סקירה מקצועית על טויוטה קורולה 2018 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
היום אנחנו יוצאים למסע בזמן, לא רחוק מדי, אבל בהחלט לעידן קצת אחר בעולם הרכב הישראלי.
אנחנו נוחתים בשנת 2018, שנה שבה מחירי הדלק היו שונים, טכנולוגיות הבטיחות עוד לא היו מחייבות באותה מידה, ורכב חשמלי היה עדיין מראה נדיר למדי על הכבישים.
הכוכבת של הסקירה הזו היא לא פחות מהמכונית הנמכרת ביותר בהיסטוריה, אייקון מוטורי אמיתי: טויוטה קורולה.
בפרט, אנחנו מתמקדים בדגם ששווק בישראל בשנת 2018, לפני המעבר לדגם ההיברידי שהשתלט על השוק בשנים האחרונות.
זו סקירה מקצועית, מקיפה ומעמיקה, שתנסה לענות לכם על כל השאלות הבוערות לגבי הקורולה סדאן משנתון זה.
האם היא עדיין רלוונטית בשנת 2025 כשוק רכב משומש?
כמה עולה קורולה 2018 היום?
האם כדאי לקנות אותה לעומת חלופות משומשות אחרות?
האם המוניטין האגדי של טויוטה לאמינות באמת מחזיק מים גם בדגם הזה לאחר שש שנים על הכביש?
אנחנו נצלול פנימה.
נדבר על עיצוב.
על מרווח פנים ואיכות חומרים.
נעבור על הטכנולוגיה והאבזור שהוצעו אז.
נפרט על יחידת ההנעה ונדבר בכנות על צריכת דלק (אמיתית!).
נספר לכם איך היא מתנהגת על הכביש ואיך נוהגים בה.
נצלול למבדקי בטיחות ומערכות עזר לנהג שהיו רלוונטיות אז.
וכמובן, נפרט על מחיר, רמות גימור, ונדון באספקטים הכלכליים של רכישת רכב כזה בשנת 2025.
נציג יתרונות וחסרונות באופן שקוף.
נערוך השוואה קצרה למתחרות העיקריות שלה מאותה תקופה.
ולבסוף, ניתן פסק דין חד משמעי.
אז בואו נתחיל.

I. מבוא – האגדה היפנית בשוק הישראלי

טויוטה קורולה (Toyota Corolla) היא לא סתם מכונית.
היא מוסד.
שם נרדף לאמינות, עמידות, ולבחירה בטוחה ושמרנית בעולם הרכב.
היא מיוצרת ברציפות מאז 1966 ונמכרה ביותר מ-50 מיליון יחידות ברחבי העולם.
הדגם שאנחנו סוקרים היום הוא מהדור ה-11 של הקורולה (פלטפורמות E170 / E180).
הוא עבר מתיחת פנים לשנת המודל 2017 שהמשיכה גם בשנת 2018, וכללה עדכוני עיצוב קלים ויחידות הנעה מוכרות.
בישראל, הקורולה הסדאן תמיד הייתה שחקנית מרכזית.
היא הייתה מלכת ציי הרכב והליסינג במשך שנים ארוכות.
היא גם הייתה בחירה פופולרית מאוד בקרב משפחות ונהגים פרטיים שחיפשו רכב נוח, מרווח, וכזה שלא יבלה זמן במוסך.
מיצובה בשוק הרכב הישראלי של 2018 היה ברור: מכונית משפחתית קלאסית (C-segment), מתומחרת באופן תחרותי, שמהמרת על פרקטיות ואמינות על פני ביצועים ספורטיביים או טכנולוגיה פורצת דרך.

המתחרות העיקריות של הקורולה 2018 בשוק הישראלי היו גם הן שחקניות מוכרות מאוד.
חשבו על מאזדה 3 (Mazda 3) שהציעה חווית נהיגה קצת יותר דינמית ועיצוב אטרקטיבי יותר לטעמם של רבים.
היו שם גם יונדאי i30 סדאן (Hyundai i30 / Elantra) וקיה פורטה/סראטו (Kia Forte / Cerato), שהתחרו ישירות על ליבן של חברות הליסינג והלקוחות הפרטיים עם אבזור נדיב יחסית ומחיר אטרקטיבי.
גם סקודה אוקטביה (Skoda Octavia) הייתה בשטח, עם מרווח פנים ותא מטען ענק, ולעיתים גם מנועי טורבו זריזים יותר.
בהשוואה למתחרות אלה, הקורולה בלטה בעיקר במוניטין האמינות הבלתי מעורער שלה ובשמירת ערך פנומנלית.
היא פחות התפארה בעיצוב נועז או בטכנולוגיה מתקדמת מהמתחרות הקוריאניות, והיא בהחלט לא הייתה ספורטיבית כמו המאזדה, או מרווחת כמו האוקטביה.
היא פשוט עבדה.

קהל היעד העיקרי של טויוטה קורולה 2018 היה כאמור רחב.
החל מחברות ליסינג וציי רכב שחיפשו רכב עמיד וחסכוני בתחזוקה (יתרון ענק של הקורולה).
דרך משפחות עם ילדים שזקוקות למקום נוח ל-4-5 נוסעים ותא מטען שימושי.
וכלה בנהגים פרטיים מבוגרים יותר שמעריכים נוחות, אמינות, ושקט נפשי.
היא פחות התאימה לצעירים חובבי גאדג’טים או נהיגה דינמית, ויותר למי שמחפש רכב יומיומי שפשוט יעשה את העבודה בלי דרמות.
חוות דעת גולשים רבות לאורך השנים הדגישו בדיוק את הנקודות הללו: היא אולי משעממת, אבל אף פעם לא מתקלקלת ברגע הלא נכון.

