בלוג

איך תזהו שמשאבת המים ברכב לא משחקת עם הקבוצה?

🚗 מנוע מתחמם? אולי זו לא סתם יום חם במיוחד

הרכב שלכם הרגיש פתאום כמו סאונה ניידת? מד חום המנוע התחיל לטפס צפונה כאילו הוא בדרך לחרמון? יש סיכוי סביר מאוד שמשאבת המים ברכב מאותת לכם שהיא אחרי הפסקת קפה – ודי שכחה לחזור. משאבת המים היא הלב של מערכת הקירור, ובלעדיה – שלום ולא להתראות לסדר יום נטול נזקים למנוע.

אז מה, אנחנו אמורים לעצור כל רבע שעה לבדוק אם יש אדים מתחת למכסה המנוע? ברור שלא. אבל עם כמה תובנות בסיסיות, אפשר לזהות את הבעיה מבעוד מועד – ולהציל גם את הרכב וגם את מצב הרוח.

המנוע שלכם שורף? לא בטוח שזו דרמה הוליוודית

איך משאבת המים בכלל פועלת?

המשאבה אחראית על הזרמת נוזל קירור דרך המנוע והרדיאטור, כדי לשמור על טמפרטורה תפעולית תקינה. בלי זה – החום המצטבר פשוט לא יכול להתפזר, והמנוע מתחיל להתחמם בקצב שמזכיר טוסטר.

התסמינים שלא כדאי להתעלם מהם

אם אתם מזהים אחד או יותר מהתסמינים הבאים – זה הזמן לבדוק את משאבת המים:

• עלייה חדה בטמפרטורת המנוע – לרוב הסימן הראשון והמובהק
• דליפת מים או נוזל קירור מתחת לרכב – אל תגידו “זה רק הטל”…
• קולות חריקות מוזרים מהמנוע – זה אולי לא סימפוניה, אבל שווה להקשיב
• אדים מתחת למכסה המנוע – המדחום לא משקר
• בדיקת נוזל הקירור מגלה שהוא בגובה תקין – אבל הרכב מתחמם

5 שאלות שאתם בטוח רוצים לשאול (ואולי לא העזתם)

• 1. האם אני יכול להמשיך לנסוע עם משאבת מים תקולה?
  לא ממש. הנסיעה עלולה לגרום לנזק חמור למנוע – תיקון שייקח לכם גם זמן וגם לא מעט כסף.
• 2. האם יש תחליפים זמניים?
  במקרה חירום, אפשר לעצור ולהוסיף מים למערכת (לא חם מדי!), אבל זה רק תיקון לשעה. לא לטווח ארוך.
• 3. האם להחליף לבד? או ללכת למוסך?
  יש שאוהבים לתקתק לבד, אבל מדובר ברכיב קריטי ורגיש. לרוב עדיף לתת למקצוענים לעשות את זה.
• 4. כמה יעלה לי התענוג?
  מחירים נעים בין כמה מאות שקלים למשאבה פשוטה ועד אלפים במקרה של מנועים מתקדמים. אבל לעומת עלות תיקון בלוק מנוע – זו השקעה משתלמת.
• 5. האם אפשר למנוע את התקלה מראש?
  בהחלט! תחזוקה תקופתית, החלפת נוזלים במועד, ובדיקות עונתיות – יקטינו מאוד את הסיכון.

למה כדאי (מאוד) לשים לב לצלילים שלא אמורים להיות

אם הרכב שלכם התחיל להרעיש כשהוא קר, נדלקו לכם נורות בלוח המחוונים, והייתם בטוחים שמדובר בברכת בוקר, אולי בעצם מדובר בברכה קצת פחות סימפטית מצד משאבת המים.

כשהמשאבה נשחקת, המיסב הפנימי או האימפלר (הכנפיים שמסתובבות בפנים) עלולים לשחרר רעשים. זה לא בהכרח יעצור אתכם בצומת, אבל זה מעיד על כך ששעון החול של המשאבה די מתקרב לסיום.

נקודות בונוס למי שמסתכל גם על החגורה

זה אולי מפתיע, אבל המשאבה לא עובדת לבד – היא יושבת ברוב כלי הרכב על מערכת שמקבלת פעילות מחגורת תזמון (Timing Belt) או חגורת אביזרים (Serpentine Belt). כשאחת מהן משתחררת, המשאבה יכולה לפתע להפסיק לעבוד, גם אם היא בריאה לגמרי.

כך שחלק מהבדיקה כולל גם מבט על חגורות: האם הן מתוחות מספיק? האם נראות סדוקות או שחוקות? לפעמים הפתרון נמצא דווקא צעד אחד לפני המשאבה עצמה.

3 דברים קטנים שיחסכו לכם הרבה כאב ראש

• בדיקה תקופתית של נוזל קירור – כן, זה פשוט כמו שזה נשמע
• האזנה לרכב שלכם – הרכב לא מדבר, אבל אם מקשיבים – הוא לוחש…
• ביקור במוסך אחת לשנה לפחות – גם אם אין תקלה. כן, באמת

אז מה באמת יקרה אם לא נחליף את המשאבה בזמן?

אם אתם מהטיפוסים שדוחים, נניח, בדיקות שנותיות לרופא – אולי גם את זה תעדיפו לשים בצד. אבל במקרה של משאבת מים, זה דווקא כן קריטי. ברגע שהמשאבה מפסיקה להעביר את הנוזל – מתחילי שרשרת אירועים לא כל-כך מלבבת:

• המנוע מתחמם יתר על המידה
• חלקים פנימיים עלולים להימס, להידבק או לגרום לנזק לצילינדרים
• הראש עלול להתעקם – מה שדורש השחזה או החלפה מלאה
• ובהמשך? לפעמים פשוט צריך להחליף מנוע

ספוילר: כל אלו עולים הרבה יותר מהחלפת משאבה פשוטה.

איך בוחרים את המשאבה הנכונה?

יש כאלה שינסו למכור לכם משאבת “תואם” – לפעמים זה עובד, לפעמים פחות. כדאי להעדיף אחת שמתאימה במדויק לסוג הרכב והמנוע שלכם. אל תתביישו לשאול:

• איזו חברה ייצרה את המשאבה?
• מה תקופת האחריות?
• האם היא כוללת אטם חדש וחלקים נלווים?

אל תסמכו רק על המחיר – לפעמים הזול עולה ביוקר.

לסיכום, לא צריך לחכות שיתחמם אצלכם מתחת למכסה המנוע

תקלות במשאבת מים הן לא גזירת גורל – הן לרוב תוצאה של התעלמות לא מכוונת (או כן מכוונת, אם אתם בדיוק אחרי ויכוח עם הרכב). החדשות הטובות? מדובר באחת הבעיות שקל לאבחן – וכשמטפלים בזמן, היא נפטרת כמו בוקר חורפי שמשאיר אחריו קפה חם ונעים.

שמרו על טמפרטורת המנוע שלכם כמו שאתם שומרים על מצב הרוח ביום חמישי אחה”צ – זה משתלם, ובגדול.

ברוכים הבאים ל-PRK, פורטל הרכב המוביל בישראל. היום אנו צוללים עמוק לתוך אחד הדגמים הפופולריים ביותר על כבישי הארץ בשנים האחרונות: יונדאי טוסון (Hyundai Tucson). עם השקת הדור הנוכחי, יונדאי ירתה לכל הכיוונים מבחינה עיצובית וטכנולוגית, והטוסון הפך במהרה לשחקן מרכזי בקטגוריית הפנאי-שטח הקומפקטיים (C-SUV) הצפופה והתחרותית.

הטוסון ממוקם במרכז ליין דגמי הפנאי של יונדאי, מעל הקונה והבאיון, ומתחת לסנטה פה. הוא מהווה את עמוד השדרה של היצרן בקטגוריה זו, וזוכה להצלחה מסחרית עצומה ברחבי העולם, ובישראל בפרט, בזכות שילוב של עיצוב נועז, אבזור עשיר, ומגוון יחידות הנעה. בסקירה המקיפה הזו, נתמקד בעיקר בגרסת הבנזין הפופולרית ביותר בישראל, המצוידת במנוע 1.6 ליטר טורבו. נפרק אותה לגורמים ונבחן אותה תחת זכוכית מגדלת, על מנת לענות על השאלות החשובות ביותר עבור כל מי ששוקל לרכוש רכב חדש או משומש מהסוג הזה.

בסקירה זו נבחן את הטוסון מכל הזוויות: החל מהעיצוב החיצוני ששובר מוסכמות, דרך תא הנוסעים המודרני והמרווח, האבזור הטכנולוגי המתקדם, וכמובן, הביצועים והתנהגות הכביש של גרסת ה-1.6 טורבו הספציפית. נדון גם בנושאי בטיחות, מחיר, רמות גימור המשווקות בישראל, עלויות אחזקה, יתרונות וחסרונות, ונערוך השוואה למתחרים העיקריים בשוק המקומי. בואו נתחיל את המסע שלנו עם יונדאי טוסון.

I. מבוא

הכירו את יונדאי טוסון 1.6 טורבו: סקירה מקיפה לקהל הישראלי

יונדאי טוסון, או בשמו הלועזי Hyundai Tucson, הוא אחד השמות המוכרים ביותר בשוק הרכב הישראלי בשני העשורים האחרונים. הדור הנוכחי, שהושק בשנת 2020 (כשנת מודל 2021), הביא עמו שינוי דרמטי בכל החזיתות בהשוואה לדורות הקודמים. הוא לא רק אבולוציה, אלא מהפכה של ממש, שהציבה אותו מחדש במרכז קטגוריית ה-SUV הקומפקטי.

הטוסון מייצג עבור יונדאי אבן פינה אסטרטגית. מדובר ברכב גלובלי עם נפחי מכירות אדירים, וכל הצלחה שלו תורמת משמעותית למעמדה של יונדאי כאחד מיצרני הרכב הגדולים בעולם. הוא ממוקם בקטגוריה הפופולרית ביותר בישראל ובעולם, ולכן התחרות בה קשה מאי פעם. יונדאי שמה לעצמה מטרה ברורה: להתבלט, לא רק במחיר, אלא גם בעיצוב, בטכנולוגיה, ובהיצע יחידות הנעה מגוונות.

בשוק הישראלי, הטוסון מתמודד ראש בראש מול שחקנים ותיקים וחזקים. המתחרים העיקריים כוללים את קיה ספורטאז’ (Kia Sportage), אחיו לקונצרן שחולק עמו פלטפורמה ומנועים רבים, אך בעל עיצוב ואופי שונים במקצת; טויוטה ראב 4 (Toyota RAV4), שמציע לרוב הנעה היברידית מוכחת ומוניטין אמינות ללא עוררין; ומאזדה CX-5, המציע חווית נהיגה דינמית ואיכות חומרים פרימיומית יותר. הטוסון מנסה למצב את עצמו כשילוב מוצלח של כל העולמות הללו: עיצוב בולט, אבזור עשיר, ומגוון רחב של גרסאות.

קהל היעד העיקרי של יונדאי טוסון הוא משפחות צעירות ומבוגרות, שמחפשות רכב פנאי מרווח, שימושי, בטוח, ומצויד היטב. הוא מתאים למי שמחפש רכב בעל נוכחות, שלא הולך לאיבוד בין שלל רכבי הפנאי בכביש, ומוכן לאמץ עיצוב קצת פחות שמרני. גרסת ה-1.6 טורבו, הספציפית בה אנו עוסקים כאן, פונה לקהל שרוצה ביצועים נאותים לצד יעילות סבירה, מבלי לקפוץ לגרסאות ההיברידיות או הפלאג-אין היקרות יותר. נשמע מבטיח? בואו נמשיך ונראה.

II. עיצוב חיצוני

יונדאי טוסון מבחוץ: שובר מוסכמות או פשוט מוגזם?

אם יש משהו אחד שאי אפשר להתווכח עליו לגבי יונדאי טוסון מהדור הנוכחי, זה העיצוב שלו. יונדאי החליטה לנקוט בגישה נועזת ופורצת דרך עם פילוסופיית העיצוב “Parametric Dynamics” (דינמיקה פרמטרית), והטוסון הוא אולי הדוגמה הקיצונית והבולטת ביותר ליישום שלה.

הרושם הכללי כשהטוסון מגיח מוליך הוא “וואו” – לטוב ולרע. הוא בהחלט לא רכב שמשתלב בטפט. החזית היא ללא ספק האלמנט המעניין והמעורר ביותר ויכוח. הגריל הענק משולב בצורה גאונית (או מוזרה, תלוי את מי שואלים) עם תאורת יום נסתרת (Parametric Hidden Lights). כשהפנסים כבויים, הם נראים כמו חלק מהגריל עצמו, וכשהם נדלקים, מתגלה דפוס ייחודי דמוי כנפיים או פאזל. הפנסים הראשיים ממוקמים נמוך יותר בפגוש, בתוך יחידות תאורה נפרדות.

מבט מהצד חושף צללית דינמית עם קווי מתאר חדים וזוויתיים. קו המותניים עולה בהדרגה כלפי מעלה, ובתי הגלגלים מעוצבים בצורה מודגשת, כמעט בהשראת רכבי שטח קשוחים יותר. קו הגג משתפל קלות לאחור, ודופן הדלתות מעוטרת בחיתוכים וקיפולים מורכבים שנועדו ליצור משחקי אור וצל ולשבור את השטח הגדול של הפח. זהו עיצוב שלא משאיר אף אחד אדיש.

החלק האחורי ממשיך את הקו העיצובי הייחודי עם יחידות תאורה מפוצלות שמשולבות בתוך פס לד רוחבי. הפנסים עצמם מזכירים קצת ניבים או טפרים, ומוסיפים נופך אגרסיבי למראה. הפגוש האחורי גדול ומסיבי, ומשלב אלמנטים דמויי מגן גחון, שמוסיפים תחושת קשיחות לרכב הפנאי. דלת תא המטען מעוצבת באופן נקי יחסית, והלוגו של יונדאי הועבר ממיקומו המרכזי המסורתי לשמשה האחורית.

הטוסון מוצע עם מגוון חישוקי גלגלים, לרוב בגדלים 17, 18 או 19 אינץ’, תלוי ברמת הגימור. גם כאן, העיצוב של החישוקים נוטה להיות מורכב ובעל זוויות חדות, בהתאם לפילוסופיה העיצובית הכללית. מבחינת נוכחות כביש, הטוסון בהחלט בולט. מידותיו הפיזיות גדולות מהדור היוצא והוא מתקרב לקצה העליון של קטגוריית ה-C-SUV, מה שתורם למראה המרשים והנוכחות שלו על הכביש הישראלי.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

יונדאי טוסון מבפנים: מודרני, מאובזר ומרווח?

אם העיצוב החיצוני של הטוסון הפתיע רבים, תא הנוסעים ממשיך את הקו המודרני, אך בגישה קצת יותר מאופקת ונעימה לעין. האווירה הכללית היא היי-טקית ונקייה, עם קונספט עיצובי שמתמקד במסכים גדולים ומעט כפתורים פיזיים. הדשבורד מעוצב בצורה אופקית ומודרנית, ומכיל פס דקורטיבי שממשיך אל הדלתות, יוצר תחושה של עוטף את הנוסעים.

מבחינת איכות החומרים, הטוסון עושה צעד משמעותי קדימה בהשוואה לדורות קודמים. בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות תמצאו לרוב פלסטיק רך ונעים למגע. בחלקים התחתונים יותר יש שימוש נרחב בפלסטיק קשיח יותר, אך איכות ההרכבה הכללית טובה ומרגישה מוצקה. אין קרקושים או רעידות בלתי רצויות במהלך הנסיעה, מה שמעיד על תהליכי ייצור מוקפדים.

הנדסת האנוש היא נושא שמעורר דיון. מצד אחד, מיקום המסכים והפקדים המעטים נוח יחסית. מצד שני, המעבר לשליטה כמעט מלאה במסך המגע, כולל פקדי בקרת האקלים שהם כפתורי מגע ולא פיזיים, עלול להרגיש פחות אינטואיטיבי לחלק מהנהגים. זה דורש הסתגלות ומסיח את הדעת מהכביש יותר מאשר כפתורים פיזיים. הראות החוצה טובה למדי, אך קורות A הקדמיות רחבות ועלולות להפריע מעט בסיבובים חדים.

המושבים הקדמיים נוחים ומציעים תמיכה סבירה, גם בנסיעות ארוכות. ברמות גימור גבוהות יותר ניתן למצוא כוונון חשמלי וחימום/אוורור, שמשפרים משמעותית את נוחות הישיבה. המושב האחורי מציע מרווח מצוין לרגליים ולראש, גם לנוסעים מבוגרים. שלושה מבוגרים יוכלו לשבת מאחור בנסיעות קצרות, אך בנסיעות ארוכות עדיף לשניים. רצפת המושב האחורי שטוחה יחסית, מה שמוסיף לנוחות לנוסע האמצעי. המרווח לכתפיים נדיב.

נפח תא המטען בגרסת ה-1.6 טורבו גדול מאוד ביחס לקטגוריה, לרוב מעל 500 ליטר (הנתון המדויק משתנה מעט בין רמות גימור). הוא בעל מבנה שימושי ורחב, עם סף הטענה נוח יחסית שאינו גבוה מדי. ישנן טבעות עיגון לעזרה בקיבוע מטען. בשל המימדים החיצוניים הנדיבים והעיצוב החכם של תא הנוסעים, הטוסון הוא אחד הרכבים המרווחים והשימושיים בקטגוריה שלו, וזה יתרון משמעותי למשפחות בישראל.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

פינוקים טכנולוגיים: מה הטוסון מציע מבפנים?

הדור הנוכחי של יונדאי טוסון מצטיין בתחום הטכנולוגיה והאבזור, וזהו אחד הקלפים החזקים שלו בשוק הישראלי. יונדאי ידועה בנדיבותה בתחום זה, והטוסון אינו יוצא מן הכלל. החוויה הטכנולוגית מתחילה עם מערכת המולטימדיה המרכזית.

ברוב רמות הגימור המשווקות בישראל, תמצאו מסך מגע גדול, לרוב בגודל 8 או 10.25 אינץ’. איכות התצוגה מצוינת, בהירה ועם צבעים עשירים. מהירות התגובה למגע טובה, אך מבנה התפריטים עשוי להיות מעט מורכב בהתחלה, במיוחד בגרסאות עם מסך גדול יותר ששולט גם על בקרת האקלים. מערכת ההפעלה של יונדאי (Hyundai Bluelink בחלק מהשווקים, מערכת אחרת בישראל בהתאם ליבואן) מציעה פונקציונליות עשירה, כולל ניווט מובנה בחלק מהגרסאות. קישוריות סמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto זמינה כסטנדרט, לרוב בחיבור חוטי, אם כי בגרסאות מתקדמות יותר ניתן למצוא גם חיבור אלחוטי.

לצד מסך המולטימדיה, ברמות גימור גבוהות יותר תמצאו לוח מחוונים דיגיטלי מלא בגודל 10.25 אינץ’. הוא מציע תצוגה ברורה וחדה של כל נתוני הנהיגה החיוניים. אפשרויות התצוגה ניתנות להתאמה אישית במידה מסוימת, ועיצוב הגרפיקה משתנה בהתאם למצב הנהיגה הנבחר (Comfort, Eco, Sport). זהו בהחלט שדרוג לעומת לוחות מחוונים אנלוגיים מסורתיים.

מערכת השמע הסטנדרטית טובה לשימוש יומיומי, אך אינה יוצאת מן הכלל. ברמות גימור עליונות ניתן למצוא מערכת שמע משודרגת, לרוב מבית Krell (יצרן אודיו מוכר), המציעה איכות צליל משופרת משמעותית. מבחינת אבזור נוחות, הטוסון נדיב למדי כבר מרמות הגימור הבסיסיות, ומתקדם לרמות של רכבי יוקרה בגימורים העליונים. ניתן למצוא בקרת אקלים מפוצלת, חימום וקירור (אוורור) במושבים הקדמיים, חימום במושבים האחוריים, גג פנורמי נפתח, כוונון מושבים חשמלי עם זיכרונות, מפתח חכם וכניסה ללא מפתח, תא מטען חשמלי, ועוד. טכנולוגיות ייחודיות כוללות מערכת למניעת שכחת ילדים במושב האחורי ומצלמות היקפיות (360 מעלות) ברמות גימור עשירות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

כוח וצריכה: מבחן הביצועים של הטוסון 1.6 טורבו

כפי שהבטחתי, נתמקד כאן בגרסה הפופולרית ביותר בישראל: יונדאי טוסון עם מנוע 1.6 ליטר טורבו בנזין (T-GDI). יחידת הנעה זו היא שילוב מוכר מיצרני יונדאי וקיה, והיא מספקת שילוב טוב של ביצועים ויעילות יחסית בקטגוריה זו.

