ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב של ישראל.
היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחד הדגמים המסקרנים יחסית בנוף הקרוסאוברים המשפחתיים: מיצובישי אקליפס קרוס.
מדובר ברכב של יצרן יפני ותיק ומוכר, שמנסה לשלב בין שימושיות של SUV משפחתי לבין עיצוב שקצת שובר את הכללים, או לפחות שבר אותם בגרסאותיו הראשונות.
בסקירה הזו, נפרק את האקליפס קרוס לחלקים.
נבחן אותו מכל זווית אפשרית.
נעבור על העיצוב החיצוני, ניכנס לתא הנוסעים ונבדוק איכות חומרים ומרווח, נצלול לטכנולוגיה ולאבזור.
נדבר על הביצועים, על יחידות ההנעה הזמינות ועל הנושא הבוער של צריכת דלק או אנרגיה, בהתאם לדגם.
לרכב החשמלי או הפלאג-אין, נקדיש פרק גם לטעינה.
ננתח את חווית הנהיגה על כבישי ישראל הלא תמיד מושלמים.
נבחן את סעיף הבטיחות החשוב, כולל מבדקי בטיחות ומערכות העזר לנהג.
וכמובן, נדבר על כמה עולה הרכב הזה, רמות הגימור העיקריות בארץ, המחירון, האחריות ועלויות התחזוקה.
נקנח בסעיפי יתרונות וחסרונות מנומקים.
נערוך השוואה קצרה בהשוואה למתחרים המרכזיים.
ונסכם עם פסק דין ברור: האם כדאי לקנות מיצובישי אקליפס קרוס בשנת 2025?
I. מבוא
מיצובישי אקליפס קרוס (Mitsubishi Eclipse Cross) הוא קרוסאובר קומפקטי שממוקם בהיצע של מיצובישי בין ה-ASX הקטן יותר לבין האאוטלנדר הגדול. שמו אומנם מרמז על קשר למכונית הספורט קופה האגדית של מיצובישי משנות ה-90 וה-2000, אולם בפועל מדובר ברכב משפחתי גבוה, ששואל את השם הנוצץ כדי להבליט את הפן העיצובי הדינמי שלו לעומת אחיו השמרניים יותר. האקליפס קרוס הוצג לראשונה בשנת 2017 ועבר מתיחת פנים משמעותית בסוף 2020 (ששווקה בארץ מ-2021), ששינתה בעיקר את החלק האחורי השנוי במחלוקת והביאה גם עדכונים טכנולוגיים.
בישראל, האקליפס קרוס מתמודד בקטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים הצפופה והתחרותית. הוא מציע שילוב של עיצוב ייחודי, אבזור נדיב בדרך כלל, ובגרסת הפלאג-אין הייבריד (PHEV), גם יכולת נסיעה חשמלית משמעותית שהופכת אותו לאטרקטיבי לקהל מסוים. קהל היעד העיקרי שלו הוא משפחות צעירות או זוגות שמחפשים רכב גבוה, נוח לנסיעה ועם תא מטען שימושי, אך גם רוצים משהו שקצת שונה מההמון, במיוחד אם הם מתעניינים באפשרויות הנעה חסכוניות או מחושמלות.
הגרסה ההיברידית נטענת (PHEV) של האקליפס קרוס רלוונטית במיוחד לשוק הישראלי, לאור הטבות המיסוי לרכבים כאלה והעניין הגובר בחיסכון בדלק. גרסת הבנזין הטורבו-בנזין 1.5 ליטר עדיין משווקת, ומציעה אלטרנטיבה זולה יותר לקונים שפחות מתמקדים בנסיעה חשמלית. מתחרים בולטים בשוק הישראלי כוללים את יונדאי טוסון, קיה ספורטאז’, מאזדה CX-5, טויוטה ראב 4, וגם קרוסאוברים פלאג-אין הייבריד נוספים כמו יונדאי טוסון PHEV וקיה ספורטאז’ PHEV. המיצוב של האקליפס קרוס הוא לרוב תחת המתחרים היפניים והקוריאנים הפופולריים מבחינת נפחי מכירה, אך הוא מנסה לבלוט בזכות האבזור והנעת ה-PHEV הייחודית שלו בקטגוריה זו מבית מיצובישי. גם חוות דעת גולשים על הדגם נוטות להדגיש את האבזור והנוחות לצד שאלות על העיצוב או צריכת הדלק בגרסת הבנזין.
