סקירה מקצועית על מיצובישי גרנדיס – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אהלן וברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
היום צוללים לעומק של רכב שאולי קצת נשכח בנוף הבוהק של מכוניות חשמליות וקרוסאוברים חדשים, אבל עדיין תופס מקום משמעותי בשוק המשומשות בישראל.
אנחנו מדברים על המיצובישי גרנדיס, Mitsubishi Grandis בלעז.
מיניוואן של שבעה מקומות שהציע פתרון פרקטי למשפחות גדולות בתקופה בה SUV עם שבעה מקומות היו פחות נפוצים, או יקרים משמעותית.
הגרנדיס שווק בארץ בין השנים 2004 ל-2011 לערך, וגם היום אפשר למצוא לא מעט דגמים כאלו על הכביש, בעיקר בשוק היד שנייה.
הוא התמודד בקטגוריה תחרותית מול שחקנים כמו מאזדה 5, טויוטה ורסו, ואחרים.
הסקירה הזו מיועדת במיוחד למי ששוקל לרכוש גרנדיס משומשת בשנת 2025, ורוצה לדעת האם היא עדיין רלוונטית, מה היתרונות והחסרונות שלה היום, וכמה עולה לתחזק אותה.
נפרוט כאן את כל מה שצריך לדעת על הגרנדיס, מהעיצוב ועד לבעיות הנפוצות, כדי שתקבלו חוות דעת מקיפה ומעמיקה.

בסקירה הזו, נעבור על העיצוב החיצוני של הגרנדיס, נצלול לתוך תא הנוסעים, נבדוק את המרווח והאבזור (בהתאם לשנת ייצורו כמובן), נדבר על יחידת ההנעה המרכזית וצריכת הדלק שלה, נסקור את נושא הבטיחות, ונגיע לסוגיות הכלכליות: מחיר, רמות גימור שאפיינו את השוק המקומי, עלויות תחזוקה וגם תקלות נפוצות.
לסיום, נסכם את כל היתרונות והחסרונות, נערוך השוואה קצרה למתחרות הרלוונטיות מהתקופה, ונענה על השאלה המרכזית: האם כדאי לקנות מיצובישי גרנדיס משומשת היום בישראל?
מוכנים? יאללה, בואו נתחיל.

I. מבוא: מיצובישי גרנדיס – המיניוואן המשפחתי של פעם

הכירו את המיצובישי גרנדיס (Mitsubishi Grandis)

מיצובישי גרנדיס (Mitsubishi Grandis) הוא מיניוואן בעל שבעה מקומות ישיבה, שיוצר על ידי יצרנית הרכב היפנית מיצובישי (Mitsubishi Motors).
הדגם הוצג לראשונה בשנת 2003 והחליף את דגמי מיצובישי כארזמה ספייס סטאר ומיצובישי שאריוט.
בשווקים מסוימים הוא שווק גם תחת השם מיצובישי גראנדיס או Mitsubishi Grandis MPV.
בישראל, הוא זכה לפופולריות מסוימת בתקופת שיווקו, בעיקר בקרב משפחות גדולות שחיפשו פתרון הסעה מרווח יחסית במחיר תחרותי.
הוא מיצב את עצמו כמיניוואן שימושי ופרקטי, פחות ממוקד יוקרה או ביצועים ספורטיביים, ויותר מכוון לפונקציונליות יומיומית.

הקשר לשוק הישראלי ומתחרים רלוונטיים

בשוק הרכב הישראלי, הגרנדיס התמודד כאמור מול מיניוואנים קומפקטיים יותר, כמו המאזדה 5 (Mazda 5) הפופולרית בזמנו, והטויוטה ורסו (Toyota Verso).
הוא היה גדול ומרווח יותר מהמאזדה 5, בעיקר בשורה השלישית, אך אולי פחות דינמי ופחות נחשק מבחינת עיצוב בעיני חלק מהקונים.
בהשוואה לטויוטה ורסו, הגרנדיס הציע לרוב תמורה טובה יותר למחיר בשוק היד השנייה לאורך השנים, אך לטויוטה היה לרוב יתרון בתפיסת האמינות.
מתחרים נוספים כללו את שברולט אורלנדו, קיה קארנס (Kia Carens), וסיטרואן C4 פיקאסו (Citroen C4 Picasso).
הגרנדיס התמקם איפשהו באמצע הקטגוריה, מציע מרווח טוב במחיר סביר, אך פחות בולט בחדשנות טכנולוגית או יוקרה.

