סקירה מקצועית על הונדה ג’אז – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! והפעם על הכוונת שלנו מכונית סופר מיני שמצליחה לעשות דברים שאחרות בקטגוריה רק חולמות עליהם. אנחנו מדברים כמובן על הונדה ג’אז (Honda Jazz), ובשמותיה האחרים בעולם כמו הונדה פיט (Honda Fit) בשווקים מסוימים כמו יפן וצפון אמריקה. הג’אז אינה רק עוד מכונית קטנה. היא כבר שנים נחשבת לאחת המכוניות החכמות והשימושיות ביותר בקטגוריה שלה. היא מציעה שילוב נדיר של מימדים חיצוניים קומפקטיים עם מרחב פנים עצום ויכולת הטענה מפתיעה.

הדור הנוכחי של הג’אז, שהוצג במקור בשנת 2019 והגיע לישראל מעט מאוחר יותר, מציע יחידת הנעה היברידית (e:HEV) בלבד. זוהי אסטרטגיה שממצבת אותה כמובילה בצריכת דלק נמוכה ופליטות מזהמים מופחתות. המיצוב הזה, בשילוב עם המוניטין האמין של הונדה והגאונות התכנונית של הדגם, הופכים אותה למתחרה חזקה מול יריבות קשוחות בשוק הסופר מיני ההיברידי והרגיל גם יחד. נבחן לעומק בסקירה זו את כל מה שהופך את הג’אז למכונית מעניינת, החל מהעיצוב, דרך טכנולוגיה, ביצועים, בטיחות וכמובן ההיבטים הכלכליים בישראל. בין המתחרות העיקריות שלה בשוק המקומי ניתן למצוא את טויוטה יאריס הייבריד, רנו קליאו, ופיז’ו 208, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה, אך הג’אז מביאה שולחן שילוב ייחודי של מרחב וגמישות פנימית.

בסקירה זו נפרט על כל היבטי הרכב. החל מהמבט הראשון מבחוץ, דרך הכניסה לתא הנוסעים, מערכות הטכנולוגיה והבטיחות, ועד ליחידת ההנעה והתנהגות הכביש. נצלול גם לעלויות האחזקה, מחיר הרכישה בישראל, ורמות הגימור הזמינות. המטרה שלנו היא לספק לכם תמונה מלאה ומאוזנת. כך שתוכלו להחליט האם ההונדה ג’אז היא המכונית הנכונה עבורכם, בין אם אתם מחפשים רכב חדש או שוקלים רכישת הונדה ג’אז משומשת. נשלב גם התייחסות לחוות דעת גולשים שכבר נהנים מהדגם בישראל.

עיצוב חיצוני: קופסה חכמה על גלגלים

הונדה ג’אז מעולם לא ניסתה להיות הכי סקסית בשכונה. הפילוסופיה העיצובית שלה תמיד התרכזה בפונקציונליות וניצול מקסימלי של המרחב הפנימי. גם בדור הנוכחי, המראה הכללי הוא של מכונית גבוהה יחסית, עם קו גג שטוח. זה משרת מצוין את מרווח הראש בפנים. הפרופורציות אולי פחות “שובבות” ממתחרות אירופאיות רבות, אבל הן משדרות פרקטיות ו”קופסה” חכמה.

בחזית, הג’אז הנוכחית נראית ידידותית למדי. יש לה פנסים קדמיים גדולים ועגולים מעט, המשתלבים ברשת גריל קטנה יחסית. אין כאן דרמות עיצוביות, אלא מראה נקי ומודרני. קו המותניים עולה קלות לאורך הצדדים, ובתי הגלגלים מעוצבים בצורה עדינה. מהצד, הצללית הגבוהה בולטת וברורה. זו הצללית שמבטיחה לכם המון מקום בפנים. חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל, בדרך כלל בגודל 15 או 16 אינץ’ תלוי רמת גימור, משתלבים היטב במראה הכללי. הם לא ימשכו תשומת לב מיוחדת, אבל הם מתאימים לאופי הנינוח של המכונית.

