סקירה מקצועית על טויוטה היילנדר – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לסקירה המעמיקה והמקיפה שלנו כאן בפורטל הרכב PRK. היום אנחנו צוללים לעומק של אחד הרכבים המשפחתיים הגדולים והפופולריים ביותר בעולם, ולא פחות חשוב – אחד הרכבים שזוכים לעניין רב גם בשוק הישראלי: טויוטה היילנדר. כן, בדיוק, רכב הפנאי הגדול של ענקית הרכב היפנית, שמנסה לשלב את היתרונות המוכרים של טויוטה – אמינות, יעילות (במיוחד בגרסה ההיברידית) – עם מרווח פנים נדיב ויכולת להסיע משפחות גדולות.

ה-Toyota Highlander, ששמו נקשר בדרך כלל לגרסאות היברידיות חסכוניות יחסית לגודלן, ממצב את עצמו כפתרון אידיאלי עבור מי שזקוק לשבעה מקומות ישיבה אמיתיים פלוס יכולת לשנע מטען לא מבוטל. הוא יושב מעל הראב 4 בהיררכיה של טויוטה, ומתחרה ראש בראש עם שמות מוכרים אחרים בקטגוריית הפנאי הגדול בישראל, דוגמת יונדאי סנטה פה (Hyundai Santa Fe) וקיה סורנטו (Kia Sorento), שגם להם יש גרסאות היברידיות רלוונטיות לשוק המקומי. גם סקודה קודיאק (Skoda Kodiaq) עשויה להיכנס לרשימת המתחרות, אם כי בדרך כלל עם יחידות הנעה קונבנציונליות יותר או פלאג-אין הייבריד.

קהל היעד העיקרי של ההיילנדר ברור למדי: משפחות מרובות ילדים, כאלה שצריכות להסיע בקביעות 5, 6 ואפילו 7 נוסעים, ואשר מחפשות רכב נוח, אמין, ובמקרה של הגרסה ההיברידית הפופולרית בישראל, גם חסכוני יחסית לדלק. חשוב לציין שגם חוות דעת גולשים שבדקנו בפורומים שונים נוטות להדגיש את נקודות החוזק הללו.

בסקירה זו נצלול לעומק כל ההיבטים החשובים של הטויוטה היילנדר. נתחיל בעיצוב החיצוני והפנימי, דרך הטכנולוגיה והאבזור, ננתח את יחידת ההנעה (ההיברידית כאמור), את צריכת הדלק שלה, חווית הנהיגה, הבטיחות, ונגיע כמובן לנושא הרגיש והחשוב מכל – המחיר בישראל. ננסה לענות על השאלה הגדולה – האם כדאי לקנות היילנדר, ולמי הוא הכי מתאים, בהשוואה למתחרים הבולטים בשוק.

II. עיצוב חיצוני

במבט ראשון על הטויוטה היילנדר, הרושם הכללי הוא של רכב פנאי גדול, נוכח ומכובד. הוא משדר יציבות ומוצקות, ופחות נועז או ספורטיבי בהשוואה לחלק מהמתחרים שלו. הפילוסופיה העיצובית של טויוטה נוטה לרוב לשמרנות יחסית, וזה בהחלט ניכר בהיילנדר, במיוחד בדור הנוכחי (אשר קיים בשוק מספר שנים ועשוי לקבל רענון בעתיד).

החזית נשלטת על ידי גריל גדול ורחב, שמקנה לרכב מראה רציני. יחידות התאורה הקדמיות מעוצבות בצורה מודרנית אך לא דרמטית, ומשתלבות היטב עם קווי הגריל. יש כאן שימוש נרחב בכרום (תלוי ברמת הגימור), מה שמוסיף נופך של יוקרה מסוימת, גם אם עדינה.

מבט מהצד חושף צללית ארוכה יחסית, כזו שמרמזת על מרווח פנים גדול (ונגיע לכך בהמשך). קו המותניים עולה בהדרגה לכיוון החלק האחורי, וקו הגג יורד קלות, אבל לא בצורה קיצונית הפוגעת במרווח הראש של הנוסעים מאחור. בתי הגלגלים מודגשים, ובדרך כלל משוכנים בהם חישוקי גלגלים בקוטר 18 או 20 אינץ’, תלוי ברמת הגימור. העיצוב של החישוקים לרוב אלגנטי ופונקציונלי, ולא מנסה למשוך תשומת לב יתרה.

