ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! היום אנחנו צוללים לעומק של רכב שאולי לא גונב את ההצגה בכבישי ישראל עם נוכחות דרמטית או ביצועי שיא, אבל בהחלט עושה משהו שרבים מאיתנו מחפשים: הוא פשוט שם. הוא שם כשצריך אותו, הוא חסכוני, והכי חשוב – הוא בדרך כלל לא שובר את הכיס. קבלו את מיצובישי אטראז’.
Mitsubishi Attrage, הידועה גם כ-Mitsubishi Mirage G4 בשווקים מסוימים (הגרסה עם ה-G4 מציינת את היותה סדאן ארבע דלתות לעומת המיראז’ ההאצ’בק), היא נציגה ותיקה בקטגוריית מכוניות הסופר-מיני סדאן. היא ממוקמת בקצה הנגיש והבסיסי יותר של הסקאלה, ומכוונת למי שרואה ברכב קודם כל כלי תחבורה יעיל ואמין מנקודה א’ לנקודה ב’, עם דגש חזק על עלויות אחזקה וצריכת דלק נמוכות.
בשוק הישראלי, שבו רכבים קומפקטיים וחסכוניים תמיד היו פופולריים, האטראז’ התמקמה כאלטרנטיבה לגיטימית למתחרות כמו קיה ריו סדאן, יונדאי i25 (כאשר שווקה), ולפעמים גם מול דגמים קטנים יותר או ישנים יותר בקטגוריה. היא לא תמיד מנצחת בהשוואות של אבזור או עידון, אבל היתרונות שלה בתחום המחיר והחיסכון בדלק מדברים בפני עצמם עבור פלח שוק משמעותי.
קהל היעד העיקרי של האטראז’ בישראל הוא בדרך כלל זוגות צעירים, משפחות קטנות עם תקציב מוגבל, רוכשי רכב ראשון, ולעיתים קרובות גם ציים גדולים של חברות השכרה וליסינג. עבורם, התאמה לתנאי הדרך הישראליים מבחינת נוחות בסיסית, עמידות, ובעיקר – התאמה לכיס – הם הפרמטרים המכריעים. במאמר זה נעבור על כל ההיבטים החשובים של האטראז’, החל מהעיצוב ועד למחיר ואף נתייחס לחוות דעת גולשים שכבר נהנים ממנה, או לפחות חיים איתה.
נסקור לעומק את העיצוב החיצוני והפנימי, נצלול אל עולם הטכנולוגיה והאבזור (או היעדרו), נפרט על יחידת ההנעה והנתון הקדוש מכל – צריכת דלק, נעבור דרך חווית הנהיגה, נבדוק את הבטיחות ומערכות העזר, כמובן שנתייחס בהרחבה למחיר, רמות גימור ואחריות בישראל, נציג את היתרונות והחסרונות המרכזיים, נערוך השוואה למתחרות, ולבסוף – ניתן את פסק הדין שלנו: האם כדאי לקנות מיצובישי אטראז’ בשנת 2025, ולמי בדיוק היא מתאימה?
II. עיצוב חיצוני
מיצובישי אטראז’ מגיעה לשוק עם עיצוב שמגדיר מחדש את המונח “שמרני”. היא לא כאן כדי למשוך מבטים ברמזור או להתחרות על תואר הרכב הכי יפה בשכונה. הפילוסופיה העיצובית ברורה: פונקציונליות לפני הכל. זה לא בהכרח חיסרון, במיוחד בקטגוריה הזו, אבל חשוב להבין שמי שמחפש אמירה עיצובית נועזת – כנראה לא ימצא אותה כאן.
בחזית, האטראז’ מתאפיינת בגריל פשוט יחסית, שקיבל עם השנים עדכונים קלים (למשל, שבכת Dynamic Shield בפלייליפטים מאוחרים יותר) אך שמר על מראה נקי ולא מסובך. הפנסים הקדמיים גדולים יחסית לגודל הרכב, ומעניקים לו מראה עגול ותמים משהו. אין כאן משחקי תאורה מתוחכמים או פסי לד דקים; הכל ענייני וברור.