החלק האחורי ממשיך את הקו הפרקטי. פנסי הזנב ממוקמים גבוה יחסית, מה שגם תורם למראה המעט גבוה של המכונית וגם שומר עליהם במקרה של מכה קלה. דלת תא המטען גדולה ונפתחת גבוה. זה מקל מאד על הכנסת והוצאת חפצים גדולים. הפגוש האחורי פשוט ופונקציונלי. בסך הכל, נוכחות הכביש של הג’אז היא נוכחות לא מתבלטת במיוחד. היא משתלבת בנוף העירוני מבלי למשוך אש. היא קטנה מבחוץ, אך הרמז למרווח הפנימי קיים בפרופורציות הגבוהות שלה. בהשוואה לדורות קודמים, הדור הנוכחי קצת יותר מעוגל ועדין, פחות “קופסתי” באופן מוחלט, אבל עקרונות העיצוב נותרו זהים: מקסימום מרחב במינימום מימדים חיצוניים.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קסם המקום הפנימי

אם העיצוב החיצוני של ההונדה ג’אז לא הפיל אתכם מהכיסא, היכנסו פנימה והקסם יתחיל לפעול. תא הנוסעים הוא גולת הכותרת האמיתית של הג’אז. האווירה הכללית היא של מרחב ואווריריות, במיוחד בזכות השמשה הקדמית הענקית והדשבורד הנמוך יחסית. הקונספט העיצובי הוא פונקציונלי מאד, עם דגש על שימושיות ונוחות השימוש היומיומית.

בניגוד למתחרות רבות שמנסות לחקות יוקרה עם חומרים רכים ונוצצים, הג’אז מתמקדת באיכות הרכבה ובחומרים עמידים. רוב החומרים בדשבורד ובדלתות הם פלסטיק קשיח. אבל הם בעלי טקסטורה נעימה למגע ונראים עמידים לאורך זמן. איכות ההרכבה מצוינת, הכל מרגיש מוצק ומחובר היטב. אין קרקושים או רעשים מיותרים גם בנסיעה על כבישים פחות סלולים. הנדסת האנוש כמעט מושלמת. פקדי בקרת האקלים הם כפתורים פיזיים וברורים, ולא נדרשים תת-תפריטים במסך המגע כדי לשנות טמפרטורה או עוצמת מאוורר. זה פשוט, אינטואיטיבי ובטוח יותר לשימוש בזמן נהיגה. הראות החוצה פנטסטית לכל הכיוונים. הקורות הקדמיות דקות יחסית ויש חלונות קטנים ביניהן לבין הדלתות. זה מאפשר שדה ראייה רחב מאד בצמתים ובפניות.

נוחות המושבים הקדמיים טובה מאד לנסיעות ארוכות. יש תמיכה טובה לגב והם מרופדים היטב. המושבים האחוריים הם הסיפור הגדול באמת. אלו הם “מושבי הקסם” (Magic Seats) המפורסמים של הונדה. הם לא סתם מתקפלים, אלא מציעים מספר תצורות. ניתן לקפל אותם שטוח אל רצפת הרכב וליצור משטח הטענה ענק, או להרים את בסיס המושב כלפי מעלה כמו כיסאות בבית קולנוע. זה מאפשר להכניס חפצים גבוהים מאד לתא הנוסעים (למשל, אופניים ללא פירוק גלגלים, או עציצים גבוהים). המרווח מאחור מפתיע לטובה. יש המון מקום לרגליים, אפילו לנוסעים גבוהים. גם מרווח הראש מצוין בזכות קו הגג הגבוה. שני מבוגרים יישבו בנוחות מאחור, ושלושה יצליחו להצטופף לנסיעות קצרות יותר.

