סקירה מקצועית על מיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל.
היום אנחנו צוללים לעומק של אחד הרכבים המשפחתיים הפופולריים והמסקרנים בשוק הישראלי: מיצובישי אאוטלנדר.
אבל לא סתם אאוטלנדר.
אנחנו מדברים על הגרסה המבוקשת במיוחד, זו שמציעה שבעה מקומות ישיבה.
רכב שמתיימר לתת מענה למשפחות גדולות או פשוט למי שצריך גמישות מרבית בהסעת נוסעים.
המיצובישי אאוטלנדר (Mitsubishi Outlander) בגרסת 7 מושבים, הוא שחקן ותיק בזירת רכבי הפנאי הגדולים (SUV) בישראל.
הוא מתמודד בקטגוריה תחרותית מאוד, לצד שמות מוכרים כמו ניסאן אקס-טרייל (Nissan X-Trail) ושקודה קודיאק (Skoda Kodiaq), ואף נגיעה ברכבים גדולים יותר כמו קיה סורנטו (Kia Sorento) בגרסאות מסוימות.
הוא ממוצב בדרך כלל כאופציה נגישה יותר מבחינת מחיר בהשוואה לחלק ממתחריו הישירים, תוך שמירה על הבטחה לפרקטיות ורבגוניות.
הדור הנוכחי של האאוטלנדר, שהושק לפני מספר שנים ועבר עדכונים שונים, ממשיך את המורשת של הדגם כבחירה הגיונית למשפחה הממוצעת בישראל.
המטרה שלנו בסקירה המקיפה הזו היא לספק לכם, קוראי PRK, את כל המידע שאתם צריכים כדי להבין האם המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות מתאים לכם.
אנחנו נצלול לכל פרט.
מהעיצוב שלו, דרך תא הנוסעים והטכנולוגיה, הביצועים וצריכת הדלק, וכמובן – הבטיחות והמחיר.
נדון ביתרונות ובחסרונות המנומקים שלו.
נשווה אותו למתחרים.
ובסוף, ניתן פסק דין ברור שיעזור לכם להחליט האם כדאי לקנות אותו.
בואו נצא לדרך.

I. מבוא

הכירו את מיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות

מיצובישי אאוטלנדר, ובשמו המלא Mitsubishi Outlander 7-seater, הוא כלי רכב שמשחק תפקיד חשוב מאוד בהיצע של מיצובישי העולמית ובישראל בפרט.
הוא מייצג את היצרן היפני בפלח השוק הלוהט של רכבי ה-SUV המשפחתיים עם שלוש שורות מושבים.
זו קטגוריה שזוכה לביקוש אדיר אצל משפחות בישראל, בין אם בשל הצורך להסיע יותר מחמישה נוסעים באופן קבוע, או פשוט בשביל הגמישות הנוספת שהיא מציעה להסעות חד פעמיות, טיולים עם חברים או משפחה מורחבת.
האאוטלנדר ממוקם לרוב בחלק הנגיש יותר של הקטגוריה מבחינת עלות, מתוך שאיפה להציע תמורה טובה למחיר עבור משפחות ישראליות.
במשך שנים הוא היה אחד הדגמים הנמכרים ביותר בסגמנט זה.

מיצוב ותחרות בשוק הישראלי

בשוק הרכב הישראלי, המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות מתמודד ראש בראש מול יריבים חזקים ומוכרים.
בין המתחרים העיקריים שלו ניתן למנות את ניסאן אקס-טרייל, שמציע גם הוא גרסת 7 מקומות, ואת שקודה קודיאק, שנחשב לאחד מהשחקנים הבולטים והמוערכים בסגמנט הודות לשילוב של פרקטיות, איכות נסיעה וטכנולוגיה.
גם דגמים נוספים כמו קיה סורנטו או יונדאי סנטה פה, אם כי אולי מעט גדולים ויקרים יותר בחלק מהגרסאות, מהווים אלטרנטיבה עבור מי שמחפש רכב 7 מקומות.
האאוטלנדר מנסה למצוא את מקומו בהשוואה למתחרים אלו באמצעות שילוב של מחיר תחרותי, מוניטין אמינות של המותג מיצובישי ודגש על פרקטיות יומיומית.

קהל יעד וסקירת נושאים

קהל היעד המובהק של המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות הוא משפחות.
אלו יכולות להיות משפחות עם שלושה ילדים ויותר הזקוקות לשני מושבים נוספים באופן קבוע, או משפחות עם ילדים קטנים המשתמשות באופן תדיר בכיסאות בטיחות ואיזופיקס וזקוקות למרווח גדול יותר בשורה השנייה, עם אופציה למושבים נוספים לאירועים מיוחדים או הסעות משותפות.
הוא גם פונה לקהל שמחפש רכב פנאי עם תנוחת ישיבה גבוהה, שדה ראייה טוב ושטח הטענה גדול, גם אם השימוש במושבים הנוספים הוא נדיר.
בסקירה זו, נפרט בהרחבה על כל ההיבטים החשובים של האאוטלנדר 7 מקומות: נתחיל בעיצובו החיצוני והפנימי, נעבור לאיכות החומרים והמרווח בתא הנוסעים, נצלול לטכנולוגיה ולאבזור המוצעים בו.
נבחן את הביצועים של יחידות ההנעה הרלוונטיות לשוק הישראלי ואת נתוני צריכת הדלק או צריכת האנרגיה.
נדון בחווית הנהיגה והתנהגות הכביש שלו, בבטיחות ומערכות העזר לנהג, ולבסוף – בהיבט הכלכלי: כמה עולה, רמות הגימור המקומיות, אחריות, וננתח את היתרונות והחסרונות המרכזיים.