מהצד, הצללית היא צללית סדאן קלאסית, עם שלושה נפחים ברורים: מכסה מנוע קצר, תא נוסעים גבוה יחסית, ותא מטען שבולט מאחור. קו המותניים עולה קלות לאורך הצד, וקו הגג קשתי. העיצוב פשוט, קווי המתאר חלקים, ובתי הגלגלים בגודל סטנדרטי. היא לא מנסה להיראות ספורטיבית או דינמית – היא פשוט נראית כמו מכונית קטנה ובסיסית. חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל בדרך כלל מתחילים מחישוקי פלדה עם כיסוי פלסטיק ברמות הגימור הבסיסיות, ועולים לחישוקי סגסוגת קלה בגודל 15 אינץ’ ברמות המאובזרות יותר. אין הרבה גדלים או עיצובים לבחירה; האפשרויות מוגבלות בהתאם לאופי הרכב.
החלק האחורי של האטראז’ ממשיך את הקו השמרני. פנסי הזנב גדולים ובולטים, דלת תא המטען נפתחת בצורה מסורתית, והפגוש האחורי פשוט למראה. שוב, אין כאן ניסיון ליצור דרמה או ייחוד; הפוקוס הוא על שימושיות ועלויות ייצור נמוכות. הנוכחות הכביש של האטראז’ צנועה. היא רכב קטן (מידותיה כסופר מיני סטנדרטית אך עם תא מטען בולט), לא רחב מדי ולא גבוה מדי. בהשוואה למקובל בקטגוריית הסופר-מיני, היא בצד הקטן יותר, ובהשוואה לסדאן קומפקטית ממוצעת, היא כמובן קטנה משמעותית. זה הופך אותה לקלה לתמרון בעיר צפופה, אבל פחות מרשימה או יציבה ויזואלית בכבישים מהירים.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח
כאשר פותחים את הדלת של מיצובישי אטראז’, נכנסים לתא נוסעים שמעוצב מתוך מחשבה אחת עיקרית: פונקציונליות ופשטות מקסימלית. האווירה הכללית בסיסית מאוד. הקונספט העיצובי נטול קישוטים או אלמנטים ויזואליים מורכבים. הכל במקום שקל למצוא, פקדי השליטה ברורים, והנדסת האנוש פשוטה למדי, מה שהופך את ההסתגלות לרכב לקלה ומהירה.
בנושא איכות החומרים, חשוב להנמיך ציפיות. האטראז’ מיוצרת כדי להיות נגישה מבחינת מחיר, וזה בא לידי ביטוי ישיר בחומרים שבהם נעשה שימוש. הדשבורד עשוי ברובו מפלסטיק קשיח, וכך גם חיפויי הדלתות. אין כאן חומרים רכים למגע או גימורים יוקרתיים. איכות ההרכבה אמנם נראית סבירה בהתחלה, אך בנסיעה על כבישים משובשים ניתן לשמוע קרקושים קלים, עדות לפשטות המבנית.
הנדסת האנוש, כאמור, פשוטה. פקדי המיזוג (לרוב ידני ברמות הבסיס) נוחים לתפעול, פקדי החלונות החשמליים (אם קיימים) ממוקמים בדלתות, וגלגל ההגה מכיל לעיתים פקדי שליטה על מערכת השמע. לוח המחוונים, גם אם דיגיטלי ברמות הגבוהות, עדיין שומר על פשטות תצוגה. הראות החוצה טובה יחסית הודות לקווים ישרים ושטחי חלון גדולים, מה שמקל על תמרון בחניות וברחובות צרים.
נוחות המושבים סבירה לנסיעות קצרות ובינוניות. המושבים הקדמיים מציעים תמיכה בסיסית לגב, וחסרה בהם בדרך כלל תמיכה צידית משמעותית. כיוון המושבים ידני לחלוטין. במושב האחורי, המרווח לרגליים סביר יחסית לרכב בגודל הזה, אך מבוגרים גבוהים עשויים למצוא את המקום לראש מעט מצומצם, במיוחד אם הרכב מצויד בגג נפתח (לא נפוץ בדגם זה). המרווח לכתפיים מספיק לשני מבוגרים בנוחות, אך שלושה מבוגרים ירגישו צפופים מאוד. זהו רכב שמתאים יותר להסעת ארבעה נוסעים בנוחות, כולל ילדים מאחור.