בסקירה זו, כאמור, נעבור סעיף סעיף על כל האספקטים המרכזיים של הקורולה 2018.
נסקור את העיצוב החיצוני והפנימי.
נדבר על יחידת ההנעה המוכרת ועל נושא צריכת דלק שהוא תמיד רלוונטי.
נצלול לנושאי בטיחות ואבזור, ונסיים עם ניתוח כלכלי של עלות הרכישה (כיום כרכב משומש, כולל התייחסות למחירון), עלויות התחזוקה הצפויות, ופסק דין סופי האם היא עדיין קניה חכמה בשנת 2025.

II. עיצוב חיצוני – הפונקציונליות מנצחת את הדרמה

העיצוב החיצוני של טויוטה קורולה 2018, במיוחד לאחר מתיחת הפנים של 2017, ניסה להיות קצת יותר מודרני ופחות אנונימי מהדורות קודמים, אבל עדיין שמר על גישה שמרנית למדי.
הפילוסופיה העיצובית הייתה ברורה: לא להרגיז אף אחד, להתאים למגוון רחב של טעמים, ולשדר מוצקות ואמינות.
התוצאה היא מכונית סדאן קלאסית, נאה למדי, אבל ללא שום אלמנטים שיגרמו לכם להסתובב אחריה ברחוב או לפנטז עליה בחנייה.
היא פשוט… שם.

אם נתעמק באלמנטים ספציפיים, החזית לאחר מתיחת הפנים כללה גריל צר ומאורך המשתלב עם הפנסים הקדמיים (שלעיתים כללו תאורת יום LED, תלוי ברמת הגימור).
הפגוש הקדמי היה מעוצב באופן קצת יותר אגרסיבי מבעבר, עם כונסי אוויר מדומים גדולים יחסית בצדדים.
זה נתן לה מראה מעט יותר עדכני ופחות אנמי מהדגם שלפני מתיחת הפנים, אבל עדיין רחוק מלהיות דרמטי.

מבט מהצד חושף צללית סדאן טיפוסית.
יש קו מותניים בולט שנמשך מקצה הפנס הקדמי ועד אחור, וקו גג שמתעגל בצורה חלקה יחסית לכיוון דלת תא המטען.
בתי הגלגלים בגודל סטנדרטי, והעיצוב הכללי מהצד משדר פרקטיות ונוחות.
אין כאן קווים זורמים או אלמנטים עיצוביים מורכבים שגורמים לרכב להיראות קטן או ספורטיבי יותר ממה שהוא באמת.
היא נראית בדיוק כמו שהיא מרגישה: מכונית משפחתית נוחה ושפויה.

החלק האחורי המשיך את הקו השמרני.
פנסים אחוריים גדולים יחסית, המשתרעים גם לדלת תא המטען, ומוקפים לפעמים בפס כרום (תלוי ברמת גימור).
הפגוש האחורי פשוט למדי, ובדרך כלל ללא יציאות מפלט בולטות (הן מוסתרות).
זהו עורף נאה, פונקציונלי, שוב, ללא יומרות עיצוביות מיוחדות.
ההיצע של חישוקי הגלגלים כלל לרוב חישוקי פלדה עם כיסויים ברמות הגימור הבסיסיות, וחישוקי סגסוגת קלים (15 או 16 אינץ’) ברמות הגימור הגבוהות יותר.
העיצובים היו פשוטים ונאים, ושוב, התאימו לקו הכללי של הרכב.

נוכחות הכביש של הקורולה 2018 צנועה.
היא לא רכב שגונב את ההצגה או נראה יקר יותר ממה שהוא.
המידות הפיזיות שלה היו סטנדרטיות לקטגוריית המשפחתיות של אז (אורך של כ-4.6 מטרים, רוחב כ-1.8 מטרים).
בהשוואה לדור היוצא שלפניה, היא הייתה מעט ארוכה ורחבה יותר, מה שתרם למרווח הפנים.
בהשוואה למכוניות המשפחתיות והקרוסאוברים המודרניים של 2025, היא נראית קטנה יותר ונמוכה יותר, מה שמקל על התמרון בעיר.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – פונקציונליות מעל הכל

כשפותחים את הדלת ונכנסים לטויוטה קורולה 2018, האווירה הכללית היא של פשטות ופונקציונליות.
זהו תא נוסעים שתוכנן לעמוד במבחן הזמן ובשימוש יומיומי אינטנסיבי, גם בציי רכב.
הקונספט העיצובי רחוק מלהיות מינימליסטי כמו בחלק מהמכוניות המודרניות, והוא גם לא מנסה להיות ספורטיבי או יוקרתי.
הוא בעיקר הגיוני.
יש הרבה כפתורים פיזיים לשליטה על מערכות שונות, מה שהופך את התפעול הראשוני לקל ואינטואיטיבי.
אין צורך לצלול לתפריטי מסך מורכבים כדי להגביר את עוצמת השמע או לשנות את כיוון המיזוג.