II. עיצוב חיצוני

רושם ראשוני ופילוסופיה עיצובית

מיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות בדורו הנוכחי עבר מהפך עיצובי משמעותי בהשוואה לקודמיו.
אם בעבר הוא נתפס כשמרני ואפילו קצת אנונימי, הדור הזה אימץ את שפת העיצוב העדכנית של מיצובישי, המכונה “Dynamic Shield”.
הפילוסופיה הזו שואפת לשדר נוכחות מודגשת, אגרסיביות מסוימת וקווים דינמיים.
התוצאה היא רכב עם חזית קדמית בולטת מאוד, שקשה לפספס.
הרושם הכללי הוא של רכב פנאי מודרני, עם נוכחות כביש טובה.
הוא לא בהכרח פורץ גבולות או מציג עיצוב מהפכני, אבל הוא בהחלט נאה ומיישר קו עם הטרנדים העכשוויים.

אלמנטים עיצוביים מרכזיים

החזית הקדמית היא ללא ספק החלק הדומיננטי ביותר בעיצוב האאוטלנדר.
הגריל הגדול, שעוטה ציפוי כרום עבה בצורת האות X, מהווה את מרכז הבמה.
הפנסים הקדמיים מחולקים לרוב לשני מפלסים: החלק העליון, הצר והמואר, המשמש כתאורת יום ופנסי איתות, והחלק התחתון והגדול יותר, הכולל את יחידות התאורה הראשיות.
ההפרדה הזו יוצרת מראה ייחודי וקל לזיהוי.
מבט מהצד מגלה צללית של רכב פנאי טיפוסי, עם קו מותניים שעולה מעט לכיוון האחורי וקו גג שנשאר כמעט ישר יחסית, תרומה חיובית למרווח הראש בפנים.
בתי הגלגלים מודגשים יחסית, מה שמשדר חוזק ויכולת פנאי.

עיצוב החלק האחורי פחות דרמטי מהחזית, אך עדיין נאה ומודרני.
הפנסים האחוריים ארוכים וצרים, וחלקם עובר גם אל דלת תא המטען.
לרוב ניתן למצוא גימור כרום אופקי המחבר בין הפנסים ומדגיש את רוחב הרכב.
הפגוש האחורי מעוצב באופן שמדגיש את גובהו של הרכב.
חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל משתנים בהתאם לרמת הגימור, אך לרוב הם בגודל 18 או 20 אינץ’ (בדגמים גבוהים), ומעוצבים בסגנון ספורטיבי או אלגנטי יותר בהתאם לאופי הגרסה.
החישוקים הגדולים יותר בהחלט תורמים למראה המרשים והפרופורציונלי של הרכב.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

אווירה כללית וקונספט עיצובי

כניסה לתא הנוסעים של המיצובישי אאוטלנדר חושפת שיפור משמעותי בהשוואה לדורות קודמים.
האווירה הכללית היא מודרנית ונעימה יותר, עם קונספט עיצובי שפחות מתמקד במינימליזם ויותר בדגש על נוחות שימוש ופונקציונליות.
לוח המחוונים מעוצב בצורה ישרה יחסית ואלגנטית, עם מסך מולטימדיה במרכזו, שבולט מעט מעל הדשבורד.
פתחי המיזוג מעוצבים בפשטות אך ביעילות.
הקונסולה המרכזית בין המושבים הקדמיים מכילה את בורר ההילוכים (גיר), פקדים שונים לבלם היד החשמלי, מצבי נהיגה ופתרונות אחסון.
השאיפה היא ליצור סביבה ידידותית לנהג ולנוסעים, גם אם היא לא מתיימרת להיות יוקרתית מדי.

איכות חומרים והרכבה

אחד ההיבטים בהם האאוטלנדר עשה קפיצת מדרגה הוא איכות החומרים המורגשת.
בחלקים העליונים של הדשבורד ובדלתות הקדמיות תמצאו לרוב חומרים רכים ונעימים למגע.
בחלקים התחתונים, כמו גם בחלקים מסוימים בדלתות האחוריות ובשורה השלישית, עדיין נעשה שימוש בפלסטיק קשיח יותר, אך הוא מרגיש עמיד ואיכות ההרכבה הכללית טובה.
אין צקצוקים או קרקושים מוגזמים גם בנסיעה על כבישים פחות סלולים.
הריפודים, בין אם מבד או עור (בהתאם לרמת הגימור), נעימים למגע ונראים עמידים.
ההרגשה הכללית היא של איכות סבירה בהחלט בהתאם לקטגוריה ולמחיר.

