סקירה מקצועית על יונדאי וניו – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
אנחנו כאן כדי לעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר לפני שאתם מחליטים על רכב חדש או משומש.
היום אנחנו צוללים לתוך עולם תת-הקומפקטים עם רכב שמבקש להציע חבילה אטרקטיבית ובסיסית, אבל האם הוא באמת מצליח לעמוד במשימה?
אנחנו מדברים על יונדאי וניו, Hyundai Venue, דגם שממוקם בתחתית היצע הקרוסאוברים של יונדאי העולמית והמקומית.
הוא מיועד למי שמחפש רכב קטן, עירוני בעיקרו, קל לתמרון, עם מראה מוגבה יחסית למשפחתית סדאן או האצ’בק, ובלי לקרוע את הכיס.
הוא מתחרה ישירות בדגמים פופולריים כמו קיה סטוניק (Kia Stonic), סיאט ארונה (Seat Arona), ואף דגמים כמו ניסאן ג’וק (Nissan Juke) בחלק מהגרסאות, תוך שהוא מנסה לבדל את עצמו בעיקר במחיר ובעלות אחזקה.
הוא נתפס בעיני רבים כבחירה שפויה ופרגמטית, אולי קצת פחות אופנתית מחלק מהמתחרים, אבל כזו שעושה את העבודה.
סקירה זו תפרט על כל ההיבטים החשובים של הווניו, החל מהעיצוב ועד לביצועים, בטיחות, עלויות, ונגיע למסקנה האם הוא אכן הבחירה הנכונה עבורכם, במיוחד כאן בישראל, נכון לאפריל 2025.
ניגע בכל הנקודות החשובות, נציג את היתרונות והחסרונות, ונקווה שתצאו עם תמונה מלאה וברורה לגבי הדגם הספציפי הזה.
בואו נתחיל!

עיצוב חיצוני: קופסה חביבה עם טוויסט

היונדאי וניו לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש בכל הקשור לעיצוב.
הוא מאמץ מראה קובייתי ומודרני, שמשדר פרקטיות ויציבות.
הפרופורציות שלו קומפקטיות למדי, מה שהופך אותו לנוח מאוד לנסיעה וחניה בעיר.
החזית מעוצבת בהתאם לשפת העיצוב העדכנית יותר של יונדאי (לפני הדורות האחרונים הקיצוניים), עם גריל קסקדה גדול יחסית, ויחידות תאורה מפוצלות – פנסי ה-DRL (תאורת יום) ממוקמים למעלה בצמוד לקצה מכסה המנוע, והפנסים הראשיים ממוקמים נמוך יותר בפגוש.
זה מראה שמקנה לו נוכחות מעט שונה, אולי פחות אגרסיבית ויותר “חמודה” או ידידותית.
הפנסים האחוריים עם החתימה המרובעת מודרנית, ודלת תא המטען ישרה יחסית, מה שמקל על ההטענה.

מהצד, הווניו נראה גבוה יחסית לגובהו הכללי הנמוך יחסית, עם קו גג ישר שתרם למרווח הראש בפנים.
בתי הגלגלים מודגשים עם חיפויי פלסטיק שחורים, שמזכירים את היותו קרוסאובר, גם אם מדובר בכזה שנועד בעיקר לאספלט.
חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל לרוב הם בקוטר 15 או 16 אינץ’, בהתאם לרמת הגימור, עם עיצובים סטנדרטיים התואמים את האופי הפרגמטי של הרכב.
הוא לא הרכב שיגרום לאנשים להסתובב אחריו ברחוב בהערצה, אבל הוא גם לא מכוער בשום צורה.
יש לו מראה נעים לעין, לא יומרני, כזה שמשתלב היטב בנוף העירוני הישראלי מבלי לבלוט מדי.
הוא משדר תחושת מוצקות וקופקטיות, ומידותיו הפיזיות הקטנות יחסית למתחרים כמו קיה סטוניק או סיאט ארונה הופכות אותו לקל יותר להתמודדות עם רחובות צפופים ומקומות חניה מאתגרים, נקודה משמעותית עבור קהל היעד העירוני.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פרקטיות מעל הכל