החלק האחורי ממשיך את הקו השמרני אך המודרני. הפנסים האחוריים מעוצבים בצורה רוחבית ורחבה, ומדגישים את רוחבו של הרכב. דלת תא המטען גדולה, כצפוי מרכב פנאי בגודל כזה, וסף ההטענה סביר יחסית. אין כאן ספוילרים גדולים או עיצובים דרמטיים במיוחד, אלא יותר דגש על פונקציונליות ומראה נקי.

בסך הכל, הנוכחות הכביש של ההיילנדר מכובדת. הוא נראה גדול ויציב על הכביש, וגודלו הפיזי ממוקם בקצה העליון של קטגוריית רכבי הפנאי הגדולים. הוא ארוך יותר מחלק מהמתחרים הישירים שלו (כ-4.95 מטר), מה שתרם למרווח הפנים הנדיב. זה לא הרכב שיסובב ראשים בכל פינת רחוב, אבל הוא בהחלט משדר בגרות ורצינות, תכונות שקהל היעד שלו כנראה מעריך.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

הכניסה לתא הנוסעים של הטויוטה היילנדר חושפת אווירה פרקטית ומאורגנת היטב. הקונספט העיצובי כאן הוא בראש ובראשונה פונקציונליות ונוחות שימוש. לא תמצאו כאן אלמנטים עיצוביים עתידניים או דרמטיים במיוחד, אלא דגש על ארגון פקדים ברור ונגישות גבוהה.

מבחינת איכות חומרים, ההיילנדר נמצא במקום טוב באמצע. החלקים העליונים של הדשבורד ודיפוני הדלתות הקדמיות עשויים מחומרים רכים ונעימים למגע, שמשדרים איכות סבירה. ככל שיורדים בחלקים התחתונים יותר, ניתן למצוא גם פלסטיק קשיח יותר, אך הוא לרוב בעל טקסטורה נעימה ולא מרגיש זול מדי. איכות ההרכבה לרוב טובה מאוד, כצפוי מטויוטה, והקונסולה המרכזית ולוח המחוונים מרגישים מוצקים ובנויים היטב. אין כאן קרקושים או רעשים מיותרים בזמן נסיעה, מה שמעיד על הקפדה בבנייה.

הנדסת האנוש בהיילנדר טובה באופן כללי. הפקדים הפיזיים החיוניים, כמו אלה של בקרת האקלים או מערכת השמע הבסיסית, נמצאים במקומות הגיוניים וקלים לתפעול גם תוך כדי נהיגה. מסך המגע של מערכת המולטימדיה (שנדבר עליה בהרחבה בהמשך) ממוקם גבוה על הדשבורד ונוח לראות, אם כי התפעול שלו דרש קצת הסתגלות בתפריטים הראשוניים.

מושבי הנוסעים נוחים למדי, במיוחד בנסיעות ארוכות. המושבים הקדמיים מציעים תמיכה צידית סבירה וניתנים לכיוון חשמלי (ברמות הגימור הגבוהות), מה שמאפשר מציאת תנוחת ישיבה אופטימלית בקלות. שורת המושבים השנייה נדיבה מאוד במרווח הרגליים והראש, גם לנוסעים גבוהים, והיא גם ניתנת להזזה קדימה ואחורה ולכיוון זווית משענת הגב, מה שמאפשר משחק עם המרווח לטובת שורת המושבים השלישית או תא המטען. אפשר להסיע כאן שלושה מבוגרים בנוחות סבירה לרוחב.

שורת המושבים השלישית היא נקודת חוזק משמעותית של ההיילנדר בהשוואה לחלק מהמתחרים. אמנם היא לא מתאימה לנסיעות ארוכות למבוגרים גדולים, אבל ילדים ומתבגרים ירגישו בה נוח יחסית, וגם שני מבוגרים יכולים לשבת בה לזמן קצר. הכניסה והיציאה לשורה השלישית נוחות יחסית בזכות המושבים בשורה השנייה שזזים בקלות.

נפח תא המטען משתנה כמובן בהתאם לשימוש בשורת המושבים השלישית. כאשר כל שבעת המושבים בשימוש, הנפח קטן למדי ומתאים בעיקר לשקיות קניות בודדות או מזוודות קטנות. כאשר שורת המושבים השלישית מקופלת (והקיפול קל ומהיר), הנפח גדל משמעותית והופך את תא המטען למרווח מאוד ושימושי למשפחה. צורת תא המטען מלבנית וקלה לניצול, ויש גם אפשרויות עיגון ותאים נסתרים קטנים לאחסון פריטים נוספים.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

בתחום הטכנולוגיה והאבזור, הטויוטה היילנדר מציע חבילה מודרנית ומרשימה, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות יותר המשווקות בישראל. המערכות הטכנולוגיות משתלבות בצורה טובה בתא הנוסעים, והן תורמות רבות לנוחות ולבטיחות.