במונחים של איכות חומרים, הקורולה 2018 נמצאת איפשהו באמצע.
הדשבורד עשוי ברובו מפלסטיק קשיח, אם כי בחלקים העליונים לפעמים יש חומר רך יותר למגע.
גם דיפוני הדלתות בחלקם התחתון עשויים פלסטיק קשיח, ורק משענת היד מכוסה בבד או בחומר דמוי עור ברמות גימור גבוהות יותר.
זה לא מרגיש יוקרתי, אבל איכות ההרכבה בדרך כלל טובה מאוד.
אין קרקושים או חלקים רופפים, אפילו לאחר שנים של שימוש.
כל מה שצריך להיות מחובר – מחובר היטב.
הפוקוס היה על עמידות ולא על תחושת פרימיום.

הנדסת האנוש, כאמור, היא נקודת החוזק של הקורולה.
מיקום הפקדים הגיוני וקל להגיע אליהם.
לוח המחוונים (בדרך כלל אנלוגי עם מסך דיגיטלי קטן) קריא וברור.
גם אם יש מסך מגע למולטימדיה (ראו פרק הבא), יש גם כפתורים פיזיים סביבו לעיתים קרובות.
הנדסת האנוש פשוט “עובדת”.
הראות החוצה טובה לכל הכיוונים, הודות לקורות A לא עבות מדי וקו חלונות ישר יחסית.
גם הראות אחורה טובה יחסית לרכבי סדאן אחרים.

נוחות ותמיכת המושבים הקדמיים סבירה.
המושבים עטופים בבד (בדרך כלל בגוונים כהים כדי להסתיר לכלוך, שוב, הליסינג משפיע), והם נוחים לנסיעות קצרות ובינוניות.
לתמיכה צידית בפניות או לתמיכה אופטימלית בגב התחתון בנסיעות ארוכות מאוד – פחות היינו בונים עליהם.
ברמות הגימור הבסיסיות הכיוונון ידני בלבד.
המושבים האחוריים מציעים מקום טוב יחסית.
מרווח הרגליים מאחור היה אחד הטובים בקטגוריה בשנת 2018.
גם מרווח הראש סביר עבור אנשים בגובה ממוצע, אך נוסעים גבוהים מאוד (1.85 מטר ומעלה) עלולים לחוש שהגג קרוב לראשם.
רוחב המושב האחורי מאפשר נסיעה של שלושה ילדים או שני מבוגרים בנוחות, אבל שלושה מבוגרים ירגישו צפוף למדי בנסיעה ארוכה.

נפח תא המטען בטויוטה קורולה 2018 היה כ-452 ליטר (או כ-470 ליטר בדגמים מסוימים, יש לבדוק לפי רמת גימור ספציפית).
זה נפח טוב לסדאן משפחתית, שימושי מאוד.
הסף הטענה סביר (לא נמוך במיוחד, אך גם לא גבוה מדי).
צורת התא יחסית קובייתית, מה שמאפשר לנצל את הנפח היטב למזוודות או שקיות קניות.
ברוב רמות הגימור ניתן היה לקפל את משענות המושב האחורי (בחלקן כמקשה אחת, בחלקן בחלוקה של 60/40) כדי להגדיל את שטח ההטענה לפריטים ארוכים.
לא היו פתרונות אחסון חכמים או ייחודיים במיוחד בתא המטען, רק נפח גדול ושימושי.
בתוך תא הנוסעים היו מקומות אחסון סבירים, כמו תא כפפות, תא אחסון בין המושבים הקדמיים ומחזיקי כוסות.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – פשוט, אבל עובד

במונחים של טכנולוגיה ואבזור, טויוטה קורולה 2018 שיקפה את הגישה הכללית של הדגם באותה תקופה: היא הציעה את מה שנדרש, ללא יותר מדי פינוקים או גימיקים.
בהשוואה למכוניות מודרניות משנת 2025, היא עלולה להרגיש בסיסית למדי, אך בשנת 2018 היא הייתה תחרותית בחלק מרמות הגימור שלה.

מערכת המולטימדיה המרכזית הייתה שונה בהתאם לרמת הגימור.
ברמות הגימור הבסיסיות ייתכן שקיבלתם רק רדיו בסיסי עם מסך קטן או בלי מסך בכלל.
ברמות הגימור הפופולריות יותר (כמו סול), הייתה לרוב מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל של כ-7 אינץ’.
איכות התצוגה הייתה סבירה, לא חדה במיוחד ולא בהירה במיוחד באור שמש ישיר.
מהירות התגובה של המסך הייתה לרוב איטית למדי בהשוואה למערכות מודרניות.
מבנה התפריטים היה פשוט ויחסית קל להבנה, אך לא יפה או אינטואיטיבי כמו במערכות מתקדמות יותר.
מערכת ההפעלה היא של טויוטה עצמה, ולא Android Auto או Apple CarPlay שעדיין לא היו נפוצים וסטנדרטיים כמו היום (ולרוב לא היו זמינים כלל בקורולה 2018 בשוק הישראלי).
קישוריות סמארטפונים הייתה מוגבלת ל-Bluetooth לשיחות והזרמת מוזיקה, ולחיבור USB בסיסי.
אין כאן עוזר קולי או אינטגרציה עמוקה עם הטלפון.

לוח המחוונים, כאמור, היה לרוב אנלוגי עם מד מהירות ומד סל”ד פיזיים.
ביניהם היה מסך דיגיטלי קטן (שחור-לבן או צבעוני בסיסי) שהציג נתוני דרך כמו צריכת דלק רגעית וממוצעת, מרחק נסיעה, והתראות בסיסיות.
אפשרויות התצוגה וההתאמה האישית היו מינימליות.
אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי מלא עם מפות או תצוגות מגוונות.

