו הגיעו עם חישוקי פלדה פשוטים עם כיסוי פלסטיק.

החלק האחורי ממשיך את קו הפשטות.
פנסים אחוריים ממוקמים גבוה יחסית, על פינות המרכב, וזה תורם הן לראות והן למראה מודרני יותר (יחסית לתקופתו).
דלת תא המטען גדולה ורחבה יחסית, מה שמאפשר גישה נוחה.
אין כאן ספוילרים דרמטיים או פתחי אוורור מזויפים.
העיצוב כולו משדר מסר של שימושיות ויעילות.
הנוכחות הכבישית של הסיריון היא של רכב קטן, שלא תופס הרבה מקום.
מידותיו הפיזיות היו תחרותיות לקטגוריה שלו בזמנו.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: מרווח מפתיע בפשטות

כמו העיצוב החיצוני, גם תא הנוסעים של הדייהטסו סיריון נועד להיות פונקציונלי ויעיל.
האווירה הכללית היא פשוטה מאוד.
הקונספט העיצובי הוא ישר ולעניין, בלי קישוטים מיותרים או פיצ’רים עתידניים.

איכות החומרים בתא הנוסעים תואמת את מחירו וקטגוריית הרכב.
רוב החלקים עשויים פלסטיק קשיח.
זה אולי לא נעים למגע כמו ברכבים יוקרתיים יותר, אבל הוא בדרך כלל עמיד וקל לניקוי.
איכות ההרכבה, לעומת זאת, הייתה נקודת זכות עבור דייהטסו.
רכבים רבים מהמותג, והסיריון בכללם, נודעו בהרכבה סולידית שנטתה לעמוד במבחן הזמן הישראלי גם בכבישים משובשים.
פחות רעשים פנימיים וחלקים שמתפרקים בהשוואה לחלק מהמתחרים מאותה תקופה.

הנדסת האנוש בסיריון טובה למדי.
הפקדים ממוקמים במקומות הגיוניים ונוחים לתפעול.
מערכת המיזוג, לדוגמה, פשוטה ויעילה.
הראות החוצה מצוינת בזכות שטח החלונות הגדול יחסית והמבנה הקופסתי.
קל מאוד לתמרן עם הסיריון ולהרגיש בטוח בסביבה עירונית צפופה.

נוחות ותמיכת המושבים בסיריון בסיסית.
הם נוחים מספיק לנסיעות קצרות או בינוניות בעיר, אך פחות אידיאליים למסעות ארוכים.
התמיכה הצידית מינימלית, אבל זה גם לא רכב שמיועד לנהיגה ספורטיבית.
ההפתעה הגדולה מגיעה כשמדובר במרווח הפנימי.
בזכות המבנה הגבוה יחסית, יש מרווח ראש נדיב מלפנים ומאחור.
מרווח הרגליים מאחור סביר בהחלט לשני נוסעים מבוגרים, ואף טוב יותר מחלק מהמתחרים הקטנים יותר.
שלושה מבוגרים מאחור יהיה צפוף, אבל אפשרי לנסיעות קצרות.

נפח תא המטען של הסיריון היה סביר לקטגוריה שלו.
הוא לא ענק, אבל מספיק לקניות שבועיות או מזוודה-שתיים.
סף ההטענה סביר, וצורת תא המטען די שימושית בלי בליטות דרמטיות.
אפשרות קיפול המושבים האחוריים מגדילה את נפח ההעמסה משמעותית, וזה שימושי מאוד להובלת חפצים גדולים יחסית.
לא תמצאו כאן פתרונות אחסון מתוחכמים במיוחד, אבל התאים בדלתות ותא הכפפות מספקים די מקום לחפצים קטנים.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: כרונולוגיה היא הכל

כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה ואבזור בדייהטסו סיריון, חשוב לזכור שמדובר ברכב שתכנונו ומכירתו הרחבה בישראל היו לפני למעלה מעשור, ולפעמים אף שניים.
הטכנולוגיה ברכבים התקדמה בקצב מסחרר מאז.

