רגע לפני שאתם מחליטים איזה רכב ילווה אתכם בשנים הקרובות, עולם הרכב מציב בפנינו לא מעט דילמות מתוקות. במיוחד בקטגוריית הג’יפונים הקומפקטיים, הפופולרית כל כך בישראל. שניים מהשחקנים הבולטים שמתמודדים חזק על הכיס והלב שלכם הם ה-MG ZS (בגרסת הבנזין) והדאצ’יה דאסטר.
השוואה ביניהם היא ממש לא פשוטה על פניו. שניהם מציעים תמורה טובה למחיר. שניהם יושבים גבוה יחסית. שניהם מיועדים לשרת משפחות קטנות או זוגות עם צרכים פרקטיים. אבל הם שונים. מאד. זה קצת כמו לבחור בין חופשת בטן-גב מפנקת לטרק אתגרי בטבע. שניהם כייפים, אבל לקהל אחר. אז על מה ללכת? מה עדיף? בואו נצלול לעומק ונפרוט את ההבדלים.
מי אתם בכלל? מבט על קהל היעד
MG ZS: העירוני המתוחכם
ה-MG ZS הגיע מסין בסערה והתמקם במהירות בצמרת טבלאות המכירות. הוא פונה למי שמחפש ג’יפון שמרגיש מודרני, מאובזר ונעים לשהות בו. הוא מתאים למשפחות קטנות או זוגות צעירים שרוצים רכב נאה, עם מסך מולטימדיה גדול יחסית וחבילת בטיחות עדכנית (לפחות בחלק מהגרסאות). הוא לא יתבייש להראות טוב בחנייה ליד הקניון או בית הקפה. הוא יותר “פינתי”, נוח לנסיעות יום-יומיות ופקקים.
דאצ’יה דאסטר: הסוס העבודה הפרקטי
הדאצ’יה דאסטר, מבית רנו, הוא סיפור אחר לגמרי. הוא מגיע עם לוק קצת יותר “קשוח” וכאילו אומר: “אני פה לעבודה”. הוא פונה למי שצריך רכב אמין, פשוט לתחזוקה, ולא מפחד מלכלוך קטן או שביל עפר. מתאים גם למשפחות, אבל אלה שמחפשות פונקציונליות מקסימלית בתקציב מוגבל. הוא פחות מתיימר להיות יוקרתי או מלא בפיצ’רים נוצצים. הוא יותר “מכנסי עבודה” של עולם הרכב – חזק, עמיד ועושה את העבודה בלי דרמות.
עיצוב: יופי הוא בעיני המתבונן (וגם קצת פונקציונליות)
טוב, על טעם וריח אין להתווכח, נכון? אבל גם העיצוב החיצוני והפנימי אומר משהו על אופי הרכב ומשפיע על התחושה שלנו בתוכו.
MG ZS: גלאם אורבני
ה-ZS מעוצב בצורה עדכנית ונעימה לעין. יש לו גריל גדול ונוכח, קווים זורמים ויחידות תאורה מודרניות. הוא נראה כמו ג’יפון מודרני שמתאים בול לנוף העירוני והבינעירוני. בפנים, העיצוב נקי ומאורגן, עם מסך מולטימדיה בולט שמושך את תשומת הלב. החומרים בפנים מרגישים נעימים יחסית למגע (שוב, לא פרימיום, אבל לגמרי בסדר לקטגוריה).
דאצ’יה דאסטר: קשיחות עניינית
הדאסטר לא מנסה להיות דוגמן על. העיצוב שלו קובייתי ופונקציונלי. הוא נראה מוכן לעמוד בתנאים פחות אידיאליים. יש בזה קסם של “אני פה כי אני שימושי”. בפנים, הדאסטר הוא שיעור בפשטות ובריאות. החומרים קשיחים ועמידים. הפקדים גדולים ופשוטים לתפעול. זה עיצוב שמטרתו העיקרית היא עמידות ופרקטיות, פחות יופי או טכנולוגיה מפוצצת.
מתחת למכסה המנוע: לב פועם (או פועם קצת פחות)
כאן מתחילים הבדלים משמעותיים שמשפיעים ישירות על חווית הנהיגה. המנוע והגיר קובעים איך הרכב ירגיש בתאוצות, בעליות ובנסיעה יום-יומית.
