ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחד הדגמים המסקרנים והבולטים ביותר על כבישי ישראל בשנים האחרונות.
לא מדובר בעוד סתם קרוסאובר קומפקטי, אלא ברכב ששבר מוסכמות עיצוביות והצליח למשוך תשומת לב רבה, לטוב ולרע.
אנחנו מדברים כמובן על ה-Toyota C-HR, או בשמו המלא יותר Toyota C-HR Hybrid, ולמי שמעדיף לחבר לחשמל – גם בגרסת הפלאג-אין הייבריד החדשה יותר.
הרכב הזה, שיוצר על ידי ענקית הרכב היפנית טויוטה (Toyota), נכנס לשוק עם אמירה עיצובית נועזת שהבדילה אותו באופן מיידי משאר המתחרים בקטגוריה הצפופה הזו.
ה-C-HR, ששמו הוא קיצור ל-“Coupe High-Rider”, ניסה לשלב בין מראה דמוי קופה ספורטיבי לבין גובה ישיבה ושימושיות של רכב פנאי.
הוא ממצב את עצמו בקטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים, מעין גשר בין מכוניות סופרמיני מוגבהות לבין רכבי פנאי משפחתיים גדולים יותר.
בישראל, ה-C-HR הפך להצלחה מסחרית נאה, בעיקר בזכות השילוב של מותג טויוטה האמין, יחידת הנעה היברידית חסכונית (בגרסה הנפוצה), ומראה ייחודי.
הוא מתמודד ראש בראש עם מתחרים ותיקים וחזקים כמו יונדאי קונה (Hyundai Kona), קיה נירו (Kia Niro), ואפילו ניסאן קאשקאי (Nissan Qashqai) בחלק מרמות הגימור והמחירים.
מול קיה נירו ההיברידית והחשמלית, הוא מציע לרוב אמירה עיצובית נועזת יותר וחווית נהיגה שונה במקצת.
מול יונדאי קונה, הוא מתחרה במימדים ובפילוסופיה, כשהקונה מציעה לרוב מגוון גדול יותר של יחידות הנעה (בנזין, היברידי, חשמל טהור).
קהל היעד העיקרי של ה-C-HR הוא לרוב זוגות צעירים או מבוגרים, משפחות קטנות, או נהגים שמחפשים רכב עם נוכחות מרשימה, צריכת דלק טובה יחסית, ואינם זקוקים למרווח שיא במושב האחורי או בתא המטען.
אנשים אלו מעריכים עיצוב חדשני ומודרני.
בסקירה המקיפה הזו, נצלול לעומק כל האספקטים החשובים של הטויוטה C-HR.
נסקור את העיצוב החיצוני והפנימי, נבחן את איכות החומרים והמרווח, נצלול לטכנולוגיה ולאבזור המוצעים בשוק הישראלי, ננתח את יחידות ההנעה והביצועים שלהן, ונדבר בכנות על צריכת הדלק האמיתית.
כמובן, נתייחס לבטיחות, לחוויית הנהיגה, ולנושא הבוער תמיד – כמה עולה הרכב?
נסקור את המחיר של רמות הגימור השונות המיובאות לישראל, את תנאי האחריות, ונדון בשאלה הגדולה: האם כדאי לקנות טויוטה C-HR בשנת 2025?
בואו נתחיל.
II. עיצוב חיצוני – בולט בשטח
הדבר הראשון שבולט בטויוטה C-HR, ללא ספק, הוא העיצוב החיצוני שלו.
כשהוא הושק לראשונה, הוא נראה כמו מכונית קונספט שברחה ממופע רכב בינלאומי ישירות לכביש.
הפילוסופיה העיצובית כאן היא לא ללכת על בטוח או שמרני; היא נועזת, חדה, ומלאת זוויות וקיפולים.
טויוטה בבירור ניסתה ליצור משהו שונה, משהו שיבלוט בנוף האחיד של רכבי הפנאי.
בחזית, הגריל צר ואגרסיבי, משתלב עם פנסים קדמיים בעיצוב מלוכסן וחד המכיל תאורת LED מודרנית.
הפגוש הקדמי מודגש עם כונסי אוויר גדולים לכאורה (חלקם סתומים), המקנים מראה ספורטיבי וכמעט עתידני.
קווי המתאר מהצד הם ללא ספק גולת הכותרת וגם מקור המחלוקת.
הצללית של הרכב מזכירה מכונית קופה, עם קו גג המשתפל לאחור בצורה דרמטית וחלונות צד אחוריים קטנים מאד.
ידיות הדלת האחוריות מוסתרות בפינת החלון האחורי, טריק עיצובי שנועד להדגיש את מראה שתי הדלתות ולהעצים את תחושת הקופה.
קו המותניים גבוה ומודגש, ובתי הגלגלים תפוחים, מה שמוסיף לתחושה השרירית והדינמית.
החלק האחורי לא פחות דרמטי.
פנסי הזנב גדולים ובולטים, בצורת בומרנג או כנף, ונראה שהם ממש “מרחפים” מעל הגוף.
דלת תא המטען קצרה יחסית בגלל שיפוע הגג, והספוילר המסיבי מעל החלון האחורי ממשיך את הקו הספורטיבי.
הפגוש האחורי גדול ומעוצב, וכולל אלמנטים דמויי מסיט אוויר.