קהל יעד והצצה ראשונה

קהל היעד העיקרי של המיצובישי גרנדיס היה, ועודנו בשוק המשומשות, משפחות מרובות ילדים הזקוקות לשבעה מקומות ישיבה קבועים או מזדמנים.
הוא מתאים למי שמחפש רכב שימושי, אמין יחסית (עם הסתייגויות לגיל), ובעיקר מרווח, מבלי לשבור קופת חיסכון ברכישת רכב חדש או SUV 7 מקומות מודרני ויקר.
חוות דעת גולשים מהתקופה וגם מהיום לרוב מתייחסות לגרנדיס כאל “סוס עבודה” נוח לנסיעות ארוכות עם כל המשפחה.
בסקירה זו נפרט בדיוק מה הופך אותו לכזה, ומהם הדברים שצריך לקחת בחשבון כשבוחנים גרנדיס לרכישה בשנת 2025.

II. עיצוב חיצוני: קווים פונקציונליים

פילוסופיית עיצוב פרגמטית

עיצובו החיצוני של המיצובישי גרנדיס היה אופייני לתקופתו כמיניוואן משפחתי.
הפילוסופיה העיצובית התמקדה בפרקטיות ומקסום המרווח הפנימי, מה שהוביל לקווים יחסית שמרניים ותכליתיים.
אין כאן ניסיון להרשים עם קווים ספורטיביים או עתידניים, אלא יצירת מרכב יעיל להסעת נוסעים ומטען.
העיצוב אמנם לא פורץ דרך, אבל הוא נקי ופרופורציונלי, ומצליח להימנע ממראה “מסחרי” מדי שאפיין חלק מהמיניוואנים של שנות ה-90.

אלמנטים עיצוביים בולטים

בחזית, הגרנדיס קיבל גריל כרום מחולק ולצידו יחידות תאורה גדולות ומעוגלות יחסית, שתרמו למראה “פנים ידידותיות” יחסית.
קווי המתאר מהצד מציגים צללית גבוהה ושטוחה יחסית, אופיינית למיניוואנים, עם קו מותניים העולה קלות כלפי מעלה.
חלונות גדולים אפיינו את הדופן, כדי לספק שדה ראייה טוב לנוסעים, במיוחד לילדים.
בתי הגלגלים לא היו מודגשים במיוחד, שוב, לטובת מראה כללי נקי ושקט.
החלק האחורי התאפיין בדלת תא מטען גדולה ופנסים אנכיים יחסית, שהשתלבו בדלת ובכנפיים.
הפגוש האחורי פשוט יחסית, ושם דגש על נוחות הטענה.

חישוקים ונוכחות כביש

הגרנדיס שווק בישראל עם חישוקי סגסוגת בגודל 16 או 17 אינץ’, תלוי ברמת הגימור.
עיצוב החישוקים היה בסיסי ופונקציונלי, תואם את הקו העיצובי הכללי של הרכב.
מבחינת נוכחות כביש, הגרנדיס הוא רכב גבוה וגדול יחסית.
מידותיו הפיזיות – אורך של כ-4.7 מטרים, רוחב של כ-1.8 מטרים וגובה של כ-1.65 מטרים – מיקמו אותו בקטגוריה שבין מיניוואנים קומפקטיים לגדולים יותר.
הוא נראה מוצק ומשפחתי על הכביש, לא מרשים במיוחד, אך גם לא נבלע בנוף.
בהשוואה לדור היוצא (השאריוט), הוא היה מודרני ומעוצב יותר, וגם מרווח יותר מבפנים.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: בית על גלגלים (של פעם)

אווירה וקונספט עיצובי בתא הנוסעים

הכניסה לתא הנוסעים של המיצובישי גרנדיס חושפת עיצוב פנים ששם דגש על פונקציונליות ופשטות.
האווירה הכללית היא של רכב משפחתי פרקטי, לא יומרני.
קונספט העיצוב מינימליסטי יחסית בהשוואה למכוניות מודרניות, עם קווים נקיים וסידור הגיוני של הפקדים.
קונסולה מרכזית יחסית פשוטה, לוח מחוונים אנלוגי ברור, ופתחי אוורור גדולים.
המטרה הייתה ליצור סביבה נעימה וקלה לתפעול לשימוש יומיומי.

איכות חומרים והרכבה

בואו נשים את הדברים על השולחן: הגרנדיס אינו רכב יוקרה, ואיכות החומרים בתא הנוסעים תואמת את מיצובו ומחיר התחלתו בתקופתו.
רוב החומרים הם פלסטיק קשיח ועמיד, פחות נעים למגע ממה שנמצא היום ברכבים חדשים, אך כזה שמתוכנן לעמוד בשימוש אינטנסיבי של משפחה.
ישנן גם נגיעות של בד או עור (תלוי ברמת הגימור), וחיפוי דמוי מתכת בחלקים מסוימים ליצירת עניין ויזואלי קל.
איכות ההרכבה טובה בסך הכל, אופיינית ליצרן יפני כמו מיצובישי בתקופה זו.
גם לאחר שנים על הכביש, אין נטייה לרעשי פלסטיק או חריקות מיוחדות, אם כי הדבר תלוי כמובן במידת השימוש ובאיכות התחזוקה שעבר הרכב.

