המדריך שיעזור לך להתקין ציפוי מגן לרכב

איך מתקינים ציפוי מגן נגד שריטות ברכב? גם אתם תופתעו כמה זה פשוט (וכמה זה משנה הכול)

מה זה בכלל ציפוי מגן ואיך לא ידעתם על זה עד עכשיו?

נכון, זה נשמע כמו משהו שמגיע יחד עם שריון של הג’דיי או ערכת קסמים של הארי פוטר, אבל “ציפוי מגן נגד שריטות לרכב” הוא דבר מאוד אמיתי, מאוד נפוץ ומאוד חכם למי שאוהב את הרכב שלו נקי, נוצץ ובלי השריטות הקטנות שמטריפות כל נהג נורמלי.

ציפוי מגן, או בשמותיו האחרים: PPF (Paint Protection Film), הוא שכבת הגנה שקופה שמולבשת כמו כפפה על צבע הרכב, שומרת עליו מפני:

  • שריטות קלות
  • אבנים קטנות מהכביש
  • שריטות בצבע כתוצאה משפשופים קלילים בחניה
  • שמש אגרסיבית שגורמת לצבע לדהות

יש אנשים שמכסים את כל הרכב עם הציפוי, אחרים מדביקים אותו רק על החלקים הרגישים (מכסה מנוע, פגושים, מראות צד, ידיות וכו’). אבל השאלה האמיתית שכולנו שואלים: איך בדיוק מתקינים את הקסם השקוף הזה? ספוילר: זה לא עם קונפטי ודבק סטיק-גלו.

אז איך באמת מתקינים את הציפוי הזה? ב-7 שלבים פשוטים!

אל תדאגו – אנחנו לא הולכים להפוך אתכם לאנשי שירות עם סרבל ומברשת, אבל כדאי להכיר את התהליך אם אתם שוקלים לעשות את הצעד או פשוט רוצים להבין על מה משלמים כשמישהו עושה את זה בשבילכם.

1. ניקוי עמוק של הרכב

אי אפשר להדביק ציפוי מעל לכלוך. זה בערך כמו לשים פלסטר על חול – השקיפות תעשה לכם בושות. לכן הכל מתחיל משטיפה יסודית, כולל שלבים של:

  • שטיפה בלחץ מים
  • ייבוש משי ללא סיבים
  • ניקוי דקדקני עם אלכוהול איזופרופיל להסרת שומנים

2. חיתוך מדויק של הציפוי

הציפוי מגיע בגלילים גדולים, והם צריכים להיגזר בדיוק לממדים של החלק שאתם רוצים להגן עליו. היום עושים את זה עם חיתוך מבוסס לייזר או CAD לפי מודל הרכב – לא אוכלים פה סרטים עם מספריים.

3. הרטבה לפני הדבקה

טכניקת ההתקנה משתמשת בתמיסת מים עם מעט סבון שמשמשת כחומר “ריכוך והחלקה” – כדי לאפשר הזזה של הציפוי לפני ההצמדה הסופית. כן, מזיזים על הצבע כמו פאזל עד שהכול יושב במקום.

4. הצמדה והחלקה

באמצעות מגבים קטנים ומדויקים, מצמידים את הסרט לצבע הרכב. זה החלק שבו המקצוענים קורנים, כי צריך לדעת איך להוציא בועות אוויר, לחצים, קימוטים ודמעות (של הציפוי, שלכם לא שופטים).

5. חימום ועיצוב לקימורים

פה נכנס הפן. כן, ממש פן – אבל ניטרלי, לא כזה שנכנס לזירת שיער. באמצעות חימום מבוקר, מרככים את הציפוי ומעצבים אותו בעדינות לפי הקימורים של הרכב. מכסה מנוע מקומר, פגוש אגרסיבי, מראות עגלגלות – הכול מתלבש כמו כפפה.

6. חיתוכים אחרונים וניקוי

אחרי שהציפוי הוצמד כמו שצריך, חותכים שאריות זעירות שנשארו באזור הפינות והקצוות, כדי שיראה כאילו נולד עם הרכב. חשוב לנקות היטב כל שארית מים או סבון.

7. מנוחה והתייצבות

הרכב צריך “לנוח”. כלומר, להישאר יבש, בלי מגע מים ושמש ישירה כמה שעות (לפעמים אפילו 24 שעות), כדי שהציפוי יתייצב סופית. אחר כך? סע בכיף.

5 שאלות שעוזרות להבין אם זה בשבילך

  • אני חייב לעשות את זה על כל הרכב?
    ממש לא. ההמלצה היא להתחיל עם החלקים הפגיעים ביותר.
  • כמה זה מחזיק מעמד?
    ברוב המקרים – בין 5 ל-10 שנים. תלוי באיכות הציפוי ובתחזוקה.
  • אני יכול לעשות את זה לבד?
    טכנית כן, בפועל – עדיף שלא. אלא אם יש לך מאות שעות ניסיון או חיבה לפרפקציוניזם.
  • אילו צבעים יש?
    הציפוי עצמו שקוף, אבל יש גם ציפוי מט או מבריק לבחירת סגנון.
  • זה שווה את ההשקעה?
    אם אתה אוהב את הרכב שלך ורוצה לשמור על הערך שלו – חד משמעית כן.

כמה זה עולה בעצם? ובכן…

עלות הפרויקט משתנה כמו מזג האוויר באילת באפריל – מחלקית ועד מלאה. טווח המחירים נע בין 1,000 ל-10,000 ש”ח, תלוי אם מצפים רק את המכסה והפגוש או את כל הרכב מתחת לסלוטייפ חלל.

אבל בהשוואה לצביעה מחדש, תיקוני צבע, או שברון לב בכל פעם שמופיעה עוד שריטה – זה הרבה יותר משתלם בטווח הארוך.

וגם… אל תשכחו את התחזוקה!

אחרי ההתקנה, הציפוי לא דורש הרבה, אבל כדאי להישטף בעדינות, להימנע מניקיון עם חומרים אגרסיביים ולבקר אצל מתקין פעם ב… לבדוק שהכול במקום. כמו טיפול שיניים, רק בלי התור והקידוחים.

הטיפ שבאמת יעשה לכם את ההבדל

אם כבר מתקינים – תשקיעו בסוג הציפוי ובמתקין עם מוניטין. ההבדל בין התקנה טובה לגרועה זה ההבדל בין חליפה מחויטת לתחפושת פורים.

אז לסיכום, זה באמת הכרחי?

אם אתם אוהבים את הרכב שלכם, ואם אתם מאלו שלא יכולים לראות שריטה בלי להתעצבן בשקט – התשובה היא חד משמעית: כן.

בסופו של יום, מדובר בהשקעה קטנה שמחזירה את עצמה בענק – לא רק באסתטיקה אלא גם בשמירה על ערך הרכב כשיבוא הזמן למכור. והרגע שבו תראו מישהו שפותח עליכם דלת בחניה ואתם שומרים על חיוך – הוא רגע ניצחון קטן, מתוק, ומצופה בטפלון.

MG ZS EV או BYD Atto 3 (כניסה)

אז, הגיע הזמן להחליף רכב? אתם מסתכלים לכיוון העתיד. חושבים חשמל. זה צעד נכון וגם חסכוני בטווח הארוך. שוק הרכב החשמלי בארץ פורח. יש הרבה אופציות. חלקן יקרות מאוד. חלקן פחות. בקטגוריית רכבי הפנאי הקטנים (SUV קומפקטי). שתי מתמודדות בולטות קופצות מיד לראש. הן דומות. הן באות בערך באותו מחיר. הן גורמות ללא מעט כאבי ראש מתוקים. בטח שמעתם עליהן. ה-MG ZS EV וה-BYD Atto 3. שתיהן הפכו מהר מאוד למראה נפוץ בכבישים. אז איך מחליטים? במה כדאי לבחור? זו בדיוק הנקודה. בואו נעשה סדר. נצלול פנימה. נראה את ההבדלים הדקים. נעשה השוואה אמיתית. נבדוק על מה ללכת. וננסה להבין יחד מה עדיף בשבילכם. כי בסוף? הכל תלוי בכם.


עיצוב ופנים הרכב: מי מושך יותר את העין?

נתחיל ברושם הראשוני. כי מה לעשות? אנחנו קודם כל רואים. ואז מרגישים. ה-MG ZS EV עברה רענון לפני לא הרבה זמן. היא נראית עכשיו יותר מודרנית. הפרונט הסגור שלה נותן תחושה חשמלית נקייה. יש לה קווים שמרניים יחסית. היא נאה. לא צועקת. קלאסית כזו.

מנגד, ה-BYD Atto 3. היא סיפור אחר לגמרי. היא אגרסיבית יותר. עם קווים חדים. יחידות תאורה גדולות. היא בולטת בשטח. מבחוץ היא אולי קצת פחות “סקסית” מה-MG החדשה לטעמם של חלק. אבל מבפנים? וואו.

הכניסה לתא הנוסעים: חוויה אחרת לגמרי

זה המקום שבו ההבדל הכי דרמטי. ב-MG ZS EV תיכנסו לסביבה נעימה. מוכרת. ההרגשה היא של רכב רגיל. מודרני ונוח. המסך המרכזי גדול. הכל מונח במקום. סולידי. כמו שצריך.

ואז יש את ה-BYD Atto 3. כאן המעצבים הלכו על כל הקופה. והם עשו את זה בגדול. העיצוב בהשראת חדר כושר וכלי נגינה. מוזר? קצת. אבל זה עובד! פתחי המיזוג עגולים כמו משקולות. ידיות הדלתות הן חלק מהרמקולים. ובולט מכל? המסך המרכזי הענק. והוא מסובב! כן, כן. אפשר להחליף בין מצב אופקי לאנכי בלחיצת כפתור. זה גימיק. אבל זה גימיק מגניב. הכל בפנים מרגיש קצת צעיר. נועז. שונה.

  • MG ZS EV פנים: קלאסי, מוכר, נעים.
  • BYD Atto 3 פנים: נועז, שונה, צבעוני, גימיק המסך מסובב.

השוואה פרקטית: אם אתם אוהבים דברים “נורמליים”, ה-MG תרגיש לכם בבית. אם אתם מחפשים משהו שיהמם את החברים וירגיש כמו להיכנס לחללית קטנה (פחות או יותר), ה-BYD היא הסיפור שלכם. ביום יום? שניהם פונקציונליים. אבל החוויה שונה לחלוטין.

מרחב פנימי ופרקטיות: איפה באמת נוח למשפחה?

רכבי פנאי קטנים הם לאו דווקא ענקיים. אבל אנחנו צריכים מקום. לילדים. לקניות. לציוד. על מה ללכת כשיש משפחה?

ה-MG ZS EV מציעה מרחב פנימי סביר. זוג מבוגרים ישבו מאחור בנוחות יחסית לנסיעות קצרות-בינוניות. שלושה מבוגרים יהיה צפוף. נפח תא המטען הוא 448 ליטר. זה מכובד. אפשר להכניס עגלת תינוק ועדיין להישאר עם מקום לכמה שקיות סופר. יש לה גם תא קטן מתחת למכסה המנוע (Frunk), נחמד לכבלי טעינה או כמה דברים קטנים.

ה-BYD Atto 3 מרגישה קצת יותר אוורירית בפנים. במיוחד בזכות הגג הפנורמי (בחלק מהגרסאות) והעיצוב הפנימי הפתוח. גם פה, שלושה מבוגרים מאחור זה אתגר. המרווח לרגליים נאה. נפח תא המטען הוא 440 ליטר. דומה מאוד ל-MG. אין לה תא מתחת למכסה המנוע.

  • תא מטען: כמעט זהים (448 ליטר MG, 440 ליטר BYD). שניהם פרקטיים לקניות וציוד ממוצע.
  • מרווח פנימי: דומים למדי ל-4 נוסעים. ל-BYD אולי תחושת מרחב קצת יותר גדולה ויזואלית.
  • פראנק (תא קדמי): ל-MG יש, ל-BYD אין. פינוק קטן ושימושי ב-MG.

השוואה פרקטית: בשביל משפחה עם שני ילדים? שתיהן יעשו את העבודה. המקום בתא המטען מספיק בהחלט ליום יום ולטיולים קצרים. ההבדלים זניחים מבחינת נפח. הפראנק הקטן ב-MG הוא פלוס קטן למי שמטעין הרבה בבית ורוצה מקום נוח לכבלים.

טווח נסיעה וטעינה: כמה רחוק אפשר להגיע בלי לחפש שקע?

זה כנראה הדבר שמעניין אתכם הכי הרבה ברכב חשמלי. החרדה מהטווח. מה עדיף למי שנוסע הרבה?

ה-MG ZS EV מגיעה בשתי גרסאות טווח בישראל. גרסת Standard Range עם סוללה של 51 קוט”ש וטווח מוצהר של 320 ק”מ (לפי WLTP). וגרסת Long Range עם סוללה של 72 קוט”ש וטווח מוצהר של 440 ק”מ (WLTP). בנהיגה יום יומית, הטווח הריאלי יהיה בדרך כלל נמוך יותר, תלוי בסגנון הנהיגה, שימוש במזגן, וטמפרטורה חיצונית. גרסת ה-Long Range נותנת בהחלט שקט נפשי גדול יותר לנסיעות ארוכות.

ה-BYD Atto 3 מגיעה בגרסה אחת בישראל (לפחות לרוב). עם סוללה של 60.4 קוט”ש וטווח מוצהר של 420 ק”מ (WLTP). שימו לב, הטווח המוצהר של ה-BYD דומה מאוד לגרסת ה-Long Range של ה-MG, למרות של-BYD סוללה קטנה יותר.

מי נטען מהר יותר?

בטעינה ביתית (AC), שניהן תומכות בהספק של עד 11 קילוואט. זה מספיק בהחלט לטעינה מלאה במהלך הלילה. בטעינה מהירה (DC), ה-MG ZS EV Long Range תומכת בהספק של עד 92 קילוואט. ה-BYD Atto 3 תומכת בהספק של עד 88 קילוואט. על הנייר, זה מאוד דומה. בפועל, BYD ידועה בטכנולוגיית הסוללות שלה (Blade Battery), והיא מסוגלת לשמור על קצב טעינה מהיר יחסית לזמן ארוך יותר בהשוואה למתחרות מסוימות. אבל ההבדלים פה אינם דרמטיים.

השוואה פרקטית: אם אתם צריכים את הטווח הכי גדול שאפשר בתקציב, ה-MG ZS EV Long Range נותנת את הנתון המוצהר הגבוה ביותר (440 ק”מ). אבל ה-BYD Atto 3 עם 420 ק”מ מהסוללה הקטנה יותר שלה מציגה יעילות מרשימה. בנהיגה יומיומית של 50-100 ק”מ, שתיהן יחזיקו לכם בקלות כמה ימים בין טעינה לטעינה. למי שנוסע נסיעות ארוכות מדי פעם בלי אפשרות לטעון באמצע, ה-MG Long Range או ה-BYD יתנו שקט נפשי גדול יותר מגרסת ה-Standard Range של ה-MG. שניהם יטענו מספיק מהר בטעינה ביתית כדי שתתעוררו כל בוקר עם סוללה “מלאה”. בטעינה מהירה ציבורית, ההבדלים זניחים למדי בחוויה היומיומית.

ביצועים וחווית נהיגה: איך הן מרגישות על הכביש?

רכב חשמלי זה כיף! יש להם תאוצה מיידית. זה ממכר. אז במה כדאי לבחור אם חשוב לכם איך הרכב מרגיש בנהיגה?

ה-MG ZS EV מרגישה נוחה מאוד. היא רכה. מבודדת רעשים היטב. הנהיגה בה נינוחה ומרגיעה. ההיגוי קליל. התאוצה מיידית וחלקה, כמו שצריך מרכב חשמלי. היא לא מכונית ספורט, בשום אופן. היא מכוונת לנוחות ורוגע. מעולה לעיר ולכבישים מהירים בלי דרמות.

ה-BYD Atto 3 גם היא נוחה, אבל קצת שונה. המתלים שלה מעט יותר הדוקים מה-MG. זה אומר שהיא פחות מתנדנדת על מהמורות. היא מרגישה יציבה יותר בפניות. יש שיאהבו את זה ויש שיעדיפו את הרכות של ה-MG. התאוצה שלה גם היא מצוינת וחלקה. יש לה כמה מצבי נהיגה (רגיל, אקו, ספורט) שמשנים מעט את ההתנהגות.

  • נוחות נסיעה: MG ZS EV רכה יותר, BYD Atto 3 הדוקה ויציבה יותר.
  • ביצועים: שניהם זריזים מאוד בזכות המנוע החשמלי, מספיק לעקיפות ותאוצות מהרמזור.
  • התנהגות כביש: MG ממוקדת נוחות, BYD מרגישה קצת יותר נטועה.

השוואה פרקטית: לרוב האנשים, שתיהן יעשו את העבודה מצוין. ה-MG עשויה להתאים יותר למי שמעדיף נסיעה “צפה” ופחות מרגיש את הכביש. ה-BYD תתאים למי שרוצה קצת יותר חיבור לכביש ויציבות. בנהיגת יום יום עירונית ובינעירונית רגילה, שתיהן נעימות וקלות לנהיגה. החנייה עם שתיהן קלה.

טכנולוגיה ואבזור: גאדג’טים או כל מה שצריך?

ברכב חשמלי חדש מצפים לאבזור נדיב. ושתיהן לא מאכזבות.

ה-MG ZS EV מגיעה מאובזרת למדי. יש לה מסך מגע מרכזי, לוח מחוונים דיגיטלי, קישוריות Apple CarPlay ו-Android Auto, בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, ועוד. האבזור ענייני ופרקטי. הכל עובד טוב.

ה-BYD Atto 3 לוקחת את זה צעד קדימה מבחינת “וואו פקטור”. המסך המרכזי המסובב כבר הזכרנו. הוא גדול ומרהיב. גם לה יש קישוריות לסמארטפון וכל מה שמצפים למצוא ברכב מודרני. יש לה גם כמה פיצ’רים ייחודיים כמו גימיק המיתרים על הדלתות שאפשר לפרוט עליהם (כן, ברצינות). האבזור מרגיש עשיר וחדשני יותר.

השוואה פרקטית: למי שרוצה את כל מה שצריך, בלי יותר מדי רעש? ה-MG בסדר גמור. למי שרוצה להרשים, לשחק עם המסך, ולהרגיש שקנה רכב מהעתיד (גם אם חלק מהדברים הם גימיקים)? ה-BYD נותנת חוויה טכנולוגית עשירה יותר וייחודית.

בטיחות: ראש שקט על הכביש

זה נושא שאי אפשר להתפשר עליו. ופה, החדשות טובות. שתיהן קיבלו 5 כוכבים במבחני הריסוק האירופאיים (Euro NCAP). שתיהן מגיעות עם חבילות בטיחות אקטיביות מתקדמות.

שתיהן כוללות לרוב (תלוי בגרסה ובשנתון):

  • בקרת שיוט אדפטיבית (שומרת מרחק מהרכב מלפנים).
  • מערכת בלימת חירום אוטונומית.
  • מערכת סיוע לשמירה על נתיב.
  • זיהוי תמרורים.
  • אורות גבוהים אוטומטיים.
  • ועוד.

השוואה פרקטית: מבחינת בטיחות, שתיהן עומדות בסטנדרטים גבוהים מאוד ונותנות מענה מצוין. ההבדלים בין חבילות הבטיחות בגרסאות השונות זניחים בדרך כלל. אתם יכולים להיות רגועים בשתיהן.