MG ZS: בחירה בין רגוע לטורבו
ה-ZS מגיע בדרך כלל עם שתי אופציות בנזין עיקריות בישראל. האחת היא מנוע 1.5 ליטר אטמוספרי (ללא טורבו) המשודך לגיר רציף (CVT). בואו נאמר בעדינות, שהוא… רגוע. מתאים מאד לנסיעה עירונית נינוחה ושטוחה. תאוצות הן אירוע הדורש תכנון והרבה סבלנות. אם אתם רגועים מטבעכם ונוהגים בעיקר בעיר, הוא יעשה את העבודה. אבל אם אתם יוצאים הרבה מחוץ לעיר, עוקפים הרבה, או גרים באזור הררי – תחשבו טוב.
האופציה השנייה, הנפוצה והמומלצת יותר לטעמי, היא מנוע 1.0 ליטר טורבו המשודך לגיר כפול מצמדים (DCT). זה כבר סיפור אחר לגמרי. הרבה יותר זריז, נמרץ יותר בעקיפות, ומרגיש מודרני וקל יותר. אם ה-ZS על הכוונת שלכם, לכו על גרסת הטורבו אם התקציב מאפשר.
דאצ’יה דאסטר: הטורבו של רנו בפעולה
הדאסטר בנזין מגיע בישראל בדרך כלל עם מנוע 1.3 ליטר טורבו (מנוע מוצלח שמשמש גם בדגמי רנו, ניסאן ואפילו מרצדס!). הוא משודך לגיר כפול מצמדים (DCT). השילוב הזה מרגיש מאוזן מאד. יש מספיק כוח זמין כבר מסל”ד נמוך, מה שהופך את הנסיעה בעיר ומחוצה לה לנעימה וקלה יותר. הגיר מתפקד בצורה חלקה יחסית ומגיב טוב. הוא לא ספורטיבי, אבל בהחלט מספק לרוב מצבי הנהיגה. הדאסטר בהחלט מרגיש יותר נמרץ וענייני מגרסת ה-1.5 ליטר של ה-ZS, ונותן פייט יפה לגרסת ה-1.0 טורבו של ה-ZS.
נקודה חשובה בדאסטר היא שקיימות (בחלק מהדגמים ובשנים מסוימות) גם גרסאות 4X4 בנזין (לרוב עם גיר ידני, אבל היו גם גרסאות אוטומטיות 4X4 בעבר). אם יש לכם צורך לרדת לשבילי עפר קלים או לגור בישוב עם דרכי גישה מאתגרות בחורף, הדאסטר 4X4 הוא אחד הבודדים בקטגוריה שיכול לתת מענה כזה, בעוד ה-ZS מיועד אך ורק לכביש.
בפנים: איפה תבלו את רוב הזמן?
הקבינה היא הבית השני שלכם, בייחוד אם אתם מבלים הרבה זמן על הכביש. הנוחות, האבזור והתחושה הכללית בפנים חשובים לא פחות מהביצועים.
MG ZS: נעים ומאובזר יחסית
בתוך ה-ZS, התחושה היא של רכב מודרני יותר. העיצוב נעים לעין, ויש יותר שימוש בחומרים רכים ונעימים למגע מאשר בדאסטר. המושבים בדרך כלל נוחים יחסית. גולת הכותרת היא מסך המולטימדיה המרכזי הגדול יחסית, שמאפשר לשלוט ברוב הפונקציות ומוסיף תחושה טכנולוגית. בגרסאות המאובזרות יש אפילו לוח מחוונים דיגיטלי. יש תחושה כללית של ניסיון ליצור אווירה “פרימיומית” יותר בקבינה.
דאצ’יה דאסטר: פשוט אבל יעיל
הדאסטר בפנים הוא כאמור, שיעור בפשטות. החומרים קשיחים ועמידים בפני שריטות ושימוש יום-יומי אגרסיבי (דמיינו ילדים קטנים שבועטים בדלתות אחוריות – זה פחות יפריע לדאסטר). העיצוב פשוט וענייני. הפקדים פיזיים וקלים לתפעול מבלי להוריד את העיניים מהכביש. מסך המולטימדיה (אם קיים בגרסה הספציפית) פחות מרשים או אינטואיטיבי מזה שב-ZS, אבל עושה את העבודה הבסיסית של ניווט ושמע. המושבים בדאסטר יכולים להרגיש קצת פחות תומכים בנסיעות ארוכות בהשוואה ל-ZS.