מערכת המולטימדיה המרכזית מבוססת על מסך מגע גדול, שבדרך כלל מגיע בגודל 8 או 12.3 אינץ’ (תלוי רמת גימור). איכות התצוגה טובה, עם גרפיקה ברורה וצבעים עשירים. מהירות התגובה של המסך טובה ברובה, אם כי מדי פעם ניתן להרגיש השהייה קלה במעבר בין תפריטים. מבנה התפריטים לרוב אינטואיטיבי יחסית, ומערכת ההפעלה של טויוטה (הגרסאות האחרונות של Toyota Touch או Toyota Smart Connect) ידידותית למשתמש.

קישוריות סמארטפונים קיימת בדמות Apple CarPlay ו-Android Auto, לרוב בחיבור קווי ברמות הגימור הנמוכות ובחיבור אלחוטי ברמות הגבוהות יותר. זהו יתרון משמעותי המאפשר שימוש באפליקציות מוכרות לניווט (Waze, Google Maps), מוזיקה ותקשורת ישירות דרך מסך הרכב. איכות העוזר הקולי (דרך המערכת או דרך הסמארטפון המחובר) סבירה ומאפשרת ביצוע פקודות בסיסיות.

לוח המחוונים בהיילנדר הוא דיגיטלי לחלוטין ברמות הגימור הגבוהות יותר, בגודל של עד 12.3 אינץ’. הוא מציע אפשרויות תצוגה מגוונות שניתנות להתאמה אישית מסוימת, ומציג מידע חיוני כמו מהירות, נתוני נסיעה, מצב מערכת ההנעה ההיברידית והוראות ניווט בצורה ברורה וקלה לקריאה. רמות הגימור הבסיסיות עשויות להגיע עם לוח מחוונים משולב (אנלוגי ודיגיטלי קטן יותר).

מערכת השמע הסטנדרטית בהיילנדר מספקת איכות צליל סבירה בהחלט לשימוש יומיומי. ברמות הגימור הגבוהות מוצעת לרוב מערכת שמע משודרגת מבית JBL, המציעה איכות צליל טובה בהרבה עם באסים עשירים יותר וצלילות משופרת. זהו שדרוג שכדאי לשקול אם איכות שמע גבוהה חשובה לכם.

רמות הגימור השונות המשווקות בארץ נבדלות משמעותית בהיקף האבזור המוצע. אבזור נוחות מרכזי שניתן למצוא כולל בקרת אקלים מפוצלת (ל-3 אזורים בחלק מהגרסאות), חימום ואוורור למושבים הקדמיים, חימום למושבים האחוריים, גג פנורמי חשמלי גדול, מצלמות היקפיות (360 מעלות), דלת תא מטען חשמלית, ומפתח חכם לכניסה והנעה ללא מפתח. ברמות הגימור הגבוהות ביותר, ניתן למצוא גם תצוגה עילית (HUD) המקרינה מידע חשוב על השמשה הקדמית, מה שמשפר את הבטיחות ומאפשר לנהג להישאר ממוקד בכביש.

טויוטה גם משלבת בהיילנדר טכנולוגיות ייחודיות למותג, בעיקר בתחום מערכת ההנעה ההיברידית והשליטה בה, כמו גם במערכות הבטיחות האקטיביות (Toyota Safety Sense) עליהן נרחיב בהמשך. השילוב של אבזור נוחות, מולטימדיה מתקדמת ומערכות בטיחות יוצר חבילה טכנולוגית מקיפה בהחלט עבור רכב פנאי משפחתי.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

במרכזו של הטויוטה היילנדר המשווק בישראל, לפחות ברובו המכריע, ניצבת יחידת הנעה היברידית. זוהי מערכת המשלבת מנוע בנזין עם מנועים חשמליים, ושילוב זה הוא המפתח לביצועים ולחסכון בדלק. טויוטה היא חלוצת ההנעה ההיברידית, וההיילנדר נהנה מהניסיון הרב של החברה בתחום זה.

