סקירה מקצועית על יונדאי איוניק 2018 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אוקיי, חברים וחובבי רכב. ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב של ישראל.
הפעם אנחנו צוללים לעומק של רכב שהיה פורץ דרך בזמנו עבור יצרנית ענק.
אנחנו מדברים על יונדאי איוניק.
הדגם הספציפי שמטריד את מנוחתנו (לטובה, לרוב) הפעם הוא מודל 2018.
הרכב הזה, Hyundai Ioniq, הגיע לשוק הישראלי בדיוק בזמן.
הוא הציע אלטרנטיבה מעניינת.
אלטרנטיבה היברידית יעילה.
ובמחיר אטרקטיבי יחסית למתחרה העיקרית שלו באותה תקופה.
האיוניק 2018, בעיקר בגרסתו ההיברידית הפופולרית בישראל, מיצב את עצמו כבחירה הגיונית.
הוא פנה למשפחות צעירות.
הוא פנה לאנשי קבע.
הוא פנה למי שמחפש חיסכון ביומיום.
ולא פחות חשוב, הוא פנה למי שרצה להרגיש “ירוק” בלי לשבור קופת חיסכון ענקית.
בתור רכב משומש בשנת 2025, האיוניק 2018 ממשיך להיות רלוונטי.
הוא מופיע לא מעט במודעות מכירה.
הוא מעורר עניין בשוק היד השנייה.
רגע לפני שתקפצו לרכוש אחד כזה, או אם אתם סתם סקרנים, הכנו לכם סקירה מקיפה.
נסקור כאן הכל.
העיצוב.
תא הנוסעים.
הטכנולוגיה שבו (שהייתה מתקדמת ל-2018).
הביצועים ויחידת ההנעה.
נרחיב על הלב הפועם שלו – צריכת דלק.
נדבר על חווית הנהיגה.
נעבור על הבטיחות.
וכמובן, נצלול לעומק המחיר.
נבדוק כמה עולה האיוניק 2018 היום בשוק הישראלי.
נדבר על יתרונות וחסרונות ברורים.
ונענה על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות יונדאי איוניק 2018 בשנת 2025?
יאללה, מתחילים.

I. מבוא: יונדאי איוניק 2018 – הכה הירוק משנות האלפיים

יונדאי איוניק, או בשמה המלא Hyundai Ioniq, הייתה מכונית משפחתית קומפקטית.
היא שווקה בעולם בשלוש גרסאות הנעה עיקריות: היברידית (HEV), היברידית פלאג-אין (PHEV), וחשמלית מלאה (EV).
האיוניק הייתה פורצת דרך עבור יונדאי.
היא הייתה הרכב הראשון של היצרנית הדרום קוריאנית שתוכנן מלכתחילה על פלטפורמה ייעודית.
פלטפורמה שנועדה לאכלס אך ורק מערכות הנעה מחומשלות.
בזמן השקתה בשנת 2016 (מודל 2017 הגיע לישראל), האיוניק נחשבה למתחרה ישירה.
מתחרה לטויוטה פריוס, מלכת החיסכון הבלתי מעורערת עד אז.
בעוד הפריוס הלכה על עיצוב עתידני ופרוע, האיוניק בחרה בגישה שונה.
עיצוב שמרני ומקובל יותר לעין.
אבל היא לא ויתרה על אווירודינמיקה מרשימה.
מקדם גרר נמוך שתורם ישירות ל צריכת דלק נמוכה.

בשוק הישראלי, האיוניק 2018 הייתה הצלחה מסחררת.
היא נמכרה באלפים.
הגרסה ההיברידית הייתה הפופולרית ביותר בפער עצום.
היא הציעה שילוב מנצח של מחיר רכישה אטרקטיבי.
יעילות מדהימה בצריכת דלק.
רמת אבזור נדיבה יחסית למחיר.
והכי חשוב, אמינות יונדאי המוכרת.
המתחרה העיקרית באותה תקופה הייתה כמובן טויוטה פריוס.
אבל גם קיה נירו (שהתבססה על אותה פלטפורמה) ובהמשך גם דגמים היברידיים אחרים החלו לצוץ.
האיוניק התבלטה בעיקר בזכות המחיר התחרותי וחווית הנהיגה השגרתית יותר שלה.
בניגוד לגיר הרציף (eCVT) של הפריוס, האיוניק השתמשה בגיר כפול מצמדים.
על זה נדבר בהמשך.
ההבדל הזה השפיע רבות על התחושה מאחורי ההגה.

קהל היעד של האיוניק 2018 היה ברור.
אנשים שעושים הרבה קילומטרים.
אנשים שמחפשים לחסוך בדלק.
משפחות קטנות שצריכות רכב יומיומי אמין ופונקציונלי.
היא שימשה רכב ליסינג מועדף.
היא הייתה פופולרית בקרב נהגי מוניות בתקופה מסוימת (לפני עידן החשמליות לגמרי).
וכיום, בשנת 2025, היא פונה למי שמחפש רכב היברידי משומש.
רכב עם עבר מוכח בשוק הישראלי.
רכב שיש לו מחירון יחסית יציב (לפחות יחסית לרכבים אחרים).
ורכב שיכול להמשיך לספק חיסכון משמעותי ב צריכת דלק גם אחרי כמה שנים על הכביש.