נפח תא המטען עומד על כ-304 ליטר בתצורה רגילה (כולל שטח אחסון תת-רצפתי קטן). זה אולי לא נפח שיא בקטגוריה על הנייר. אבל השימושיות המעשית שלו גבוהה להפליא בזכות הפתח הרחב, סף ההטענה הנמוך והצורה הריבועית. וכמובן, בזכות מושבי הקסם. כשמקפלים אותם, נפח ההטענה גדל בצורה דרמטית. לג’אז יש גם פתרונות אחסון רבים ושימושיים בתא הנוסעים עצמו: כיסים בדלתות, תא כפפות גדול, מחזיקי כוסות, ותאים קטנים נוספים. בסיכום, תא הנוסעים של הג’אז הוא סביבה מרווחת, נוחה, שימושית במיוחד, ומאד ידידותית למשתמש, גם אם איכות החומרים אינה “פרימיום”.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: חיבור ידידותי

ההונדה ג’אז מציעה חבילת טכנולוגיה מודרנית ויעילה, אם כי לא בהכרח פורצת דרך בהשוואה לחלק מהמתחרות היוקרתיות יותר. בלב העניינים נמצאת מערכת המולטימדיה המרכזית. היא נשלטת באמצעות מסך מגע בגודל של כ-9 אינץ’. איכות התצוגה סבירה והבהירות טובה. המהירות התגובה של המערכת בדרך כלל טובה, אך לעיתים יש השהיה קלה במעבר בין תפריטים או בפתיחת אפליקציות. מבנה התפריטים הגיוני למדי וקל יחסית להתמצאות לאחר תקופת הסתגלות קצרה.

מערכת ההפעלה היא פיתוח של הונדה. היא פחות מלוטשת גרפית ממערכות מתחרות כמו זו של קבוצת פולקסווגן או יונדאי/קיה. אבל היא עושה את העבודה. היא כוללת חיבוריות סמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto. בדרך כלל החיבור אלחוטי ברמות הגימור הגבוהות יותר, וזה יתרון משמעותי. זה מאפשר להשתמש באפליקציות ניווט (Waze, Google Maps) ובאפליקציות מוזיקה ישירות מהמסך בצורה נוחה מאד. איכות העוזר הקולי המשולב במערכת סבירה, אך לרוב נשתמש בעוזרות הקוליות של הסמארטפון המחובר (Siri או Google Assistant).

לוח המחוונים גם הוא דיגיטלי. גודלו כ-7 אינץ’. הוא מציע מספר אפשרויות תצוגה הניתנות להתאמה אישית חלקית. ניתן להציג בו נתונים כמו צריכת דלק, טווח נסיעה, מצב מערכת ההיברידית, הוראות ניווט ועוד. התצוגה בהירה וברורה גם באור יום חזק. הגרפיקה פשוטה יחסית אך אינפורמטיבית. איכות מערכת השמע הסטנדרטית טובה לצורך היומיומי, אך חובבי אודיו ייתכן שירצו לשקול שדרוג אם אופציה כזו קיימת באחת מרמות הגימור. אין בדרך כלל מערכת שמע “פרימיום” ממותגת המוצעת בדגם זה.

האבזור המוצע בישראל תלוי מאד ברמת גימור. ברמות הגימור הנפוצות בארץ ניתן למצוא בקרת אקלים אוטומטית (לעיתים דו-אזורית), חימום למושבים הקדמיים (אופציונלי או סטנדרטי ברמות גבוהות), מפתח חכם לכניסה והתנעה ללא מפתח, וחיישני חניה קדמיים ואחוריים. רמות גימור גבוהות יותר יכללו גם מצלמת רוורס, גג פנורמי (לא נפתח לרוב), ובחלק מהשווקים גם הגה מחומם. אין בג’אז טכנולוגיות יוקרתיות כמו תצוגת עילית (HUD), או אוורור למושבים. אבל היא מציעה חבילת אבזור נוחות סטנדרטית טובה ופונקציונלית לחיי היומיום.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: היעילות מנצחת

הונדה ג’אז e:HEV היא מכונית היברידית שתוכננה בראש ובראשונה לחיסכון בדלק ולנסיעה חלקה בעיר. יחידת ההנעה מורכבת ממנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר הפועל במחזור אטקינסון, ושני מנועים חשמליים. מנוע חשמלי אחד משמש כגנרטור וטוען את הסוללה הקטנה, והמנוע החשמלי השני הוא המנוע העיקרי שמניע את הגלגלים ברוב מצבי הנהיגה, בעיקר בעיר ובמהירויות נמוכות-בינוניות. ההספק המשולב של המערכת עומד על כ-109 כוחות סוס (או קילוואטים שקולים), ומומנט של כ-25.8 קג”מ המגיע מהמנוע החשמלי באופן מיידי.