הנדסת אנוש ונוחות תפעול

מבחינת הנדסת אנוש, הגרנדיס מצטיין בפשטות.
הפקדים הפיזיים למיזוג אוויר, מערכת השמע, ופונקציות נוספות ממוקמים בצורה הגיונית וקלה לתפעול גם תוך כדי נהיגה.
בתקופה בה שווק הגרנדיס, מסכי מגע מרכזיים היו פחות נפוצים, ולכן רוב התפעול מתבצע באמצעות כפתורים ומתגים.
זה אולי פחות “הייטקי” ממה שמצפים היום, אבל קל להתרגל אליו ונוח לשימוש.
הראות החוצה טובה בזכות שטח החלונות הגדול ותנוחת הישיבה הגבוהה יחסית.
מראות הצד גדולות ומספקות שדה ראייה רחב.

מושבים ומרווח פנימי

המושבים הקדמיים בגרנדיס נוחים יחסית לנסיעות ארוכות, ומספקים תמיכה סבירה.
בשורה השנייה, לרוב נמצא מושבים נפרדים או ספסל מחולק, המציעים מרווח טוב מאוד לרגליים, לראש ולכתפיים עבור שני מבוגרים או שלושה ילדים.
גולת הכותרת היא שורת המושבים השלישית.
בהשוואה למתחרות קטנות יותר כמו מאזדה 5 בה המושבים האחוריים היו בסיסיים ולרוב מיועדים לילדים קטנים בלבד, הגרנדיס הציע שורה שלישית שמישה יותר, המסוגלת להכיל גם ילדים גדולים או אפילו מבוגרים לנסיעות קצרות.
מנגנון הקיפול וההזזה של המושבים פשוט ויעיל, ומאפשר שינוי קונפיגורציות בקלות יחסית.
התנועה בין השורות השניה והשלישית נוחה למדי.

תא מטען ופתרונות אחסון

נפח תא המטען במיצובישי גרנדיס משתנה דרמטית בהתאם למספר המושבים בשימוש.
כאשר כל שבעת המושבים בשימוש, נפח תא המטען קטן מאוד, ומספיק לתיקים בודדים או קניות קטנות.
זה חיסרון משמעותי למי שצריך להסיע שבעה נוסעים + מטען.
אבל, כאשר שורת המושבים השלישית מקופלת (הם מתקפלים לרצפה), נוצר חלל מטען גדול ושטוח, המתאים למטען רב, עגלות ילדים גדולות, או ציוד טיולים.
סף ההטענה נוח יחסית.
ישנם פתרונות אחסון סבירים בתא הנוסעים, כמו תאים בדלתות, תא כפפות ותא בין המושבים הקדמיים, אך לא בשפע ובתחכום של רכבים מודרניים.
שימושיות תא המטען היא נקודת מפתח, והיא דורשת פשרה ברורה כאשר כל המושבים בשימוש.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: פשטות של פעם

מערכות טכנולוגיות (בסטנדרטים של אמצע שנות ה-2000)

כאשר מדברים על טכנולוגיה במיצובישי גרנדיס, חשוב לזכור שמדובר ברכב שתוכנן ושווק לפני למעלה מעשור וחצי.
בהתאם לכך, רמת האבזור הטכנולוגי בסיסית מאוד בסטנדרטים של 2025.
המערכות המרכזיות הן כאלה שמשרתות את הפונקציונליות הבסיסית של הרכב ואת נוחות הנוסעים, ללא מודרניזציה מתקדמת.
בקרת אקלים (לרוב מכאנית או אקלים ידני), חלונות חשמל, נעילה מרכזית – זה פחות או יותר הבסיס הטכנולוגי.

מערכת מולטימדיה

מערכת המולטימדיה המקורית בגרנדיס הייתה פשוטה.
בדרך כלל מדובר על יחידת שמע פשוטה עם רדיו ודיסקמן.
אין מסך מגע מרכזי כפי שאנו מכירים היום.
אין מערכת הפעלה מתקדמת, עוזר קולי, או קישוריות סמארטפונים כמו Apple CarPlay או Android Auto.
רכבים רבים עברו התקנות מקומיות של מערכות אנדרואיד מתקדמות יותר בשוק האפטר-מרקט בישראל, המאפשרות ניווט, קישוריות Bluetooth ושימוש באפליקציות.
אז, אם אתם בוחנים גרנדיס משומשת, בדקו איזו מערכת שמע/מולטימדיה מותקנת בה בפועל.
איכות מערכת השמע המקורית בסיסית ופונקציונלית, מספקת צליל סביר אך לא עשיר או איכותי במיוחד.