II. עיצוב חיצוני: שמרנות או יעילות אווירודינמית?

נתחיל מבחוץ.
העיצוב החיצוני של יונדאי איוניק 2018 היה, ובואו נהיה עדינים, די שמרני.
בטח בהשוואה למתחרה הישירה שלה, הפריוס הפוסט-מודרנית למראה.
הפילוסופיה העיצובית של יונדאי באיוניק הייתה ברורה: יעילות לפני הכל.
כל קו נועד לשרת מטרה אווירודינמית.
וזה עבד להם.
מקדם הגרר היה נמוך מאוד, רק 0.24 Cd.
זה מספר מרשים גם היום.

בחזית, האיוניק קיבלה גריל קדמי טיפוסי של יונדאי לאותה תקופה.
פנסים קדמיים נאים, עם תאורת יום LED שהעניקה לה מראה מודרני.
לא משהו שיגרום לכם להסתובב ברחוב בהתפעלות.
אבל גם לא משהו שיגרום לכם לתהות אם המעצבים התבלבלו.
הפרופיל מהצד היה קלאסי.
צללית פאסטבק (Fastback) שהסתיימה בזנב קטום.
זה גם לטובת האווירודינמיקה.
קו המותניים עלה בעדינות לאחור.
קו הגג ירד בהדרגה.
בתי הגלגלים היו בגודל סביר.
הכל נועד להזרים את האוויר בצורה חלקה ככל האפשר.

בחלק האחורי, המשיכה המגמה.
פנסים אחוריים מפוצלים (בחלקם על דלת תא המטען).
פגוש אחורי עדין.
דלת תא מטען גדולה שנפתחת כלפי מעלה.
בחלק מהגרסאות (במיוחד היברידיות), הייתה חלוקה מוזרה של החלון האחורי לשניים על ידי פס כהה.
זה קצת פגע בראות לאחור.
אבל שוב, זה נועד לטובת האווירודינמיקה.
חישוקי הגלגלים בגרסאות ההיברידיות הפופולריות בישראל היו בדרך כלל בגודל 15 או 16 אינץ’.
עיצובים שהיו די פשוטים ונועדו גם הם לתרום ליעילות ולאו דווקא ל”וואו” ויזואלי.

לסיכום העיצוב החיצוני, האיוניק 2018 לא ניסתה להיות מלכת היופי.
היא הייתה יעילה.
היא הייתה פונקציונלית.
היא נראתה כמו מכונית רגילה, וזה היה חלק מהקסם שלה עבור רבים.
נוכחות הכביש שלה הייתה טיפוסית למשפחתית קומפקטית.
המידות הפיזיות שלה (4.47 מטר אורך) מיקמו אותה באמצע הקטגוריה.
לא גדולה מדי, לא קטנה מדי.
בדיוק מה שרוב האנשים מחפשים לרכב יומיומי בישראל.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: הכל במקום, בערך

עוברים פנימה.
תא הנוסעים של יונדאי איוניק 2018 המשיך את הקו הכללי של הרכב: פונקציונליות ויעילות.
האווירה הכללית הייתה נעימה, אבל לא יוקרתית.
הקונספט העיצובי היה די שמרני ומוכר מדגמי יונדאי אחרים מאותה תקופה.
לא מתוחכם.
לא עמוס מדי.
פשוט, ברור וקל להתמצאות.

איכות החומרים הייתה טובה לשנת 2018 ולמחיר.
בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות תמצאו פלסטיקה רכה ונעימה למגע.
בחלקים התחתונים, כמו בדיפוני הדלתות התחתונים או הקונסולה המרכזית, הפלסטיקה הייתה קשיחה יותר.
אבל זה היה מקובל בקטגוריה.
איכות ההרכבה הייתה טובה מאוד.
לא שמענו קרקושים מיותרים או רעשים לא צפויים גם ברכבים עם קילומטרז’ גבוה יחסית.
זה מעיד על עמידות לאורך זמן.

הנדסת האנוש באיוניק הייתה מצוינת.
זה אחד היתרונות הגדולים שלה.
מיקום הפקדים היה אינטואיטיבי.
הכל היה בדיוק איפה שציפיתם למצוא אותו.
בקרת האקלים הייתה פיזית, עם כפתורים וגלגלות.
כיף לתפעל בלי להוריד עיניים מהכביש.
מסך המגע (עליו נדבר בהרחבה בהמשך) היה ממוקם היטב בראש הדשבורד.
נוח לשימוש.
הראות החוצה הייתה טובה לכל הכיוונים.
אפילו החלון האחורי המפוצל לא הפריע יותר מדי בפועל (למרות שזה נראה מוזר).
עמודי A לא היו עבים מדי.
השליטה ברכב בעיר הייתה קלה.