מערכת המולטימדיה המרכזית, במידה והייתה קיימת מעבר לרדיו דיסק פשוט, הייתה בסיסית ביותר.
בחלק מהגרסאות המאוחרות יותר ייתכן ותמצאו רדיו דיסק עם כניסת AUX, אבל לא מסכי מגע גדולים, מערכות הפעלה מתקדמות או קישוריות סמארטפונים כמו Apple CarPlay או Android Auto.
לוח המחוונים היה אנלוגי לחלוטין, עם מד מהירות, מד סל”ד, מד דלק ומד טמפרטורה.
פשוט, קריא וקל להבנה.

אבזור הנוחות בסיריון תלוי מאוד ברמת הגימור ושושלת היד של הרכב.
הגרסאות הבסיסיות הגיעו לרוב עם מזגן ידני, חלונות חשמל קדמיים, נעילה מרכזית ורדיו דיסק פשוט.
רמות גימור גבוהות יותר יכלו להוסיף חלונות חשמל אחוריים, מראות צד חשמליות, ולעיתים נדירות גם מערכת שמע משודרגת או חישוקים קלים.
בקרת אקלים דיגיטלית, חימום/אוורור מושבים, גג פנורמי או HUD הם אבזורים שלא תמצאו בסיריון.

אין טכנולוגיות ייחודיות או מתקדמות לדגם או ליצרן בהקשר של פיצ’רים אלקטרוניים מפוארים.
הפוקוס היה על אמינות, פשטות ועלות נמוכה.
ה”טכנולוגיה” כאן היא יותר בהנדסה הפשוטה והמוכחת ששימשה לבניית הרכב.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מנועים מוכרים, צריכה הגיונית

הדייהטסו סיריון שווקה בישראל עם שתי יחידות הנעה עיקריות בדור השני (M300): מנוע בנזין בנפח 1.0 ליטר ומנוע בנזין בנפח 1.3 ליטר.
מנוע ה-1.0 ליטר היה בעל שלושה צילינדרים, והפיק הספק של סביב 69 כ”ס ומומנט צנוע.
הוא שודך לרוב לתיבת הילוכים ידנית או אוטומטית עם 4 הילוכים.
מנוע ה-1.3 ליטר היה עם ארבעה צילינדרים, והפיק הספק של כ-87-91 כ”ס (תלוי בשנה ובגרסה) ומומנט טוב יותר.
גם הוא שודך לאותה תיבת 4 הילוכים אוטומטית או לתיבה ידנית.

נתוני תאוצה 0-100 קמ”ש אינם הצד החזק של הסיריון, ובטח שלא עם המנועים הקטנים והגיר האוטומטי המיושן יחסית.
עם מנוע ה-1.3 ליטר והגיר האוטומטי, ציפו לנתון של סביב 13-14 שניות.
עם תיבה ידנית ו/או מנוע ה-1.0 ליטר, הנתונים מעט שונים אך עדיין רחוקים מלהיות ספורטיביים.
תחושת הכוח בנהיגה יומיומית מספקת בהחלט בתוך העיר.
הרכב קל יחסית, והמנועים מספקים מספיק כוח להתנהלות בפקקים וצמתים.
תאוצות ביניים בעקיפות בכביש בינעירוני דורשות תכנון מראש ורגל כבדה על הגז, במיוחד בגרסה האוטומטית.

אחד היתרונות המרכזיים של הסיריון היה ונשאר נושא צריכת דלק.
נתוני יצרן WLTP (או בשיטות מדידה מקובלות מתקופתו) ציינו נתונים מרשימים יחסית, בדרך כלל סביב 1:16-1:18 ואף יותר בנסיעה בינעירונית רגועה.
במציאות הישראלית, עם פקקים, עליות, ונהיגה לא תמיד רגועה, צריכת הדלק הריאלית הייתה בדרך כלל סביב 1:12-1:14 ק”מ לליטר בנזין בנהינה משולבת.
זה עדיין נחשב לנתון טוב מאוד לרכב משפחתי קטן.
יש לציין שחיפוש הביטוי “צריכת דלק” פופולרי מאוד גם היום, ואנשים משווים עלויות אנרגיה בין רכבי בנזין, דיזל וחשמל (צריכת אנרגיה בקוט”ש).
חשוב לזכור שהסיריון שורף בנזין בלבד, ועלויות הדלק מהוות חלק משמעותי מעלות התחזוקה השוטפת שלו, בהשוואה לרכב חשמלי למשל.