חישוקי הגלגלים המוצעים, לרוב בגדלים של 17 או 18 אינץ’, גם הם חלק בלתי נפרד מהעיצוב הכולל, ובעיצובם הם משלימים את המראה הזוויתי והמודרני של הרכב.
יש מגוון עיצובים בהתאם לרמת הגימור, וחישוק גדול תורם משמעותית לנוכחות הכביש של הרכב.
המימדים הפיזיים של ה-C-HR ממקמים אותו היטב בקטגוריה שלו.
הוא לא מהגדולים בקבוצה, אך הוא גם לא מהקטנים ביותר, עם אורך של כ-4.4 מטרים.
הגובה שלו, למרות שהוא High-Rider, אינו גבוה במיוחד בהשוואה לחלק מהמתחרים ה”קופסתיים” יותר, מה שתורם למראה הקופה.
נוכחות הכביש שלו מרשימה למדי; הוא נראה נמוך, רחב ויציב יותר ממה שהמימדים שלו אולי מרמזים, ובהחלט מושך מבטים.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – מסקרן מבחוץ, פרקטי מבפנים?
הכניסה לתא הנוסעים של ה-C-HR חושפת אווירה שונה מעט מהדרמה החיצונית, אם כי היא עדיין שומרת על קו מודרני ולא שגרתי.
הקונספט העיצובי כאן הוא יותר מרוכז בנהג, עם קונסולה מרכזית שפונה מעט לכיוונו.
האווירה הכללית מנסה לשדר שילוב של טכנולוגיה ועידון, למרות שאינה מגיעה לרמות יוקרה גבוהות.
איכות החומרים בטויוטה C-HR מעורבת, כמו ברכבים רבים בקטגוריה.
בחלקים העליונים והבולטים של הדשבורד והדלתות הקדמיות, תמצאו חומרים רכים ונעימים למגע, מה שמעניק תחושה ראשונית טובה.
אך ככל שיורדים נמוך יותר או פונים לחלקים פחות נראים לעין, נתקלים ביותר פלסטיק קשיח.
איכות ההרכבה לרוב טובה מאד, כמצופה מטויוטה; אין קרקושים או חופשים משמעותיים, והכל מרגיש מוצק ומחובר היטב, אפילו בנסיעה על כבישים משובשים.
הנדסת האנוש טובה למדי.
רוב הפקדים ממוקמים בצורה הגיונית ונוחה להישג יד.
מערכת המולטימדיה, על מסך המגע שלה, נמצאת במיקום גבוה וקל לראות, מה שמפחית את הצורך להוריד את המבט מהכביש.
יש עדיין כפתורים פיזיים לפקדים חשובים כמו בקרת אקלים, וזה מבורך לעומת מתחרים שהעבירו הכל למסך.
עם זאת, הראות החוצה, במיוחד לאחור ולצדדים-אחור, נפגעת משמעותית בגלל עיצוב הקופה הדרמטי, עמוד C רחב וחלונות אחוריים קטנים.
זה דורש הסתגלות ומסתמך יותר על מצלמות וחיישני חניה.
נוחות המושבים הקדמיים טובה.
הם מציעים תמיכה נאה לגב ולירכיים, גם בנסיעות ארוכות.
עם זאת, במושב האחורי הסיפור שונה במקצת.
המרווח לרגליים סביר לקטגוריה, אך מרווח הראש מוגבל למדי עבור מבוגרים גבוהים, בגלל השתפלות הגג.
גם תחושת המרווח נפגעת בגלל החלונות הקטנים והכהים בחלק האחורי, שיוצרים אווירה מעט קלסטרופובית, במיוחד לילדים קטנים.
זהו מחיר העיצוב הנועז.
נפח תא המטען בגרסאות ההיברידיות עומד על כ-377 ליטר (משתנה מעט בין דורות ורמות גימור), וקצת פחות בגרסת הפלאג-אין בגלל מיקום הסוללה.
זהו נפח סביר אך לא מהגדולים בקטגוריה.
שימושיות תא המטען מעט מוגבלת בגלל סף הטענה גבוה יחסית והצורה הפחות רבועה עקב עיצוב החלק האחורי.
אפשרויות עיגון קיימות, אך פתרונות אחסון נוספים (כמו תאים נסתרים או ווים) בסיסיים יחסית.
בסך הכל, תא הנוסעים הוא מקום נעים לשהות בו מבחינת הנהג והנוסע הקדמי, עם הנדסת אנוש טובה ואיכות הרכבה גבוהה.
אבל הוא דורש פשרה משמעותית מבחינת מרווח במושב האחורי ושימושיות תא המטען עבור מי שזקוק למקסימום פרקטיות.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – התקדמות ניכרת בדורות האחרונים
הטויוטה C-HR, במיוחד בדורות האחרונים ושפורים, עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בתחום הטכנולוגיה והאבזור, כשהיא מיישרת קו ואף עוקפת חלק ממתחרותיה.
מערכת המולטימדיה המרכזית מבוססת כיום על מסך מגע בגדלים משתנים (לרוב 8 או 12.3 אינץ’ ברמות הגימור הגבוהות), הממוקם כאמור בחלק העליון של הדשבורד.
איכות התצוגה טובה, הבהירות מספקת גם באור יום, ומהירות התגובה סבירה בהחלט.