יחידת ההנעה ההיברידית בהיילנדר הישראלי מבוססת לרוב על מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר מחזור אטקינסון, בשילוב עם שני מנועים חשמליים (אחד קדמי ואחד אחורי לטובת הנעה כפולה חשמלית). ההספק המשותף המשולב של המערכת עומד על כ-248 כוחות סוס (תלוי שנה ודגם מדויק). המומנט החשמלי הזמין באופן מיידי משפר את התאוצה מהמקום ובעיקר בתאוצות ביניים, כפי שנדבר בהמשך. תיבת ההילוכים היא רציפה (e-CVT), כפי שמקובל במערכות היברידיות של טויוטה. למעשה, אין כאן גיר והילוכים במובן הקלאסי, אלא העברה רציפה ואלקטרונית של הכוח.

נתון התאוצה 0-100 קמ”ש של ההיילנדר ההיברידי עומד על כ-8.3 שניות. זה אולי לא נתון שובר שיאים, אבל הוא מספק בהחלט עבור רכב משפחתי בגודל כזה ובמשקל כזה (מעל 2 טון). התאוצה לינארית וחלקה, בזכות השילוב של המנוע החשמלי בתחילת התנועה והמעבר החלק למנוע הבנזין ולמערכת ההיברידית המשולבת.

אבל הנקודה המרכזית כאן היא צריכת דלק. נתוני יצרן לפי תקן WLTP עומדים על כ-14-15 ק”מ לליטר בנסיעה משולבת. בפועל, בנהיגה יומיומית בישראל, שכוללת פקקים, עליות וירידות, ונהיגה עירונית מרובה שבה היתרון ההיברידי בא לידי ביטוי, ניתן לצפות לצריכת דלק ריאלית של כ-11-13 ק”מ לליטר. נתון זה מרשים מאוד יחסית לגודל הרכב ולמשקלו, והוא נמוך משמעותית מצריכת הדלק של רכבי פנאי גדולים מקבילים עם מנועי בנזין בלבד. חשוב לזכור שגם כאשר אנשים מחפשים “צריכת דלק” עבור רכב חשמלי, הם למעשה מתכוונים ל”צריכת אנרגיה” ולעלותה הכספית, ובהשוואה לרכב חשמלי טהור, ההיילנדר אמנם פחות חסכוני בעלות לאנרגיה, אך הוא נהנה מהגמישות של תדלוק מהיר בתחנות דלק רגילות. יתרון מערכת ההנעה ההיברידית הוא היכולת להתנייד על חשמל בלבד במהירויות נמוכות ובתנועה עירונית, מה שמשפר משמעותית את החסכון בעולם האמיתי.

תחושת הכוח בנהיגה יומיומית טובה. המערכת ההיברידית מספקת מומנט זמין באופן מיידי, מה שהופך את התנועה בעיר ואת התאוצות הקצרות לכניסה לצמתים או למעבר נתיב לזריזות. בתאוצות ביניים בכביש בינעירוני, למשל בעקיפות, הרכב צובר מהירות בצורה החלטית, אם כי תחת עומס מלא של נוסעים ומטען הוא ירגיש פחות נמרץ, ושאון מנוע הבנזין יהיה נוכח יותר בגלל אופי פעולת תיבת ה-e-CVT.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)

הטויוטה היילנדר המשווק בישראל הוא רכב היברידי (HEV), כלומר “היברידי רגיל” או “היברידי מתמלא עצמית”. משמעות הדבר היא שהסוללה ההיברידית שלו נטענת באופן אוטומטי בזמן נסיעה (בלימה רגנרטיבית) ועל ידי מנוע הבנזין. לכן, סעיף זה הנוגע לטעינה מעמדת טעינה חיצונית (AC/DC) אינו רלוונטי עבור הדגם ההיברידי הסטנדרטי של ההיילנדר.

אין צורך לחבר את הטויוטה היילנדר לשקע חשמל. התדלוק מתבצע כרגיל בתחנת דלק, בדיוק כמו ברכב בנזין או דיזל רגיל. זהו יתרון עבור מי שאינו מעוניין או אינו יכול להתעסק עם טעינה יומיומית בבית או בעמדות ציבוריות.