תא המטען הוא בהחלט נקודת חוזק מפתיעה באטראז’. למרות גודלו החיצוני הצנוע, נפח תא המטען נדיב יחסית לקטגוריה, ומספק כ-450 ליטרים (תלוי בדגם ובשנתון). הצורה הכללית של התא מרובעת ונוחה להטענה של מזוודות או קניות. סף ההטענה סביר, לא גבוה מדי. עם זאת, פתח ההטענה אינו ענק, ופריטים גדולים במיוחד עשויים לדרוש קצת יותר מאמץ להכניס. אין בדרך כלל פתרונות אחסון מתוחכמים או תאים נסתרים בתא המטען; הכל מאוד פרקטי וישיר. בתוך תא הנוסעים, פתרונות האחסון בסיסיים וכוללים תא כפפות, תאי אחסון בדלתות (קטנים יחסית) ומחזיקי כוסות.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה
בתחום הטכנולוגיה והאבזור, מיצובישי אטראז’ ממשיכה את הקו הפשוט והענייני של הרכב. היא מציעה בדיוק את מה שצריך, ולעיתים קרובות לא הרבה יותר. הדגמים הראשונים שהגיעו לישראל היו בסיסיים למדי, והעדכונים ששולבו עם השנים הכניסו מעט טכנולוגיה מודרנית, אך עדיין ביחס למתחרות, היא לרוב מפגרת.
מערכת המולטימדיה המרכזית עברה אבולוציה בדגם. בדגמים ישנים יותר מדובר היה במערכת שמע בסיסית עם מסך קטן או ללא מסך בכלל. בדגמים חדשים יותר וברמות גימור גבוהות יותר, ניתן למצוא מסך מגע בגודל של כ-7 אינץ’. איכות התצוגה סבירה אך לא מבריקה, ומהירות התגובה של המסך אינה מהירה במיוחד. מבנה התפריטים בדרך כלל פשוט וקל להתמצאות. מערכת ההפעלה היא בדרך כלל ייעודית של היצרן, ולא מדובר במערכת מתוחכמת כמו אנדרואיד רכב או דומיה. קישוריות סמארטפונים השתפרה עם השנים, ודגמים עדכניים ברמות גימור רלוונטיות לשוק הישראלי מציעים לרוב תמיכה ב-Apple CarPlay ו-Android Auto, לעיתים קרובות באמצעות חיבור חוטי. איכות העוזר הקולי (דרך הטלפון המחובר) תלויה בעיקר בסמארטפון עצמו ולא במערכת הרכב.
לוח המחוונים בדרך כלל משלב מחוונים אנלוגיים מסורתיים (מד מהירות וסל”ד) עם מסך דיגיטלי קטן במרכז המציג מידע בסיסי כמו צריכת דלק ממוצעת, מרחק נסיעה ועוד. אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי מלא או אפשרויות התאמה אישית מתקדמות כמו ברכבים מודרניים ויקרים יותר.
איכות מערכת השמע הסטנדרטית בסיסית למדי, עם רמקולים שמספקים סאונד פונקציונלי אך חסר עומק או באס. אין בדרך כלל אפשרות לשדרוג משמעותי למערכת שמע ממותגת ברמות הגימור המקומיות.
אבזור נוחות מרכזי המוצע ברמות הגימור הישראליות האופייניות עשוי לכלול בקרת אקלים (ידנית ברוב הדגמים, אוטומטית בחלק מהגרסאות הבכירות), חלונות חשמל, מראות חשמל, נעילה מרכזית עם שלט, ולעיתים כניסה והתנעה ללא מפתח ברמות הגבוהות יותר. אין לצפות לפינוקים כמו חימום אוורור מושבים, גג פנורמי (הזכרנו קודם שזה לא נפוץ), או תצוגה עילית (HUD). הטכנולוגיות הייחודיות לדגם או ליצרן מוגבלות בדרך כלל למערכות הבטיחות עליהן נרחיב בהמשך, ופחות למערכות נוחות או מולטימדיה פורצות דרך. האטראז’ מתמקדת במתן פתרון תחבורה בסיסי ויעיל, והאבזור הטכנולוגי משקף זאת.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה
כאן מגיעים ללב העניין עבור רבים מרוכשי מיצובישי אטראז’, ובמיוחד לתחום שבו היא מצטיינת ביחס למתחרות רבות: החיסכון בדלק. יחידת ההנעה המרכזית שמשווקת בישראל לאורך השנים היא מנוע בנזין קטן בנפח של 1.2 ליטר. זהו מנוע שלושה צילינדרים פשוט ויעיל.
המנוע מייצר הספק צנוע יחסית, בדרך כלל בסביבות 76-80 כוחות סוס (או כ-57-60 קילוואט) ומומנט של כ-10 קג”מ. אלו לא מספרים שיגרמו לכם להרגיש כמו נהגי מרוצים, וזה בסדר גמור. המנוע הזה תוכנן מתוך מחשבה על יעילות מקסימלית, לא על ביצועים מסמרי שיער. רוב הגרסאות המשווקות בישראל מגיעות עם גיר אוטומטי רציף (CVT). גיר ה-CVT תורם משמעותית לחיסכון בדלק בכך שהוא מאפשר למנוע לפעול בטווח הסל”ד היעיל ביותר שלו.