מבחינת מרווח פנים, שניהם מציעים מקום סביר לנוסעים מלפנים ומאחור ביחס לגודל החיצוני. הדאסטר, בגלל העיצוב הקובייתי, אולי מרגיש קצת אוורירי יותר במרווח ראש.
טכנולוגיה ובטיחות: פיצ’רים ומוביליות
בעולם הרכב של היום, אי אפשר להתעלם ממערכות בטיחות אקטיביות ופיצ’רים טכנולוגיים שמקלים על החיים וחשוב מכך, שומרים עלינו.
MG ZS: אבזור עשיר יותר בחלק מהגרסאות
ה-ZS, במיוחד בגרסאות המאובזרות יותר (בעיקר אלו עם מנוע הטורבו), מצטיין כאן בהשוואה לדאסטר. הוא מציע חבילת בטיחות אקטיבית נאה יחסית לקטגוריה ולמחיר, שיכולה לכלול בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה אקטיבית על נתיב, בלימת חירום אוטונומית ועוד. חשוב לבדוק איזה אבזור בטיחות ספציפי קיים בגרסה שמעניינת אתכם, כי זה משתנה. בנוסף, מערכת המולטימדיה לרוב תומכת ב-Apple CarPlay ו-Android Auto, וזה יתרון ענק לרוב הנהגים היום יום שרגילים להשתמש בWaze או Google Maps מהטלפון.
דאצ’יה דאסטר: בסיסי וענייני
הדאסטר פחות ממוקד בטכנולוגיה מתקדמת ובטיחות אקטיבית. הוא מגיע עם מערכות בטיחות בסיסיות יותר, ולרוב ללא המגוון הרחב של מערכות סיוע לנהג שיש ב-ZS המאובזר. גם מערכת המולטימדיה שלו (אם קיימת) פחות מתקדמת או אינטואיטיבית. הדאסטר בנוי על פילוסופיה של פשטות ופונקציונליות. אם אתם לא חייבים את כל הפעמונים והשריקות הטכנולוגיות ובטיחות אקטיבית מתקדמת היא לא הדרישה הראשונה שלכם מהרכב, הדאסטר עשוי להתאים. אבל אם אתם רוצים את המקסימום בטיחות אקטיבית ואבזור טכנולוגי בקטגוריה, ה-ZS (בגרסאות הנכונות) מקבל כאן יתרון.
פרקטיות ביום יום: כמה קל לחיות איתם?
פה נכנסים לדברים החשובים באמת בחיים. איך הרכב מתפקד כשהולכים לסופר? כשהילד שופך שוקו? כשיש פקקים? כשיורדים לשביל עפר?
תא מטען: שניהם טובים, עם הבדלים קטנים
גם ה-ZS וגם הדאסטר מציעים תאי מטען בנפח סביר מאד לקטגוריה, לרוב בסביבות 450 ליטר פלוס מינוס. זה מספיק לקניות שבועיות של משפחה קטנה, עגלת ילדים מתקפלת (תלוי בדגם העגלה כמובן), או ציוד ספורט. לשניהם יש פתח הטענה נוח יחסית. שניהם משרתים את מטרת ההובלה הבסיסית היטב.
צריכת דלק: תלוי מנוע ורגל ימין
צריכת הדלק תלויה מאד בסוג המנוע ובאופן הנהיגה. ה-ZS 1.5 ליטר האטמוספרי, דווקא בגלל שהוא קצת “נאבק” להזיז את הרכב במהירות גבוהה יותר, יכול להיות פחות חסכוני בנסיעה מחוץ לעיר או בעליות מאשר גרסאות הטורבו. גרסאות הטורבו בשני הדגמים (ZS 1.0T ודאסטר 1.3T) יהיו בדרך כלל חסכוניות יותר בנסיעה רגועה ומשולבת, ויכולות להגיע לצריכה באזור ה-1:12 עד 1:15 (בתנאים אופטימליים ורגועים). הדאסטר עם מנוע ה-1.3T שלו נחשב לדי חסכוני יחסית לגודל ולביצועים. גם ה-ZS 1.0T בסדר גמור בהקשר הזה. מנוע ה-1.5 ב-ZS יהיה לרוב הכי פחות חסכוני מבין השלושה בנסיעה משולבת טיפוסית.