כשנכנסים ליונדאי וניו, האווירה הכללית היא של פשטות ופרקטיות.
אל תצפו לפנים מהודר או עמוס באלמנטים עיצוביים גרנדיוזיים.
הקונספט ברור – הכל צריך להיות קל לתפעול, נגיש ועמיד.
איכות החומרים המורגשת ברחבי תא הנוסעים היא בינונית, טיפוסית לקטגוריית הרכבים העממיים.
רוב הדשבורד והדיפונים בדלתות עשויים מפלסטיק קשיח.
עם זאת, יונדאי הצליחה ליצור הרכבה טובה למדי, כך שאין תחושה של חלקים רופפים או גימורים זולים במיוחד.
ישנם אלמנטים בודדים, כמו מסגרת מערכת המולטימדיה או פתחי המיזוג, שמנסים להוסיף נגיעה עיצובית קלה, אך בבסיסו זהו פנים שמתוכנן לתפקוד יומיומי יעיל.

הנדסת האנוש בווניו היא נקודת זכות משמעותית.
בניגוד למגמה הרווחת לעבור למסכי מגע כמעט בלעדיים, יונדאי השאירה כפתורים פיזיים וברזים עבור מערכות מרכזיות כמו בקרת האקלים ועוצמת השמע.
זה הופך את התפעול לפשוט ואינטואיטיבי גם במהלך נהיגה, ומפחית את הצורך להסיט מבט מהכביש.
מיקום הפקדים הכללי טוב, והכל בהישג יד.
הראות החוצה טובה יחסית, הודות לעמדת נהיגה מוגבהת יחסית וחלונות גדולים, בעיקר קדימה ולצדדים.
השדות המתים מינימליים יחסית, מה שתורם לתחושת הביטחון בתמרוני חניה או בעת מעבר נתיב.

נוחות המושבים בווניו סבירה לקטגוריה.
המושבים הקדמיים מספקים תמיכה בסיסית לגב התחתון, והם נוחים יחסית לנסיעות קצרות ובינוניות בעיר.
בנסיעות ארוכות יותר, ייתכן שתורגש עייפות קלה.
תמיכת הצד אינה משמעותית, אך זה מתאים לאופי הנהיגה של הרכב.
שורת המושבים האחורית מציעה מרווח ראש נדיב למדי, הודות לקו הגג הישר, אך מרווח הרגליים צנוע.
שני מבוגרים בגודל ממוצע יוכלו לשבת מאחור בנוחות סבירה לנסיעות קצרות, אך שלושה יהיה צפוף מאוד.
ילדים כמובן ירגישו נוח יותר.
הכניסה והיציאה מהרכב קלה יחסית בזכות הגובה המוגבה.

תא המטען בווניו מציע נפח סביר בהחלט לקטגוריה.
הצורה שלו רבועה יחסית, מה שהופך אותו לשימושי מאוד להטענת מזוודות או שקיות קניות.
סף ההטענה אינו גבוה במיוחד, מה שמקל על הכנסת והוצאת חפצים כבדים.
ישנן נקודות עיגון בסיסיות, ולרוב גם תא אחסון נסתר מתחת לרצפת תא המטען (אם אין גלגל חלופי בגודל מלא שם).
הנפח המעשי בהחלט מספק למשפחה קטנה או זוג שיוצא לקניות או לסוף שבוע.
למרות שאין כאן פתרונות אחסון גאוניים או מתקפלים, הפשטות דווקא עובדת לטובתו מבחינת שימושיות יומיומית.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: בסיס איתן עם דגש על השימושי

היונדאי וניו, בהתאם למיצובו, לא מגיע עם רשימת אבזור אינסופית או טכנולוגיות פורצות דרך, אך הוא בהחלט מציע חבילה מכובדת למדי ביחס למחיר.
מערכת המולטימדיה המרכזית, שגודלה לרוב נע סביב 8 אינץ’ ברמות הגימור המשווקות בישראל, היא נקודת האור הטכנולוגית המרכזית.
התצוגה ברורה וצבעונית, וקצב התגובה למגע מהיר למדי.
מבנה התפריטים לוגי וקל להתמצאות, ומבוסס על מערכת ההפעלה המוכרת של יונדאי-קיה.
היא אמנם לא העוזר הקולי המשוכלל ביותר, אבל התפעול הבסיסי קל.