נוחות המושבים הקדמיים הייתה טובה לנסיעות ארוכות.
תמיכה צדדית לא הייתה הצד החזק שלהם (זה לא רכב ספורטיבי).
אבל לתנוחת ישיבה יומיומית הם היו בהחלט מספקים.
מאחור, המרווח היה סביר.
האיוניק נהנית מבסיס גלגלים של 2.70 מטר.
זה נתון טוב לקטגוריה.
מרווח הרגליים היה טוב לשני מבוגרים.
מרווח הראש היה קצת פחות מזהיר.
בגלל קו הגג המשתפל לאחור, נוסעים גבוהים (מעל 1.80 מטר) אולי ירגישו שהראש שלהם קצת נוגע בתקרה.
רוחב הכתפיים איפשר ישיבה של שלושה ילדים מאחור, או שני מבוגרים וילד.
שלושה מבוגרים יהיה צפוף למדי לנסיעה ארוכה.

נפח תא המטען באיוניק היברידית 2018 עמד על 443 ליטר.
זה נתון מכובד מאוד.
הודות למבנה הפאסטבק, פתח ההטענה היה ענק.
קל להכניס ולהוציא חפצים גדולים.
סף ההטענה היה יחסית נמוך.
הצורה של תא המטען הייתה שימושית, יחסית רבועה.
הסוללה של המערכת ההיברידית ממוקמת מתחת למושב האחורי.
זה יתרון.
היא לא גוזלת מקום יקר בתא המטען עצמו, בניגוד לדגמים היברידיים אחרים.
אפשרויות העיגון בתא המטען היו סטנדרטיות.
פתרונות אחסון נוספים בתא הנוסעים היו מספקים.
תאים בדלתות, תא כפפות, תא מתחת למשענת היד המרכזית.
הכל היה שם, נוח ונגיש.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מה היה חדשני ל-2018?

בואו נצלול לעולם הטכנולוגי של יונדאי איוניק 2018.
בשנת יצור זו, האיוניק נחשבה למאובזרת למדי.
במיוחד בהתחשב ב מחיר שלה.
זה היה חלק משמעותי מהמשיכה שלה.

מערכת המולטימדיה המרכזית הייתה נקודת זכות גדולה.
היא כללה מסך מגע בגודל 8 אינץ’.
גודל שהיה נדיב יחסית בקטגוריה ב-2018.
איכות התצוגה הייתה טובה.
מהירות התגובה הייתה מהירה למדי.
מבנה התפריטים היה ברור וקל להתמצאות.
המערכת עצמה התבססה על תוכנה של יונדאי.
היא כללה קישוריות מלאה לסמארטפונים.
Apple CarPlay ו-Android Auto.
זה היה פיצ’ר קריטי שרכבים רבים באותה תקופה עדיין לא הציעו כסטנדרט.
החיבור היה חוטי.
עוזר קולי?
השתמשתם בזה של הטלפון שלכם דרך הקישוריות.

לוח המחוונים באיוניק היברידית 2018 היה שילוב מעניין.
הוא לא היה דיגיטלי מלא כמו ברכבים חדשים יותר.
אבל הוא היה יותר מודרני מלוח מחוונים אנלוגי לחלוטין.
הוא כלל מסך TFT מרכזי יחסית גדול (7 אינץ’ בחלק מהרמות גימור).
המסך הזה יכול היה להציג מידע רב.
נתוני נסיעה.
נתוני מערכת היברידית (מתי הסוללה נטענת, מתי המנוע החשמלי עובד).
הנחיות ניווט (אם היה ניווט מובנה).
הוא אפשר מידה מסוימת של התאמה אישית של המידע המוצג.
צידי המסך כללו שעונים אנלוגיים או גרפיקות שמדמות שעונים.
זה היה פתרון ביניים נחמד לשנת 2018.

מערכת השמע הסטנדרטית סיפקה סאונד סביר לחלוס.
לא משהו שיעיף לכם את הפוני.
אבל בהחלט מספיק להאזנה לחדשות או מוזיקה ברדיו.
רמות אבזור גבוהות יותר (אם שווקו בישראל) יכלו להגיע עם מערכת משודרגת.
מבחינת אבזור נוחות, רמות ה גימור של האיוניק בישראל היו בדרך כלל נדיבות.
בקרת אקלים דיגיטלית הייתה סטנדרט.
שליטה מההגה על מערכת השמע ובקרת השיוט.
דיבורית בלוטות’.
חלונות חשמל.
מראות חשמליות מתקפלות (ברמות גבוהות).
ייתכן ואף חימום מושבים קדמיים בחלק מהרמות.
גג פנורמי לא היה זמין באיוניק 2018 למיטב ידיעתי.
HUD (תצוגה עילית) גם לא.
אבל סך הכל, רמת האבזור הייתה טובה ביחס ל מחיר.