איכות מערכת השמע הסטנדרטית הייתה בסיסית ביותר.
מספר רמקולים מינימלי, סאונד שטוח וחסר באס.
ברמות גימור גבוהות יותר ייתכן שהייתה מערכת משודרגת מעט, אך לא ציפו לאיכות אודיופילית.
היא עשתה את העבודה עבור האזנה לחדשות או מוזיקה ברקע, אבל לא לחובבי סאונד.

אבזור הנוחות המרכזי השתנה משמעותית בין רמות הגימור בישראל.
רמת הגימור הבסיסית (למשל Luna) הציעה אבזור מינימלי למדי שכלל בקרת אקלים ידנית, חלונות חשמל, מראות צד חשמליות.
רמות גימור גבוהות יותר (כמו Sol או GLI, אם שווקו) הוסיפו בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והתנעה ללא מפתח, פנסי ערפל, ולעיתים גם חישוקי סגסוגת, חיישני רוורס מקוריים (לפעמים מותקנים מקומית).
גג פנורמי או חימום/אוורור מושבים היו נדירים מאוד או לא זמינים כלל בדגם זה בישראל.
אין כאן תצוגה עילית (HUD) או פיצ’רים יוקרתיים אחרים.
האבזור נועד לשרת את הפונקציונליות היומיומית.

טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן?
ב-2018, הדבר הכי “ייחודי” בקורולה (שעוד לא הייתה היברידית ברובה) היה דווקא הפשטות והאמינות המכאנית שלה, שהפכה בפני עצמה לסוג של טכנולוגיה בעידן מורכב יותר.
מערכות הבטיחות האקטיביות היו אופציונליות או סטנדרט ברמות גימור גבוהות בלבד (נדבר על זה בפרק הבטיחות).

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה – הסוס נאמן, לא דוהר

יחידת ההנעה העיקרית ששווקה בטויוטה קורולה סדאן בישראל בשנת 2018 הייתה מנוע בנזין אטמוספרי (ללא טורבו) בנפח 1.6 ליטר.
מדובר במנוע 1ZR-FE המוכר של טויוטה.
הספקו עמד על כ-132 כוחות סוס (כ-97 קילוואט) ב-6,400 סל”ד, ומומנט מירבי של כ-16.3 קג”מ (160 ניוטון-מטר) ב-4,400 סל”ד.
זה מנוע פשוט, אמין להפליא, ומוכח לאורך שנים רבות.
הוא לא מנוע עם נתונים מרשימים במיוחד על הנייר, אבל הוא עושה את העבודה.

הגיר (תיבת ההילוכים) הנפוץ ביותר בישראל היה גיר אוטומטי רציף (CVT – Continuously Variable Transmission).
תיבה זו ידועה בנוחות הנסיעה שלה בזחילה ובתאוצה רגועה, אך גם בנטייתה להעלות את סל”ד המנוע גבוה מדי ובקולניות תחת עומס (למשל, בעליות או בתאוצות חזקות).
היא לא מציעה הילוכים פיזיים כמו גיר אוטומטי פלנטרי רגיל, אלא יחס העברה משתנה באופן רציף.
יש לה מצב תפעול ידני המדמה 7 “הילוכים” קבועים מראש, אבל בפועל רוב הנהגים פשוט שמים על D ונותנים לה לעשות את שלה.
הייתה גם גרסת גיר ידני (5 או 6 הילוכים) בדגמי הבסיס, אבל היא הייתה נדירה בשוק המשומשות.

נתוני התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בדגם ה-1.6 ליטר עם ה-CVT עמדו על כ-10.5 עד 11.1 שניות, תלוי ברמת הגימור ובמשקל הרכב.
זה לא נתון מהיר בשום קנה מידה, ובטח שלא מרשים בהשוואה למכוניות משפחתיות מודרניות עם מנועי טורבו קטנים.
בתאוצות ביניים (למשל, עקיפה בכביש בינעירוני), המנוע מרגיש קצת מאומץ והגיר מעלה סל”ד, אבל התאוצה מספיקה לרוב המצבים אם מתכננים אותה נכון.
הביצועים מספקים לנהיגה רגועה ויומיומית, לנסיעה עירונית ובינעירונית שגרתית.
מי שמחפש ריגושים או “דחיפה בגב” בעת לחיצה על הגז, פשוט לא ימצא אותם כאן.

ונעבור לנושא החם: צריכת דלק.
זהו פרמטר קריטי לכל רוכש רכב, ובמיוחד בישראל שבה מחירי הדלק (בנזין) גבוהים.
נתוני היצרן לפי תקן WLTP (או NEDC הישן יותר, ייתכן ששניהם פורסמו באותה תקופה) דיברו על כ-15-16 קילומטר לליטר בממוצע משולב.
אולם, כידוע, נתוני יצרן הם אופטימיים למדי.
צריכת דלק ריאלית בנהיגה יומיומית משולבת (עיר ובינעירוני, ללא מאמץ מיוחד) תעמוד לרוב על כ-11-13 קילומטר לליטר.
בנהיגה עירונית צפופה היא יכולה לרדת גם לכ-9-10 קילומטר לליטר, ובנהיגה בינעירונית רגועה להגיע ל-14-15 קילומטר לליטר.
ה-CVT יכולה לעזור לשמור על סל”ד נמוך בנהיגה רגועה ולתרום לחסכון, אבל תאוצות חזקות או עליות תלולות מקפיצות את הצריכה משמעותית.
בהשוואה למשפחתיות טורבו קטנות מודרניות (או הקורולה ההיברידית שהחליפה אותה), צריכת הדלק של הקורולה 1.6 ליטר 2018 נחשבת ממוצעת עד בינונית.
היא לא הכי חסכונית שיש, אבל היא גם לא “שותה דלק”.
חשוב לציין את ההבדל בעלויות התדלוק לעומת רכב חשמלי, שבו עלות לכל קילומטר נסיעה נמוכה משמעותית, גם אם מונח החיפוש הנפוץ הוא עדיין “צריכת דלק”.