נקודה חשובה במערכת המולטימדיה היא תמיכתה בקישוריות סמארטפונים מלאה, הכוללת Apple CarPlay ו-Android Auto.
לרוב, הקישוריות היא חוטית באמצעות כבל USB, אם כי בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר (אם משווקות בישראל) ייתכן שתמצאו תמיכה אלחוטית.
זה מאפשר לכם להשתמש באפליקציות הניווט (Waze, Google Maps), המוזיקה (Spotify, Apple Music) ואחרות ישירות מהמסך המרכזי, מה שמשפר משמעותית את חווית המשתמש והשימושיות היומיומית.
מעבר למסך המרכזי, לוח המחוונים מציע לרוב שילוב של שעונים אנלוגיים קלאסיים וצג דיגיטלי קטן במרכז, המציג נתוני נסיעה בסיסיים, התראות ממערכות הבטיחות וכדומה.
ברמות גימור גבוהות יותר (אם קיימות), ייתכן לוח מחוונים דיגיטלי מלא יותר, אך לרוב בישראל נראה את הגרסה הפשוטה יותר.

בכל הקשור לאבזור נוחות נוסף, הווניו מגיע עם הפריטים הבסיסיים והנדרשים לקטגוריה.
ברמות הגימור הנפוצות בישראל (כמו Insight או Premium), תמצאו בקרת אקלים (לעיתים ידנית, לעיתים מפוצלת), חיישני חניה אחוריים, מצלמת רוורס, כניסות USB לטעינה וחיבוריות, ושליטה מההגה על מערכת השמע והטלפון.
פיצ’רים יוקרתיים יותר כמו חימום/אוורור מושבים, גג פנורמי או תצוגה עילית (HUD) לרוב אינם מוצעים בדגם זה בישראל, בהתאם למיצובו כרכב בסיסי ונגיש.
הוא מספק את מה שצריך לנהיגה יומיומית נוחה, מבלי להכביד על המחיר עם אבזור מיותר לקהל היעד.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מתאים לעיר, פחות לאתגרים

בשוק הישראלי, יונדאי וניו משווקת לרוב עם יחידת הנעה אחת עיקרית: מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 1.6 ליטר.
מנוע זה מוכר מדגמים קודמים של יונדאי וקיה, והוא נחשב לאמין ויעיל.
הוא מפיק הספק של כ-123 כוחות סוס ומומנט של כ-15.6 קג”מ.
אלו נתונים סבירים בהחלט לרכב בגודל ובמשקל של הווניו, במיוחד בתוך העיר.
המנוע משודך לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (גיר רגיל) בעלת 6 הילוכים, או לעיתים לתיבת הילוכים רציפה (CVT), תלוי שנתון ורמת גימור ספציפית בישראל.

הביצועים על הנייר סבירים: תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת לרוב סביב 11-12 שניות, נתון שאינו מסעיר במיוחד אך בהחלט מספק לצרכים יומיומיים.
בתוך העיר, המנוע והגיר פועלים בהרמוניה טובה.
התגובה הראשונית זריזה יחסית, והרכב משתלב בקלות בתנועה עירונית צפופה.
יציאה מרמזורים והשתלבות בנתיבים מתבצעות ללא דרמות מיותרות.
המומנט זמין בטווח סל”ד רחב יחסית למנוע אטמוספרי, מה שתורם לתחושת הזריזות בעיר.

התמונה משתנה מעט מחוץ לעיר, ובמיוחד בעליות ארוכות או בעקיפות הדורשות תאוצות ביניים חזקות.
המנוע עשוי להרגיש מעט מאומץ, ולעיתים תדרשו להשתמש בקיקדאון חזק (לחיצה מלאה על דוושת התאוצה) כדי לקבל את התאוצה הדרושה.
תיבת ההילוכים האוטומטית הפלנטרית טובה יותר מבחינת תחושת ביצועים ורעש בהשוואה לתיבת הגיר הרציפה במצבים כאלה, שבה המנוע עלול לטפס לסל”ד גבוה ומרעיש.
זה לא רכב שנועד לנהיגה ספורטיבית או לגמיעת מרחקים ארוכים במהירויות גבוהות תחת עומס, אבל הוא בהחלט מסוגל לכך, אם כי פחות בנחת מאשר רכבים עם מנועי טורבו או נפחים גדולים יותר.