מנוע ה-1.6 T-GDI מייצר הספק של 180 כוחות סוס (132 קילוואט) ומומנט מרבי של 27 קג”מ, זמין כבר בטווח סל”ד נמוך יחסית. נתונים אלו מספקים תאוצה נאותה לרכב בגודל ובמשקל של הטוסון. המנוע משודך לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים בעלת 7 הילוכים (7DCT). שילוב זה מאפשר העברות הילוכים מהירות וחלקות יחסית, ותורם לביצועים ולצריכת הדלק כאחד.

נתוני תאוצה רשמיים מ-0 ל-100 קמ”ש עומדים על כ-8.8 שניות. בעולם האמיתי, המשמעות היא שהרכב מרגיש זריז מספיק בנהיגה יומיומית ובתאוצות ביניים, כמו עקיפות או השתלבות בתנועה מהירה. המנוע עובד בשקט יחסית בשיוט, אך הופך רועש יותר תחת עומס. תיבת ההילוכים פועלת לרוב בצורה חלקה ויעילה, אך כמו בכל תיבת הילוכים כפולת מצמדים, היא עשויה להרגיש מעט מהוססת במהירויות זחילה או בתמרוני חניה הדורשים דיוק.

ועכשיו לנקודה הכואבת (תרתי משמע, לכיס): צריכת דלק. נתוני יצרן לפי תקן WLTP לגרסת ה-1.6 טורבו עומדים לרוב על כ-14-15 קילומטר לליטר בנסיעה משולבת. חשוב לזכור שנתונים אלו נמדדים בתנאי מעבדה אופטימליים ולרוב אינם משקפים את המציאות בכבישים הישראליים. בנהיגה רגילה בישראל, כולל פקקים, עליות וירידות ושימוש במזגן, צריכת הדלק הריאלית תהיה לרוב באזור 9-11 קילומטר לליטר. נהיגה אגרסיבית תוריד את הנתון עוד יותר. זהו נתון סביר לקטגוריה ולסוג המנוע, אך אינו מהחסכוניים ביותר, במיוחד בהשוואה לגרסאות היברידיות של מתחרים או אפילו של הטוסון עצמו (שאינן נסקרות כאן בהרחבה).

חשוב לציין שבעידן של עלויות דלק גבוהות בישראל, נושא צריכת הדלק הפך קריטי אף יותר. בעוד שחיפוש המונח “צריכת דלק” נפוץ גם בהקשר של רכבים חשמליים (הכוונה לצריכת אנרגיה ב-קוט”ש/100 ק”מ), ברכב בנזין כמו הטוסון 1.6 טורבו, מדובר ישירות בעלות התדלוק החודשית. מי שמחפש חיסכון משמעותי בדלק צריך לשקול ברצינות את הגרסאות ההיברידיות או פלאג-אין של הטוסון או של מתחרים אחרים, אך הן מגיעות עם תג מחיר גבוה יותר.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

על הכביש: נוחות, שקט והתנהגות

איך מרגיש יונדאי טוסון 1.6 טורבו כשנוהגים בו בפועל על כבישי ישראל המאתגרים? באופן כללי, הטוסון מכוון יותר לנוחות מאשר לספורטיביות, וזה בהחלט מתאים לייעודו כרכב משפחתי.

נוחות הנסיעה טובה ברוב המצבים. בנסיעה עירונית, הרכב מצליח לשכך היטב את רוב שיבושי הכביש והבאמפרים, אם כי מהמורות חדות במיוחד עשויות לחדור מעט לתא הנוסעים, במיוחד בגרסאות עם חישוקים גדולים יותר. בנסיעה בינעירונית, הנוחות משתפרת, והרכב שומר על יציבות ורמת שיכוך טובה. בידוד הרעשים טוב למדי. רעשי מנוע חודרים בעיקר תחת עומס, רעשי רוח מינימליים במהירויות חוקיות, ורעשי כביש נשמעים בעיקר על אספלט גס, אך באופן כללי האווירה בתא הנוסעים שקטה ונעימה לשיוט ארוך.

התנהגות הכביש של הטוסון בטוחה וצפויה, אך לא מרגשת במיוחד. ההיגוי קל מאוד במהירויות נמוכות, מה שמקל על תמרון בעיר ובחניה. ככל שהמהירות עולה, ההיגוי הופך מעט יותר כבד, אך הוא עדיין חסר משוב ותקשורת מהכביש. אחיזת הכביש טובה לרוב הנהגים ולשימוש יומיומי רגיל. זוויות הגלגול בפניות מורגשות, כצפוי מרכב פנאי גבוה, אך אינן קיצוניות ומורגשת רמת יציבות טובה.

תחושת הבלמים טובה וצפויה, ומאפשרת בלימה מדויקת. ברכב עם גיר אוטומטי רגיל (שאינו מחושמל), אין רגנרציה משמעותית כמו ברכב חשמלי או היברידי פלאג-אין, כך שהבלימה מרגישה לינארית ומוכרת. היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב שומר על קו ישר בקלות, מה שמעניק תחושת ביטחון בשיוט בכבישים מהירים בישראל.

לסיכום חווית הנהיגה: הטוסון 1.6 טורבו הוא רכב נעים, נוח ובטוח לנהיגה יומיומית ומשפחתית. הוא לא יספק ריגושים מיוחדים לנהגים חובבי נהיגה דינמית, אך הוא בהחלט ממלא את ייעודו ככלי תחבורה נוח ויעיל שמקל על החיים, גם בתוך העיר וגם בדרכים בינעירוניות. היעדר הצורך בהחלפת הילוכים ידנית (בזכות הגיר האוטומטי כמובן) והתנהגות הגיר החלקה ברובה תורמים גם הם לחווית נהיגה רגועה ונינוחה.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

בטוח יותר בכביש? מבחן הבטיחות של יונדאי טוסון

נושא הבטיחות הוא קריטי עבור קהל היעד המשפחתי של יונדאי טוסון, ויצרן הרכב הדרום קוריאני מקדיש לכך תשומת לב רבה. הטוסון עבר את מבחני בטיחות הרשמיים של ארגון Euro NCAP וזכה לציון המרבי של 5 כוכבים. זוהי נקודת פתיחה מצוינת ומעידה על רמת בטיחות מבנית גבוהה.

מבחני בטיחות אלו כללו הערכה מקיפה של הגנה על מבוגרים וילדים במקרה של תאונה, הגנה על הולכי רגל, וכן הערכה של מערכות עזר לנהג (ADAS). הטוסון הציג תוצאות טובות בכל הקטגוריות, מה שמעניק שקט נפשי מסוים במקרה של אירוע בלתי צפוי בכביש. מעבר למבדקי בטיחות אלו, המבנה של הטוסון כולל אזורי קריסה מתוכננים ושימוש בפלדה חזקה באזורים קריטיים על מנת למזער פגיעה בנוסעים.

אבל בטיחות כיום היא לא רק מבנה חזק, אלא גם יכולת למנוע תאונות מלכתחילה. יונדאי מציידת את הטוסון בחבילה מקיפה של מערכות עזר לנהג, לרוב כסטנדרט כבר מרמות הגימור הבסיסיות בישראל. מערכות ה-ADAS (Advanced Driver Assistance Systems) כוללות, בין היתר:

• בלימת חירום אוטונומית (AEB) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים.
• מערכת אקטיבית לשמירה על נתיב הנסיעה (LKA), שלעיתים כוללת גם סיוע מרכוז בנתיב (LFA).
• בקרת שיוט אדפטיבית (SCC) עם יכולת זחילה בפקקים (בגרסאות עם תיבת הילוכים אוטומטית).
• התראה על רכב בשטח מת (BCW) ולעיתים גם מניעת התנגשות בשטח מת (BCA).
• התראה על תנועה חוצה מאחור (RCCW).
• אורות גבוהים אוטומטיים.
• התראת עייפות נהג.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי טוב למדי. מערכת שמירת הנתיב עשויה להיות מעט אגרסיבית לפעמים בתיקוני ההיגוי, אך לרוב היא תורמת לתחושת ביטחון. בקרת השיוט האדפטיבית עובדת בצורה חלקה יחסית ושומרת על מרחק סביר מהרכב מלפנים. מערכת בלימת החירום היא אולי החשובה מכולן, והיכולת שלה לזהות גם הולכי רגל ורוכבי אופניים היא חיונית בתנאי הנהיגה העירוניים בישראל. אמנם אין מערכת מושלמת, אך החבילה המוצעת בטוסון היא מקיפה ותורמת משמעותית להפחתת הסיכון לתאונה, ומעניקה שקט נפשי לנהג ולנוסעים.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

כמה עולה יונדאי טוסון בישראל? מחירון, גימורים ועלויות

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות כל רוכש פוטנציאלי היא כמובן “כמה עולה” הרכב. המחיר הוא פקטור משמעותי בשוק הישראלי, ויונדאי טוסון מתמודד כאן בתחרות אגרסיבית.

טווח המחיר של יונדאי טוסון 1.6 טורבו בישראל משתנה משמעותית בהתאם לרמת הגימור ולמועד הרכישה (המחירים יכולים להשתנות עקב מבצעים, שינויים במיסוי או בתנאי השוק). נכון לאפריל 2025 (בהנחה שהמחירים לא השתנו דרמטית מהתקופה האחרונה), מחירון הרכב לגרסת ה-1.6 טורבו נע לרוב בטווח שבין כ-165,000 ש”ח לרמת הגימור הבסיסית, ועד כ-200,000 ש”ח ואף יותר לרמות הגימור הגבוהות והמאובזרות ביותר. חשוב להתייעץ עם היבואן או לבדוק מחירונים עדכניים לקבלת הצעת מחיר מדויקת.

יונדאי משווקת את הטוסון 1.6 טורבו בישראל במספר רמות גימור עיקריות. ההבדלים המרכזיים ביניהן באים לידי ביטוי בעיקר באבזור הנוחות והטכנולוגיה. רמות גימור בסיסיות (למשל, Prime, Inspire) יכללו לרוב אבזור סטנדרטי טוב הכולל מערכות בטיחות מלאות, מערכת מולטימדיה, קישוריות סמארטפונים, בקרת אקלים, חיישני חניה ומצלמת רוורס. רמות גימור גבוהות יותר (כמו Premium, Elite, Open Sky) יוסיפו פריטים כמו גג פנורמי, חישוקים גדולים יותר, ריפודי עור, כוונון מושבים חשמלי, מערכת שמע משודרגת, מצלמות היקפיות, ועוד פינוקים טכנולוגיים.

אחד היתרונות של רכבי יונדאי בישראל הוא תנאי האחריות. יונדאי מציעה לרוב אחריות יצרן מלאה לתקופה של 5 שנים ללא הגבלת קילומטרים, וזהו יתרון משמעותי המעניק שקט נפשי לבעלים. במקרה של רכב משומש, חשוב לוודא שהרכב עדיין במסגרת האחריות ושהטיפולים בוצעו כסדרם. בעיות או תקלות משמעותיות פחות נפוצות בדגמים חדשים יחסית, אך האחריות חשובה במקרה שכן מופיעות בעיות לא צפויות. לגבי עלויות התחזוקה השוטפות, הן סבירות לקטגוריה, וטיפולים תקופתיים יתבצעו לפי הוראות היצרן. שווי השימוש של הטוסון נחשב לסביר ומאפשר שמירת ערך טובה יחסית בשוק הישראלי, הודות לביקוש הגבוה לרכב.

X. יתרונות

• עיצוב חיצוני ייחודי ובולט: הטוסון לא נראה כמו אף רכב אחר על הכביש. העיצוב הנועז והחדשני שלו, במיוחד בחזית, גורם לו לבלוט ומושך תשומת לב. למי שמחפש רכב עם נוכחות ושאינו שגרתי, זהו יתרון משמעותי.
• מרווח פנים נדיב ותא מטען גדול: הטוסון הוא אחד הרכבים המרווחים בקטגוריית ה-C-SUV, הן לנוסעים מלפנים והן לנוסעים מאחור. גם נפח תא המטען גדול ושימושי, מה שהופך אותו לרכב מצוין למשפחות עם ילדים ולנשיאת ציוד.
• אבזור טכנולוגי ובטיחותי עשיר: יונדאי מציידת את הטוסון באבזור נדיב למדי כבר מרמות הגימור הבסיסיות. מערכות בטיחות אקטיביות מקיפות (ADAS) וציון 5 כוכבים במבחני ריסוק מעניקים רמת בטיחות גבוהה ושקט נפשי. האבזור הטכנולוגי, כולל מסכי מולטימדיה גדולים וקישוריות, עדכני ונוח לשימוש ברובו.
• ביצועים נאותים מגרסת ה-1.6 טורבו: מנוע ה-1.6 ליטר טורבו בנזין מספק הספק ומומנט מספקים לנהיגה יומיומית, תאוצות ביניים ועקיפות. הוא מרגיש זריז מספיק ומשולב היטב עם תיבת הילוכים אוטומטית יעילה ברובה.
• נוחות נסיעה ובידוד רעשים טובים: הטוסון מכוון לנוחות, ומצליח לספק נסיעה נעימה ונוחה על רוב סוגי הכבישים. בידוד הרעשים בתא הנוסעים טוב ותורם לאווירה רגועה ושקטה, במיוחד בשיוט בינעירוני.

XI. חסרונות

• צריכת דלק ריאלית אינה מהטובות בקטגוריה: למרות נתוני יצרן נאים, צריכת הדלק בפועל של גרסת ה-1.6 טורבו בישראל נוטה להיות בינונית עד גבוהה יחסית, במיוחד בהשוואה לרכבים היברידיים. עלויות הדלק עשויות להיות גבוהות עבור מי שנוסע מרחקים גדולים.
• הנדסת אנוש של פקדי המגע: המעבר המוחלט לפקדי מגע עבור מערכות כמו בקרת האקלים עלול להיות פחות אינטואיטיבי ומסיח את הדעת מהכביש בהשוואה לכפתורים פיזיים מסורתיים.
• היגוי חסר תקשורת: ההיגוי אמנם קל לתמרון בעיר, אך הוא קל מדי וחסר משוב במהירויות גבוהות ובנהיגה דינמית. זה פוגע מעט בחווית הנהיגה עבור מי שמעריך תחושת כביש מחוברת.
• עיצוב חיצוני שנוי במחלוקת: בעוד שהעיצוב הייחודי הוא יתרון עבור רבים, הוא גם עלול להיות חסרון עבור מי שמעדיף מראה שמרני יותר או פחות בולט. זהו עניין של טעם אישי, אך הוא בהחלט גורם מעורר מחלוקת.

XII. בהשוואה למתחרים

כאמור, יונדאי טוסון 1.6 טורבו מתמודד בזירה התחרותית ביותר בשוק הרכב הישראלי. השוואה מול המתחרים העיקריים היא הכרחית כדי להבין את מיקומו ויתרונותיו היחסיים. ניקח לדוגמה את קיה ספורטאז’ (Kia Sportage), אחיו לפלטפורמה ולמנוע, ואת טויוטה ראב 4 (Toyota RAV4), שחקן מרכזי נוסף בקטגוריה.

השוואה מול קיה ספורטאז’: הטוסון והספורטאז’ חולקים מנועים (כולל ה-1.6 טורבו), תיבות הילוכים, ורכיבים מכאניים רבים. ההבדל העיקרי והבולט ביותר הוא בעיצוב החיצוני והפנימי. בעוד שהטוסון נוקט בגישה נועזת ופורצת דרך, הספורטאז’ מציג עיצוב חיצוני דרמטי לא פחות, אך לרוב נתפס כמעט “יותר קונבנציונלי” או מאוזן מהטוסון (למרות שהוא רחוק מלהיות שגרתי בעצמו). בתא הנוסעים, שניהם מודרניים ומאובזרים היטב, אך לכל אחד קונספט עיצובי שונה במעט. נוחות הנסיעה דומה למדי, וכך גם הביצועים וצריכת הדלק של גרסאות ה-1.6 טורבו הזהות. ההכרעה בין השניים תהיה לרוב עניין של העדפה אישית לעיצוב ולאווירה בתא הנוסעים, וכן הבדלים נקודתיים ברמות הגימור ובתמחור מצד היבואנים השונים.

השוואה מול טויוטה ראב 4: כאן ההשוואה מעניינת במיוחד, שכן הראב 4 הפופולרי בישראל נמכר בעיקר בגרסה היברידית (אם כי קיימת גם גרסת בנזין לא היברידית, פחות נפוצה). היתרון המשמעותי של הראב 4 ההיברידי הוא כמובן צריכת הדלק הנמוכה משמעותית בהשוואה לטוסון 1.6 טורבו. הראב 4 נהנה גם ממוניטין אמינות מצוין לאורך שנים. לעומת זאת, הטוסון מציע לרוב אבזור עשיר יותר ביחס למחיר, במיוחד ברמות הגימור הנמוכות יותר. העיצוב של הראב 4 שמרני יותר בהשוואה לטוסון הנועז. מבחינת חווית נהיגה, הראב 4 ההיברידי מציע שילוב חלק מאוד בין מנוע בנזין לחשמל, לעיתים על חשבון רעש מנוע תחת עומס גבוה. הטוסון 1.6 טורבו מרגיש קצת יותר דינמי תחת עומס, אך פחות חסכוני. המרווח הפנימי ותא המטען דומים בשני הרכבים, כאשר לשניהם נפח שימושי מאוד. הבחירה בין הטוסון 1.6 טורבו לראב 4 היברידי תלויה במידה רבה בסדר העדיפויות: חיסכון בדלק ואמינות מוכחת (ראב 4 היברידי), או אבזור עשיר יותר, עיצוב בולט יותר וביצועי מנוע בנזין קונבנציונליים (טוסון 1.6 טורבו).

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)

האם כדאי לקנות יונדאי טוסון 1.6 טורבו? פסק הדין הסופי

אז אחרי שחרשנו את הטוסון לכל אורכו ורוחבו, מהי המסקנה הסופית לגבי יונדאי טוסון 1.6 טורבו עבור הקהל הישראלי? יונדאי לקחה כאן סיכון מחושב עם עיצוב פורץ דרך, והוא השתלם לה בגדול מבחינה מסחרית. הטוסון הוא רכב שלא ניתן להתעלם ממנו, והוא מציע חבילה אטרקטיבית מאוד עבור מי שמחפש רכב פנאי קומפקטי מודרני ומאובזר.

הטוסון מצטיין במיוחד בפרק המרווח הפנימי ותא המטען הענק, שהופכים אותו למתאים ביותר למשפחות. רמת האבזור, הן מבחינת נוחות והן מבחינת בטיחות, היא מהגבוהות בקטגוריה ביחס למחיר, וזה יתרון תחרותי משמעותי. נוחות הנסיעה טובה ובידוד הרעשים מוצלח, מה שהופך אותו לשותף נעים לנסיעות ארוכות. מנוע ה-1.6 טורבו מספק ביצועים טובים מספיק לרוב הצרכים, והאחריות הנדיבה של יונדאי בישראל מוסיפה שקט נפשי.

עם זאת, הטוסון אינו חף מחסרונות. צריכת הדלק של גרסת ה-1.6 טורבו אינה נמוכה, במיוחד בהשוואה לאפשרויות היברידיות בקטגוריה, וזו נקודה שכדאי לקחת בחשבון בעת חישוב עלויות אחזקה. הנדסת האנוש של פקדי המגע דורשת הסתגלות, וההיגוי אינו מציע תחושת כביש ספורטיבית. לבסוף, העיצוב החיצוני אמנם ייחודי, אך אינו לטעמם של כולם.

האם כדאי לקנות יונדאי טוסון 1.6 טורבו? התשובה תלויה במידה רבה בצרכים ובהעדפות שלכם. הטוסון 1.6 טורבו מתאים במיוחד למי שמחפש רכב פנאי משפחתי מרווח ומאובזר מאוד, בעל מראה חיצוני בולט, וביצועים נאותים. הוא פחות יתאים למי ששם בראש סדר העדיפויות חיסכון מקסימלי בדלק (עדיף לשקול היברידי) או חווית נהיגה דינמית במיוחד. בהשוואה לקיה ספורטאז’, ההבדלים פחות דרמטיים ונוגעים בעיקר לעיצוב. בהשוואה לטויוטה ראב 4 היברידי, מדובר בשתי גישות שונות לרכב פנאי: יעילות ואמינות מוכחת מול אבזור, מראה נועז וביצועים קונבנציונליים יותר.