נתוני תאוצה 0-100 קמ”ש של האטראז’ משקפים את אופי המנוע והגיר. הם איטיים יחסית, ולרוב עומדים על סביב 13-14 שניות. זה לא רכב שקופץ מהר מהרמזור או מבצע עקיפות זריזות בכביש מהיר. התאוצה הדרגתית ויש צורך בתכנון מראש לעקיפות או השתלבות בתנועה מהירה.
אבל מהצד השני של המטבע, יש את הנושא של צריכת דלק. וזה, חברים, היתרון הגדול של האטראז’. נתוני היצרן לפי תקן WLTP נוקבים בדרך כלל בנתונים מרשימים של כ-20-21 ק”מ לליטר בממוצע. בעולם האמיתי, בתנאי נהיגה ישראליים טיפוסיים (שילוב של עיר ובינעירוני, עם פקקים ומזגן), צריכת הדלק הריאלית עדיין נשארת מרשימה מאוד, וניתן לצפות לנתונים של 16-18 ק”מ לליטר ואף יותר בנהיגה רגועה. זה הופך את האטראז’ לאחד הרכבים הלא-היברידיים או לא-חשמליים החסכוניים ביותר שניתן למצוא על הכביש בישראל. (חשוב לציין שגם כשמחפשים “צריכת דלק” בגוגל, אנשים מתכוונים לפעמים גם לרכב חשמלי ול”צריכת אנרגיה” שלו, אבל במקרה של האטראז’ מדובר בבנזין נטו).
תחושת הכוח והביצועים בנהיגה יומיומית עירונית סבירה בהחלט. בתוך העיר, שם המהירויות נמוכות והצורך בתאוצות מהירות מוגבל, המנוע והגיר מספקים ביצועים מספקים להתנהלות יומיומית. בתאוצות ביניים בכבישים מהירים, הרכב דורש קצת יותר מאמץ, המנוע הופך רועש יותר, וצריך להיות סבלני. גיר ה-CVT, למרות תרומתו לחיסכון, גורם לעיתים לתחושת “מריחה” בסל”ד קבוע תחת תאוצה, תופעה המוכרת בגירים מסוג זה. בסך הכל, יחידת ההנעה הזו מתאימה למי שנוהג בעיקר בעיר ובכבישים בין-עירוניים רגועים, ואינו מחפש ביצועים, אלא מתמקד בחיסכון מקסימלי.
VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)
סקירה זו עוסקת במיצובישי אטראז’, שהיא רכב בעל מנוע בנזין בלבד כפי שמשווק בישראל. לכן, סעיף זה העוסק בטעינת רכבים פלאג-אין היברידיים או חשמליים אינו רלוונטי לדגם זה.
עבור רכבים חשמליים או היברידיים נטענים, היינו מפרטים על קצב טעינת AC ו-DC, סוג המחברים, זמני טעינה ועוד. אבל במקרה של האטראז’, התדלוק מתבצע בצורה המסורתית – בנזין 95 – בתחנת הדלק הקרובה.
אמנם יש כאלה שמחפשים “צריכת דלק” גם עבור רכב חשמלי (שם המונח הנכון יותר הוא צריכת אנרגיה בקוט”ש ל-100 ק”מ), אך במקרה זה, השיח נשאר בתחום ליטרים ל-100 ק”מ או קילומטרים לליטר, והנתונים, כאמור, מצוינים.
VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש
חווית הנהיגה במיצובישי אטראז’ מכוונת בבירור לנוחות וקלות תפעול, ולא לריגוש דינמי. המאפיין הבולט ביותר הוא נוחות הנסיעה, במיוחד בתוך העיר. המתלים מכוילים לצד הרך, והם סופגים היטב יחסית מהמורות ושיבושים אופייניים בכבישים עירוניים ישראליים. נסיעה על אספלט שבור או פסי האטה עוברת בצורה סבירה, למרות שבורות עמוקים עשויים להרגיש מורגשים למדי.