עלויות ותחזוקה: כמה זה באמת עולה לנו?

רכב חשמלי חוסך בדלק. זו עובדה. ומה לגבי העלות הכוללת?

מחיר הרכישה של ה-BYD Atto 3 בדרך כלל גבוה יותר ממחיר ה-MG ZS EV (במיוחד בהשוואה לגרסת Standard Range של ה-MG). בהשוואה לגרסת ה-Long Range של ה-MG, המחירים קרובים יותר, לפעמים עם יתרון קטן ל-MG.

עלויות התחזוקה של רכבים חשמליים נמוכות יותר מרכבי בנזין. יש פחות חלקים נעים, אין צורך להחליף שמן מנוע ופילטרים בתדירות גבוהה. שתיהן מציעות אחריות טובה על הסוללה ועל הרכב עצמו. כדאי לבדוק את תנאי האחריות הספציפיים לכל דגם וגרסה בעת הרכישה.

השוואה פרקטית: אם התקציב הוא שיקול עליון ואתם לא צריכים טווח ענק, ה-MG ZS EV בגרסת הבסיס שלה תהיה כנראה האופציה הזולה ביותר. אם אתם משווים את ה-BYD ל-MG Long Range, ההבדלים במחיר פחות דרמטיים, וצריך להסתכל על הטווח הריאלי והאבזור. בטווח הארוך, העלויות השוטפות (חשמל מול דלק, פחות טיפולים) יהיו נמוכות בשתיהן לעומת רכב בנזין מקביל.

אז… במה כדאי לבחור? סיכום והמלצה

הגענו לרגע האמת. אחרי כל ההשוואה, מה עדיף? על מה ללכת? אין תשובה אחת נכונה. הכל תלוי בצרכים שלכם. בסגנון שלכם. ובתקציב.

מתי כדאי לבחור ב-MG ZS EV?

  • אם התקציב שלכם יחסית מוגבל ואתם מסתפקים בטווח של כ-250-300 ק”מ ביום יום (גרסת Standard Range).
  • אם אתם מחפשים רכב שמרגיש “רגיל”, מוכר ונעים מבפנים.
  • אם אתם מעדיפים נוחות נסיעה רכה ומבודדת.
  • אם אתם אוהבים את הרעיון של תא קטן נוסף מקדימה לכבלים.
  • אם אתם מוצאים גרסת Long Range במחיר טוב ותקציבכם מאפשר זאת, היא נותנת טווח מצוין בחבילה סולידית.

מתי כדאי לבחור ב-BYD Atto 3?

  • אם אתם מחפשים חוויה שונה, נועזת ועם עיצוב פנים ייחודי ומרשים (כן, המסך המסובב הוא חלק מזה).
  • אם טווח של סביב 350 ק”מ ביום יום מספיק לכם (שזה הטווח הריאלי לרוב מהסוללה שלה).
  • אם אתם מעדיפים התנהגות כביש קצת יותר הדוקה ויציבה.
  • אם אתם רוצים את התחושה של הטכנולוגיה הכי חדשנית והאבזור העשיר (ויזואלית לפחות).
  • אם התקציב שלכם מאפשר את מחירה שהוא לרוב גבוה יותר מה-MG ZS EV Standard Range.

המסקנה הפרקטית: שתי המכוניות האלה הן אופציות נהדרות בקטגוריה שלהן. שתיהן חשמליות, חסכוניות, בטיחותיות ומאובזרות היטב. ה-MG ZS EV היא הבחירה השמרנית יותר. היא עושה את העבודה בצורה מצוינת, בלי דרמות, בנוחות ובשימושיות יומיומית. ה-BYD Atto 3 היא הבחירה הנועזת יותר. היא מביאה איתה אמירה עיצובית חזקה ותחושה של חדשנות וטכנולוגיה שקשה להתעלם ממנה.

כדי להחליט באמת במה כדאי לבחור, אנחנו תמיד ממליצים לעשות דבר אחד פשוט: לכו, שבו בשתיהן. סעו על שתיהן. הרגישו אותן. כי בסוף? מה שמרגיש לכם נכון, זה מה עדיף בשבילכם.

סקירה מקצועית על טויוטה קורולה 2019 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אהלן חברים וחובבי רכב בפורטל PRK!

היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחד הדגמים הכי אייקוניים והכי נמכרים בעולם הרכב.

לא סתם אייקוני, מדובר פה במכונת נהיגה (טוב, אולי יותר מכונת *נסיעה*) שהגדירה מחדש את המושג “רכב משפחתי אמין וחסכוני” במשך עשרות שנים.

כן, ניחשתם נכון.

אנחנו מדברים על טויוטה קורולה.

ובאופן ספציפי, על הדור ה-12 שלה, שיצא לשוק בשנת 2019 והביא איתו בשורה לא קטנה בכלל.

דור חדש.

עיצוב נועז יותר.

ופוקוס רציני על ההנעה ההיברידית.

טויוטה קורולה (Toyota Corolla E210) בגרסאות הסדאן (Sedan), טורינג ספורטס (Touring Sports – סטיישן) ואף ההאצ’בק (Hatchback) – אם כי הסדאן והסטיישן הן הנפוצות ביותר אצלנו בישראל.

היא הגיעה לכאן במטרה ברורה: להמשיך את שושלת ההצלחה של הקורולה הקודמת, אבל עם קריצה לטכנולוגיה מתקדמת יותר, בטיחות משופרת וחווית נהיגה נעימה יותר.

מדובר בשחקנית מרכזית בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, קטגוריה שוקקת חיים ומלאה במתחרות חזקות.

בשוק הישראלי, המתחרות העיקריות שלה בשנת השקתה וגם היום בשוק המשומשות כוללות שמות גדולים כמו מאזדה 3 (Mazda 3), יונדאי i30 (Hyundai i30), סקודה אוקטביה (Skoda Octavia) ואחרות.

הקורולה תמיד מיצבה את עצמה כבחירה השפויה, האמינה והחסכונית, והדור הזה רק חיזק את המעמד הזה, במיוחד עם ההנעה ההיברידית שהפכה לפופולרית במיוחד.

קהל היעד העיקרי של הקורולה 2019 הוא מגוון.

הוא כולל משפחות צעירות ומבוגרות.

אנשים שנוסעים הרבה ורוצים לחסוך בדלק.

אנשים שמעריכים אמינות ושקט נפשי.

ולא מעט גם ציי רכב ונהגי מוניות (במיוחד בגרסה ההיברידית).

בסקירה הזו, אנחנו הולכים לצלול לכל הפרטים הקטנים והגדולים.

נתחיל בעיצוב החיצוני והפנימי.

נמשיך לטכנולוגיה, ביצועים וצריכת דלק (או אנרגיה).

נדבר על חווית הנהיגה.

על בטיחות.

ואז נעבור להיבטים הישראליים החשובים: מחיר (בשוק המשומשות של 2025), רמות גימור, עלויות תחזוקה ואחריות.

נסכם עם היתרונות והחסרונות.

נשווה אותה למתחרות.

ונסיים עם פסק דין חד וחלק: האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2019 היום, ולמי היא מתאימה?

בואו נתחיל.

I. מבוא: האייקון מתעדכן – טויוטה קורולה 2019 נוחתת בישראל

טויוטה קורולה היא לא סתם מכונית, היא מוסד. עם מיליוני יחידות שנמכרו ברחבי העולם מאז שהוצגה לראשונה, היא מחזיקה בתואר המכונית הנמכרת ביותר בהיסטוריה. הדור ה-12, שהושק בשנת 2019 (שנת מודל 2019/2020 בישראל), נשא על כתפיו אחריות כבדה: להמשיך את המורשת המפוארת של אמינות, חסכון ויעילות, ובו זמנית להתחדש ולהישאר רלוונטי בשוק המשתנה במהירות.

הקורולה החדשה של 2019 התבססה על פלטפורמת TNGA (Toyota New Global Architecture) המודרנית של טויוטה, עליה בנויים גם דגמים כמו הפריוס, C-HR וראב4. הפלטפורמה הזו נועדה לשפר את קשיחות המרכב, להנמיך את מרכז הכובד ולשפר את חווית הנהיגה, נוחות הנסיעה והבטיחות. טויוטה שמה דגש מיוחד בדור הזה על שיפור התחושה מאחורי ההגה ועל הוספת טכנולוגיה מתקדמת יותר, בניגוד לדגמים קודמים שהיו שמרניים יותר.

בשוק הרכב הישראלי, בו משפחתיות קומפקטיות הן סגמנט ענק וחשוב, הקורולה 2019 נכנסה לזירה לוהטת. היא התמודדה ראש בראש מול מתחרות חזקות כמו מאזדה 3 החדשה גם היא באותה תקופה (שהציעה עיצוב ואיכות פנים ברמה גבוהה), יונדאי i30 (שהציעה תמורה טובה למחיר ואבזור עשיר), וסקודה אוקטביה (שהצטיינה במרווח ענק ופרקטיות). הקורולה בחרה להתמקד בנשק המסורתי שלה – אמינות בלתי מעורערת וחסכון משופר, בעיקר בזכות ההנעה ההיברידית שהוצעה כאופציה מרכזית וכאשר הגיעה לכאן במהדורת ה-1.8 ליטר.

המיצוב של הקורולה 2019 בישראל היה ברור: זו הבחירה ההגיונית למי שמחפש שקט נפשי, עלויות אחזקה נמוכות (במיוחד בגרסה ההיברידית), ורכב שיעשה את העבודה יום יום ללא דרמות. היא פנתה למשפחות שצריכות רכב אמין לנסיעות יומיומיות, לנהגים שגומעים קילומטרים רבים ורוצים לחסוך בדלק, ולמי שמעריך בטיחות ונוחות על פני ביצועים ספורטיביים. חוות דעת גולשים ראשוניות בזמנו שיבחו את השיפור בנוחות הנסיעה והעיצוב, לצד השמירה על האמינות המוכרת של המותג.

בסקירה זו, כאמור, נפרוט את כל ההיבטים הללו. מהעיצוב המודרני יותר (שלגמרי יצא מאזור הנוחות הקוריאני) ועד חווית הנהיגה, נדבר על טכנולוגיה, עלויות, יתרונות וחסרונות. המטרה היא לספק לכם, קוראי PRK, תמונה מלאה ומקיפה של הקורולה 2019 כפי שהיא נראית ומתנהגת כיום בשוק המשומשות הישראלי באפריל 2025.

II. עיצוב חיצוני: נפרדים מהשמרנות, ברוכים הבאים לעידן הנועז

אם יש משהו שטויוטה קורולה 2019 עשתה היטב, זה להשיל מעליה חלק גדול מהתדמית המשעממת שאפיינה דורות קודמים. הדור ה-12 קיבל מראה הרבה יותר דינמי, זורם ואפילו אגרסיבי במקצת, בהתאם לשפת העיצוב החדשה של טויוטה, שהתחילה להתבטא באותן שנים גם בדגמים כמו ה-C-HR והראב4.

הרושם הכללי הוא של מכונית נמוכה ורחבה יותר מבעבר, עם קווים חדים וזוויות דרמטיות. הפילוסופיה העיצובית עברה שינוי משמעותי: במקום פונקציונליות נטו, יש כאן ניסיון ברור להוסיף אלגנטיות וספורטיביות. זה לא ספורט-קופה קיצוני, אבל זו בהחלט קורולה עם יותר “פאנץ'” ויזואלי.

החזית היא אולי השינוי הדרמטי ביותר. הגריל התחתון גדול ובולט, ובגרסה ההיברידית הוא מקבל אלמנטים כחולים עדינים. הפנסים הקדמיים צרים ומוארכים, עם חתימת LED מודרנית דמוית סיכה או “עוקץ” שהעניקה לה מראה מחודד ואפילו מעט כועס. קווי המתאר מהצד מציגים צללית זורמת, במיוחד בגרסת הסדאן עם קו גג המשתפל לאחור שיוצר מראה דמוי קופה 4 דלתות. קו המותניים עולה כלפי מעלה בזנב, ובתי הגלגלים מנופחים יחסית, מה שתורם לתחושת יציבות.

החלק האחורי גם הוא עבר שינוי. הפנסים האחוריים צרים ומחוברים לרוב באמצעות פס כרום (או פס כהה יותר בגרסאות מסוימות). הפגוש האחורי מעוצב בצורה דינמית, ובגרסת הסטיישן (Touring Sports) העיצוב משתלב טוב עם קו הגג הארוך, ומקנה לרכב מראה אלגנטי ופרופורציונלי, פחות “מגושם” מסטיישנים של פעם. חישוקי הגלגלים שהוצעו בישראל ב-2019 היו לרוב בגודל 16 או 17 אינץ’, עם עיצובים מודרניים אך לא קיצוניים.

בהשוואה למקובל בקטגוריה באותה תקופה, הקורולה 2019 בהחלט נראתה מודרנית ועדכנית. היא אולי פחות “וואו” ממכוניות כמו המאזדה 3 החדשה (שלעיתים נחשבה ליצירת אמנות מבחוץ), אבל היא בהחלט עשתה קפיצת מדרגה ענקית ביחס לדורות הקורולה הקודמים. הנוכחות שלה על הכביש השתפרה משמעותית, והיא נראית בוגרת ודינמית יותר. המידות הפיזיות שלה (אורך, רוחב) היו טיפוסיות לקטגוריה, אך היא הייתה נמוכה יותר, מה שתרם למראה הספורטיבי יותר וגם לשיפור הדינמיקה (על כך בהמשך).

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קפיצת מדרגה גם בפנים?

אם העיצוב החיצוני הפתיע לטובה, גם תא הנוסעים של טויוטה קורולה 2019 הציג שיפור משמעותי ביחס לדורות קודמים, אם כי לא באותה דרמטיות. האווירה הכללית בפנים מודרנית ונקייה יחסית, עם פוקוס על פונקציונליות ונוחות שימוש יומיומית. הקונספט העיצובי אינו מינימליסטי באופן קיצוני, אך גם לא עמוס מדי בכפתורים ומתגים. יש איזון מסוים.

במבט ראשון, תשומת הלב נמשכת למסך המולטימדיה הצף במרכז הדשבורד. הדשבורד עצמו מעוצב בצורה אופקית יחסית, עם קווים פשוטים. טויוטה השתמשה בשילוב של חומרים, כשבחלק העליון של הדשבורד ובדיפוני הדלתות יש חומרים רכים ונעימים למגע, בעוד החלקים התחתונים והקונסולה המרכזית עשויים פלסטיק קשיח יותר, מה שסביר בהחלט בקטגוריה זו. איכות ההרכבה בדרך כלל טובה מאוד, כמצופה מטויוטה, וגם אחרי כמה שנים וקילומטרים, מעט צקצוקים או רעשים מהפלסטיקה צפויים.

הנדסת האנוש בדרך כלל טובה. רוב הפקדים ממוקמים במקומות הגיוניים וקלים לתפעול, כולל פקדי בקרת האקלים הפיזיים (שלא שולבו בתוך מסך המגע, וזה יתרון משמעותי לדעת רבים). הראות החוצה טובה קדימה ולצדדים, אך השמשה האחורית קצת קטנה בזנב המשתפל של הסדאן, ומגבילה מעט את שדה הראייה לאחור. למרבה המזל, מצלמת רוורס (או היקפית בחלק מהרמות גימור) מפצה על כך.

המושבים הקדמיים בדרך כלל נוחים ותומכים מספיק לנסיעות ארוכות. בגרסאות גבוהות יותר עשויים להיות ריפודי עור או שילוב של בד ועור, וכן כוונונים חשמליים. המושב האחורי מציע מרווח רגליים סביר יחסית, אך מרווח הראש עלול להיות מעט מוגבל לנוסעים גבוהים במיוחד, במיוחד בגרסת הסדאן עם קו הגג המשתפל. מרווח הכתפיים טיפוסי לקטגוריה – שני מבוגרים ישבו בנוחות מאחור, שלושה יסבלו בצפיפות בנסיעה ארוכה.

נפח תא המטען משתנה משמעותית בין הגרסאות. בגרסת הסדאן, הנפח עומד על כ-471 ליטר, נתון סביר אך לא ענק בהשוואה למתחרות מסוימות כמו האוקטביה. בגרסת הטורינג ספורטס (סטיישן), הנפח גדול יותר ועומד על כ-598 ליטר, מה שהופך אותה לאופציה פרקטית משמעותית למשפחות עם צרכי הטענה גדולים. שימושיות תא המטען טובה בדרך כלל, עם סף הטענה סביר וצורה יחסית רגולרית. יש גם אפשרויות עיגון בסיסיות ופתרונות אחסון קטנים נוספים בתא הנוסעים, כמו תאים בדלתות ותא אחסון מתחת למשענת היד.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: צעד קדימה, אבל לא מהפכה

בתחום הטכנולוגיה והאבזור, טויוטה קורולה 2019 עשתה קפיצת מדרגה בהשוואה לדור היוצא, אך לא מיקמה את עצמה בחזית הקטגוריה באותה תקופה. הפוקוס היה על הוספת מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות יותר (על כך נדבר בהמשך) ושדרוג מערכת המולטימדיה.

מערכת המולטימדיה המרכזית מוקמה במסך מגע בגודל 8 אינץ’ (ברוב רמות הגימור בישראל). איכות התצוגה סבירה, אך לא מהחדות ביותר שראינו. מהירות התגובה של המערכת טובה בדרך כלל, אם כי לעיתים נרשמו השהיות קלות. מבנה התפריטים הגיוני וקל יחסית להבנה, אך הממשק עצמו נראה מעט מיושן כבר אז, בהשוואה למערכות מודרניות יותר של מתחרות מסוימות. מערכת ההפעלה היא של טויוטה עצמה.

אחד היתרונות המשמעותיים היה הוספת קישוריות סמארטפונים, לרוב Apple CarPlay ו-Android Auto (לפחות ברמות הגימור המרכזיות), שהצילו את המצב מבחינת חווית המולטימדיה. החיבור בשנה זו היה לרוב חוטי, וזה דורש חיבור כבל USB, פחות אלגנטי מהחיבור האלחוטי שהפך נפוץ יותר בשנים מאוחרות יותר. העוזר הקולי של המערכת הבסיסית אינו מרשים במיוחד, ורוב המשתמשים יעדיפו להשתמש בעוזרים של הטלפון שלהם דרך הקרנת המסך.

לוח המחוונים היה שילוב של אנלוגי ודיגיטלי בגרסאות הבסיס, ודיגיטלי מלא (או כמעט מלא, בגודל 7 אינץ’) בגרסאות גבוהות יותר. הלוח הדיגיטלי הציע אפשרויות תצוגה מגוונות יותר, כולל מידע על צריכת דלק/אנרגיה (בגרסה ההיברידית), נתוני נסיעה, והצגה של מערכות הבטיחות הפעילות. הוא קריא וברור, ומוסיף לתחושה המודרנית.

מבחינת אבזור נוחות, רמות הגימור השונות בישראל הציעו מגוון. החל מבקרת אקלים (מפוצלת בגרסאות גבוהות), מפתח חכם וכניסה ללא מפתח, חיישני חנייה אחוריים (ולעיתים גם קדמיים), ועד פריטים כמו חימום מושבים קדמיים או גג שמש (לא פנורמי בדרך כלל). רמת הגימור “Sense” והגרסאות שמעליה היו הפופולריות ביותר והציעו את חבילת האבזור המאוזנת ביותר בישראל, כולל את מרבית מערכות הבטיחות האקטיביות. בהשוואה למתחרות קוריאניות באותה נקודת זמן, הקורולה 2ובאזבזהבב אזבבבבב2019 אולי הייתה פחות עשירה באבזור “פינוק” ברמות הגימור המקבילות, אך היא התמקדה באבזור הנדרש ובטיחות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: ההיברידית גונבת את ההצגה

בשורת יחידות ההנעה, טויוטה קורולה 2019 הציעה בישראל שתי אופציות עיקריות, שהשפיעו משמעותית על אופי הרכב, הביצועים ובעיקר על צריכת הדלק.