ההמלצה הסופית שלנו: יונדאי טוסון 1.6 טורבו מציע חבילה תחרותית ומאוזנת מאוד בשוק הישראלי. הוא מספק את מרבית הצרכים של משפחה ממוצעת בישראל, ומעניק תמורה טובה למחיר, במיוחד ברמות הגימור המצוידות יותר. אם אתם יכולים לחיות עם צריכת דלק שאינה נמוכה במיוחד ועם הנדסת אנוש שדורשת מעט הסתגלות, ואתם מחבבים את העיצוב הייחודי שלו, הטוסון הוא בהחלט אופציה חזקה וראויה לשקילה בקטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים. בדקו את המחירון העדכני, השוו רמות גימור, קראו חוות דעת גולשים נוספות, ובצעו נסיעת מבחן כדי להרגיש אותו בעצמכם. בהצלחה ברכישה!

רכבים יד שנייה עד 5000 ש”ח – האם זו עסקה שמתחת לרדאר או מכרה זהב על גלגלים?

למה שמישהו ירצה לקנות רכב ב-5000 ש”ח?

במבט ראשון, זה נשמע כמו פיתיון למודעת פייסבוק מפוקפקת או התחלה של סיפור שמסתיים במוסך עם חשבון ארוך כמו יום בלי קפה. אבל האמת? יש תרחישים (וכאלה לא מעטים) שבהם לרכוש רכב בפחות מ-5000 שקל זה לא רק אפשרי – זה אפילו הגיוני.

בין אם אתה סטודנט שמגרד את התקציב מהמזרן, או פשוט מחפש רכב שני לעיר, או אולי עובר דירה פעם בחודש וצריך “משאית קטנה” שתעשה את העבודה – רכבים בתקציב כל כך נמוך עשויים דווקא להפתיע. השאלה היא – מה באמת אתה מקבל תמורת הסכום הזה?

מתחת למכסה המנוע: מה אפשר לצפות מרכב עד 5000 ש”ח?

• שנתון ישן – סביר להניח שמדובר ברכב מ-2000 ומטה, אבל יש גם הפתעות.
• קילומטראז׳ גבוה – לרוב מעל 250,000 ק”מ. כלומר: הרכב ראה עולם, הרבה עולם.
• שחיקה כללית – כן, יש סיכוי טוב שתצטרך להתרגל למזגן ששובק בסיבוב השלישי ולהתמודד עם רעשים שלא קיימים בקטלוג של היצרן.
• שוק אפור לפרטים – רכבים כאלה נמכרים לעיתים רבות על ידי אנשים פרטיים, ביד2, קבוצות פייסבוק, או אפילו מודעות בקלסרים של תחנות דלק במקומות נידחים במיוחד.

5 סוגי קונים שאשכרה מרוויחים מרכב כזה

1. הסטודנט עם חלום על ארבעה גלגלים

סטודנטים הם קלאסיים לסיפור הזה. הגישה שלהם: “העיקר שייסע, כבר נכניס מוזיקה מהסמארטפון”. אם תקפוץ על המציאה הנכונה – תחסוך שנים של קפיצות בין אוטובוסים ותוכל לקחת חברים לסופר בלי לסחוב עגלה מתקפלת.

2. היזם הצעיר של שירותי שליחויות

יש כאלה שבמקום להתחיל עם טנדר של 100,000 ש”ח פשוט לוקחים דייהטסו ב-4,500 ש”ח, מדביקים מדבקה עם לוגו של העסק, ורצים – תרתי משמע – עם העסק. התוצאה? מיינדסט של חסכון עם פוטנציאל לגדול מהר.

3. בעלי גינות, עדרים ו… אהבה ללכלוך

אם הרכב מבלה את מרבית חייו בחנייה בין עציצים לגדר הפרות, אין טעם לרכוש ג’יפ חדש. רכב יד 37 עם נפש רוקר משרת נהדר את מי שלא מחפש לנסוע לים – אלא להפך, לנסוע לשטח.

4. מישהו שצריך “רכב גיבוי”

יש לא מעט משפחות שיש להן רכב ראשי, והשני? סוס עבודה לשעת חירום. כשחשמלאי, אינסטלטור או פשוט הורה עסוק מחפש רכב נוסף – החיפוש לפעמים מגיע עד לשורת המחיר הזו.

5. אספנים עם חולשה לפח ישן

זאת כבר סטייה חיובית נטו, אבל יש אנשים שקונים רכבים ישנים במיוחד בשביל לשפץ, לשחזר, או פשוט בשביל לשים בחצר. ואם יש לך לחשוק רכב פיאט אונו, זה בדיוק הטווח המחירים.

איך לא יוצאים פראיירים? טיפים שיעשו לך חיים קלים

רכב ב-5000 ש”ח אולי לא דורש עדכניות טכנולוגית, אבל כן דורש חושים חדים. כאן תמצא את כללי הזהב של הקונים הזריזים:

• לקחת לבדיקה – בלי קשר למחיר, תמיד לבדוק במוסך אובייקטיבי שייתן תמונה מלאה.
• לוודא רישיון רכב, אי-עיקולים ומספר שלדה תואם – כל פרט קטן עלול להתגלות כהפתעה גדולה.
• לשאול את השאלות הנכונות – למשל: מתי הוחלפו הרצועות? מתי היה טיפול שמן/בלמים? האם הרכב שוכב יותר בבית או שהוא נוסע יומיומי?
• עדיף על רכב במצב הנדסי טוב מאשר אחד שנראה “פוטוגני” – המראה מתעתע, המנוע לא.

שאלות שחייבים לעצמנו לפני שסוגרים עסקה

• האם התקציב כולל מבחן רישוי או שיש לחשב את זה בנוסף?
  מומלץ להכניס לפחות עוד 1000 ש”ח בתקציב למקרה של טסט, אגרות ושיפוצים קטנים.
• האם אני מוכן לנסוע ברכב בלי מערכות בטיחות מתקדמות?
  במקרים מסוימים – כן, בעיקר לנסיעות קצרות בתוך עיר.
• מי יבצע טיפולים לרכב הזה?
  אם אתה לא בן דוד של מוסכניק, קח בחשבון הטיפולים יכולים לעיתים לעלות כמו הרכב עצמו.
• כמה חודשים אותו רכב אמור להחזיק מעמד?
  עם תחזוקה מינימלית? לפעמים שנה+, עם הרבה מזל.
• האם ניתן לבטח רכב כזה?
  כן, אך לרוב רק חובה. מקיף וצד ג’ זה כבר ליגה אחרת.

רכב זול – לא אומר רכב רע

נכון, אנחנו בעידן של רכבים היברידיים, חיישנים סל”ד ומסכי מגע עם אפליקציות. אבל יש קסם לא קטן ברכב שמניע בסטארטר, לוקח אותך מנקודה א’ לנקודה ב’, וכל זה – בלי להיכנס למינוס. לא כל רכב סכום נמוך נועד לעץ הקרוב. כשבודקים נכון וקונים בחוכמה, רכב של 5000 ש”ח יכול פשוט לעשות את העבודה – ולפעמים, גם בפאנקיות לא צפויה.

אז בפעם הבאה שתראה מודעה למאזדה 323 ב-4800 ש”ח עם הכותרת “רק להגיע לקחת”, אולי – רק אולי – כן שווה לבדוק. לפעמים, ב-5000 ש”ח אתה לא קונה רק רכב. אתה קונה סיפור.

אוקיי, אז אתם בטח מכירים את הרגע הזה. אתם מסתובבים באולמות התצוגה. מציצים באתרים. חולמים על הרכב החדש שיקח אתכם לכל מקום. אבל רגע, איזו קטגוריה הכי מתאימה? רבים וטובים מגיעים למסקנה ש-SUV קומפקטי זה בול הפתרון. מספיק גבוה כדי להרגיש שליטה בכביש. מספיק מרווח למשפחה וקניות. ולא גדול מדי כדי להפוך חניה בעיר למשימה בלתי אפשרית. ואז, כמו קסם, צצים להם שני מתמודדים פופולריים במיוחד. מצד אחד, הניסאן קשקאי הוותיק והמוכר. מצד שני, הסיאט אטקה הצעיר והשובב. זו לא החלטה קלה, נכון? בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. ברוכים הבאים למדריך ההשוואה המפורט שיעזור לכם להבין במה כדאי לבחור. נצלול לפרטים. נבדוק מה עדיף בכל קטגוריה. וננסה לעזור לכם להחליט על מה ללכת.

הכירו את המתמודדים: ניסאן קשקאי מול סיאט אטקה

לפני שמתחילים לפרק את הרכבים לגורמים (רק תיאורטית כמובן!), בואו נציג אותם בקצרה. שניהם נחשבים ללהיטים בקטגוריית ה-C-SUV. שניהם פונים פחות או יותר לאותו קהל יעד: משפחות צעירות, זוגות שצריכים קצת יותר מקום, או סתם אנשים שאוהבים את תנוחת הישיבה הגבוהה. אבל הם שונים באופי שלהם. ולא מעט.

ניסאן קשקאי: הווטרן המלוטש

הקשקאי הוא אחד החלוצים בקטגוריה הזו. הוא קיים בשוק כבר הרבה שנים, עבר דורות רבים ושודרג לאורך הדרך. הוא צבר מוניטין של רכב אמין, נוח, ופרקטי. הוא פונה לקהל שמחפש רכב הגיוני, שעושה את העבודה בלי יותר מדי דרמות. הוא מרגיש מוכר, בטוח ובשל.

סיאט אטקה: הצעיר הנמרץ

האטקה הוא הכניסה של סיאט לעולם ה-C-SUV. סיאט, המותג הספרדי בקבוצת פולקסווגן, מביאה איתה תמיד קורטוב של ספורטיביות ועיצוב עדכני. האטקה לא שונה. הוא מציע מראה דינמי יותר, תא נוסעים מודרני, ולרוב גם תחושת נהיגה מעט יותר מחודדת. הוא מרגיש צעיר יותר, תוסס ומזמין.

בואו נצלול לעומק: השוואה ראש בראש

עכשיו הגענו לחלק המעניין באמת. ההשוואה. איך הם עומדים זה מול זה בכל התחומים החשובים? אנחנו הולכים לבדוק אותם מהפגוש הקדמי עד האחורי. ומהגג ועד הגלגלים.

עיצוב וסטייל: העין אוכלת קודם

אף אחד לא יודה בזה בקול רם, אבל העיצוב משחק תפקיד חשוב בהחלטה. איך הרכב נראה? האם הוא מדבר אליכם? זו נקודה מאד אישית, אבל יש הבדלים ברורים בין השניים.

• ניסאן קשקאי: הקשקאי החדש (או הדורות האחרונים) קיבל מראה הרבה יותר מודרני מבעבר, אבל הוא עדיין שומר על קוים יחסית רגועים ואלגנטיים. הוא לא צועק “אני כאן!”. הוא יותר בסגנון “אני עושה את העבודה בשקט ובסטייל”. יש לו חזית בולטת עם גריל ה-V המפורסם של ניסאן. הכל מרגיש במקום. מראה בוגר ונעים לעין.
• סיאט אטקה: האטקה, לעומת זאת, מגיע עם קוים חדים וזוויתיים יותר. הוא נראה ספורטיבי ותכליתי. יש לו חזית אגרסיבית יותר, ויש שיגידו שהוא נראה יותר “SUV אמיתי”. הוא קורץ למי שמחפש קצת יותר “פוזה” ונוכחות על הכביש.

אז מבחינת עיצוב, זו שאלה של העדפה אישית. האם אתם טיפוסים של אלגנטיות מאופקת (קשקאי) או ספורטיביות בולטת (אטקה)?

בפנים בפנים: תא הנוסעים ונוחות

אחרי שמתרשמים מהמראה החיצוני, הדבר הבא זה להיכנס פנימה. זה המקום שבו תבלו את מרבית הזמן. איך הוא מרגיש? האם נעים לשהות בו? ומה לגבי המרווח?

• ניסאן קשקאי: תא הנוסעים של הקשקאי עבר שיפור משמעותי בדורות האחרונים. הוא מרגיש איכותי למדי, במיוחד ברמות גימור גבוהות. העיצוב פונקציונלי וברור. הנדסת האנוש טובה לרוב. הכל נמצא איפה שמצפים למצוא אותו. מבחינת מרווח, הוא מציע מקום טוב לארבעה מבוגרים ואפילו חמישה לנסיעות קצרות. המושבים לרוב נוחים לתמיכה גם בנסיעות ארוכות.
• סיאט אטקה: תא הנוסעים של האטקה חולק אלמנטים רבים עם דגמי סיאט וקבוצת פולקסווגן האחרים. העיצוב מודרני, נקי ולפעמים מרגיש קצת יותר היי-טקי. איכות החומרים טובה, אולי אפילו קצת יותר טובה מהקשקאי בחלק מהמקומות, אבל זה תלוי ברמת הגימור. מבחינת מרווח, הוא לרוב מציע מרווח דומה לקשקאי. הוא נוח, ידידותי למשתמש וקל להתמצאות.

בשורה התחתונה, שניהם מציעים תא נוסעים נעים ופרקטי. הקשקאי מרגיש מוכר ובטוח, בעוד שהאטקה מרגיש מודרני יותר. בשניהם קל לחבר כיסא בטיחות לילד. בשניהם יש מספיק מחזיקי כוסות. דברים חשובים ביום יום!

טכנולוגיה וגאדג’טים: המסכים והעזרים

בעידן המודרני, אי אפשר בלי מסכים, קישוריות ועזרי בטיחות. מי מהם מצטיין בתחום הזה? זו נקודה חשובה בהשוואה.

• ניסאן קשקאי: מערכת המולטימדיה של הקשקאי (במיוחד בדור הנוכחי) שופרה משמעותית. המסך גדול ואיכותי יותר, ויש תמיכה מלאה ב-Apple CarPlay ו-Android Auto (תלוי בגרסה ושנה). ניסאן גם מקפידה לצייד את הקשקאי במערכות בטיחות אקטיביות רבות, לפעמים כבר מרמות גימור התחלה. זה פלוס ענק למי ששמים דגש על בטיחות.
• סיאט אטקה: גם האטקה מציע מערכת מולטימדיה טובה, עם מסך מגע גדול ונוח ותמיכה בסמארטפונים. מערכות הבטיחות באטקה גם כן מקיפות וכוללות בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית ועוד (שוב, תלוי ברמת הגימור והשנה). לעיתים הממשק של סיאט/פולקסווגן מרגיש אינטואיטיבי ומהיר יותר למשתמשים מסוימים.

בתחום הטכנולוגיה, שניהם מציעים חבילה טובה. שניהם מאובזרים היטב בטכנולוגיה ובבטיחות. מה עדיף? זה תלוי בממשק שאתם מעדיפים ובפירוט רשימת האבזור הספציפית שאתם מקבלים בכל רמת גימור.

על הכביש: חווית הנהיגה

איך הם נוסעים? זה הרי מה שרכב אמור לעשות, נכון? זו נקודה קריטית בהחלטה על מה ללכת.

• ניסאן קשקאי: הקשקאי מכוון לנוחות. המתלים מכוילים לרכך את מהמורות הכביש. הוא מרגיש יציב ובטוח בנסיעה רגועה, ומתאים מאד לשיוט בכביש המהיר ולנסיעה יומיומית בעיר. הוא פחות מרגיש “זריז” או ספורטיבי. המנועים (לרוב 1.3 ליטר טורבו בנזין בישראל, לפעמים עם מערכת היברידית קלה) מספקים ביצועים מספקים לגמרי לצרכים משפחתיים, אבל לא תצפו ממנו להדביק את המושב בזינוקים.
• סיאט אטקה: האטקה, עם ה-DNA הספרדי/גרמני שלו, מרגיש לרוב מעט יותר דינמי וזריז. ההיגוי מרגיש חד יותר, והמתלים לרוב קצת יותר מוצקים, מה שנותן תחושה מחוברת יותר לכביש. זה לא אומר שהוא לא נוח, אבל הוא פחות “מרחף” מהקשקאי. המנועים (לרוב 1.5 ליטר טורבו בנזין או 1.0 ליטר טורבו) מספקים ביצועים טובים, ולפעמים מרגישים מעט נמרצים יותר.

אז בהקשר של חווית נהיגה, ההשוואה היא בין נוחות ושלווה (קשקאי) לבין תחושה מעט יותר ספורטיבית ומחוברת (אטקה). במה כדאי לבחור כאן? תלוי בסגנון הנהיגה שלכם ובמה חשוב לכם יותר ביום יום – לבלוע בורות בנוחות או ליהנות מסיבובים קצת יותר חדים.

פרקטיות יומיומית: תא מטען ואחסון

רכב פנאי משפחתי חייב להיות פרקטי. כמה תיקים נכנסים לבגאז’? האם קל להעמיס אותו? האם יש מקום לדברים הקטנים?

• ניסאן קשקאי: תא המטען של הקשקאי מציע נפח מכובד למדי, לרוב סביב ה-430-440 ליטר בדגמים הלא היברידיים המלאים. יש לו מבנה נוח להעמסה, לפעמים עם רצפה כפולה או אפשרות לחלוקה. המקום לנוסעים מאחור סביר ומספיק. יש מקומות אחסון סבירים בתא הנוסעים (תאי כפפות, תאים בדלתות).
• סיאט אטקה: האטקה לרוב לוקח את היתרון הקטן בתא המטען, עם נפח שמתחיל סביב ה-500 ליטר בגרסאות הנעה קדמית. זה נפח גדול יותר, שיכול להיות משמעותי כשצריך להכניס עגלת תינוק גדולה + קניות לסופר + עוד כמה תיקים. גם לו יש מבנה נוח להעמסה. המקום לנוסעים והאחסון בתא הנוסעים דומים לקשקאי.

אם תא מטען גדול הוא בראש סדר העדיפויות שלכם, האטקה לרוב ייתן לכם יתרון קל. בפרקטיות היומיומית הכוללת (מקום לילדים, אחסון פנימי), שניהם דומים למדי ומשרתים היטב משפחות.

בטיחות וציוני ריסוק: ראש שקט

בטיחות היא נושא שלא מתפשרים עליו. שניהם רכבים מודרניים ומצוידים היטב.

• ניסאן קשקאי: הקשקאי זכה לציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק של Euro NCAP. הוא מגיע עם מגוון רחב של מערכות בטיחות אקטיביות, כמו בלימת חירום אוטונומית (גם לזיהוי הולכי רגל ודו גלגלי), התרעת סטייה מנתיב ותיקון אקטיבי, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.
• סיאט אטקה: גם האטקה קיבל ציון מרבי של 5 כוכבים ב-Euro NCAP. הוא גם מגיע עם סט מלא של מערכות בטיחות אקטיביות דומות לאלו של הקשקאי. לעיתים קרובות מערכות קבוצת פולקסווגן נחשבות למשוכללות ומדויקות למדי.

בתחום הבטיחות, שניהם מספקים רמה גבוהה מאד של הגנה ואבזור. זו לא נקודה שתהיה מכרעת בהשוואה בין הדגמים האחרונים של שניהם, שכן שניהם מובילים בתחום זה.

המספרים מדברים: עלויות, צריכת דלק ושווי שוק

אי אפשר להתעלם מהפן הכלכלי. כמה עולה הרכב לקנות? כמה עולה להחזיק אותו? ומה קורה לשווי שלו כשתרצו למכור?

• מחיר קנייה: מחירי המחירון לדגמים חדשים יכולים להיות דומים, אך לעיתים יש מבצעים שונים. חשוב לבדוק את רמת הגימור הספציפית שאתם מעוניינים בה בשני הדגמים ולהשוות את המחיר הסופי “על הכביש”. גם שוק היד השנייה רלוונטי אם אתם שוקלים רכב משומש.
• צריכת דלק: שני הרכבים מציעים מנועי טורבו מודרניים ויעילים. צריכת הדלק בפועל תלויה מאד בסגנון הנהיגה שלכם ובתנאי הדרך (עירוני/בינעירוני). לרוב, הם יהיו דומים למדי בצריכת הדלק בנהיגה רגילה, כ-10-14 ק”מ לליטר בממוצע ריאלי. גרסאות היברידיות (אם קיימות) יכולות להיות חסכוניות יותר בנהיגה עירונית.
• עלויות אחזקה ושירות: עלויות הטיפולים התקופתיים יכולות להיות דומות למדי במורשים. עלויות חלפים ותיקונים יכולות להשתנות. מומלץ לבדוק את עלויות הביטוח לשני הדגמים, שכן הן יכולות להיות שונות משמעותית.
• שווי שוק (יד שנייה): שניהם רכבים פופולריים ומוכרים, ולכן לרוב שומרים על שווי שוק סביר. הביקוש לקשקאי גבוה עקב המוניטין הוותיק שלו, והביקוש לאטקה עולה בהתמדה. אין הבדל דרמטי שצפוי כאן, אבל תמיד כדאי לבדוק את מחירי היד השנייה לדגמים דומים שמוצעים למכירה.