הנדסת אנוש ונוחות מושבים

מבחינת הנדסת אנוש, האאוטלנדר עושה עבודה טובה ברובה.
מרבית הפקדים ממוקמים בצורה אינטואיטיבית וקלה לתפעול.
בקרת האקלים נשלטת לרוב באמצעות פקדים פיזיים נפרדים, וזה יתרון מבחינת בטיחות ונוחות שימוש בנהיגה.
מסך המולטימדיה (עליו נרחיב בהמשך) ממוקם גבוה וקריא, אך חלק מהפקדים הווירטואליים בו יכולים להיות קטנים מדי.
שדה הראייה החוצה טוב יחסית מקדימה ומהצדדים, אך הראות לאחור מוגבלת מעט בשל גודל הרכב והמבנה.
מצלמות היקפיות (בהתאם לרמת גימור) בהחלט עוזרות בתמרוני חניה.
מושבי הנהג והנוסע הקדמי נוחים ותומכים באופן סביר לנסיעות ארוכות.

מושבי השורה השנייה מציעים נוחות טובה ומרווח מספק לשני נוסעים מבוגרים, ואף לשלושה בנסיעות קצרות יותר.
חשוב לציין שמושבי השורה השנייה ניתנים להזזה על מסילה (בדגמים מסוימים), מה שמאפשר גמישות בחלוקת המרווח עם השורה השלישית.
השורה השלישית, כצפוי ברוב רכבי 7 מקומות בקטגוריה זו, מתאימה בעיקר לילדים או למבוגרים לנסיעות קצרות מאוד.
המרווח לרגליים ולראש בשורה השלישית מוגבל. הכניסה והיציאה לשורה השלישית דורשות התכופפות וזריזות מסוימת.
מרווח הכתפיים בשלוש השורות מספק בהחלט.

נפח תא מטען ושימושיות

נפח תא המטען הוא נקודה קריטית ברכב 7 מקומות, והוא משתנה באופן דרמטי בהתאם לתצורת הישיבה.
כאשר כל שבעת המושבים בשימוש, נפח תא המטען קטן למדי ומספיק אולי לכמה תיקי גב או שקיות קניות בודדות.
השפעה זו על שטח ההטענה היא חסרון משמעותי למי שמתכנן להסיע 7 נוסעים עם מטען.
כאשר המושבים בשורה השלישית מקופלים (והם מתקפלים לתוך הרצפה), נפח תא המטען הופך גדול ושימושי מאוד, ומאפשר להסיע מטען גדול או מזוודות רבות.
כאשר גם מושבי השורה השנייה מקופלים, מתקבל משטח הטענה עצום ושטוח יחסית, ההופך את האאוטלנדר לכלי רכב שימושי להובלה.
סף ההטענה נוח יחסית, וקיימים לרוב ווי עיגון למטען. בסך הכל, תא המטען גמיש מאוד, אבל יש לזכור את המגבלה המשמעותית כאשר השורה השלישית בשימוש.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

מערכת המולטימדיה המרכזית

המערכת הטכנולוגית באאוטלנדר עברה שדרוג משמעותי בדור הנוכחי.
במרכז עומדת מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל משתנה בהתאם לרמת הגימור (לרוב 8 או 9 אינץ’).
המסך ממוקם גבוה על הדשבורד, מה שתורם לקריאות ופחות הסחת דעת.
איכות התצוגה טובה ובהירה, ורגישות המגע סבירה, אם כי לא תמיד חלקה כמו בסמארטפון.
מהירות התגובה של המערכת טובה בדרך כלל.
מבנה התפריטים הגיוני למדי, אך דורש הסתגלות ראשונית.
המערכת תומכת בקישוריות Apple CarPlay ו-Android Auto, שהן חובה כיום. בדגמים המאובזרים יותר, הקישוריות היא אלחוטית, וזה נוח במיוחד.
איכות העוזר הקולי תלויה בעיקר במערכת ההפעלה של הסמארטפון המחובר ולא במערכת הרכב עצמה.

לוח מחוונים ואבזור נוחות

לצד מסך המולטימדיה, רמות הגימור הגבוהות יותר מציעות לוח מחוונים דיגיטלי מלא (לרוב 12.3 אינץ’), שמאפשר תצוגות מגוונות וניתן להתאמה אישית במידה מסוימת.
לוח המחוונים הדיגיטלי חד וברור ומציג מידע רב בצורה נוחה.
רמות הגימור הבסיסיות יותר מסתפקות בלוח מחוונים אנלוגי עם מסך מידע קטן יותר במרכז.
מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות צליל סבירה לרוב המאזינים.
בדגמים מסוימים מוצעת מערכת שמע משודרגת (כמו של BOSE), שמציעה איכות צליל טובה משמעותית וחוויה עשירה יותר.