הג’אז מצוידת במה שהונדה מכנה eCVT, אך למעשה אין כאן תיבת גיר מסורתית עם הילוכים. רוב הזמן ההנעה מתבצעת חשמלית, כשהמנוע בנזין נכנס לפעולה כדי לטעון את הסוללה או לספק כוח ישירות לגלגלים במהירויות שיוט גבוהות. זה יוצר חווית נהיגה חלקה ולינארית מאד, כמעט כמו רכב חשמלי במהירויות נמוכות ובינוניות. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-9.4 שניות. זה נתון סביר לקטגוריה ולאופי הרכב, אך לא מרשים במיוחד. תחושת הכוח בנהיגה יומיומית טובה מאד בעיר. תאוצות ביניים לעקיפה במהירויות נמוכות-בינוניות מהירות בזכות המומנט החשמלי המיידי. בכביש בינעירוני, לעומת זאת, המנוע בנזין עשוי להישמע מעט רועש תחת עומס בתאוצות חזקות או בעליות.

וכעת לנקודת המכירה המרכזית: צריכת דלק. זהו אחד מהיבטיו החזקים ביותר של הרכב. נתוני היצרן לפי תקן WLTP מבטיחים צריכת דלק ממוצעת של כ-4.5 ליטר ל-100 ק”מ (או כ-22.2 ק”מ לליטר). בעולם האמיתי, ובמיוחד בנהיגה עירונית פקוקה האופיינית לישראל, צריכת הדלק של הג’אז יכולה להיות אפילו טובה יותר מנתוני היצרן! נהיגה מתונה בעיר מאפשרת להשיג נתונים של 23-25 ק”מ לליטר בקלות יחסית. בנסיעה בינעירונית רגועה, הנתון עדיין מרשים ועומד סביב 20-21 ק”מ לליטר. כמובן, נהיגה אגרסיבית תעלה את הצריכה, אך היא עדיין תישאר נמוכה משמעותית ממכוניות בנזין מקבילות. חשוב לציין שחיפוש “צריכת דלק” הוא ביטוי נפוץ גם עבור מי שמתעניין ברכבים חשמליים או היברידיים, גם אם המונח המדויק יותר עבור חשמלי הוא “צריכת אנרגיה” בקוט”ש ל-100 ק”מ. ההונדה ג’אז, כרכב היברידי שאינו נטען מהרשת, מתאימה במיוחד למי שמחפש חיסכון בדלק ללא צורך בהתעסקות עם טעינה, ועלות הנסיעה לקילומטר נמוכה מאד בהשוואה לרכב בנזין מקביל, גם אם מחיר החשמל לטעינה ביתית נמוך ממחיר הדלק. העדר גיר והילוכים מסורתי תורם מאד לחלקות הנסיעה ולנוחות בעיר, על חשבון מעט פחות מעורבות למי שמחפש חווית נהיגה “ספורטיבית”.

טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי לדגם זה

הונדה ג’אז e:HEV היא מכונית היברידית “רגילה” (HEV), המכונה גם היברידית “מתמלאת מעצמה” (Self-Charging Hybrid). המשמעות היא שהיא אינה דורשת חיבור לשקע חשמל חיצוני כדי לטעון את הסוללה. הסוללה הקטנה שלה נטענת אוטונומית על ידי מנוע הבנזין המשמש כגנרטור, או על ידי אגירת אנרגיה בזמן בלימה (רגנרציה).