מבנה התפריטים לרוב אינטואיטיבי וקל ללמידה, עם כפתורי קיצור פיזיים לצד המסך או כחלק אינטגרלי ממנו.
מערכת ההפעלה עצמה פשוטה יחסית, אך היא תומכת היטב בקישוריות סמארטפונים.
חשוב לציין שבדורות הראשונים מערכת המולטימדיה הייתה פחות מרשימה ואיטית יותר.
כיום, בכל רמות הגימור המשווקות בישראל, תמיכה ב-Apple CarPlay וב-Android Auto היא סטנדרט, ולרוב גם בחיבור אלחוטי, מה שמשדרג משמעותית את חווית השימוש.
לוח המחוונים הדיגיטלי, שגם הוא השתפר בדורות האחרונים, בגודל של 7 או 12.3 אינץ’, מציע אפשרויות תצוגה מגוונות וניתנות להתאמה אישית.
ניתן להציג מידע על צריכת דלק/אנרגיה, נתוני נסיעה, הוראות ניווט, ומצב מערכות הבטיחות בצורה ברורה ונוחה לעין.
זהו שיפור עצום לעומת לוחות המחוונים האנלוגיים או ההיברידיים שהיו קיימים בדורות הראשונים.
מערכת השמע הסטנדרטית מספקת סאונד סביר לשימוש יומיומי, אך מי שמחפש איכות שמע גבוהה יותר יצטרך לבדוק את רמות הגימור הגבוהות יותר המציעות לרוב מערכת שמע משודרגת (לדוגמה של JBL בדגמים מסוימים), שמספקת צליל עשיר ומלא יותר.
מבחינת אבזור נוחות, ה-C-HR מגיע ברמות גימור שונות בישראל, כשהשונות באה לידי ביטוי באבזור.
ברמות הגימור הבסיסיות יותר תקבלו בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והנעה ללא מפתח, מצלמת רוורס, וחיישני חניה.
ברמות הגימור הגבוהות יותר, ניתן למצוא גם חימום הגה ומושבים קדמיים, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית, גג פנורמי (לעתים קרובות אופציה או רק ברמות העליונות), ולעיתים גם Head-Up Display (HUD) המקרין מידע חשוב על השמשה הקדמית.
טויוטה גם שילבה ב-C-HR טכנולוגיות ייחודיות למותג, בעיקר בתחום ההנעה ההיברידית וניהול האנרגיה, וכן במערכות הבטיחות האקטיביות שלה, המכונות Toyota Safety Sense, עליהן נפרט בהמשך.
בסך הכל, ה-C-HR המודרני מאובזר היטב ואינו מרגיש מקופח טכנולוגית בהשוואה למתחרים, וזאת לאחר שטויוטה השקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות בשיפור המערכות הללו.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה – היברידיות חסכונית ואפילו פלאג-אין
הטויוטה C-HR בישראל משווקת בעיקר עם יחידות הנעה היברידיות, וזהו בהחלט אחד היתרונות המרכזיים שלה.
הגרסה הנפוצה והמוכרת ביותר היא ההיברידית המשלבת מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר ומנוע חשמלי.
ההספק הכולל של המערכת הזו עומד על כ-122 כוחות סוס.
זו אינה יחידת הנעה שמטרתה לספק ביצועי ספורט, אלא יעילות וחסכון בדלק.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת כ-11 שניות, נתון סביר אך לא מרשים במיוחד.
יש גם גרסה היברידית חזקה יותר, לרוב עם מנוע 2.0 ליטר והספק כולל של כ-184 כ”ס (תלוי דור ושווק), המציעה ביצועים נמרצים יותר עם תאוצה ל-100 בכ-8.2 שניות.
בדור האחרון, טויוטה הציגה גם את ה-C-HR Plug-in Hybrid.
גרסה זו משלבת מנוע בנזין 2.0 ליטר עם מנוע חשמלי חזק יותר וסוללה גדולה יותר, ומספקת הספק משולב של כ-223 כ”ס.
היא מאיצה מ-0 ל-100 קמ”ש בכ-7.4 שניות, ומאפשרת נסיעה על חשמל בלבד לטווח משמעותי.
כל הגרסאות ההיברידיות מצוידות בתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (e-CVT), המדמה העברת הילוכים אלקטרונית.
היעדר גיר קלאסי עם הילוכים פיזיים תורם לנסיעה חלקה ושקטה במיוחד בעומס נמוך ומהירויות עירוניות.
עם זאת, תחת תאוצה חזקה, ה-e-CVT עלולה לגרום למנוע הבנזין להגיע לסל”ד גבוה וקבוע, מה שיוצר רעש ולעיתים תחושה מעט “מנומנמת” או פחות לינארית מאשר גיר אוטומטי רגיל.
צריכת הדלק היא, כאמור, גולת הכותרת של הגרסאות ההיברידיות.
נתוני יצרן לפי תקן WLTP לגרסת ה-1.8 ליטר היברידית נעים לרוב סביב 20-22 ק”מ לליטר בממוצע משולב.
בנהיגה ריאלית בישראל, בתנאים של פקקים ונהיגה עירונית מרובה, ניתן לצפות בקלות לצריכה של 18-20 ק”מ לליטר.
בנהיגה בינעירונית בקצב מהיר יותר, הצריכה תהיה קרובה יותר ל-16-17 ק”מ לליטר.