טעינה: לא רלוונטי לרכב זה

סעיף זה עוסק בדרך כלל ברכבים חשמליים או היברידיים נטענים (פלאג-אין).
הדייהטסו סיריון הוא רכב בעל מנוע בנזין בלבד.
לכן, נושא הטעינה אינו רלוונטי עבורו.
אין לו סוללה גדולה שיש להטעין בעמדת טעינה AC או DC.

מכיוון שהסיריון הוא רכב בנזין קלאסי, הוא מתדלק בתחנת דלק רגילה.
חווית “הטעינה” היחידה שלו היא מילוי מיכל הדלק.
תהליך זה מהיר ופשוט, ולוקח דקות ספורות.
זהו יתרון נוחות משמעותי לעומת רכב חשמלי במקומות בהם אין תשתית טעינה מפותחת, אם כי בישראל של 2025, תשתית הטעינה הציבורית כבר סבירה למדי בערים הגדולות.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: עירוני מובהק

חווית הנהיגה בדייהטסו סיריון מתמקדת בעיקר בנוחות וקלות תפעול בתוך העיר.
נוחות הנסיעה היא נקודת זכות משמעותית עבורו.
המתלים מכוילים בצורה רכה יחסית, מה שמאפשר לו לגהץ היטב את שיבושי הכביש העירוניים האופייניים לישראל.
בורות, פסי האטה ורחובות משובשים נספגים בצורה סבירה, מה שהופך את הנסיעה לנוחה יחסית בסביבה עירונית.
בכביש בינעירוני, הנוחות עדיין סבירה, אך פחות מורגשת במהירויות גבוהות.

רמת בידוד הרעשים בסיריון אינה גבוהה.
רעש המנוע נשמע בתוך תא הנוסעים, במיוחד בעת תאוצה או במהירות גבוהה.
רעשי רוח בולטים במהירויות כביש מהיר, וגם רעשי כביש מהגלגלים יכולים לחדור פנימה, במיוחד על אספלט מחוספס.
זו פשרה מקובלת ברכבים קטנים וזולים יותר מתקופתו.

ההתנהגות הדינמית של הסיריון בטוחה וצפויה, אך לא מעוררת שום ריגוש.
ההיגוי קל מאוד, מה שהופך את התמרון בעיר ובחניות לפשוט ונוח ביותר.
עם זאת, הוא חסר כל פידבק או דיוק במהירויות גבוהות יותר.
אחיזת הכביש סבירה לגמרי לנהיגה רגילה, אבל אל תצפו לזוויות גלגול מינימליות או לתחושה ספורטיבית בפניות הדוקות.
הרכב רוכן יחסית בסיבובים, אבל נשאר בשליטה.
תחושת הבלמים מספקת לעצירה רגילה.
ברכב אוטומטי כמו הסיריון, היעדר *גיר* עם *הילוכים* מורגש בנהיגה יומיומית.
התיבה האוטומטית מעבירה הילוכים בצורה חלקה יחסית, אבל היא אינה מהירה או חכמה כמו תיבות מודרניות.
אין רגנרציה כמובן, כפי שקיימת ברכב חשמלי.

היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות מספקת, אבל הסיריון קצת רגיש לרוחות צד בגלל גובהו היחסי.
סך הכל, חווית הנהיגה מותאמת בצורה מושלמת לשימוש העירוני עבורו הוא תוכנן.
קל להתנהל איתו בפקקים, לחנות בחניות צפופות, ולהשתחל בתנועה.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: בטיחות של פעם

נושא הבטיחות ברכב כמו דייהטסו סיריון הוא מורכב מעט.
הסיריון (הדור השני, M300) קיבל בזמנו ציון של 4 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של Euro NCAP.
זה היה ציון טוב מאוד לרכב בקטגוריה שלו ולתקופה בה נבחן.
הוא הצטיין בהגנה על נוסעים מבוגרים וילדים בהשוואה לחלק מהמתחרים.
מבדקי בטיחות אלו התייחסו בעיקר לבטיחות פסיבית – מבנה הרכב, כריות אוויר, וחגורות בטיחות.