האופציה הבסיסית הייתה מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר. זהו מנוע ותיק ואמין, אך לא מהחזקים או המודרניים ביותר. הוא הפיק 132 כוחות סוס ומומנט של כ-16.3 קג”מ. בישראל, מנוע זה שודך בדרך כלל לגיר אוטומטי רציף (CVT), אם כי גרסאות ידניות קיימות בעולם. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עמד על כ-10.8 שניות (עם ה-CVT). הביצועים עם מנוע זה היו נאותים לנהיגה יומיומית רגועה, אך הרכב הרגיש מעט עצל בתאוצות ביניים או בעליות תלולות, והגיר הרציף עלול היה לגרום לרעש מנוע חזק יחסית תחת עומס.

האופציה המעניינת והפופולרית יותר הייתה ההנעה ההיברידית, שהתבססה על מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר במחזור אטקינסון (98 כ”ס, 14.5 קג”מ), יחד עם מנוע חשמלי (72 כ”ס, 16.6 קג”מ). ההספק המשולב של המערכת עמד על 122 כוחות סוס. גם כאן, ההנעה שודכה לגיר אוטומטי רציף (e-CVT), שהוא למעשה מערכת העברה ייחודית לרכב היברידי שאין בה הילוכים פיזיים במובן המסורתי. נתון התאוצה 0-100 קמ”ש היה דומה לגרסת הבנזין, כ-10.9 שניות, אך תחושת הכוח והזמינות המיידית של המנוע החשמלי בתאוצות מהמקום או במהירויות נמוכות הפכו את הנהיגה לעירונית לחלקה ושקטה יותר.

היתרון העיקרי של הגרסה ההיברידית הוא כמובן צריכת הדלק (או ליתר דיוק, צריכת אנרגיה כוללת). נתוני יצרן (WLTP) לגרסה ההיברידית דיברו על 4.5-4.9 ליטר ל-100 ק”מ (כ-20-22 ק”מ לליטר). בפועל, בנהיגה משולבת ובעיקר עירונית, ניתן היה להשיג בקלות צריכת דלק ריאלית של 18-20 ק”מ לליטר ואף יותר. בנסיעה בינעירונית מהירה, הצריכה עלולה לעלות מעט, אך עדיין נשארת מרשימה ביותר. גרסת הבנזין 1.6 ליטר הייתה כמובן פחות חסכונית. נתוני יצרן עמדו על כ-6.1 ליטר ל-100 ק”מ (כ-16.4 ק”מ לליטר), וצריכת דלק ריאלית בנהיגה משולבת הייתה קרובה יותר ל-13-15 ק”מ לליטר. ההבדל בצריכה משמעותי ביותר, במיוחד בנהיגה ישראלית פקוקה.

חשוב לציין שבחיפוש ברשת, גם נהגים של רכבים חשמליים ולרוב גם פלאג-אין הייבריד מחפשים את המונח “צריכת דלק”, אף שזו לא הדרך המדויקת לתאר את צריכת האנרגיה שלהם (הנמדדת לרוב בקוט”ש/100 ק”מ). אולם, במקרה של ההיברידית הסטנדרטית (לא פלאג-אין), המונח “צריכת דלק” בהחלט רלוונטי, כי היא מתדלקת בנזין ומשלבת הנעה חשמלית רק לעזר. עלות הנסיעה לקילומטר בגרסה ההיברידית נמוכה משמעותית מאשר בגרסת הבנזין, וזה יתרון כלכלי עצום בטווח הארוך, במיוחד עם מחירי הדלק בישראל.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): כאן זה פשוט – אין מה לטעון מבחוץ

סעיף זה רלוונטי בעיקר לרכבים חשמליים מלאים (EV) או רכבי פלאג-אין היברידי (PHEV) שיכולים להיטען משקע חיצוני.

טויוטה קורולה היברידית 2019 המשווקת בישראל היא היברידית “רגילה” (Self-Charging Hybrid). המשמעות היא שהיא אינה נטענת משקע חיצוני בבית או בעמדות טעינה ציבוריות.

המערכת ההיברידית ברכב מטעינה את הסוללה הקטנה (לרוב מסוג ניקל-מטאל הידריד בדור הזה) באופן אוטומטי בשני מצבים עיקריים: ראשית, על ידי מנוע הבנזין בזמן נסיעה (במיוחד במהירויות קבועות או כשצריכת הכוח נמוכה יחסית), ושנית, וזה החלק החשוב, באמצעות מערכת הבלימה הרגנרטיבית (Regenerative Braking).

מערכת הבלימה הרגנרטיבית ממירה את אנרגיית התנועה של הרכב בחזרה לאנרגיה חשמלית בזמן האטה או בלימה, ומאחסנת אותה בסוללה. האנרגיה הזו מנוצלת בהמשך לנסיעה חשמלית קצרה במהירויות נמוכות או לסיוע למנוע הבנזין בתאוצה, וכך משפרת את צריכת הדלק הכוללת. חווית הטעינה עבור המשתמש מסתכמת למעשה רק בתדלוק בנזין, בדיוק כמו רכב קונבנציונלי, בתוספת מערכת “טעינה עצמית” שקופה לחלוטין לנהג.

לכן, אל תחפשו עמדות טעינה לטויוטה קורולה היברידית 2019. היא לא זקוקה להן. היתרון הוא בפשטות התפעול ובאפס תלות בתשתיות טעינה, החיסרון הוא כמובן שאי אפשר לנצל נסיעה חשמלית לטווחים ארוכים או במהירויות גבוהות, כמו ברכבי פלאג-אין או חשמליים מלאים.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות לפני הכל

כשמדברים על חווית הנהיגה בטויוטה קורולה 2019, המילה הראשונה שעולה בראש היא “נוחות”. זו לא מכונית שנועדה לשעשע נהגים ספורטיביים, אלא כזו שנועדה להעביר אתכם מנקודה א’ לנקודה ב’ בצורה נעימה, שקטה ורגועה ככל הניתן.

נוחות הנסיעה היא נקודת חוזקה משמעותית של הקורולה בדור הזה. המתלים מכוילים על הצד הרך יחסית, והם מצליחים לספוג היטב שיבושים ומהמורות, הן בכבישים עירוניים משובשים והן בכבישים בינעירוניים. הנסיעה חלקה ונעימה, גם על אספלט פחות מושלם. זה יתרון בולט בכבישים הישראלים, שידועים במגוון רמות האיכות שלהם.

רמת בידוד הרעשים טובה למדי, במיוחד בגרסה ההיברידית בנהיגה עירונית או במהירויות נמוכות, אז הרכב נוסע על חשמל בלבד ושוררת שקט כמעט מוחלט. במהירויות בינעירוניות, רעשי רוח וכביש נוכחים, אך לא בצורה מפריעה במיוחד. בגרסאות הבנזין, רעש המנוע מורגש יותר, במיוחד תחת עומס, והגיר הרציף נוטה להשאיר את המנוע בסל”ד גבוה.

התנהגות הכביש של הקורולה בטוחה וצפויה, אבל לא מרגשת. ההיגוי קל יחסית, במיוחד במהירויות נמוכות, מה שמקל על תמרון בעיר וחנייה (גם ללא מערכת חנייה אוטומטית, אם קיימת ברמת גימור מסוימת). במהירויות גבוהות הוא מקבל משקל מסוים, אך הוא לא מציע הרבה משוב או תחושה מהכביש. אחיזת הכביש טובה, והרכב נשאר יציב ובטוח בפניות. זוויות הגלגול מורגשות מעט בפניות חדות יחסית, שוב, תוצאה של כיול המתלים הרך, אך הכל נשאר בשליטה.

תחושת הבלמים טובה בדרך כלל, אם כי בגרסה ההיברידית, המעבר בין הבלימה הרגנרטיבית לבלימת הדיסקים הפיזית יכול להיות מורגש לעיתים, ודורש הסתגלות קלה כדי לבלום בצורה חלקה לגמרי, במיוחד בעצירה מלאה. מערכת הבלימה הרגנרטיבית (שמטעינה את הסוללה בזמן האטה) פועלת באופן אוטומטי ולא ניתנת לכוונון בעוצמה (כמו בחלק מרכבי PHEV/EV), והיא חלק אינטגרלי מחווית הנהיגה ההיברידית. היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב מרגיש נטוע ובטוח בנסיעה בכבישים מהירים. היעדר גיר עם הילוכים פיזיים (בגרסאות עם גיר רציף, CVT או e-CVT) תורם לנסיעה חלקה ונטולת טלטלות, אך מנגד מונע תחושת “העברת הילוכים” מסורתית, מה שיכול להרגיש קצת מוזר למי שרגיל לרכבים עם גיר אוטומטי פלנטרי רגיל או כפול מצמדים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון 5 כוכבים והרבה עזרה

בטיחות היא אחת מנקודות החוזקה המרכזיות של טויוטה קורולה 2019, וטויוטה הקדישה לנושא תשומת לב רבה בדור הזה. הרכב קיבל ציון של 5 כוכבים במבחני בטיחות רשמיים של ארגון Euro NCAP, עם ציונים גבוהים בקטגוריות השונות, כולל הגנה על מבוגרים, ילדים והולכי רגל, ותפקוד מערכות עזר בטיחותיות.

מבדקי בטיחות נוספים ושיפורים מבניים במסגרת פלטפורמת TNGA תרמו לקשיחות המרכב ולפיזור אנרגיית התנגשות בצורה יעילה יותר במקרה של תאונה. הרכב מצויד במערך כריות אוויר מלא ובסטנדרטים מבניים מודרניים.

הבשורה הגדולה ביותר בתחום הבטיחות בקורולה 2019 הייתה חבילת מערכות הסיוע לנהג (ADAS) תחת השם “Toyota Safety Sense”. בישראל, החבילה הזו הוצעה כסטנדרט (או כמעט כסטנדרט, תלוי ברמת הגימור הספציפית ובשנת הייצור המדויקת) ברמות הגימור הפופולריות כמו Sense ומעלה. המערכות המרכזיות בחבילה כללו:

  • בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control – ACC): שומרת על מרחק קבוע מהרכב שמלפנים, גם בעצירה וזחילה בפקקים (בגרסאות עם גיר אוטומטי רציף).
  • מערכת שמירת מרכז נתיב (Lane Tracing Assist – LTA): מסייעת לשמור את הרכב במרכז הנתיב בכבישים מסומנים היטב, ופועלת יחד עם בקרת השיוט האדפטיבית ליצירת יכולת נהיגה אוטונומית חלקית בפקקים.
  • מערכת התרעת התנגשות קדמית ובלימת חירום אוטונומית (Pre-Collision System – PCS): מזהה כלי רכב, הולכי רגל (ביום ובלילה) ורוכבי אופניים (ביום) ומסוגלת לבלום את הרכב או לסייע לנהג בהיגוי חירום כדי למנוע או לצמצם את עוצמת התנגשות.
  • מערכת זיהוי תמרורי מהירות (Road Sign Assist – RSA): מציגה את הגבלת המהירות הנוכחית על לוח המחוונים.
  • מעבר אוטומטי בין אור גבוה לנמוך (Automatic High Beam – AHB).

התפקוד של המערכות הללו בעולם האמיתי בדרך כלל טוב ויעיל. בקרת השיוט האדפטיבית חלקה יחסית, אם כי ההאצות והבלימות יכולות להיות לעיתים מעט פתאומיות בהשוואה למערכות מתוחכמות יותר ברכבי יוקרה. שמירת מרכז הנתיב עובדת היטב בכבישים מסומנים, אך דורשת עדיין תשומת לב מצד הנהג. מערכת בלימת החירום היא כאמור מצילת חיים פוטנציאלית. בסך הכל, המערכות האלו מהוות תוספת בטיחות משמעותית ותורמות לשקט הנפשי של הנהג והנוסעים. קלות התפעול של המערכות טובה, עם כפתורים ייעודיים על ההגה ובממשק לוח המחוונים.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): עלות, ערך שוק ושקט נפשי

כשאנחנו מדברים על טויוטה קורולה 2019 כיום, באפריל 2025, אנחנו מדברים בעיקר על שוק הרכב המשומש בישראל. לכן, השאלה “כמה עולה הרכב?” מקבלת משמעות שונה – היא מתייחסת למחיר המבוקש בשוק היד שנייה, המושפע מהמחירון הרשמי (למשומשות), מצב הרכב, קילומטראז’, רמת הגימור, והמצב הכלכלי הכללי בשוק הרכב.

טווח המחיר של טויוטה קורולה 2019 בשוק המשומשות בישראל (נכון לאביב 2025) נע בדרך כלל בין כ-80,000 ש”ח לכ-100,000 ש”ח ויותר, תלוי מאוד ברמת הגימור, מצב הרכב, מספר הבעלים, קילומטראז’ וכמובן הביקוש בשוק. גרסאות היברידיות, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות יותר ועם קילומטראז’ נמוך יחסית, ימכרו לרוב בחלק העליון של הטווח, ולעיתים אף מעליו, בשל הביקוש הגבוה לחסכון בדלק ואמינותן המוכחת. המחירון הרשמי (כמו לוי יצחק) מהווה נקודת התחלה, אך המחיר הסופי בפועל נקבע במשא ומתן ובהתאם למצב הספציפי של הרכב.

בישראל, הקורולה 2019 שווקה במספר רמות גימור עיקריות. הנפוצות ביותר היו בדרך כלל “Sense” (בגרסת בנזין והיברידית) ו-“Limited” או “E-Motion” (בגרסה היברידית). רמת הגימור Sense הציעה כבר חבילת אבזור בטיחות מלאה ופרטי נוחות בסיסיים-פלוס כמו בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם ומערכת מולטימדיה עם קישוריות. רמות גימור גבוהות יותר כמו Limited או E-Motion הוסיפו פריטים כמו חישוקי 17 אינץ’, מושבים עם שילוב עור, פנסי LED מלאים, חיישני חנייה קדמיים ועוד. ההבדלים המרכזיים היו באבזור הפנימי והחיצוני, בעוד יחידות ההנעה (1.6 בנזין או 1.8 היברידית) נשאר לרוב זהה בתוך כל קבוצת דגמים (בנזין/היברידי).

אחד היתרונות המשמעותיים ברכישת טויוטה הוא האחריות והאמינות. טויוטה הציעה בזמנו אחריות מלאה למספר שנים (לרוב 3 שנים או 100,000 ק”מ, המוקדם מביניהם), אך חשוב מכך, על המערכת ההיברידית (כולל הסוללה) הוענקה לרוב אחריות ארוכה יותר משמעותית, שיכולה להגיע גם ל-8 שנים או 160,000 ק”מ (חשוב לבדוק את תנאי האחריות המדויקים של הרכב הספציפי שאתם בודקים). אחריות ארוכה זו חשובה במיוחד כאשר בוחנים רכב משומש בן כמה שנים, ומעניקה שקט נפשי לגבי תקלות יקרות פוטנציאליות במערכת ההיברידית. עלויות התחזוקה השוטפת של הקורולה נחשבות לסבירות יחסית, עם מרווחי טיפולים סטנדרטיים. שווי השימוש שלה נחשב גבוה מאוד בשוק המשומשות, מה שאומר שהיא שומרת על ערכה היטב, וזה יתרון כלכלי משמעותי ביום המכירה העתידית.

לגבי תקלות או בעיות נפוצות, טויוטה קורולה נחשבת לאחת המכוניות האמינות בעולם. הדור ה-12 שומר בדרך כלל על המוניטין הזה. תקלות משמעותיות אינן נפוצות. לעיתים נרשמו תקלות קטנות יותר הקשורות למערכת המולטימדיה (עדכוני תוכנה), רעשים קלים מהמתלים או הפלסטיקה לאחר שנים, אך אלו אינן תקלות שמשביתות את הרכב או כרוכות בעלויות תיקון דרמטיות בדרך כלל, במיוחד כשהרכב עדיין תחת אחריות. בהשוואה למתחרות מסוימות, שיכולות לסבול מבעיות במערכות הילוכים מורכבות יותר (כמו גיר כפול מצמדים) או תקלות אלקטרוניקה שונות, הקורולה נחשבת ל”בולדוג” אמין וצפוי.

X. יתרונות: למה לבחור בטויוטה קורולה 2019?

טויוטה קורולה 2019 מגיעה עם רשימה ארוכה של יתרונות שהופכים אותה לבחירה אטרקטיבית ביותר, במיוחד בשוק המשומשות של 2025:

  • אמינות ללא פשרות: זה אולי היתרון הגדול ביותר של הקורולה. המוניטין של טויוטה בכלל, ושל הקורולה בפרט, בנוי על אמינות יוצאת דופן. רכב מטופל היטב צפוי לעבור מאות אלפי קילומטרים ללא תקלות משמעותיות, מה שמקנה שקט נפשי עצום לבעלים, במיוחד כשמדובר ברכב משומש.
  • צריכת דלק מעולה (בגרסה ההיברידית): ההנעה ההיברידית 1.8 ליטר מציעה צריכת דלק אמיתית מהטובות ביותר בקטגוריה, ומתחרה ואף עולה על רכבים היברידיים חדשים יותר או רכבי דיזל מהעבר מבחינת חסכון בעלויות הדלק בנהיגה משולבת ועירונית. זה יתרון כלכלי עצום לאורך זמן.
  • מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות: חבילת Toyota Safety Sense שהוצעה כסטנדרט ברמות הגימור המרכזיות הייתה מהמתקדמות בזמנה בקטגוריה זו והיא עדיין רלוונטית ויעילה ביותר גם היום. ציון 5 הכוכבים במבחני בטיחות הוא עדות נוספת לרמת הבטיחות הגבוהה.
  • נוחות נסיעה ואיכות חיים: הקורולה מציעה נוחות נסיעה גבוהה, בולמת שיבושים בצורה יעילה ומבודדת רעשים בצורה טובה למדי, במיוחד במהירויות נמוכות ובגרסה ההיברידית. זה הופך את הנסיעות היומיומיות והבינעירוניות לנעימות ורגועות.
  • שמירת ערך גבוהה: הקורולה, במיוחד ההיברידית, ידועה בשמירת ערכה הגבוהה בשוק המשומשות בישראל. הביקוש הרב והמוניטין האמין מבטיחים מחיר מכירה טוב יחסית גם לאחר מספר שנים.
  • הנעה היברידית חלקה ונוחה (בגרסה ההיברידית): המעבר בין מנוע הבנזין למנוע החשמלי חלק וכמעט בלתי מורגש. הנסיעה בעיר חשמלית ושקטה בחלק מהזמן, מה שמשפר משמעותית את חווית הנהיגה העירונית. הגיר הרציף (e-CVT) תורם גם הוא לחלקות.