II. עיצוב חיצוני
העיצוב החיצוני של מיצובישי אקליפס קרוס הוא כנראה אחד המאפיינים הבולטים והשנויים במחלוקת שלו. במקור, הוא התאפיין בחלון אחורי מפוצל על ידי פס תאורה, אלמנט ששבר את שגרת העיצוב אך פגע גם בראות לאחור. מתיחת הפנים של שנת 2021 ביטלה את הפס הזה ויצרה מראה אחורי קונבנציונלי ונקי יותר, מה שהתקבל בברכה על ידי רבים. הרושם הכללי מהעיצוב לאחר מתיחת הפנים הוא של רכב שמנסה לשלב בין קווים חדים לבין נפחים קרוסאוברים מוכרים.
בחזית, האקליפס קרוס מאמץ את שפת העיצוב “Dynamic Shield” המוכרת של מיצובישי, עם גריל כרום גדול ובולט המשתלב עם יחידות תאורה צרות ומושכות. הפנסים הראשיים ממוקמים מעט נמוך יותר, בתוך מסגרות שחורות או כרום, תלוי ברמת הגימור, מה שיוצר מראה אגרסיבי יחסית. קווי המתאר מהצד מציגים צללית קופה-לייק קלה, עם קו גג שמשתפל בעדינות לאחור, קו מותניים מטפס, וקריז (קפל פח) חד לאורך הדלתות שמוסיף דינמיות. בתי הגלגלים מודגשים ומאכלסים חישוקי גלגלים בגדלים שונים, לרוב 18 אינץ’ ברמות הגימור הגבוהות יותר בישראל, עם עיצובים משתנים.
החלק האחורי, כאמור, עבר את השינוי הדרמטי ביותר. כעת הוא נראה הרבה יותר הרמוני, עם פנסים אחוריים מודרניים בצורת L המשתלבים היטב עם דלת תא המטען ויוצרים מראה רחב ויציב. הפגוש האחורי גדול ובולט, ולעיתים כולל אלמנטים דמויי מגן גחון. נוכחות הכביש של האקליפס קרוס היא של קרוסאובר קומפקטי אך לא קטן במיוחד, מידותיו הפיזיות ממקמות אותו היטב בליבת הקטגוריה, בדומה לטוסון או ספורטאז’ מבחינת אורך ורוחב, אך לעיתים עם גובה מעט נמוך יותר שמחזק את תחושת הקופה. בסך הכל, העיצוב החיצוני הוא נקודת חוזק עבור מי שמחפש מראה שונה, פחות גנרי, במיוחד לאחר עדכון העיצוב האחורי.
III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח
כשנכנסים לתא הנוסעים של מיצובישי אקליפס קרוס, מקבלים תחושה של פרקטיות לצד ניסיון להכניס אלמנטים מודרניים. האווירה הכללית היא נוחה ומסודרת, עם קונספט עיצובי שלא מנסה להמציא את הגלגל מחדש, אלא להתמקד בשימושיות. הדשבורד מעוצב בצורה אופקית יחסית, ונוטה לכיוון הנהג, מה שמקל על הגישה למערכות השונות.
בנוגע לאיכות החומרים, התמונה מעורבת. בחלקים העליונים של הדשבורד ודיפוני הדלתות ניתן למצוא חומרים רכים ונעימים למגע, שנותנים תחושה טובה יחסית. אולם, בחלקים התחתונים, כמו הקונסולה המרכזית וחלקי הדלתות התחתונים, נעשה שימוש בפלסטיק קשיח יותר. איכות ההרכבה בדרך כלל טובה, ללא קרקושים או חופשים משמעותיים, ומרגישה עמידה לאורך זמן, מאפיין המזוהה עם יצרנים יפניים כמו מיצובישי. זה אולי לא תא הנוסעים הכי יוקרתי בקטגוריה, אבל הוא מרגיש מוצק ומיועד לשרוד שימוש משפחתי יומיומי.
הנדסת האנוש באקליפס קרוס היא בדרך כלל מוצלחת. רוב הפקדים ממוקמים היטב וקלים לתפעול פיזי, כמו פקדי בקרת האקלים הנפרדים (בניגוד לשילובם במסך מגע בלבד ברכבים מסוימים). הראות החוצה טובה קדימה ולצדדים, למעט אולי עמוד C האחורי שעבה יחסית והראות לאחור בגרסאות המוקדמות (שכבר פחות רלוונטיות בשוק המשומשות הרלוונטי להיום). המושבים הקדמיים נוחים יחסית לנסיעות ארוכות ומציעים תמיכה סבירה, אם כי לא ברמה של מושבי ספורט עוטפים. ברמות גימור גבוהות יותר ניתן למצוא ריפודי עור וחימום למושבים.