חשוב לציין שישנם רכבי פנאי גדולים אחרים בשוק, כמו חלק מגרסאות היונדאי סנטה פה והקיה סורנטו, וכן הסקודה קודיאק והאאוטלנדר, המוצעים גם בגרסאות פלאג-אין הייבריד (PHEV). גרסאות אלו אכן מצריכות טעינה חיצונית ומאפשרות נסיעה חשמלית למרחק קצר יותר, ובכך מציעות חסכון בדלק גבוה יותר בשימוש נכון, אך הן גם מגיעות לרוב עם תג מחיר גבוה יותר ומורכבות נוספת של צורך בטעינה. ההיילנדר ההיברידי מציע פתרון פשוט יותר מבחינת תפעול, עם חסכון בדלק טוב משמעותית מרכב בנזין רגיל, ללא צורך בהקמת עמדת טעינה ביתית או התמודדות עם עמדות טעינה ציבוריות בישראל, נושא שעדיין עשוי להיות מאתגר מדי פעם.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

חווית הנהיגה בטויוטה היילנדר מכוונת בבירור לנוחות ורוגע, ולא לספורטיביות או ריגוש. זוהי מכונת שיוט יעילה ונעימה, שמטרתה העיקרית היא להוביל את הנוסעים שלה ליעדם בצורה חלקה ושקטה ככל הניתן.

נוחות הנסיעה היא נקודת החוזק העיקרית של ההיילנדר. בנסיעה עירונית, הרכב מתמודד היטב עם רוב שיבושי הכביש והפגמים על האספלט, הודות למתלים מכוילים לנוחות וצמיגים בעלי דופן גבוהה יחסית (גם בחישוקי ה-20 אינץ’). מהמורות גדולות אולי יורגשו מעט, אבל באופן כללי הספיגה טובה. גם בכביש בינעירוני ועם מהירויות גבוהות יותר, נוחות הנסיעה נשמרת ברמה גבוהה, והרכב מרגיש יציב ובטוח.

רמת בידוד הרעשים טובה למדי. רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים בעיקר תחת האצה חזקה, כשיחידת ההנעה ההיברידית דוחפת את ההילוכים הרציפים (למעשה העברה רציפה) ל”סל”ד” גבוה. בנסיעה רגועה ובמהירויות שיוט, מנוע הבנזין שקט יחסית ולעיתים קרובות הרכב מתנייד על חשמל בלבד, מה שהופך את הנסיעה לשקטה במיוחד. רעשי רוח בולטים מעט במהירויות גבוהות, כצפוי מרכב גבוה וגדול, ורעשי כביש מבודדים היטב.

ההתנהגות הדינמית אינה גולת הכותרת של ההיילנדר. ההיגוי קל ואינו מספק משוב רב, אם כי דיוקו סביר למדי לשימוש יומיומי. אחיזת הכביש טובה ויציבה, גם תחת עומס ובפניות הדוקות, הודות למשקל הרב והנעה הכפולה (החשמלית) שמסייעת. עם זאת, זוויות גלגול מורגשות בפניות מהירות, והרכב אינו מזמין נהיגה ספורטיבית. הוא מעודד נהיגה רגועה וזורמת.

תחושת הבלמים טובה, וגם המעבר בין בלימה רגנרטיבית (שבה המנועים החשמליים פועלים כגנרטור ומטעינים את הסוללה תוך כדי האטה) לבין בלימה הידראולית רגילה נעשית בצורה חלקה ברוב המקרים. ההתרגלות לרגנרציה קלה ואינה פוגעת בנוחות הנהיגה.

קלות התמרון בעיר סבירה עבור רכב בגודל כזה. שדה הראייה טוב יחסית, וההיגוי הקל מקל על הפניית הרכב במקומות צפופים. חיישני חניה ומצלמות היקפיות (בהתאם לרמת הגימור) מסייעים רבות במלאכת החניה ברחובות ישראל הצפופים. הנסיעה החלקה בזכות יחידת ההנעה ההיברידית והיעדר צורך בהעברת הילוכים מורגשת מאוד בתנועה עירונית ומשפרת את נוחות הנסיעה.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

בטיחות היא היבט קריטי ברכב משפחתי גדול, והטויוטה היילנדר זוכה לציונים גבוהים בתחום זה. במבחני בטיחות רשמיים כמו Euro NCAP, ההיילנדר קיבל דירוג של 5 כוכבים, הדירוג המקסימלי. תוצאות מבדקי בטיחות מצביעות על הגנה מצוינת על נוסעים מבוגרים וילדים במקרה של תאונה, כמו גם הגנה סבירה על הולכי רגל.

מבחינה מבנית, שלדת הרכב תוכננה לספוג ולהסיט אנרגיית פגיעה בצורה יעילה, והרכב מצויד במספר רב של כריות אוויר להגנה על הנוסעים מכל הכיוונים. אלו נתונים חשובים שמעידים על הבסיס הבטיחותי האיתן של הרכב עוד לפני שנכנסים למערכות האקטיביות.

