עד איזה גיל צריך בוסטר ומה באמת מסתתר מאחורי השאלה הזו
אז מתי באמת צריך להיפרד מהבוסטר (ולמה זה לא פשוט כמו שזה נשמע)?
אם אתם הורים לילדים בגיל הגן או בית הספר, הבוסטר הפך כבר מזמן לחלק מהריהוט באוטו. שוכב שם באהבה, בין שאר הצעצועים והחול מהים. אבל מתישהו, מגיע היום הזה שהילד – או אתם – מתחיל לשאול: “אפשר כבר בלי?”
התשובה? מורכבת. לא בגלל שאנחנו אוהבים לסבך, אלא כי יש נתונים, חקיקה, שיקולים של פיזיקה וגם הבדל בין “מה שכתוב בחוק” ל”מה שבאמת הכי בטוח”.
נתחיל מהעובדות: מה החוק בישראל אומר על בוסטר?
- לפי התקנות, בוסטר נדרש לילדים עד גיל 8 או עד שהם מגיעים לגובה של 145 ס”מ – המוקדם מביניהם.
- עם זאת, אם הילד קטן במיוחד, אפילו בגיל 9 ייתכן שהוא עדיין יזדקק לבוסטר בהתאם למבנה הגוף.
ולמה בכלל גיל ו/או גובה? כי חגורת הבטיחות של הרכב תוכננה למבוגרים. ילד בגובה של פחות מ-145 ס”מ כנראה יקבל את החגורה איפשהו בצוואר – לא מצב שהיינו רוצים לבדוק במהירות של 90 קמ”ש…
אבל למה באמת צריך בוסטר – מה ההיגיון מאחורי הפוליטיקה?
בסופו של דבר, בוסטר לא נועד כדי “להציק לילד”, אלא כדי להציל חיים. הנה כמה עובדות שכנראה יפתיעו גם אתכם:
- שימוש נכון בבוסטר מפחית בין 45% ל-59% את הסיכון לפציעה קשה בתאונה לעומת חגורת בטיחות בלבד.
- לפי דו”חות של ארגוני בטיחות, עד כמעט גיל 12 חגורת הבטיחות עדיין לא יושבת בצורה מושלמת על גוף הילד ללא בוסטר.
הילד אומר שהוא “גדול מדי”? הנה 3 דברים שתוכלו לומר לו
- “גם אני חייב לחגור חגורה, זה לא עניין של גיל – זה עניין של בטיחות.”
- “בוסטר זה מה שמאפשר לך לשבת כמו גדול ועדיין להישאר בטוח כמו שצריך.”
- “במכוניות חדשות, גם מבוגרים קטנים משתמשים בהגבהה – זה נורמלי לחלוטין.”
שאלות שחוזרות על עצמן (ולא נמאס לענות)
ילד בגובה 140 ס”מ אבל בן 9 – אפשר בלי?
נקודת המפתח היא הגובה, לא הגיל. עד 145 ס”מ – לרוב יש עדיין צורך בבוסטר.
מה ההבדל בין בוסטר עם גב לבוסטר בלי?
בוסטר עם גב נותן הגנה נוספת בצידי הראש – חשוב במיוחד ברכבים בלי הגנת ראש מספקת או בתאונות צד.
אפשר לעבור ישר למושב רגיל בגיל 8?
לא בהכרח. אם הילד קטן מהממוצע – הוא כנראה עדיין צריך בוסטר גם בגיל הזה.
מה החוק לגבי נסיעות קצרות? אפשר לוותר?
ממש לא. רוב התאונות קורות דווקא בסביבה העירונית. המרחק פחות חשוב מהמהירות ומהסיכונים שבדרך.
האם יש בוסטר שמתאים לכל גיל?
לא בדיוק. יש בוסטרים מתכווננים שמלווים את הילד לאורך שנים, אבל תמיד צריך לוודא התאמה עדכנית למשקל, גובה וגיל.
5 סימנים שזה הזמן להיפרד מהבוסטר (אבל רק אם כל החמישה מתקיימים!)
- הילד גובה מעל 145 ס”מ.
- חגורת הכתף יושבת באמצע הכתף ולא בצוואר.
- חגורת האגן נמצאת נמוך – מעל עצמות האגן, לא בבטן.
- הילד יכול לשבת עם גב ישר וכל הרגליים על הרצפה בלי להחליק החוצה.
- הוא יכול להחזיק את התנוחה הזו לכל הנסיעה – גם כשהוא ישן.
אם אחד מהתנאים לא מתקיים – תחזירו את הבוסטר. זה פשוט לא שווה את הסיכון.
מתי כן יש מקום לשיקול דעת?
כמו הרבה דברים בהורות – לא הכול שחור או לבן. אם הילד מאוד גבוה לגילו, נמצא ביציבה נכונה, והמושב האחורי ברכב תומך היטב – אולי אפשר לקצר את שלב הבוסטר. רק חשוב לוודא שאתם לא ממהרים בגלל לחץ סביבתי או כי “כל החברים שלו כבר בלי”.
ואם לרגע חשבתם שזה רק עניין של תקנות…
יש אלמנט רגשי לא קטן בעניין הזה. הילד רוצה להרגיש כמו “גדול”, ואתם רוצים לא להיראות כמו “ההורים הדרמטיים עם הכיסא המצועצע”. תזכרו: הבוסטר לא מגדיר אותו, וגם לא אתכם. זה בסך הכול כלי. כלי חשוב מאוד.
ולא פחות חשוב – אתם לא לבד. גם הורים אחרים מתמודדים עם השאלות האלה. גם אנשים עם תארים אקדמיים מתבלבלים לפעמים בין התקנות בחוק לבין ההנחיות של ארגוני הבטיחות הרפואיים. זה אנושי.
ובקיצור: אל תמהרו להיפרד לפני שזה לגמרי בטוח
הבוסטר הוא חלק בלתי נפרד ממערכת ההגנה של הילד בזמן נסיעה, ויש לו תפקיד בדיוק כמו כריות אוויר או חגורות בטיחות. גיל 8 אולי כתוב בתקנות, אבל מה שחשוב באמת זה המבנה הגופני וההתאמה האישית.
אז לפני שאתם עושים “שלום ולא להתראות” – קחו דקה לבדוק את הגובה, את היציבה ברכב, את מיקום החגורות. תוודאו שהילד לא רק מרגיש גדול – אלא גם מוגן באמת.
כי כשזה מגיע לבטיחות בדרכים? אין צעצוע קטן מדי, ואין גיל גדול מדי להיזהר.