מבחינת מרווח, האקליפס קרוס מציע מרווח סביר ביחס לקטגוריה. מרווח הרגליים והראש בשורה הראשונה טוב גם לנוסעים גבוהים. בשורה השנייה, מרווח הרגליים תלוי במיקום המושבים האחוריים – תכונה ייחודית יחסית בדגם זה היא האפשרות להזיז את המושב האחורי קדימה ואחורה על מסילה, מה שמאפשר להגדיל את מרווח הרגליים או את נפח תא המטען בהתאם לצורך. עם המושב מוזז לאחור, המרווח לשני נוסעים מבוגרים טוב, ואף מספיק לשלושה ילדים. מרווח הראש מאחור מעט מוגבל יותר בגלל קו הגג המשתפל, במיוחד עבור מבוגרים גבוהים.
נפח תא המטען עומד על כ-350-400 ליטר (תלוי במיקום המושבים האחוריים ובגרסת ההנעה, כאשר ב-PHEV הוא מעט קטן יותר בגלל הסוללה). זהו נפח ממוצע לקטגוריה, שימושי למשפחות אך לא מהגדולים ביותר. סף ההטענה נוח יחסית, וצורת תא המטען קובייתית ושימושית. ישנן גם נקודות עיגון ופתרונות אחסון נוספים קטנים בתא הנוסעים כמו תאים בדלתות ותא כפפות, התורמים לפרקטיות הכוללת.
IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה
סעיף הטכנולוגיה והאבזור הוא לרוב נקודת זכות משמעותית של מיצובישי אקליפס קרוס, במיוחד בהשוואה למחיר ולמתחרים מסוימים. היבואן בישראל בדרך כלל משווק את הרכב ברמות גימור מאובזרות יחסית, מה שמספק תמורה טובה למחיר עבור הלקוח הישראלי שמחפש רכב עשיר באבזור.
מערכת המולטימדיה המרכזית עברה שיפור עם מתיחת הפנים. היא מבוססת על מסך מגע בגודל 8 אינץ’ לרוב רמות הגימור, הניצב בחלק העליון של הדשבורד. איכות התצוגה סבירה, ולא מהחדות או הבהירות ביותר. מהירות התגובה טובה, אם כי לא מיידית כמו במערכות מתקדמות יותר. מבנה התפריטים אינטואיטיבי יחסית, וקל לנווט בין הפונקציות השונות. המערכת תומכת בקישוריות סמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto, כאשר בגרסאות העדכניות החיבור הוא אלחוטי בחלק מרמות הגימור, נוחות גדולה. מיצובישי לא מציעה לרוב עוזר קולי מובנה ברמה של יצרנים אחרים, וההתממשקות היא בעיקר דרך מערכות הסמארטפון.
לוח המחוונים באקליפס קרוס הוא ברובו אנלוגי עם מסך מידע קטן יחסית במרכז, המציג נתונים חשובים כמו צריכת דלק/אנרגיה, מידע ממערכות הבטיחות, ועוד. זהו לא לוח מחוונים דיגיטלי מלא עם אפשרויות התאמה אישית רבות, מה שמבדיל אותו מחלק מהמתחרים המודרניים יותר בקטגוריה שמציעים מסכים גדולים ומרהיבים יותר לנהג. מי שרגיל ללוחות מחוונים אנלוגיים ימצא אותו ברור וקל לקריאה.
אבזור נוחות מרכזי המוצע בישראל, תלוי כמובן ברמת הגימור, יכול לכלול בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם לכניסה והתנעה ללא מפתח, חימום למושבים הקדמיים, מצלמות היקפיות (360 מעלות), חיישני חניה קדמיים ואחוריים, בלם יד חשמלי, ולעיתים גם גג פנורמי. גרסת הפלאג-אין הייבריד מציעה לרוב אבזור עשיר יותר כסטנדרט. טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן אינן רבות, מיצובישי נוטה להתמקד בטכנולוגיות מנוע והנעה (במיוחד ב-PHEV) ובמערכות בטיחות אמינות, פחות בגאדג’טים “וואו” שאינם קריטיים. מערכת השמע הסטנדרטית מספקת צליל סביר אך לא יוצא דופן, ואין בדרך כלל אופציה למערכת שמע משודרגת ממותג פרימיום.
V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה
מיצובישי אקליפס קרוס מציע בישראל שתי יחידות הנעה עיקריות: מנוע בנזין טורבו ומערכת פלאג-אין הייבריד. כל אחת מהן מציעה חווית נהיגה וביצועים שונים, וחשוב להבין את ההבדלים ביניהן.
גרסת הבנזין מצוידת במנוע טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר, המפיק לרוב בסביבות 163 כ”ס ומומנט של כ-25 קג”מ. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT), סוג גיר שמיצובישי מרבה להשתמש בו. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-9.3 שניות, נתון סביר לקטגוריה אך לא מרשים במיוחד. בנהיגה יומיומית, המנוע מספק מספיק כוח לתנועה בעיר וגם לשיוט נינוח בכביש מהיר. תאוצות ביניים עשויות להיות מעט איטיות יחסית, והגיר הרציף נוטה לייצר “יללה” אופיינית תחת עומס, מאפיין שחלק מהנהגים פחות מחבבים.