לוח מחוונים ואבזור נוחות

לוח המחוונים בגרנדיס הוא אנלוגי לחלוטין.
מד מהירות, מד סל”ד, מדי חום ודלק קלאסיים.
אין מסך דיגיטלי מתקדם או אפשרויות התאמה אישית לתצוגה.
בין המדים האנלוגיים ישנו לרוב מסך קטן המציג מידע בסיסי כמו מרחק נסיעה, צריכת דלק ממוצעת (אם בכלל), וכדומה.
רמות הגימור ששווקו בישראל הציעו אבזור נוחות סביר לתקופתו.
בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר ניתן היה למצוא בקרת אקלים מפוצלת, ולעיתים גם גג שמש פנורמי (אך לא נפתח בדרך כלל).
חימום מושבים או מערכות כמו HUD (תצוגה עילית) לא היו זמינים בדגם זה.
הפוקוס היה על הפרקטיות והמרחב הפנימי, פחות על גאדג’טים וטכנולוגיה מתקדמת.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק: הסוס המוכר של מיצובישי

יחידת הנעה עיקרית בשוק הישראלי

המיצובישי גרנדיס ששווק בישראל הגיע עם יחידת הנעה אחת עיקרית ומוכרת: מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר, 16 שסתומים.
מנוע זה, שהיה מוכר גם מדגמים אחרים של מיצובישי באותה תקופה (כמו האאוטלנדר), נחשב למנוע אמין יחסית.
הספקו עמד על כ-165 כוחות סוס (או סביב 121 קילוואט), ומומנט מירבי של כ-22 קג”מ.
נתונים אלו היו סבירים בהחלט לרכב מסוגו ומשקלו באותן שנים.
המנוע שודך בדרך כלל לתיבת הילוכים אוטומטית עם 4 יחסי העברה (4 מהירויות).
בחלק מהשווקים בעולם הוצעו גם תיבות ידניות או מנועי דיזל, אך בישראל הגרסה הנפוצה ביותר היא ה-2.4 אוטומט.

ביצועים בפועל

עם הספק של 165 כ”ס ותיבת 4 *הילוכים* אוטומטית, הביצועים של המיצובישי גרנדיס אינם ספורטיביים, וגם לא אמורים להיות.
נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-10.5-11 שניות, נתון סביר לרכב משפחתי גדול.
בנהיגה יומיומית, בעיר ומחוץ לעיר, המנוע מספק כוח מספיק לתנועה שוטפת.
התאוצות ביניים סבירות, אך בעקיפות או בעליות תלולות עם עומס מלא, תיבת ההילוכים עשויה להוריד הילוך או שניים ולהשאיר את המנוע בטורים גבוהים יחסית.
התיבה האוטומטית פועלת בצורה חלקה ורגועה, מותאמת יותר לנהיגה נינוחה מאשר לנהיגה דינמית.
היעדר תיבות עם יותר *הילוכים*, כמו אלו הנפוצות היום (6, 8 או יותר), משפיע על תחושת הזריזות וגם על *צריכת הדלק*.

צריכת דלק: הנקודה הרגישה

וכאן מגיעים לאחת מנקודות התורפה המרכזיות של המיצובישי גרנדיס, בוודאי בסטנדרטים של 2025: *צריכת הדלק*.
מנוע בנפח 2.4 ליטר בשילוב עם תיבת 4 הילוכים ומשקל עצמי לא מבוטל, אינם מתכון לצריכה נמוכה.
נתוני יצרן (בשיטת המדידה הישנה, לא WLTP המודרנית) דיברו על סביב 1:10 ק”מ לליטר בנסיעה משולבת.
במציאות, בנהיגה ישראלית טיפוסית (פקקים, מיזוג אוויר, עליות), *צריכת הדלק* הריאלית נוטה להיות גבוהה יותר, לרוב באזור ה-1:7 עד 1:8 ק”מ לליטר בנסיעה משולבת, ובנהיגה עירונית צפופה אף פחות מזה.
זהו נתון יחסית גבוה בהשוואה למכוניות משפחתיות מודרניות, היברידיות או בעלות מנועים קטנים וטורבו.
העלות של תדלוק מיצובישי גרנדיס היא פקטור משמעותי שיש לקחת בחשבון בתחשיב *כמה עולה* להחזיק רכב כזה היום.
אגב, הביטוי “צריכת דלק” נפוץ גם כשמחפשים נתונים לרכב חשמלי, למרות ששם מדברים על צריכת אנרגיה בקוט”ש לק”מ – חשוב להבדיל בין המונחים והעלויות השונות.