בפן הכלכלי, ההשוואה צריכה להיות מקיפה ולכלול את כל הסעיפים. לעיתים, רמת גימור ספציפית או שנתון מסוים יכולים להטות את הכף לכאן או לכאן.

במה כדאי לבחור? מה עדיף? על מה ללכת?

אז אחרי שפירקנו את שניהם לגורמים, הגיעה שאלת מיליון הדולר: במה כדאי לבחור? מה עדיף עכשיו? על מה ללכת כשיש שתי אופציות כל כך טובות בקטגוריה? האמת היא, שאין תשובה אחת נכונה לכולם. ההשוואה הזו נועדה לתת לכם את הכלים להחליט בעצמכם, בהתאם לצרכים ולאופי שלכם. אבל הנה כמה כיווני מחשבה:

• אם נוחות היא בראש סדר העדיפויות: הקשקאי לרוב יציע נסיעה מעט יותר רכה ומרוככת. הוא מכוון יותר לשיוט נינוח ופחות לעיקולים חדים.
• אם אתם מחפשים תחושה יותר ספורטיבית: האטקה, עם ההיגוי המדויק יותר והמתלים המוצקים יותר, ייתן לכם תחושת נהיגה מעט יותר מעורבת ודינמית.
• אם תא מטען גדול יותר חשוב לכם במיוחד: לאטקה יש יתרון קל בנפח תא המטען ברוב הגרסאות.
• אם אתם מעדיפים עיצוב בוגר ואלגנטי: הקשקאי נוטה לצד המאופק והקלאסי יותר.
• אם אתם מעדיפים עיצוב צעיר וספורטיבי: האטקה עם הקווים החדים שלו יתאים יותר.
• אם אתם חובבי טכנולוגיה וממשק מודרני: שניהם טובים, אבל הממשקים שונים. כדאי לשחק עם שניהם באולם התצוגה.
• אם אמינות ומוניטין ותיק מרגיעים אתכם: הקשקאי עם ההיסטוריה הארוכה שלו בשוק נותן תחושת ביטחון.

בסופו של דבר, ההחלטה תהיה תלויה בהעדפות האישיות שלכם. האם אתם נוסעים בעיקר בעיר או בינעירוני? כמה אנשים נוסעים איתכם לרוב? מה התקציב המדויק שלכם? אילו מערכות אבזור הכרחיות עבורכם?

המלצה הכי חשובה שיש? לכו לעשות נסיעת מבחן! תנו לעצמכם לשבת בכל רכב. לכו לסיבוב. תרגישו את ההיגוי. תבדקו את המושבים. תראו איך מתקינים כיסא תינוק. תפתחו ותסגרו את תא המטען. זה הדרך הכי טובה להבין איזה רכב “מדבר” אליכם יותר ומתאים לכם ביום יום.

אז שיהיה בהצלחה עם הבחירה!

אהלן חברים וחובבי רכב, וברוכים הבאים לסקירה המקיפה שלנו כאן בפורטל הרכב PRK.
היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחד הכלים הכי פופולריים ומשמעותיים בשוק הישראלי.
לא סתם פופולרי, מדובר על שם שמוכר כמעט בכל בית.
כן כן, אנחנו מדברים על יונדאי טוסון.
ה-Hyundai Tucson, בכינויו הלועזי, הוא לא עוד סתם ג’יפון.
הוא הרבה יותר מזה.
הוא הפך בשנים האחרונות למלך הבלתי מעורער של קטגוריית הפנאי-שטח הקומפקטי בישראל.
ואפשר להבין למה.
הוא מציע שילוב של עיצוב נועז, אבזור נדיב, מגוון יחידות הנעה, ומוניטין אמינות של היצרן הקוריאני יונדאי.
הטוסון, במיוחד בדורו הנוכחי (NX4), שינה לחלוטין את כללי המשחק בקטגוריה שלו.
הוא עשה זאת עם אמירה עיצובית שלא משאירה אף אחד אדיש.
ועם חבילה כוללת שמדברת לקהל רחב מאוד.
הוא ממוקם בלב הקטגוריה התחרותית ביותר.
הוא מתמודד ראש בראש מול יריבים ותיקים וחדשים כאחד.
מתחרים כמו קיה ספורטאז’ (אחיו לפלטפורמה), טויוטה ראב 4, סקודה קארוק, וסיאט אטקה.
כל אחד מהם מנסה לנגוס בנתח השוק הגדול שהוא מחזיק.
הטוסון פונה בעיקר למשפחות צעירות ובוגרות.
הוא פונה גם לזוגות שמחפשים רכב מרווח, בטיחותי, ומעוצב.
רכב שמתאים גם לשימוש יומיומי וגם לנסיעות ארוכות.
בסקירה הזו, נפרק את הטוסון לגורמים.
נעבור על כל היבט חשוב.
נעיצוב החיצוני והפנימי.
דרך הטכנולוגיה והביצועים.
ועד המחיר, רמות הגימור, והאם באמת כדאי לקנות אותו.
נתייחס גם לחוות דעת גולשים שכבר חוו את הרכב.
ונספק לכם את כל המידע שאתם צריכים.
כדי לקבל החלטה מושכלת.
הצטרפו אלינו למסע.
בואו נראה מה הופך את הטוסון לכל כך מיוחד.
או אולי, איפה הוא קצת פחות מבריק.

II. עיצוב חיצוני

טוב, נתחיל מהדבר הראשון שתראו כשהטוסון יחלוף על פניכם ברחוב.
העיצוב החיצוני שלו.
וכאן, יונדאי הלכה על כל הקופה.
הם לא פחדו לחדש.
אפילו הייתי אומר, הם היו אמיצים במיוחד.
הפילוסופיה העיצובית בדור הזה נקראת “Parametric Dynamics”.
זה אומר הרבה קווים חדים.
הרבה זוויות לא שגרתיות.
והכי בולט?
הפנסים הקדמיים.
הם לא יחידה נפרדת.
הם משולבים בתוך הגריל הענק.
כשמערכת התאורה כבויה, הם נראים כמו המשך ישיר של הצלעות הכסופות של הגריל.
זה אלמנט עיצובי מבריק וייחודי.
קצת כמו פאזל תלת מימדי.
וכשהם נדלקים, הם מספקים מראה עתידני ומרשים.
גם בפרופיל הצד, הסיפור נמשך.
קווי המתאר מאוד חדים.
קו המותניים עולה בצורה דרמטית מאחור.
קו הגג משתפל מעט לאחור.
וכל זה יוצר צללית דינמית וקופה-לייק, למרות שזה ג’יפון משפחתי.
בתי הגלגלים בולטים החוצה.
זה מוסיף למראה השרירי של הרכב.
הם מאכלסים חישוקי גלגלים שבדרך כלל מגיעים בגדלים של 17 עד 19 אינץ’ ברמות הגימור השונות המשווקות בארץ.
העיצוב של החישוקים עצמם גם הוא הולך יד ביד עם שפת העיצוב הפרמטרית.
הוא כולל הרבה זוויות ופאות.

החלק האחורי לא פחות דרמטי.
פנסי ה-LED האחוריים מחוברים באמצעות פס תאורה לרוחב דלת תא המטען.
זה אלמנט עיצובי פופולרי היום.
אבל בטוסון, הפנסים הראשיים עצמם מפוצלים.
הם נראים כמו ניבים או טפרים.
זה מוסיף עוד דרמה למראה.
הפגוש האחורי גם הוא מעוצב בצורה אגרסיבית יחסית.
יש לו אלמנט דמוי דיפיוזר וקצת פלסטיק שחור מודגש.
לרמות גימור מסוימות יש ספוילר קטן בחלק העליון של השמשה האחורית.
בסך הכל, הנוכחות של הטוסון בכביש היא מאוד משמעותית.
הוא לא מתמזג ברקע.
הוא צועק “הנה אני!”.
בהשוואה לדור היוצא, זו מהפכה עיצובית של ממש.
הדור הקודם היה נאה ושמרני.
הדור הנוכחי הוא אוונגרדי וקצת שנוי במחלוקת.
יש כאלה שיתאהבו בו מיד.
ויש כאלה שיצטרכו קצת זמן להתרגל.
אבל דבר אחד בטוח.
קשה להתעלם ממנו.
גם המידות הפיזיות תורמות לנוכחות הזו.
הוא גדול יותר מקודמו.
ארוך, רחב, ועם בסיס גלגלים נדיב יחסית לקטגוריה.
זה מתבטא גם במרווח פנים, אבל על זה נדבר בהמשך.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

אווירה וקונספט עיצובי

אם העיצוב החיצוני של הטוסון הוא מופע של דרמה וחדשנות, אז תא הנוסעים לוקח גישה קצת שונה.
עדיין מודרני וטכנולוגי.
אבל קצת יותר רגוע ושפוי מהחוץ.
האווירה הכללית היא נקייה ומינימליסטית יחסית.
יש מסך מולטימדיה גדול ומרכזי ששולט על רוב הפונקציות.
מתחתיו יש פאנל מגע לבקרת האקלים.
יש מעט מאוד כפתורים פיזיים בדשבורד.
הקונסולה המרכזית גבוהה יחסית.
היא יוצרת תחושה של תא טייס, או לפחות מחלקת את המרחב בין הנהג לנוסע.
פתחי המיזוג משולבים בצורה דיסקרטית בדשבורד.
הם נראים כמו פס לרוחב התא.
זה נראה אלגנטי ונקי.

איכות חומרים והרכבה

כשזה מגיע לאיכות החומרים, הטוסון עושה עבודה טובה, אבל לא מושלמת.
בחלקים העליונים של הדשבורד ודפנות הדלתות הקדמיות תמצאו חומרים רכים ונעימים למגע.
זה יוצר רושם ראשוני טוב.
אבל ככל שיורדים נמוך יותר, או בחלקים הפחות נצפים.
כמו החלקים התחתונים של הדלתות או הקונסולה המרכזית התחתונה.
שם תמצאו פלסטיק קשיח יותר.
זה לא חריג בקטגוריה הזו.
גם מתחרים כמו הספורטאז’ וראב 4 משתמשים בשילוב דומה.
איכות ההרכבה באופן כללי מרגישה מוצקה.
אין צפצופים או קרקושים בלתי רצויים בנסיעה.
התחושה היא של רכב בנוי היטב.
הדיפונים בדלתות והריפוד במושבים נראים עמידים.

הנדסת אנוש ונוחות תפעול

הנדסת האנוש בטוסון היא עניין של טעם אישי והתרגלות.
השימוש הנרחב במסכי מגע עבור כמעט כל דבר.
כולל בקרת האקלים.
זה אומר שתצטרכו להוריד את העיניים מהכביש כדי לשנות טמפרטורה או עוצמת מאוורר.
זה פחות אינטואיטיבי מכפתורים פיזיים.
ובעיקר בזמן נהיגה.
מצד שני, התפריטים במערכת המולטימדיה בדרך כלל הגיוניים.
התגובה של המסך טובה.
מיקום פקדים אחרים, כמו אלה שעל גלגל ההגה, נוח וקל להגיע אליו.
תנוחת הנהיגה גבוהה ושולטת.
כמו שצריך להיות בג’יפון.
אבל הראות החוצה נפגעת מעט בגלל קורות A העבות.
וגם הראות לאחור לא מושלמת בגלל קו החלונות שעולה.
מצלמות היקפיות וחיישני חניה עוזרים כמובן להתגבר על זה.

מרווח פנים ותא מטען

וכאן מגיעה אחת מנקודות החוזק המשמעותיות של הטוסון.
המרווח הפנימי.
בזכות בסיס גלגלים נדיב ומידות חיצוניות שגדלו.
הטוסון הוא רכב מרווח מאוד.
במיוחד בשורה השנייה.
שני מבוגרים יישבו שם בנוחות רבה.
הם יהנו ממרווח רגליים מצוין.
גם נוסע שלישי (ילד או מבוגר לנסיעות קצרות) יכול להיכנס במרכז.
מרווח הראש טוב מאוד.
גם אנשים גבוהים לא יגעו בתקרה.
המושבים הקדמיים נוחים ותומכים.
הם מציעים כיוונים רבים (בחלק מרמות הגימור גם חשמליים).
הם מתאימים לנסיעות ארוכות.

תא המטען גם הוא ענק.
נפח תא המטען משתנה מעט בין גרסאות המנוע השונות.
גרסת הבנזין מציעה את הנפח הגדול ביותר.
גרסת ההיברידית ובעיקר הפלאג-אין הייבריד (PHEV) מאבדות קצת נפח.
זה בגלל מיקום הסוללות.
אבל גם בגרסאות אלה, הנפח שימושי מאוד.
סף ההטענה נוח יחסית.
צורת התא רבועה וקלה לניצול.
יש נקודות עיגון ופתרונות אחסון קטנים נוספים בצדדים.
קיפול המושבים האחוריים יוצר משטח הטענה כמעט שטוח.
מה שמאפשר להוביל פריטים ארוכים וגדולים בקלות.
בהשוואה למתחרים, הטוסון נמצא בחלק העליון של הקטגוריה מבחינת מרווח פנים ותא מטען.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

מערכות המולטימדיה ולוח המחוונים

הטוסון עמוס בטכנולוגיה.
ובצדק.
זה מה שהצרכנים רוצים היום.
הוא מגיע עם מסך מולטימדיה מרכזי בגדלים שונים, תלוי ברמת הגימור.
ברמות הגימור הגבוהות בישראל, מדובר במסך 10.25 אינץ’.
איכות התצוגה מצוינת.
הגרפיקה חדה וברורה.
התגובה למגע מהירה.
מבנה התפריטים בדרך כלל הגיוני וקל לניווט.
המערכת מריצה את התוכנה של יונדאי.
היא כוללת תמיכה מלאה בעברית.
וגם ניווט מובנה.
קישוריות סמארטפונים?
כמובן.
Apple CarPlay ו-Android Auto מגיעים כסטנדרט.
ברמות הגימור הבסיסיות עם המסך הקטן יותר, הקישוריות אלחוטית.
ברמות הגימור הגבוהות עם המסך הגדול, היא דווקא חוטית.
קצת מוזר בשנת 2025.
זה דורש שימוש בכבל USB.

לוח המחוונים הדיגיטלי הוא גם מסך 10.25 אינץ’ ברמות הגימור הגבוהות.
הוא מציג את המידע בצורה ברורה.
יש מספר אפשרויות תצוגה שונות.
אפשר להתאים אותו אישית במידה מסוימת.
הוא משתנה בהתאם למצב הנהיגה הנבחר.
זה נחמד ומוסיף קצת צבע ודינמיות לתא הנהג.
איכות מערכת השמע הסטנדרטית טובה למדי.
היא מספקת צליל נקי ומפורט.
רמות גימור גבוהות יותר עשויות להציע מערכת שמע משודרגת.

אבזור נוחות וטכנולוגיות נוספות

מבחינת אבזור נוחות, הטוסון מגיע עם חבילה נדיבה מאוד.
אפילו ברמות הגימור הבסיסיות בישראל.
בקרת אקלים מפוצלת (שני אזורים) היא סטנדרט.
בחלק מרמות הגימור יש פתחי מיזוג גם מאחור.
מושבים מחוממים הם נפוצים.
בחלק מהגרסאות תמצאו גם אוורור במושבים הקדמיים.
זה פינוק נחמד באקלים הישראלי.
גג פנורמי נפתח הוא אופציה פופולרית.
הוא מוסיף הרבה אור ותחושת מרחב לתא הנוסעים.
יש כניסה והנעה ללא מפתח.
יש חיישני גשם ותאורה.
יש משטח טעינה אלחוטי לסמארטפון.
יש שקעי USB מרובים.
ויש עוד המון פיצ’רים קטנים וגדולים.
טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן כוללות למשל את מערכת ניטור השטח המת המציגה וידאו בלוח המחוונים כשמפעילים את האיתות.
זה פיצ’ר מדליק וגם שימושי מאוד לבטיחות.
בסך הכל, הטוסון מספק חוויה טכנולוגית עשירה.
הוא בהחלט עומד בציפיות מודל 2025.
הוא מספק את כל מה שרוב הנהגים מחפשים.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

מגוון יחידות הנעה בישראל

יונדאי טוסון משווק בישראל עם מספר אופציות ליחידות הנעה.
הגרסה הפופולרית ביותר הייתה ונשארה גרסת הבנזין.
בדרך כלל עם מנוע 1.6 ליטר טורבו בנזין.
המנוע הזה מייצר הספק של כ-180 כוחות סוס.
וממומנט של כ-27 קג”מ.
הוא משודך בדרך כלל לתיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 7 הילוכים (גיר DCT).
יש גם גרסה היברידית (Hybrid).
היא משלבת מנוע בנזין 1.6 ליטר טורבו עם מנוע חשמלי.
ההספק המשולב גבוה יותר.
היא משתמשת בתיבת הילוכים אוטומטית רגילה (פלנטרית) עם 6 הילוכים.
ולבסוף, יש את גרסת הפלאג-אין הייבריד (PHEV).
היא גם משלבת את מנוע הבנזין עם מנוע חשמלי גדול יותר וסוללה גדולה יותר.
ההספק המשולב הגבוה ביותר.
והיא מאפשרת נסיעה על חשמל בלבד לטווח משמעותי.
גם היא משתמשת בתיבת 6 הילוכים אוטומטית.
(נכון לעדכון זה באפריל 2025, גרסאות אלו הן הרלוונטיות ביותר לשוק הישראלי, ייתכנו שינויים עתידיים).

ביצועים בנהיגה יומיומית

נתוני התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש משתנים בין הגרסאות.
גרסת הבנזין טורבו בדרך כלל סביב ה-8.8 שניות.
הגרסה ההיברידית קצת יותר מהירה.
וגרסת ה-PHEV המאוד חזקה היא המהירה ביותר, מתחת ל-8 שניות.
אבל בואו נדבר על העולם האמיתי.
בנהיגה יומיומית, גרסת הבנזין מרגישה נמרצת מספיק.
המומנט הזמין כבר מסל”ד נמוך.
זה תורם לתחושת קלילות בתאוצות ביניים.
למשל בעקיפות או בעליות.
תיבת ה-DCT בדרך כלל חלקה.
אבל לפעמים, בפקקים או בתמרוני חניה איטיים, היא יכולה להיות מעט עצבנית או מהוססת.
זה אופייני לתיבות מסוג זה.
הגרסאות ההיברידיות וה-PHEV מרגישות כמובן חזקות יותר.
הן נהנות מסיוע מיידי של המנוע החשמלי.
זה גורם לתאוצות מהמקום להיות חלקות מאוד.
ולהאיצות ביניים להרגיש חזקות במיוחד.
השילוב בין מנוע הבנזין למנוע החשמלי בדרך כלל חלק.
אבל לפעמים יש מעבר מורגש.

צריכת דלק וצריכת אנרגיה בישראל

ואחת השאלות הכי חשובות לקהל הישראלי.
צריכת דלק.
או צריכת אנרגיה לרכב חשמלי או פלאג-אין.
חשוב להבין את ההבדל.
צריכת דלק נמדדת בקילומטר לליטר (ק”מ/ל’).
צריכת אנרגיה נמדדת בקילוואט שעה ל-100 ק”מ (קוט”ש/100 ק”מ).
ההשוואה בין עלות חשמל לעלות דלק משתנה כל הזמן.
אבל נכון להיום, נסיעה על חשמל לרוב זולה יותר מק”מ לק”מ.
נתוני היצרן (WLTP) לגרסת הבנזין מדברים על צריכת דלק ממוצעת סביב 13-14 ק”מ/ל’.
במציאות הישראלית?
צפו לנתונים פחות אופטימיים.
בנהיגה משולבת (עיר/בינעירוני) עם דגש על עיר ופקקים.
צריכת דלק ריאלית תהיה יותר באזור ה-10-11 ק”מ/ל’.
נסיעות בינעירוניות רגועות יכולות לשפר את הנתון.

הגרסה ההיברידית כמובן חסכונית יותר.
נתוני יצרן מדברים על סביב 16-17 ק”מ/ל’.
במציאות בישראל, בנהיגה נכונה שמנצלת את המערכת ההיברידית.
במיוחד בעיר ובפקקים.
אפשר להגיע בקלות ל-14-15 ק”מ/ל’.
ולעיתים אפילו יותר.
הגרסה החסכונית ביותר היא ה-PHEV.
אם מטעינים אותה באופן קבוע.
ואתם נוהגים בעיקר נסיעות קצרות יחסית.
תוכלו לנסוע חלק ניכר מהזמן על חשמל בלבד.
טווח WLTP על חשמל בלבד הוא סביב 50-60 ק”מ.
במציאות, תלוי תנאים, סביב 40-50 ק”מ ריאליים.
כשתגמר הסוללה, היא תתנהג כרכב היברידי רגיל.
צריכת האנרגיה בנסיעה חשמלית יעילה מאוד.
אבל צריכת הדלק כשהסוללה ריקה תהיה פחות טובה מהגרסה ההיברידית ה”רגילה” בגלל המשקל העודף.
החיפוש הנפוץ “צריכת דלק” נכון גם לרכב חשמלי או פלאג-אין.
למרות שהמונח הנכון הוא צריכת אנרגיה.
אנשים עדיין רגילים לחפש במונחים ישנים.
והטוסון מספק אופציות לכל צורך ולכל תקציב דלק (או חשמל).