האבזור המוצע ברמות הגימור השונות בישראל משתנה כמובן, אך ברמות המאובזרות יותר ניתן למצוא מגוון פינוקים.
לדוגמה, בקרת אקלים מפוצלת לשני אזורים (ולעיתים גם פתחי מיזוג לשורה השלישית), חימום או אוורור למושבים הקדמיים, גג פנורמי גדול שמוסיף אור ואווירה לתא הנוסעים, תצוגה עילית (HUD) על השמשה הקדמית שמקרינה מידע חשוב לנהג, כניסה והנעה ללא מפתח, דלת תא מטען חשמלית, ועוד.
חשוב לבדוק את רשימת האבזור המדויקת עבור כל רמת גימור ספציפית המוצעת במחירון הרשמי בישראל.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

יחידות הנעה רלוונטיות בישראל

המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות משווק בישראל לרוב עם שתי יחידות הנעה עיקריות: מנוע בנזין קונבנציונלי, ויחידת הנעה היברידית פלאג-אין (PHEV).
גרסת הבנזין מצוידת לרוב במנוע בנפח 2.5 ליטרים, מנוע מוכר וחזק יחסית שמפיק הספק של כ-181 כוחות סוס ומומנט של כ-24.9 קג”מ.
מנוע זה משודך לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT).
תיבת הילוכים זו (גיר) ידועה בהעברת כוח חלקה יחסית, אך לעיתים מלווה ברעש מאומץ של המנוע בסל”ד גבוה, תופעה מוכרת עם תיבות CVT. ההילוכים מועברים למעשה בצורה רציפה ללא החלפות מורגשות.
גרסת הפלאג-אין הייבריד (PHEV) משלבת מנוע בנזין בנפח קטן יותר (לרוב 2.4 ליטר) עם שני מנועים חשמליים (אחד מקדימה ואחד מאחור) וסוללה גדולה יחסית (כ-20 קוט”ש בדגמים האחרונים).
ההספק המשולב בגרסת ה-PHEV גבוה משמעותית (סביב 248 כ”ס) והמומנט החשמלי מספק תאוצה חזקה ומיידית.
גרסה זו משתמשת בהעברת כוח מורכבת הכוללת נהיגה חשמלית טהורה, סריס (מנוע בנזין טוען סוללה) ופארארל (מנוע בנזין ומנועים חשמליים עובדים יחד). אין כאן תיבת הילוכים רגילה במובן המסורתי.

ביצועים ותאוצה

מבחינת ביצועים, גרסת הבנזין 2.5 ליטר מציעה ביצועים מספקים בהחלט לנהיגה יומיומית ולתאוצות ביניים בכביש המהיר.
התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת סביב 9-10 שניות, נתון סביר לרכב בגודל ומשקל כזה.
יחידת ההנעה מרגישה זריזה מספיק בהאצות עירוניות, וגם בעקיפות בכביש בינעירוני היא מספקת את הסחורה, אם כי כאמור רעש המנוע תחת עומס יכול להיות נוכח.
גרסת ה-PHEV מציעה חווית נהיגה שונה לחלוטין, במיוחד בסל”ד נמוך ובינוני.
המומנט החשמלי המיידי גורם לרכב להרגיש זריז ונמרץ בהרבה בתאוצות ראשוניות ועירוניות.
גם התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש מהירה יותר (סביב 7.5-8 שניות).
העקיפות בכביש המהיר מתבצעות בקלות יחסית, בזכות שילוב הכוח של כל המנועים.

צריכת דלק וצריכת אנרגיה בישראל

זו אחת הנקודות החשובות ביותר עבור קהל היעד, ושאלה נפוצה היא כמה עולה להחזיק רכב כזה מבחינת דלק/חשמל.
נתוני צריכת דלק יצרן בבדיקות WLTP לגרסת הבנזין נוטים להיות אופטימיים, וסביב 12-13 ק”מ לליטר בממוצע משולב.
בפועל, בתנאי נהיגה ישראלים הכוללים עומסי תנועה, מיזוג אוויר שימוש תדיר ותוואי שטח מגוון, ניתן לצפות לנתון ריאלי של כ-8-10 ק”מ לליטר.
צריכת דלק זו אינה מהטובות בקטגוריה, אך גם לא מהגרועות ביותר עבור רכב 7 מקומות עם מנוע 2.5 ליטר.