טכנולוגיות ייחודיות?
לא היו טכנולוגיות פורצות דרך באיוניק 2018 שהיו רק שלה.
החוזקה שלה הייתה דווקא בשילוב של טכנולוגיות קיימות.
במיוחד ההנעה ההיברידית בשילוב גיר כפול מצמדים.
זו הייתה חתיכת הצהרה בשוק שנשלט על ידי גירים רציפים בהיברידיות.
על זה נרחיב בסעיף הבא.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: המנוע שחסך לכולם

זה הלב הפועם של יונדאי איוניק 2018, במיוחד בגרסה ההיברידית שהייתה הדומיננטית בישראל.
יחידת ההנעה ההיברידית של האיוניק מורכבת ממנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר.
מנוע זה מבוסס על טכנולוגיית GDI (הזרקה ישירה).
הוא מפיק הספק של 105 כוחות סוס.
לצידו, מנוע חשמלי שמפיק 43.5 כוחות סוס (או 32 קילוואט).
ההספק המשולב של המערכת עומד על 141 כוחות סוס.
מומנט משולב הוא סביב 27 קג”מ.

הנתון המעניין ביותר כאן הוא ה גיר.
בניגוד למתחרה מטויוטה שמשתמשת בגיר רציף (eCVT) נטול הילוכים מורגשים, יונדאי בחרה בגיר רובוטי.
גיר כפול מצמדים.
הוא נקרא 6DCT (שש מהירויות, Dual Clutch Transmission).
השימוש ב גיר הזה העניק לאיוניק תחושת נהיגה שונה לחלוטין.
התחושה קרובה יותר לזו של רכב בנזין רגיל עם גיר אוטומטי.
ישנם העברות הילוכים מורגשות.
ה גיר הזה גם אפשר נסיעה חשמלית בלבד במהירויות גבוהות יותר מאשר ברוב ההיברידיות האחרות מאותה תקופה.

נתוני התאוצה הרשמיים (0-100 קמ”ש) עמדו על כ-10.8 שניות.
זה לא הופך את האיוניק למכונית מירוץ.
אבל זה בהחלט מספיק לנהיגה יומיומית סבירה.
גם תאוצות ביניים (עקיפות בכביש בינעירוני) היו מספקות.
המערכת ההיברידית מספקת “בוסט” חשמלי בתאוצות, מה שעוזר להרגיש זריזה יותר ממה שההספק אולי מרמז.

ועכשיו, הנושא שכולם מדברים עליו: צריכת דלק.
נתוני יצרן (לפי תקן WLTP) עבור יונדאי איוניק היברידית 2018 נעו סביב 25-26 ק”מ לליטר.
אבל כמו שאנחנו יודעים, נתוני יצרן הם רק נקודת מוצא.
בעולם האמיתי, ובמיוחד בתנאי נהיגה ופקקים ישראליים, צריכת הדלק תהיה שונה.
הערכה ריאלית ל צריכת דלק ממוצעת באיוניק היברידית 2018, בנהיגה משולבת (עיר ובינעירוני), עומדת על כ-18-20 ק”מ לליטר.
בנהיגה עירונית מרובה, הנתון יכול אפילו לעלות מעבר ל-20 ק”מ לליטר.
בנהיגה בינעירונית מהירה, הוא יירד מעט.
בכל מקרה, מדובר בנתון חיסכון משמעותי מאוד.
במונחים של כמה עולה לתדלק, האיוניק הייתה (ועדיין יכולה להיות) מכונת חיסכון אמיתית.
חשוב לציין שגם כאשר מחפשים מידע על רכב חשמלי, הרבה אנשים עדיין משתמשים בביטוי ” צריכת דלק” למרות שמדובר ב צריכת אנרגיה (קוט”ש). ההשוואה בין עלות קוט”ש לעלות ליטר בנזין מראה עדיין יתרון ברור לטעינה חשמלית, אבל האיוניק היברידית מציעה פתרון ביניים יעיל מאוד למי שעדיין לא מוכן או יכול לעבור לחשמל מלא.

גרסת הפלאג-אין (PHEV) של האיוניק 2018 גם הגיעה לישראל, אך במספרים קטנים יותר.
לה הייתה סוללה גדולה יותר שאפשרה טווח נסיעה חשמלי בלבד משמעותי יותר (כ-50 ק”מ).
צריכת דלק משולבת שלה, אם מטעינים אותה בקביעות, יכולה להיות פנומנלית (אפילו מעל 50 ק”מ לליטר לפי יצרן, בריאלי פחות).
אבל ללא טעינה, היא מתנהגת כמו היברידית רגילה והיא כבדה יותר, ולכן פחות יעילה.
הגרסה החשמלית המלאה (EV) גם הגיעה לישראל בכמויות קטנות ב-2018.
טווח הנסיעה שלה היה מוגבל יחסית בסטנדרטים של 2025 (סביב 200-250 ק”מ ריאלי).
היא הציעה צריכת אנרגיה נמוכה מאוד (סביב 12-14 קוט”ש ל-100 ק”מ).
אבל המחיר שלה והחשש מטווח טעינה הגבילו את תפוצתה אז.
הסקירה הזו מתמקדת בעיקר בהיברידית הפופולרית ביותר.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): היה, אבל לא הרוב

סעיף הטעינה רלוונטי בעיקר לגרסאות הפלאג-אין והחשמלית המלאה של יונדאי איוניק 2018.
הגרסה ההיברידית הסטנדרטית לא ניתנת לטעינה חיצונית.
היא טוענת את הסוללה הקטנה שלה באמצעות בלימה רגנרטיבית ומנוע הבנזין.