XI. חסרונות: איפה הקורולה 2019 פחות מצטיינת?

למרות היתרונות הרבים, טויוטה קורולה 2019 אינה מושלמת, ויש לה גם כמה נקודות פחות חזקות או פשרות:

  • ביצועים לא מרגשים: הן בגרסת הבנזין 1.6 ליטר והן בגרסה ההיברידית 1.8 ליטר, הביצועים מספקים בהחלט לנהיגה רגילה, אך הם רחוקים מלהיות ספורטיביים או אפילו נמרצים. מי שמחפש רכב עם “קיק” או יכולת עקיפה זריזה במיוחד יצטרך לחפש במקום אחר.
  • רעש מנוע תחת עומס (במיוחד בגרסת הבנזין): בגרסת הבנזין, ובמידה מסוימת גם בגרסה ההיברידית תחת תאוצה חזקה, הגיר הרציף גורם למנוע להגיע לסל”ד גבוה, מה שיוצר רעש מנוע בולט ופחות נעים.
  • מרווח במושב האחורי: בעוד שהמרווח מקדימה טוב, המושב האחורי, במיוחד בגרסת הסדאן, לא מהמרווחים בקטגוריה. מרווח הרגליים סביר, אך מרווח הראש עלול להיות מוגבל למבוגרים גבוהים. שלושה נוסעים ירגישו צפיפות.
  • מערכת מולטימדיה מעט מיושנת: למרות שפונקציונלית וכוללת קישוריות סמארטפונים (לרוב חוטית), הממשק הגרפי של מערכת המולטימדיה המקורית נראה מעט מיושן ולא חד כמו במתחרות מודרניות יותר או ברכבים שיצאו בשנים מאוחרות יותר.
  • הנדסת אנוש לפרקים: למרות שרוב הפקדים במקום הגיוני, חלק מהמתגים מפוזרים או לא מוארים בלילה, מה שמקשה על איתורם בחושך.

XII. בהשוואה למתחרות: מיקום בטבלה המשפחתית

טויוטה קורולה 2019 התמודדה ראש בראש בזמנה, וממשיכה להתמודד בשוק המשומשות של 2025, מול שורה של מתחרות חזקות בסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות. לכל מתחרה יש את היתרונות והחסרונות שלה בהשוואה לקורולה.

בהשוואה למאזדה 3 מאותן שנים, הקורולה מציעה לרוב אמינות מוכחת וצריכת דלק טובה משמעותית (במיוחד ההיברידית). המאזדה 3, לעומת זאת, מציעה לרוב עיצוב חיצוני ופנימי יוקרתי ומהודר יותר, איכות חומרים פנימית עדיפה, והתנהגות כביש דינמית ומהנה יותר לנהיגה. מצד שני, המאזדה עשויה להיות פחות מרווחת מאחור ובעלת נפח תא מטען קטן יותר, וצריכת הדלק שלה גבוהה יותר באופן מובהק.

בהשוואה ליונדאי i30 או קיה פורטה (אחותה), הקורולה ההיברידית מנצחת לרוב בצריכת הדלק ובמוניטין האמינות ארוך הטווח. הדגמים הקוריאניים לרוב מציעים חבילת אבזור עשירה יותר ברמות הגימור המקבילות, מרווח פנים טוב יותר (במיוחד במושב האחורי) ותא מטען גדול יותר (באשר ל-i30, הפורטה סדאן קרובה לקורולה סדאן). הביצועים בגרסאות הבנזין עשויים להיות דומים, כאשר המנועים הטורבו הקוריאניים מציעים גמישות טובה יותר במרכז טווח הסל”ד.

בהשוואה לסקודה אוקטביה, הקורולה ההיברידית מציעה יתרון משמעותי בצריכת הדלק העירונית. האוקטביה מצטיינת באופן מסורתי במרווח פנים ענק (במיוחד במושב האחורי) ובנפח תא מטען עצום (בגרסת הליפטבק והסטיישן), מה שהופך אותה למלכת הפרקטיות בסגמנט. האוקטביה מציעה גם לרוב מנועי טורבו גמישים וחיסכון טוב בדלק גם בנסיעה בינעירונית, אך יחידות גיר ה-DSG שלה עשויות להיות פחות אמינות לטווח ארוך בהשוואה לגיר הרציף או המערכת ההיברידית של טויוטה. מבחינת בטיחות ואבזור, שלושתן מציעות חבילות טובות.

בסופו של דבר, בהשוואה למתחרותיה המרכזיות, טויוטה קורולה 2019 מיצבה את עצמה כבחירה המובילה בכל הקשור לאמינות ללא פשרות, חסכון אדיר בדלק (בגרסה ההיברידית), בטיחות ברמה גבוהה ונוחות נסיעה טובה. היא פחות מצטיינת בביצועים, מרווח פנים אחורי ורמת אבזור “פינוק” ברמות הבסיס, אך בנקודות החוזקה שלה היא לרוב עולה על המתחרות.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2019 היום?

אחרי שצללנו לפרטים, הגיע זמן לסכם את ההתרשמות הכוללת מטויוטה קורולה 2019 ולענות על שאלת השאלות: האם כדאי לקנות אותה היום, באפריל 2025, כרכב משומש?

הקורולה 2019 היא רכב מצוין לקהל יעד ספציפי מאוד. היא בולטת בשוק המשומשות בזכות האמינות האגדית של טויוטה, שהופכת אותה לאחת הבחירות הבטוחות ביותר מבחינת תקלות פוטנציאליות ושקט נפשי. בנוסף, בגרסה ההיברידית, היא מציעה צריכת דלק פשוט פנטסטית, שרלוונטית מתמיד בעידן של מחירי דלק גבוהים. הוספת מערכות בטיחות אקטיביות כסטנדרט ברמות גימור רבות גם היא יתרון משמעותי, וכך גם נוחות הנסיעה הטובה והשמירה על ערך בשוק המשומשות.

מצד שני, מי שמחפש ביצועים ספורטיביים, חווית נהיגה מרגשת, מרווח ענק במושב האחורי או תא מטען עצום (בגרסת הסדאן), או מערכת מולטימדיה ודיגיטל מהמתקדמות ביותר, ייתכן שהקורולה 22019 תהיה פחות הבחירה האידיאלית עבורו. גם רעש המנוע תחת עומס בגרסאות עם גיר רציף יכול להפריע לחלק מהאנשים.

בהשוואה למתחרה כמו מאזדה 3 מאותה שנה, הקורולה היא בחירה פרקטית וחסכונית יותר, בעוד המאזדה 3 פונה למי שמעריך עיצוב יוקרתי יותר ותחושה “פרימיומית” יותר, גם במחיר של פחות מרווח וצריכת דלק גבוהה יותר. בהשוואה ליונדאי i30 או קיה פורטה, הקורולה מציעה לרוב חסכון דלק טוב יותר בגרסה ההיברידית ומוניטין אמינות ארוך טווח, בעוד הקוריאניות מצטיינות באבזור עשיר יותר ובמרווח פנים מעט טוב יותר.

אם אתם משפחה שמחפשת רכב אמין, בטוח וחסכוני לנסוע איתו יום יום, לגמוע קילומטרים רבים, ורוצים מינימום כאבי ראש ותקלות – טויוטה קורולה 2019, ובמיוחד הגרסה ההיברידית, היא בחירה מצוינת וכדאי לקנות אותה. היא מתאימה גם לנהגים פרטיים שנוסעים הרבה ולמי שהחסכון בעלויות הדלק נמצא בראש סדר העדיפויות. היא פחות מתאימה למי שמחפש את הרכב הכי מרווח, הכי מהיר, הכי “גאדג’טי” או הכי דינמי בסגמנט.

פסק הדין הסופי הוא שהטויוטה קורולה 2019 ממשיכה את המסורת המפוארת של הדגם, עם שיפורים מודרניים ופוקוס מובהק על הנעה היברידית חסכונית. בשוק המשומשות של 2025, היא מציעה תמורה מצוינת לכסף בזכות השילוב של אמינות, חסכון, בטיחות ושמירת ערך. היא בחירה מומלצת בחום למי שהצרכים שלו מתאימים לנקודות החוזקה שלה, והיא ללא ספק אחת המכוניות השפויות והמוצלחות ביותר שניתן למצוא בקטגוריה ובשנתון זה.

כמה עולה רכב ממוגן ירי? המחירים שיעניינו אותך

רכב ממוגן ירי מחיר – האם זה רק לעשירים או שגם אנחנו במשחק?

כמה באמת עולה להרגיש בטוח כשנוסעים בפקק של הבוקר?

כשמדברים על רכבים, רובנו מיד חושבים על סוסים מכניים, גאדג’טים מטורפים ומערכת שמע שתפיל את השכנים מהכיסא. אבל כשמצטרף למשוואה גם הביטחון האישי, פתאום הכול נראה אחרת. רכב ממוגן ירי כבר לא שמור רק לחלונות שחורים בטקסס או ראשי מדינה בשיירות נוצצות – הוא הופך להיות בחירה מודעת, שקולה ולעיתים מפתיעה גם עבור אנשים רגילים כמונו.

אבל רגע, כמה זה באמת עולה? האם מדובר בפנטזיה של מיליונרים, או שיש דרך להכניס עוד שכבת ביטחון בלי למכור כליה? התשובות מפתיעות – בעיקר כי הן לא מה שחשבתם.

אז מה זה בדיוק “רכב ממוגן ירי”?

זה נשמע מלחיץ, אבל בפועל מדובר בדבר די פשוט – רכב רגיל, לרוב רכב שטח או יוקרה, שעבר חיזוק בכל אחד מהאזורים החשופים: דלתות, זכוכיות, חלק תחתון ושלדה. המטרה שלו? למנוע חדירה של קליעים במקרה (הדי נדיר) של ירי.
החומרים שבהם משתמשים הם טכנולוגיה ברמה גבוהה – כמו זכוכיות משולשות, לוחות פלדה קלים, קצוות בולעי אנרגיה ועוד.

מה כוללת מיגון סטנדרטי?

  • החלפת חלונות בזכוכיות חסינות ירי (בדרך כלל ברמה B4-B6)
  • חיזוק הדלתות, הרצפה וגג הרכב לפיזור אנרגיה של פגיעת קליע
  • כלוב אבטחה סביב תא הנוסעים
  • חיזוק מערכת המתלים והבלמים – כי לא כל רכב אוהב משקל נוסף
  • שדרוג צמיגים לצמיגים “ריצה על שטוח” (Run Flat)

המספרים שלא סיפרו לכם – כמה זה באמת עולה?

כדי להבין את הטווחים נעבור רגע לשפה שכולנו מבינים – ש”ח ואלפי דולרים:

  • מיגון בסיסי (B4 – נגד רוב כלי הנשק הקלים): בין 160,000 ל-250,000 ₪
  • מיגון גבוה (B6 ומעלה – כולל נשקים כבדים יותר): יכול לטפס ל-400,000 ₪ ואף מעל
  • רכב חדש ממוגן מהניילונים: מעל מיליון ₪ – תלוי בפלטפורמה, רמת המיגון וחיזוקים נוספים

כן, זה לא זול. אבל ביחס למה שאתה מקבל – זה מפתיע כמה הרבה אנשים מוכנים להשקיע בזה, בעיקר בעולם שבו הביטחון האישי חוזר לככב כמותג אופנתי.

5 שאלות שלקוחות תמיד שואלים (ולמה הן הגיוניות)

1. זה חוקי להחזיק רכב ממוגן פרטי?

כן. רכב ממוגן מותר לשימוש אזרחי בישראל, בכפוף לאישור משרד התחבורה ולעמידה בתקנות.

2. כמה זה מוסיף למשקל הרכב?

בין 200 ל-600 ק”ג, תלוי ברמת המיגון. לכן צריך לבדוק התאמה לשלדת הרכב ולבצע התאמות במערכת ההנעה.

3. זה משפיע על הביצועים?

קצת. כן. לא תרגיש בפורמולה 1, אבל עם התאמות נכונות – ובעיקר במנועים החזקים – לא מדובר בהבדל מהותי ביום-יום.

4. תוקף ביטוח הרכב משתנה?

לעיתים כן. חברות הביטוח לרוב מעניקות כיסוי רגיל, אך יש לעדכן אותן על השינויים ולוודא שהשווי החדש מגובה בפוליסה.

5. אפשר למגן כל רכב?

כמעט כל רכב – אבל לא תמיד זה משתלם. רכבי שטח, ג’יפים ורכבים עם שלדה חזקה הם המועמדים המובילים למיגון.

למי זה מתאים באמת – ואתה תופתע לגלות

הקלישאה אומרת שמדובר ברכב לאנשי עסקים, פוליטיקאים ואנשים תחת איום – ובאמת מדובר בקהל יעד מרכזי – אבל בדיוק כמו שגדר חשמלית המזמינה אינה נבנית רק בגלל שבאמת מצפים למישהו, רכבים ממוגנים משדרים ביטחון שמעל הערך הפיזי.

אנשים בוחרים בזה גם כי:

  • זה מעניק שקט נפשי למשפחה – בטח באזורים מתוחים
  • הערך של הרכב לעיתים עולה דווקא בגלל המיגון
  • זה מתכתב עם טרנדים של ביטחון ותחושת שליטה
  • עבור עסקים, זה יכול לשדר עוצמה וסמכות

מי מציע את זה בישראל?

יש מספר חברות מקצועיות שפועלות בתחום ומציעות שירות מותאם אישית. כאשר בוחנים ספק – כדאי לשים לב לניסיון, להסמכות, לבדוק המלצות (לא רק אונליין – גם מחברות ביטוח!) ולשאול את כל השאלות הלא נוחות.

איכות המיגון יכולה להשפיע על כל תחושת הנהיגה – ובמקרים מסוימים, אפילו על החיים עצמם. אז אין מקום לקיצורי דרך או מחיר שנשמע “טוב מדי”.

מה לעשות אם אין לי תקציב לקרייזי מיגון?

מלבד האפשרות לרכוש רכבים ממוגנים מיד שניה (תחום שמתחיל לתפוס תאוצה), קיימות גם אפשרויות מיגון חלקי – כמו הזכוכיות בלבד, דלתות או התקנת כלוב בטחון מאחורי המושבים. המחירים בהתאם – לעיתים כ-20,000-60,000 ₪ בלבד.

זה לא ימנע כל איום – אבל זה שלב מאוד חשוב עבור מי שמחפש לשלב רמת הגנה כלשהי מבלי להשתגע תקציבית. לפעמים גם 30% ביטחון זה עדיף על 0%.

אז האם כדאי או לא?

בסופו של דבר, רכב ממוגן הוא לא רק עניין של סיכון – הוא בעיקר עניין של תחושת ביטחון, אחריות והסתכלות לכמה צעדים קדימה. המחירים? משתנים בהתאם לרמת המיגון, הרכב ולדרישות שלך. התוצאה? תחושת נסיעה בג’יימס בונד, רק בלי הפיצוצים.

אם אתה שוקל לרכוש כזה, אל תפחד לשאול ולבדוק. בתחום הזה, מה שלא רואים – שווה יותר ממה שכן רואים. והכי חשוב – אתה לא חייב להיות מיליארדר עם וילה בהרצליה כדי להחליט שחשוב לך לחזור הביתה בבטחה.

ועצה קטנה לסיום: לא כל מי שנוסע על רכב ממוגן חי בסרט. לפעמים הוא פשוט החליט לעשות לעצמו סוף טוב.

סקירה מקצועית על טויוטה קורולה 2018 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
היום אנחנו יוצאים למסע בזמן, לא רחוק מדי, אבל בהחלט לעידן קצת אחר בעולם הרכב הישראלי.
אנחנו נוחתים בשנת 2018, שנה שבה מחירי הדלק היו שונים, טכנולוגיות הבטיחות עוד לא היו מחייבות באותה מידה, ורכב חשמלי היה עדיין מראה נדיר למדי על הכבישים.
הכוכבת של הסקירה הזו היא לא פחות מהמכונית הנמכרת ביותר בהיסטוריה, אייקון מוטורי אמיתי: טויוטה קורולה.
בפרט, אנחנו מתמקדים בדגם ששווק בישראל בשנת 2018, לפני המעבר לדגם ההיברידי שהשתלט על השוק בשנים האחרונות.
זו סקירה מקצועית, מקיפה ומעמיקה, שתנסה לענות לכם על כל השאלות הבוערות לגבי הקורולה סדאן משנתון זה.
האם היא עדיין רלוונטית בשנת 2025 כשוק רכב משומש?
כמה עולה קורולה 2018 היום?
האם כדאי לקנות אותה לעומת חלופות משומשות אחרות?
האם המוניטין האגדי של טויוטה לאמינות באמת מחזיק מים גם בדגם הזה לאחר שש שנים על הכביש?
אנחנו נצלול פנימה.
נדבר על עיצוב.
על מרווח פנים ואיכות חומרים.
נעבור על הטכנולוגיה והאבזור שהוצעו אז.
נפרט על יחידת ההנעה ונדבר בכנות על צריכת דלק (אמיתית!).
נספר לכם איך היא מתנהגת על הכביש ואיך נוהגים בה.
נצלול למבדקי בטיחות ומערכות עזר לנהג שהיו רלוונטיות אז.
וכמובן, נפרט על מחיר, רמות גימור, ונדון באספקטים הכלכליים של רכישת רכב כזה בשנת 2025.
נציג יתרונות וחסרונות באופן שקוף.
נערוך השוואה קצרה למתחרות העיקריות שלה מאותה תקופה.
ולבסוף, ניתן פסק דין חד משמעי.
אז בואו נתחיל.

I. מבוא – האגדה היפנית בשוק הישראלי

טויוטה קורולה (Toyota Corolla) היא לא סתם מכונית.
היא מוסד.
שם נרדף לאמינות, עמידות, ולבחירה בטוחה ושמרנית בעולם הרכב.
היא מיוצרת ברציפות מאז 1966 ונמכרה ביותר מ-50 מיליון יחידות ברחבי העולם.
הדגם שאנחנו סוקרים היום הוא מהדור ה-11 של הקורולה (פלטפורמות E170 / E180).
הוא עבר מתיחת פנים לשנת המודל 2017 שהמשיכה גם בשנת 2018, וכללה עדכוני עיצוב קלים ויחידות הנעה מוכרות.
בישראל, הקורולה הסדאן תמיד הייתה שחקנית מרכזית.
היא הייתה מלכת ציי הרכב והליסינג במשך שנים ארוכות.
היא גם הייתה בחירה פופולרית מאוד בקרב משפחות ונהגים פרטיים שחיפשו רכב נוח, מרווח, וכזה שלא יבלה זמן במוסך.
מיצובה בשוק הרכב הישראלי של 2018 היה ברור: מכונית משפחתית קלאסית (C-segment), מתומחרת באופן תחרותי, שמהמרת על פרקטיות ואמינות על פני ביצועים ספורטיביים או טכנולוגיה פורצת דרך.

המתחרות העיקריות של הקורולה 2018 בשוק הישראלי היו גם הן שחקניות מוכרות מאוד.
חשבו על מאזדה 3 (Mazda 3) שהציעה חווית נהיגה קצת יותר דינמית ועיצוב אטרקטיבי יותר לטעמם של רבים.
היו שם גם יונדאי i30 סדאן (Hyundai i30 / Elantra) וקיה פורטה/סראטו (Kia Forte / Cerato), שהתחרו ישירות על ליבן של חברות הליסינג והלקוחות הפרטיים עם אבזור נדיב יחסית ומחיר אטרקטיבי.
גם סקודה אוקטביה (Skoda Octavia) הייתה בשטח, עם מרווח פנים ותא מטען ענק, ולעיתים גם מנועי טורבו זריזים יותר.
בהשוואה למתחרות אלה, הקורולה בלטה בעיקר במוניטין האמינות הבלתי מעורער שלה ובשמירת ערך פנומנלית.
היא פחות התפארה בעיצוב נועז או בטכנולוגיה מתקדמת מהמתחרות הקוריאניות, והיא בהחלט לא הייתה ספורטיבית כמו המאזדה, או מרווחת כמו האוקטביה.
היא פשוט עבדה.