גרסת ה-PHEV מציעה פוטנציאל לצריכת אנרגיה (שהיא מונח נכון יותר למדידת יעילות ברכב חשמלי/פלאג-אין, אם כי חיפוש “צריכת דלק” נפוץ גם בהקשר זה) נמוכה משמעותית, בתנאי שמנצלים את יכולת הטעינה באופן קבוע.
טווח הנסיעה החשמלי הטהור בבדיקות WLTP עומד על כ-50-60 ק”מ.
בפועל, בנהיגה יומיומית עירונית ובינעירונית רגועה, ניתן לצפות לטווח חשמלי ריאלי של כ-40-50 ק”מ בטעינה מלאה.
אם מרבית הנסיעות היומיות שלכם קצרות מהטווח החשמלי ואתם מקפידים להטעין כל לילה, צריכת הדלק יכולה להיות אפסית כמעט למשך ימים רבים.
בנסיעות ארוכות יותר, לאחר שהסוללה מתרוקנת, הרכב מתפקד כהיברידי רגיל וצריכת הדלק שלו דומה לזו של גרסת הבנזין, או מעט טובה יותר תודות למנועים החשמליים המסייעים.
ההפרש בעלות בין חשמל לדלק בישראל הופך את טעינת ה-PHEV למשתלמת משמעותית מנסיעה על דלק בלבד.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)

חווית הטעינה בגרסת ה-PHEV

עבור גרסת הפלאג-אין הייבריד של המיצובישי אאוטלנדר, היבט הטעינה הופך למרכזי בחוויית השימוש וביכולת לחסוך בעלויות דלק.
האאוטלנדר PHEV תומך בטעינת AC (זרם חילופין) בקצב מקסימלי של כ-3.7 קילוואט (בחלק מהגרסאות, או 7.4 קילוואט בדגמים עדכניים יותר).
בקצב של 3.7 קילוואט, טעינה מלאה של הסוללה מ-0 ל-100% בבית או בעמדת טעינה רגילה תארך כ-6-7 שעות.
אם הרכב תומך ב-7.4 קילוואט, הזמן מתקצר לכ-3.5 שעות.
זה אומר שטעינה לילית בבית היא לחלוטין ישימה ומספקת טווח חשמלי מלא לבוקר שאחרי.
סוג המחבר המשמש לטעינת AC בישראל הוא Type 2.

טעינת DC וחווית טעינה ציבורית

אחד היתרונות הבולטים של המיצובישי אאוטלנדר PHEV בהשוואה לפלאג-אין הייבריד רבים אחרים הוא התמיכה בטעינת DC (זרם ישר), או טעינה מהירה, באמצעות מחבר CHAdeMO (בדורות קודמים) או CCS (בדורות עדכניים יותר).
קצב טעינת ה-DC המקסימלי הוא בדרך כלל סביב 50 קילוואט.
זה אולי לא מהיר כמו רכב חשמלי מלא מודרני, אבל זה בהחלט מאפשר להשלים טעינה מהירה בעמדות ציבוריות בזמן יחסית קצר, למשל בזמן קניות או עצירה ארוכה יותר.
טעינה מ-20% ל-80% סוללה בעמדת DC מהירה תארך כ-20-30 דקות, מה שיכול להוסיף טווח חשמלי משמעותי באמצע היום.
חווית הטעינה הציבורית בישראל משתפרת כל הזמן, עם פריסה הולכת וגוברת של עמדות AC ו-DC.
יחד עם זאת, בהשוואה למדינות אירופה למשל, צפיפות העמדות עדיין נמוכה יחסית ולעיתים נתקלים בתקלות או זמינות נמוכה של עמדות DC. ניהול הטעינה מתבצע לרוב דרך המערכת ברכב או באמצעות אפליקציות של ספקי הטעינה השונים, ולא בהכרח באפליקציה ייעודית של מיצובישי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

חווית הנהיגה במיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות מכוונת בראש ובראשונה לנוחות ופונקציונליות.
המתלים מכוילים לריכוך, והם סופגים היטב שיבושים ומהמורות בדרך, בין אם בנסיעה עירונית על אספלט שבור או בכבישים בינעירוניים עם גלים.
נוחות הנסיעה טובה מאוד ומתאימה לאופי משפחתי של הרכב.
זה לא הרכב שתרצו לקחת לכבישים מפותלים בחיפוש אחר ריגושים.
מבחינת בידוד רעשים, האאוטלנדר מציג שיפור בדור הנוכחי.
רעשי מנוע נוכחים בעיקר בגרסת הבנזין תחת עומס (בשל תיבת ה-CVT), אך רעשי רוח וכביש מבודדים בצורה סבירה בהחלט במהירויות חוקיות.
בגרסת ה-PHEV, הנסיעה השקטה במצב חשמלי משפרת משמעותית את תחושת השקט והיוקרה בתוך תא הנוסעים במהירויות נמוכות ובינוניות.

התנהגות דינמית ותחושת היגוי

התנהגות הכביש של האאוטלנדר צפויה ובטוחה, אך אינה ספורטיבית.
ההיגוי קל יחסית ואינו מספק משוב רב מהכביש, אך הוא מדויק מספיק לתמרוני חניה ונהיגה יומיומית.
משקלו הקל של ההיגוי תורם לקלות התמרון בעיר, והרכב מרגיש קטן מכפי שהוא באמת בהקשר זה.
בפניות הדוקות יש זוויות גלגול מורגשות, תופעה נפוצה ברכבי פנאי גבוהים המכוילים לנוחות.
אחיזת הכביש טובה בדרך כלל, במיוחד בגרסאות עם הנעה כפולה (הקיימות בחלק מרמות הגימור ובגרסת ה-PHEV).
תחושת הבלמים טובה ולינארית. בגרסת ה-PHEV, מערכת הרגנרציה (בלימת מנוע חשמלית הטוענת את הסוללה) יעילה ומאפשרת שליטה טובה יותר במהירות ללא שימוש בבלמים הרגילים, ואף נהיגה כמעט מלאה באמצעות דוושת האצה אחת בהגדרות מסוימות.
היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה ומשרה תחושת ביטחון על הנהג והנוסעים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