עבור גרסת הפלאג-אין (PHEV) משנת 2018, קצב טעינת AC מקסימלי עמד על כ-3.3 קילוואט.
זה קצב איטי למדי בסטנדרטים של היום.
טעינה מלאה בבית (0-100%) לקחה כ-2-3 שעות.
זה אפשר להטעין אותה בלילה בקלות.
עמדות טעינה מהירות (DC) לא היו רלוונטיות לגרסת הפלאג-אין.
המחבר היה בדרך כלל Type 2 ל-AC.

עבור גרסת החשמלית המלאה (EV) משנת 2018, קצב טעינת AC מקסימלי עמד על כ-6.6 קילוואט.
טעינה מלאה בבית (0-100%) לקחה כ-4-5 שעות.
קצב טעינת DC המקסימלי היה סביב 50 קילוואט.
זה נחשב מהיר יחסית ל-2018.
זמן טעינה טיפוסי בעמדה מהירה (10-80%) לקח כ-30-40 דקות, תלוי במצב הסוללה וטמפרטורה.
המחבר ל-AC היה Type 2 ול-DC היה CCS.
חווית הטעינה הציבורית בישראל בשנת 2018 הייתה בחיתוליה.
היום, בשנת 2025, יש הרבה יותר עמדות.
אבל עדיין יש אתגרים (זמינות, תשלום, מהירות).
האיוניק EV 2018, עם קצב טעינה מקסימלי “רק” 50 קילוואט וטווח מוגבל, מתאימה יותר למי שיכול לטעון בעיקר בבית או בעבודה.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוח ויעיל, לא ספורטיבי

איך מרגיש לנהוג ביונדאי איוניק היברידית 2018?
בגדול, זה רכב נעים ונוח לנהיגה יומיומית.
הוא מכוון בעיקר לנוחות ויעילות.

נוחות הנסיעה היא נקודת חוזק מרכזית.
המתלים מכוילים על הצד הרך יחסית.
הם סופגים היטב את רוב שיבושי הכביש.
במיוחד בנסיעה עירונית או בכבישים בין-עירוניים סלולים היטב.
בכבישים משובשים במיוחד או על פסי האטה גבוהים, הרכב יכול קצת להתנדנד.
אבל בסך הכל, מדובר בנוחות נסיעה טובה מאוד לקטגוריה ולמחיר.

רמת בידוד הרעשים טובה.
בידוד רעשי מנוע מצוין בנסיעה חשמלית (כמובן).
אפילו כשהמנוע בנזין נדלק, הוא לא רועש מדי ברוב תנאי הנהיגה.
רעשי רוח סבירים במהירויות גבוהות.
רעשי כביש מבודדים היטב יחסית לצמיגים בגודל סביר.
בסך הכל, זהו רכב שקט יחסית, מה שתורם לנוחות הנסיעה.

התנהגות הכביש של האיוניק 2018 בטוחה וצפויה.
היא לא מעודדת נהיגה ספורטיבית.
ההיגוי קל מאוד.
זה יתרון גדול בתמרון בעיר ובחניה.
פחות משוב מהכביש.
פחות דיוק קיצוני.
זוויות גלגול בפניות קצת מורגשות יותר מאשר ברכבים עם כיול קשיח יותר.
אבל האחיזה בכביש טובה ומשרה ביטחון.
היציבות הכיוונית במהירויות בינעירוניות גבוהות טובה גם כן.
מרגישים יציבים ובטוחים.

תחושת הבלמים שונה קצת ברכב היברידי.
האיוניק משתמשת בבלימה רגנרטיבית.
המנוע החשמלי משמש כגנרטור וטוען את הסוללה תוך כדי האטה.
המעבר מבלימה רגנרטיבית לבלימה מכאנית (עם הרפידות והדיסקים) חלק למדי בדרך כלל.
הדבשת מרגישה מעט “גומי” או פחות ליניארית מאשר ברכב רגיל.
צריך להתרגל לזה קצת.
אבל כוח הבלימה עצמו מספיק.

כפי שציינו קודם, ה גיר כפול המצמדים הוא מאפיין בולט.
העברת הילוכים מורגשת, בניגוד לגיר רציף.
ברוב הזמן, הגיר עובד בצורה חלקה ויעילה.
במהירויות נמוכות מאוד, במיוחד בפקקים, הוא יכול לפעמים להרגיש קצת היסוס או פחות חלק מגיר פלנטרי קלאסי או גיר רציף.
זו לא בעיה תפקודית, אלא יותר עניין של תחושה והרגל.
ב רכב חשמלי מלא, היעדר גיר והעברת הילוכים משפיע באופן דרמטי על חווית הנהיגה, והופך אותה לחלקה וליניארית לגמרי. באיוניק היברידית יש עדיין תחושה של רכב עם גיר “רגיל”.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: מבדקי בטיחות ו-ADAS שהיה לגיטימי

בטיחות היא נושא חשוב.
יונדאי איוניק 2018 עמדה ב מבדקי בטיחות בהצלחה רבה.
היא קיבלה ציון מקסימלי של 5 כוכבים ב מבחני בטיחות של Euro NCAP.
בפירוט התוצאות, היא קיבלה ציונים טובים בהגנה על נוסעים מבוגרים וילדים.
הגנה על הולכי רגל הייתה סבירה.
הציון הגבוה התבסס גם על מגוון מערכות הבטיחות האקטיביות שהוצעו.