קהל היעד העיקרי של טויוטה קורולה 2018 היה כאמור רחב.
החל מחברות ליסינג וציי רכב שחיפשו רכב עמיד וחסכוני בתחזוקה (יתרון ענק של הקורולה).
דרך משפחות עם ילדים שזקוקות למקום נוח ל-4-5 נוסעים ותא מטען שימושי.
וכלה בנהגים פרטיים מבוגרים יותר שמעריכים נוחות, אמינות, ושקט נפשי.
היא פחות התאימה לצעירים חובבי גאדג’טים או נהיגה דינמית, ויותר למי שמחפש רכב יומיומי שפשוט יעשה את העבודה בלי דרמות.
חוות דעת גולשים רבות לאורך השנים הדגישו בדיוק את הנקודות הללו: היא אולי משעממת, אבל אף פעם לא מתקלקלת ברגע הלא נכון.

בסקירה זו, כאמור, נעבור סעיף סעיף על כל האספקטים המרכזיים של הקורולה 2018.
נסקור את העיצוב החיצוני והפנימי.
נדבר על יחידת ההנעה המוכרת ועל נושא צריכת דלק שהוא תמיד רלוונטי.
נצלול לנושאי בטיחות ואבזור, ונסיים עם ניתוח כלכלי של עלות הרכישה (כיום כרכב משומש, כולל התייחסות למחירון), עלויות התחזוקה הצפויות, ופסק דין סופי האם היא עדיין קניה חכמה בשנת 2025.

II. עיצוב חיצוני – הפונקציונליות מנצחת את הדרמה

העיצוב החיצוני של טויוטה קורולה 2018, במיוחד לאחר מתיחת הפנים של 2017, ניסה להיות קצת יותר מודרני ופחות אנונימי מהדורות קודמים, אבל עדיין שמר על גישה שמרנית למדי.
הפילוסופיה העיצובית הייתה ברורה: לא להרגיז אף אחד, להתאים למגוון רחב של טעמים, ולשדר מוצקות ואמינות.
התוצאה היא מכונית סדאן קלאסית, נאה למדי, אבל ללא שום אלמנטים שיגרמו לכם להסתובב אחריה ברחוב או לפנטז עליה בחנייה.
היא פשוט… שם.

אם נתעמק באלמנטים ספציפיים, החזית לאחר מתיחת הפנים כללה גריל צר ומאורך המשתלב עם הפנסים הקדמיים (שלעיתים כללו תאורת יום LED, תלוי ברמת הגימור).
הפגוש הקדמי היה מעוצב באופן קצת יותר אגרסיבי מבעבר, עם כונסי אוויר מדומים גדולים יחסית בצדדים.
זה נתן לה מראה מעט יותר עדכני ופחות אנמי מהדגם שלפני מתיחת הפנים, אבל עדיין רחוק מלהיות דרמטי.

מבט מהצד חושף צללית סדאן טיפוסית.
יש קו מותניים בולט שנמשך מקצה הפנס הקדמי ועד אחור, וקו גג שמתעגל בצורה חלקה יחסית לכיוון דלת תא המטען.
בתי הגלגלים בגודל סטנדרטי, והעיצוב הכללי מהצד משדר פרקטיות ונוחות.
אין כאן קווים זורמים או אלמנטים עיצוביים מורכבים שגורמים לרכב להיראות קטן או ספורטיבי יותר ממה שהוא באמת.
היא נראית בדיוק כמו שהיא מרגישה: מכונית משפחתית נוחה ושפויה.

החלק האחורי המשיך את הקו השמרני.
פנסים אחוריים גדולים יחסית, המשתרעים גם לדלת תא המטען, ומוקפים לפעמים בפס כרום (תלוי ברמת גימור).
הפגוש האחורי פשוט למדי, ובדרך כלל ללא יציאות מפלט בולטות (הן מוסתרות).
זהו עורף נאה, פונקציונלי, שוב, ללא יומרות עיצוביות מיוחדות.
ההיצע של חישוקי הגלגלים כלל לרוב חישוקי פלדה עם כיסויים ברמות הגימור הבסיסיות, וחישוקי סגסוגת קלים (15 או 16 אינץ’) ברמות הגימור הגבוהות יותר.
העיצובים היו פשוטים ונאים, ושוב, התאימו לקו הכללי של הרכב.

נוכחות הכביש של הקורולה 2018 צנועה.
היא לא רכב שגונב את ההצגה או נראה יקר יותר ממה שהוא.
המידות הפיזיות שלה היו סטנדרטיות לקטגוריית המשפחתיות של אז (אורך של כ-4.6 מטרים, רוחב כ-1.8 מטרים).
בהשוואה לדור היוצא שלפניה, היא הייתה מעט ארוכה ורחבה יותר, מה שתרם למרווח הפנים.
בהשוואה למכוניות המשפחתיות והקרוסאוברים המודרניים של 2025, היא נראית קטנה יותר ונמוכה יותר, מה שמקל על התמרון בעיר.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – פונקציונליות מעל הכל

כשפותחים את הדלת ונכנסים לטויוטה קורולה 2018, האווירה הכללית היא של פשטות ופונקציונליות.
זהו תא נוסעים שתוכנן לעמוד במבחן הזמן ובשימוש יומיומי אינטנסיבי, גם בציי רכב.
הקונספט העיצובי רחוק מלהיות מינימליסטי כמו בחלק מהמכוניות המודרניות, והוא גם לא מנסה להיות ספורטיבי או יוקרתי.
הוא בעיקר הגיוני.
יש הרבה כפתורים פיזיים לשליטה על מערכות שונות, מה שהופך את התפעול הראשוני לקל ואינטואיטיבי.
אין צורך לצלול לתפריטי מסך מורכבים כדי להגביר את עוצמת השמע או לשנות את כיוון המיזוג.

במונחים של איכות חומרים, הקורולה 2018 נמצאת איפשהו באמצע.
הדשבורד עשוי ברובו מפלסטיק קשיח, אם כי בחלקים העליונים לפעמים יש חומר רך יותר למגע.
גם דיפוני הדלתות בחלקם התחתון עשויים פלסטיק קשיח, ורק משענת היד מכוסה בבד או בחומר דמוי עור ברמות גימור גבוהות יותר.
זה לא מרגיש יוקרתי, אבל איכות ההרכבה בדרך כלל טובה מאוד.
אין קרקושים או חלקים רופפים, אפילו לאחר שנים של שימוש.
כל מה שצריך להיות מחובר – מחובר היטב.
הפוקוס היה על עמידות ולא על תחושת פרימיום.

הנדסת האנוש, כאמור, היא נקודת החוזק של הקורולה.
מיקום הפקדים הגיוני וקל להגיע אליהם.
לוח המחוונים (בדרך כלל אנלוגי עם מסך דיגיטלי קטן) קריא וברור.
גם אם יש מסך מגע למולטימדיה (ראו פרק הבא), יש גם כפתורים פיזיים סביבו לעיתים קרובות.
הנדסת האנוש פשוט “עובדת”.
הראות החוצה טובה לכל הכיוונים, הודות לקורות A לא עבות מדי וקו חלונות ישר יחסית.
גם הראות אחורה טובה יחסית לרכבי סדאן אחרים.

נוחות ותמיכת המושבים הקדמיים סבירה.
המושבים עטופים בבד (בדרך כלל בגוונים כהים כדי להסתיר לכלוך, שוב, הליסינג משפיע), והם נוחים לנסיעות קצרות ובינוניות.
לתמיכה צידית בפניות או לתמיכה אופטימלית בגב התחתון בנסיעות ארוכות מאוד – פחות היינו בונים עליהם.
ברמות הגימור הבסיסיות הכיוונון ידני בלבד.
המושבים האחוריים מציעים מקום טוב יחסית.
מרווח הרגליים מאחור היה אחד הטובים בקטגוריה בשנת 2018.
גם מרווח הראש סביר עבור אנשים בגובה ממוצע, אך נוסעים גבוהים מאוד (1.85 מטר ומעלה) עלולים לחוש שהגג קרוב לראשם.
רוחב המושב האחורי מאפשר נסיעה של שלושה ילדים או שני מבוגרים בנוחות, אבל שלושה מבוגרים ירגישו צפוף למדי בנסיעה ארוכה.

נפח תא המטען בטויוטה קורולה 2018 היה כ-452 ליטר (או כ-470 ליטר בדגמים מסוימים, יש לבדוק לפי רמת גימור ספציפית).
זה נפח טוב לסדאן משפחתית, שימושי מאוד.
הסף הטענה סביר (לא נמוך במיוחד, אך גם לא גבוה מדי).
צורת התא יחסית קובייתית, מה שמאפשר לנצל את הנפח היטב למזוודות או שקיות קניות.
ברוב רמות הגימור ניתן היה לקפל את משענות המושב האחורי (בחלקן כמקשה אחת, בחלקן בחלוקה של 60/40) כדי להגדיל את שטח ההטענה לפריטים ארוכים.
לא היו פתרונות אחסון חכמים או ייחודיים במיוחד בתא המטען, רק נפח גדול ושימושי.
בתוך תא הנוסעים היו מקומות אחסון סבירים, כמו תא כפפות, תא אחסון בין המושבים הקדמיים ומחזיקי כוסות.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – פשוט, אבל עובד

במונחים של טכנולוגיה ואבזור, טויוטה קורולה 2018 שיקפה את הגישה הכללית של הדגם באותה תקופה: היא הציעה את מה שנדרש, ללא יותר מדי פינוקים או גימיקים.
בהשוואה למכוניות מודרניות משנת 2025, היא עלולה להרגיש בסיסית למדי, אך בשנת 2018 היא הייתה תחרותית בחלק מרמות הגימור שלה.

מערכת המולטימדיה המרכזית הייתה שונה בהתאם לרמת הגימור.
ברמות הגימור הבסיסיות ייתכן שקיבלתם רק רדיו בסיסי עם מסך קטן או בלי מסך בכלל.
ברמות הגימור הפופולריות יותר (כמו סול), הייתה לרוב מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל של כ-7 אינץ’.
איכות התצוגה הייתה סבירה, לא חדה במיוחד ולא בהירה במיוחד באור שמש ישיר.
מהירות התגובה של המסך הייתה לרוב איטית למדי בהשוואה למערכות מודרניות.
מבנה התפריטים היה פשוט ויחסית קל להבנה, אך לא יפה או אינטואיטיבי כמו במערכות מתקדמות יותר.
מערכת ההפעלה היא של טויוטה עצמה, ולא Android Auto או Apple CarPlay שעדיין לא היו נפוצים וסטנדרטיים כמו היום (ולרוב לא היו זמינים כלל בקורולה 2018 בשוק הישראלי).
קישוריות סמארטפונים הייתה מוגבלת ל-Bluetooth לשיחות והזרמת מוזיקה, ולחיבור USB בסיסי.
אין כאן עוזר קולי או אינטגרציה עמוקה עם הטלפון.

לוח המחוונים, כאמור, היה לרוב אנלוגי עם מד מהירות ומד סל”ד פיזיים.
ביניהם היה מסך דיגיטלי קטן (שחור-לבן או צבעוני בסיסי) שהציג נתוני דרך כמו צריכת דלק רגעית וממוצעת, מרחק נסיעה, והתראות בסיסיות.
אפשרויות התצוגה וההתאמה האישית היו מינימליות.
אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי מלא עם מפות או תצוגות מגוונות.

איכות מערכת השמע הסטנדרטית הייתה בסיסית ביותר.
מספר רמקולים מינימלי, סאונד שטוח וחסר באס.
ברמות גימור גבוהות יותר ייתכן שהייתה מערכת משודרגת מעט, אך לא ציפו לאיכות אודיופילית.
היא עשתה את העבודה עבור האזנה לחדשות או מוזיקה ברקע, אבל לא לחובבי סאונד.

אבזור הנוחות המרכזי השתנה משמעותית בין רמות הגימור בישראל.
רמת הגימור הבסיסית (למשל Luna) הציעה אבזור מינימלי למדי שכלל בקרת אקלים ידנית, חלונות חשמל, מראות צד חשמליות.
רמות גימור גבוהות יותר (כמו Sol או GLI, אם שווקו) הוסיפו בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והתנעה ללא מפתח, פנסי ערפל, ולעיתים גם חישוקי סגסוגת, חיישני רוורס מקוריים (לפעמים מותקנים מקומית).
גג פנורמי או חימום/אוורור מושבים היו נדירים מאוד או לא זמינים כלל בדגם זה בישראל.
אין כאן תצוגה עילית (HUD) או פיצ’רים יוקרתיים אחרים.
האבזור נועד לשרת את הפונקציונליות היומיומית.

טכנולוגיות ייחודיות לדגם או ליצרן?
ב-2018, הדבר הכי “ייחודי” בקורולה (שעוד לא הייתה היברידית ברובה) היה דווקא הפשטות והאמינות המכאנית שלה, שהפכה בפני עצמה לסוג של טכנולוגיה בעידן מורכב יותר.
מערכות הבטיחות האקטיביות היו אופציונליות או סטנדרט ברמות גימור גבוהות בלבד (נדבר על זה בפרק הבטיחות).

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה – הסוס נאמן, לא דוהר

יחידת ההנעה העיקרית ששווקה בטויוטה קורולה סדאן בישראל בשנת 2018 הייתה מנוע בנזין אטמוספרי (ללא טורבו) בנפח 1.6 ליטר.
מדובר במנוע 1ZR-FE המוכר של טויוטה.
הספקו עמד על כ-132 כוחות סוס (כ-97 קילוואט) ב-6,400 סל”ד, ומומנט מירבי של כ-16.3 קג”מ (160 ניוטון-מטר) ב-4,400 סל”ד.
זה מנוע פשוט, אמין להפליא, ומוכח לאורך שנים רבות.
הוא לא מנוע עם נתונים מרשימים במיוחד על הנייר, אבל הוא עושה את העבודה.

הגיר (תיבת ההילוכים) הנפוץ ביותר בישראל היה גיר אוטומטי רציף (CVT – Continuously Variable Transmission).
תיבה זו ידועה בנוחות הנסיעה שלה בזחילה ובתאוצה רגועה, אך גם בנטייתה להעלות את סל”ד המנוע גבוה מדי ובקולניות תחת עומס (למשל, בעליות או בתאוצות חזקות).
היא לא מציעה הילוכים פיזיים כמו גיר אוטומטי פלנטרי רגיל, אלא יחס העברה משתנה באופן רציף.
יש לה מצב תפעול ידני המדמה 7 “הילוכים” קבועים מראש, אבל בפועל רוב הנהגים פשוט שמים על D ונותנים לה לעשות את שלה.
הייתה גם גרסת גיר ידני (5 או 6 הילוכים) בדגמי הבסיס, אבל היא הייתה נדירה בשוק המשומשות.

נתוני התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש בדגם ה-1.6 ליטר עם ה-CVT עמדו על כ-10.5 עד 11.1 שניות, תלוי ברמת הגימור ובמשקל הרכב.
זה לא נתון מהיר בשום קנה מידה, ובטח שלא מרשים בהשוואה למכוניות משפחתיות מודרניות עם מנועי טורבו קטנים.
בתאוצות ביניים (למשל, עקיפה בכביש בינעירוני), המנוע מרגיש קצת מאומץ והגיר מעלה סל”ד, אבל התאוצה מספיקה לרוב המצבים אם מתכננים אותה נכון.
הביצועים מספקים לנהיגה רגועה ויומיומית, לנסיעה עירונית ובינעירונית שגרתית.
מי שמחפש ריגושים או “דחיפה בגב” בעת לחיצה על הגז, פשוט לא ימצא אותם כאן.

ונעבור לנושא החם: צריכת דלק.
זהו פרמטר קריטי לכל רוכש רכב, ובמיוחד בישראל שבה מחירי הדלק (בנזין) גבוהים.
נתוני היצרן לפי תקן WLTP (או NEDC הישן יותר, ייתכן ששניהם פורסמו באותה תקופה) דיברו על כ-15-16 קילומטר לליטר בממוצע משולב.
אולם, כידוע, נתוני יצרן הם אופטימיים למדי.
צריכת דלק ריאלית בנהיגה יומיומית משולבת (עיר ובינעירוני, ללא מאמץ מיוחד) תעמוד לרוב על כ-11-13 קילומטר לליטר.
בנהיגה עירונית צפופה היא יכולה לרדת גם לכ-9-10 קילומטר לליטר, ובנהיגה בינעירונית רגועה להגיע ל-14-15 קילומטר לליטר.
ה-CVT יכולה לעזור לשמור על סל”ד נמוך בנהיגה רגועה ולתרום לחסכון, אבל תאוצות חזקות או עליות תלולות מקפיצות את הצריכה משמעותית.
בהשוואה למשפחתיות טורבו קטנות מודרניות (או הקורולה ההיברידית שהחליפה אותה), צריכת הדלק של הקורולה 1.6 ליטר 2018 נחשבת ממוצעת עד בינונית.
היא לא הכי חסכונית שיש, אבל היא גם לא “שותה דלק”.
חשוב לציין את ההבדל בעלויות התדלוק לעומת רכב חשמלי, שבו עלות לכל קילומטר נסיעה נמוכה משמעותית, גם אם מונח החיפוש הנפוץ הוא עדיין “צריכת דלק”.

בישראל של 2018, דגמי הקורולה ההיברידית היו נדירים ויקרים משמעותית (וכללו מנוע 1.8 ליטר).
הקורולה הלא-היברידית הייתה הרוב המכריע של המכירות.
היא דרשה תדלוק בבנזין 95.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש – נוחות ושלווה, לא ריגוש

חווית הנהיגה בטויוטה קורולה 2018 היא מילה אחת: רגועה.
היא נועדה לספק נוחות ושלווה לנהג ולנוסעים, ולא אתגר או ריגוש.
היא עושה את זה בהצלחה רבה.

נוחות הנסיעה היא נקודת זכות משמעותית שלה.
המתלים מכוילים על הצד הרך, והם סופגים היטב שיבושים קטנים וגדולים בכביש.
נסיעה בתוך העיר על אספלט משובש או דרכים סלולות פחות תהיה נוחה למדי.
גם בנסיעה בינעירונית על כבישים איכותיים, הנסיעה נעימה ונינוחה.
היא אולי לא מבודדת לחלוטין מפגעי הדרך כמו מכונית יוקרה, אבל בהשוואה למשפחתיות רבות באותה תקופה, היא בהחלט הייתה בצד הנוח יותר של הסקאלה.

רמת בידוד הרעשים סבירה, אך לא יוצאת דופן.
רעש המנוע חודר לתא הנוסעים בצורה מורגשת, במיוחד תחת עומס וסל”ד גבוה (שוב, הגיר הרציף תורם לכך).
רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות גבוהות (מעל 100-110 קמ”ש), ורעשי כביש (מגלגלים ומהאספלט) נוכחים אף הם, תלוי מאוד בסוג המשטח.
בסך הכל, לנהיגה רגועה היא שקטה מספיק, אבל בנסיעה מהירה בכביש 6 תצטרכו להגביר את הרדיו.