הסיריון הגיע כסטנדרט עם כריות אוויר קדמיות (לנהג ולנוסע), ובחלק מרמות הגימור הגבוהות או השנים המאוחרות, גם עם כריות אוויר צידיות.
מערכות כמו ABS (מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה) ו-EBD (חלוקת כוח בלימה אלקטרונית) היו קיימות בחלק מהגרסאות או כסטנדרט בשנים מאוחרות יותר.
עם זאת, חשוב להדגיש שבעולם האמיתי של שנת 2025, רכב ללא מערכות ADAS (מערכות עזר לנהג מתקדמות) נחשב לפחות בטוח באופן אקטיבי.

בסיריון אין מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, או ניטור שטח מת.
מערכות אלו, שהפכו לסטנדרט ברכבים חדשים רבים, מסייעות במניעת תאונות או הקטנת חומרתן.
לכן, למרות שהסיריון היה בטוח יחסית *לתקופתו*, הוא אינו עומד בסטנדרטים המודרניים של בטיחות אקטיבית.
קונה פוטנציאלי של סיריון משומשת צריך להיות מודע לכך ולהיות נהג ערני במיוחד.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה להיכנס לעולם הסיריון?

כפי שציינו בתחילת הסקירה, הדייהטסו סיריון כבר לא מיובא לישראל כרכב חדש.
לכן, השאלה “כמה עולה הרכב?” מתייחסת אך ורק לשוק המשומשות.
נכון לאפריל 2025, טווח המחיר של דייהטסו סיריון משומשת בישראל משתנה משמעותית בהתאם לשנת הייצור, מספר הקילומטרים, מצב הרכב הכללי, והיד הספציפית.
מחירון “לוי יצחק” יכול לתת אינדיקציה כללית, אך בפועל, המחירים נקבעים בשטח על ידי ביקוש והיצע.

באופן כללי, מחירו של סיריון משומשת יכול לנוע החל מכמה אלפי שקלים בודדים (לדגמים ישנים מאוד או במצב פחות טוב) ועד 15,000-25,000 ש”ח (לדגמים מהשנים המאוחרות יותר של הייבוא, עם קילומטרז’ נמוך יחסית ובמצב שמור).
חשוב לבדוק את המחירון העדכני לרכב הספציפי בו אתם מתעניינים, שכן המחירון יכול להשתנות מעת לעת.

רמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל היו בדרך כלל GLi ו-GLXi, עם הבדלים באבזור כמו כריות אוויר נוספות, חלונות חשמל אחוריים, ולעיתים גם פנסי ערפל או חישוקים קלים.
ההבדלים המשמעותיים מבחינה טכנית הם לרוב בין גרסאות ה-1.0 ל’ ל-1.3 ל’, ובין תיבה ידנית לאוטומטית.

אחריות יצרן על דייהטסו סיריון משומשת שנקנית היום כבר אינה קיימת.
הרכבים הללו עברו את תקופת האחריות המלאה שלהם מזמן, וגם את אחריות הסוללה (שאינה רלוונטית כאן).
לכן, קניית סיריון משומשת כרוכה בסיכון מסוים מבחינת תקלות ובעיות פוטנציאליות.
חשוב מאוד לבצע בדיקה מקיפה לפני הקנייה, רצוי במוסך אמין המתמחה ברכבים יפניים.
תקלות נפוצות שיכולות לצוץ ברכב בגיל כזה כוללות בלאי טבעי של רכיבי מתלה, גומיות, מערכת פליטה, משאבות מים, וכן בעיות אופייניות לתיבות הילוכים אוטומטיות אחרי קילומטרז’ גבוה אם לא טופלו כראוי.
עלויות התחזוקה השוטפת בדרך כלל סבירות, שכן חלקי חילוף רבים זמינים (לעיתים דרך ערוצי טויוטה) ומוסכים רבים מכירים את הרכב.
שווי השימוש (ירידת ערך) כבר פחות רלוונטי ברכב ישן, אך עלויות התיקונים הבלתי צפויים הן השיקול המרכזי כאן.

יתרונות: למה אולי בכל זאת כדאי לשקול סיריון?