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)

טוב, בואו נדבר על החלק החשמלי של המשוואה.
זה רלוונטי לגרסת ה-PHEV של הטוסון.
זאת גרסת הפלאג-אין הייבריד.
החוויה של טעינה היא חלק משמעותי בבעלות על רכב כזה.
גרסת ה-PHEV של הטוסון מגיעה עם מחבר טעינה מסוג Type 2 (אירופאי) לטעינת AC.
וזה הסוג הנפוץ בישראל לעמדות טעינה ביתיות וציבוריות רגילות.
קצב טעינת AC המקסימלי הוא 7.2 קילוואט.
זה קצב טוב יחסית לקטגוריה.
זה מאפשר לטעון את הסוללה (בגודל סביב 13.8 קוט”ש) מ-0 ל-100% בתוך כשעתיים-שעתיים וחצי.
זה זמן טעינה טיפוסי בבית באמצעות עמדת טעינה ייעודית (עמדה של 7 קוט”ש או יותר).
חיבור לשקע ביתי רגיל (מוד 2) יהיה איטי הרבה יותר.
ויארך לילה שלם או יותר.

הטוסון PHEV אינו תומך בטעינת DC מהירה.
זאת אומרת, אי אפשר לחבר אותו לעמדות טעינה מהירות במיוחד שמיועדות לרכבים חשמליים מלאים (BEV).
הטעינה היחידה האפשרית היא טעינת AC.
זה מגביל קצת את הגמישות בנסיעות ארוכות.
כי אם נגמר לכם הטווח החשמלי באמצע נסיעה, אתם תהיו תלויים בעמדות AC ציבוריות.
שבדרך כלל נמצאות בחניונים או מרכזי קניות.
והן גם לא מהירות כמו DC.
מצד שני, לרוב המכריע של הנהגים שמדווחים על חוות דעת גולשים, רכב PHEV משרת בעיקר לנסיעות קצרות יומיומיות על חשמל.
ואת הטעינה העיקרית עושים בבית או בעבודה.
שם קצב 7.2 קוט”ש מספיק בהחלט.
יונדאי מציעה בדרך כלל אפליקציה לניהול הטעינה.
אבל החוויה משתנה בין יצרן ליצרן ובין מדינה למדינה.
חשוב לוודא שהאפליקציה תומכת בפונקציות כמו תזמון טעינה.
זה שימושי לניצול תעריפי חשמל זולים בשעות הלילה.
חווית הטעינה הציבורית בישראל עדיין מתפתחת.
יש יותר עמדות, אבל עדיין פחות זמינות ומהירות בהשוואה למדינות מסוימות באירופה.
אבל לרכב כמו הטוסון PHEV, שעיקר הטעינה היא ביתית, זה פחות קריטי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

אז איך הטוסון מרגיש על הכביש?
ובכן, בואו נדבר על נוחות נסיעה קודם.
זו נקודה חשובה מאוד בג’יפון משפחתי.
הטוסון בדרך כלל מכויל לצד הנוח של הסקאלה.
בעיר, הוא מצליח לספוג רוב מהמורות הכביש.
בורות קטנים ופסי האטה נספגים בצורה סבירה.
כבישים משובשים יותר עדיין יורגשו.
אבל זה לא נוקשה באופן קיצוני.
רמות הגימור עם חישוקי 19 אינץ’ יהיו מעט פחות נוחות.
במיוחד על שברים חדים.
מחוץ לעיר, בכבישים בינעירוניים, נוחות הנסיעה טובה מאוד.
הוא מרגיש נטוע ויציב במהירויות גבוהות.

בידוד הרעשים בדרך כלל טוב.
רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים בעיקר בתאוצות חזקות.
אבל בנסיעה רגועה, המנועים שקטים למדי.
רעשי רוח מבודדים היטב עד מהירויות גבוהות.
רעשי כביש צמיגים תלויים בסוג הכביש וגודל החישוקים.
ברמות גימור גבוהות עם חישוקים גדולים וצמיגים רחבים יותר, רעשי כביש עשויים להיות מורגשים קצת יותר.
אבל בסך הכל, הטוסון מספק תא נוסעים שקט ונעים לנסיעות ארוכות.
בהשוואה לחלק מהמתחרים בקטגוריה, הוא נחשב לרוב לנוח יותר.

התנהגות דינמית ותחושת נהיגה

כשזה מגיע להתנהגות דינמית, הטוסון הוא לא רכב ספורטיבי.
הוא לא מנסה להיות כזה.
הוא מכוון לנוחות ושימושיות.
תחושת ההיגוי קלה מאוד בעיר.
זה מקל על תמרוני חניה והתניידות ברחובות צפופים.
מחוץ לעיר, היא עדיין קלה יחסית.
חסרה קצת משקל ומשוב מהכביש.
הדיוק סביר, אבל לא מבריק.
אחיזת הכביש טובה ובטוחה ברוב המצבים.
הרכב נוטה להיות תת-היגוי בנהיגה על הקצה.
אבל זה צפוי וקל לשליטה.
זוויות גלגול בפניות מורגשות.
הן נוטות מעט הצידה בפניות חדות.
אבל שוב, זה לא קיצוני.
ותואם את אופי הרכב.

תחושת הבלמים טובה בגרסאות הבנזין.
הם קלים לשליטה ומספקים כוח בלימה מספק.
בגרסאות ההיברידיות וה-PHEV, מערכת הבלימה כוללת גם בלימה רגנרטיבית.
שמטעינה את הסוללה בעת האטות ובלימות.
המעבר בין הבלימה הרגנרטיבית לבלימת הדיסקים הפיזית יכול להיות לפעמים מורגש.
אבל לרוב הוא חלק יחסית.
הנהג יכול לשלוט בעוצמת הרגנרציה בחלק מהגרסאות.
זה מאפשר נהיגה בדוושה אחת כמעט לגמרי בנהיגה עירונית.
מבחינת הילוכים או גיר, בגרסאות ההיברידיות וה-PHEV עם תיבת 6 ההילוכים האוטומטית הרגילה, העברת ההילוכים חלקה.
זה בניגוד לתיבת ה-DCT של גרסת הבנזין שלפעמים כאמור מעט מהוססת.
בסך הכל, חווית הנהיגה בטוסון נעימה וקלה.
הוא לא הרכב שהיינו לוקחים לנהיגה ספורטיבית בכביש מפותל.
אבל הוא מצוין לשימוש יומיומי ומשפחתי.
והוא נותן תחושת ביטחון ויציבות גם במהירויות גבוהות.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

מבדקי בטיחות וציוד פסיבי

בטיחות היא כמובן אחת הנקודות הכי חשובות ברכב משפחתי.
יונדאי טוסון בדרך כלל מצטיין בתחום הזה.
הוא זכה לציון מרבי של 5 כוכבים במבחני בטיחות הרשמיים של Euro NCAP.
מבחני בטיחות אלו בודקים מגוון היבטים.
הגנה על נוסעים מבוגרים, הגנה על ילדים, הגנה על הולכי רגל, ותפקוד מערכות הבטיחות האקטיביות.
הטוסון הציג תוצאות טובות מאוד בכל הקטגוריות.
זה מעיד על מבנה שלדה חזק ויעיל.
ועל כריות אוויר שמספקות הגנה טובה במקרה תאונה.
הוא מגיע כסטנדרט עם מספר רב של כריות אוויר.
כולל כריות וילון לכל אורך תא הנוסעים.
ומערכת עיגוני ISOFIX למושבי בטיחות לילדים קלה לשימוש.
מבדקי בטיחות נוספים שנעשים בעולם תמיד מדגישים את החוזק המבני שלו.

מערכות ADAS (מערכות עזר לנהג)

אבל הבטיחות המודרנית לא מסתכמת רק בבטיחות פסיבית.
מערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver-Assistance Systems) משחקות תפקיד קריטי במניעת תאונות.
הטוסון מגיע עם חבילת ADAS מרשימה כסטנדרט בישראל.
חובה לציין את רמת הגימור הספציפית שמקבלת אילו מערכות.
אבל באופן כללי, הוא כולל:
* בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) – ששומרת מרחק מהרכב מלפנים.
* מערכת שמירה על נתיב (Lane Keeping Assist) – שמתקנת אקטיבית את ההיגוי כדי לשמור על הרכב במרכז הנתיב.
* מערכת בלימת חירום אוטונומית (Autonomous Emergency Braking) – שמזהה הולכי רגל, רוכבי אופניים ורכבים ובולמת אוטומטית כדי למנוע או לצמצם עוצמת התנגשות.
* התרעת התנגשות בשטח מת (Blind-Spot Collision Warning) – שמתריעה על רכבים בשטח המת.
* מניעת התנגשות בשטח מת (Blind-Spot Collision Avoidance Assist) – שיכולה לתקן היגוי או לבלום כדי למנוע התנגשות בעת מעבר נתיב.
* התרעת תנועה חוצה מאחור (Rear Cross-Traffic Collision Warning).
* מניעת התנגשות בתנועה חוצה מאחור (Rear Cross-Traffic Collision Avoidance Assist) – שיכולה לבלום אוטומטית ביציאה מחניה ברוורס.
* התרעת עזיבת נתיב (Lane Departure Warning).
* מערכת עמעום אורות אוטומטיים (High Beam Assist).

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי בדרך כלל טוב.
בקרת השיוט האדפטיבית עובדת בצורה חלקה יחסית.
היא לא אגרסיבית מדי בבלימה או בהאצה.
מערכת שמירה על נתיב עושה עבודה טובה.
היא מרכזת את הרכב בנתיב ולא רק “מזגזגת” בין הקווים.
מערכת בלימת החירום פעלה אצלנו באופן מוצלח במצבים אמיתיים.
המערכות האלה בהחלט מוסיפות שכבת בטיחות משמעותית.
הן הופכות את הנהיגה לבטוחה יותר.
ובמיוחד בנסיעות ארוכות הן מפחיתות עייפות נהג.
הן קלות יחסית לתפעול ולהבנה דרך תפריטי המולטימדיה.
חבילת הבטיחות האקטיבית המקיפה הזו היא יתרון משמעותי של הטוסון.
היא ממקמת אותו בצמרת הקטגוריה מבחינה זו.
בבואכם לבדוק כמה עולה הרכב, אל תשכחו לברר בדיוק אילו מערכות בטיחות כלולות בכל רמת גימור.
כי זה יכול להשתנות.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

כמה עולה יונדאי טוסון בישראל?

זו אחת השאלות המרכזיות שמעניינות כל רוכש פוטנציאלי.
כמה עולה הדבר הזה?
יונדאי טוסון משווק בישראל בטווח מחירים שמשתנה כמובן בהתאם ליחידת ההנעה ורמת הגימור.
נכון לאפריל 2025, המחירים בש”ח מתחילים לרוב ממעל 160,000 ש”ח עבור גרסת הבנזין הבסיסית.
ומגיעים עד מעל 230,000 ש”ח עבור גרסת הפלאג-אין הייבריד המאובזרת ביותר.
המחירון הרשמי של היבואן הוא נקודת התחלה טובה.
אבל חשוב לזכור שהמחיר הסופי יכול להשתנות במבצעים או בהטבות כאלה ואחרות.
או אם קונים רכב בהזמנה מיוחדת.

רמות גימור עיקריות ואבזור

הטוסון מיובא לישראל במספר רמות גימור עיקריות.
שמות רמות הגימור משתנות מעת לעת ומגרסה לגרסה.
אבל בדרך כלל נראה שמות כמו Inspire, Premium, Elite, Panoramic, Luxury, וכדומה.
ההבדלים המרכזיים ביניהן מתבטאים בעיקר באבזור נוחות ויוקרה.
למשל, רמת גימור בסיסית תציע מסך מולטימדיה קטן יותר, חישוקי 17 אינץ’, ריפודי בד.
ורמות גימור גבוהות יותר יוסיפו את מסך ה-10.25 אינץ’, לוח מחוונים דיגיטלי מלא, חישוקי 18 או 19 אינץ’.
מושבים חשמליים ומחוממים/מאווררים.
גג פנורמי.
ריפודי עור (או דמוי עור).
אבזור בטיחות אקטיבי לרוב זהה ברובו בכל רמות הגימור המיובאות לישראל, וזה יתרון משמעותי.
אבל תמיד כדאי לוודא.

אחריות, עלויות תחזוקה ותקלות נפוצות

מבחינת אחריות, יונדאי מציעה בדרך כלל אחריות יצרן נדיבה בישראל.
לרוב מדובר על 5 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
עבור גרסאות היברידיות ופלאג-אין, ישנה אחריות נפרדת על הסוללה.
שבדרך כלל ארוכה יותר, כמו 7 או 8 שנים, ולעיתים עם הגבלת קילומטרים גבוהה.
זה חשוב מאוד בהקשר של רכב חשמלי או מחושמל.
עלויות התחזוקה של הטוסון נחשבות לסבירות יחסית בקטגוריה.
יש טיפולים תקופתיים.
הם מבוצעים במוסכים המורשים של היבואן.
שווי השימוש לרכב חשוב גם הוא.
כי הוא משפיע על עלויות הליסינג ועל ירידת הערך.
הטוסון שומר בדרך כלל על ערכו היטב יחסית.
וזה יתרון בקניית רכב חדש ומכירתו בעתיד.

האם ידוע על תקלות או בעיות נפוצות ביונדאי טוסון?
בגדול, הטוסון נחשב לרכב אמין למדי.
כמו רוב דגמי יונדאי בשנים האחרונות.
מדובר בפלטפורמה ותיקה יחסית (הדור הנוכחי מבוסס על קודמו למרות השינויים הדרמטיים).
ויחידות ההנעה מוכרות מדגמים אחרים של יונדאי וקיה.
לפעמים מדווח על בעיות קטנות הקשורות במערכות המולטימדיה או חיישנים שונים.
תיבות ה-DCT (בגרסאות הבנזין) לעיתים דורשות עדכוני תוכנה או שיכולות להראות סימני בלאי בשימוש קשה מאוד או בתנאי פקק קיצוניים לאורך שנים.
אבל תקלות משמעותיות ויקרות אינן נפוצות.
האחריות הארוכה נותנת שקט נפשי במקרה של בעיות.
חשוב לזכור שכל רכב, בכל מחיר, יכול לפתח תקלות.
אבל המוניטין הכללי של הטוסון בנושא אמינות הוא טוב.
בבואכם לבדוק האם כדאי לקנות, האמינות ועלויות התחזוקה הן בהחלט פקטור משמעותי.

X. יתרונות

אז אחרי שצללנו לפרטים, הגיע הזמן לסכם את נקודות החוזק של יונדאי טוסון.
הנה היתרונות הבולטים שלו:

1. עיצוב חיצוני נועז ובולט: אי אפשר להתעלם ממנו. הוא מודרני, שונה, ומסובב ראשים. למי שמחפש רכב עם אמירה עיצובית, הטוסון מספק את הסחורה ובגדול.

2. מרווח פנים ותא מטען מצוינים: הוא אחד הרכבים המרווחים ביותר בקטגוריה שלו, במיוחד מאחור. תא המטען גדול ושימושי, מה שהופך אותו למתאים במיוחד למשפחות.

3. חבילת אבזור עשירה: גם ברמות הגימור ה”רגילות”, הטוסון מגיע עם אבזור נוחות וטכנולוגיה נדיב, המספק תמורה טובה יחסית למחיר.

4. מערכות בטיחות אקטיביות מקיפות: הוא מצויד בחבילה מלאה של מערכות ADAS מתקדמות כסטנדרט (ברובן), שפועלות היטב בעולם האמיתי ומספקות רמת בטיחות אקטיבית גבוהה. גם מבדקי בטיחות פסיביים מראים שהרכב בטוח.

5. מגוון יחידות הנעה: האפשרות לבחור בין בנזין, היברידי או פלאג-אין הייבריד מאפשרת לכל אחד למצוא את הגרסה המתאימה לצרכים ולתקציב שלו, תוך התייחסות גם לצריכת דלק/אנרגיה הרצויה.

6. נוחות נסיעה טובה ובידוד רעשים מוצלח: הרכב מכויל לנוחות, סופג היטב את רוב שיבושי הכביש ומספק נסיעה שקטה ונעימה ברוב התנאים.

XI. חסרונות

ולא הכל ורוד כמובן. כמו לכל רכב, גם ליונדאי טוסון יש נקודות חולשה או פשרות. הנה החסרונות הבולטים:

1. הנדסת אנוש מבוססת מסך מגע יתר על המידה: שליטה על בקרת האקלים ותפקודי מולטימדיה רבים דרך מסך מגע בלבד פחות אינטואיטיבית בזמן נהיגה ומחייבת הסחת דעת מהכביש.

2. תחושת היגוי ודינמיות פחות מרתקות: למי שמחפש חווית נהיגה מעט יותר ספורטיבית או מעורבת, הטוסון מרגיש קצת מנותק. ההיגוי קל וחסר משוב.

3. איכות חומרים מעורבת בתא הנוסעים: למרות שיש חומרים רכים בחלקים העליונים, בחלקים התחתונים והפחות נראים לעין יש שימוש בפלסטיק קשיח יותר, מה שקצת פוגע בתחושת היוקרה הכוללת.

4. קישוריות חוטית ברמות גימור גבוהות: מיושן קצת בשנת 2025. היינו מצפים ש-Apple CarPlay ו-Android Auto יהיו אלחוטיים בכל הגרסאות.

5. תיבת הילוכים כפולת מצמדים (בנזין) יכולה להיות מהוססת בפקקים: למרות שבדרך כלל חלקה, הגיר בגרסת הבנזין עלול להראות מעט עצבנות בתנאי נהיגה עירוניים איטיים במיוחד.

XII. השוואה למתחרים

כאמור במבוא, יונדאי טוסון פועל באחת הקטגוריות התחרותיות ביותר בשוק הרכב הישראלי.
כמעט לכל יצרן יש נציג כאן.
אבל יש כמה מתחרים עיקריים שהטוסון מתמודד מולם ישירות.
במיוחד כשבאים להשוות עלויות, אבזור, וביצועים.
המתחרה הבולט והקרוב ביותר אליו הוא קיה ספורטאז’.
הוא אחיו התאום כמעט, חולק איתו פלטפורמה, מנועים, ואפילו חלקים רבים בתא הנוסעים והטכנולוגיה.
ההבדלים ביניהם הם בעיקר בעיצוב החיצוני והפנימי, בכיול המתלים וההיגוי (הספורטאז’ מעט נוקשה יותר ועם היגוי מעט יותר ישיר), ובחבילות האבזור הספציפיות שמציע כל יבואן.
הבחירה ביניהם לרוב תהיה עניין של טעם אישי בעיצוב וניואנסים קטנים בחווית הנהיגה.

מתחרה ותיק ומשמעותי נוסף הוא טויוטה ראב 4.
במיוחד בגרסאות ההיברידיות שלו.
הראב 4 מציע אמינות מוכחת, צריכת דלק היברידית מצוינת (לעיתים טובה יותר מהטוסון היברידי בנהיגה מסוימת), ומוניטין חזק.
בהשוואה לטוסון, הראב 4 מרגיש לפעמים קצת פחות מודרני בעיצוב הפנים.
גם הנדסת האנוש שלו יותר מסורתית (הרבה כפתורים פיזיים).
הביצועים של הראב 4 ההיברידי טובים מאוד.
אבל חווית הנהיגה פחות מעודנת לעיתים בגלל תיבת ההילוכים הרציפה (CVT) שלו.
מחירון הראב 4 לרוב דומה או מעט יקר יותר.