ההתנהגות הדינמית של הקורולה 2018 בטוחה וצפויה לחלוטין.
היגוי הרכב קל מאוד לתפעול, מה שמקל על תמרון בעיר, אך הוא כמעט נטול משוב מהכביש ואינו מדויק במיוחד.
זוויות הגלגול בפניות מורגשות, אבל הרכב שומר על אחיזת כביש טובה בתנאי נהיגה רגילים.
היא לא מכונית שתרצו לזרוק לתוך פניות חדות או לבדוק את גבולות האחיזה שלה.
מצד שני, היא לא מפתיעה לרעה.
היא פשוט נוסעת לשם לאן שמכוונים אותה, בצורה יציבה ובטוחה.
תחושת הבלמים טובה ויעילה לעצירה רגילה.
בדגם זה, כרכב שאינו חשמלי או היברידי משמעותית, אין מערכת רגנרציה שמשפיעה על תחושת הבלם כמו ברכבים מחושמלים.

היציבות הכיוונית במהירויות בינעירוניות טובה למדי.
הרכב מרגיש נטוע ובטוח גם ב-120 קמ”ש על כביש ישר.
התמרון בעיר קל בזכות ההיגוי הקל וגודל סביר.
רדיוס הסיבוב טוב יחסית, מה שמקל על חנייה במקומות צפופים.
שוב, היעדר גיר אוטומטי קונבנציונלי עם העברת הילוכים פיזית, והשימוש בגיר רציף, גורם לחוויה חלקה מאוד בנסיעה עירונית איטית או בפקקים, בלי מכות של העברת הילוכים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג – תלוי רמת גימור

בנושא הבטיחות, טויוטה קורולה 2018 זכתה לציון גבוה במבדקי בטיחות.
הדגם הקרוב אליה (ששווק באירופה) זכה לציון של 5 כוכבים במבחני Euro NCAP לשנת 2013 (הדגם עבר מתיחת פנים אך המבנה הבסיסי נשאר דומה).
התוצאות במבחני הריסוק היו טובות בהגנה על מבוגרים וילדים, והמבנה הבסיסי של הרכב נחשב בטוח.
מבחני בטיחות התמקדו הן בחוזק המבני והן במערכות הבטיחות האקטיביות שהוצעו.

נקודת המפתח בנוגע למערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver Assistance Systems) בקורולה 2018 בישראל היא שתלוי מאוד ברמת הגימור ובמקור הייבוא (ליסינג מול פרטי).
ברמות הגימור הבסיסיות (כמו Luna), האבזור הבטיחותי האקטיבי היה דליל עד לא קיים.
הוא כלל לרוב רק בקרת יציבות (ESP) ובקרת משיכה (Traction Control).
ברמות הגימור הגבוהות יותר (כמו Sol ולעיתים GLI) ובמיוחד בדגמים שיועדו לשוק הפרטי או ציי ליסינג שמחוברים יותר לטכנולוגיה, ייתכן שמצאתם חבילת בטיחות שכללה:
* מערכת קדם התנגשות (Pre-Collision System) עם בלימת חירום אוטונומית.
* התראת סטייה מנתיב (Lane Departure Alert).
* בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) – פחות נפוץ בדגם הזה.
* אורות גבוהים אוטומטיים.
חשוב לבדוק ספציפית מה קיים ברכב הספציפי שבו אתם מתעניינים, מכיוון שהמפרטים יכלו להשתנות.

תפקוד המערכות הללו, כשהן קיימות, היה סביר לשנת 2018.
בלימת החירום לרוב פעלה ביעילות אך ייתכן שהייתה מעט אגרסיבית מדי במקרים מסוימים.
התראת סטייה מנתיב לרוב הייתה התראה קולית בלבד, ללא תיקון אקטיבי של ההיגוי.
הן היו בדרך כלל קלות לתפעול (אם כי לעיתים דרשו הפעלה מחדש בכל נסיעה), אך לא חלקות ומתוחכמות כמו המערכות המודרניות משנת 2025 שמציעות נהיגה אוטונומית למחצה.
בסך הכל, הקורולה 2018 הבסיסית בטוחה מבחינה מבנית ובסיסית, וגרסאות מאובזרות יותר הוסיפו רשת בטיחות חשובה לעידן שבו לא כל מערכות ה-ADAS היו חובה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – שמירת ערך חסרת תקדים

אחד ההיבטים המרכזיים והאטרקטיביים ביותר של טויוטה קורולה 2018, במיוחד כרכב משומש בשנת 2025, הוא המחיר שלה ושמירת הערך שלה.
השאלה “כמה עולה” קורולה 2018 היום תלויה כמובן במספר גורמים: רמת הגימור, קילומטראז’, מצב מכאני וקוסמטי, והאם היא הייתה בליסינג או בבעלות פרטית קודמת.
אבל ניתן לומר שהיא נהנית משמירת ערך יוצאת דופן, אולי הטובה ביותר בקטגוריה שלה מאותה תקופה.

מחירון הרכב (הידוע יותר כ”מחירון לוי יצחק” בישראל) עבור טויוטה קורולה 2018 במצב טוב ינוע בדרך כלל בטווח שבין כ-70,000 ש”ח לכ-85,000 ש”ח (נכון לאפריל 2025, טווח זה הוא הערכה בלבד ויכול להשתנות).
רכב עם קילומטראז’ גבוה מאוד או עם תקלות ובעיות קוסמטיות משמעותיות יימכר בפחות.
רכב עם קילומטראז’ נמוך במיוחד, מבעלות פרטית ראשונה ושמור היטב, יכול להימכר מעל המחירון.
המחיר המבוקש בפועל בשוק המשומשות יהיה לרוב קרוב מאוד למחירון, ולעיתים אף מעליו, בזכות הביקוש הגבוה והמוניטין.

רמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל בשנת 2018 היו בעיקר Luna ו-Sol.
רמת גימור Luna הייתה הבסיסית יותר וכללה אבזור מינימלי כפי שתואר בפרק הטכנולוגיה (למשל, בקרת אקלים ידנית, ללא מסך מולטימדיה מקורי, אבזור בטיחות אקטיבי דליל).
רמת גימור Sol הייתה מאובזרת יותר והיא גם הפופולרית יותר בשוק המשומשות הפרטי.
היא כללה לרוב בקרת אקלים מפוצלת, מסך מולטימדיה (בסיסי ככל שיהיה), חישוקי סגסוגת, ולעיתים גם חלק ממערכות הבטיחות האקטיביות (תלוי בחבילה הספציפית).
ההבדלים במחיר בין רמות הגימור הללו במחירון יכולים להגיע לאלפי שקלים בודדים.
השוואה מדויקת של רמות הגימור חשובה כדי להבין מה מקבלים עבור המחיר.

תנאי האחריות המלאה המקורית של טויוטה עמדה לרוב על 3 שנים או 100,000 קילומטר, המוקדם מביניהם.
עבור רכב משנת 2018, האחריות המקורית פקעה לרוב כבר בשנת 2021.
לכן, רכישת רכב כזה בשנת 2025 היא ללא אחריות יצרן.
חשיבות האחריות מתבטלת כאן למעשה, ומסתמכים על המוניטין.
עם זאת, חשוב לבדוק אפשרויות של אחריות מורחבת המוצעת לעיתים על ידי סוכנויות רכב משומשות גדולות.

עלויות התחזוקה הצפויות בטויוטה קורולה 2018 הן נמוכות מאוד.
זהו אחד היתרונות הגדולים שלה.
טיפולים תקופתיים פשוטים וזולים יחסית.
חלקי חילוף נפוצים וזמינים (במקור או חליפיים).
ההסתברות ל תקלות ובעיות מכאניות חמורות נחשבת לנמוכה במיוחד, וזהו אחד המאפיינים המרכזיים של הדגם והיצרן.
יש לבדוק היסטוריית טיפולים ולוודא שהרכב טופל בזמן ובמוסכים מורשים או מקצועיים.
כמו בכל רכב משומש, ייתכנו בעיות בלאי סביר עם הגיל (גומיות, בולמים, מצבר, בלמים וכו’), אבל לא צפויות תקלות יקרות ופתאומיות במנוע או ב גיר הרציף, שהוכיחו את עמידותם לאורך שנים.
השפעת שווי השימוש (ערך הרכב המשומש) מצוינת כאמור, מה שמפחית את העלות הכוללת של בעלות על הרכב לאורך זמן, גם אם מחיר הרכישה הראשוני אינו הנמוך ביותר.

X. יתרונות – למה לבחור בה בכל זאת?

למרות שהיא לא הרכב הכי מבריק או מרגש על הכביש, לטויוטה קורולה 2018 יש יתרונות משמעותיים, במיוחד בהקשר של שוק הרכב המשומש הישראלי בשנת 2025:

  • אמינות מיתולוגית: זהו היתרון מספר אחת, והוא מוכח שוב ושוב. הקורולה ידועה בעמידותה יוצאת הדופן ובהסתברות נמוכה מאוד ל תקלות מכאניות או חשמליות גדולות. היא פשוט “שורדת” לאורך שנים רבות ולמאות אלפי קילומטרים עם מינימום בעיות.
  • שמירת ערך מעולה: כאמור, ערך הקורולה בשוק המשומשות נשמר בצורה פנומנלית. זה אומר שגם אם תרכשו אותה במחיר גבוה יחסית למתחרות מאותו שנתון, ההפסד שלכם בעת המכירה יהיה נמוך משמעותית. שווי השימוש שלה מצוין.
  • עלויות תחזוקה נמוכות: הטיפולים התקופתיים זולים ופשוטים יחסית. חלקי חילוף זמינים ובמחירים סבירים. המנוע וה גיר הרציף הם טכנולוגיות מוכחות ופשוטות יחסית לתיקון בהשוואה למערכות מורכבות יותר.
  • נוחות נסיעה טובה: המתלים המכוילים לנוחות הופכים אותה למכונית נעימה מאוד לנסיעה יומיומית, גם על כבישים ישראלים לא הכי חלקים. היא סופגת מהמורות בצורה טובה.
  • מרווח פנים ותא מטען שימושיים: יש מספיק מקום לארבעה מבוגרים (ואפילו חמישה בנסיעה קצרה), ומרווח הרגליים מאחור היה מהטובים בקטגוריה אז. תא המטען גדול ושימושי למשפחה.
  • הנדסת אנוש פשוטה ויעילה: כל הפקדים במקום ההגיוני שלהם, קל לתפעל את המערכות השונות גם ללא היכרות מוקדמת. אין צורך להתעסק עם מסכי מגע כל הזמן.

XI. חסרונות – על מה אתם מוותרים?

מצד שני, הבחירה בטויוטה קורולה 2018 כרוכה גם בכמה פשרות ו חסרונות שיש להיות מודעים אליהם:

  • חווית נהיגה משעממת: אם אתם חובבי נהיגה ונהנים מרכב שמגיב היטב, בעל היגוי מדויק או ביצועים זריזים – הקורולה 2018 היא לא בשבילכם. היא לא ספורטיבית בשום צורה.
  • טכנולוגיה מיושנת: מערכת המולטימדיה בסיסית (אם קיימת בכלל), ללא תמיכה ב-Apple CarPlay או Android Auto בדרך כלל. לוח המחוונים אנלוגי, ואבזור הנוחות ברמות הגימור הנפוצות פחות עשיר ממה שתמצאו במתחרות מאותה תקופה או ברכבים מודרניים.
  • עיצוב פנים שמרני ושימוש בחומרים פשוטים: תא הנוסעים פונקציונלי ועמיד, אבל לא מרשים או נעים במיוחד למראה ולמגע בהשוואה למכוניות עם דגש גדול יותר על עיצוב ואיכות חומרים. הפלסטיקה ברובה קשיחה.
  • בידוד רעשים לא מהטובים בקטגוריה: רעש מנוע (בעיקר מה גיר הרציף תחת עומס), רוח וכביש חודרים לתא הנוסעים, במיוחד במהירויות גבוהות.
  • מערכות בטיחות אקטיביות לא תמיד קיימות: ברמות הגימור הבסיסיות, אבזור הבטיחות האקטיבי דליל משמעותית בהשוואה לרכבים מודרניים או למתחרות מסוימות מאותה תקופה שהציעו יותר מערכות כסטנדרט. חשוב לבדוק את ה אבזור הספציפי.
  • ביצועים בינוניים: מנוע ה-1.6 ליטר וה גיר הרציף מספקים ביצועים סבירים לנהיגה רגועה, אבל התאוצות איטיות יחסית, והרכב מרגיש מאומץ בעליות או בעקיפות.

XII. בהשוואה למתחרים מאותה תקופה

כפי שהזכרנו במבוא, טויוטה קורולה 2018 התמודדה ראש בראש עם שחקניות חזקות בקטגוריית המשפחתיות.
בהשוואה למאזדה 3 מאותו שנתון, הקורולה לרוב הפסידה בנקודות של עיצוב חיצוני ופנימי (המאזדה נראתה ותחושה מודרנית ואיכותית יותר) ובחווית הנהיגה הדינמית (המאזדה נחשבה מהנה יותר לנהיגה).
אבל הקורולה ניצחה ובגדול במוניטין האמינות (פחות תקלות), עלויות תחזוקה נמוכות, מרווח רגליים מאחור, ותא מטען מעט יותר שימושי.
שמירת הערך של שתיהן טובה יחסית, אבל הקורולה לרוב הייתה (ועדיין) נחשקת יותר בשוק המשומשות רק על בסיס המוניטין שלה.

בהשוואה למתחרות הקוריאניות כמו יונדאי i30 סדאן (אלנטרה) או קיה סראטו 2018, הקורולה לרוב הרגישה שמרנית יותר ב אבזור הטכנולוגי ובמערכות המולטימדיה (שלרוב היו עשירות יותר ועם מסכים גדולים יותר בקוריאניות, ולעיתים קרובות כבר הציעו ממשקי טלפון מתקדמים יותר).
גם בתחום ה אבזור בטיחות אקטיבי, הדגמים הקוריאניים ברמות גימור מסוימות יכלו להציע יותר מערכות מהקורולה המקבילה.
אולם, הקורולה שמרה על יתרון משמעותי במוניטין האמינות לטווח הארוך ובשמירת הערך.
הבעיות וה תקלות בדגמי יונדאי/קיה מאותה תקופה אולי לא היו נפוצות במיוחד, אבל לטויוטה היה פשוט מוניטין חזק יותר של עמידות בלתי מתפשרת, וזה התבטא ישירות במחירון שלהן ובביקוש בשוק המשומשות.

בהשוואה לסקודה אוקטביה מאותה תקופה, שהתבססה על פלטפורמת פולקסווגן, האוקטביה הציעה תמיד מרווח פנים עדיף ותא מטען ענק ממש.
היא גם הציעה מנועי טורבו זריזים וחסכוניים יותר מהמנוע האטמוספרי של הקורולה, ו תיבות הילוכים כפולות מצמדים (DSG) שהיו זריזות יותר מה גיר הרציף של טויוטה.
אבל גם כאן, יתרון האמינות ושמירת הערך של הקורולה היה ברור.
תיבות ה-DSG של פולקסווגן סבלו לעיתים מ בעיות אמינות לאורך זמן, בעוד שה גיר הרציף של טויוטה הוכיח את עצמו כאמין מאוד.
לכן, בהשוואה ישירה, הקורולה 2018 הייתה הבחירה הבטוחה והרציונלית ביותר, בעוד המתחרות הציעו יתרונות נקודתיים אחרים על חשבון האמינות המופלגת שלה.

XIII. סיכום ומסקנות – האם הקורולה 2018 עדיין רלוונטית ב-2025?

אז הגענו לפסק הדין.
טויוטה קורולה סדאן משנת 2018 היא מכונית שעוצבה ונבנתה בראש ובראשונה כדי להיות אמינה, פרקטית וחסכונית לבעלות לטווח הארוך (מבחינת תחזוקה ו שווי שימוש, פחות מ צריכת דלק בהשוואה להיברידיות מודרניות).
היא לא מנסה לרגש אתכם, היא לא מנסה להרשים את השכנים בעיצוב נועז או בטכנולוגיה עתידנית.
היא פשוט עובדת, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, עם מינימום תקלות ו בעיות.
היא נוחה לנסיעה, מרווחת מספיק למשפחה סטנדרטית, ותא המטען שלה שימושי.

בהשוואה למתחרות העיקריות שלה מאותה תקופה שסקרנו לעיל (מאזדה 3, יונדאי אלנטרה, קיה סראטו, סקודה אוקטביה), הקורולה 2018 בדרך כלל פיגרה בנקודות כמו איכות חומרים פנימית (לעיתים), רשימת אבזור טכנולוגי ובטיחותי (תלוי רמת גימור), וחווית נהיגה (משעממת).
אבל היא ניצחה אותן באופן עקבי במוניטין האמינות, בעלויות התחזוקה הנמוכות, ובשמירת ערך יוצאת הדופן שהופכת אותה לאחת המכוניות הכי “סחירות” בשוק המשומשות הישראלי.
גם חוות דעת גולשים רבות בשוק המשומשות מדגישות שוב ושוב את האמינות והשקט הנפשי שהקורולה מספקת.

אז, האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2018 בשנת 2025?
התשובה היא כן, בהחלט, אבל רק אם היא מתאימה לצרכים ולסדרי העדיפויות שלכם.
היא מתאימה במיוחד ל:
* מי שמחפש רכב משומש אמין במיוחד, עם מינימום סיכון ל תקלות ו בעיות יקרות.
* מי ששמירת ערך גבוהה ו סחירות טובה חשובות לו.
* מי שמעדיף נוחות נסיעה על פני ביצועים ספורטיביים.
* מי שלא זקוק לטכנולוגיה החדישה ביותר ברכב שלו.
* מי שמחפש רכב פונקציונלי, מרווח וקל לתפעול לשימוש יומיומי או משפחתי.

היא פחות מתאימה ל:
* מי שמחפש חווית נהיגה דינמית ומרגשת.
* מי שרוצה את כל החידושים הטכנולוגיים והאבזור העשיר ביותר.
* מי שמתעקש על צריכת דלק מינימלית (במקרה כזה, עדיף לחפש את הקורולה ההיברידית החדשה יותר, או רכב חשמלי).
* מי שמחפש את המכונית הזולה ביותר לקנות בשוק המשומשות (היא יקרה ביחס למתחרות שלה מאותו שנתון).

בסופו של דבר, טויוטה קורולה 2018 היא קנייה חכמה ורציונלית בשוק המשומשות של 2025.
היא מציעה חבילה של אמינות, פרקטיות ו שווי שימוש שקשה למצוא במתחרות שלה.
אם אתם מוכנים להתפשר על רעננות העיצוב, עושר האבזור, והיעדר ריגוש בנהיגה, תקבלו בתמורה סוס עבודה נאמן שישרת אתכם שנים רבות ללא תקלות מיותרות ויחזיר לכם חלק ניכר מה השקעה כש תמכרו אותו.
היא נותרה בחירה מומלצת בחום עבור קהל היעד הנכון.

MG ZS (בנזין) או דאצ’יה דאסטר

רגע לפני שאתם מחליטים איזה רכב ילווה אתכם בשנים הקרובות, עולם הרכב מציב בפנינו לא מעט דילמות מתוקות. במיוחד בקטגוריית הג’יפונים הקומפקטיים, הפופולרית כל כך בישראל. שניים מהשחקנים הבולטים שמתמודדים חזק על הכיס והלב שלכם הם ה-MG ZS (בגרסת הבנזין) והדאצ’יה דאסטר.