מעבר למבחני ריסוק, לאיוניק היו מאפיינים מבניים שתרמו לבטיחות הפסיבית.
שלדה קשיחה יחסית.
כריות אוויר מרובות (לרוב 7 כריות אוויר: קדמיות, צידיות, וילון, וברכיים לנהג).

מערכות ה-ADAS (מערכות עזר לנהג) היו אחד היתרונות התחרותיים של האיוניק 2018 בישראל, במיוחד ברמות ה גימור הגבוהות יותר.
בזמן שהרבה רכבים אחרים הגיעו “ערומים” יחסית בתחום הזה, האיוניק הציעה חבילה מכובדת.
מערכת בלימת חירום אוטונומית (AEB) עם זיהוי הולכי רגל הייתה זמינה ואף סטנדרטית בחלק מהגרסאות או רמות ה גימור.
בקרת שיוט אדפטיבית (Smart Cruise Control) הייתה גם היא זמינה (ופעלה בצורה טובה למדי).
מערכת שמירה על נתיב (Lane Keep Assist).
מערכת התרעת סטייה מנתיב (Lane Departure Warning).
מערכת זיהוי שטח מת (Blind Spot Detection).
התרעה על תנועה חוצה מאחור (Rear Cross-Traffic Alert).
אורות גבוהים אוטומטיים.

תפקוד המערכות האלה בעולם האמיתי היה בדרך כלל טוב לשנת 2018.
בקרת השיוט האדפטיבית פעלה בצורה חלקה, לא אגרסיבית מדי בבלימות או בהאצות.
מערכת שמירה על נתיב הייתה יעילה בנסיעה בינעירונית, למרות שלא תמיד החזיקה את הרכב בדיוק במרכז הנתיב כמו המערכות המתקדמות יותר של היום.
בלימת החירום פעלה בצורה אמינה במצבים שנדרשה.
חשוב לזכור שאלו מערכות עזר.
הנהג תמיד חייב להיות קשוב ומרוכז.
אבל סך הכל, חבילת הבטיחות וה-ADAS באיוניק 2018 הייתה טובה מאוד לזמנה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה לחסוך?

ועכשיו, הנושא החשוב ביותר בשוק המשומשות: ה מחיר.
כמה עולה יונדאי איוניק 2018 בישראל בשנת 2025?
ה מחיר של רכב משומש תלוי במשתנים רבים.
קילומטרז’, מצב מכאני, מצב קוסמטי, מספר בעלים קודמים, רמת גימור.
אבל אפשר לתת הערכה גסה.
טווח ה מחיר העדכני ליונדאי איוניק היברידית 2018 ינוע, נכון לאפריל 2025, בערך בין 55,000 ש”ח ל-75,000 ש”ח.
המחיר המדויק יהיה קרוב יותר ל מחירון לוי יצחק או יד2, בתוספת או בניכוי תלוי במצב הספציפי.
רכבים עם קילומטרז’ נמוך במיוחד או במצב שמור מאוד יכולים להימכר במחיר קרוב יותר לטווח העליון או אפילו מעט מעליו.
רכבים עם קילומטרז’ גבוה, תקלות ידועות או היסטוריה פחות טובה יימכרו כמובן נמוך יותר.

בשנת 2018, האיוניק ההיברידית שווקה בישראל בכמה רמות גימור עיקריות.
הנפוצה ביותר הייתה כנראה רמת ה גימור Premium.
היא הציעה כבר אבזור נדיב יחסית.
מסך מולטימדיה 8 אינץ’, קישוריות לסמארטפונים, בקרת אקלים, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, בלימת חירום אוטונומית ועוד.
רמות גימור גבוהות יותר כמו Supreme או Limited הוסיפו בדרך כלל גלגלי 17 אינץ’, מושבים חשמליים ומחוממים, כניסה והנעה ללא מפתח ועוד פינוקים.
ההבדלים בין רמות ה גימור השונות יכולים להשפיע על ה מחירון של הרכב המשומש.

אחריות: יונדאי הציעה על האיוניק אחריות מלאה של 5 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).
על רכיבי המערכת ההיברידית (סוללה, מנוע חשמלי, יחידת בקרה) ניתנה אחריות מורחבת.
בדרך כלל 7 שנים או 150,000 ק”מ, ולפעמים אף יותר (תלוי בשנה ובמבצעים).
לרכב מודל 2018, האחריות המלאה הסתיימה ברובה.
אבל אחריות הסוללה עדיין עשויה להיות בתוקף.
זה חשוב מאוד.
סוללה היברידית היא רכיב יקר.
אם אתם בודקים רכב כזה, וודאו שתנאי האחריות על הסוללה עדיין בתוקף.