מתחרים אירופאים כמו סיאט אטקה או סקודה קארוק מציעים תחושת נהיגה יותר דינמית ומהודקת.
הם בדרך כלל בנויים על פלטפורמות של קונצרן פולקסווגן.
הם נחשבים למעט יותר ממוקדים בנהג מבחינת התנהגות כביש.
העיצוב שלהם לרוב פחות “צעקני” מהטוסון.
מרווח הפנים ותא המטען שלהם טובים.
אבל לרוב פחות נדיבים מהטוסון.
גם מגוון יחידות ההנעה בישראל שלהם היה לרוב פחות מגוון מזה של הטוסון בשנים האחרונות.
בבחינה בהשוואה כוללת, הטוסון מצטיין בשילוב המקיף שהוא מציע – עיצוב בולט, אבזור עשיר, מרחב פנים גדול, ומגוון גרסאות.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)

אז הגענו לרגע האמת.
מה המסקנה הסופית שלנו לגבי יונדאי טוסון?
ובכן, הטוסון הוא לא סתם רכב פופולרי.
הוא כזה בצדק.
הוא מציע חבילה כוללת שפשוט “עובדת” עבור קהל היעד שלו.
העיצוב החיצוני הוא עניין של טעם.
אבל אי אפשר להתעלם מהאמירה הנועזת שלו.
תא הנוסעים מרווח, טכנולוגי, ומאובזר היטב.
בעיות קטנות בהנדסת אנוש מבוססת מסך לא מצליחות להעיב לגמרי על התמונה הכוללת.
מגוון יחידות ההנעה, כולל האופציות המחושמלות, הוא יתרון משמעותי.
הוא מאפשר ללקוח הישראלי לבחור את מה שהכי מתאים לו.
בין אם זה מחיר כניסה נמוך יותר (בנזין), חיסכון בדלק (היברידי), או נסיעה כמעט חשמלית (PHEV) בתנאי שיש לו איפה לטעון.
צריכת דלק ריאלית שונה מנתוני יצרן, אבל זה נכון לכל רכב.

הטוסון מספק נוחות נסיעה טובה ובטיחות ברמה הגבוהה ביותר בקטגוריה.
גם במבדקי בטיחות וגם מבחינת אבזור אקטיבי.
התנהגות הכביש אינה ספורטיבית.
אבל היא בטוחה ויציבה.
והיא מתאימה לאופי המשפחתי של הרכב.
בבואנו לענות על השאלה “האם כדאי לקנות?” התשובה היא לרוב – כן.
הטוסון מתאים במיוחד למשפחות שמחפשות רכב פנאי מרווח, בטוח, מאובזר היטב, עם עיצוב ייחודי, ומוניטין אמינות טוב.
הוא פחות מתאים למי שמחפש רכב עם הנדסת אנוש מסורתית יותר.
או למי ששם דגש עיקרי על חווית נהיגה ספורטיבית.

בהשוואה ישירה למתחרים כמו קיה ספורטאז’ (הדומה לו מאוד), טויוטה ראב 4 (ההיברידי) או סקודה קארוק/סיאט אטקה, הטוסון מתבלט בעיצוב, במרווח הפנימי, ובדרך כלל גם באבזור. הראב 4 עשוי להיות חסכוני יותר בהיברידי ועם מוניטין אמינות אפילו חזק יותר. האירופאים יציעו דינמיות טובה יותר. אבל הטוסון מכה על שולחן עם חבילה מאוזנת וכאמור, מגוון יחידות הנעה.

חוות דעת גולשים בישראל בדרך כלל חיוביות למדי לגבי הטוסון. אנשים מרוצים מהמראה, מהמרווח, ומכמות האבזור שהם מקבלים עבור המחיר. יש כאלה שמתלוננים על צריכת דלק בגרסת הבנזין בתנאים מסוימים או על תפעול המולטימדיה המבוסס מגע. אבל בסך הכל, התמונה חיובית.

פסק הדין הסופי שלנו? יונדאי טוסון נשאר בחירה מצוינת ומומלצת בקטגוריית הפנאי-שטח הקומפקטי בישראל. הוא מודרני, בטוח, מרווח, ומציע תמורה טובה למחיר. הוא אולי לא מושלם. יש לו כמה חסרונות קטנים. אבל היתרונות שלו רבים וחזקים מספיק כדי להצדיק את מעמדו כמוביל הקטגוריה. אז אם אתם מחפשים ג’יפון משפחתי חדש או משומש בשנת 2025, הטוסון בהחלט חייב להיות ברשימת הבדיקה שלכם. אל תשכחו לבדוק את רמת הגימור המתאימה לכם ואת המחיר העדכני. ובעיקר, צאו לנסיעת מבחן. כי בסוף, התחושה האישית היא החשובה ביותר.

אז כמה זמן באמת מותר להשאיר את הרכב בחניה?

החיים מזמנים הפתעות, אבל החניה? פחות

תאר לעצמך: אתה חוזר לרכב שלך אחרי סוף שבוע רגוע בצפון, חושב רק על המקלחת שמחכה בבית—ופ BAM! דוח חניה על השמשה. אתה מגרד את הראש ושואל את עצמך, “אבל חניתי בצורה מושלמת! מה עשיתי לא בסדר?” אז בוא נעשה רגע סדר: כמה זמן מותר להשאיר רכב בחניה, ומהם החוקים שיכולים לגרום לדוח הזה לצוץ משום מקום?

4 סוגי חניה שונים – 4 סטים של חוקים

כמו שבחיים יש הרבה סוגים של שוקולדים, גם בתחום החניה יש יותר סוגים ממה שנראה במבט ראשון. ולכל אחד – מערכת חוקים משלו:

• חניה ברחוב באפור (ללא סימונים): נשמע הכי פשוט, נכון? ובכן, תלוי. ברוב הערים, כל עוד אין שילוט אחר, זו חניה חינמית וללא הגבלת זמן. אבל אם יישאר שם רכב כמה ימים – העירייה עלולה לראות בזה רכב נטוש.
• חניה בכחול-לבן: כאן כבר מדובר בחניה שמנוהלת על ידי הרשות המקומית, עם תשלום לפי שעה. מותר החניה תלוי בשעות הפעילות (שמצוינות בשלטים), ולא – אין פה ״כסת״ לכל היום.
• חניה באדום-לבן: חד משמעית – אסורה לחניה. רק במקרים חריגים (למשל לצורך פריקה והעמסה עם רכב מסחרי), ולרוב זה מוצהר בשלט. את זה ממש לא כדאי לבדוק בעצמך עם דו”ח.
• חניה פרטית (כמו קניונים, בתי חולים או משרדים): החוקים משתנים לפי הנהלים הפנימיים של המקום ולעיתים יש מגבלה של זמן חניה חינם, לדוגמה שעתיים ראשונות ללא עלות.

הפרטים הקטנים שיכולים לחסוך מאות שקלים

שלט קטן, השלכות גדולות

הבעיה היא שבמקרים רבים, החניה מותרת – אבל רק לזמן מוגבל. לפעמים זו שעה אחת, לפעמים שלוש. בפעם הבאה שאתה מחנה, תרים רגע את העיניים – אולי יש שלט בגובה העיניים שניסה להגיד לך: ״חניה למקסימום שעתיים״. זה לא עיצוב אורבני, זה פסק דין לחנייה שלך.

ואם אין שילוט בכלל?

שאלה מצוינת! באזורים נטולי שילוט – החוק מאפשר לרכב להיות חונה עד 30 ימים לפני שהרשות יכולה להגדיר אותו כרכב נטוש (בהתאם לפרשנות). זה לא אומר שצריך לבנות שם קמפינג, אבל כן, מותר להשאיר רכב חונה לזמן מה, כל עוד הוא לא מפריע לתנועה ואינו מהווה מטרד כלשהו.

השאלות שכולם שואלים (אבל לא תמיד מקבלים עליהן תשובות טובות)

1. אני גר ברחוב עם חניה חופשית. מותר לי להשאיר את הרכב שלי שם שבועיים ברצף?
   ככל הנראה כן, כל עוד אין שלט אחר וכל עוד הרכב לא חונה בצורה שמפריעה לתנועה. אם משאירים אותו זמן רב, ייתכן שתשאיר הודעה עם מספר טלפון, רק ליתר ביטחון.
2. קיבלתי דוח אחרי שהרכב חנה במקום חוקי כמה ימים. זה הגיוני?
   במקרים נדירים, רשויות מזהות רכבים שחונים באותו מקום ימים רבים כרכב נטוש. מי שקיבל דוח כזה – יכול לערער עם הסבר מנומק.
3. בחניה פרטית של העבודה כתוב “החל מ-6:00 ועד 18:00”. מותר לי להשאיר את הרכב שם בלילה?
   רק אם הוגדר אחרת על ידי מקום העבודה. מחוץ לשעות ההרשאה – ייתכן שתיחשב שוהה בלתי רצוי, והרכב אף ייגרר.
4. מה עם חניה של נכים? האם גם שם יש מגבלת זמן?
   כן ולא. התא מיועד לשימוש בעלי תו בלבד, אבל באזורים מסוימים יש מגבלת זמן כדי למנוע שימוש לרעה. תמיד לשים לב לתמרור.
5. אפשר להשאיר רכב לחניה בסופ”ש ללא תשלום גם בכחול-לבן?
   תלוי בעיר. רבות מהרשויות מאפשרות חניה חינם בסופ”ש בכחול-לבן, אך חובה לבדוק שילוט באזור. חוק אחד בתל אביב – חוק אחר בירושלים.

עירייה, גרירה ומה שביניהם

האם גרירה זו “אזהרה” או פשוט פעולה?

אם רכב חונה זמן רב מדי במקום ציבורי (אפילו שהיה חוקי בתחילה), העירייה יכולה לשלוח פקח ולתעד את הרכב. לאחר מספר ימים, אם אין שינוי – תתבצע גרירה ויושאר פתק קטן עם חיוב נאה. הרכב אגב, בדרך כלל יועבר למגרש אחסון מיוחד—ושם מתחילים דמי “חניה” חדשים לגמרי.

ומה אם אני טס לחו”ל ומשאיר את הרכב ברחוב?

רעיון פחות מבריק – עדיף לא להשאיר את הרכב באותו מקום יותר מדי ימים כאשר אתה מחוץ לארץ. מעבר לסיכון לדוחות, הפרקטיקה מזמינה סקרנים שלא מוזמנים. עדיף למצוא חניון מוסדר או חניה מקורה.

אז מה כן כדאי לעשות כדי להימנע מאי-נעימויות?

• בדוק תמיד שילוט – גם קטן, גם חבוי. תמיד.
• אם אתה מתכנן להשאיר את הרכב ל-48 שעות או יותר – תבדוק חוקים מקומיים באזור.
• עדיף לא להשאיר רכב באותו מקום יותר מ-72 שעות – במיוחד באזורים רגישים.
• שים מספר טלפון על שמשת הרכב בזמנים של חניה ממושכת – זה סבלני, זה אדיב וזה עובד.

לסיכום – כן, אפילו לחניה יש חוקים של זמן

ההנחה ש”חניתי כמו בן אדם” מספיקה כדי להימנע מדוח – עלולה להביא אותך למפח נפש בירוקרטי וחשבונאי. גם אם השארת את הרכב בחניה אפורה ליד הבית, החוק לא מבטיח הגנה אם עבר יותר מדי זמן. העיריות לא תמיד יודעות אם אתה בחו”ל או סתם בעבודה – הן רואות רכב שעומד במקום ימים שלמים, וזה מספיק בשביל לעורר חשד ולשלוף דוחות.

אבל היי, החדשות הטובות? אין צורך לחיות תחת טרור חניה. ברוב המקומות, הבנה בסיסית של החוקים המקומיים, עין על התמרורים וכמה פעולות פשוטות — ימנעו את התרחיש המוכר: חזרת לרכב, לקח לך שנייה להבין למה הרוח נראית עצובה, ואז ראית את הדוח.

אז תשאיר את הדאגות לאחרים. אתה תישאר עם הרכב שלך – החוקי, המחייך, והחונה נכון.

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK!
אנחנו כאן כדי לעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר לפני שאתם מחליטים על רכב חדש או משומש.
היום אנחנו צוללים לתוך עולם תת-הקומפקטים עם רכב שמבקש להציע חבילה אטרקטיבית ובסיסית, אבל האם הוא באמת מצליח לעמוד במשימה?
אנחנו מדברים על יונדאי וניו, Hyundai Venue, דגם שממוקם בתחתית היצע הקרוסאוברים של יונדאי העולמית והמקומית.
הוא מיועד למי שמחפש רכב קטן, עירוני בעיקרו, קל לתמרון, עם מראה מוגבה יחסית למשפחתית סדאן או האצ’בק, ובלי לקרוע את הכיס.
הוא מתחרה ישירות בדגמים פופולריים כמו קיה סטוניק (Kia Stonic), סיאט ארונה (Seat Arona), ואף דגמים כמו ניסאן ג’וק (Nissan Juke) בחלק מהגרסאות, תוך שהוא מנסה לבדל את עצמו בעיקר במחיר ובעלות אחזקה.
הוא נתפס בעיני רבים כבחירה שפויה ופרגמטית, אולי קצת פחות אופנתית מחלק מהמתחרים, אבל כזו שעושה את העבודה.
סקירה זו תפרט על כל ההיבטים החשובים של הווניו, החל מהעיצוב ועד לביצועים, בטיחות, עלויות, ונגיע למסקנה האם הוא אכן הבחירה הנכונה עבורכם, במיוחד כאן בישראל, נכון לאפריל 2025.
ניגע בכל הנקודות החשובות, נציג את היתרונות והחסרונות, ונקווה שתצאו עם תמונה מלאה וברורה לגבי הדגם הספציפי הזה.
בואו נתחיל!

עיצוב חיצוני: קופסה חביבה עם טוויסט

היונדאי וניו לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש בכל הקשור לעיצוב.
הוא מאמץ מראה קובייתי ומודרני, שמשדר פרקטיות ויציבות.
הפרופורציות שלו קומפקטיות למדי, מה שהופך אותו לנוח מאוד לנסיעה וחניה בעיר.
החזית מעוצבת בהתאם לשפת העיצוב העדכנית יותר של יונדאי (לפני הדורות האחרונים הקיצוניים), עם גריל קסקדה גדול יחסית, ויחידות תאורה מפוצלות – פנסי ה-DRL (תאורת יום) ממוקמים למעלה בצמוד לקצה מכסה המנוע, והפנסים הראשיים ממוקמים נמוך יותר בפגוש.
זה מראה שמקנה לו נוכחות מעט שונה, אולי פחות אגרסיבית ויותר “חמודה” או ידידותית.
הפנסים האחוריים עם החתימה המרובעת מודרנית, ודלת תא המטען ישרה יחסית, מה שמקל על ההטענה.

מהצד, הווניו נראה גבוה יחסית לגובהו הכללי הנמוך יחסית, עם קו גג ישר שתרם למרווח הראש בפנים.
בתי הגלגלים מודגשים עם חיפויי פלסטיק שחורים, שמזכירים את היותו קרוסאובר, גם אם מדובר בכזה שנועד בעיקר לאספלט.
חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל לרוב הם בקוטר 15 או 16 אינץ’, בהתאם לרמת הגימור, עם עיצובים סטנדרטיים התואמים את האופי הפרגמטי של הרכב.
הוא לא הרכב שיגרום לאנשים להסתובב אחריו ברחוב בהערצה, אבל הוא גם לא מכוער בשום צורה.
יש לו מראה נעים לעין, לא יומרני, כזה שמשתלב היטב בנוף העירוני הישראלי מבלי לבלוט מדי.
הוא משדר תחושת מוצקות וקופקטיות, ומידותיו הפיזיות הקטנות יחסית למתחרים כמו קיה סטוניק או סיאט ארונה הופכות אותו לקל יותר להתמודדות עם רחובות צפופים ומקומות חניה מאתגרים, נקודה משמעותית עבור קהל היעד העירוני.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: פרקטיות מעל הכל

כשנכנסים ליונדאי וניו, האווירה הכללית היא של פשטות ופרקטיות.
אל תצפו לפנים מהודר או עמוס באלמנטים עיצוביים גרנדיוזיים.
הקונספט ברור – הכל צריך להיות קל לתפעול, נגיש ועמיד.
איכות החומרים המורגשת ברחבי תא הנוסעים היא בינונית, טיפוסית לקטגוריית הרכבים העממיים.
רוב הדשבורד והדיפונים בדלתות עשויים מפלסטיק קשיח.
עם זאת, יונדאי הצליחה ליצור הרכבה טובה למדי, כך שאין תחושה של חלקים רופפים או גימורים זולים במיוחד.
ישנם אלמנטים בודדים, כמו מסגרת מערכת המולטימדיה או פתחי המיזוג, שמנסים להוסיף נגיעה עיצובית קלה, אך בבסיסו זהו פנים שמתוכנן לתפקוד יומיומי יעיל.

הנדסת האנוש בווניו היא נקודת זכות משמעותית.
בניגוד למגמה הרווחת לעבור למסכי מגע כמעט בלעדיים, יונדאי השאירה כפתורים פיזיים וברזים עבור מערכות מרכזיות כמו בקרת האקלים ועוצמת השמע.
זה הופך את התפעול לפשוט ואינטואיטיבי גם במהלך נהיגה, ומפחית את הצורך להסיט מבט מהכביש.
מיקום הפקדים הכללי טוב, והכל בהישג יד.
הראות החוצה טובה יחסית, הודות לעמדת נהיגה מוגבהת יחסית וחלונות גדולים, בעיקר קדימה ולצדדים.
השדות המתים מינימליים יחסית, מה שתורם לתחושת הביטחון בתמרוני חניה או בעת מעבר נתיב.

נוחות המושבים בווניו סבירה לקטגוריה.
המושבים הקדמיים מספקים תמיכה בסיסית לגב התחתון, והם נוחים יחסית לנסיעות קצרות ובינוניות בעיר.
בנסיעות ארוכות יותר, ייתכן שתורגש עייפות קלה.
תמיכת הצד אינה משמעותית, אך זה מתאים לאופי הנהיגה של הרכב.
שורת המושבים האחורית מציעה מרווח ראש נדיב למדי, הודות לקו הגג הישר, אך מרווח הרגליים צנוע.
שני מבוגרים בגודל ממוצע יוכלו לשבת מאחור בנוחות סבירה לנסיעות קצרות, אך שלושה יהיה צפוף מאוד.
ילדים כמובן ירגישו נוח יותר.
הכניסה והיציאה מהרכב קלה יחסית בזכות הגובה המוגבה.

תא המטען בווניו מציע נפח סביר בהחלט לקטגוריה.
הצורה שלו רבועה יחסית, מה שהופך אותו לשימושי מאוד להטענת מזוודות או שקיות קניות.
סף ההטענה אינו גבוה במיוחד, מה שמקל על הכנסת והוצאת חפצים כבדים.
ישנן נקודות עיגון בסיסיות, ולרוב גם תא אחסון נסתר מתחת לרצפת תא המטען (אם אין גלגל חלופי בגודל מלא שם).
הנפח המעשי בהחלט מספק למשפחה קטנה או זוג שיוצא לקניות או לסוף שבוע.
למרות שאין כאן פתרונות אחסון גאוניים או מתקפלים, הפשטות דווקא עובדת לטובתו מבחינת שימושיות יומיומית.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: בסיס איתן עם דגש על השימושי

היונדאי וניו, בהתאם למיצובו, לא מגיע עם רשימת אבזור אינסופית או טכנולוגיות פורצות דרך, אך הוא בהחלט מציע חבילה מכובדת למדי ביחס למחיר.
מערכת המולטימדיה המרכזית, שגודלה לרוב נע סביב 8 אינץ’ ברמות הגימור המשווקות בישראל, היא נקודת האור הטכנולוגית המרכזית.
התצוגה ברורה וצבעונית, וקצב התגובה למגע מהיר למדי.
מבנה התפריטים לוגי וקל להתמצאות, ומבוסס על מערכת ההפעלה המוכרת של יונדאי-קיה.
היא אמנם לא העוזר הקולי המשוכלל ביותר, אבל התפעול הבסיסי קל.

נקודה חשובה במערכת המולטימדיה היא תמיכתה בקישוריות סמארטפונים מלאה, הכוללת Apple CarPlay ו-Android Auto.
לרוב, הקישוריות היא חוטית באמצעות כבל USB, אם כי בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר (אם משווקות בישראל) ייתכן שתמצאו תמיכה אלחוטית.
זה מאפשר לכם להשתמש באפליקציות הניווט (Waze, Google Maps), המוזיקה (Spotify, Apple Music) ואחרות ישירות מהמסך המרכזי, מה שמשפר משמעותית את חווית המשתמש והשימושיות היומיומית.
מעבר למסך המרכזי, לוח המחוונים מציע לרוב שילוב של שעונים אנלוגיים קלאסיים וצג דיגיטלי קטן במרכז, המציג נתוני נסיעה בסיסיים, התראות ממערכות הבטיחות וכדומה.
ברמות גימור גבוהות יותר (אם קיימות), ייתכן לוח מחוונים דיגיטלי מלא יותר, אך לרוב בישראל נראה את הגרסה הפשוטה יותר.