השוואה ביניהם היא ממש לא פשוטה על פניו. שניהם מציעים תמורה טובה למחיר. שניהם יושבים גבוה יחסית. שניהם מיועדים לשרת משפחות קטנות או זוגות עם צרכים פרקטיים. אבל הם שונים. מאד. זה קצת כמו לבחור בין חופשת בטן-גב מפנקת לטרק אתגרי בטבע. שניהם כייפים, אבל לקהל אחר. אז על מה ללכת? מה עדיף? בואו נצלול לעומק ונפרוט את ההבדלים.

מי אתם בכלל? מבט על קהל היעד

MG ZS: העירוני המתוחכם

ה-MG ZS הגיע מסין בסערה והתמקם במהירות בצמרת טבלאות המכירות. הוא פונה למי שמחפש ג’יפון שמרגיש מודרני, מאובזר ונעים לשהות בו. הוא מתאים למשפחות קטנות או זוגות צעירים שרוצים רכב נאה, עם מסך מולטימדיה גדול יחסית וחבילת בטיחות עדכנית (לפחות בחלק מהגרסאות). הוא לא יתבייש להראות טוב בחנייה ליד הקניון או בית הקפה. הוא יותר “פינתי”, נוח לנסיעות יום-יומיות ופקקים.

דאצ’יה דאסטר: הסוס העבודה הפרקטי

הדאצ’יה דאסטר, מבית רנו, הוא סיפור אחר לגמרי. הוא מגיע עם לוק קצת יותר “קשוח” וכאילו אומר: “אני פה לעבודה”. הוא פונה למי שצריך רכב אמין, פשוט לתחזוקה, ולא מפחד מלכלוך קטן או שביל עפר. מתאים גם למשפחות, אבל אלה שמחפשות פונקציונליות מקסימלית בתקציב מוגבל. הוא פחות מתיימר להיות יוקרתי או מלא בפיצ’רים נוצצים. הוא יותר “מכנסי עבודה” של עולם הרכב – חזק, עמיד ועושה את העבודה בלי דרמות.

עיצוב: יופי הוא בעיני המתבונן (וגם קצת פונקציונליות)

טוב, על טעם וריח אין להתווכח, נכון? אבל גם העיצוב החיצוני והפנימי אומר משהו על אופי הרכב ומשפיע על התחושה שלנו בתוכו.

MG ZS: גלאם אורבני

ה-ZS מעוצב בצורה עדכנית ונעימה לעין. יש לו גריל גדול ונוכח, קווים זורמים ויחידות תאורה מודרניות. הוא נראה כמו ג’יפון מודרני שמתאים בול לנוף העירוני והבינעירוני. בפנים, העיצוב נקי ומאורגן, עם מסך מולטימדיה בולט שמושך את תשומת הלב. החומרים בפנים מרגישים נעימים יחסית למגע (שוב, לא פרימיום, אבל לגמרי בסדר לקטגוריה).

דאצ’יה דאסטר: קשיחות עניינית

הדאסטר לא מנסה להיות דוגמן על. העיצוב שלו קובייתי ופונקציונלי. הוא נראה מוכן לעמוד בתנאים פחות אידיאליים. יש בזה קסם של “אני פה כי אני שימושי”. בפנים, הדאסטר הוא שיעור בפשטות ובריאות. החומרים קשיחים ועמידים. הפקדים גדולים ופשוטים לתפעול. זה עיצוב שמטרתו העיקרית היא עמידות ופרקטיות, פחות יופי או טכנולוגיה מפוצצת.

מתחת למכסה המנוע: לב פועם (או פועם קצת פחות)

כאן מתחילים הבדלים משמעותיים שמשפיעים ישירות על חווית הנהיגה. המנוע והגיר קובעים איך הרכב ירגיש בתאוצות, בעליות ובנסיעה יום-יומית.

MG ZS: בחירה בין רגוע לטורבו

ה-ZS מגיע בדרך כלל עם שתי אופציות בנזין עיקריות בישראל. האחת היא מנוע 1.5 ליטר אטמוספרי (ללא טורבו) המשודך לגיר רציף (CVT). בואו נאמר בעדינות, שהוא… רגוע. מתאים מאד לנסיעה עירונית נינוחה ושטוחה. תאוצות הן אירוע הדורש תכנון והרבה סבלנות. אם אתם רגועים מטבעכם ונוהגים בעיקר בעיר, הוא יעשה את העבודה. אבל אם אתם יוצאים הרבה מחוץ לעיר, עוקפים הרבה, או גרים באזור הררי – תחשבו טוב.

האופציה השנייה, הנפוצה והמומלצת יותר לטעמי, היא מנוע 1.0 ליטר טורבו המשודך לגיר כפול מצמדים (DCT). זה כבר סיפור אחר לגמרי. הרבה יותר זריז, נמרץ יותר בעקיפות, ומרגיש מודרני וקל יותר. אם ה-ZS על הכוונת שלכם, לכו על גרסת הטורבו אם התקציב מאפשר.

דאצ’יה דאסטר: הטורבו של רנו בפעולה

הדאסטר בנזין מגיע בישראל בדרך כלל עם מנוע 1.3 ליטר טורבו (מנוע מוצלח שמשמש גם בדגמי רנו, ניסאן ואפילו מרצדס!). הוא משודך לגיר כפול מצמדים (DCT). השילוב הזה מרגיש מאוזן מאד. יש מספיק כוח זמין כבר מסל”ד נמוך, מה שהופך את הנסיעה בעיר ומחוצה לה לנעימה וקלה יותר. הגיר מתפקד בצורה חלקה יחסית ומגיב טוב. הוא לא ספורטיבי, אבל בהחלט מספק לרוב מצבי הנהיגה. הדאסטר בהחלט מרגיש יותר נמרץ וענייני מגרסת ה-1.5 ליטר של ה-ZS, ונותן פייט יפה לגרסת ה-1.0 טורבו של ה-ZS.

נקודה חשובה בדאסטר היא שקיימות (בחלק מהדגמים ובשנים מסוימות) גם גרסאות 4X4 בנזין (לרוב עם גיר ידני, אבל היו גם גרסאות אוטומטיות 4X4 בעבר). אם יש לכם צורך לרדת לשבילי עפר קלים או לגור בישוב עם דרכי גישה מאתגרות בחורף, הדאסטר 4X4 הוא אחד הבודדים בקטגוריה שיכול לתת מענה כזה, בעוד ה-ZS מיועד אך ורק לכביש.

בפנים: איפה תבלו את רוב הזמן?

הקבינה היא הבית השני שלכם, בייחוד אם אתם מבלים הרבה זמן על הכביש. הנוחות, האבזור והתחושה הכללית בפנים חשובים לא פחות מהביצועים.

MG ZS: נעים ומאובזר יחסית

בתוך ה-ZS, התחושה היא של רכב מודרני יותר. העיצוב נעים לעין, ויש יותר שימוש בחומרים רכים ונעימים למגע מאשר בדאסטר. המושבים בדרך כלל נוחים יחסית. גולת הכותרת היא מסך המולטימדיה המרכזי הגדול יחסית, שמאפשר לשלוט ברוב הפונקציות ומוסיף תחושה טכנולוגית. בגרסאות המאובזרות יש אפילו לוח מחוונים דיגיטלי. יש תחושה כללית של ניסיון ליצור אווירה “פרימיומית” יותר בקבינה.

דאצ’יה דאסטר: פשוט אבל יעיל

הדאסטר בפנים הוא כאמור, שיעור בפשטות. החומרים קשיחים ועמידים בפני שריטות ושימוש יום-יומי אגרסיבי (דמיינו ילדים קטנים שבועטים בדלתות אחוריות – זה פחות יפריע לדאסטר). העיצוב פשוט וענייני. הפקדים פיזיים וקלים לתפעול מבלי להוריד את העיניים מהכביש. מסך המולטימדיה (אם קיים בגרסה הספציפית) פחות מרשים או אינטואיטיבי מזה שב-ZS, אבל עושה את העבודה הבסיסית של ניווט ושמע. המושבים בדאסטר יכולים להרגיש קצת פחות תומכים בנסיעות ארוכות בהשוואה ל-ZS.

מבחינת מרווח פנים, שניהם מציעים מקום סביר לנוסעים מלפנים ומאחור ביחס לגודל החיצוני. הדאסטר, בגלל העיצוב הקובייתי, אולי מרגיש קצת אוורירי יותר במרווח ראש.

טכנולוגיה ובטיחות: פיצ’רים ומוביליות

בעולם הרכב של היום, אי אפשר להתעלם ממערכות בטיחות אקטיביות ופיצ’רים טכנולוגיים שמקלים על החיים וחשוב מכך, שומרים עלינו.

MG ZS: אבזור עשיר יותר בחלק מהגרסאות

ה-ZS, במיוחד בגרסאות המאובזרות יותר (בעיקר אלו עם מנוע הטורבו), מצטיין כאן בהשוואה לדאסטר. הוא מציע חבילת בטיחות אקטיבית נאה יחסית לקטגוריה ולמחיר, שיכולה לכלול בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה אקטיבית על נתיב, בלימת חירום אוטונומית ועוד. חשוב לבדוק איזה אבזור בטיחות ספציפי קיים בגרסה שמעניינת אתכם, כי זה משתנה. בנוסף, מערכת המולטימדיה לרוב תומכת ב-Apple CarPlay ו-Android Auto, וזה יתרון ענק לרוב הנהגים היום יום שרגילים להשתמש בWaze או Google Maps מהטלפון.

דאצ’יה דאסטר: בסיסי וענייני

הדאסטר פחות ממוקד בטכנולוגיה מתקדמת ובטיחות אקטיבית. הוא מגיע עם מערכות בטיחות בסיסיות יותר, ולרוב ללא המגוון הרחב של מערכות סיוע לנהג שיש ב-ZS המאובזר. גם מערכת המולטימדיה שלו (אם קיימת) פחות מתקדמת או אינטואיטיבית. הדאסטר בנוי על פילוסופיה של פשטות ופונקציונליות. אם אתם לא חייבים את כל הפעמונים והשריקות הטכנולוגיות ובטיחות אקטיבית מתקדמת היא לא הדרישה הראשונה שלכם מהרכב, הדאסטר עשוי להתאים. אבל אם אתם רוצים את המקסימום בטיחות אקטיבית ואבזור טכנולוגי בקטגוריה, ה-ZS (בגרסאות הנכונות) מקבל כאן יתרון.

פרקטיות ביום יום: כמה קל לחיות איתם?

פה נכנסים לדברים החשובים באמת בחיים. איך הרכב מתפקד כשהולכים לסופר? כשהילד שופך שוקו? כשיש פקקים? כשיורדים לשביל עפר?

תא מטען: שניהם טובים, עם הבדלים קטנים

גם ה-ZS וגם הדאסטר מציעים תאי מטען בנפח סביר מאד לקטגוריה, לרוב בסביבות 450 ליטר פלוס מינוס. זה מספיק לקניות שבועיות של משפחה קטנה, עגלת ילדים מתקפלת (תלוי בדגם העגלה כמובן), או ציוד ספורט. לשניהם יש פתח הטענה נוח יחסית. שניהם משרתים את מטרת ההובלה הבסיסית היטב.

צריכת דלק: תלוי מנוע ורגל ימין

צריכת הדלק תלויה מאד בסוג המנוע ובאופן הנהיגה. ה-ZS 1.5 ליטר האטמוספרי, דווקא בגלל שהוא קצת “נאבק” להזיז את הרכב במהירות גבוהה יותר, יכול להיות פחות חסכוני בנסיעה מחוץ לעיר או בעליות מאשר גרסאות הטורבו. גרסאות הטורבו בשני הדגמים (ZS 1.0T ודאסטר 1.3T) יהיו בדרך כלל חסכוניות יותר בנסיעה רגועה ומשולבת, ויכולות להגיע לצריכה באזור ה-1:12 עד 1:15 (בתנאים אופטימליים ורגועים). הדאסטר עם מנוע ה-1.3T שלו נחשב לדי חסכוני יחסית לגודל ולביצועים. גם ה-ZS 1.0T בסדר גמור בהקשר הזה. מנוע ה-1.5 ב-ZS יהיה לרוב הכי פחות חסכוני מבין השלושה בנסיעה משולבת טיפוסית.

נוחות שימוש יום-יומית

הדאסטר עם הפקדים הפיזיים שלו פשוט יותר לתפעול “על עיוור” בזמן נהיגה, מבלי להוריד את העיניים מהכביש כדי למצוא פונקציה במסך. ב-ZS הרבה דברים עוברים דרך מסך המגע, מה שדורש קצת יותר הסחת דעת. מבחינת ראות החוצה, שניהם בסדר, יושבים גבוה יחסית ומאפשרים תצפית טובה על הנעשה בכביש.

יתרון פרקטי ענק לדאסטר (בחלק מהגרסאות) הוא כאמור האפשרות ל-4X4. אם אתם גרים בישוב קצת מרוחק, או פשוט אוהבים את הידיעה שאתם יכולים לרדת לשבילי עפר קלים (למשל בדרך לפיקניק משפחתי, למסלול הליכה קצר, או אפילו כדי לחנות על דשא בטיול), הדאסטר נותן לכם את האופציה הזו שה-ZS לא מציע כלל בגרסאות הבנזין.

המחיר: כמה תשלמו בשביל חלום הג’יפון?

הגענו לנקודה הרגישה והחשובה ביותר עבור רבים. המחיר הוא לרוב הגורם המכריע, במיוחד בקטגוריות רכב עממיות ופופולריות.

באופן כללי, הדאצ’יה דאסטר נחשב לרכב עם תמחור אגרסיבי מאד, והוא לרוב יהיה זול יותר מה-MG ZS בגרסאות המקבילות (תוך התחשבות באבזור ומנוע). פער המחיר יכול להיות משמעותי בהתאם לרמת הגימור. זו אחת מנקודות החוזק העיקריות של הדאסטר.

השאלה כמובן היא מה מקבלים בתמורה לפער במחיר. ה-ZS המאובזר (במיוחד עם מנוע הטורבו) יציע אבזור עשיר יותר, מערכת מולטימדיה טובה יותר וחבילת בטיחות אקטיבית מתקדמת יותר מהדאסטר. הדאסטר מציע “יותר רכב לכל שקל” במונחים של פשטות, עמידות, מנוע טורבו חזק יחסית במחיר נמוך, ואפשרות ל-4X4.

אם התקציב הוא מגבלה משמעותית וכל שקל חשוב, הדאסטר כנראה ינצח בנקודה הזו בהשוואה לרוב גרסאות ה-ZS. אם אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור אבזור נוחות, בטיחות, עיצוב מודרני ותחושה יוקרתית יותר בפנים, ה-ZS נכנס חזק לתמונה (ושוב, לכו על גרסת הטורבו אם אפשר).

חווית הנהיגה: איך זה מרגיש מאחורי ההגה?

מעבר לנתונים היבשים, איך הרכב מרגיש בפועל כשהוא נוסע? איך הוא מתמודד עם כבישים משובשים ופניות?

MG ZS: נוח ונעים בעיר

ה-ZS מכויל בעיקר לנוחות. הנסיעה בעיר ובכבישים סלולים בדרך כלל נעימה, ושיכוך המהמורות טוב יחסית. ההיגוי קל ונוח לתמרון בחנייה וברחובות צרים. מחוץ לעיר, במיוחד בגרסת ה-1.5 ליטר, הוא מרגיש קצת חסר נשימה ומאומץ בעליות או בעקיפות. גרסת הטורבו הרבה יותר מספקת בהקשר הזה, ומרגישה הרבה יותר בטוחה לנהיגה בינעירונית. בידוד הרעשים סביר לקטגוריה, אבל במהירויות גבוהות יש רעש רוח וצמיגים.

דאצ’יה דאסטר: קצת פחות מעודן, יותר עמיד

הדאסטר מרגיש קצת פחות מעודן מה-ZS. הוא פחות מבודד מהכביש ומהסביבה. יכול להיות קצת רועש יותר במהירויות גבוהות. אבל! זה חלק מהקסם והעמידות שלו. המתלים שלו בנויים לעמוד בתנאים קשים יותר, והוא בולע מהמורות, כבישים שבורים ושבילים בצורה מרשימה. תרגישו את הכביש יותר, אבל הוא לא יתרסק על כל בור. ההיגוי פחות מדויק או מהיר מזה של ה-ZS, אבל הוא מעניק תחושת שליטה גם כשהכביש נגמר ואתם על שביל עפר. כאמור, היכולת בשבילים קלים (בגרסאות ה-4X4) היא יתרון מובהק שלו.

אם אתם נוהגים בעיקר בכבישים עירוניים ובינעירוניים סלולים ונוחות מקסימלית חשובה לכם, ה-ZS (במיוחד הטורבו) יהיה כנראה נעים יותר. אם אתם גרים או נוסעים בשבילים, או פשוט מעדיפים רכב שמרגיש קשוח, עמיד ופחות עדין, הדאסטר בולט.

אמינות ותחזוקה: ראש שקט?

אף אחד לא רוצה לבלות יותר מדי זמן במוסך או לשלם הון תועפות על טיפולים. אז מה קורה עם האמינות?

לדאצ’יה (שהיא למעשה חברת בת של רנו) יש מוניטין של אמינות סבירה וחלפים שקל יחסית למצוא ואינם יקרים מדי (במיוחד למנועי הבנזין המשותפים לרנו). הדאסטר ידוע כרכב פשוט מכאנית וחזק. ה-MG ZS, כרכב שמגיע מסין, עדיין בונה לעצמו מוניטין ארוך טווח בישראל. היבואן של MG מציע בדרך כלל אחריות ארוכה יחסית (לרוב 5 או 7 שנים), וזה בהחלט נותן שקט נפשי בשנים הראשונות. חשוב לבדוק את עלויות הטיפולים התקופתיים המומלצות לשני הדגמים, כחלק מתחשיב העלות הכוללת.

אז במה כדאי לבחור? מה עדיף? על מה ללכת?

הנה הגענו לרגע האמת ולשאלת מיליון הדולר (או פחות). כמו ברוב ההשוואות בעולם הרכב, אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. אין “מנצח” ברור. ההחלטה במה לבחור תלויה באופן מוחלט בצרכים הספציפיים שלכם, בתקציב, באופי הנסיעות היומיומי שלכם ובהעדפות האישיות.

לכו על ה-MG ZS (בנזין) אם:

  • אתם מחפשים עיצוב מודרני, נאה ונעים לעין, מבפנים ומבחוץ.
  • אבזור נוחות ובטיחות מתקדם יחסית חשוב לכם, ואתם מעדיפים מסך מולטימדיה גדול ותמיכה ב-Apple CarPlay/Android Auto.
  • אתם נוסעים בעיקר בכבישים סלולים, בעיר ובכבישים בינעירוניים חלקים.
  • אתם מעדיפים תחושה של רכב מודרני ומחובר יותר, ופחות מראה או תחושה “קשוחה”.
  • אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור רמת אבזור וגימור גבוהה יותר.

לכו על הדאצ’יה דאסטר (בנזין) אם:

  • התקציב הוא מגבלה עיקרית ואתם מחפשים את העסקה המשתלמת ביותר מבחינת מחיר רכישה ותחזוקה פוטנציאלית.
  • אתם צריכים רכב אמין, קשוח, פשוט לתחזוקה ובנוי לעמוד בשימוש יום-יומי אגרסיבי.
  • אתם גרים או נוסעים בשבילים, או שיש לכם צורך (גם אם מזדמן) ביכולת שטח קלה או הנעה כפולה (בגרסאות ה-4X4).
  • אתם מעדיפים פשטות תפעול עם פקדים פיזיים על פני מסכים מורכבים ושליטה דרך מגע.
  • אתם פחות מוטרדים מעיצוב “יוקרתי” או טכנולוגיה מתקדמת, ומתמקדים בפונקציונליות נטו.