לכן, פרק זה על קצבי טעינת AC ו-DC, זמני טעינה, וסוגי מחברים אינו רלוונטי להונדה ג’אז e:HEV. חווית הטעינה שלה פשוט אינה קיימת במובן של התעסקות עם עמדות טעינה, אפליקציות לניהול טעינה או חיפוש אחר עמדות ציבוריות. זה יתרון גדול עבור מי שמחפש חיסכון בדלק ופליטות מזהמים נמוכות ללא המורכבות הלוגיסטית של רכב פלאג-אין או חשמלי מלא. בהשוואה לרכבי פלאג-אין (PHEV) או חשמליים (EV), יתרון זה של הג’אז בא לידי ביטוי בחיסכון בזמן ובהיעדר דאגה מטווח נסיעה חשמלי בלבד.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: נינוחות ונוחות

חווית הנהיגה בהונדה ג’אז e:HEV מתרכזת בראש ובראשונה בנוחות ובנינוחות. המכונית מרגישה קלה וזריזה בסביבה עירונית, וקל מאד לתמרן איתה ברחובות צפופים ובחניונים צרים בזכות גודלה הקומפקטי ורדיוס הסיבוב המצוין שלה. מערכת ההיגוי קלה מאד ונעימה לשימוש בעיר. המתלים מכוילים על הצד הרך יותר. זה אומר שהם סופגים היטב מהמורות ושיבושי כביש, גם אלו האופייניים לכבישי ישראל, ומספקים נוחות נסיעה טובה מאד עבור הנוסעים. גם בכביש בינעירוני, נוחות הנסיעה נשמרת, והג’אז מרגישה יציבה ובטוחה ברוב המצבים.

רמת בידוד הרעשים טובה למדי לקטגוריה. בעיר ובמהירויות נמוכות, הנסיעה שקטה מאד בזכות ההנעה החשמלית. במהירויות גבוהות יותר, נשמעים מעט רעשי רוח וצמיגים, אך הם אינם מוגזמים. כפי שציינו, מנוע הבנזין עשוי להישמע כשהוא נכנס לפעולה תחת עומס, אך הדבר אינו קורה לעיתים קרובות בנהיגה רגועה.

בכל הנוגע להתנהגות דינמית, הג’אז אינה מכונית ספורטיבית. ההיגוי אמנם קל ומדויק מספיק לשימוש יומיומי, אך אין לו משוב רב מהכביש. אחיזת הכביש טובה ובטוחה, והמכונית נטועה היטב על האספלט, אך זוויות גלגול בפניות יהיו מורגשות יותר מאשר במכוניות עם כיול מתלים קשיח יותר. הבלמים תחושה טובה וקל לווסת אותם, ובגרסה ההיברידית קיימת גם רגנרציה (אגירת אנרגיה מהבלימה לטעינת הסוללה) שניתן לשלוט בעוצמתה דרך ידית ההילוכים או פקדים על ההגה. יציבות כיוונית במהירויות גבוהות טובה, והמכונית אינה דורשת תיקוני היגוי תכופים. העדר גיר והעברת הילוכים מסורתית (בזכות מערכת ה-eCVT) משפיע מאד על החוויה ההיברידית. הוא מבטיח נסיעה חלקה ולינארית ללא קפיצות בין הילוכים. זה יתרון משמעותי בנוחות הנסיעה, אך אולי פחות מרגש למי שרגיל לתחושת “קבלת כוח” עם כל העברת הילוכים ברכב בנזין רגיל או אוטומטי.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: חבילה מקיפה

הונדה מייחסת חשיבות רבה לנושא הבטיחות, והג’אז e:HEV אינה יוצאת מהכלל. הדגם זכה לציון מרשים של 5 כוכבים במבחני בטיחות הרשמיים של ארגון Euro NCAP. תוצאות מבחני בטיחות הראו הגנה טובה מאד לנוסעים מבוגרים וילדים במגוון תרחישי תאונה. מבחינה מבנית, שלדת הרכב תוכננה לפי טכנולוגיית ACE (Advanced Compatibility Engineering) של הונדה, המאפשרת פיזור כוחות טוב יותר במקרה של התנגשות חזיתית, ומפחיתה את הסיכון לפגיעה בנוסעים. מעבר למבדקי בטיחות פאסיביים, הג’אז מצוידת בחבילת מערכות עזר לנהג (ADAS) מקיפה כסטנדרט או כאופציה, שתורמת רבות לבטיחות האקטיבית.