• אמינות מוכחת: הדייהטסו סיריון, בהיותו פרי פיתוח של קבוצת טויוטה, נהנה ממוניטין אמינות מצוין. מדובר במכניקה פשוטה ומוכחת שנוטה להיות עמידה לאורך שנים ולקילומטרז’ גבוה, בתנאי שהרכב טופל כראוי.
• חסכוני בדלק: גם אם צריכת הדלק הריאלית גבוהה מנתוני היצרן, הסיריון נותר אחד הרכבים החסכוניים בקטגוריה שלו מתקופתו. זה יתרון משמעותי בעלויות התחזוקה השוטפות, במיוחד בנהיגה עירונית.
• גודל וכושר תמרון: המידות הקומפקטיות של הסיריון הופכות אותו לרכב עירוני מצוין. קל לנווט איתו ברחובות צרים, למצוא חניה ולהשתחל בפקקים.
• מרווח פנימי מפתיע: למרות גודלו החיצוני, הסיריון מציע מרווח ראש ורגליים טוב יחסית לנוסעים, במיוחד בזכות המבנה הגבוה שלו. תא הנוסעים מרגיש אוורירי יותר מכפי שניתן לצפות.
• עלות רכישה נמוכה: מחיר הסיריון בשוק המשומשות נמוך יחסית, מה שהופך אותו לאופציה אטרקטיבית עבור מי שמחפש רכב בתקציב מוגבל, כמו רכב ראשון לנהג חדש או רכב שני למשפחה.
• תחזוקה פשוטה יחסית: המכניקה הפשוטה של הרכב מאפשרת בדרך כלל טיפולים ותיקונים לא מסובכים ויקרים יחסית, במיוחד במוסכים שאינם מוסכי יבואן מורשים.

חסרונות: הפשרות שכרוכות בקניית סיריון

• בטיחות מיושנת: היעדר מערכות בטיחות אקטיביות (ADAS) הוא חיסרון משמעותי. הציון של 4 כוכבים ב-Euro NCAP היה טוב לתקופתו, אך אינו משתווה לרמת הבטיחות שמציעים רכבים מודרניים יותר.
• בידוד רעשים לקוי: חווית הנסיעה במהירויות בינעירוניות נפגעת מרעשי מנוע, רוח וכביש משמעותיים החודרים לתא הנוסעים.
• אבזור דל וטכנולוגיה בסיסית: אל תצפו לפיצ’רים מתקדמים, מסכי מגע גדולים, או קישוריות סמארטפונים. האבזור בסיסי ותואם את שנת הייצור.
• איכות חומרים פשוטה: תא הנוסעים בנוי בעיקר מפלסטיק קשיח, שמרגיש פחות נעים ויוקרתי מחומרים המצויים ברכבים חדשים או יקרים יותר.
• ביצועים בינוניים ומעלה: מנוע ה-1.3 ליטר מספק ביצועים נסבלים בעיר, אך מחוץ לעיר ובעקיפות, המנוע והגיר האוטומטי יכולים להרגיש עצלים ומתאמצים.
• זמינות חלקים: מכיוון שהמותג כבר לא מיובא רשמית, זמינות חלקי חילוף ספציפיים (פחחות, פנסים וכו’) עשויה להיות נמוכה יותר ויקרה יותר בהשוואה למותגים שנמכרים כיום בישראל בהיקפים גדולים.

בהשוואה למתחרים: סיריון בנוף של פעם

כאשר משווים את הדייהטסו סיריון למתחרים העיקריים שלו מאותה תקופה בשוק הישראלי, כמו סוזוקי סוויפט (דורות מקבילים), יונדאי גטס או אפילו טויוטה יאריס (דורות מוקדמים), מגלים שלכל אחד היו נקודות חוזק וחולשה משלו.
הסיריון בלט לעיתים קרובות באמינותו ובפשטותו המכנית, שהובילו לעלויות אחזקה נמוכות יחסית לאורך זמן, *בהשוואה* לרכבים שנטו יותר להתקלקל.