מבדקי בטיחות רשמיים ומאפיינים מבניים

בטיחות היא אחת הנקודות החשובות ביותר ברכב משפחתי, והמיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות מיישר קו עם הסטנדרטים המודרניים.
הרכב זכה לציון הגבוה ביותר, חמישה כוכבים, במבחני בטיחות של ארגון Euro NCAP (בבדיקות שבוצעו על הדור הנוכחי).
תוצאות מבדקי בטיחות אלו מפרטות ציונים טובים בקטגוריות הגנה על נוסעים מבוגרים וילדים בזמן תאונה.
המבנה המרכב של האאוטלנדר תוכנן על מנת לפזר כוחות פגיעה בצורה יעילה ולהגן על תא הנוסעים.
כריות אוויר מרובות, כולל כריות וילון המגיעות עד לשורה השלישית (חשוב מאוד ברכב 7 מקומות), מהוות חלק ממערך ההגנה הפסיבית.

מערכות עזר לנהג (ADAS) בישראל

אחד היתרונות המשמעותיים של האאוטלנדר בדור הנוכחי הוא ההיצע הנדיב יחסית של מערכות עזר לנהג אקטיביות (ADAS), המכונות גם מבחני בטיחות אקטיבית.
מערכות אלו משווקות לרוב כסטנדרט או כחלק מחבילת אבזור ברמות הגימור הנמכרות בישראל.
הן כוללות לרוב בלימת חירום אוטונומית (AEB) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, בקרת שיוט אדפטיבית (ACC) ששומרת מרחק מהרכב שמלפנים, מערכת סיוע לשמירה על נתיב הנסיעה (LKA) עם תיקון אקטיבי של ההיגוי, התרעת סטייה מנתיב, ניטור שטחים מת (BSM), התרעת תנועה חוצה מאחור, ואורות גבוהים אוטומטיים.
רמות גימור גבוהות יותר עשויות להוסיף מערכות כמו מצלמות היקפיות 360 מעלות.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי טוב בדרך כלל.
בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה יחסית בפקקים ובכביש הפתוח.
מערכת שמירת הנתיב יעילה ברוב התנאים, אם כי כמו במכוניות רבות אחרות, היא עשויה להתקשות בכבישים עם סימון לקוי.
הבלימה האוטונומית אמינה ופועלת בזמן.
בסך הכל, מערך הבטיחות האקטיבית באאוטלנדר מרשים ביחס למחיר ומעניק תחושת ביטחון נוספת לנהג ולנוסעים. חשוב תמיד לזכור שמערכות אלו הן עזר בלבד ואינן מחליפות את הנהג.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

כמה עולה: מחיר ומחירון בישראל

שאלת מיליון הדולר (או השקלים): כמה עולה המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות?
מחיר הרכב הוא כמובן גורם מרכזי בהחלטת קנייה, במיוחד בשוק הישראלי התחרותי והמושפע ממיסוי.
המחיר של המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות בישראל משתנה בהתאם לשנת המודל (חדש מול משומש), יחידת ההנעה (בנזין או PHEV) ורמת הגימור הספציפית.
נכון לאפריל 2025, טווח המחיר של דגם חדש מתחיל לרוב סביב 170,000-180,000 ש”ח לגרסאות הבנזין הבסיסיות ויכול להגיע ל-200,000 ש”ח ואף יותר לגרסאות בנזין מאובזרות.
גרסת הפלאג-אין הייבריד, הנהנית מהטבות מיסוי (אם כי שיעורן יורד עם הזמן), יקרה יותר וטווח המחיר שלה מתחיל לרוב סביב 210,000-220,000 ש”ח ויכול לטפס עד כ-250,000 ש”ח ואף למעלה מכך עבור רמות גימור PHEV מאובזרות במיוחד.
מחירון לוי יצחק או מחירונים מקובלים אחרים משמשים כמדד לשווי רכבים משומשים.

רמות גימור עיקריות ואבזור

האאוטלנדר משווק בישראל במספר רמות גימור, ולרוב רמת הגימור העיקרית או הנפוצה ביותר היא זו המציעה את השילוב הטוב ביותר של מחיר ואבזור עבור הקהל המקומי.
רמות הגימור הנפוצות יכולות לכלול שמות כמו Intense, Instyle, Premium או Luxury, עם הבדלים הדרגתיים ברמות האבזור.
רמות הגימור הבסיסיות יכללו לרוב את מערכות הבטיחות האקטיביות החשובות, מסך מולטימדיה בסיסי יותר, חישוקי 18 אינץ’ ואבזור נוחות סטנדרטי.
רמות הגימור הגבוהות יותר יוסיפו פריטים כמו לוח מחוונים דיגיטלי, מסך מולטימדיה גדול יותר, ריפודי עור, מושבים חשמליים/מחוממים, גג פנורמי, מצלמות היקפיות, חישוקי 20 אינץ’ ואבזור נוחות נוסף.
חשוב לבדוק במדויק מה כוללת כל רמת גימור המוצעת בארץ לפני הרכישה.