אך גולת הכותרת בתחום הבטיחות היא חבילת מערכות עזר לנהג (ADAS) של טויוטה, Toyota Safety Sense, המוצעת בדרך כלל כסטנדרט בכל רמות הגימור המשווקות בישראל (עם הבדלים קלים בהיקף או בתפקוד המלא של חלק מהמערכות). החבילה כוללת לרוב בקרת שיוט אדפטיבית השומרת על מרחק מהרכב שלפנים, מערכת שמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה (עם תיקון היגוי), מערכת בלימת חירום אוטונומית המזהה כלי רכב, הולכי רגל ורוכבי אופניים (גם ביום וגם בלילה), והתרעה על סטייה מנתיב. ברמות גימור גבוהות יותר, ניתן למצוא גם ניטור שטחים מתים, התרעה על תנועה חוצה מאחור, ומערכת זיהוי תמרורים.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי טוב באופן כללי. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה ונעימה בפקקים ובתנועה זורמת, אם כי לעיתים התגובה שלה לעצירה ותנועה מחדש בפקקים צפופים איטית מעט בהשוואה למערכות של יצרנים אחרים. מערכת שמירת הנתיב מתפקדת היטב ברוב המקרים, אך עשויה להתקשות בכבישים עם סימונים דהויים או מפותלים מדי. בלימת החירום האוטונומית היא רשת ביטחון חיונית, ותפקודה נחשב ליעיל במבדקי בטיחות השונים. קלות התפעול של המערכות סבירה, וניתן לכבות ולהדליק אותן יחסית בקלות דרך פקדים על ההגה או בתפריטי הרכב, בהתאם להעדפת הנהג ותנאי הדרך.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

אחד הסעיפים המרכזיים והחשובים עבור קונים פוטנציאליים בישראל הוא כמובן המחיר. כמה עולה הטויוטה היילנדר? ובכן, כמו כל רכב, התשובה תלויה במידה רבה ברמת הגימור הספציפית ובעיתוי הרכישה (מבצעים, שינויי מיסוי וכדומה). נכון לאפריל 2025, טווח המחיר של הטויוטה היילנדר ההיברידי בישראל נע בדרך כלל בין כ-270,000 ש”ח לכ-320,000 ש”ח ומעלה, בהתאם לרמת הגימור.

היבואן הרשמי של טויוטה בישראל משווק את ההיילנדר לרוב במספר רמות גימור עיקריות, כאשר ההבדלים ביניהן מתבטאים בעיקר באבזור. רמות הגימור הנפוצות כוללות בדרך כלל את ה-“E-Motion” (רמת כניסה), “E-Xclusive” (רמת ביניים מאובזרת יותר) ו-“E-legance” (רמת גימור עליונה ומאובזרת במיוחד). ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור יכולים לכלול, למשל, גודל מסך המולטימדיה, סוג לוח המחוונים (משולב או דיגיטלי מלא), סוג וחומר ריפודי המושבים (בד או עור), קיום חימום/אוורור מושבים, גג פנורמי, מערכת שמע משודרגת (JBL), מצלמות היקפיות, ופריטי אבזור נוחות ויוקרה נוספים. המחירון הרשמי של כל רמת גימור מפורסם על ידי היבואן ועשוי להתעדכן מעת לעת.

תנאי האחריות בישראל עבור טויוטה היילנדר היברידי כוללים לרוב אחריות מלאה לרכב למשך 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). בנוסף, יש אחריות מורחבת על רכיבי המערכת ההיברידית, ובפרט על סוללת הרכב, שלרוב מגיעה ל-8 שנים או 160,000 ק”מ (ושוב, כפוף לתנאים המדויקים של היבואן, שלעיתים מציע גם אפשרויות הארכת אחריות). אחריות זו חשובה במיוחד, שכן החלפת סוללה היברידית מחוץ לאחריות עשויה להיות יקרה מאוד. יש לציין שדגמי טויוטה נחשבים לאמינים במיוחד, וחוות דעת גולשים רבות מעידות על מיעוט תקלות ובעיות משמעותיות לאורך השנים.

עלויות התחזוקה הצפויות של ההיילנדר ההיברידי סבירות יחסית לקטגוריה, הודות לחסכון בדלק וליחידת ההנעה ההיברידית שלרוב נוטה להיות עמידה. עם זאת, מדובר ברכב גדול וכבד יחסית, ולכן יש לקחת בחשבון עלויות בלאי גבוהות יותר לבלמים וצמיגים בהשוואה לרכבים קטנים וקלים יותר. שווי השימוש (ירידת הערך) של דגמי טויוטה בישראל נחשב לטוב בדרך כלל, במיוחד עבור דגמים היברידיים פופולריים, מה שהופך את הרכישה לכדאית יותר בטווח הארוך.