נוחות שימוש יום-יומית
הדאסטר עם הפקדים הפיזיים שלו פשוט יותר לתפעול “על עיוור” בזמן נהיגה, מבלי להוריד את העיניים מהכביש כדי למצוא פונקציה במסך. ב-ZS הרבה דברים עוברים דרך מסך המגע, מה שדורש קצת יותר הסחת דעת. מבחינת ראות החוצה, שניהם בסדר, יושבים גבוה יחסית ומאפשרים תצפית טובה על הנעשה בכביש.
יתרון פרקטי ענק לדאסטר (בחלק מהגרסאות) הוא כאמור האפשרות ל-4X4. אם אתם גרים בישוב קצת מרוחק, או פשוט אוהבים את הידיעה שאתם יכולים לרדת לשבילי עפר קלים (למשל בדרך לפיקניק משפחתי, למסלול הליכה קצר, או אפילו כדי לחנות על דשא בטיול), הדאסטר נותן לכם את האופציה הזו שה-ZS לא מציע כלל בגרסאות הבנזין.
המחיר: כמה תשלמו בשביל חלום הג’יפון?
הגענו לנקודה הרגישה והחשובה ביותר עבור רבים. המחיר הוא לרוב הגורם המכריע, במיוחד בקטגוריות רכב עממיות ופופולריות.
באופן כללי, הדאצ’יה דאסטר נחשב לרכב עם תמחור אגרסיבי מאד, והוא לרוב יהיה זול יותר מה-MG ZS בגרסאות המקבילות (תוך התחשבות באבזור ומנוע). פער המחיר יכול להיות משמעותי בהתאם לרמת הגימור. זו אחת מנקודות החוזק העיקריות של הדאסטר.
השאלה כמובן היא מה מקבלים בתמורה לפער במחיר. ה-ZS המאובזר (במיוחד עם מנוע הטורבו) יציע אבזור עשיר יותר, מערכת מולטימדיה טובה יותר וחבילת בטיחות אקטיבית מתקדמת יותר מהדאסטר. הדאסטר מציע “יותר רכב לכל שקל” במונחים של פשטות, עמידות, מנוע טורבו חזק יחסית במחיר נמוך, ואפשרות ל-4X4.
אם התקציב הוא מגבלה משמעותית וכל שקל חשוב, הדאסטר כנראה ינצח בנקודה הזו בהשוואה לרוב גרסאות ה-ZS. אם אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור אבזור נוחות, בטיחות, עיצוב מודרני ותחושה יוקרתית יותר בפנים, ה-ZS נכנס חזק לתמונה (ושוב, לכו על גרסת הטורבו אם אפשר).
חווית הנהיגה: איך זה מרגיש מאחורי ההגה?
מעבר לנתונים היבשים, איך הרכב מרגיש בפועל כשהוא נוסע? איך הוא מתמודד עם כבישים משובשים ופניות?
MG ZS: נוח ונעים בעיר
ה-ZS מכויל בעיקר לנוחות. הנסיעה בעיר ובכבישים סלולים בדרך כלל נעימה, ושיכוך המהמורות טוב יחסית. ההיגוי קל ונוח לתמרון בחנייה וברחובות צרים. מחוץ לעיר, במיוחד בגרסת ה-1.5 ליטר, הוא מרגיש קצת חסר נשימה ומאומץ בעליות או בעקיפות. גרסת הטורבו הרבה יותר מספקת בהקשר הזה, ומרגישה הרבה יותר בטוחה לנהיגה בינעירונית. בידוד הרעשים סביר לקטגוריה, אבל במהירויות גבוהות יש רעש רוח וצמיגים.
דאצ’יה דאסטר: קצת פחות מעודן, יותר עמיד
הדאסטר מרגיש קצת פחות מעודן מה-ZS. הוא פחות מבודד מהכביש ומהסביבה. יכול להיות קצת רועש יותר במהירויות גבוהות. אבל! זה חלק מהקסם והעמידות שלו. המתלים שלו בנויים לעמוד בתנאים קשים יותר, והוא בולע מהמורות, כבישים שבורים ושבילים בצורה מרשימה. תרגישו את הכביש יותר, אבל הוא לא יתרסק על כל בור. ההיגוי פחות מדויק או מהיר מזה של ה-ZS, אבל הוא מעניק תחושת שליטה גם כשהכביש נגמר ואתם על שביל עפר. כאמור, היכולת בשבילים קלים (בגרסאות ה-4X4) היא יתרון מובהק שלו.