חבילת ה-ADAS של הונדה, המכונה Honda Sensing, כוללת בדרך כלל מערכות כמו בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) הכוללת מעקב אחרי פקקים (Stop & Go), מערכת לשמירה על נתיב הנסיעה (Lane Keeping Assist System) עם תיקון אקטיבי, מערכת למניעת סטייה מהכביש, זיהוי תמרורים והגבלת מהירות חכמה, והתראה על רכב חוצה מאחור (בחלק מרמות הגימור). מערכת בלימת חירום אוטונומית (Collision Mitigation Braking System) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים היא גם חלק מהחבילה ופועלת ביעילות. חלק ממערכות אלו, כמו הבקרת שיוט האדפטיבית ושמירה על הנתיב, תורמות גם לנוחות הנהיגה בנסיעות ארוכות בפקקים.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי בישראל בדרך כלל טוב. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה בפקקים. מערכת שמירה על הנתיב עשויה לעיתים להיות רגישה יתר על המידה או להתקשות בזיהוי קווי נתיב מחוקים או לא ברורים. אך בסך הכל, המערכות אינן אגרסיביות מדי בתפעולן וקל יחסית להתאים אותן לצרכים באמצעות תפריטי הרכב. חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר בלבד. הן אינן תחליף לנהיגה אחראית וקשובה. נוכחותן, יחד עם ציון הבטיחות הגבוה במבחנים, הופכת את הג’אז לבחירה בטוחה מאד בקטגוריית הסופר מיני, בהשוואה למתחרות רבות שמציעות חבילת ADAS פחות מקיפה כסטנדרט.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): שווי מול עלות

ההונדה ג’אז e:HEV מיובאת לישראל במספר רמות גימור, והמחיר משתנה בהתאם לאבזור. נכון לאפריל 2025 (בהתאם למצב השוק והמיסוי העדכני), טווח המחיר של הונדה ג’אז בישראל עשוי לנוע בערך בין 120,000 ש”ח ל-140,000 ש”ח, בהתאם לרמת הגימור ולתוספות אפשריות. חשוב להתעדכן במחירון הרשמי העדכני של היבואן בזמן אמת. בדרך כלל, רמת הגימור העיקרית המשווקת בארץ היא רמת כניסה או רמה אחת מעליה, עם אופציה לרמת גימור גבוהה יותר ומאובזרת יותר.

ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור מתבטאים בעיקר באבזור הנוחות והטכנולוגיה. רמות גימור גבוהות יותר יכללו לרוב חישוקי גלגלים גדולים יותר, כניסה והנעה ללא מפתח, חימום מושבים, חיישני חניה קדמיים, מצלמת רוורס משודרגת, ובמקרים מסוימים גג פנורמי. חשוב לבדוק את רשימת האבזור המלאה עבור כל רמת גימור ספציפית המוצעת על ידי היבואן בזמן הרכישה, שכן לעיתים יש שינויים בהתאם למלאי ולמגמות בשוק. שאלת “כמה עולה” ג’אז תלויה כאמור לא רק בשנה ובמצב הרכב (אם מדובר ביד שנייה) אלא גם ברמת הגימור.

תנאי האחריות על ההונדה ג’אז בישראל סטנדרטיים יחסית, אך כוללים אחריות מורחבת על המערכת ההיברידית. בדרך כלל ניתנת אחריות מלאה של 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). על הסוללה ההיברידית ורכיביה העיקריים ניתנת בדרך כלל אחריות ארוכה יותר, למשל 8 שנים או 160,000 ק”מ. זהו יתרון משמעותי שמקנה שקט נפשי ביחס לרכיבים היקרים של המערכת ההיברידית. עלויות התחזוקה הצפויות של הג’אז נחשבות לסבירות, בדומה למכוניות יפניות אמינות אחרות. ייתכנו עלויות מעט גבוהות יותר לחלקים ספציפיים של המערכת ההיברידית אם תקלות או בעיות יתגלו מחוץ לתקופת האחריות, אך המוניטין של הונדה באמינות גבוהה בדרך כלל מפחית סיכון זה. שווי השימוש של הג’אז נוטה להיות טוב יחסית, מה שהופך אותה לאטרקטיבית בשוק היד השנייה.