VI. טעינה (לא רלוונטי למיצובישי גרנדיס)

סעיף זה, העוסק בחווית הטעינה וקצביה לרכבים חשמליים או פלאג-אין היברידיים, אינו רלוונטי למיצובישי גרנדיס.
הגרנדיס שווק בישראל עם מנועי בנזין בלבד.
בעולם של 2025, בו טעינה היא חלק בלתי נפרד מחיי רכב חשמלי, חשוב להזכיר את זה ולהדגיש שהגרנדיס הוא רכב “קלאסי” מבחינת תדלוק.
אין לו שקע טעינה, אין צורך לדאוג לעמדות טעינה AC או DC, ואין אפליקציות לניהול טעינה.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות מעל הכל

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

אחד היתרונות המרכזיים של המיצובישי גרנדיס, בפרט כרכב משפחתי, הוא נוחות הנסיעה.
המתלים מכוילים על הצד הרך יחסית, ומספקים ספיגה טובה של מהמורות ושיבושים בדרכים עירוניות ובינעירוניות.
הרכב מרגיש נינוח ויציב בנסיעה ישרה, מה שהופך נסיעות ארוכות עם כל המשפחה לחוויה פחות מעייפת.
סוגי הדרך בישראל, שאינם תמיד סלולים בצורה מושלמת, נספגים היטב על ידי הגרנדיס.
רמת בידוד הרעשים סבירה לתקופתו.
רעשי מנוע נשמעים בעיקר תחת עומס, רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות גבוהות יחסית (100 קמ”ש ומעלה), ורעשי כביש תלויים גם בסוג הצמיגים, אך לרוב סבירים.
זה לא הרכב השקט ביותר שיש, אבל הוא גם לא רועש בצורה מפריעה.

התנהגות דינמית והיגוי

אל תצפו מהמיצובישי גרנדיס להתנהג כמו מכונית ספורט או סדאן דינמית.
התנהגותו הדינמית שמרנית ותואמת את אופיו כמיניוואן משפחתי גדול.
ההיגוי יחסית קל ומעט מנותק, עם פחות משוב מהכביש ממה שאולי היו רוצים נהגים חובבי הגה.
הדיוק סביר, אך לא חד.
זוויות גלגול בפניות מורגשות, כצפוי מרכב גבוה יחסית עם מתלים רכים.
אחיזת הכביש טובה בנסיעה רגועה, אך אינה מזמינה נהיגה אגרסיבית או כניסה חדה לפניות.
הבלמים מספקים עוצמת בלימה סבירה, אך התחושה בדוושה עשויה להיות מעט ספוגית.
אין כמובן מערכת רגנרציה כמו ברכבים חשמליים או היברידיים.

יציבות כיוונית ותמרון בעיר

יציבות כיוונית במהירויות בינעירוניות טובה, והרכב שומר על נתיב בקלות יחסית בכבישים מהירים.
תחושת הביטחון במהירויות גבוהות סבירה בהחלט לרכב מסוגו.
קלות התמרון בעיר סבירה לרכב בגודל כזה.
רדיוס הסיבוב לא קטן במיוחד, וחניה במקומות צפופים דורשת מעט תשומת לב.
אבל, שדה הראייה הטוב מסייע בניווט בחללים צרים.
זכרו שהיעדר *גיר* אוטומטי מתקדם עם יותר *הילוכים* יכול להשפיע על זמינות הכוח בטווח מהירויות מסוים, אך בנהיגה רגועה זה פחות מורגש.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: סטנדרטים של העשור הקודם

מבחני בטיחות (Euro NCAP)

המיצובישי גרנדיס נבדק על ידי ארגון Euro NCAP בתקופת שיווקו.
ב *מבחני בטיחות* שערך הארגון בשנת 2003, הגרנדיס קיבל ציון של ארבעה כוכבים מתוך חמישה אפשריים להגנה על נוסעים בוגרים.
ציון זה היה סביר בהחלט לרכב מסוגו באותן שנים.
הוא קיבל ציון טוב יחסית בהגנה על ילדים (ארבעה כוכבים), אך ציון נמוך יותר בהגנה על הולכי רגל (כוכב אחד בלבד).
חשוב להבין שקריטריוני *מבחני בטיחות* של Euro NCAP השתנו דרמטית לאורך השנים, ובשנת 2025 ציון ארבעה כוכבים משנת 2003 אינו שקול לציון ארבעה כוכבים מרכב מודרני.
הקריטריונים היום מחמירים הרבה יותר, במיוחד בכל הנוגע למערכות עזר לנהג והגנה על הולכי רגל ורוכבי אופניים.

מבדקי בטיחות ומאפיינים מבניים

מעבר ל *מבחני בטיחות* הרשמיים, הגרנדיס נבנה על פלטפורמה שתוכננה לספק רמה סבירה של בטיחות פסיבית.
המבנה המרכב כלל אזורי קריסה מתוכננים לספיגת אנרגיה בפגיעה.
הרכב צויד בכריות אוויר קדמיות כסטנדרט, ולרוב גם כריות אוויר צידיות.
מערכות בטיחות אקטיביות בסיסיות כמו ABS (מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה) ו-EBD (חלוקת עוצמת בלימה אלקטרונית) היו קיימות.
חלק מהדגמים צוידו גם בבקרת יציבות (ESP), אך היא לא הייתה סטנדרטית בכל רמות הגימור או בכל שנות הייצור הראשונות.