עלויות תחזוקה: הטיפולים התקופתיים באיוניק ההיברידית סבירים.
הם דומים לעלויות טיפול של רכב בנזין רגיל.
חשוב להקפיד על טיפולים בזמן ובמוסך מורשה (לפחות בתקופת האחריות).
שווי שימוש: האיוניק 2018 סבלה מירידת ערך סבירה.
כיום, בשנת 2025, ירידת הערך השנתית שלה מתונה יותר.
היא נחשבת לרכב עם ביקוש יחסית יציב בשוק המשומשות.

תקלות ובעיות ידועות?
באופן כללי, יונדאי איוניק נחשבת לרכב אמין.
עם זאת, כמו לכל רכב, יכולות להיות תקלות.
ה בעיות הנפוצות ביותר שדווחו התייחסו לפעמים ל גיר כפול המצמדים.
לעיתים נדירות היו דיווחים על רעידות במהירויות נמוכות.
חשוב לבדוק את פעולת ה גיר בנסיעת מבחן.
בעיות נוספות יכולות לכלול תקלות קטנות במערכות האבזור (מולטימדיה, חיישנים).
תקלות סוללה היברידית הן נדירות יחסית.
אבל אם הן קורות, הן יקרות לתיקון ללא אחריות.
לכן, לבדוק היסטוריית טיפולים ולעשות בדיקה לפני קנייה זה קריטי כששוקלים לקנות רכב משומש כמו האיוניק 2018.

X. יתרונות: למה כדאי בכל זאת?

• צריכת דלק פנומנלית: זה היתרון הגדול ביותר. האיוניק 2018 היברידית מציעה צריכת דלק מהטובות ביותר שניתן למצוא ברכב משפחתי לא היברידי נטען. היא פשוט חוסכת כסף בדלק ביומיום.
• מחיר אטרקטיבי בשוק המשומשות: בהשוואה לרכבים היברידיים אחרים מאותה שנה, או לרכבים חדשים יותר, ה מחיר של איוניק 2018 משומשת נגיש מאוד. היא מציעה תמורה טובה ל כסף.
• רמת אבזור גבוהה יחסית לשנה ולמחיר: היא הגיעה עם חבילת אבזור נוחות ובטיחות שהייתה נדיבה לשנת 2018, במיוחד ברמות ה גימור הנפוצות בישראל. זה הופך אותה לנוחה ובטוחה לשימוש גם היום.
• נוחות נסיעה טובה: הכיול הרך של המתלים מספק נוחות נסיעה טובה מאוד ברוב תנאי הדרך בישראל. זה רכב נעים לנסיעות ארוכות וגם לפקקים.
• אמינות מוכחת (בדרך כלל): יונדאי נהנית ממוניטין טוב של אמינות. למרות בעיות נקודתיות אפשריות (כמו הגיר), האיוניק נחשבת לרכב יחסית אמין לאורך זמן, במיוחד אם טופלה כהלכה. היצע חלפים רחב בשוק.
• הנדסת אנוש ותא מטען שימושי: הכל בתא הנהג ממוקם נכון ונוח לתפעול. תא המטען גדול ושימושי מאוד בזכות מבנה הפאסטבק וסף ההטענה הנמוך.

XI. חסרונות: איפה היא פחות מצטיינת?

• ה גיר כפול המצמדים: למרות שהוא יעיל, גיר ה-DCT באיוניק יכול להיות פחות חלק מגיר רציף (eCVT) או גיר אוטומטי פלנטרי, במיוחד במהירויות נמוכות. הוא דורש הסתגלות ולפעמים עלול להרגיש היסוס. זה יכול להוות נקודת תורפה פוטנציאלית עם השנים (תקלות ותיקונים).
• ביצועים בינוניים ותחושת נהיגה לא ספורטיבית: מי שמחפש ריגוש או התנהגות כביש ספורטיבית, לא ימצא אותם באיוניק. ההיגוי קל וחסר פידבק, והרכב מכוון לנוחות ולא לדינמיות.
• עיצוב פנים שמרני ואיכות חומרים לא יוקרתית: בעוד שהכל עובד ומורכב היטב, העיצוב פנים פשוט יחסית. איכות החומרים טובה לשנת 2018 ולמחיר, אבל לא תרגיש לכם “פרימיום” כמו ברכבים חדשים או יקרים יותר.
• מרווח ראש מוגבל מאחור: נוסעים גבוהים היושבים מאחור עלולים לסבול ממרווח ראש צפוף יחסית בגלל קו הגג המשתפל.
• אחריות מלאה ככל הנראה פגה: ב-2025, רוב הסיכויים שהאחריות המלאה של 5 שנים כבר לא בתוקף. זה אומר שתיקונים (למעט אולי סוללה אם האחריות עליה בתוקף) יהיו על חשבונכם. לכן, בדיקה מקיפה לפני קנייה חשובה פי כמה.

XII. בהשוואה: מול הפריוס והנירו – מי ניצח ב-2018 (ומה קורה היום)?

כאשר יונדאי איוניק 2018 הושקה, היא נכנסה ישירות לזירה של מלכת ההיברידיות, טויוטה פריוס.
זמן קצר לאחר מכן הצטרפה גם קיה נירו, אחותה התאומה הטכנית של האיוניק (שתיהן התבססו על אותה פלטפורמה ומערכת הנעה).
איך האיוניק עמדה ב בהשוואה למתחרותיה העיקריות?