הגרסה ההיברידית 2.0 ליטר חסכונית מעט פחות מה-1.8, אך עדיין משיגה נתונים מצוינים, לרוב סביב 18-20 ק”מ לליטר בנהיגה מציאותית.
עבור גרסת הפלאג-אין הייבריד, צריכת הדלק (או למעשה צריכת אנרגיה משולבת דלק וחשמל) תלויה מאד בתדירות הטעינה.
על חשמל בלבד, הטווח עשוי להגיע לכ-60-70 ק”מ לפי נתוני יצרן WLTP.
אם מבצעים נסיעות קצרות וטוענים בקביעות, ניתן להגיע לנתוני צריכה מדהימים של עשרות ואף מעל מאה ק”מ לליטר (ממוצע תיאורטי).
כאשר הסוללה מתרוקנת, הרכב מתפקד כהיברידי רגיל, וצריכת הדלק תהיה דומה לגרסת ה-2.0 ליטר ההיברידית.
חשוב לציין שגם בחיפוש אחר רכב חשמלי, קוראים רבים עדיין משתמשים במונח “צריכת דלק”, ולכן חשוב להסביר את ההבדל ואת המשמעות של “צריכת אנרגיה” בקוט”ש/100 ק”מ.
ב-C-HR PHEV, נתוני היצרן לצריכת אנרגיה נעים סביב 12-15 קוט”ש/100 ק”מ בנסיעה חשמלית.
ההבדל בעלות בין חשמל לדלק הוא משמעותי, וטעינה ביתית הופכת את הנסיעה היומיומית לזולה בהרבה.
מבחינת תחושת כוח וביצועים, הגרסאות ההיברידיות מספקות ביצועים הולמים לרוב תנאי הנהיגה.
בעיר, המנוע החשמלי מספק תאוצה מיידית מהמקום, מה שהופך את הרכב לזריז למדי.
בתאוצות ביניים בכביש בינעירוני, לטובת עקיפות או השתלבות בתנועה מהירה, המנועים המשולבים מספקים כוח מספק, אם כי כאמור, עם רעש מנוע בולט בגרסת ה-e-CVT הבסיסית.
הגרסאות החזקות יותר והפלאג-אין מציעות בהקשר זה חוויה נעימה וזריזה יותר.
VI. טעינה (לרכב פלאג-אין הייבריד) – גמישות נוספת
סעיף זה רלוונטי בעיקר לגרסת הטויוטה C-HR Plug-in Hybrid החדשה, שמציעה את היכולת לטעון את הסוללה באופן חיצוני וליהנות מטווח נסיעה משמעותי על חשמל בלבד.
חווית הטעינה ב-C-HR PHEV נועדה להיות פשוטה ונוחה, בדומה לרכבי פלאג-אין אחרים.
הרכב מצויד לרוב במחבר Type 2 לטעינת AC (זרם חילופין) בבית או בעמדות ציבוריות רגילות.
קצב טעינת ה-AC המקסימלי עומד לרוב על 6.6 קילוואט.
בשימוש בעמדת טעינה ביתית או ציבורית בקצב זה, זמן הטעינה של הסוללה (מ-0 ל-100%) אורך כשעתיים וחצי עד שלוש שעות, תלוי בקיבולת המדויקת של הסוללה ובקצב הטעינה בפועל.
זה מאפשר טעינה נוחה במהלך הלילה בבית או בזמן העבודה.
בניגוד לרכבים חשמליים טהורים רבים, ה-C-HR PHEV לרוב אינו תומך בטעינת DC (זרם ישר) מהירה בעמדות ציבוריות אולטרה-מהירות.
הטעינה מתבצעת אך ורק באמצעות AC.
היעדר אפשרות לטעינה מהירה מגביל מעט את הגמישות בנסיעות ארוכות יותר, שכן לא ניתן “לתדלק” חשמל במהירות בתחנת עצירה.
עם זאת, מטרת הפלאג-אין היא בעיקר לנסיעות יומיומיות קצרות וטעינה קבועה בבית או בעבודה, שם טעינת AC מספקת בהחלט.
טויוטה מציעה לרוב אפליקציית ניהול טעינה ייעודית המאפשרת לשלוט בתהליך הטעינה, לתזמן טעינה לשעות מסוימות (לניצול תעריפי חשמל זולים), ולצפות בנתוני צריכה וטווח.
השימוש באפליקציה נוח יחסית ומשלים את חווית הבעלות על רכב פלאג-אין.
חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין בתהליך שיפור והתרחבות.
ישנן יותר ויותר עמדות טעינה AC ציבוריות, בעיקר בחניונים ובמרכזי קניות, אך עדיין לא בפריסה רחבה כמו במדינות מסוימות באירופה.
התלות בעמדות ציבוריות לטעינה יומיומית יכולה להיות מאתגרת, ולכן גרסת הפלאג-אין הייבריד מומלצת בעיקר למי שיש לו אפשרות נוחה לטעינה בבית או בעבודה באופן קבוע.
VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש – איזון בין נוחות ליכולת
חווית הנהיגה בטויוטה C-HR שמה דגש על נוחות וקלה לשימוש יומיומי, עם נגיעות נעימות בתחום התנהגות הכביש.
נוחות הנסיעה טובה למדי ברוב המקרים.