מערכות עזר לנהג (ADAS)

בנקודה זו, המיצובישי גרנדיס משקף לחלוטין את תקופתו.
אין בו מערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver Assistance Systems) מודרניות כפי שאנו מכירים היום.
אין בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית, שמירה על נתיב, ניטור שטחים מת, או התרעת תנועה חוצה מאחור.
הנהג הוא האחראי הבלעדי על רוב פעולות הנהיגה.
רכבים רבים משנתונים אלו הותקנו במערכות מובילאיי (או דומות) בשוק האפטר-מרקט בישראל, המעניקות התרעות על סכנות שונות כמו אי שמירת מרחק או סטייה מנתיב, אך אלו אינן מערכות התערבות אקטיביות.
כששוקלים רכישת גרנדיס משומשת, חשוב להיות מודעים לכך שרמת הבטיחות האקטיבית שלו נמוכה משמעותית מרכבים חדשים.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): השוק המשומש

כמה עולה מיצובישי גרנדיס משומשת?

השאלה “כמה עולה” מיצובישי גרנדיס בשנת 2025 מתייחסת אך ורק לשוק היד השנייה.
הרכב אינו נמכר כחדש מזה שנים רבות.
מחירו של גרנדיס משומש תלוי מאוד בשנת הייצור, מספר הבעלים הקודמים, היסטוריית הטיפולים, קילומטראז’, מצב מכני וקוסמטי, ולעיתים גם רמת הגימור.
טווח המחירים רחב למדי ויכול לנוע מכמה אלפי שקלים בודדים (לרכבים מוזנחים או עם קילומטראז’ גבוה במיוחד) ועד סביב 20,000 – 25,000 שקלים (לדגמים שמורים משנים מתקדמות יותר יחסית, 2009-2011, עם קילומטראז’ סביר ומצב מכני תקין).
מכיוון שמדובר ברכב ותיק, *מחירון* “רשמי” (כמו של לוי יצחק) משמש בעיקר כבסיס ראשוני למשא ומתן, והמחיר בפועל נקבע לרוב בהתאם למצב הרכב בשוק.

רמות גימור בשוק הישראלי

המיצובישי גרנדיס שווק בישראל במספר רמות גימור, שהעיקריות שבהן היו Invite ו-Intense.
ההבדלים המרכזיים ביניהן היו באבזור הנוחות והבטיחות (למשל, בקרת יציבות, כריות אוויר נוספות, חישוקי סגסוגת גדולים יותר, בקרת אקלים מפוצלת בחלק מהמקרים).
רמת הגימור הבסיסית יותר (Invite) לרוב הציעה אבזור סטנדרטי כפי שפורט בסעיף הטכנולוגיה.
חשוב לבדוק בעת רכישת רכב משומש איזו *רמת גימור* מדובר, ולבדוק האם האבזור המצוין ברשימות היצרן או היבואן אכן קיים ברכב הספציפי.
לעיתים היו גרסאות מיוחדות או אבזור שהותקן מקומית.

אחריות, עלויות תחזוקה ותקלות נפוצות

ברכישת מיצובישי גרנדיס בשנת 2025, הרכב כבר מזמן אינו תחת אחריות יצרן או יבואן.
זה אומר שכל *תקלות* או *בעיות* שיתגלו הן על חשבון הרוכש.
לכן, חשיבות בדיקה מקיפה לפני רכישה גדולה פי כמה.
עלויות התחזוקה של הגרנדיס סבירות יחסית לרכב יפני ותיק.
חלפים מכאניים נפוצים לרוב זמינים במחירים סבירים (גם חלפים תחליפיים או מיד שנייה), אך חלקי פח או חלקים פנימיים ספציפיים לדגם עשויים להיות יקרים יותר או פחות זמינים.
*תקלות* נפוצות יחסית בדגם זה (כמו ברכבים ותיקים רבים) יכולות לכלול *בעיות* במערכת הקירור, *בעיות* חשמל קטנות, שחיקה של רכיבי מתלים ובולמים, וגם *בעיות* הקשורות לתיבת ה*הילוכים* האוטומטית (ה-4 מהירויות) לאחר קילומטראז’ גבוה (מעל 200-250 אלף ק”מ), אם לא טופלה כראוי.
עלויות *צריכת דלק* גבוהות הן כאמור עלות תפעולית משמעותית שיש לקחת בחשבון.

X. יתרונות: למה בכל זאת לשקול גרנדיס משומשת?

מרווח פנימי ושימושיות

אחד היתרונות הבולטים ביותר של המיצובישי גרנדיס הוא המרווח הפנימי הנדיב שלו, במיוחד בהשוואה למיניוואנים אחרים מאותה תקופה או קרוסאוברים “7 מקומות” מודרניים בהם השורה השלישית סמלית.
הגרנדיס מציע שבעה מקומות ישיבה שמישים יחסית, כולל שורה שלישית שמספיק נוחה לילדים גדולים או מבוגרים לנסיעות קצרות.
המרחב לרגליים, לראש ולכתפיים בשתי השורות הראשונות מצוין.
קונפיגורציות המושבים הגמישות מוסיפות לשימושיות שלו כרכב משפחתי.