יתרונות: הרבה דברים טובים בקופסה קטנה

• מרחב פנים ושימושיות: אין מתחרה אמיתית לגמישות וליכולת ההטענה שמציעים מושבי הקסם של הונדה ג’אז. המכונית מרגישה מרווחת משמעותית ממימדיה החיצוניים.
• צריכת דלק סופר נמוכה: המערכת ההיברידית יעילה להפליא, במיוחד בנהיגה עירונית ופקוקה. חיסכון משמעותי בעלויות הדלק בהשוואה למכוניות בנזין מקבילות.
• אמינות ומוניטין: הונדה נהנית ממוניטין מוצק של אמינות לאורך שנים, והג’אז נחשבת לדגם אמין במיוחד. זה חשוב מאד בשוק הרכב הישראלי.
• בטיחות גבוהה: 5 כוכבים ב-Euro NCAP וחבילת מערכות בטיחות אקטיביות מקיפה כסטנדרט או כאופציה. מקנה שקט נפשי רב.
• נוחות נסיעה טובה: כיול המתלים רך ומספק נוחות נסיעה טובה גם על כבישים פחות איכותיים.
• הנדסת אנוש ותפעול: פקדים ברורים ונוחים לשימוש, ראות מצוינת לכל הכיוונים. מכונית קלה מאד לנהיגה יומיומית.

חסרונות: פשרות בלתי נמנעות

• ביצועים לא מרשימים: למרות המומנט החשמלי המיידי, נתון התאוצה ל-100 קמ”ש אינו מהיר. הביצועים מספקים לרוב השימושים, אבל לא לנהגים שמחפשים תחושת כוח חזקה.
• עיצוב חיצוני שמרני: הג’אז נראית פונקציונלית, אך אולי פחות מושכת ויזואלית ממתחרות אירופאיות רבות בעלות עיצוב נועז יותר.
• חומרים פשוטים בתא הנוסעים: רוב החומרים קשיחים ולא רכים או “יוקרתיים” כמו בחלק מהמתחרות. אמנם איכות ההרכבה טובה, אך התחושה פחות “פרימיום”.
• רעש מנוע תחת עומס: בעת תאוצה חזקה או בעליות, מנוע הבנזין יכול להישמע מעט רועש עקב אופן פעולת המערכת ההיברידית ללא גיר קונבנציונלי עם הילוכים קבועים.
• מחיר רכישה יחסית גבוה: בהשוואה לחלק מהמתחרות שאינן היברידיות, מחיר הרכישה הראשוני עשוי להיות גבוה יותר. אמנם זה מתקזז עם החיסכון בדלק, אבל עדיין דורש השקעה ראשונית גדולה יותר.

הונדה ג’אז בהשוואה למתחרות

הונדה ג’אז מתמודדת ראש בראש בקטגוריית הסופר מיני הפופולרית בישראל מול שחקניות ותיקות וחדשות כאחד. בהשוואה לטויוטה יאריס הייבריד, שהיא המתחרה ההיברידית הישירה והעיקרית שלה, הג’אז מציעה מרחב פנים משמעותי יותר וגמישות הטענה ללא תחרות בזכות מושבי הקסם. היא גם מרגישה נוחה יותר בנסיעה עירונית ומציעה ראות טובה יותר. היאריס מציעה אולי תחושת נהיגה מעט דינמית יותר ומוניטין אמינות דומה, אך בחלל הפנימי הג’אז מנצחת בגדול.