המתלים מכוילים לצד הרך יחסית, והם סופגים היטב את רוב מהמורות הכביש העירוני והבינעירוני הטיפוסי בישראל.
בכבישים משובשים במיוחד או על פסי האטה גדולים, הרכב עשוי להרגיש מעט נוקשה, בעיקר עם חישוקי גלגלים גדולים יותר, אך בסך הכל הרכב מספק נסיעה נעימה ורגועה יחסית.
רמת בידוד הרעשים ב-C-HR סבירה, אך אינה יוצאת דופן.
בעיר ובמהירויות נמוכות, הנסיעה שקטה יחסית, במיוחד כאשר המנוע החשמלי פועל לבדו או כשההנעה היברידית שקטה.
במהירויות גבוהות יותר, רעשי רוח וכביש נוכחים, ובעת תאוצה חזקה, כאמור, רעש מנוע הבנזין בולט.
גרסאות מתקדמות יותר או דורות מאוחרים יותר עשויים להציע בידוד רעשים משופר בזכות חומרי בידוד נוספים.
התנהגות הכביש של ה-C-HR מפתיעה לטובה, בהתחשב בכך שמדובר בקרוסאובר היברידי שאינו מתיימר להיות ספורטיבי.
ההיגוי בעל משקל טוב (אם כי מעט חסר משוב) והוא מדויק יחסית.
אחיזת הכביש גבוהה, והרכב מרגיש בטוח ויציב גם בפניות.
זוויות הגלגול מרוסנות למדי, פחות ממה שאפשר לצפות מרכב פנאי גבוה יחסית.
טויוטה הצליחה לכייל את השלדה בצורה המאפשרת יכולת דינמית נאה לצד נוחות הנסיעה.
תחושת הבלמים טובה לרוב, אם כי כמו ברכבים היברידיים רבים, המעבר בין בלימה רגנרטיבית (שמטעינה את הסוללה) לבלימת חיכוך רגילה יכול להיות מורגש מעט.
בלימה רגנרטיבית יעילה תורמת לחיסכון בדלק/אנרגיה.
היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב מרגיש בטוח לנסיעות ארוכות בכביש מהיר.
במנהלות עירוניות, קלות התמרון סבירה, אם כי הראות המוגבלת לאחור ולצדדים דורשת הסתמכות על עזרי חניה ומראות גדולות.
כפי שצוין בסעיף הביצועים, היעדר גיר קלאסי והעברת הילוכים במערכת ה-e-CVT ההיברידית משפיע על החוויה.
אין “קיקדאון” כמו ברכב בנזין אוטומטי רגיל, אלא עליית סל”ד לינארית יחסית.
יש נהגים שאוהבים את החלקות והשקט שזה מספק בנסיעה רגועה, ואחרים שמתגעגעים לתחושת ההילוכים.
בסך הכל, ה-C-HR מציע חווית נהיגה נעימה, בטוחה ויעילה, שמתאימה מאד לאופיו כרכב יומיומי ונוח, עם בונוס של יכולת דינמית סבירה בהחלט כשהכביש מפותל.
VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג – ארסנל מודרני
אחד התחומים בהם טויוטה C-HR בולט לטובה הוא תחום הבטיחות.
הרכב זכה לציון מרבי של 5 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של Euro NCAP, נתון המעיד על רמת בטיחות פאסיבית ואקטיבית גבוהה.
במבדקי בטיחות של Euro NCAP, הרכב קיבל ציונים גבוהים בקטגוריות השונות, כולל הגנה על נוסעים מבוגרים וילדים, כמו גם הגנה על הולכי רגל ופונקציונליות מערכות הסיוע לנהג.
הציונים הללו מעידים על מבנה קשיח ויכולת ספיגת אנרגיית התנגשות טובה.
בנוסף למבנה המסיבי, ה-C-HR מצויד בארסנל מרשים של כריות אוויר, לרוב 7 כריות אוויר כסטנדרט (כולל כרית ברכיים לנהג), התורמות להגנה במקרה של תאונה.
אבל גולת הכותרת היא חבילת מערכות ה-ADAS (מערכות עזר לנהג) הנרחבת, המכונה Toyota Safety Sense, שמגיעה לרוב כסטנדרט בכל רמות הגימור המשווקות בישראל.
חבילה זו כוללת מגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות.
בין המערכות המרכזיות: מערכת קדם התנגשות (PCS) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, בקרת שיוט אדפטיבית (ACC) העובדת בטווח מלא מהירויות (כולל עצירה מלאה וזינוק בפקק), מערכת שמירה על נתיב (LTA) המסייעת בשמירת מרכז הנתיב, התרעת סטייה מנתיב (LDA) עם תיקון אקטיבי, אור גבוה אוטומטי (AHB), וזיהוי תמרורים (RSA).
ברמות גימור גבוהות יותר, ניתן למצוא גם מערכות כמו ניטור שטחים מת (BSM), התרעת תנועה חוצה מאחור (RCTA), וחיישני חניה היקפיים.
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי בדרך כלל טוב ויעיל.
בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה יחסית ושומרת מרחק בבטחה.
מערכת שמירת הנתיב פועלת היטב בכבישים מסומנים בצורה ברורה, אם כי לעתים עלולה להיות מעט אגרסיבית בתיקוני ההיגוי שלה.
מערכת קדם ההתנגשות אמינה בדרך כלל ומספקת תחושת ביטחון נוספת.