בישראל של 2018, דגמי הקורולה ההיברידית היו נדירים ויקרים משמעותית (וכללו מנוע 1.8 ליטר).
הקורולה הלא-היברידית הייתה הרוב המכריע של המכירות.
היא דרשה תדלוק בבנזין 95.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש – נוחות ושלווה, לא ריגוש

חווית הנהיגה בטויוטה קורולה 2018 היא מילה אחת: רגועה.
היא נועדה לספק נוחות ושלווה לנהג ולנוסעים, ולא אתגר או ריגוש.
היא עושה את זה בהצלחה רבה.

נוחות הנסיעה היא נקודת זכות משמעותית שלה.
המתלים מכוילים על הצד הרך, והם סופגים היטב שיבושים קטנים וגדולים בכביש.
נסיעה בתוך העיר על אספלט משובש או דרכים סלולות פחות תהיה נוחה למדי.
גם בנסיעה בינעירונית על כבישים איכותיים, הנסיעה נעימה ונינוחה.
היא אולי לא מבודדת לחלוטין מפגעי הדרך כמו מכונית יוקרה, אבל בהשוואה למשפחתיות רבות באותה תקופה, היא בהחלט הייתה בצד הנוח יותר של הסקאלה.

רמת בידוד הרעשים סבירה, אך לא יוצאת דופן.
רעש המנוע חודר לתא הנוסעים בצורה מורגשת, במיוחד תחת עומס וסל”ד גבוה (שוב, הגיר הרציף תורם לכך).
רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות גבוהות (מעל 100-110 קמ”ש), ורעשי כביש (מגלגלים ומהאספלט) נוכחים אף הם, תלוי מאוד בסוג המשטח.
בסך הכל, לנהיגה רגועה היא שקטה מספיק, אבל בנסיעה מהירה בכביש 6 תצטרכו להגביר את הרדיו.

ההתנהגות הדינמית של הקורולה 2018 בטוחה וצפויה לחלוטין.
היגוי הרכב קל מאוד לתפעול, מה שמקל על תמרון בעיר, אך הוא כמעט נטול משוב מהכביש ואינו מדויק במיוחד.
זוויות הגלגול בפניות מורגשות, אבל הרכב שומר על אחיזת כביש טובה בתנאי נהיגה רגילים.
היא לא מכונית שתרצו לזרוק לתוך פניות חדות או לבדוק את גבולות האחיזה שלה.
מצד שני, היא לא מפתיעה לרעה.
היא פשוט נוסעת לשם לאן שמכוונים אותה, בצורה יציבה ובטוחה.
תחושת הבלמים טובה ויעילה לעצירה רגילה.
בדגם זה, כרכב שאינו חשמלי או היברידי משמעותית, אין מערכת רגנרציה שמשפיעה על תחושת הבלם כמו ברכבים מחושמלים.

היציבות הכיוונית במהירויות בינעירוניות טובה למדי.
הרכב מרגיש נטוע ובטוח גם ב-120 קמ”ש על כביש ישר.
התמרון בעיר קל בזכות ההיגוי הקל וגודל סביר.
רדיוס הסיבוב טוב יחסית, מה שמקל על חנייה במקומות צפופים.
שוב, היעדר גיר אוטומטי קונבנציונלי עם העברת הילוכים פיזית, והשימוש בגיר רציף, גורם לחוויה חלקה מאוד בנסיעה עירונית איטית או בפקקים, בלי מכות של העברת הילוכים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג – תלוי רמת גימור

בנושא הבטיחות, טויוטה קורולה 2018 זכתה לציון גבוה במבדקי בטיחות.
הדגם הקרוב אליה (ששווק באירופה) זכה לציון של 5 כוכבים במבחני Euro NCAP לשנת 2013 (הדגם עבר מתיחת פנים אך המבנה הבסיסי נשאר דומה).
התוצאות במבחני הריסוק היו טובות בהגנה על מבוגרים וילדים, והמבנה הבסיסי של הרכב נחשב בטוח.
מבחני בטיחות התמקדו הן בחוזק המבני והן במערכות הבטיחות האקטיביות שהוצעו.

נקודת המפתח בנוגע למערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver Assistance Systems) בקורולה 2018 בישראל היא שתלוי מאוד ברמת הגימור ובמקור הייבוא (ליסינג מול פרטי).
ברמות הגימור הבסיסיות (כמו Luna), האבזור הבטיחותי האקטיבי היה דליל עד לא קיים.
הוא כלל לרוב רק בקרת יציבות (ESP) ובקרת משיכה (Traction Control).
ברמות הגימור הגבוהות יותר (כמו Sol ולעיתים GLI) ובמיוחד בדגמים שיועדו לשוק הפרטי או ציי ליסינג שמחוברים יותר לטכנולוגיה, ייתכן שמצאתם חבילת בטיחות שכללה:
* מערכת קדם התנגשות (Pre-Collision System) עם בלימת חירום אוטונומית.
* התראת סטייה מנתיב (Lane Departure Alert).
* בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) – פחות נפוץ בדגם הזה.
* אורות גבוהים אוטומטיים.
חשוב לבדוק ספציפית מה קיים ברכב הספציפי שבו אתם מתעניינים, מכיוון שהמפרטים יכלו להשתנות.