בהשוואה לסוזוקי סוויפט מאותן שנים, הסוויפט נחשבה בדרך כלל למעט יותר “כיפית” לנהיגה ולעיתים מעוצבת יותר, אך הסיריון היה לרוב מרווח יותר מאחור ובעל תחושה מעט יותר “במז’ונרת” בכבישים עירוניים משובשים. יונדאי גטס הציעה גם היא חבילה שימושית ופופולרית, ולעיתים הייתה מאובזרת יותר מהסיריון בגרסאות מסוימות, אך לסיריון היה מוניטין עדיף בטווח הארוך מבחינת תקלות משמעותיות במכלולים מרכזיים. טויוטה יאריס, למרות שהייתה לעיתים יקרה יותר לרכישה, נהנתה ממוניטין האמינות האולטימטיבי של טויוטה, ולעיתים הרגישה קצת יותר מודרנית או בנויה טוב, אך הסיריון הציע פתרון דומה במחיר נמוך יותר ועם פשטות מכנית דומה.

בסופו של יום, הבחירה בין הסיריון למתחריו בשוק המשומשות של היום תלויה בעיקר במצב הרכב הספציפי, ההיסטוריה הטיפולית שלו, וכמובן – ה*מחיר*. הסיריון מציע עסקה הגיונית עבור מי שמחפש אמינות בסיסית ועלויות אחזקה נמוכות, גם אם הוא מוותר על נוחות, אבזור ובטיחות מודרנית *בהשוואה* לרכבים חדשים יותר או לרכבים משומשים יקרים יותר.

סיכום ומסקנות: פסק דין

הדייהטסו סיריון הוא רכב שעשה את עבודתו נאמנה במשך שנים רבות על כבישי ישראל.
הוא לא נועד להיות מנקר עיניים, ספורטיבי או עמוס בטכנולוגיה.
מטרתו העיקרית הייתה לספק תחבורה אמינה, חסכונית ושימושית, והוא עמד במשימה הזו בהצלחה רבה.

נכון לאפריל 2025, הסיריון רלוונטי בעיקר בשוק המשומשות.
הוא מהווה אופציה אטרקטיבית למי שמחפש רכב ראשון, רכב שני למשפחה, או פתרון תחבורה בסיסי ואמין בתקציב נמוך.
האמינות המכנית, צריכת הדלק הסבירה (לרכב בנזין מתקופתו), והמרווח הפנימי המפתיע הם נקודות זכות משמעותיות לזכותו.

מנגד, חשוב להיות מודעים היטב לחסרונותיו: בטיחות פסיבית שהייתה טובה לתקופתה אך חסרת מערכות אקטיביות מודרניות, אבזור דל, איכות חומרים בסיסית, ובידוד רעשים לא מספק בנסיעות בינעירוניות.
יש לקחת בחשבון גם את הסיכונים הכרוכים בקניית רכב ישן יחסית, כמו בלאי טבעי וצורך בתיקונים שאינם מכוסים באחריות.

אז, האם כדאי לקנות דייהטסו סיריון? התשובה תלויה בצרכים שלכם ובתקציב.
אם אתם מחפשים רכב זול לקניה ולאחזקה, בעיקר לנסיעות בתוך העיר ומחוצה לה מדי פעם, ואתם מוכנים להתפשר על טכנולוגיה ובטיחות מודרנית, הסיריון יכול להיות בחירה הגיונית, *בתנאי* שתמצאו עותק שמור ומטופל היטב.
למי שהבטיחות האקטיבית בראש סדר העדיפויות, שנוסע הרבה בכבישים מהירים, או שדורש אבזור נוחות וטכנולוגיה עדכנית, עדיף לשקול אופציות אחרות, גם אם יקרות יותר.

פסק הדין שלנו ב-PRK הוא שהדייהטסו סיריון הוא “סוס עבודה” קטן ואמין שהפך להיות אופציה משתלמת בשוק המשומשות.
הוא מתאים במיוחד לנהגים צעירים, סטודנטים, או משפחות המחפשות רכב שני בסיסי ואמין.
המלצה סופית: אם אתם מתעניינים בסיריון, אל תתפשרו על בדיקה מקיפה לפני הקנייה.
מציאת רכב שמור עם היסטוריית טיפולים מסודרת היא המפתח להנאה מכל היתרונות שהוא מציע, תוך מזעור הסיכונים.
אל תשכחו לקרוא גם חוות דעת גולשים אחרות באתר PRK על הדגם ועל רכבים מתחרים כדי לקבל תמונה מלאה.