מול טויוטה פריוס: הפריוס הייתה ידועה ב צריכת דלק חסכונית אף יותר בנהיגה עירונית איטית (יתרון ה גיר הרציף eCVT). לעומת זאת, האיוניק הייתה חסכונית יותר בנסיעה בינעירונית ומהירה. האיוניק הציעה חווית נהיגה “רגילה” יותר בזכות ה גיר כפול המצמדים. הפריוס הייתה עתידנית יותר במראה החיצוני וגם הפנימי. האיוניק הייתה זולה יותר לרכישה ובעלת אבזור נדיב יותר ב מחיר זהה או נמוך יותר. בטיחות? שתיהן קיבלו 5 כוכבים. אמינות? שתיהן נחשבות אמינות, אם כי ה גיר של האיוניק היה נקודת תורפה פוטנציאלית לעומת ה-eCVT הפשוט יותר של הפריוס.

מול קיה נירו: ה בהשוואה כאן קרובה יותר. שתי המכוניות חלקו מערכת הנעה ו גיר כמעט זהים. ההבדלים היו בעיקר בעיצוב (הנירו הייתה גבוהה יותר, קרוסאובר קטן) וכיול המתלים (הנירו הרגישה קצת יותר רכה). הנירו הציעה מרווח ראש טוב יותר מאחור בזכות הגובה. האיוניק נהנתה מאווירודינמיקה טובה יותר ולכן צריכת דלק מעט טובה יותר בנסיעה מהירה. רמות האבזור היו דומות מאוד. המחירים היו קרובים. הבחירה ביניהן הייתה לרוב עניין של העדפה אישית בעיצוב וסוג המרכב.

כיום, בשנת 2025, ב בהשוואה בשוק המשומשות, כל שלושת הדגמים עדיין פופולריים. ה מחיר של האיוניק 2018 נחשב בדרך כלל לאטרקטיבי יותר מפריוס או נירו מאותה שנה. זה הופך אותה לאופציה כדאית למי שמחפש חיסכון מקסימלי על רכישת הרכב עצמו. זמינות חלפים ומוסכים טובה לכל הדגמים. חוות דעת גולשים על כל שלושת הדגמים מצביעות לרוב על שביעות רצון גבוהה מבחינת חיסכון בדלק.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות יונדאי איוניק 2018?

אז הגענו לשורה התחתונה.
יונדאי איוניק היברידית 2018 הייתה ועודנה רכב חשוב בשוק הרכב הישראלי.
היא סיפקה אלטרנטיבה היברידית נגישה.
היא שברה את הדומיננטיות המוחלטת של טויוטה בקטגוריה.
ההתרשמות הכוללת שלנו ממנה, גם כרכב משומש בשנת 2025, חיובית.
היא עושה בדיוק את מה שהיא נועדה לעשות.
לחסוך בדלק.
ובזול יחסית.

בהשוואה למתחרותיה המרכזיות מאותה תקופה (טויוטה פריוס וקיה נירו), האיוניק 2018 מתבלטת בזכות ה מחיר רכישה הנמוך יותר בשוק המשומשות והאבזור הנדיב. אמנם ה גיר שלה פחות “היברידי” בתחושה ויש לו פוטנציאל ל בעיות נדירות יותר לעומת ה-eCVT של טויוטה, אך עבור רוב הנהגים ההבדל הזה לא דרמטי. צריכת דלק שלה עדיין מרשימה ביותר גם היום.

האם כדאי לקנות יונדאי איוניק 2018 בשנת 2025?
התשובה היא כן, בהחלט, אבל עם כוכביות.
הרכב הזה מתאים במיוחד.
למי שמחפש לחסוך באופן משמעותי ב צריכת דלק.
למי שהתקציב שלו מוגבל יחסית בשוק המשומשות.
למי שצריך רכב אמין ופונקציונלי לנסיעות יומיומיות ארוכות.
ולמי שמוכן להסתפק בעיצוב שמרני ו חווית נהיגה נוחה ויעילה ולא ספורטיבית.

למי פחות?
למי שמחפש רכב ספורטיבי.
למי שצריך מרווח ראש מקסימלי במושב האחורי.
ולמי שחושש מ בעיות פוטנציאליות ב גיר או מעוניין ברכב עם אחריות יצרן מלאה עוד כמה שנים טובות (ואז כדאי אולי לשקול דגם חדש יותר).

המסקנה הסופית שלנו היא שיונדאי איוניק היברידית 2018 היא עסקה טובה בשוק המשומשות בשנת 2025.
היא מציעה שילוב מנצח של חיסכון עצום ב דלק, מחיר נגיש, ואבזור נדיב.
כמובן, כמו כל רכב משומש, חובה לבצע בדיקה מקיפה לפני הרכישה.
לוודא היסטוריית טיפולים.
ולבדוק את מצב הסוללה ההיברידית ואת תוקף האחריות עליה.
אם היא עומדת בבדיקות, היא יכולה להיות חברה נאמנה וחסכונית לעוד הרבה שנים.