תפקוד המערכות הללו, כשהן קיימות, היה סביר לשנת 2018.
בלימת החירום לרוב פעלה ביעילות אך ייתכן שהייתה מעט אגרסיבית מדי במקרים מסוימים.
התראת סטייה מנתיב לרוב הייתה התראה קולית בלבד, ללא תיקון אקטיבי של ההיגוי.
הן היו בדרך כלל קלות לתפעול (אם כי לעיתים דרשו הפעלה מחדש בכל נסיעה), אך לא חלקות ומתוחכמות כמו המערכות המודרניות משנת 2025 שמציעות נהיגה אוטונומית למחצה.
בסך הכל, הקורולה 2018 הבסיסית בטוחה מבחינה מבנית ובסיסית, וגרסאות מאובזרות יותר הוסיפו רשת בטיחות חשובה לעידן שבו לא כל מערכות ה-ADAS היו חובה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – שמירת ערך חסרת תקדים

אחד ההיבטים המרכזיים והאטרקטיביים ביותר של טויוטה קורולה 2018, במיוחד כרכב משומש בשנת 2025, הוא המחיר שלה ושמירת הערך שלה.
השאלה “כמה עולה” קורולה 2018 היום תלויה כמובן במספר גורמים: רמת הגימור, קילומטראז’, מצב מכאני וקוסמטי, והאם היא הייתה בליסינג או בבעלות פרטית קודמת.
אבל ניתן לומר שהיא נהנית משמירת ערך יוצאת דופן, אולי הטובה ביותר בקטגוריה שלה מאותה תקופה.

מחירון הרכב (הידוע יותר כ”מחירון לוי יצחק” בישראל) עבור טויוטה קורולה 2018 במצב טוב ינוע בדרך כלל בטווח שבין כ-70,000 ש”ח לכ-85,000 ש”ח (נכון לאפריל 2025, טווח זה הוא הערכה בלבד ויכול להשתנות).
רכב עם קילומטראז’ גבוה מאוד או עם תקלות ובעיות קוסמטיות משמעותיות יימכר בפחות.
רכב עם קילומטראז’ נמוך במיוחד, מבעלות פרטית ראשונה ושמור היטב, יכול להימכר מעל המחירון.
המחיר המבוקש בפועל בשוק המשומשות יהיה לרוב קרוב מאוד למחירון, ולעיתים אף מעליו, בזכות הביקוש הגבוה והמוניטין.

רמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל בשנת 2018 היו בעיקר Luna ו-Sol.
רמת גימור Luna הייתה הבסיסית יותר וכללה אבזור מינימלי כפי שתואר בפרק הטכנולוגיה (למשל, בקרת אקלים ידנית, ללא מסך מולטימדיה מקורי, אבזור בטיחות אקטיבי דליל).
רמת גימור Sol הייתה מאובזרת יותר והיא גם הפופולרית יותר בשוק המשומשות הפרטי.
היא כללה לרוב בקרת אקלים מפוצלת, מסך מולטימדיה (בסיסי ככל שיהיה), חישוקי סגסוגת, ולעיתים גם חלק ממערכות הבטיחות האקטיביות (תלוי בחבילה הספציפית).
ההבדלים במחיר בין רמות הגימור הללו במחירון יכולים להגיע לאלפי שקלים בודדים.
השוואה מדויקת של רמות הגימור חשובה כדי להבין מה מקבלים עבור המחיר.

תנאי האחריות המלאה המקורית של טויוטה עמדה לרוב על 3 שנים או 100,000 קילומטר, המוקדם מביניהם.
עבור רכב משנת 2018, האחריות המקורית פקעה לרוב כבר בשנת 2021.
לכן, רכישת רכב כזה בשנת 2025 היא ללא אחריות יצרן.
חשיבות האחריות מתבטלת כאן למעשה, ומסתמכים על המוניטין.
עם זאת, חשוב לבדוק אפשרויות של אחריות מורחבת המוצעת לעיתים על ידי סוכנויות רכב משומשות גדולות.

עלויות התחזוקה הצפויות בטויוטה קורולה 2018 הן נמוכות מאוד.
זהו אחד היתרונות הגדולים שלה.
טיפולים תקופתיים פשוטים וזולים יחסית.
חלקי חילוף נפוצים וזמינים (במקור או חליפיים).
ההסתברות ל תקלות ובעיות מכאניות חמורות נחשבת לנמוכה במיוחד, וזהו אחד המאפיינים המרכזיים של הדגם והיצרן.
יש לבדוק היסטוריית טיפולים ולוודא שהרכב טופל בזמן ובמוסכים מורשים או מקצועיים.
כמו בכל רכב משומש, ייתכנו בעיות בלאי סביר עם הגיל (גומיות, בולמים, מצבר, בלמים וכו’), אבל לא צפויות תקלות יקרות ופתאומיות במנוע או ב גיר הרציף, שהוכיחו את עמידותם לאורך שנים.
השפעת שווי השימוש (ערך הרכב המשומש) מצוינת כאמור, מה שמפחית את העלות הכוללת של בעלות על הרכב לאורך זמן, גם אם מחיר הרכישה הראשוני אינו הנמוך ביותר.