נוחות נסיעה

הגרנדיס מכוון לנוחות, והוא מספק אותה.
המתלים הרכים סופגים היטב שיבושים ומהמורות, והנסיעה נינוחה ורגועה, במיוחד בכבישים פחות סלולים או בנסיעות ארוכות.
זהו יתרון משמעותי עבור משפחות המבלות זמן רב ברכב.

תמורה למחיר (בשוק המשומשות)

בשוק היד השנייה, המיצובישי גרנדיס מציע תמורה טובה יחסית למחיר.
ניתן למצוא דגמים במחירים נמוכים יחסית בהשוואה לרכבי 7 מקומות מודרניים, מה שהופך אותו לאופציה אטרקטיבית עבור תקציב מוגבל.
זהו אחד הרכבים היותר זולים לרכישה ראשונית בקטגוריית ה-7 מקומות.

פשטות מכאנית ואמינות (בסייגים)

בהיותו רכב מתקופה פחות מורכבת טכנולוגית, לגרנדיס יש פשטות מכאנית יחסית למכוניות מודרניות.
מנוע ה-2.4 ליטר מוכר ואמין בבסיסו, וגם תיבת ה-4 *הילוכים* פשוטה יחסית.
פשטות זו יכולה להתבטא בעלויות תיקון נמוכות יותר במקרים של *תקלות* (אם כי לא בהכרח זולות באופן מוחלט), ובפחות *בעיות* אלקטרוניקה מורכבות.

שדה ראייה ותנוחת ישיבה גבוהה

תנוחת הישיבה הגבוהה והחלונות הגדולים מספקים שדה ראייה מצוין לכל הכיוונים, יתרון חשוב בנהיגה עירונית וצפופה וגם עבור הנוסעים.
זה הופך את הנהיגה לבטוחה ונעימה יותר, וגם הילדים מאחור יכולים ליהנות מהנוף.

XI. חסרונות: פשרות שצריך לדעת עליהן

צריכת דלק גבוהה

כפי שצוין, *צריכת הדלק* היא החיסרון הבולט ביותר של הגרנדיס, במיוחד בסטנדרטים של היום.
המנוע הגדול יחסית והתיבה האוטומטית המיושנת מובילים לעלויות תדלוק גבוהות יחסית, נתון שמשפיע משמעותית על עלות ההחזקה הכוללת.

אבזור טכנולוגי ובטיחותי מיושן

היעדר מערכות אבזור טכנולוגי ומולטימדיה מתקדמות הוא חיסרון משמעותי למי שרגיל למכוניות מודרניות.
אין מסכי מגע גדולים, קישוריות סמארטפונים, או *מערכות עזר לנהג* אקטיביות.
גם רמת הבטיחות הפסיבית, על אף שהייתה סבירה לתקופתה (*מבחני בטיחות* 4 כוכבים), נמוכה משמעותית מזו של רכבים מודרניים העומדים בתקנים עדכניים.

ביצועים לא מרשימים

ביצועי המנוע סבירים, אך לא יותר מכך.
הרכב אינו זריז במיוחד, במיוחד עם עומס מלא של נוסעים ומטען.
התאוצות איטיות יחסית, והמנוע יכול להרגיש מאומץ בעליות או בעקיפות מהירות.
תיבת ה-*הילוכים* האוטומטית בעלת 4 המהירויות אינה יעילה או מהירה כמו תיבות מודרניות.

נפח תא מטען עם שבעה נוסעים

כאשר כל שבעת המושבים בשימוש, נפח תא המטען הופך קטן מאוד.
זהו חיסרון משמעותי למשפחות גדולות היוצאות לנסיעות הכוללות מטען רב.
הדבר מחייב פשרה ברורה בין מספר הנוסעים המקסימלי לנפח המטען.

עיצוב שמרני

עיצובו של הגרנדיס שמרני ופונקציונלי.
הוא אינו בולט בנוף הרכב המודרני, וייתפס על ידי חלק מהאנשים כמיושן או משעמם.
גם איכות החומרים בתא הנוסעים פשוטה יחסית.