בכל הקשור לאבזור נוחות נוסף, הווניו מגיע עם הפריטים הבסיסיים והנדרשים לקטגוריה.
ברמות הגימור הנפוצות בישראל (כמו Insight או Premium), תמצאו בקרת אקלים (לעיתים ידנית, לעיתים מפוצלת), חיישני חניה אחוריים, מצלמת רוורס, כניסות USB לטעינה וחיבוריות, ושליטה מההגה על מערכת השמע והטלפון.
פיצ’רים יוקרתיים יותר כמו חימום/אוורור מושבים, גג פנורמי או תצוגה עילית (HUD) לרוב אינם מוצעים בדגם זה בישראל, בהתאם למיצובו כרכב בסיסי ונגיש.
הוא מספק את מה שצריך לנהיגה יומיומית נוחה, מבלי להכביד על המחיר עם אבזור מיותר לקהל היעד.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: מתאים לעיר, פחות לאתגרים

בשוק הישראלי, יונדאי וניו משווקת לרוב עם יחידת הנעה אחת עיקרית: מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 1.6 ליטר.
מנוע זה מוכר מדגמים קודמים של יונדאי וקיה, והוא נחשב לאמין ויעיל.
הוא מפיק הספק של כ-123 כוחות סוס ומומנט של כ-15.6 קג”מ.
אלו נתונים סבירים בהחלט לרכב בגודל ובמשקל של הווניו, במיוחד בתוך העיר.
המנוע משודך לרוב לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (גיר רגיל) בעלת 6 הילוכים, או לעיתים לתיבת הילוכים רציפה (CVT), תלוי שנתון ורמת גימור ספציפית בישראל.

הביצועים על הנייר סבירים: תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת לרוב סביב 11-12 שניות, נתון שאינו מסעיר במיוחד אך בהחלט מספק לצרכים יומיומיים.
בתוך העיר, המנוע והגיר פועלים בהרמוניה טובה.
התגובה הראשונית זריזה יחסית, והרכב משתלב בקלות בתנועה עירונית צפופה.
יציאה מרמזורים והשתלבות בנתיבים מתבצעות ללא דרמות מיותרות.
המומנט זמין בטווח סל”ד רחב יחסית למנוע אטמוספרי, מה שתורם לתחושת הזריזות בעיר.

התמונה משתנה מעט מחוץ לעיר, ובמיוחד בעליות ארוכות או בעקיפות הדורשות תאוצות ביניים חזקות.
המנוע עשוי להרגיש מעט מאומץ, ולעיתים תדרשו להשתמש בקיקדאון חזק (לחיצה מלאה על דוושת התאוצה) כדי לקבל את התאוצה הדרושה.
תיבת ההילוכים האוטומטית הפלנטרית טובה יותר מבחינת תחושת ביצועים ורעש בהשוואה לתיבת הגיר הרציפה במצבים כאלה, שבה המנוע עלול לטפס לסל”ד גבוה ומרעיש.
זה לא רכב שנועד לנהיגה ספורטיבית או לגמיעת מרחקים ארוכים במהירויות גבוהות תחת עומס, אבל הוא בהחלט מסוגל לכך, אם כי פחות בנחת מאשר רכבים עם מנועי טורבו או נפחים גדולים יותר.

אשר לצריכת דלק, נתוני היצרן הרשמיים (WLTP) עומדים לרוב על סביב 6.5-7 ליטר ל-100 ק”מ (כ-14.3-15.4 ק”מ לליטר) בנסיעה משולבת.
במציאות הישראלית, עם נהיגה עירונית צפופה יותר ושימוש תכוף במזגן, צריכת הדלק הריאלית נוטה להיות פחות מרשימה.
ניתן לצפות לצריכה ממוצעת של סביב 8-9 ליטר ל-100 ק”מ (כ-11-12.5 ק”מ לליטר), ואף יותר מכך בנהיגה עירונית אגרסיבית במיוחד.
זה לא הרכב החסכוני ביותר בקטגוריה, ובטח לא בהשוואה לרכבים היברידיים או חשמליים לחלוטין.
למרות שמונח הצריכת דלק נפוץ בחיפוש גם בהקשר לרכב חשמלי (שאז מדברים על צריכת אנרגיה בקוט”ש ל-100 ק”מ), הווניו הוא רכב בנזין קלאסי, וההשוואה לצריכת אנרגיה ברכב חשמלי אינה רלוונטית ישירות אליו, למעט ההבדל המשמעותי בעלויות התדלוק/טעינה.
עלויות הדלק בישראל הופכות כל ליטר חשוב, והווניו נמצא איפשהו באמצע מבחינת חיסכון.

טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי לדגם בישראל

סעיף זה, העוסק בטעינה, רלוונטי בדרך כלל לרכבים היברידיים פלאג-אין (PHEV) או לרכבים חשמליים לחלוטין (BEV).
היונדאי וניו המשווקת בישראל, וכמעט בכל השווקים העיקריים, מונעת על ידי מנוע בנזין קונבנציונלי בלבד.
אין לו גרסאות היברידיות, פלאג-אין או חשמליות נכון לאפריל 2025.

לכן, אין לוניו כל יכולת טעינה, לא בבית (AC) ולא בעמדות מהירות (DC).
הוא מתודלק בבנזין בלבד בתחנות דלק רגילות.
עובדה זו מציבה אותו בעמדת נחיתות מסוימת בהשוואה לחלק מהמתחרים בקטגוריית תת-הקומפקטים או בקטגוריות סמוכות, אשר החלו להציע גרסאות היברידיות או אף חשמליות, המציעות יתרונות של חיסכון משמעותי בצריכת דלק/אנרגיה, עלויות אחזקה נמוכות יותר (בהיבטים מסוימים) ופטורים או הקלות במיסוי רכב ירוק בישראל.
רוכשי הווניו צריכים להיות מודעים לכך שהם בוחרים בטכנולוגיית הנעה מוכרת ואמינה, אך כזו שאינה מנצלת את יתרונות החשמול ההולכים וגוברים בשוק הרכב הישראלי ובעולם.
למי שמעוניין ברכב עם יכולת טעינה או נסיעה חשמלית חלקית/מלאה, הווניו אינו מציע פתרון כזה.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות בעיר, שגרתי מחוץ לה

חווית הנהיגה ביונדאי וניו ממוקדת בראש ובראשונה בנוחות וקלות שימוש.
הכיול של המתלים נוטה לצד הרך יותר, מה שהופך את הנסיעה בתוך העיר, על פני שברים ופסי האטה, לנוחה למדי.
הרכב סופג את רוב השיבושים הקטנים בצורה טובה, ומפחית זעזועים המגיעים לתא הנוסעים.
על כבישים משובשים במיוחד או בפני מהמורות גדולות, המתלים עשויים להרגיש מעט פחות מרוסנים, אך בסך הכל, נוחות הנסיעה בתוואי עירוני או בינעירוני סלול היטב טובה ביחס לגודל הרכב ומיצובו.

רמת בידוד הרעשים בווניו סבירה אך לא מצטיינת.
במהירויות נמוכות בתוך העיר, התא שקט למדי.
עם עליית המהירות, רעשי רוח ובעיקר רעשי כביש החודרים מהגלגלים הופכים מורגשים יותר.
רעש המנוע נוכח תחת תאוצה חזקה, במיוחד בנסיעות מהירות או בעליות, שם הוא נאלץ לעבוד קשה יותר.
הגיר האוטומטי הסטנדרטי בעל 6 ההילוכים לרוב שקט יותר בנהיגה רגועה מאשר תיבת ה-CVT (אם קיימת בגרסה מסוימת), אך בשני המקרים, תחת מאמץ, המנוע הופך להיות מרעיש.
זהו אינו רכב שקט במיוחד לנסיעות ארוכות בכביש 6 במהירויות גבוהות, אך לשימוש יומיומי קצר ובינוני, הבידוד מספק.

בכל הקשור להתנהגות דינמית, הווניו אינו שד כביש וגם לא מנסה להיות כזה.
ההיגוי קל מאוד וחסר משוב, מה שמקל מאוד על תמרון בעיר ובחניה.
במהירויות גבוהות יותר הוא עדיין קל יחסית, ודורש תיקונים קלים כדי לשמור על יציבות כיוונית מלאה, אם כי הוא לא מרגיש חוסר ביטחון ממשי.
אחיזת הכביש סבירה לנהיגה רגילה, וזוויות הגלגול בפניות מתונות וצפויות.
הרכב נוטה להיות ניטרלי יחסית בפניות, עם נטייה קלה לתת-היגוי בגבול המעטפה, כפי שניתן לצפות מרכב מסוג זה.
הבלמים עושים את עבודתם נאמנה, והעצירה ליניארית וצפויה.
מכיוון שזה רכב בנזין קונבנציונלי, אין כאן מערכת רגנרציה משמעותית כמו ברכב מחושמל המשפיעה על תחושת הבלימה, למעט בלימת מנוע רגילה.
קלות התמרון בעיר היא אחת מנקודות החוזק העיקריות שלו, והוא נכנס בקלות למקומות חניה צרים בזכות גודלו ורדיוס הסיבוב הקטן יחסית.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: חבילה מכובדת, ציון גבוה

נושא הבטיחות מקבל חשיבות הולכת וגוברת אצל רוכשי רכב בישראל, ויונדאי וניו בהחלט לא מזלזל בו.
הרכב זכה לציון גבוה במבחני בטיחות רשמיים כמו Euro NCAP, שם קיבל לרוב 4 כוכבים (בדקו שנת דגם ספציפית בישראל, ייתכנו הבדלים בין שווקים ושנים).
התוצאות במבדקי בטיחות הראו הגנה טובה על נוסעים מבוגרים וילדים במקרה של תאונה, והגנה סבירה על הולכי רגל ורוכבי אופניים.
המבנה המחוזק של השלדה והשימוש בפלדה בעלת חוזק גבוה תורמים לרמת הבטיחות הפסיבית של הרכב.

מעבר לבטיחות הפסיבית, הווניו מגיע עם חבילה מכובדת למדי של מערכות עזר אקטיביות לנהג (ADAS), גם ברמת גימור הבסיסית יחסית המשווקת בישראל.
כסטנדרט או כאופציה ברמות גימור שונות, תמצאו מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית (AEB) עם זיהוי הולכי רגל, מערכת סיוע לשמירה על נתיב (LKA) עם תיקון היגוי אקטיבי, מערכת התראת עייפות נהג, וניתן למצוא גם בקרת שיוט אדפטיבית (לעיתים לא קיימת בגרסאות הבסיס בישראל).
מערכות אלו פועלות לרוב בצורה חלקה למדי ולא אגרסיבית מדי, תורמות לתחושת הביטחון בנהיגה, וקלות יחסית לתפעול וכיבוי (אם כי מומלץ להשאירן פעילות כמובן).
חבילת הבטיחות האקטיבית בווניו היא בהחלט יתרון משמעותי בהשוואה לחלק מהמתחרים בקטגוריית המחיר שלו, ומציבה אותו בשורה אחת עם רכבים יקרים יותר בהיבט זה.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה הכניסה לעולם הקרוסאוברים הקטנים

אחת מנקודות החוזק העיקריות של יונדאי וניו בשוק הישראלי היא המחיר שלו.
הוא ממוקם לרוב בתחתית טווח המחיר בקטגוריית תת-הקרוסאוברים, מה שהופך אותו לאחת האפשרויות הנגישות ביותר למי שמחפש רכב חדש מוגבה יחסית.
המחירון הרשמי נכון לאפריל 2025 עשוי להשתנות מעת לעת בהתאם למבצעים ומצב השוק, אך טווח המחיר לרוב מתחיל בסביבות 100-110 אלף ש”ח ומגיע עד סביבות 115-120 אלף ש”ח לרמת גימור הגבוהה יותר, אם קיימת.
כמה עולה בפועל יכול להיות מעט שונה, כמובן, בהתאם למשא ומתן ואפשרויות מימון.

הרמת גימור העיקרית המשווקת בישראל היא לרוב רמת הגימור הבסיסית או הבינונית, כמו “Insight” או “Premium”.
ההבדלים המרכזיים ביניהן יתבטאו לרוב באבזור נוחות (למשל, בקרת אקלים מפוצלת, חישוקי גלגלים קלים בגודל גדול יותר) ובחלק ממערכות ה-ADAS (למשל, בקרת שיוט אדפטיבית, אם קיימת).
חשוב לבדוק את רשימת האבזור המלאה של כל רמת גימור לפני הרכישה כדי לוודא שהיא עונה על הצרכים שלכם.

בכל הנוגע לאחריות, יונדאי מציעה לרוב בישראל אחריות יצרן מלאה לתקופה נדיבה, בדרך כלל 5 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
זוהי נקודת זכות משמעותית המעניקה שקט נפשי.
עלויות התחזוקה השוטפת של הווניו צפויות להיות סבירות, הודות לשימוש במנוע וגיר מוכרים ואמינים, וזמינות חלקים טובה.
שווי השימוש (ירידת הערך) של הווניו צפוי להיות סביר, בדומה למרבית דגמי יונדאי הפופולריים בישראל.
ידוע על תקלות או בעיות נפוצות? באופן כללי, יונדאי וניו נחשב לרכב אמין יחסית, ללא בעיות כרוניות מוכרות ורחבות היקף.
כמו בכל רכב, ייתכנו תקלות נקודתיות, אך האחריות המורחבת אמורה לתת מענה לרובם המכריע.

יתרונות: מה הופך את הווניו לאטרקטיבי

• מחיר נגיש: הווניו הוא אחד הקרוסאוברים החדשים הזולים ביותר בשוק הישראלי, מה שהופך אותו לאופציה אטרקטיבית למי שמחפש כניסה לקטגוריה בתקציב מוגבל.
• קלות תמרון ונהיגה עירונית: גודלו הקומפקטי, ההיגוי הקל ורדיוס הסיבוב הקטן הופכים אותו למושלם לנהיגה וחניה ברחובות צפופים.
• חבילת בטיחות אקטיבית: למרות מחירו, הווניו מצויד במבדקי בטיחות מתקדמים ובמערכות ADAS רבות יחסית כבר מרמת גימור בסיסית, כולל בלימת חירום ובקרת נתיב.
• אחריות מורחבת: 5 שנות אחריות יצרן מעניקות שקט נפשי משמעותי ומעידות על האמון של היצרן במוצר.
• הנדסת אנוש ופשטות: תא הנוסעים פרקטי, קל לתפעול עם כפתורים פיזיים למערכות חשובות, ואינו מסבך את הנהג עם פקדים מיותרים.
• מרווח ראש: הודות לצורתו הקובייתית וקו הגג הישר, מרווח הראש בכל המושבים נדיב יחסית לגודלו הכללי.

חסרונות: הפשרות שכדאי להכיר

• ביצועים מחוץ לעיר: מנוע ה-1.6 ליטר מספק ביצועים מספקים בעיר, אך עלול להרגיש מאומץ ורועש בתאוצות ביניים בכביש המהיר או בעליות.
• איכות חומרים פנים: רוב תא הנוסעים עשוי מפלסטיק קשיח, הולם את קטגוריית המחיר אך פחות נעים למגע בהשוואה למתחרים יקרים יותר או לדורות חדשים יותר.
• מרווח רגליים במושב האחורי: למרות מרווח ראש טוב, מרווח הרגליים מאחור צנוע ופחות מתאים למבוגרים לנסיעות ארוכות.
• צריכת דלק ריאלית: צריכת הדלק בפועל, במיוחד בנהיגה עירונית, יכולה להיות גבוהה יחסית לרכב קטן, ופחות טובה ממתחרים היברידיים.
• חוסר באפשרויות הנעה מחושמלות: לוניו אין גרסאות היברידיות, פלאג-אין או חשמליות, בניגוד למתחרים מסוימים, מה שמגביל את יכולות החיסכון ואינו מנצל את הטבות המס על רכבים ירוקים.

יונדאי וניו בהשוואה למתחרים: עמדת נחיתות מול יתרון מחיר?

היונדאי וניו מתמודד ראש בראש מול שורה של מתחרים חזקים בקטגוריית תת-הקרוסאוברים בישראל.
העיקריים שבהם הם קיה סטוניק וסיאט ארונה.
הסטוניק, שהוא אחיו לפלטפורמה, חולק עם הווניו רכיבים רבים, כולל יחידות הנעה, אך לרוב מציע עיצוב חיצוני ופנימי קצת יותר צעיר ודינמי, ואולי גם מעט יותר אבזור או רמות גימור שונות במעט.
הארונה, לעומת זאת, מציע לרוב מנועי טורבו קטנים (1.0 או 1.5 ליטר טורבו בנזין) שמספקים ביצועים טובים יותר וצריכת דלק טובה יותר בפועל, לצד התנהגות כביש מהנה ומאובדקת יותר האופיינית לסיאט.

בהשוואה זו, הוניו מתמקם לרוב כנקודת הכניסה הנגישה ביותר.
המחיר שלו נמוך יותר מזה של רוב הגרסאות המקבילות של הסטוניק או הארונה.
הוא מציע חבילת בטיחות אקטיבית טובה מאוד למחיר, לפעמים עדיפה על מתחרים בסיסיים יותר.
עם זאת, הוא מפסיד לרוב המתחרים בהיבטים של ביצועים (מנועי טורבו), איכות חומרים פנימית (פלסטיקה קשיחה), ואין לו את האפשרויות ההיברידיות שהופכות נפוצות יותר בקטגוריה (כמו בטויוטה יאריס קרוס בגרסאות היברידיות).
גם בהיבט של חוות דעת גולשים ו”קוליות”, הווניו נתפס לרוב כשמרני ופרגמטי יותר מהמתחרים הצעירים יותר.
הוא הבחירה למי ששם את המחיר, האמינות (מוניטין של יונדאי-קיה) והבטיחות הבסיסית בראש סדר העדיפויות, ופחות מתעניין בביצועים ספורטיביים, עיצוב נועז או טכנולוגיות הנעה מתקדמות.

סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות יונדאי וניו?

אז עכשיו מגיעים לרגע האמת – האם כדאי לקנות את יונדאי וניו?
התשובה, כמו תמיד, תלויה בצרכים ובתקציב שלכם.
הווניו הוא רכב עירוני מובהק.
הוא מצטיין בקלות התמרון, נוחות הנסיעה בתוך העיר, וקלות השימוש הכללית.
הוא מציע חבילת בטיחות אקטיבית מרשימה למחיר, ונהנה ממוניטין האמינות של יונדאי ומאחריות יצרן נדיבה שתורמת לשקט הנפשי ולצמצום תקלות ובעיות בלתי צפויות.
המחירון שלו נמוך יחסית, מה שהופך אותו לנגיש עבור קהל רחב שמחפש קרוסאובר קטן חדש.

עם זאת, חשוב לזכור את הפשרות.
הביצועים מחוץ לעיר אינם מזהירים, צריכת הדלק בפועל אינה מהטובות בקטגוריה (במיוחד לעומת היברידיים), ומרווח הרגליים מאחור צנוע.
איכות החומרים בפנים בסיסית למדי.
בהשוואה למתחרים כמו סיאט ארונה, הוא פחות מהנה לנהיגה ויש לו מנוע פחות נמרץ.
בהשוואה לדגמים היברידיים כמו יאריס קרוס, הוא פחות חסכוני.
למי הווניו מתאים במיוחד? לנהגים בודדים או זוגות צעירים/מבוגרים המתגוררים ונוסעים בעיקר בתוך העיר, שמעריכים קלות חניה ותמרון, בטיחות אקטיבית במחיר נגיש, ומוניטין אמינות.
למי פחות? למי שמרבה לנסוע מחוץ לעיר בכבישים מהירים, זקוק למרווח נדיב מאחור, מחפש ביצועים זריזים או חווית נהיגה ספורטיבית, או מעוניין בטכנולוגיות הנעה חסכוניות ומחושמלות.
בסופו של דבר, הוניו הוא רכב הגיוני, שפווי ופונקציונלי שמספק תמורה טובה למחיר, במיוחד כרכב עירוני.
הוא לא ירגש אתכם, אבל הוא כנראה גם לא יאכזב אתכם בהיבטים החשובים לו (בטיחות, אמינות, קלות שימוש).
לפני הקנייה, תמיד כדאי לערוך נסיעת מבחן ולקרוא חוות דעת גולשים נוספות כדי לקבל את התמונה המלאה.

טוב, אז הגעתם לצומת דרכים מרתקת בעולם רכבי הפנאי המשפחתיים.

אתם מחפשים ג’יפון קומפקטי.

משהו שיהיה נוח לעיר.

שיהיה פרקטי לנסיעות עם הילדים.

אבל גם נעים לטיולים בסופ”ש.

ושני מועמדים חזקים במיוחד עולים שוב ושוב: ניסאן קשקאי מול סקודה קארוק.