ברמת בידוד הרעשים, האטראז’ פחות מצטיינת. רעש המנוע חודר לתא הנוסעים בצורה בולטת יחסית תחת תאוצה, במיוחד עם גיר ה-CVT שנוטה להשאיר את המנוע בסל”ד גבוה יחסית. רעשי רוח מתחילים להישמע במהירויות גבוהות, ורעשי כביש, במיוחד על אספלט מחוספס, נוכחים אף הם. זהו רכב שמתאים יותר למהירויות נמוכות ובינוניות; במהירויות גבוהות בכביש מהיר, תא הנוסעים פחות שקט.
התנהגות דינמית היא לא נקודת החוזק של האטראז’. תחושת ההיגוי קלה מאוד בעיר, מה שמקל מאוד על תמרונים וחניה, אך היא חסרה משקל או משוב במהירויות גבוהות ובפניות. אחיזת הכביש סבירה לנהיגה יומיומית רגועה, אך הרכב נוטה לזוויות גלגול מורגשות בפניות חדות או מהירות, מה שמעיד על כיול מתלים רך. תחושת הבלמים לינארית וצפויה, אם כי לא נושכנית במיוחד. ברכב עם גיר אוטומטי/CVT אין העברת הילוכים מורגשת כמו בגיר ידני או אוטומטי פלנטרי, מה שתורם לנסיעה חלקה (תחת תאוצה רגועה) אך גם תורם לתחושת אדישות בביצועים. כמובן שברכב בנזין אין רגנרציה כמו ברכב מחושמל.
יציבות כיוונית במהירויות גבוהות קיימת, אך דורשת תיקוני היגוי קלים לעיתים, במיוחד ברוחות צד. תחושת הביטחון במהירויות גבוהות סבירה, אך לא מרשימה כמו ברכבים גדולים או יציבים יותר. קלות התמרון בעיר היא כאמור יתרון בולט. רדיוס הסיבוב קטן יחסית, וההיגוי הקל הופכים את ההשתחלות בחניות וברחובות צפופים לעניין פשוט.
VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג
בתחום הבטיחות, מיצובישי אטראז’ עומדת בסטנדרטים המינימליים המצופים מרכב מודרני, אך חשוב לבדוק את הציוד הספציפי בכל רמת גימור ועדכון דגם. במבדקי בטיחות רשמיים כמו Euro NCAP, האטראז’ (או המיראז’ ההאצ’בק עליה היא מבוססת) קיבלה בדרך כלל ציונים סבירים אך לא מצטיינים, לעיתים קרובות 4 כוכבים. הציון מושפע הן מהמבנה המכאני של הרכב והן ממערכות הבטיחות האקטיביות הכלולות. מבחינה מבנית, היא בנויה לעמוד בתקני הריסוק, אך לא ברמה של רכבים מקטגוריות גבוהות יותר או בעלי שלדות מודרניות יותר.
עיקר ההבדלים המשמעותיים בתחום הבטיחות באטראז’ נוגעים למערכות ה-ADAS (מערכות עזר לנהג) הזמינות. בעבר, רמות הגימור הבסיסיות בישראל כמעט ולא כללו מערכות אלו, פרט לבקרת יציבות ובקרת משיכה (שהן חובה על פי חוק). בדגמים עדכניים יותר וברמות גימור גבוהות יותר, שולבו מערכות ADAS שחלקן אף הופכות לסטנדרט עקב רגולציה או דרישות שוק. ניתן למצוא כיום בדגמים מסוימים מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית (AEB), התרעת סטייה מנתיב, ואפילו בקרת שיוט אדפטיבית ברמות גימור יוקרתיות יותר (אם כי הן נדירות בישראל). יש לבדוק במפרט הישראלי המדויק אילו מערכות כלולות בכל רמת גימור ספציפית, מכיוון שההיצע משתנה.
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי באטראז’ בדרך כלל פונקציונלי. מערכת בלימת החירום נועדה למנוע או לצמצם עוצמת התנגשות, אך עשויה לפעול בצורה מעט אגרסיבית או מאוחרת ביחס למערכות מתקדמות יותר ברכבים יקרים. התרעת סטייה מנתיב מספקת התראה קולית וויזואלית אך לרוב אינה כוללת תיקון אקטיבי משמעותי. המערכות קלות לתפעול במובן שהן פועלות ברקע, אך אפשרויות הכוונון או ההתאמה האישית שלהן מוגבלות. חשוב לזכור שמערכות אלו מהוות עזר בלבד ואינן מחליפות את הצורך בקשב מלא ונהיגה זהירה מצד הנהג. למרות הוספת מערכות ADAS, האטראז’ עדיין ממוקמת בצד הבסיסי של קטגוריית הבטיחות, במיוחד בהשוואה לרכבים חדשים ומתקדמים יותר או כאלה שמקבלים 5 כוכבים במבחני בטיחות מחמירים.
IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)
אחד מנקודות המשיכה המרכזיות של מיצובישי אטראז’ בישראל הוא המחיר. כשהשאלה “כמה עולה” עולה בהקשר של רכב חדש או משומש מהקטגוריה הזו, האטראז’ לרוב ממוקמת בין האופציות הנגישות ביותר. טווח המחיר של מיצובישי אטראז’ חדשה בישראל בדרך כלל מתחיל בנקודה נמוכה יחסית לקטגוריה, ונע בין כ-85,000 ש”ח ל-100,000 ש”ח, תלוי ברמת הגימור ובשנתון (נכון לתאריך כתיבת הסקירה, אפריל 2025, יש לאמת מחירים ספציפיים מול יבואן או מחירון עדכני). המחיר האטרקטיבי הזה הוא תוצאה של מיסוי נמוך יחסית על רכבים פשוטים וחסכוניים, ופילוסופיית ייצור ששמה דגש על עלויות נמוכות.
רמות הגימור העיקריות המשווקות בישראל לאורך השנים כללו בדרך כלל את גרסת ה-Invite הבסיסית ואת גרסת ה-Instyle המאובזרת יותר. ההבדלים המרכזיים ביניהן באים לידי ביטוי בעיקר באבזור נוחות ומידע בידורי, ולעיתים גם במערכות בטיחות. גרסת ה-Invite לרוב כוללת את המינימום הנדרש: מיזוג אוויר, חלונות חשמל, מערכת שמע בסיסית. גרסת ה-Instyle תוסיף בדרך כלל מסך מולטימדיה עם קישוריות סמארטפונים, חישוקי סגסוגת, ולעיתים גם פריטים כמו בקרת אקלים אוטומטית וכניסה ללא מפתח. המחירון הרשמי של היבואן מפרט בדיוק את הציוד בכל רמה, וחשוב לבדוק אותו בעת הרכישה. כמובן שבשוק המשומשים, המחירים יהיו נמוכים משמעותית ויקבעו לפי מחירון לוי יצחק או דומים.
תנאי האחריות על מיצובישי אטראז’ חדשה בישראל הם בדרך כלל 5 שנים או 100,000 ק”מ, המוקדם מביניהם. זו אחריות סטנדרטית בתעשיית הרכב ונותנת שקט נפשי סביר. עלויות התחזוקה הצפויות של האטראז’ הן נמוכות יחסית. המנוע קטן ופשוט, הגיר פשוט (יחסית) והרכיבים אינם יקרים. טיפולים תקופתיים במורשה מיצובישי אינם אמורים להיות יקרים משמעותית ביחס למתחרות הישירות, ולעיתים אף זולים יותר. שווי השימוש של האטראז’ נוטה לרדת בצורה מתונה יחסית בשנים הראשונות, הודות לביקוש מצד שוק הליסינג וחברות ההשכרה. עם זאת, ככל שהרכב מתבגר, ירידת הערך מתאימה לקטגוריה. תקלות משמעותיות אינן נפוצות בדגם הזה, הידוע באמינותו. בעיות נפוצות, אם קיימות, הן בדרך כלל קלות וקשורות לחלקים מתבלים כמו בלמים או אלמנטים במתלה, או לעיתים לתקלות קטנות במערכות אבזור. חשוב להקפיד על טיפולים במועד כדי לשמור על האחריות ולמנוע תקלות עתידיות. בהשוואה לרכבים אחרים באותה קטגוריה, האטראז’ נחשבת לאמינה.
X. יתרונות
- מחיר נגיש: האטראז’ היא אחת ממכוניות הסדאן הזולות ביותר שניתן לרכוש חדשה בישראל, מה שהופך אותה לאופציה אטרקטיבית לרוכשים עם תקציב מוגבל או כאלו שמחפשים את התמורה הטובה ביותר ל”כמה עולה” הרכב.
- צריכת דלק מעולה: זהו ללא ספק היתרון המשמעותי ביותר שלה. מנוע ה-1.2 ליטר והגיר הרציף מציעים נתוני צריכת דלק מהטובים בקטגוריה (ואף יותר), עם נתונים ריאליים שחוצות בקלות את ה-16-17 ק”מ לליטר. חיסכון משמעותי בעלויות הדלק לאורך זמן.