XII. בהשוואה למתחרים מהתקופה

*בהשוואה* למתחרות העיקריות של הגרנדיס בשוק הישראלי בזמן אמת, כמו מאזדה 5 וטויוטה ורסו, הגרנדיס התבלט בעיקר במרווח הפנימי בשורה השלישית ובתא המטען (כשהמושבים האחוריים מקופלים).
המאזדה 5 הייתה קומפקטית ודינמית יותר לנהיגה, עם דלתות הזזה אחוריות נוחות, אך המושבים האחוריים שלה היו קטנים יותר.
הטויוטה ורסו נהנתה לרוב ממוניטין אמינות חזק יותר של טויוטה, אך גם היא הייתה קטנה יותר מהגרנדיס והמושבים האחוריים פחות שימושיים למבוגרים.
שברולט אורלנדו הציעה עיצוב קצת יותר קשוח דמוי קרוסאובר, אך גם היא הייתה קטנה יותר.
הגרנדיס, אם כן, מיצב את עצמו כמיניוואן הגדול והמרווח יותר מבין הקומפקטיים, וגשר מסוים לרכבים גדולים ויקרים יותר כמו קרייזלר וויאג’ר או קיה קרניבל.
במידה מסוימת, הוא הציע יותר מיניוואן במחיר של מיניוואן קומפקטי.
היום, כשמדובר בשוק המשומשות, *בהשוואה* לדגמים אלו מהאותן שנים, ההחלטה תלויה לרוב במצב הספציפי של הרכב, *מחירון* היד שנייה המבוקש, עלויות תיקון צפויות של *תקלות*/*בעיות* אופייניות לכל דגם, ומידת החשיבות של המרווח הפנימי (במיוחד בשורה השלישית) לעומת תכונות אחרות כמו דינמיות (מאזדה 5) או אמינות נתפסת (טויוטה ורסו).

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות מיצובישי גרנדיס בשנת 2025?

התרשמות כוללת ומיקום בשוק הנוכחי

המיצובישי גרנדיס הוא זכר לימים אחרים בשוק הרכב, בהם מיניוואנים היו פופולריים יותר כפתרון הסעה למשפחות גדולות.
הוא רכב פונקציונלי, מרווח ונוח לנסיעה, עם מנוע מוכר שנחשב עמיד יחסית.
מצד שני, הוא מיושן בכל הנוגע לטכנולוגיה, בטיחות, ובעיקר *צריכת דלק*.
בשוק הרכב של 2025, הוא רלוונטי אך ורק כאופציה בשוק המשומשות, ומציע פתרון תקציבי למי שזקוק לשבעה מקומות ישיבה.

האם כדאי לקנות? למי הוא מתאים?

אז, *האם כדאי לקנות* מיצובישי גרנדיס בשנת 2025?
התשובה מורכבת ותלויה בצרכים ובתקציב שלכם.
הגרנדיס מתאים במיוחד למשפחות גדולות עם תקציב מוגבל, הזקוקות לשבעה מקומות באופן קבוע או קרוב לכך, ומוכנות להתפשר על *צריכת דלק* גבוהה, אבזור טכנולוגי מודרני, ובטיחות אקטיבית.
הוא אופציה טובה למי שמחפש רכב גדול ומרווח ללא ההשקעה הכספית הגדולה שנדרשת ברכישת SUV 7 מקומות חדש או משומש עדכני.
הוא מתאים גם למי שמבין את אופיו כרכב ותיק ומוכן לקחת בחשבון עלויות תחזוקה שעלולות לכלול *תקלות*/*בעיות* הקשורות לגיל ולקילומטראז’.

למי הגרנדיס פחות מתאים?
הוא לא יתאים למי שהחיסכון ב*צריכת דלק* הוא בראש סדר העדיפויות, או למי שמחפש רכב עם יכולות דינמיות טובות.
הוא גם לא מתאים למי שרוצה או זקוק למערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות או אבזור טכנולוגי עשיר.
מי שזקוק לשבעה מקומות רק לעיתים רחוקות ויכול להסתפק במושבים אחוריים קטנים יותר, אולי ימצא פתרונות טובים יותר בדמות קרוסאוברים קטנים יותר או מיניוואנים קומפקטיים יותר מאותה תקופה (כמו המאזדה 5, למשל), שייתכן שיהיו חסכוניים יותר.

המלצה סופית

כאופציה בשוק המשומשות בתקציב נמוך, המיצובישי גרנדיס מציע חבילה של מרווח ושימושיות שקשה למצוא במחיר דומה.
אבל, חשוב לגשת לרכישה בעיניים פקוחות.
בדיקה מקיפה לפני קנייה חיונית ביותר כדי לאתר *תקלות*/*בעיות* פוטנציאליות.
קחו בחשבון את עלויות ה*צריכת דלק* הגבוהות ואת היעדר מערכות בטיחות מודרניות.
אם המרווח הוא המניע העיקרי, התקציב מוגבל, ואתם מוכנים לנהוג ברכב “של פעם” ולהתמודד עם עלויות תפעול שאינן נמוכות, אז הגרנדיס יכול להיות אופציה ששווה לבדוק.
אבל אם יש לכם גמישות תקציבית, או שאתם מייחסים חשיבות גדולה יותר לבטיחות, לטכנולוגיה או לחיסכון בדלק, כדאי לבחון אופציות עדכניות יותר, גם אם הן יקרות יותר לרכישה.
קראו גם *חוות דעת גולשים* נוספות ברשת כדי לקבל תמונה רחבה יותר מניסיון של בעלים בפועל.