חשוב לזכור שמערכות אלו הן עזר לנהג ואינן מחליפות את תשומת לבו ואחריותו, אך הן בהחלט תורמות משמעותית להפחתת הסיכון לתאונה.
טויוטה שמה דגש רב על בטיחות בדגמים שלה, וה-C-HR אינו יוצא מן הכלל, כשהוא מציע חבילת בטיחות מקיפה ומתקדמת כבר בבסיס.
IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – כמה זה עולה לנו?
אחד השיקולים המרכזיים ברכישת רכב הוא כמובן המחיר.
אז כמה עולה הטויוטה C-HR בישראל?
נכון לאפריל 2025, טווח המחיר של הטויוטה C-HR מתחיל לרוב באזור ה-150,000 ש”ח עבור גרסת ה-1.8 ליטר ההיברידית ברמת הגימור הבסיסית ומטפס מעלה.
רמות הגימור השונות משפיעות משמעותית על המחירון, והן משווקות לרוב תחת שמות כמו E-Motion, C-LUB, C-HIC, וגרסאות פלאג-אין.
ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור באים לידי ביטוי בעיקר באבזור נוחות, טכנולוגיה, ובחלק מהמקרים גם במראה החיצוני (למשל, גודל ועיצוב החישוקים).
רמת הגימור הבסיסית (לרוב E-Motion) כוללת כבר את חבילת הבטיחות המלאה ומולטימדיה עם קישוריות סמארטפונים.
רמות גימור גבוהות יותר (C-LUB, C-HIC) יוסיפו פריטים כמו כניסה והנעה ללא מפתח, חימום מושבים, ריפוד עור משולב, מערכת שמע משודרגת, מסך מולטימדיה גדול יותר, לוח מחוונים דיגיטלי מלא, ולעיתים גם גג פנורמי או מערכות בטיחות אקטיביות נוספות כמו ניטור שטחים מת.
גרסת הפלאג-אין הייבריד היא היקרה ביותר, ומחירה יכול להגיע בקלות לאזור ה-200,000 ש”ח ומעלה, תלוי ברמת הגימור הנבחרת.
היא נהנית מאחוזי מס מופחתים יחסית לטווח נסיעה חשמלי משמעותי, אך עדיין יקרה יותר משמעותית מהגרסאות ההיברידיות הרגילות.
מחירון הרכב, כפי שמופיע ברשימות היבואן או במחירונים רשמיים (כמו לוי יצחק), משקף את המחיר “על הכביש” וכולל את כל המיסים והאגרות הרלוונטיות לישראל.
טויוטה מציעה לרוב תנאי אחריות נדיבים.
האחריות המלאה על הרכב עומדת לרוב על 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).
על המערכת ההיברידית, ובפרט על סוללת ההנעה ההיברידית, ניתנת אחריות מורחבת משמעותית, לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ, ולעיתים אף 10 שנים או מיליון ק”מ בהתאם לתנאים ולביצוע טיפולים במוסך מורשה.
אחריות הסוללה המורחבת חשובה במיוחד ברכב היברידי, מכיוון שהסוללה היא רכיב יקר פוטנציאלי.
עלויות התחזוקה השוטפות של ה-C-HR נחשבות לסבירות יחסית, כמקובל ברכבי טויוטה.
טיפולים תקופתיים אינם מהיקרים בקטגוריה, ויחידת ההנעה ההיברידית נחשבת לאמינה מאד עם מעט תקלות נפוצות.
שווי השימוש (ירידת הערך) של ה-C-HR בשוק המשומשות בישראל טוב יחסית, הודות למוניטין האמינות של טויוטה ולחיסכון בדלק.
עם זאת, יש לציין כי דגמים עם עיצוב קיצוני נוטים לאבד מעט יותר ערך מדגמים שמרניים יותר לאחר מספר שנים, אך הביקוש לרכבים היברידיים בישראל עדיין גבוה.
בעיות ותקלות נפוצות ב-C-HR נדירות יחסית, כפי שמעידות חוות דעת גולשים ודוחות אמינות בינלאומיים.
רוב התקלות המדווחות הן קטנות וקשורות למערכות פחות קריטיות.
אמינות יחידת ההנעה ההיברידית מוכחת לאורך שנים רבות בדגמי טויוטה שונים (פריוס, קורולה, ראב 4), וזה בהחלט יתרון משמעותי בהשוואה לרכבים אחרים, במיוחד עם מערכות מורכבות.
לסיכום סעיף זה: ה-C-HR אינו מהרכבים הזולים בקטגוריה, אך הוא מציע חבילת אבזור, בטיחות, ובעיקר יחידת הנעה היברידית חסכונית ואמינה, שמוצדקת במחיר.
עלויות התחזוקה סבירות, והאחריות המורחבת על המערכת ההיברידית מספקת שקט נפשי.
X. יתרונות – למה לבחור ב-C-HR?
- עיצוב חיצוני נועז וייחודי: ללא ספק, המראה של ה-C-HR הוא אחד היתרונות הגדולים ביותר שלו. הוא בולט בשטח, נראה מודרני, שונה ומלא נוכחות. למי שמחפש רכב שאינו “עוד אחד”, ה-C-HR מספק את הסחורה ובגדול. זהו רכב שמקבל מחמאות ומושך תשומת לב.