X. יתרונות

• מרווח פנים ושימושיות למשפחה: ההיילנדר מצטיין במרווח בשורת המושבים השנייה, ושורת המושבים השלישית שלו שימושית יחסית לרכבים מקבילים. הוא פתרון מצוין למשפחות גדולות שזקוקות לשבעה מקומות ישיבה אמיתיים ולא רק כתוספת סמלית.

• יחידת הנעה היברידית יעילה: שילוב מנוע הבנזין והמנועים החשמליים מספק חסכון מצוין בדלק יחסית לגודל הרכב, במיוחד בנהיגה עירונית ובפקקים. צריכת דלק ריאלית של 11-13 ק”מ לליטר לרכב כזה היא יתרון משמעותי באקלים הכלכלי הישראלי.

• נוחות נסיעה גבוהה: כיול המתלים מכוון לנוחות, והרכב מתמודד היטב עם שיבושי כביש שונים, מה שהופך נסיעות ארוכות וקצרות לנעימות עבור כל הנוסעים.

• רמת אמינות מוכחת: טויוטה ידועה באמינות רכביה, ובמיוחד במערכות ההיברידיות שלה שנחשבות לעמידות במיוחד. הסיכוי לתקלות ובעיות משמעותיות נמוך יחסית, מה שמקנה שקט נפשי לבעלים.

• מערכות בטיחות מתקדמות כסטנדרט: חבילת ה-Toyota Safety Sense מקיפה וכוללת את רוב מערכות העזר לנהג החשובות, התורמות רבות לבטיחות אקטיבית ומדורגות גבוה במבחני בטיחות כמו Euro NCAP.

• שמירת ערך טובה: דגמי טויוטה, ובפרט דגמים היברידיים פופולריים כמו ההיילנדר, נוטים לשמור על ערכם בצורה טובה בשוק הישראלי, מה שהופך אותם להשקעה סבירה יותר בטווח הארוך.

XI. חסרונות

• עיצוב שמרני יחסית: בהשוואה לחלק מהמתחרים שלו, ההיילנדר נראה פחות נועז או מסעיר. העיצוב הפנימי והחיצוני פונקציונלי ויעיל, אך עשוי להרגיש פחות יוקרתי או עדכני מחלק מהמתחרים בקטגוריה.

• תחושת מנוע תחת עומס: תחת האצה חזקה, שאון מנוע הבנזין יכול לחדור לתא הנוסעים בצורה מורגשת, אופייני יחסית לרכבים עם תיבת הילוכים רציפה (e-CVT) המגיעה ל”סל”ד” גבוה. זה פוגע מעט בתחושת העידון בביצועים.

• ממשק מולטימדיה: למרות שהוא מציע קישוריות סמארטפונים ואבזור טוב, ממשק המשתמש של מערכת המולטימדיה של טויוטה, למרות השיפורים, עדיין מרגיש לעיתים פחות אינטואיטיבי או מהיר כמו במערכות של יצרנים מתחרים.

• מחיר רכישה התחלתי גבוה: כמו רכבים היברידיים רבים בישראל, המחיר ההתחלתי של ההיילנדר אינו נמוך. כמה עולה רכב כזה תלוי כמובן ברמת הגימור, אך הוא ממוקם בקצה הגבוה של קטגוריית הפנאי הגדול בישראל, למרות החסכון בדלק בטווח הארוך.

XII. השוואה למתחרים

כפי שציינו במבוא, הטויוטה היילנדר פועל בקטגוריה תחרותית מאוד בשוק הישראלי. מתחריו העיקריים, במיוחד בגרסאות היברידיות, הם יונדאי סנטה פה וקיה סורנטו. בהשוואה לסנטה פה ההיברידי, ההיילנדר לרוב מציע שורת מושבים שלישית מעט יותר שימושית למבוגרים קטנים או מתבגרים. שני הרכבים מציעים חבילות בטיחות מתקדמות ואבזור עשיר ברמות הגימור הגבוהות, וצריכת הדלק שלהם קרובה, אם כי לטויוטה יתרון קל לרוב בעולם האמיתי בזכות הניסיון הרב יותר עם טכנולוגיה היברידית מתמלאת-עצמית. העיצוב של הסנטה פה אולי מעט יותר מודרני או “מסעיר” בעיני חלק מהקונים, בעוד שההיילנדר שומר על קו שמרני ופונקציונלי יותר. מבחינת תקלות ובעיות, שני המותגים נחשבים אמינים, אך טויוטה נהנית ממוניטין אמינות פנומנלי לאורך שנים רבות.