בהשוואה לרכבי בנזין כמו רנו קליאו או פיז’ו 208, הג’אז יקרה יותר לרכישה. אבל היא מחזירה את ההשקעה בחיסכון אדיר בדלק לאורך זמן. הקליאו וה-208 מציעות בדרך כלל עיצוב חיצוני ופנימי אטרקטיבי וצעיר יותר, ותחושת נהיגה ספורטיבית יותר (במיוחד דגמי הבנזין החזקים יותר). אבל הן לא מתקרבות ליכולת ההטענה ולשימושיות הפנימית של הג’אז. צריכת הדלק שלהן גם גבוהה משמעותית מזו של הג’אז. בהשוואה זו, הג’אז מנצחת בפרקטיות, שימושיות וחיסכון בדלק, בעוד המתחרות מנצחות בעיצוב ודינמיות.

גם מול קרוסאוברים עירוניים קטנים שנמכרים במחירים דומים, הג’אז מציעה חלל פנימי לא פחות גדול, ולעיתים אף יותר שימושי. אמנם היא לא מציעה את תנוחת הישיבה הגבוהה והמראה ה”קשוח” של קרוסאובר, אבל למי שלא מתעקש על סגמנט קרוסאובר, הג’אז מציעה חלופה סופר-פרקטית, חסכונית ובטוחה.

סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות הונדה ג’אז?

ההונדה ג’אז e:HEV היא ללא ספק אחת המכוניות החכמות והשימושיות ביותר בקטגוריית הסופר מיני. היא לא מנסה להיות מכונית “סקסית” או ספורטיבית, אלא מתמקדת במה שחשוב באמת לרוב הנהגים בשימוש יומיומי: מרחב פנים עצום ביחס למימדים חיצוניים, גמישות הטענה ללא תחרות בזכות מושבי הקסם, צריכת דלק נמוכה עד כדי גיחוך במצבים מסוימים, אמינות מוכחת, ובטיחות ברמה הגבוהה ביותר. חבילת הבטיחות האקטיבית המקיפה היא יתרון משמעותי נוסף, במיוחד בהשוואה למכוניות בקטגוריה זו בעבר.

אם אתם זוג צעיר עם עגלה, משפחה קטנה שזקוקה למקום וגמישות, או פשוט אנשים שמעריכים פונקציונליות, שימושיות וחיסכון בעלויות התדלוק, והעיצוב השמרני יחסית אינו מפריע לכם – אז בהחלט כדאי לקנות הונדה ג’אז. היא מתאימה במיוחד למי שמרבה לנסוע בעיר, שם היתרונות של המערכת ההיברידית באים לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר. היא פחות מתאימה למי שמחפש ביצועים ספורטיביים, חומרים “יוקרתיים” בתא הנוסעים, או עיצוב חיצוני שמושך תשומת לב. בהשוואה לטויוטה יאריס הייבריד, היא מציעה פשרת ביצועים קלה לטובת שימושיות ומרחב משמעותי. בהשוואה למתחרות בנזין כמו קליאו או 208, היא מציעה פשרה בעיצוב ודינמיות לטובת חיסכון עצום בדלק ופרקטיות יוצאת דופן.

המסקנה הסופית היא שההונדה ג’אז e:HEV היא בחירה מצוינת עבור קהל יעד מוגדר היטב. היא לא מנסה לרצות את כולם, אבל למי שהיא מתאימה – היא מתאימה כמו כפפה ליד. היא מייצגת את הגישה הפרקטית וההנדסית של הונדה במיטבה. אמנם מחיר הרכישה הראשוני עשוי להיות מעט גבוה בהשוואה לחלק מהמתחרות, אבל החיסכון הצפוי בצריכת הדלק, עלויות האחזקה הסבירות, שווי השימוש הטוב, והאמינות הגבוהה הופכים את ההונדה ג’אז לעסקה משתלמת בטווח הארוך. אם השימושיות והחיסכון הם בראש סדר העדיפויות שלכם, והעיצוב אינו גורם קריטי, אז הונדה ג’אז בהחלט שווה בדיקה מעמיקה ומומלצת בחום.