זו השוואה קלאסית בין שני מתחרים באותה קטגוריה בדיוק.

שתי מכוניות מצוינות, אבל שונות באופי.

אז איך מחליטים? במה כדאי לבחור?

מה עדיף לצרכים שלכם?

על מה ללכת כדי לא להתחרט?

בדיוק בשביל זה אנחנו כאן ב-PRK.

בואו נצלול פנימה ונפשיט אותן שכבה אחר שכבה.

עיצוב: היופי (והפרקטיות) בעיני המתבונן

עיצוב חיצוני: סטייל מול סולידיות

נתחיל במראה. כי בואו נודה, זה אחד הדברים הראשונים שתופסים את העין.

הניסאן קשקאי, במיוחד בדור הנוכחי, נראה כמו דוגמן שיצא ממסלול תצוגה.

יש לו קווים חדים, יחידות תאורה צרות ומודרניות, ופרופיל זורם ודינמי.

הוא נראה שיקי, אורבני, וממש עדכני.

הוא לגמרי צועק “עיר גדולה” ו”טכנולוגיה”.

הסקודה קארוק? הוא סיפור קצת אחר.

הוא יותר מרובע, יותר קופסתי, עם קווים ישרים ונקיים.

הוא לא מנסה להיות נוצץ מדי.

הוא נראה כמו חייל נאמן – ישר, אמין, ועושה את העבודה בלי יותר מדי דרמה.

יש לו את הסטייל הצ’כי המוכר של סקודה – פרגמטי ומתוחכם.

אז אם אתם בעניין של מראה שמושך מבטים ומרגיש עתידני, הקשקאי כנראה ידבר אליכם יותר.

אם אתם מעדיפים מראה יותר סולידי, קלאסי ונצחי, שמדגיש פחות או יותר “אני פה כדי לשרת”, הקארוק יתאים לכם יותר.

עיצוב פנימי ותא הנוסעים: טכנולוגיה מול ארגונומיה

נכנסים פנימה, וגם כאן ההבדלים באופי בולטים.

תא הנוסעים של הקשקאי מרגיש מודרני ועתיר טכנולוגיה.

יש מסך מולטימדיה גדול שבולט מהקונסולה, לעיתים קרובות לוח מחוונים דיגיטלי גדול וצבעוני.

החומרים בדרך כלל נעימים למגע, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות.

העיצוב עוטף יותר את הנהג ומרגיש נעים ומזמין.

הסקודה קארוק הולך על גישה אחרת.

הוא שם דגש עצום על ארגונומיה וקלות שימוש.

הכל נמצא בדיוק איפה שהייתם מצפים למצוא אותו.

יש הרבה תאי אחסון חכמים (עוד נגיע לזה בפרקטיות!).

מסך המולטימדיה לרוב משתלב יותר בתוך הדשבורד.

לוח המחוונים הדיגיטלי (וירטואל קוקפיט) מצוין וקל לקריאה.

החומרים מרגישים איכותיים ועמידים, גם אם העיצוב פחות “וואו” מהקשקאי.

זה כמו לבחור בין סמארטפון עם מלא פיצ’רים נוצצים (קשקאי) לבין מחשב נייד עסקי אמין ויעיל שהכל בו פשוט עובד (קארוק).

מקום ופרקטיות: איפה נכנסת כל המשפחה והעגלה?

מרווח פנימי: הילדים גדלים!

אחד הדברים הכי חשובים ברכב משפחתי, ובטח בג’יפון, זה המקום.

כאן הסקודה קארוק לוקח את היתרון.

הוא פשוט מרווח יותר בתא הנוסעים, ובמיוחד בשורה השנייה.

יש יותר מקום לרגליים ולידיים (רוחב תא הנוסעים).

שלושה ילדים מאחור, או שניים עם בוסטרים, כנראה יהיו קצת יותר מרווחים ופחות צפופים בקארוק.

הניסאן קשקאי נוח בהחלט, אבל מעט פחות מרווח מאחור.

לשני מבוגרים יהיה נוח בכל אחד מהם, אבל אם אתם מתכננים להושיב שלושה אנשים קבועים מאחור או שיש לכם מתבגרים גבוהים, הקארוק עדיף.

תא מטען ופתרונות אחסון: חיי משפחה אמיתיים

טוב, זה החלק שהכי מדבר לפרקטיות יום-יומית.

הבגאז’! המקום שבו נכנסות הקניות מהסופר, התיקים לחוגים, הציוד לגן, וכמובן – העגלה.

תא המטען של הסקודה קארוק הוא אחד מנקודות החוזק המרכזיות שלו.

הוא גדול (נפח רשמי לרוב גבוה יותר מהקשקאי, תלוי גרסה), והכי חשוב – צורתו שימושית במיוחד.

הפתח רחב, הסף הטענה נמוך יחסית, והצורה מרובעת ונצילה.

וכאן נכנס הקסם של סקודה: מושבי ה-VarioFlex האופציונליים (כדאי לבדוק אילו גרסאות מגיעות איתם).

המערכת הזו מאפשרת להזיז את המושבים האחוריים קדימה/אחורה, להטות את משענות הגב, ואפילו להסיר כל מושב בנפרד!

זה הופך את הקארוק לרכב גמיש בצורה יוצאת דופן.

צריך להכניס משהו ארוך וגדול? פשוט שולפים מושב אחד או שניים.

הניסאן קשקאי מציע תא מטען בגודל סטנדרטי לג’יפון קומפקטי.

הוא בהחלט מספיק לרוב הצרכים המשפחתיים הרגילים.

קניות, תיקים, מזוודות לסופ”ש – הכל נכנס.

אבל הוא פחות גדול ופחות גמיש מהקארוק.

להכניס עגלת תינוק גדולה או ציוד חריג אחר עשוי לדרוש קצת יותר תמרונים בקשקאי מאשר בקארוק.

גם מבחינת תאי אחסון קטנים בתא הנוסעים, סקודה מצטיינת עם פתרונות כמו מתקן לכוסות, תאים בדלתות, תא כפפות מרווח, ותאי ‘פתרונות חכמים’ נוספים (Simpy Clever).

הקשקאי בסדר גמור, אבל לא מגיע לרמה של הקארוק בתחום הזה.

אז אם פרקטיות, גמישות ושטח אחסון מקסימלי הם בראש סדר העדיפויות שלכם – על מה ללכת? כנראה על הקארוק.

נוחות נסיעה וחווית נהיגה: העיקר שיהיה נעים בדרך

נוחות ושיכוך מהמורות: כבישי ישראל, אנחנו מגיעים

איך הרכב מרגיש על הכביש? זה חשוב מאוד, במיוחד בישראל עם הכבישים המגוונים (ולפעמים המאתגרים…).

הניסאן קשקאי בדרך כלל מכויל להיות נוח.

המתלים שלו רכים יחסית והוא סופג יפה את רוב שיבושי הכביש והמהמורות העירוניות.

הוא מרגיש נעים, רגוע, ומפנק בנסיעות יום-יומיות.

הוא פחות מתנדנד בפניות מאשר דגמי עבר, אבל הנוחות היא עדיין נקודת החוזק העיקרית שלו בתחום זה.

הסקודה קארוק מרגיש מעט יותר “גרמני” (במובן הטוב של קונצרן פולקסווגן).

המתלים שלו מוצקים יותר מהקשקאי, אבל עדיין נוחים מאוד.

הוא מתמודד היטב עם מהמורות, אבל מרגיש קצת יותר “אסוף” ומחובר לכביש.

הוא פחות מתנדנד בסיבובים מהירים ומשרה יותר תחושת ביטחון במהירויות גבוהות.

שני הרכבים מציעים בידוד רעשים טוב יחסית לג’יפונים בקטגוריה.

אז אם נוחות מקסימלית בעיר ובנסיעות רגועות היא הפוקוס – אולי הקשקאי.

אם אתם מעדיפים שילוב טוב של נוחות ויציבות, במיוחד מחוץ לעיר – הקארוק עשוי להיות עדיף.

מנועים ותיבות הילוכים: כוח, יעילות ואופי

היצע המנועים יכול להיות שונה בהתאם לשנת הייצור והגרסאות המיובאות לישראל, אבל נתמקד באפשרויות הנפוצות.

הניסאן קשקאי לרוב מגיע עם מנוע 1.3 ליטר טורבו בנזין, שמקבל סיוע ממערכת היברידית קלה (Mild Hybrid).

זה מנוע נעים ויעיל, שמספק ביצועים טובים לשימוש משפחתי רגיל.

הוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT).

ה-CVT של ניסאן השתפר מאוד בדור האחרון, והוא מספק נסיעה חלקה ולינארית.

יש גם גרסת e-Power ייחודית לקשקאי.

בגרסה הזו, מנוע הבנזין לא מניע את הגלגלים ישירות, אלא משמש כגנרטור שמייצר חשמל למנוע חשמלי שמניע את הרכב.

זה מרגיש כמו נסיעה ברכב חשמלי, עם תגובה מיידית של המצערת ושקט יחסי (למעט כשהמנוע בנזין נדלק).

הסקודה קארוק הנפוץ ביותר בישראל מגיע עם מנוע 1.5 ליטר טורבו בנזין.

זה מנוע מצוין, חזק וגמיש, שמספק ביצועים נמרצים יותר מהקשקאי ברוב המצבים.

הוא משודך לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים (DSG).

תיבת ה-DSG של סקודה (ופולקסווגן) ידועה ביעילות ומהירות העברת ההילוכים שלה.

היא יכולה להיות פחות חלקה בתמרוני חנייה או זחילה בפקק לעיתים רחוקות, אבל בנסיעה רגילה היא מצוינת.

מבחינת צריכת דלק, שניהם יעילים למדי לקטגוריה, עם יתרון קל לרוב לגרסאות ההיברידיות של הקשקאי, ובמיוחד ל-e-Power בפקקים עירוניים.

אז למי שמחפש נסיעה חלקה ורגועה, ואולי את הטכנולוגיה הייחודית של ה-e-Power – הקשקאי אטרקטיבי.

למי שמעדיף ביצועים זמינים יותר ותיבה אוטומטית מהירה ודינמית יותר – הקארוק כנראה עדיף.

טכנולוגיה, בטיחות ועלויות: מה מקבלים תמורת הכסף?

מערכות מולטימדיה ובטיחות: להיות מחוברים ובטוחים

שני הרכבים מודרניים ומאובזרים היטב בתחום הטכנולוגיה והבטיחות.

שניהם מציעים מסכי מולטימדיה עם תמיכה ב-Apple CarPlay ו-Android Auto (לרוב בחיבור קווי או אלחוטי, תלוי גרסה).

מערכת המולטימדיה של סקודה נחשבת לרוב לאינטואיטיבית וקלה במיוחד לשימוש, עם תפריטים ברורים ומהירות תגובה טובה.

המערכת של ניסאן גם טובה וכוללת פיצ’רים מתקדמים.

מבחינת בטיחות, שניהם קיבלו ציונים גבוהים במבחני ריסוק אירופאיים (Euro NCAP).

שניהם מצוידים בחבילות בטיחות אקטיביות הכוללות בין היתר: מערכת בלימת חירום אוטונומית, מערכת שמירה על נתיב הנסיעה, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד (זמינות המערכות משתנה בין רמות הגימור).

חשוב לבדוק את רמת הגימור הספציפית שאתם שוקלים ואת רשימת האבזור הבטיחותי שהיא כוללת.

מחיר וערך מול כסף: התקציב מדבר

טווח המחירים של הניסאן קשקאי והסקודה קארוק לרוב דומה, והם מתחרים ראש בראש בקטגוריה הזו.

ההבדלים במחיר יהיו תלויים בעיקר ברמת הגימור הספציפית ובמנוע.

הקארוק בגרסאות המאובזרות, במיוחד אלו עם מושבי ה-VarioFlex, עשוי להיות יקר יותר, אבל הוא מציע בתמורה גמישות ופרקטיות ייחודית.

הקשקאי עשוי להציע אבזור עשיר יותר ברמות גימור כניסה או ביניים מסוימות, ולגרסת ה-e-Power יש תג מחיר שונה.

כדאי לבצע השוואה מדויקת של רמות הגימור שמדברות אליכם ולראות מה כל רכב מציע במחיר הזהה או הקרוב ביותר.

קחו בחשבון גם עלויות אחזקה צפויות, ביטוח, וערך שוק (מכירה עתידית).

לסיכום: במה כדאי לבחור? על מה ללכת?

אז חזרנו לשאלת השאלות: ניסאן קשקאי או סקודה קארוק?

מה עדיף?

התשובה, כמו תמיד, תלויה בכם ובצרכים הספציפיים של המשפחה שלכם.

במה כדאי לבחור אם אתם מחפשים…

• רכב עם מראה חיצוני ופנימי מודרני ושיקי
• נוחות נסיעה מקסימלית בעיר ובנסיעות רגועות
• הנעה חלקה ולינארית (במיוחד עם ה-e-Power)
• רכב שמשרה אווירה נעימה וקצת יותר יוקרתית בתא הנוסעים (ברמות גימור גבוהות)

…אז אולי הניסאן קשקאי הוא הבחירה הנכונה בשבילכם.

על מה ללכת אם אתם מחפשים…

• פרקטיות מעל הכל
• מקום מרווח במיוחד בתא הנוסעים ובבגאז’
• גמישות יוצאת דופן בהובלת מטענים (בעיקר עם VarioFlex)
• מנוע זמין וביצועיסטי יותר
• תא נוסעים ארגונומי עם המון פתרונות אחסון חכמים
• תחושת בנייה מוצקה ויציבות טובה יותר במהירויות גבוהות

…אז הסקודה קארוק כנראה עדיף לכם.

ההמלצה הכי טובה שאפשר לתת היא פשוטה: לכו לאולם התצוגה!

שבו בכל אחת מהן.

כוונו את המושב.

שבו מאחור, עם הילדים אם אפשר.

פתחו את תא המטען, תנסו להכניס לשם את העגלה או תיקי הספורט שלכם.

ואם אפשר, קחו נסיעת מבחן בשתיהן.

רק ככה תרגישו איזו מהן מרגישה לכם נכון, איזו מהן “מדברת” אליכם, ואיזו מהן באמת מתאימה לחיים שלכם.

בהצלחה בבחירה!

שיפוץ משאבת דלק לרכב: יותר פשוט (וחשוב) ממה שחשבת

האם הרכב שלך מאותת לך – אבל אתה לא קולט?

פתאום אתה מרגיש חוסר תגובה, רעידות קלות, אולי גם קצת קפיצות. תחנת הדלק לא ראתה אותך יותר מדי בזמן האחרון, אבל עדיין – משהו מרגיש לא בסדר. ברוב המקרים, אנחנו נטה להאשים את הדלק (כי ברור, לא אנחנו…), אבל בפועל – משאבת הדלק היא זו שצועקת לעזרה.

לפני שאתה נבהל (או מתקשר לבן דוד שלך שמכיר מכונאי “מצוין”), חשוב להבין: שיפוץ משאבת דלק הוא לא סוף העולם. בפועל, זה יכול אפילו להציל לך אלפי שקלים על רכיבים אחרים ברכב. ולא, אתה לא צריך להיות מכונאי עם שמן מתחת לציפורניים כדי להבין איך זה פועל.

מה בכלל עושה משאבת הדלק?

נתחיל מהבסיס. משאבת הדלק היא כמו השליח של הפלאפל השכונתי – רק במקום להביא חומוס, היא מביאה דלק מהמיכל למנוע. כשהיא לא מתפקדת כראוי, כל המערכת משתבשת. המנוע לא מקבל את הכמות הנכונה של דלק, הביצועים נחלשים, ולפעמים הרכב פשוט לא מתניע.

למה משאבת דלק מתקלקלת?

• דלק מלוכלך: שאריות, מים או לכלוך יכולים לשחוק את המשאבה מבפנים
• נסיעה על טנק ריק: הדלק מקרר את המשאבה – נסיעה “על אדים” שוחקת אותה מהר
• זמן: כמו כל חלק אחר, גם היא מתיישנת, במיוחד בסביבה לחוצה כמו תא מנוע

אז איך יודעים שזה באמת היא ולא איזה חיישן פוזל או פילטר כועס? בדיוק בשביל זה, יש שאלות שחוזרות על עצמן בכל מוסך ברחבי הגלובוס (ובעיקר בפינת קפה של בעלי מוסכים).

5 שאלות שכל נהג שואל (או צריך לשאול)

• 1. למה הרכב מתניע רק אחרי כמה ניסיונות?
  זו קלאסיקה. המשאבה לא בונה לחץ כמו שצריך.
• 2. למה הרכב כבה פתאום באמצע נסיעה?
  ברוב המקרים – או שאין דלק (במיכל או בצנרת), או שהמשאבה מתעייפת.
• 3. הרכב “קופץ” בנסיעה – זו המשאבה?
  אם זה מרגיש כמו רכבת הרים קלה – בהחלט ייתכן.
• 4. למה צריכת הדלק שלי עלתה בלי סיבה?
  משאבה תקולה לא תמיד מספקת את הכמות הנכונה – המנוע מגיב בכך שהוא שותה יותר.
• 5. כמה עולה הסיפור?
  תלוי ברכב, בדגם ובמצב המשאבה. אבל רגע – לא תמיד צריך חדשה.

לא חייבים להחליף – לפעמים שיפוץ עדיף

הנה מיתוס שראוי לקבור: לא כל משאבת דלק תקולה תרוץ ישר לפח. שיפוץ מקצועי, כזה שכולל החלפה של אטמים, ניקוי, בדיקות לחץ ותיקון רכיבים ספציפיים, יכול להחזיר אותה לימי התהילה שלה. ולא – זה לא “פלסטר”, אלא פתרון אמיתי, שיכול להחזיק שנים.

מתי שיפוץ עדיף על החלפה?

• כשמדובר במשאבה מקורית קשה להשגה או יקרה במיוחד
• כשהתקלה מדויקת (נניח, רק מנוע חשמלי בלוי)
• כשרוצים לשמר את מקוריות הרכב (במיוחד ברכבים אספנות או פרימיום)

והכי חשוב – השיפוץ חוסך לעיתים עד 70% מהעלות של משאבה חדשה. כן, קראת נכון. זה לא רק עניין של כסף – זה גם עניין סביבתי. פחות פסולת. יותר אחריות.

6 דברים שממש כדאי לדעת לפני שמחליפים או משפצים

• 1. לא כל מכונאי עושה שיפוץ – צריך מישהו שמכיר את המבנה הפנימי והליך הכי נכון
• 2. שיפוץ איכותי כולל גם בדיקות לחץ – בלי זה, אל תסכים
• 3. שווה לבדוק אם יש אחריות לאחר השיפוץ (ולרוב – יש!)
• 4. אם יש ריח חזק של דלק מהרכב – תקפוץ למוסך. עכשיו, לא מחר
• 5. משאבות של רכבים מסוימים (במיוחד גרמניים) יקרות מאד – שיפוץ שם הוא ממש מתנה
• 6. אל תשכח לבדוק גם את הפילטר של הדלק – כי לפעמים הבעיה היא פשוטה משחשבת

כמה זמן לוקח כל הסיפור?

תופתע לגלות – ברוב המקרים שיפוץ נמשך בין שעתיים לארבע שעות. לפעמים פחות. תלוי בגישה למשאבה, ברכב ובמורכבות התקלה. כן, אמרת לעצמך שזה נשמע כאב ראש של יום שלם במוסך… אבל זה לא.

טיפים אחרונים – כי למה לשלם פעמיים?

• תדלק במקום איכותי: דלק ירוד הוא האויב מספר אחת של משאבת הדלק
• אל תרכב עם מיכל ריק: הדלק מקרר את המשאבה
• האזן לרכב שלך: ירידה בהספק, רעשים בלתי מוסברים או התנעות ארוכות – זה דגל אדום
• אל תתפשר על חלקים: גם בשיפוץ – רק חלקים איכותיים ומוסך שמתמחה בזה

שורה תחתונה? שיפוץ הוא פתרון חכם, חסכוני ואמין

במקום להיכנס להוצאה של אלפי שקלים במשאבה חדשה, ולהתלבט איזה דגם יתאים ואיפה להזמין – שיפוץ איכותי פותר את הבעיה בקצרה ועם שקט נפשי. אם מאבחנים את התקלה בזמן – הסיכוי לתקן את המשאבה הקיימת גבוה במיוחד. הרכב חוזר לתפקד כמו שצריך, בלי “קפיצות”, בלי רעידות ובעיקר – בלי עצבים.

אז בפעם הבאה שהרכב מתחיל להתנהג מוזר, תחשוב על משאבת הדלק. אולי, רק אולי, היא מבקשת קצת תשומת לב ועזרה מקצועית. וזה בסדר – לכולנו יש רגעים כאלה.