השוואה לקיה סורנטו ההיברידית מציגה תמונה דומה. הסורנטו גם הוא רכב פנאי גדול ומרווח עם שבעה מקומות ישיבה, מציע שילוב טוב של אבזור וטכנולוגיה, ולעיתים גם גרסת פלאג-אין הייבריד שיכולה להציע חסכון קיצוני יותר בשימוש נכון. ההיילנדר שוב מציע את יתרון המוניטין האמין של טויוטה במערכות היברידיות, ונוחות נסיעה עדיפה לעיתים על פני הסורנטו. התנהגות הכביש של שניהם מכוונת לנוחות, ולא תמצאו הבדלים דרמטיים בתחום זה. נושא המחיר והמחירון משתנה תדיר, ולרוב יש חפיפה בטווח המחירים בין ההיילנדר, הסנטה פה והסורנטו, תלוי ברמת הגימור והמבצעים.

מתחרים נוספים כמו סקודה קודיאק מציעים גם הם 7 מקומות, אך בדרך כלל עם יחידות הנעה שונות (בנזין, דיזל או פלאג-אין) ולעיתים במחיר התחלתי נמוך יותר, אך עם יתרון מובהק פחות בצריכת דלק בהשוואה להיילנדר ההיברידי בנהיגה יומיומית בישראל. הבחירה בין ההיילנדר למתחריו תלויה בסופו של דבר בסדרי העדיפויות של הלקוח – מי שמעריך אמינות בלתי מתפשרת, חסכון בדלק ברמה הגבוהה ביותר לקטגוריה (ללא צורך בטעינה), ונוחות נסיעה גבוהה, ימצא שההיילנדר הוא בחירה חזקה מאוד בהשוואה לכל אחת מהאלטרנטיבות.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)

לסיכום, הטויוטה היילנדר הוא רכב פנאי גדול ורב-תכליתי, שמיועד בראש ובראשונה למשפחות גדולות בישראל. הוא לא מנסה להיות הכי נוצץ או הכי ספורטיבי, אבל הוא מצליח במשימתו העיקרית: לספק פתרון נוח, מרווח, בטוח ויעיל להסעת שבעה נוסעים ומטענם. יחידת ההנעה ההיברידית היא גולת הכותרת שלו, ומספקת צריכת דלק נמוכה משמעותית מרכבי בנזין מקבילים, יחד עם ביצועים חלקים ושקטים ברוב תנאי הנהיגה.

בהשוואה למתחרים כמו יונדאי סנטה פה וקיה סורנטו ההיברידיים, ההיילנדר עומד בכבוד ואף עולה עליהם במספר תחומים. הוא מציע מוניטין אמינות יוצא דופן, נוחות נסיעה גבוהה, ושורת מושבים שלישית שהיא מעט יותר שימושית. מצד שני, העיצוב שלו שמרני יחסית, וממשק המולטימדיה אינו הטוב ביותר בקטגוריה. המחיר אולי אינו נמוך, וכמה עולה רכב כזה מחייב שיקול דעת תקציבי רציני, אך החסכון בדלק ושווי השימוש הגבוה מצמצמים מעט את הפער בטווח הארוך.

אז האם כדאי לקנות טויוטה היילנדר? התשובה היא כן, בהחלט, אבל לא לכל אחד. ההיילנדר מתאים במיוחד למשפחות גדולות (5 ילדים ומעלה) שזקוקות לשבעה מקומות באופן קבוע או תדיר, ואשר שמות דגש עליון על אמינות ללא פשרות, חסכון בדלק ונוחות נסיעה גבוהה. הוא פחות מתאים למי שמחפש התנהגות כביש ספורטיבית, עיצוב פורץ גבולות, או את ממשקי הטכנולוגיה המודרניים והנוצצים ביותר בשוק. אם אתם מחפשים סוס עבודה משפחתי, אמין ויעיל, שיעשה את העבודה נאמנה לאורך שנים רבות עם מעט כאבי ראש של תקלות ובעיות, הטויוטה היילנדר הוא ללא ספק אחת האפשרויות המובילות והמומלצות בשוק הישראלי.