אם אתם נוהגים בעיקר בכבישים עירוניים ובינעירוניים סלולים ונוחות מקסימלית חשובה לכם, ה-ZS (במיוחד הטורבו) יהיה כנראה נעים יותר. אם אתם גרים או נוסעים בשבילים, או פשוט מעדיפים רכב שמרגיש קשוח, עמיד ופחות עדין, הדאסטר בולט.
אמינות ותחזוקה: ראש שקט?
אף אחד לא רוצה לבלות יותר מדי זמן במוסך או לשלם הון תועפות על טיפולים. אז מה קורה עם האמינות?
לדאצ’יה (שהיא למעשה חברת בת של רנו) יש מוניטין של אמינות סבירה וחלפים שקל יחסית למצוא ואינם יקרים מדי (במיוחד למנועי הבנזין המשותפים לרנו). הדאסטר ידוע כרכב פשוט מכאנית וחזק. ה-MG ZS, כרכב שמגיע מסין, עדיין בונה לעצמו מוניטין ארוך טווח בישראל. היבואן של MG מציע בדרך כלל אחריות ארוכה יחסית (לרוב 5 או 7 שנים), וזה בהחלט נותן שקט נפשי בשנים הראשונות. חשוב לבדוק את עלויות הטיפולים התקופתיים המומלצות לשני הדגמים, כחלק מתחשיב העלות הכוללת.
אז במה כדאי לבחור? מה עדיף? על מה ללכת?
הנה הגענו לרגע האמת ולשאלת מיליון הדולר (או פחות). כמו ברוב ההשוואות בעולם הרכב, אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. אין “מנצח” ברור. ההחלטה במה לבחור תלויה באופן מוחלט בצרכים הספציפיים שלכם, בתקציב, באופי הנסיעות היומיומי שלכם ובהעדפות האישיות.
לכו על ה-MG ZS (בנזין) אם:
- אתם מחפשים עיצוב מודרני, נאה ונעים לעין, מבפנים ומבחוץ.
- אבזור נוחות ובטיחות מתקדם יחסית חשוב לכם, ואתם מעדיפים מסך מולטימדיה גדול ותמיכה ב-Apple CarPlay/Android Auto.
- אתם נוסעים בעיקר בכבישים סלולים, בעיר ובכבישים בינעירוניים חלקים.
- אתם מעדיפים תחושה של רכב מודרני ומחובר יותר, ופחות מראה או תחושה “קשוחה”.
- אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור רמת אבזור וגימור גבוהה יותר.
לכו על הדאצ’יה דאסטר (בנזין) אם:
- התקציב הוא מגבלה עיקרית ואתם מחפשים את העסקה המשתלמת ביותר מבחינת מחיר רכישה ותחזוקה פוטנציאלית.
- אתם צריכים רכב אמין, קשוח, פשוט לתחזוקה ובנוי לעמוד בשימוש יום-יומי אגרסיבי.
- אתם גרים או נוסעים בשבילים, או שיש לכם צורך (גם אם מזדמן) ביכולת שטח קלה או הנעה כפולה (בגרסאות ה-4X4).
- אתם מעדיפים פשטות תפעול עם פקדים פיזיים על פני מסכים מורכבים ושליטה דרך מגע.
- אתם פחות מוטרדים מעיצוב “יוקרתי” או טכנולוגיה מתקדמת, ומתמקדים בפונקציונליות נטו.
הדאסטר הוא הסוס עבודה הפרקטי, העמיד והזול יותר. ה-ZS (במיוחד בגרסת הטורבו המומלצת) הוא הג’יפון האורבני המודרני, המאובזר והמעודן יותר.
בסופו של דבר, ההשוואה בין ה-MG ZS לבנזין לדאצ’יה דאסטר מראה ששניהם מציעים חבילות שונות לקהלים דומים, אך עם סדרי עדיפויות שונים. שבו, חישבו מה הכי חשוב לכם בשימוש היומיומי, מה סוג הכבישים עליהם אתם נוהגים הכי הרבה, מה התקציב המדויק שלכם, וצאו לנסיעות מבחן בשניהם. רק ישיבה ברכב והרגשה של ההגה, המושבים והנסיעה עצמה יכולים לעזור לכם להחליט באופן סופי. הבחירה הנכונה תהיה ברורה לכם כשתבינו איזה רכב פשוט מרגיש לכם “בבית”. בהצלחה עם ההחלטה!