אשר לצריכת דלק, נתוני היצרן הרשמיים (WLTP) עומדים לרוב על סביב 6.5-7 ליטר ל-100 ק”מ (כ-14.3-15.4 ק”מ לליטר) בנסיעה משולבת.
במציאות הישראלית, עם נהיגה עירונית צפופה יותר ושימוש תכוף במזגן, צריכת הדלק הריאלית נוטה להיות פחות מרשימה.
ניתן לצפות לצריכה ממוצעת של סביב 8-9 ליטר ל-100 ק”מ (כ-11-12.5 ק”מ לליטר), ואף יותר מכך בנהיגה עירונית אגרסיבית במיוחד.
זה לא הרכב החסכוני ביותר בקטגוריה, ובטח לא בהשוואה לרכבים היברידיים או חשמליים לחלוטין.
למרות שמונח הצריכת דלק נפוץ בחיפוש גם בהקשר לרכב חשמלי (שאז מדברים על צריכת אנרגיה בקוט”ש ל-100 ק”מ), הווניו הוא רכב בנזין קלאסי, וההשוואה לצריכת אנרגיה ברכב חשמלי אינה רלוונטית ישירות אליו, למעט ההבדל המשמעותי בעלויות התדלוק/טעינה.
עלויות הדלק בישראל הופכות כל ליטר חשוב, והווניו נמצא איפשהו באמצע מבחינת חיסכון.

טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי לדגם בישראל

סעיף זה, העוסק בטעינה, רלוונטי בדרך כלל לרכבים היברידיים פלאג-אין (PHEV) או לרכבים חשמליים לחלוטין (BEV).
היונדאי וניו המשווקת בישראל, וכמעט בכל השווקים העיקריים, מונעת על ידי מנוע בנזין קונבנציונלי בלבד.
אין לו גרסאות היברידיות, פלאג-אין או חשמליות נכון לאפריל 2025.

לכן, אין לוניו כל יכולת טעינה, לא בבית (AC) ולא בעמדות מהירות (DC).
הוא מתודלק בבנזין בלבד בתחנות דלק רגילות.
עובדה זו מציבה אותו בעמדת נחיתות מסוימת בהשוואה לחלק מהמתחרים בקטגוריית תת-הקומפקטים או בקטגוריות סמוכות, אשר החלו להציע גרסאות היברידיות או אף חשמליות, המציעות יתרונות של חיסכון משמעותי בצריכת דלק/אנרגיה, עלויות אחזקה נמוכות יותר (בהיבטים מסוימים) ופטורים או הקלות במיסוי רכב ירוק בישראל.
רוכשי הווניו צריכים להיות מודעים לכך שהם בוחרים בטכנולוגיית הנעה מוכרת ואמינה, אך כזו שאינה מנצלת את יתרונות החשמול ההולכים וגוברים בשוק הרכב הישראלי ובעולם.
למי שמעוניין ברכב עם יכולת טעינה או נסיעה חשמלית חלקית/מלאה, הווניו אינו מציע פתרון כזה.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות בעיר, שגרתי מחוץ לה

חווית הנהיגה ביונדאי וניו ממוקדת בראש ובראשונה בנוחות וקלות שימוש.
הכיול של המתלים נוטה לצד הרך יותר, מה שהופך את הנסיעה בתוך העיר, על פני שברים ופסי האטה, לנוחה למדי.
הרכב סופג את רוב השיבושים הקטנים בצורה טובה, ומפחית זעזועים המגיעים לתא הנוסעים.
על כבישים משובשים במיוחד או בפני מהמורות גדולות, המתלים עשויים להרגיש מעט פחות מרוסנים, אך בסך הכל, נוחות הנסיעה בתוואי עירוני או בינעירוני סלול היטב טובה ביחס לגודל הרכב ומיצובו.

רמת בידוד הרעשים בווניו סבירה אך לא מצטיינת.
במהירויות נמוכות בתוך העיר, התא שקט למדי.
עם עליית המהירות, רעשי רוח ובעיקר רעשי כביש החודרים מהגלגלים הופכים מורגשים יותר.
רעש המנוע נוכח תחת תאוצה חזקה, במיוחד בנסיעות מהירות או בעליות, שם הוא נאלץ לעבוד קשה יותר.
הגיר האוטומטי הסטנדרטי בעל 6 ההילוכים לרוב שקט יותר בנהיגה רגועה מאשר תיבת ה-CVT (אם קיימת בגרסה מסוימת), אך בשני המקרים, תחת מאמץ, המנוע הופך להיות מרעיש.
זהו אינו רכב שקט במיוחד לנסיעות ארוכות בכביש 6 במהירויות גבוהות, אך לשימוש יומיומי קצר ובינוני, הבידוד מספק.