X. יתרונות – למה לבחור בה בכל זאת?

למרות שהיא לא הרכב הכי מבריק או מרגש על הכביש, לטויוטה קורולה 2018 יש יתרונות משמעותיים, במיוחד בהקשר של שוק הרכב המשומש הישראלי בשנת 2025:

• אמינות מיתולוגית: זהו היתרון מספר אחת, והוא מוכח שוב ושוב. הקורולה ידועה בעמידותה יוצאת הדופן ובהסתברות נמוכה מאוד ל תקלות מכאניות או חשמליות גדולות. היא פשוט “שורדת” לאורך שנים רבות ולמאות אלפי קילומטרים עם מינימום בעיות.
• שמירת ערך מעולה: כאמור, ערך הקורולה בשוק המשומשות נשמר בצורה פנומנלית. זה אומר שגם אם תרכשו אותה במחיר גבוה יחסית למתחרות מאותו שנתון, ההפסד שלכם בעת המכירה יהיה נמוך משמעותית. שווי השימוש שלה מצוין.
• עלויות תחזוקה נמוכות: הטיפולים התקופתיים זולים ופשוטים יחסית. חלקי חילוף זמינים ובמחירים סבירים. המנוע וה גיר הרציף הם טכנולוגיות מוכחות ופשוטות יחסית לתיקון בהשוואה למערכות מורכבות יותר.
• נוחות נסיעה טובה: המתלים המכוילים לנוחות הופכים אותה למכונית נעימה מאוד לנסיעה יומיומית, גם על כבישים ישראלים לא הכי חלקים. היא סופגת מהמורות בצורה טובה.
• מרווח פנים ותא מטען שימושיים: יש מספיק מקום לארבעה מבוגרים (ואפילו חמישה בנסיעה קצרה), ומרווח הרגליים מאחור היה מהטובים בקטגוריה אז. תא המטען גדול ושימושי למשפחה.
• הנדסת אנוש פשוטה ויעילה: כל הפקדים במקום ההגיוני שלהם, קל לתפעל את המערכות השונות גם ללא היכרות מוקדמת. אין צורך להתעסק עם מסכי מגע כל הזמן.

XI. חסרונות – על מה אתם מוותרים?

מצד שני, הבחירה בטויוטה קורולה 2018 כרוכה גם בכמה פשרות ו חסרונות שיש להיות מודעים אליהם:

• חווית נהיגה משעממת: אם אתם חובבי נהיגה ונהנים מרכב שמגיב היטב, בעל היגוי מדויק או ביצועים זריזים – הקורולה 2018 היא לא בשבילכם. היא לא ספורטיבית בשום צורה.
• טכנולוגיה מיושנת: מערכת המולטימדיה בסיסית (אם קיימת בכלל), ללא תמיכה ב-Apple CarPlay או Android Auto בדרך כלל. לוח המחוונים אנלוגי, ואבזור הנוחות ברמות הגימור הנפוצות פחות עשיר ממה שתמצאו במתחרות מאותה תקופה או ברכבים מודרניים.
• עיצוב פנים שמרני ושימוש בחומרים פשוטים: תא הנוסעים פונקציונלי ועמיד, אבל לא מרשים או נעים במיוחד למראה ולמגע בהשוואה למכוניות עם דגש גדול יותר על עיצוב ואיכות חומרים. הפלסטיקה ברובה קשיחה.
• בידוד רעשים לא מהטובים בקטגוריה: רעש מנוע (בעיקר מה גיר הרציף תחת עומס), רוח וכביש חודרים לתא הנוסעים, במיוחד במהירויות גבוהות.
• מערכות בטיחות אקטיביות לא תמיד קיימות: ברמות הגימור הבסיסיות, אבזור הבטיחות האקטיבי דליל משמעותית בהשוואה לרכבים מודרניים או למתחרות מסוימות מאותה תקופה שהציעו יותר מערכות כסטנדרט. חשוב לבדוק את ה אבזור הספציפי.
• ביצועים בינוניים: מנוע ה-1.6 ליטר וה גיר הרציף מספקים ביצועים סבירים לנהיגה רגועה, אבל התאוצות איטיות יחסית, והרכב מרגיש מאומץ בעליות או בעקיפות.

XII. בהשוואה למתחרים מאותה תקופה

כפי שהזכרנו במבוא, טויוטה קורולה 2018 התמודדה ראש בראש עם שחקניות חזקות בקטגוריית המשפחתיות.
בהשוואה למאזדה 3 מאותו שנתון, הקורולה לרוב הפסידה בנקודות של עיצוב חיצוני ופנימי (המאזדה נראתה ותחושה מודרנית ואיכותית יותר) ובחווית הנהיגה הדינמית (המאזדה נחשבה מהנה יותר לנהיגה).
אבל הקורולה ניצחה ובגדול במוניטין האמינות (פחות תקלות), עלויות תחזוקה נמוכות, מרווח רגליים מאחור, ותא מטען מעט יותר שימושי.
שמירת הערך של שתיהן טובה יחסית, אבל הקורולה לרוב הייתה (ועדיין) נחשקת יותר בשוק המשומשות רק על בסיס המוניטין שלה.