- תא מטען גדול יחסית: נפח תא המטען, סביב 450 ליטר, מפתיע לטובה עבור רכב בגודל הזה. הוא מאפשר להכיל כמות נכבדת של מטען, מה ששימושי למשפחות קטנות או לשימוש יומיומי.
- אמינות מוכחת: המכניקה של האטראז’ פשוטה ומוכחת לאורך שנים בדגם המיראז’ ההאצ’בק. זהו רכב שלא נוטה לתקלות משמעותיות, ותחזוקה שוטפת בדרך כלל פשוטה וזולה יחסית.
- קלות תמרון בעיר: מידותיה הקומפקטיות, יחד עם רדיוס סיבוב קטן והיגוי קל, הופכים את האטראז’ לרכב אידיאלי לנהיגה והתמודדות עם עומסי תנועה וחיפוש חניה בתוך העיר.
- עלויות אחזקה נמוכות: בנוסף לחיסכון בדלק, גם עלויות הטיפולים והחלקים נמוכות יחסית, מה שתורם לעלות בעלות כוללת (TCO) אטרקטיבית במיוחד.
XI. חסרונות
- ביצועים חלשים: מנוע ה-1.2 ליטר מספק הספק צנוע ותאוצה איטית. הרכב מתאים לנהיגה רגועה ואינו מספק ביצועים מספקים לתאוצות מהירות או עקיפות בטוחות בכבישים מהירים, במיוחד בעליות או עם עומס נוסעים.
- איכות חומרים פשוטה: תא הנוסעים עשוי ברובו מפלסטיק קשיח למראה ולמגע. איכות החומרים וההרכבה אינן ברמה של רכבים מודרניים או יקרים יותר, וניתן לצפות לרעשים פנימיים בנסיעה על כבישים משובשים.
- אבזור בסיסי יחסית: גם ברמות הגימור הגבוהות יותר, רשימת האבזור נוחות וטכנולוגיה מצומצמת ביחס למתחרות בקטגוריה. חסרים פיצ’רים מתקדמים רבים המוצעים ברכבים מקבילים או יקרים יותר במעט.
- בידוד רעשים: רעשי מנוע, רוח וכביש חודרים לתא הנוסעים בצורה מורגשת, במיוחד במהירויות גבוהות. זה פוגע בנוחות הנסיעה בנסיעות ארוכות בכבישים מהירים.
- התנהגות כביש פחות דינמית: כיול המתלים הרך, ההיגוי הקל וזוויות הגלגול המורגשות הופכים את האטראז’ לפחות מהנה לנהיגה דינמית. היא יציבה לנהיגה רגועה, אך אינה מספקת ביטחון או פידבק לנהג בנהיגה מהירה בפניות.
XII. בהשוואה למתחרים
כדי להבין טוב יותר היכן מיצובישי אטראז’ ממוקמת בשוק הישראלי, חשוב לערוך השוואה לדגמים אחרים של יצרנים אחרים המקבילים לה באותה קטגוריה – מכוניות סופר-מיני סדאן או קומפקטיות בסיסיות. המתחרות העיקריות של האטראז’ בשוק הישראלי לאורך השנים היו בעיקר קיה ריו סדאן ויונדאי i25 (כאשר שווקה, וגם יונדאי אקסנט בדורות קודמים). ניתן גם להסתכל על דגמים כמו סוזוקי סוויפט סדאן או סוזוקי סיאז, אם כי אלו פחות נפוצים ממנה.
בהשוואה לקיה ריו סדאן או יונדאי i25/אקסנט המקבילות, האטראז’ לרוב מציעה יתרון מובהק אחד: המחיר ובעקבותיו צריכת הדלק. היא כמעט תמיד זולה יותר לרכישה ולתדלוק. צריכת הדלק של האטראז’ טובה יותר בדרך כלל מאשר מנועי 1.4 או 1.6 ליטר של המתחרות. לעומת זאת, המתחרות הקוריאניות בדרך כלל מציעות תא נוסעים מעט יותר מעודן (אם כי עדיין בסיסי), איכות חומרים טובה יותר במעט, אבזור נוחות וטכנולוגיה עשיר יותר (במיוחד ברמות הגימור המקבילות או הגבוהות יותר), וחשוב לא פחות – יחידות הנעה חזקות יותר המספקות ביצועים עדיפים ותחושת ביטחון גדולה יותר בכבישים מהירים. גם התנהגות הכביש של הריו או ה-i25 לרוב מעט יציבה יותר ופחות מרוכבת בהשוואה לאטראז’, אם כי הן עדיין לא מכוניות ספורטיביות בשום צורה. תא המטען באטראז’ לעיתים גדול יותר או דומה למתחרות, וזה יתרון חשוב.