- יחידת הנעה היברידית חסכונית ואמינה: היתרון המרכזי השני, בעיקר בגרסת ה-1.8 ליטר הפופולרית. צריכת הדלק בפועל מצוינת, בעיקר בנהיגה עירונית, והאמינות של המערכת ההיברידית של טויוטה מוכחת לאורך שנים. זה מתרגם לחיסכון משמעותי בעלויות הדלק לאורך זמן.
- חבילת בטיחות אקטיבית מקיפה כסטנדרט: טויוטה לא חסכה במערכות בטיחות, וחבילת Toyota Safety Sense, הכוללת את רוב מערכות הסיוע לנהג החשובות, מגיעה כסטנדרט בכל רמות הגימור בישראל. זה מעניק דירוג בטיחות גבוה ושקט נפשי לנהג ולנוסעים. מבדקי בטיחות רשמיים מאשרים את הרמה הגבוהה.
- איכות הרכבה גבוהה ומוניטין אמינות של טויוטה: למרות שימוש בחומרים מעורבים בתא הנוסעים, איכות ההרכבה לרוב מצוינת. טויוטה ידועה במוניטין האמינות שלה, וה-C-HR ממשיך מסורת זו. תקלות משמעותיות נדירות, והרכב מרגיש מוצק ועמיד לאורך זמן. זה חשוב מאד לרוכשי רכב חדש או משומש כאחד.
- חווית נהיגה נוחה ובטוחה: המתלים מכוילים היטב לספיגת מהמורות, ההיגוי מדויק יחסית והתנהגות הכביש בטוחה ויציבה. הרכב קל לנהיגה יומיומית ומספק תחושת ביטחון מאחורי ההגה, גם במהירויות גבוהות או בכבישים מפותלים.
XI. חסרונות – הפשרות שתצטרכו לעשות
- מרווח מוגבל במושב האחורי ותא מטען קטן יחסית: עיצוב הקופה הדרמטי גובה מחיר כבד בתחום הפרקטיקה. המושב האחורי צפוף למבוגרים, בעיקר במרווח ראש, ותחושת המרווח נפגעת מהחלונות הקטנים. תא המטען אינו גדול לקטגוריה וסף ההטענה גבוה. זה פחות מתאים למשפחות גדולות או למי שצריך להוביל ציוד רב באופן קבוע.
- ראות מוגבלת לאחור ולצדדים-אחור: שוב, מחיר העיצוב. עמודי C הרחבים והחלון האחורי הקטן מקשים על הראות לאחור, מה שמאתגר בחניה ובתמרונים צפופים. חיישני חניה ומצלמות הם הכרח, אך עדיין לא תחליף מלא לראות טובה.
- ביצועים לא מבריקים בגרסת 1.8 ליטר ורעש מנוע תחת עומס: למרות שהיא חסכונית ואמינה, יחידת ההנעה ההיברידית הבסיסית אינה מספקת ביצועים נמרצים. תאוצות יכולות להיות איטיות יחסית, ותיבת ה-e-CVT גורמת למנוע הבנזין לעלות לסל”ד גבוה ורועש תחת עומס, מה שיכול להיות מציק בנסיעות בינעירוניות או בעליות ארוכות.
- חומרים פחות איכותיים בחלקים נסתרים בתא הנוסעים: למרות שיש חומרים רכים בחלקים עליונים, בחלקים נמוכים יותר ופחות נראים לעין נעשה שימוש בפלסטיק קשיח ופשוט יותר. זה מוריד מעט את התחושה הכללית של יוקרה בהשוואה למתחרים מסוימים באותו טווח מחיר.
- אין אפשרות לטעינת DC מהירה בגרסת הפלאג-אין: חיסרון משמעותי למי שבוחר בגרסת הפלאג-אין ומצפה לגמישות טעינה כמו ברכבים חשמליים מלאים. הצורך להסתמך על טעינת AC (שעורכת מספר שעות) מגביל את השימוש בטעינה ציבורית מהירה ומתאים בעיקר למי שיכול לטעון בבית או בעבודה.
XII. בהשוואה למתחרים – מקומו של ה-C-HR בזירה הישראלית
הטויוטה C-HR מתמודד בשוק הישראלי מול שורה ארוכה של מתחרים בקטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים, כאשר רובם מציעים גם גרסאות היברידיות או חשמליות.
בהשוואה למתחרות ישירות כמו קיה נירו (Kia Niro) ויונדאי קונה (Hyundai Kona), ה-C-HR בולט בזכות העיצוב החיצוני הדרמטי והלא קונבנציונלי שלו.
בעוד הנירו והקונה (במיוחד הדור החדש) גם הן מציגות עיצוב מודרני, הן שומרות על קו שמרני יותר או שונה במהותו מהגישה של טויוטה.
מבחינת יחידות הנעה, ה-C-HR ההיברידי 1.8 דומה לנירו ההיברידית הבסיסית מבחינת הספק וצריכת דלק, אך לנירו יש לרוב יתרון קל במרווח פנים ובתא המטען בזכות מבנה קופסתי יותר.
הקונה מציעה מגוון רחב יותר של יחידות הנעה, כולל בנזין, היברידי, וחשמלי טהור, ומאפשרת גמישות רבה יותר בבחירה.