בהשוואה למתחרות הקוריאניות כמו יונדאי i30 סדאן (אלנטרה) או קיה סראטו 2018, הקורולה לרוב הרגישה שמרנית יותר ב אבזור הטכנולוגי ובמערכות המולטימדיה (שלרוב היו עשירות יותר ועם מסכים גדולים יותר בקוריאניות, ולעיתים קרובות כבר הציעו ממשקי טלפון מתקדמים יותר).
גם בתחום ה אבזור בטיחות אקטיבי, הדגמים הקוריאניים ברמות גימור מסוימות יכלו להציע יותר מערכות מהקורולה המקבילה.
אולם, הקורולה שמרה על יתרון משמעותי במוניטין האמינות לטווח הארוך ובשמירת הערך.
הבעיות וה תקלות בדגמי יונדאי/קיה מאותה תקופה אולי לא היו נפוצות במיוחד, אבל לטויוטה היה פשוט מוניטין חזק יותר של עמידות בלתי מתפשרת, וזה התבטא ישירות במחירון שלהן ובביקוש בשוק המשומשות.

בהשוואה לסקודה אוקטביה מאותה תקופה, שהתבססה על פלטפורמת פולקסווגן, האוקטביה הציעה תמיד מרווח פנים עדיף ותא מטען ענק ממש.
היא גם הציעה מנועי טורבו זריזים וחסכוניים יותר מהמנוע האטמוספרי של הקורולה, ו תיבות הילוכים כפולות מצמדים (DSG) שהיו זריזות יותר מה גיר הרציף של טויוטה.
אבל גם כאן, יתרון האמינות ושמירת הערך של הקורולה היה ברור.
תיבות ה-DSG של פולקסווגן סבלו לעיתים מ בעיות אמינות לאורך זמן, בעוד שה גיר הרציף של טויוטה הוכיח את עצמו כאמין מאוד.
לכן, בהשוואה ישירה, הקורולה 2018 הייתה הבחירה הבטוחה והרציונלית ביותר, בעוד המתחרות הציעו יתרונות נקודתיים אחרים על חשבון האמינות המופלגת שלה.

XIII. סיכום ומסקנות – האם הקורולה 2018 עדיין רלוונטית ב-2025?

אז הגענו לפסק הדין.
טויוטה קורולה סדאן משנת 2018 היא מכונית שעוצבה ונבנתה בראש ובראשונה כדי להיות אמינה, פרקטית וחסכונית לבעלות לטווח הארוך (מבחינת תחזוקה ו שווי שימוש, פחות מ צריכת דלק בהשוואה להיברידיות מודרניות).
היא לא מנסה לרגש אתכם, היא לא מנסה להרשים את השכנים בעיצוב נועז או בטכנולוגיה עתידנית.
היא פשוט עובדת, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, עם מינימום תקלות ו בעיות.
היא נוחה לנסיעה, מרווחת מספיק למשפחה סטנדרטית, ותא המטען שלה שימושי.

בהשוואה למתחרות העיקריות שלה מאותה תקופה שסקרנו לעיל (מאזדה 3, יונדאי אלנטרה, קיה סראטו, סקודה אוקטביה), הקורולה 2018 בדרך כלל פיגרה בנקודות כמו איכות חומרים פנימית (לעיתים), רשימת אבזור טכנולוגי ובטיחותי (תלוי רמת גימור), וחווית נהיגה (משעממת).
אבל היא ניצחה אותן באופן עקבי במוניטין האמינות, בעלויות התחזוקה הנמוכות, ובשמירת ערך יוצאת הדופן שהופכת אותה לאחת המכוניות הכי “סחירות” בשוק המשומשות הישראלי.
גם חוות דעת גולשים רבות בשוק המשומשות מדגישות שוב ושוב את האמינות והשקט הנפשי שהקורולה מספקת.

אז, האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2018 בשנת 2025?
התשובה היא כן, בהחלט, אבל רק אם היא מתאימה לצרכים ולסדרי העדיפויות שלכם.
היא מתאימה במיוחד ל:
* מי שמחפש רכב משומש אמין במיוחד, עם מינימום סיכון ל תקלות ו בעיות יקרות.
* מי ששמירת ערך גבוהה ו סחירות טובה חשובות לו.
* מי שמעדיף נוחות נסיעה על פני ביצועים ספורטיביים.
* מי שלא זקוק לטכנולוגיה החדישה ביותר ברכב שלו.
* מי שמחפש רכב פונקציונלי, מרווח וקל לתפעול לשימוש יומיומי או משפחתי.

היא פחות מתאימה ל:
* מי שמחפש חווית נהיגה דינמית ומרגשת.
* מי שרוצה את כל החידושים הטכנולוגיים והאבזור העשיר ביותר.
* מי שמתעקש על צריכת דלק מינימלית (במקרה כזה, עדיף לחפש את הקורולה ההיברידית החדשה יותר, או רכב חשמלי).
* מי שמחפש את המכונית הזולה ביותר לקנות בשוק המשומשות (היא יקרה ביחס למתחרות שלה מאותו שנתון).

בסופו של דבר, טויוטה קורולה 2018 היא קנייה חכמה ורציונלית בשוק המשומשות של 2025.
היא מציעה חבילה של אמינות, פרקטיות ו שווי שימוש שקשה למצוא במתחרות שלה.
אם אתם מוכנים להתפשר על רעננות העיצוב, עושר האבזור, והיעדר ריגוש בנהיגה, תקבלו בתמורה סוס עבודה נאמן שישרת אתכם שנים רבות ללא תקלות מיותרות ויחזיר לכם חלק ניכר מה השקעה כש תמכרו אותו.
היא נותרה בחירה מומלצת בחום עבור קהל היעד הנכון.