אחריות ועלויות תחזוקה

מיצובישי מציעה לרוב חבילת אחריות סטנדרטית של מספר שנים או קילומטרים (למשל, 5 שנים או 100,000 ק”מ, המוקדם מביניהם) עבור הרכב המלא.
בגרסת הפלאג-אין הייבריד, ישנה אחריות נפרדת וארוכה יותר על הסוללה (לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ).
האחריות חשובה ביותר שכן היא מכסה תקלות או בעיות בלתי צפויות שעלולות להתעורר, אם כי מיצובישי נהנית לרוב ממוניטין אמינות טוב.
עלויות התחזוקה השוטפת (טיפולים תקופתיים) סבירות יחסית ודומות למקובל בקטגוריה.
חשוב להביא בחשבון גם את נושא שווי השימוש, שכן ירידת הערך של רכבים בישראל היא משמעותית, והאאוטלנדר אינו יוצא דופן בהקשר זה, אם כי הביקוש לדגמי 7 מקומות מסייע לשמירה על ערך סביר יחסית.

X. יתרונות

• מרווח פנים וגמישות 7 מושבים: היתרון המרכזי והמובהק של הדגם. היכולת להסיע עד שבעה נוסעים היא יתרון עצום למשפחות גדולות או למי שזקוק לאופציה הזו. המושבים בשורה השנייה מרווחים ונוחים, ויש גמישות בקיפול המושבים ליצירת שטח הטענה גדול.

• אבזור בטיחות אקטיבית נדיב: האאוטלנדר מגיע לרוב עם חבילת מערכות בטיחות אקטיבית מרשימה כסטנדרט או ברמות הגימור הנפוצות בישראל. מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ושמירה על נתיב מעניקות תחושת ביטחון ודירוג בטיחות גבוה במבחנים כמו Euro NCAP.

• נוחות נסיעה טובה: כיול המתלים הרך מספק נוחות נסיעה טובה מאוד על מגוון סוגי כבישים. הרכב סופג שיבושים ביעילות ומתאים לנסיעות ארוכות ורגועות עם משפחה.

• אפשרות ליחידת הנעה היברידית פלאג-אין (PHEV): אופציית ה-PHEV ייחודית יחסית בקטגוריית רכבי 7 מקומות בישראל (אם כי ישנן מתחרות בודדות). היא מאפשרת חיסכון משמעותי בעלויות תדלוק בשימוש יומיומי עם טעינה סדירה, ומעניקה ביצועים טובים יותר ונהיגה שקטה במצב חשמלי.

• עיצוב חיצוני מודרני ונוכחות כביש: הדור הנוכחי של האאוטלנדר נראה טוב משמעותית מקודמיו. שפת העיצוב Dynamic Shield מעניקה לו חזית בולטת ונוכחות כביש טובה, והוא נראה מודרני ואטרקטיבי.

XI. חסרונות

• מרווח מוגבל בשורה השלישית: למרות שמדובר ברכב 7 מקומות, השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים או למבוגרים לנסיעות קצרות מאוד. הגישה אליה אינה נוחה במיוחד, והיא לא מציעה את אותה רמת נוחות ומרווח כמו השורה השנייה או מושבי שורה שלישית ברכבים גדולים ויקרים יותר.

• ביצועים וצריכת דלק בגרסת בנזין: מנוע ה-2.5 ליטר בגרסת הבנזין אמנם מספק ביצועים סבירים, אך בשילוב עם תיבת ה-CVT הוא עלול להיות רועש תחת עומס. צריכת הדלק הריאלית של גרסת הבנזין אינה מרשימה במיוחד ויכולה להיות נתון משמעותי בעלות הבעלות.

• שטח הטענה מצומצם עם 7 נוסעים: כאשר כל שבעת המושבים בשימוש, תא המטען הופך לקטן מאוד, מה שמגביל את היכולת להסיע מטען משמעותי בנוסף לנוסעים.

• איכות חומרים משתנה ואינה אחידה: בעוד שיש שיפור באיכות החומרים בחלקים מסוימים של תא הנוסעים (במיוחד ברמות גימור גבוהות), עדיין יש שימוש נרחב בפלסטיק קשיח בחלקים נסתרים יותר או נמוכים יותר בדלתות ובשורה השלישית. ההרגשה הכללית אינה יוקרתית כמו בחלק מהמתחרים היקרים יותר.