צריכת דלק בגרסת הבנזין היא נקודה פחות חזקה. נתוני יצרן (לפי תקן WLTP) מדברים על ממוצע של כ-12-13 ק”מ לליטר, אולם במציאות, בנהיגה משולבת טיפוסית בישראל הכוללת עיר ופקקים, צריכת הדלק הריאלית נוטה להיות קרובה יותר ל-9-10 ק”מ לליטר. זו לא צריכת דלק גבוהה מאוד ביחס לרכב בנזין בקטגוריה, אבל היא גם לא מהחסכוניות ביותר. חיפוש אחר “צריכת דלק מיצובישי אקליפס קרוס” ברשת יניב לרוב תוצאות דומות לנתונים הריאליים שלנו.
גרסת הפלאג-אין הייבריד (PHEV) היא סיפור שונה לגמרי. היא משלבת מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר (שפועל בעיקר כגנרטור במהירויות נמוכות) עם שני מנועים חשמליים, אחד לכל סרן, המעניקים יכולת הנעה כפולה חשמלית (לא מכאנית). ההספק המשולב של המערכת עומד על כ-188 כ”ס. לרכב זה אין תיבת הילוכים קונבנציונלית במובן המקובל, אלא העברה ישירה או יחידת הילוכים ייעודית למערכות היברידיות. נתון התאוצה 0-100 קמ”ש דומה לגרסת הבנזין, כ-10.5 שניות, אך תחושת הכוח שונה.
היתרון המשמעותי של גרסת ה-PHEV הוא יכולת הנסיעה על חשמל בלבד. טווח הנסיעה החשמלי המוצהר לפי WLTP עומד על כ-45 ק”מ. במציאות, בנהיגה עירונית ופרברית זהירה, ניתן להגיע לטווח דומה, אך בנסיעה מהירה או עם שימוש באבזור (מיזוג), הטווח הריאלי יהיה קרוב יותר ל-30-40 ק”מ. צריכת אנרגיה חשמלית נמדדת בקוט”ש ל-100 ק”מ, וצריכת אנרגיה משולבת (דלק וחשמל) תלויה באופי הנסיעה ותדירות הטעינה. מי שמקפיד לטעון את הרכב באופן קבוע ונוסע מרחקים קצרים ביומיום, יבלה חלק ניכר מהזמן בנסיעה חשמלית מלאה וצריכת הדלק תהיה אפסית כמעט. בנסיעות ארוכות יותר, בהן הסוללה מתרוקנת, הרכב מתפקד כהיברידי “רגיל”, וצריכת הדלק יכולה להגיע ל-10-12 ק”מ לליטר. חשוב לציין שגם חיפוש פופולרי כמו “צריכת דלק” רלוונטי לרוב הנהגים גם כשהם בוחנים רכב חשמלי או פלאג-אין, שכן הוא עדיין מונח חיפוש נפוץ לבחינת יעילות, גם אם נכונה יותר המרה לק”מ לשקל במקרה של חשמל.
VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)
עבור מי שבוחר במיצובישי אקליפס קרוס PHEV, נושא הטעינה הופך להיות מרכזי בחוויית הבעלות. הרכב מצויד בסוללת ליתיום-יון בקיבולת של כ-13.8 קוט”ש. טעינת הסוללה מתבצעת באמצעות מחבר מסוג Type 2 לטעינת AC (זרם חילופין) ומחבר CHAdeMO לטעינת DC (זרם ישר).
קצב טעינת AC המקסימלי עומד לרוב על כ-3.7 קילוואט. זהו קצב טעינה איטי יחסית בהשוואה לרכבים חשמליים מלאים או אפילו פלאג-אין אחרים שמציעים 7.4 קילוואט או יותר. טעינה מלאה של הסוללה מ-0 ל-100% מעמדת טעינה ביתית (Wallbox) או משקע כוח ייעודי (3.7 קילוואט) אורכת כ-4 שעות. מטעינה משקע ביתי רגיל (כ-2.3 קילוואט) הזמן יתארך משמעותית, לכ-6-7 שעות. מיצובישי מספקת בדרך כלל כבל טעינה ביתי וכבל לעמדות ציבוריות עם הרכב.