בכל הקשור להתנהגות דינמית, הווניו אינו שד כביש וגם לא מנסה להיות כזה.
ההיגוי קל מאוד וחסר משוב, מה שמקל מאוד על תמרון בעיר ובחניה.
במהירויות גבוהות יותר הוא עדיין קל יחסית, ודורש תיקונים קלים כדי לשמור על יציבות כיוונית מלאה, אם כי הוא לא מרגיש חוסר ביטחון ממשי.
אחיזת הכביש סבירה לנהיגה רגילה, וזוויות הגלגול בפניות מתונות וצפויות.
הרכב נוטה להיות ניטרלי יחסית בפניות, עם נטייה קלה לתת-היגוי בגבול המעטפה, כפי שניתן לצפות מרכב מסוג זה.
הבלמים עושים את עבודתם נאמנה, והעצירה ליניארית וצפויה.
מכיוון שזה רכב בנזין קונבנציונלי, אין כאן מערכת רגנרציה משמעותית כמו ברכב מחושמל המשפיעה על תחושת הבלימה, למעט בלימת מנוע רגילה.
קלות התמרון בעיר היא אחת מנקודות החוזק העיקריות שלו, והוא נכנס בקלות למקומות חניה צרים בזכות גודלו ורדיוס הסיבוב הקטן יחסית.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: חבילה מכובדת, ציון גבוה

נושא הבטיחות מקבל חשיבות הולכת וגוברת אצל רוכשי רכב בישראל, ויונדאי וניו בהחלט לא מזלזל בו.
הרכב זכה לציון גבוה במבחני בטיחות רשמיים כמו Euro NCAP, שם קיבל לרוב 4 כוכבים (בדקו שנת דגם ספציפית בישראל, ייתכנו הבדלים בין שווקים ושנים).
התוצאות במבדקי בטיחות הראו הגנה טובה על נוסעים מבוגרים וילדים במקרה של תאונה, והגנה סבירה על הולכי רגל ורוכבי אופניים.
המבנה המחוזק של השלדה והשימוש בפלדה בעלת חוזק גבוה תורמים לרמת הבטיחות הפסיבית של הרכב.

מעבר לבטיחות הפסיבית, הווניו מגיע עם חבילה מכובדת למדי של מערכות עזר אקטיביות לנהג (ADAS), גם ברמת גימור הבסיסית יחסית המשווקת בישראל.
כסטנדרט או כאופציה ברמות גימור שונות, תמצאו מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית (AEB) עם זיהוי הולכי רגל, מערכת סיוע לשמירה על נתיב (LKA) עם תיקון היגוי אקטיבי, מערכת התראת עייפות נהג, וניתן למצוא גם בקרת שיוט אדפטיבית (לעיתים לא קיימת בגרסאות הבסיס בישראל).
מערכות אלו פועלות לרוב בצורה חלקה למדי ולא אגרסיבית מדי, תורמות לתחושת הביטחון בנהיגה, וקלות יחסית לתפעול וכיבוי (אם כי מומלץ להשאירן פעילות כמובן).
חבילת הבטיחות האקטיבית בווניו היא בהחלט יתרון משמעותי בהשוואה לחלק מהמתחרים בקטגוריית המחיר שלו, ומציבה אותו בשורה אחת עם רכבים יקרים יותר בהיבט זה.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה הכניסה לעולם הקרוסאוברים הקטנים

אחת מנקודות החוזק העיקריות של יונדאי וניו בשוק הישראלי היא המחיר שלו.
הוא ממוקם לרוב בתחתית טווח המחיר בקטגוריית תת-הקרוסאוברים, מה שהופך אותו לאחת האפשרויות הנגישות ביותר למי שמחפש רכב חדש מוגבה יחסית.
המחירון הרשמי נכון לאפריל 2025 עשוי להשתנות מעת לעת בהתאם למבצעים ומצב השוק, אך טווח המחיר לרוב מתחיל בסביבות 100-110 אלף ש”ח ומגיע עד סביבות 115-120 אלף ש”ח לרמת גימור הגבוהה יותר, אם קיימת.
כמה עולה בפועל יכול להיות מעט שונה, כמובן, בהתאם למשא ומתן ואפשרויות מימון.