XII. בהשוואה למתחרים

כפי שציינו במבוא, המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות מתמודד בזירה תחרותית מול שמות כמו ניסאן אקס-טרייל ושקודה קודיאק.
בהשוואה לניסאן אקס-טרייל, שהוא גם הוא שחקן ותיק בסגמנט ומציע גם כן גרסת 7 מקומות, האאוטלנדר מציע לרוב אבזור בטיחות אקטיבית נדיב יותר כסטנדרט או ברמות הגימור הנפוצות.
העיצוב החיצוני של האאוטלנדר עשוי להיראות מודרני ואגרסיבי יותר לחלק מהרוכשים, בעוד שהאקס-טרייל שומר על קווים מעט שמרניים יותר.
מבחינת יחידות הנעה, האאוטלנדר מציע את אופציית ה-PHEV החסכונית, בעוד שהאקס-טרייל התחדש עם מערכת היברידית שאינה פלאג-אין, המכונה e-POWER, המציעה חווית נהיגה שונה אך אינה מאפשרת נסיעה חשמלית טהורה לטווחים משמעותיים כמו ה-PHEV.

בהשוואה לשקודה קודיאק, האאוטלנדר לרוב זול יותר במחירו, במיוחד ברמות הגימור המקבילות.
הקודיאק נחשב לרכב עם איכות חומרים פנימית טובה יותר בחלק מהאזורים, הנדסת אנוש מעולה וחווית נהיגה מרוסנת ונעימה מאוד, הנשענת על פלטפורמת MQB המודרנית של קונצרן VAG.
השורה השלישית בקודיאק אמנם גם היא מוגבלת, אך נחשבת למעט מרווחת ונגישה יותר מאשר באאוטלנדר.
עם זאת, יתרונו הגדול של האאוטלנדר הוא באופציית ה-PHEV הייחודית שלו, שאינה מוצעת בקודיאק בישראל.
כמו כן, רמות הגימור של האאוטלנדר מציעות לרוב אבזור בטיחות מתקדם יותר כסטנדרט בהשוואה לגרסאות הבסיס של הקודיאק.
בסופו של דבר, הבחירה בין האאוטלנדר למתחרים תלויה מאוד בסדרי העדיפויות: האם חיסכון בדלק (בגרסת PHEV), אבזור בטיחות, או שמא איכות נסיעה, איכות פנים ותחושת פרמיום (קודיאק/סורנטו/סנטה פה) הם החשובים ביותר.

XIII. סיכום ומסקנות

פסק הדין על מיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות

אז הגענו לשאלת המפתח: האם כדאי לקנות את המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות?
התשובה, כמו תמיד, תלויה במי אתם ומה הצרכים שלכם.
מיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות הוא רכב פנאי משפחתי פרקטי, שימושי ובטוח, שמציע פתרון יעיל למשפחות הזקוקות לגמישות של שלושה מושבים נוספים, גם אם השימוש בהם הוא בעיקר לילדים או לפרקי זמן קצרים.
הוא עשה קפיצת מדרגה משמעותית בדור הנוכחי מבחינת עיצוב, טכנולוגיה (בעיקר ברמות גימור גבוהות ובגרסת PHEV) ומערכות בטיחות אקטיבית.
הוא מציע נוחות נסיעה טובה ומוניטין אמינות של מותג מיצובישי.

בהשוואה למתחרים כמו ניסאן אקס-טרייל ושקודה קודיאק, האאוטלנדר מציע לרוב תמורה טובה למחיר, במיוחד בהיבטי בטיחות ואבזור סטנדרטי.
אופציית הפלאג-אין הייבריד שלו היא יתרון בולט למי שיכול להטעין בבית באופן קבוע ויכול לחסוך משמעותית בעלויות התדלוק ולהנות מנהיגה שקטה וזריזה יותר.
מצד שני, מי שמחפש את איכות החומרים הפנימית הטובה ביותר בקטגוריה, חווית נהיגה דינמית במיוחד, או מרווח נדיב מאוד בשורה השלישית למבוגרים – אולי ימצא מתחרים אחרים עדיפים עליו.
גם צריכת הדלק של גרסת הבנזין אינה מהטובות ביותר.

למי הרכב מתאים במיוחד? למשפחות ישראליות שמחפשות רכב 7 מקומות אמין, בטוח, עם מראה מודרני ואבזור טוב במחיר תחרותי יחסית.
הוא מתאים במיוחד למי שהשימוש העיקרי בשורה השלישית הוא לילדים, ולמי שמוכן להשקיע בגרסת ה-PHEV ולנצל את יכולת הטעינה לחיסכון בעלויות.
למי פחות מתאים? למי שהנדסת אנוש מושלמת, איכות חומרים פרמיום, או חווית נהיגה ספורטיבית עומדים בראש סדר העדיפויות.
בסופו של דבר, המיצובישי אאוטלנדר 7 מקומות הוא בחירה הגיונית ומומלצת לקהל יעד רחב בישראל, המשלב בהצלחה פרקטיות משפחתית עם בטיחות ואופציה מתקדמת (PHEV) לחסכון בעלויות.