האקליפס קרוס PHEV הוא אחד מרכבי הפלאג-אין הבודדים המציעים יכולת טעינת DC מהירה באמצעות מחבר CHAdeMO. קצב טעינת DC המקסימלי עומד על כ-22 קילוואט. זה אולי לא מהיר כמו טעינת DC לרכב חשמלי מלא (שיכולה להגיע למאות קילוואטים), אך זה מאפשר לטעון את הסוללה מ-10% ל-80% בתוך כ-25 דקות בלבד בעמדת טעינה מהירה תומכת CHAdeMO. זהו יתרון משמעותי עבור נהגים שצריכים “קפיצה” של טעינה במהלך היום או בנסיעות ארוכות, ומאפשר לנצל טוב יותר את היכולת החשמלית של הרכב גם ללא טעינה ממושכת.
נוחות השימוש באפליקציות ניהול טעינה של היצרן קיימת, ומאפשרת שליטה מרחוק על תזמון הטעינה וצפייה בנתונים, אם כי האפליקציה של מיצובישי לא נחשבת למתקדמת ביותר או מהירת תגובה בהשוואה למתחרים. חווית הטעינה הציבורית בישראל השתפרה בשנים האחרונות, עם פריסת עמדות AC רבות ועמדות DC (כולל CHAdeMO, אם כי פחות נפוצות מעמדות CCS). יחד עם זאת, עדיין יש אתגרים של זמינות עמדות, תקינותן, ובעיקר תמחור משתנה, בהשוואה למדינות עם תשתיות טעינה מפותחות יותר. לכן, בעלות על פלאג-אין בישראל עדיין דורשת תכנון מסוים, במיוחד אם רוצים למקסם את החיסכון ב”צריכת דלק” (ע”י שימוש רב בחשמל).
VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש
חווית הנהיגה במיצובישי אקליפס קרוס מתמקדת בעיקר בנוחות ושיוט נינוח, פחות בביצועים ספורטיביים או דינמיות יתר. נוחות הנסיעה היא נקודת זכות משמעותית של הרכב, במיוחד בנסיעה עירונית. המתלים מכוילים לצד הרך, והם סופגים היטב שיבושים עירוניים, בורות ומפגעים שונים האופייניים לכבישי ישראל. בנסיעה בינעירונית, הנוחות נשמרת, והרכב מרגיש יציב ובטוח במהירויות גבוהות. על דרך משובשת יותר או כבישים עם אספלט גלי, המתלים הרכים עשויים להרגיש מעט פחות מרוסנים, עם נדנוד קל, אך בסך הכל הנוחות טובה מאוד.
רמת בידוד הרעשים באקליפס קרוס סבירה לקטגוריה. רעשי מנוע נוכחים בעיקר תחת עומס גבוה (במיוחד בגרסת הבנזין עם הגיר הרציף). רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות גבוהות יחסית, ורעשי כביש חודרים לתא הנוסעים בהתאם לסוג האספלט וגודל החישוקים, אך בידוד כללי טוב ומאפשר שיחה נינוחה גם במהירות שיוט.
בכל הנוגע להתנהגות דינמית, האקליפס קרוס לא שואף להיות מכונית ספורט. ההיגוי קל יחסית, מה שמקל על תמרון בעיר ובחניה, אך הוא חסר משקל ודיוק שמספק משוב משמעותי מהכביש. אחיזת הכביש טובה ויציבה, גם בגרסאות ההנעה הקדמית וגם בגרסאות ההנעה הכפולה (S-AWC המפורסמת של מיצובישי, הזמינה בחלק מהגרסאות, במיוחד ה-PHEV, ומסייעת ליציבות ואחיזה). זוויות הגלגול בפניות מורגשות, כצפוי ברכב גבוה עם מתלים רכים, אך הן אינן מוגזמות והרכב מרגיש צפוי ובטוח. תחושת הבלמים טובה, עם עוצמת בלימה מספקת. בגרסת ה-PHEV, מערכת הרגנרציה (בלימת מנוע חשמלית שטוענת את הסוללה) משפיעה על תחושת הבלם ואופן העברת הכוח; ניתן לשלוט על עוצמת הרגנרציה באמצעות פקדים מאחורי ההגה, מה שמאפשר נהיגה בדוושה אחת כמעט בנהיגה עירונית, חוויה שחלק מהנהגים מחבבים מאוד.
קלות התמרון בעיר היא נקודת זכות בזכות היגוי קל יחסית ורדיוס סיבוב סביר. גם בגרסאות המוקדמות עם החלון האחורי המפוצל, חיישני ומצלמת הרוורס סייעו להתגבר על הראות המוגבלת. בגרסאות החדשות יותר, עם זנב קונבנציונלי יותר, הראות לאחור השתפרה. ההבדל בהעברת הכוח בין גרסת הבנזין ל-PHEV משפיע על החוויה; בגרסת הבנזין הגיר הרציף יכול לעיתים לגרום למנוע לטפס לטורים גבוהים באופן לא פרופורציונלי למהירות, בעוד שב-PHEV המעבר בין הנעה חשמלית לבנזין לרוב חלק ושקט, והיעדר הילוכים קונבנציונליים מעניק תאוצה לינארית ונעימה יותר בנסיעה חשמלית.
VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג
סעיף הבטיחות הוא קריטי עבור רכב משפחתי, ומיצובישי אקליפס קרוס מציע חבילת בטיחות מקיפה יחסית. הרכב זכה לציון של 5 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של ארגון Euro NCAP, ציון מקסימלי המעיד על רמה גבוהה של הגנה על הנוסעים במקרה של תאונה. תוצאות מבחני הריסוק הראו הגנה טובה לנוסעים מבוגרים וילדים, וציון טוב גם בהגנה על הולכי רגל. מבחינה מבנית, שלדת הרכב עוצבה עם אזורי קריסה מתוכננים ושימוש בפלדות חזקות כדי לספוג אנרגיית פגיעה ולהגן על תא הנוסעים.
בנוסף לבטיחות הפסיבית, האקליפס קרוס מצויד במערכות עזר אקטיביות לנהג (ADAS) המשפרות את הבטיחות היומיומית ומסייעות במניעת תאונות. בישראל, רמות הגימור השונות מציעות לרוב את חבילת הבטיחות המלאה כסטנדרט או באופציה ברמות הגימור הבכירות. מערכות אלו כוללות:
* בלימת חירום אוטונומית (AEB) עם זיהוי הולכי רגל.
* בקרת שיוט אדפטיבית (ACC) השומרת מרחק מהרכב שמלפנים.
* התראת סטייה מנתיב ותיקון אקטיבי של היגוי (LDW ו-LDP).
* התראת רכב בשטח מת (BSW).
* התראת תנועה חוצה מאחור (RCTA).
* אורות גבוהים אוטומטיים.
* מצלמות היקפיות 360 מעלות (ברמות גימור גבוהות).
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי הוא בדרך כלל טוב ויעיל. מערכת בלימת החירום נוטה להיות אגרסיבית יחסית ומתערבת בזמן כדי למנוע או לצמצם תאונות. בקרת השיוט האדפטיבית מתפקדת בצורה חלקה יחסית, גם בעצירה וזינוק בפקקים. מערכות השמירה על נתיב עובדות היטב, אם כי לעיתים התיקון ההיגוי עשוי להיות מורגש. התפעול של המערכות נוח באמצעות כפתורים על ההגה או במסך המידע הקטן בלוח המחוונים. בדרך כלל, חבילת הבטיחות באקליפס קרוס מעניקה ציון בטיחות אקטיבית גבוה יחסית מדרג משרד התחבורה הישראלי. חשוב לציין כי למרות הנתונים הטובים ב<פניה למומחה על מבדקי בטיחות>, מערכות אלו הן עזר בלבד ואינן מחליפות תשומת לב של הנהג.
IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)
סעיף המחיר הוא כמובן אחד המשפיעים ביותר על החלטת הרכישה. מיצובישי אקליפס קרוס מתומחר בישראל כמתחרה בקטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים, עם תמחור אטרקטיבי יחסית, במיוחד כשבוחנים את רמת האבזור המוצעת. כמה עולה מיצובישי אקליפס קרוס? טווח המחיר העדכני (נכון לאפריל 2025 או סמוך לכך) לרכב חדש נע בדרך כלל בין כ-150,000 ש”ח לגרסת הבנזין הבסיסית, ומטפס מעלה עד לכ-180,000 ש”ח ומעלה לגרסאות הבנזין המאובזרות. גרסת הפלאג-אין הייבריד, הנהנית מהטבות מס, מתומחרת גבוה יותר וטווח המחירים שלה עשוי לנוע בין כ-190,000 ש”ח ל-220,000 ש”ח, תלוי רמת גימור ואבזור. יש להתייחס למחירון הרשמי של היבואן כנקודת מוצא, אך בפועל המחירים יכולים להשתנות מעט בהתאם למבצעים והטבות.
בישראל משווק האקליפס קרוס לרוב במספר רמות גימור עיקריות. לגרסת הבנזין יש בדרך כלל רמות גימור כמו Intense ו-Instyle, כאשר ההבדלים העיקריים הם באבזור נוחות ובטיחות. רמות הגימור הגבוהות יותר מציעות אבזור עשיר יותר כמו גג פנורמי, ריפודי עור, מושבים חשמליים ומלאות מערכות בטיחות אקטיביות. גרסת הפלאג-אין הייבריד זמינה לרוב ברמות גימור בכירות יותר כמו Luxury או Premium, וכוללת אבזור עשיר יותר כסטנדרט, בנוסף למערכת ההנעה הייחודית ולרמת גימור פנימית מעט משופרת.