אם נשווה אותה לרכבים כמו סוזוקי סיאז (שיוצרה על פלטפורמת הסוויפט), האטראז’ עדיין שומרת על יתרון מחיר וחיסכון בדלק, בעוד שהסיאז הציעה לעיתים תא נוסעים מרווח יותר מעט. מול דגמי סופר מיני האצ’בק מקבילים (מיראז’ האצ’בק, סוויפט, ריו, i10/i20), היתרון המרכזי של האטראז’ הוא כאמור נפח תא המטען הגדול יותר בדגם הסדאן.
בשורה התחתונה, האטראז’ ממקמת את עצמה בתחתית סולם המחיר והאבזור, ומצטיינת בתחום החיסכון. היא מתאימה למי שמוכן לוותר על אבזור, ביצועים ועידון יחסית, בתמורה למחיר רכישה נמוך במיוחד ועלויות שימוש אולטרה-חסכוניות. היא פחות מתאימה למי שמחפש את “העסקה הטובה ביותר” מבחינת אבזור וביצועים ביחס למחיר, שם מתחרותיה הישירות עשויות להציע חבילה שלמה יותר, אם כי יקרה יותר.
XIII. סיכום ומסקנות
אז מה למדנו על מיצובישי אטראז’ בסקירה המעמיקה הזו? למדנו שהיא רכב שמתוכנן ומיוצר סביב מטרה אחת מרכזית: להיות כמה שיותר נגיש מבחינת מחיר רכישה ועלויות שימוש. היא אינה מנסה להרשים בעיצוב נועז, באבזור עשיר, בטכנולוגיה מתקדמת או בביצועים ספורטיביים. ובדיוק בגלל זה, היא מצליחה להיות מצוינת בתחום אחד: חיסכון, ועקב כך גם נגישות כלכלית.
בהשוואה למתחרותיה הישירות בשוק הישראלי, כמו קיה ריו סדאן או יונדאי i25, האטראז’ מפסידה כמעט בכל סעיף שאינו נוגע למחיר וצריכת דלק. הן לרוב מציעות חווית נהיגה מעט יותר מהודקת, תא נוסעים נעים יותר, אבזור עשיר יותר ומערכות בטיחות מתקדמות יותר (בהתאם לשנתון ורמת הגימור). אבל האטראז’ מנצחת בגדול בזירת הכיס. המחיר שלה נמוך יותר, וצריכת הדלק שלה פשוט מעולה. נפח תא המטען הוא גם יתרון משמעותי שיש לה על חלק מהמתחרות.
אז האם כדאי לקנות מיצובישי אטראז’ בשנת 2025? התשובה תלויה בצרכים ובתקציב שלכם. אם אתם מחפשים רכב בסיסי, אמין, קל לתמרון בעיר, עם תא מטען גדול יחסית ועלויות אחזקה ודלק מהנמוכות בשוק – אז כן, האטראז’ יכולה להיות בחירה מצוינת. היא מתאימה במיוחד כרכב ראשון, כרכב שני למשפחה, או למי שנוסע הרבה קילומטרים ומחפש חיסכון מקסימלי. היא פחות מתאימה למי שמחפש ביצועים בכביש מהיר, נוחות נסיעה אולטימטיבית, אבזור מפנק, או תחושת פרימיום כלשהי. חוות דעת גולשים של בעלי אטראז’ לרוב משבחות את האמינות והחיסכון, ומציינות את הפשרות בנוחות ואבזור. אם אתם מוכנים לפשרות הללו תמורת החיסכון המשמעותי, אז האם כדאי לקנות? בהחלט כן, עבור הקהל הנכון. אם אתם מצפים ליותר מרכב מודרני, כנראה שתצטרכו להגדיל מעט את התקציב ולפנות למתחרות, למרות שהן יעלו “כמה עולה” משמעותית יותר לאורך זמן בתדלוקים. ההמלצה הסופית שלנו: בדקו את האטראז’ אם התקציב שלכם מוגבל וחיסכון הוא בראש סדר העדיפויות. היא אולי לא הרכב הכי מרגש או מאובזר, אבל היא עושה את העבודה בנאמנות ובחיסכון שקשה לנצח.