מול ניסאן קאשקאי, שנחשבת למנהיגת הקטגוריה מבחינת היקף מכירות גלובלי, ה-C-HR מציע יחידת הנעה היברידית יעילה יותר (הקאשקאי מציעה גרסה היברידית קלה או e-POWER ייחודית), אך הקאשקאי לרוב גדולה ומרווחת יותר ומציעה תא מטען שימושי יותר.
בהשוואת אבזור ובטיחות, ה-C-HR מתיישר עם המתחרים ואף עולה על חלקם בחבילת הבטיחות הסטנדרטית המקיפה שלו.
מערכות המולטימדיה בדורות האחרונים שוות ערך לאלו של המתחרים הקוריאנים, שנחשבים למובילים בתחום זה.
מבחינת מחיר, ה-C-HR ממצב את עצמו בלב הקטגוריה, עם תמחור תחרותי מול גרסאות היברידיות מקבילות של הנירו והקונה, ולעיתים מעט יקר יותר מגרסאות בנזין מאובזרות של מתחרים אחרים.
מוניטין האמינות ושווי השימוש הטוב יחסית בישראל מעניקים לו יתרון כלכלי לטווח הארוך.
בסופו של דבר, ה-C-HR פונה לקהל ספציפי שמחפש שילוב של עיצוב נועז, יחידת הנעה היברידית מוכחת, ובטיחות גבוהה, ומוכן להתפשר מעט על מרווח פנים ושימושיות תא מטען בהשוואה לחלק מהמתחרים הפרקטיים יותר.
XIII. סיכום ומסקנות – האם כדאי לקנות טויוטה C-HR?
אז אחרי סקירה מקיפה, הגיע זמן לסכם ולענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות טויוטה C-HR בשנת 2025?
הטויוטה C-HR הוא ללא ספק רכב מעניין ומיוחד בנוף רכבי הפנאי הקומפקטיים.
הוא אינו מתיימר להיות הכי גדול, הכי מהיר או הכי פרקטי בקטגוריה, אבל הוא מצטיין בתחומים אחרים שחשובים לקהל היעד שלו.
הוא מציע עיצוב חיצוני שלא משאיר אף אחד אדיש, יחידת הנעה היברידית חסכונית ואמינה ברמה יוצאת דופן, חבילת בטיחות מקיפה כסטנדרט, ומוניטין אמינות של טויוטה שקשה להתחרות בו.
בהשוואה למתחרות כמו קיה נירו או יונדאי קונה, הוא מציע לרוב עיצוב חיצוני פחות קונבנציונלי וחווית נהיגה מעט יותר מרוסנת מבחינה דינמית, אם כי עדיין נוחה ובטוחה.
הוא פחות מרווח ופרקטי מהן מבחינת מקום לנוסעים מאחור ותא מטען, וזהו ללא ספק חיסרון משמעותי עבור משפחות גדולות או בעלי צרכי הטענה גדולים.
יחידת ההנעה ההיברידית הבסיסית יעילה מאד בדלק, אך אינה מספקת ביצועים מסעירים ויכולה להיות רועשת תחת עומס.
גרסת הפלאג-אין הייבריד מציעה ביצועים טובים יותר ופוטנציאל חיסכון עצום למי שיכול לטעון בבית, אך היא יקרה משמעותית וחסרה אפשרות לטעינה מהירה בדרכים.
למי מתאים ה-C-HR?
הוא מתאים במיוחד לזוגות או משפחות קטנות (עד ילד אחד או שניים), לנהגים עירוניים שמבלים זמן רב בפקקים (שם היתרון ההיברידי בולט), למי שמחפש רכב עם אמירה עיצובית חזקה ורוצה לבלוט, ולמי שמעריך אמינות, בטיחות ועלויות אחזקה צפויות ויחסית נמוכות (מלבד מחיר הרכישה הראשוני). חוות דעת גולשים לרוב משבחות את החיסכון בדלק ואת האמינות לאורך זמן.
למי הוא פחות מתאים?
הוא פחות אידיאלי למשפחות עם שלושה ילדים ומעלה, למי שצריך נפח הטענה גדול באופן קבוע (עגלות גדולות, ציוד ספורט), למי שמבלה זמן רב בנסיעות בינעירוניות מהירות בהן יתרון החיסכון פחות מורגש ורעש המנוע בולט יותר, ולמי שמחפש את המקסימום פרקטיות ומרווח לכל שקל.
המסקנה הסופית שלנו היא שהטויוטה C-HR היא בחירה מצוינת עבור מי שהיתרונות שלה עולים על החסרונות בהתאם לצרכיו האישיים.
אם העיצוב חשוב לכם, אתם מעריכים חיסכון בדלק ואמינות, ואינכם זקוקים למקסימום מרווח אחורי ותא מטען, ה-C-HR בהחלט שווה בדיקה רצינית.
הוא מספק חבילה כוללת אטרקטיבית, במיוחד לאור האבזור המודרני וחבילת הבטיחות המלאה המוצעות כבר ברמות גימור בסיסיות יחסית.
למי שהפרקטיות נמצאת בראש סדר העדיפויות, כדאי לבחון מקרוב גם את המתחרים הישירים.
בסך הכל, ה-C-HR היא הוכחה שגם רכב הגיוני וחסכוני יכול להיות בעל אופי וסטייל, והיא בהחלט מומלצת לחלק ניכר מרוכשי הרכב הישראלים.