תנאי האחריות על האקליפס קרוס הם בדרך כלל 5 שנים או 100,000 ק”מ על הרכב כולו, הנמוך מביניהם. עבור גרסת הפלאג-אין הייבריד, יש אחריות מורחבת על הסוללה, לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ, מה שמקנה שקט נפשי לגבי הרכיב היקר ביותר ברכב המחושמל. עלויות התחזוקה הצפויות סבירות יחסית לרכב יפני, עם טיפולים תקופתיים אחת לשנה או מספר ק”מ מסוים. שווי השימוש (הפחתה בשווי הרכב לאורך זמן) באקליפס קרוס סביר ביחס לקטגוריה, אך לרוב נמוך יותר מזה של מתחרים פופולריים כמו טויוטה או יונדאי/קיה. גרסת ה-PHEV עשויה לשמור על שווי טוב יותר בשוק המשומשות בזכות יתרון צריכת האנרגיה הנמוכה יותר והאבזור. בנוגע ל<פניה למומחה על תקלות> או בעיות נפוצות, האקליפס קרוס נחשב לרכב אמין יחסית, עם מעט דיווחים על תקלות משמעותיות, מאפיין אמינות ידוע של מיצובישי, אם כי כמו כל רכב, תקלות קטנות עשויות להופיע עם הזמן. חשיבות האחריות ברכב מחושמל היא גדולה במיוחד בגלל מורכבות המערכת והסוללה.
X. יתרונות
- עיצוב ייחודי ואבזור נדיב: האקליפס קרוס מציע מראה שונה מהממוצע, במיוחד לאחר מתיחת הפנים האחורית. בנוסף, היבואן בישראל נוהג לשווק אותו ברמות גימור עשירות באבזור יחסית למחיר, מה שמהווה יתרון תחרותי.
- נוחות נסיעה טובה: המתלים מכוילים לנוחות וסופגים שיבושים היטב, מה שהופך אותו לרכב נעים במיוחד לנסיעה יומיומית בעיר ובכבישים בין-עירוניים בישראל.
- גרסת פלאג-אין הייבריד אטרקטיבית (PHEV): גרסת ה-PHEV מציעה טווח נסיעה חשמלי שימושי לרוב הנסיעות היומיות, חיסכון משמעותי בדלק (אם מקפידים לטעון), וגם יכולת טעינה מהירה נדירה בפלאג-אינים.
- בטיחות גבוהה: ציון 5 כוכבים במבחני Euro NCAP וחבילת מערכות בטיחות אקטיביות מקיפה, המעניקים שקט נפשי להורים ומשפחות.
- גמישות מרווח פנים (מושב אחורי): האפשרות להזיז את הספסל האחורי על מסילה מאפשרת לשחק עם היחס בין מרווח רגליים לנוסעים מאחור לבין נפח תא המטען, פתרון פרקטי וגמיש.
- אמינות פוטנציאלית: מיצובישי נחשבת ליצרן אמין, והדגם לא סבל מ<פניה למומחה על בעיות> כרוניות בולטות עד כה, מה שיכול להבטיח עלויות אחזקה סבירות בטווח הארוך.
XI. חסרונות
- צריכת דלק בגרסת הבנזין: למרות מנוע הטורבו, צריכת הדלק הריאלית בגרסת הבנזין אינה מהמרשימות בקטגוריה, במיוחד בהשוואה למתחרים היברידיים או כאלה עם מנועים יעילים יותר.
- גיר רציף (CVT) בגרסת הבנזין: סוג גיר זה נוטה לייצר רעש מנוע גבוה תחת עומס ופוגע מעט בתחושת הביצועים הדינמית, למרות שעל הנייר הוא יעיל.
- איכות חומרים בחלקים מסוימים: למרות חומרים נעימים בחלקים העליונים של תא הנוסעים, שימוש בפלסטיק קשיח בחלקים התחתונים פוגע מעט בתחושת הפרימיום הכוללת בהשוואה למתחרים מסוימים.
- מרווח ראש מוגבל מאחור: קו הגג המשתפל פוגע מעט במרווח הראש לנוסעים גבוהים במיוחד במושב האחורי.
- מערכת מולטימדיה ולוח מחוונים: למרות שיפור עם מתיחת הפנים, מערכת המולטימדיה ולוח המחוונים אינם המתקדמים או המרשימים ביותר טכנולוגית בהשוואה לחלק מהמתחרים החדשים בשוק.
- קצב טעינת AC איטי יחסית ב-PHEV: קצב טעינה ביתי של 3.7 קילוואט הוא איטי יחסית לרכבי פלאג-אין או חשמליים אחרים, ומאריך את זמן הטעינה הביתית.