הרמת גימור העיקרית המשווקת בישראל היא לרוב רמת הגימור הבסיסית או הבינונית, כמו “Insight” או “Premium”.
ההבדלים המרכזיים ביניהן יתבטאו לרוב באבזור נוחות (למשל, בקרת אקלים מפוצלת, חישוקי גלגלים קלים בגודל גדול יותר) ובחלק ממערכות ה-ADAS (למשל, בקרת שיוט אדפטיבית, אם קיימת).
חשוב לבדוק את רשימת האבזור המלאה של כל רמת גימור לפני הרכישה כדי לוודא שהיא עונה על הצרכים שלכם.

בכל הנוגע לאחריות, יונדאי מציעה לרוב בישראל אחריות יצרן מלאה לתקופה נדיבה, בדרך כלל 5 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
זוהי נקודת זכות משמעותית המעניקה שקט נפשי.
עלויות התחזוקה השוטפת של הווניו צפויות להיות סבירות, הודות לשימוש במנוע וגיר מוכרים ואמינים, וזמינות חלקים טובה.
שווי השימוש (ירידת הערך) של הווניו צפוי להיות סביר, בדומה למרבית דגמי יונדאי הפופולריים בישראל.
ידוע על תקלות או בעיות נפוצות? באופן כללי, יונדאי וניו נחשב לרכב אמין יחסית, ללא בעיות כרוניות מוכרות ורחבות היקף.
כמו בכל רכב, ייתכנו תקלות נקודתיות, אך האחריות המורחבת אמורה לתת מענה לרובם המכריע.

יתרונות: מה הופך את הווניו לאטרקטיבי

• מחיר נגיש: הווניו הוא אחד הקרוסאוברים החדשים הזולים ביותר בשוק הישראלי, מה שהופך אותו לאופציה אטרקטיבית למי שמחפש כניסה לקטגוריה בתקציב מוגבל.
• קלות תמרון ונהיגה עירונית: גודלו הקומפקטי, ההיגוי הקל ורדיוס הסיבוב הקטן הופכים אותו למושלם לנהיגה וחניה ברחובות צפופים.
• חבילת בטיחות אקטיבית: למרות מחירו, הווניו מצויד במבדקי בטיחות מתקדמים ובמערכות ADAS רבות יחסית כבר מרמת גימור בסיסית, כולל בלימת חירום ובקרת נתיב.
• אחריות מורחבת: 5 שנות אחריות יצרן מעניקות שקט נפשי משמעותי ומעידות על האמון של היצרן במוצר.
• הנדסת אנוש ופשטות: תא הנוסעים פרקטי, קל לתפעול עם כפתורים פיזיים למערכות חשובות, ואינו מסבך את הנהג עם פקדים מיותרים.
• מרווח ראש: הודות לצורתו הקובייתית וקו הגג הישר, מרווח הראש בכל המושבים נדיב יחסית לגודלו הכללי.

חסרונות: הפשרות שכדאי להכיר

• ביצועים מחוץ לעיר: מנוע ה-1.6 ליטר מספק ביצועים מספקים בעיר, אך עלול להרגיש מאומץ ורועש בתאוצות ביניים בכביש המהיר או בעליות.
• איכות חומרים פנים: רוב תא הנוסעים עשוי מפלסטיק קשיח, הולם את קטגוריית המחיר אך פחות נעים למגע בהשוואה למתחרים יקרים יותר או לדורות חדשים יותר.
• מרווח רגליים במושב האחורי: למרות מרווח ראש טוב, מרווח הרגליים מאחור צנוע ופחות מתאים למבוגרים לנסיעות ארוכות.
• צריכת דלק ריאלית: צריכת הדלק בפועל, במיוחד בנהיגה עירונית, יכולה להיות גבוהה יחסית לרכב קטן, ופחות טובה ממתחרים היברידיים.
• חוסר באפשרויות הנעה מחושמלות: לוניו אין גרסאות היברידיות, פלאג-אין או חשמליות, בניגוד למתחרים מסוימים, מה שמגביל את יכולות החיסכון ואינו מנצל את הטבות המס על רכבים ירוקים.

יונדאי וניו בהשוואה למתחרים: עמדת נחיתות מול יתרון מחיר?