XII. השוואה למתחרים
מיצובישי אקליפס קרוס פועל בשוק הקרוסאוברים הקומפקטיים, קטגוריה צפופה ורוויית מתחרים, ביניהם שמות גדולים כמו יונדאי טוסון וקיה ספורטאז’, טויוטה ראב 4 ומאזדה CX-5. בהשוואה למתחרים הקוריאנים הפופולריים (טוסון וספורטאז’), האקליפס קרוס מציע לרוב אבזור עשיר יותר ברמות המחיר המקבילות, וגם גרסת PHEV שמציעה יתרון יחסי בצריכת אנרגיה למי שנוסע בעיקר מרחקים קצרים. מצד שני, המתחרים הקוריאנים מציעים מגוון רחב יותר של מנועים (כולל דיזל, היברידי מלא, PHEV, ולעיתים גם גרסאות בנזין חזקות יותר), וגם תא נוסעים מודרני יותר מבחינה טכנולוגית (לוחות מחוונים דיגיטליים גדולים יותר, מסכי מולטימדיה מתקדמים). בהשוואה לטויוטה ראב 4 או מאזדה CX-5, המתחרים היפניים נחשבים לרוב למובילים מבחינת אמינות ושמירת ערך, וראב 4 מציע גם הוא גרסאות היברידיות ו-PHEV יעילות מאוד (אם כי לרוב במחיר גבוה יותר מהאקליפס קרוס). מאזדה CX-5 בולט לטובה בתחום התנהגות הכביש והפנייה לנהג, תחומי בהם האקליפס קרוס פחות מצטיין, אך האקליפס קרוס עולה לרוב על ה-CX-5 בנוחות נסיעה ואבזור סטנדרטי. בסך הכל, האקליפס קרוס מתבלט בעיקר בזכות האבזור, נוחות הנסיעה, ויכולת ה-PHEV הייחודית (בגרסה זו), אך מפגר מאחור בהיבטים כמו מגוון מנועים, טכנולוגיה פנימית עדכנית יותר וצריכת דלק בגרסת הבנזין מול חלק מהמתחרים. הבחירה תלויה בסופו של דבר בסדרי העדיפויות של הלקוח – מי ששם דגש על אבזור, נוחות, ובגרסת PHEV – על חיסכון באנרגיה, עשוי למצוא את האקליפס קרוס כאופציה משתלמת. מי שחשובה לו הדינמיות, הטכנולוגיה העדכנית ביותר בתא הנוסעים, או מגוון רחב של יחידות הנעה, אולי ימצא חלופות מתאימות יותר.
XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)
מיצובישי אקליפס קרוס הוא קרוסאובר קומפקטי שמציע חבילה מעניינת בשוק הרכב הישראלי. הוא מנסה לפנות לקהל שמחפש רכב משפחתי שימושי, עם מימד עיצובי שונה ורמת אבזור גבוהה יחסית למחיר. גרסת הבנזין מהווה אופציה תקציבית יותר, בעוד שגרסת הפלאג-אין הייבריד היא ללא ספק היהלום שבכתר ומציעה יתרון משמעותי למי שיכול ומוכן לנצל את יכולת הטעינה והנסיעה החשמלית.
בהשוואה למתחרים, האקליפס קרוס בולט באבזור ובנוחות הנסיעה שלו, ובגרסת ה-PHEV הוא מציע פתרון חסכוני באנרגיה עם יכולת טעינה מהירה שאינה נפוצה בקטגוריה. עם זאת, הוא פחות דינמי מחלק מהמתחרים, וטכנולוגיית המולטימדיה ולוח המחוונים שלו אינה המתקדמת ביותר. צריכת הדלק בגרסת הבנזין אינה מהטובות בשוק. אם כך, האם כדאי לקנות מיצובישי אקליפס קרוס? למי הרכב מתאים? האקליפס קרוס יתאים במיוחד למשפחות ששמות דגש על נוחות נסיעה בעיר, מחפשות רכב מאובזר היטב בתקציב נתון, ובעיקר – למי שמתעניין באמת בגרסת הפלאג-אין הייבריד ומוכן להשקיע בטעינה יומיומית כדי ליהנות מהחיסכון ב”צריכת דלק” ומהנסיעה החשמלית השקטה. למי שחשובה דינמיות נהיגה, הטכנולוגיה הכי עדכנית בתא הנוסעים, או צריכת דלק אופטימלית בגרסת הבנזין, אולי כדאי לבחון חלופות אחרות. בסופו של דבר, האקליפס קרוס מציע תמורה טובה לכסף, בטיחות גבוהה ואמינות פוטנציאלית, מה שהופך אותו לאופציה לגיטימית ואף מומלצת עבור קהל היעד הנכון, במיוחד בגרסת ה-PHEV שמציעה פתרון מודרני וחסכוני לעידן הרכב המחושמל.