היונדאי וניו מתמודד ראש בראש מול שורה של מתחרים חזקים בקטגוריית תת-הקרוסאוברים בישראל.
העיקריים שבהם הם קיה סטוניק וסיאט ארונה.
הסטוניק, שהוא אחיו לפלטפורמה, חולק עם הווניו רכיבים רבים, כולל יחידות הנעה, אך לרוב מציע עיצוב חיצוני ופנימי קצת יותר צעיר ודינמי, ואולי גם מעט יותר אבזור או רמות גימור שונות במעט.
הארונה, לעומת זאת, מציע לרוב מנועי טורבו קטנים (1.0 או 1.5 ליטר טורבו בנזין) שמספקים ביצועים טובים יותר וצריכת דלק טובה יותר בפועל, לצד התנהגות כביש מהנה ומאובדקת יותר האופיינית לסיאט.

בהשוואה זו, הוניו מתמקם לרוב כנקודת הכניסה הנגישה ביותר.
המחיר שלו נמוך יותר מזה של רוב הגרסאות המקבילות של הסטוניק או הארונה.
הוא מציע חבילת בטיחות אקטיבית טובה מאוד למחיר, לפעמים עדיפה על מתחרים בסיסיים יותר.
עם זאת, הוא מפסיד לרוב המתחרים בהיבטים של ביצועים (מנועי טורבו), איכות חומרים פנימית (פלסטיקה קשיחה), ואין לו את האפשרויות ההיברידיות שהופכות נפוצות יותר בקטגוריה (כמו בטויוטה יאריס קרוס בגרסאות היברידיות).
גם בהיבט של חוות דעת גולשים ו”קוליות”, הווניו נתפס לרוב כשמרני ופרגמטי יותר מהמתחרים הצעירים יותר.
הוא הבחירה למי ששם את המחיר, האמינות (מוניטין של יונדאי-קיה) והבטיחות הבסיסית בראש סדר העדיפויות, ופחות מתעניין בביצועים ספורטיביים, עיצוב נועז או טכנולוגיות הנעה מתקדמות.

סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי וניו?

אז עכשיו מגיעים לרגע האמת – האם כדאי לקנות את יונדאי וניו?
התשובה, כמו תמיד, תלויה בצרכים ובתקציב שלכם.
הווניו הוא רכב עירוני מובהק.
הוא מצטיין בקלות התמרון, נוחות הנסיעה בתוך העיר, וקלות השימוש הכללית.
הוא מציע חבילת בטיחות אקטיבית מרשימה למחיר, ונהנה ממוניטין האמינות של יונדאי ומאחריות יצרן נדיבה שתורמת לשקט הנפשי ולצמצום תקלות ובעיות בלתי צפויות.
המחירון שלו נמוך יחסית, מה שהופך אותו לנגיש עבור קהל רחב שמחפש קרוסאובר קטן חדש.

עם זאת, חשוב לזכור את הפשרות.
הביצועים מחוץ לעיר אינם מזהירים, צריכת הדלק בפועל אינה מהטובות בקטגוריה (במיוחד לעומת היברידיים), ומרווח הרגליים מאחור צנוע.
איכות החומרים בפנים בסיסית למדי.
בהשוואה למתחרים כמו סיאט ארונה, הוא פחות מהנה לנהיגה ויש לו מנוע פחות נמרץ.
בהשוואה לדגמים היברידיים כמו יאריס קרוס, הוא פחות חסכוני.
למי הווניו מתאים במיוחד? לנהגים בודדים או זוגות צעירים/מבוגרים המתגוררים ונוסעים בעיקר בתוך העיר, שמעריכים קלות חניה ותמרון, בטיחות אקטיבית במחיר נגיש, ומוניטין אמינות.
למי פחות? למי שמרבה לנסוע מחוץ לעיר בכבישים מהירים, זקוק למרווח נדיב מאחור, מחפש ביצועים זריזים או חווית נהיגה ספורטיבית, או מעוניין בטכנולוגיות הנעה חסכוניות ומחושמלות.
בסופו של דבר, הוניו הוא רכב הגיוני, שפווי ופונקציונלי שמספק תמורה טובה למחיר, במיוחד כרכב עירוני.
הוא לא ירגש אתכם, אבל הוא כנראה גם לא יאכזב אתכם בהיבטים החשובים לו (בטיחות, אמינות, קלות שימוש).
לפני הקנייה, תמיד כדאי לערוך נסיעת מבחן ולקרוא חוות דעת גולשים נוספות כדי לקבל את התמונה המלאה.