הדאסטר הוא הסוס עבודה הפרקטי, העמיד והזול יותר. ה-ZS (במיוחד בגרסת הטורבו המומלצת) הוא הג’יפון האורבני המודרני, המאובזר והמעודן יותר.

בסופו של דבר, ההשוואה בין ה-MG ZS לבנזין לדאצ’יה דאסטר מראה ששניהם מציעים חבילות שונות לקהלים דומים, אך עם סדרי עדיפויות שונים. שבו, חישבו מה הכי חשוב לכם בשימוש היומיומי, מה סוג הכבישים עליהם אתם נוהגים הכי הרבה, מה התקציב המדויק שלכם, וצאו לנסיעות מבחן בשניהם. רק ישיבה ברכב והרגשה של ההגה, המושבים והנסיעה עצמה יכולים לעזור לכם להחליט באופן סופי. הבחירה הנכונה תהיה ברורה לכם כשתבינו איזה רכב פשוט מרגיש לכם “בבית”. בהצלחה עם ההחלטה!

כמה עולה בדיקה לרכב לפני קניה ואיך לחסוך

כמה באמת עולה בדיקה לרכב לפני קניה – ומה בדיוק אתה מקבל בתמורה?

האם תוכל להאמין לרכב שמחייך אליך?

קנית רכב זה לא עניין של מה בכך. נכון, הרכב נראה מבריק, המוכר מלחיץ קצת (“יש עוד 3 שבאים לראות היום”), ואתה מרגיש כמו בלש בפנסיה שמנסה להפעיל אינטואיציה ישנה. אבל כמה שווה להרגיש ביטחון אמיתי בקנייה שלך? התשובה: בערך כמו בדיקת רכב לפני קנייה – שירות שאנשים חכמים נוטים לבחור בו רגע לפני סגירת עסקה.

כמה זה באמת עולה – ולמה יש פערי מחירים?

מחיר בדיקת רכב לפני קנייה נע בטווח רחב – תלוי איפה מבצעים את הבדיקה, איזה סוג רכב ואת מי בדיוק שואלים. אז, כמה זה יעלה לך בפועל?

  • רכבים פרטיים רגילים: העלות נעה סביב 400–700 ש”ח.
  • רכבי יוקרה/4×4/ג’יפים: המחיר יכול לטפס ל־800–1,200 ש”ח ואף יותר.
  • רכבים חשמליים והיברידיים: אל תתפלא אם יבקשו ממך 1,000–1,500 ש”ח בגלל מערכת החשמל והשליטה הדיגיטלית.

שווה לשים לב שגם אם נראה שמדובר בסכום לא מבוטל, בדיקה מקצועית יכולה לחסוך לך אלפים – לפעמים אפילו עשרות אלפי שקלים – בהמשך.

מי גובה יותר – ולמה?

תחנות בדיקה “אקסטרה-מודרניות”, או מוסכים בעלי התמחות מסוימת, ידרשו יותר בגלל ציוד מתקדם, סריקות מחשב לרכב ומומחיות גבוהה. לפעמים אתה באמת מקבל יותר – לפעמים אתה פשוט מקבל קפה עם קצף לב בצורת צמיג.

מה כוללת בדיקה – ולמה דווקא את זה?

למה משווים את הבדיקה הזאת לביקור אצל רופא מומחה? כי הבודק ירגיש, יראה, יריח וישאל שאלות לרכב, כאילו מדובר בפרסונה עם עבר פלילי.

  • בדיקה חיצונית: שריטות, תיקוני שלדה, התאמה בין הצבעים של חלקי הרכב (קורה יותר ממה שחושבים…).
  • בדיקה מכאנית: מנוע, תיבת הילוכים, בולמים, בלמים, דרישת נישואין מהאקומולטר.
  • בדיקת מחשב: סריקה של המערכות הפנימיות – לרכבים מתקדמים, מחשב הרכב שומר הכול: תקלות, היסטוריה, אפילו מה הוא חשב על הנהיגה שלך.
  • בדיקת תאונות: אם הרכב עבר תאונה – לרוב זה יתגלה כבר בבדיקה מכנית ושלדה.

בסוף תקבל דוח – שאם אתה לא מהנדס רכב או נביא – כנראה תסתכל עליו חצי מבולבל. אבל הוא שווה זהב כשהמו”מ מתקרב.

מה שואלים את עצמך לפני שאתה נוגע במפתחות?

5 שאלות שחייבים לשאול את עצמך רגע לפני שאתה חותם

  • מי ביצע את הבדיקה – מוסך עצמאי או צד שלישי אובייקטיבי?
  • האם המחיר כלל מע”מ והאם יש תוספות נסתרות?
  • מה בדיוק נבדק – כי “בדיקה מלאה” לפעמים כוללת רק 60% מהרכב.
  • האם התמקדו גם בתקינות מערכות בטיחות?
  • האם הבודק הסביר לך את הממצאים במילים שלא דורשות מילון?

והנה כמה שאלות שקונים מתלבטים בהן כל הזמן

  1. האם שווה בכלל לעשות בדיקה לרכב זול במיוחד?
    כן. דווקא ברכבים זולים יש יותר הפתעות. לפעמים אתה קונה זחל במסווה של פנתר.
  2. מה אם המוכר כבר עשה בדיקה?
    זה יפה מצידו, אבל לך תדע איפה הוא עשה אותה. תעדיף בדיקה משלך, אצל גוף ניטרלי.
  3. אם הכל יצא תקין – האם לא זרקתי כסף לפח?
    לא. קיבלת שקט נפשי, ולפעמים זה שווה יותר מההנחה.
  4. האם יש אחריות על תוצאות הבדיקה?
    לרוב לא ממש – הבדיקה עצמה אינדיקטיבית, לא התחייבות.
  5. כמה זמן זה לוקח?
    בין שעה לשעתיים. תלוי במורכבות הרכב והמהירות שבה הוא מספר את סודותיו.

ומה קורה כשהבודק מגלה באג?

פה נכנסות לתמונה היכולות האמיתיות שלך במשא ומתן. ברגע שיש ממצא – נזילה קטנה, סטייה קלה בציר הגלגל – יש לך קלף חזק להורדת מחיר. לפעמים תקבל הנחה של 1,000 ש”ח בגלל משהו שיתוקן ב־150 ש”ח. כן, ככה שורדים את ענף הרכב.

שורה תחתונה? זה לא פינוק, זו השקעה

אנשים ש”ויקטור מהמכולת” בדק להם את הרכב בבית, או “הבן דוד שלי מבין בזה טוב”, לעיתים סיימו עם הגה שבור או תיבת הילוכים שהייתה שייכת לטייס קרב. בדיקה מקצועית לא נועדה רק כדי למצוא תקלות – היא הדרך שלך לוודא שאתה באמת קונה מה שחיפשת, ולא רק את הגרסה המחופשת שלו.

לסיכום, אתה לא קונה פח – אתה קונה שקט

אף אחד לא אוהב להרגיש פרייאר, ובמיוחד לא כשמדובר ברכב. בדיקה לפני קנייה אולי לא תיירט מצבי חירום כמו באטמן, אבל היא בהחלט תמנע מהרכב שלך להפוך לבדיחה קרה ביום קיץ. אז כן, זה עולה כמה מאות שקלים. אבל אם זה אומר שאתה תרגיש בטוח, רגוע ואפילו גאה בקנייה – לגמרי שווה את זה.

ואל תשכח לבדוק גם את לחיצת היד של המוכר – לא פחות חשובה מהמערכת החשמלית.

סקירה מקצועית על טויוטה קורולה 2017 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK, המקום שלכם לחוות דעת מקצועיות ועמוקות על כל גלגל שזז בארץ הקודש.
הפעם לקחנו לנסיעת מבחן (ולסקירה מעמיקה במיוחד) את אחד הדגמים הפופולריים והאייקוניים ביותר בשוק הרכב העולמי והישראלי כאחד: טויוטה קורולה משנת ייצור 2017.
זהו הדור ה-11 של המשפחתית היפנית, בגרסת מתיחת הפנים שלו, והוא עדיין רכב סופר רלוונטי בשוק המשומשות המקומי, ולכן ראוי לבדיקה מקיפה במיוחד, גם בתאריך עדכני כמו אפריל 2025.
הקורולה, או Toyota Corolla בשמה המלא (לפעמים תמצאו אותה גם בווריאציות כמו Corolla Sedan), תמיד נחשבה לסמל של אמינות, פרקטיות ושקט נפשי.
אבל האם היא באמת עד כדי כך מושלמת?
האם קורולה 2017, עם כל שנותיה על הכביש, עדיין מציעה את החבילה הנכונה לנהג הישראלי?
והאם היא עומדת במבחן הזמן בהשוואה למתחרות שלה מאותה תקופה, ואפילו מול דגמים חדשים יותר בשוק המשומשות?

בסקירה הזו נצלול לעומק כל היבט של טויוטה קורולה 2017: נתחיל בעיצוב החיצוני והפנימי, נמשיך לביצועים ויחידות ההנעה ששווקו כאן (בדגש על צריכת דלק), נעבור לטכנולוגיה, אבזור ובטיחות, נדבר על חווית הנהיגה, וחשוב מכל – נצלול למחיר העדכני שלה בשוק המשומשות הישראלי, נבחן את רמות הגימור הנפוצות, נסקור יתרונות וחסרונות, ונסיים בפסק דין שיעזור לכם להחליט האם כדאי לקנות את טויוטה קורולה 2017.
נשלב לאורך הסקירה גם התייחסות לחוות דעת גולשים ששיתפו מנסיונם, וניגע בנושא תקלות אופייניות או בעיות נפוצות אם ידועות כאלה.
אז שבו נוח, קחו כוס קפה (או תה צמחים, מה שבא לכם) ובואו נצא למסע בזמן אל עולם הטויוטה קורולה 2017.

II. עיצוב חיצוני: לא להסתכל בקנקן, אלא אם הקנקן נראה כמו קורולה

עיצוב שמרני עם טאץ’ של רעננות

טויוטה קורולה 2017 עברה מתיחת פנים עדינה יחסית לעיצוב המקורי של הדור ה-11.
הפילוסופיה העיצובית נשארה נאמנה לשורשים של קורולה: שמרנית, לא מתאמצת מדי, אבל עם קווים נקיים ופרופורציות מאוזנות.
היא לא תגרום לכם לסובב ראשים ברחוב בהתלהבות, אבל היא גם לא תתיישן מהר מדי מבחינה ויזואלית.
העיצוב מכוון לקהל רחב, שמעריך פונקציונליות וסולידיות על פני יומרנות.
זו המכונית שמגיעה לעבודה בזמן, לבושה בחולצה מכופתרת אבל לא עניבה.

פרטים קטנים שעושים את ההבדל

מתיחת הפנים התרכזה בעיקר בחזית הרכב.
הגריל הפך צר יותר ומחובר יפה לפנסים הקדמיים (בגרסאות מסוימות עם תאורת LED נאה).
זה נתן לפנים מראה מודרני ומעט יותר אלגנטי בהשוואה לדור שקדם לה, או אפילו לגרסה המקורית של אותו דור.
גם הפגוש הקדמי עוצב מחדש, עם כונס אוויר תחתון גדול יותר שיצר מראה מעט ספורטיבי יותר, אם כי עדיין מאוד מאופק.

מהצד, הקורולה 2017 שומרת על צללית משפחתית קלאסית: שלושה נפחים ברורים (מנוע, תא נוסעים, תא מטען).
קו המותניים עולה קלות כלפי מעלה לכיוון החלק האחורי, וקו הגג יורד בעדינות, מה שיוצר מראה דינמי קל אך שוב, לא קיצוני.
בתי הגלגלים בגודל סטנדרטי לקטגוריה.
חישוקי הגלגלים שהוצעו בישראל נעו בדרך כלל בין 15 ל-17 אינץ’, תלוי ברמת הגימור, כשהעיצובים השונים נטו גם הם להיות סולידיים ונאים ולא מתיימרים.

החלק האחורי של הקורולה 2017 גם הוא עבר עדכון, עם פנסים אחוריים שעוצבו מחדש ונמתחים אל תוך דלת תא המטען, לפעמים מחוברים באמצעות פס כרום דק.
הפגוש האחורי נקי ופונקציונלי.
אין כאן ספוילרים דרמטיים או דיפיוזרים קרביים.
הכל נועד לשדר אמינות ופרקטיות.
נוכחות הכביש שלה צנועה יחסית לג’יפונים ששלטו יותר ויותר בכבישים כבר אז, אך בהשוואה למשפחתיות סדאן אחרות מאותה תקופה, מידותיה הפיזיות (אורך של כ-4.6 מטרים) ממקמות אותה בלב הקטגוריה, ללא הפתעות מיוחדות בגודל.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: בית מרווח, אבל לא ארמון

אווירה סולידית והנדסת אנוש טובה

כשנכנסים לתא הנוסעים של טויוטה קורולה 2017, מקבלים תחושה של סולידיות ומוכרות.
האווירה הכללית היא פונקציונלית ונעימה, לא יוקרתית מדי, אבל גם לא זולה.
הקונספט העיצובי של הדשבורד נקי יחסית, עם קווים אופקיים שיוצרים תחושת מרחב קלה.
יש כאן דגש על פרקטיקה וקלות שימוש, פחות על סטייל מתפרץ או גימיקים עיצוביים.

איכות חומרים והרכבה: עניין של רמת גימור

איכות החומרים בקורולה 2017 משתנה מעט בין רמות הגימור השונות.
בחלק העליון של הדשבורד ובדיפוני הדלתות הקדמיות תמצאו פלסטיק רך ונעים למגע, מה שמשפר את התחושה הכללית.
בחלקים התחתונים יותר ובדלתות האחוריות, הפלסטיק הופך לקשיח יותר, כמו ברוב המשפחתיות באותה תקופה.
איכות ההרכבה לעומת זאת, היא נקודת החוזקה של טויוטה.
הכל מרגיש מחובר היטב, הדוק, ללא קרקושים או רעשים מיותרים גם לאחר שנות שימוש.
זה בדיוק מה שמצפים מרכב ששם דגש על אמינות.

הנדסת האנוש בקורולה 2017 מצוינת ברובה.
מיקום הפקדים השונים, בין אם זה פקדי בקרת האקלים (לרוב כפתורים פיזיים קלים לתפעול), פקדי השליטה על מערכת השמע או פקדי החלונות, הגיוני ונוח לשימוש גם תוך כדי נהיגה.
הראות החוצה טובה לכל הכיוונים, בזכות קו חלונות יחסית נמוך ועמודי A לא עבים מדי.
זה מקל על תמרון בעיר ועל חנייה.

מרווח פנים ותא מטען: קורולה נדיבה

אחד היתרונות הבולטים של טויוטה קורולה 2017 הוא המרווח הפנימי.
המושבים הקדמיים נוחים ותומכים באופן סביר לנסיעות ארוכות, אם כי הם לא הכי ספורטיביים או מפנקים שתמצאו.
המרווח לרגליים, לראש ולכתפיים מלפנים טוב מאוד, גם לאנשים גבוהים.
אבל המרווח האחורי הוא גולת הכותרת האמיתית.
קורולה תמיד הצטיינה במרווח נדיב במיוחד ליושבים מאחור, וגם דגם 2017 אינו יוצא מן הכלל.
יש שפע של מקום לרגליים, מה שהופך נסיעה של שלושה מבוגרים מאחור לאפשרית (אם כי צפופה במעט ברוחב).
זה יתרון משמעותי למשפחות.

נפח תא המטען בקורולה 2017 עומד על כ-452 ליטר בגרסת הסדאן הרגילה (נפח מעט שונה בגרסה ההיברידית בשל מיקום הסוללה).
זה נפח מכובד בהחלט, אם כי לא שיא הקטגוריה (חלק מהמתחרות הציעו אז נפחים גדולים יותר).
הצורה של תא המטען מלבנית יחסית ונוחה להטענה, סף ההטענה סביר, ויש פתרונות אחסון כמו רשתות או ווי עיגון בודדים.
בסך הכל, מדובר בתא מטען שימושי שיספיק לרוב צרכי משפחה ממוצעת.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מה שהיה נחשב מתקדם אז…

מולטימדיה: בסיסית אך פונקציונלית

מערכת המולטימדיה בטויוטה קורולה 2017, במיוחד בגרסאות ששווקו בישראל, הייתה מהצד הפשוט יותר של הסקאלה בהשוואה למכוניות מודרניות יותר.
המסך המרכזי, בגודל של 7 אינץ’ ברוב רמות הגימור הרלוונטיות, היה בעל איכות תצוגה סבירה אך לא מרהיבה, ומהירות התגובה הייתה לעיתים איטית למדי.
מבנה התפריטים פשוט וידידותי יחסית, אך מערכת ההפעלה עצמה (בדרך כלל מערכת של טויוטה שנקראת Touch 2 או דומה) הרגישה מעט מיושנת כבר בזמנו.
אין כאן עוזר קולי מתקדם או יכולות AI מתוחכמות.

קישוריות סמארטפונים הייתה מוגבלת יותר מאשר היום.
בדרך כלל הייתה תמיכה ב-Bluetooth לשיחות וניגון מוזיקה, ולעיתים כניסות USB ו-AUX.
תמיכה ב-Apple CarPlay או Android Auto לא הייתה קיימת כסטנדרט בדגם 2017 המקורי (לרוב הגיעה רק בדורות מאוחרים יותר או בשדרוגים מקומיים שהתקינו בישראל).
זהו חיסרון משמעותי למי שמורגל לקישוריות מלאה של הסמארטפון למערכת הרכב.
איכות מערכת השמע הסטנדרטית סבירה לרוב המשתמשים, אך חסרה עומק ובאס. בדרך כלל לא הוצעו מערכות שמע משודרגות משמעותית.

אבזור נוחות ובטיחות: תלוי ברמת הגימור

רמות הגימור העיקריות ששווקו בישראל לדגם הבנזין כללו בדרך כלל את גרסאות ה-Sunrise וה-Sense, בעוד שההיברידית הגיעה לרוב ברמת ה-Selection או דומות.
האבזור הבסיסי כלל בדרך כלל בקרת אקלים (מפוצלת בגרסאות גבוהות יותר), חלונות חשמל, מראות חשמל, נעילה מרכזית עם שלט.
ברמות גימור גבוהות יותר ניתן היה למצוא גם כניסה והנעה ללא מפתח, חיישני גשם ואורות, מראה אלקטרוכרומטית (מתכהה אוטומטית), ולעיתים חימום מושבים או גג שמש קטן.

בנושא הבטיחות, כדאי לשים לב במיוחד.
טויוטה החלה לשלב מערכות ADAS (מערכות עזר לנהג) באופן נרחב יותר רק בדורות מאוחרים יותר או בגרסאות מאובזרות במיוחד כבר אז.
בדגם 2017, במיוחד בגרסאות הבסיסיות, רשימת מערכות הבטיחות האקטיביות הייתה לעיתים דלה בהשוואה לסטנדרט של ימינו.
יש לבדוק ספציפית בכל רכב משומש אם הותקנו בו מערכות מקומיות כגון מערכת מובילאיי (שהייתה נפוצה בישראל באותה תקופה) על מנת לעמוד בדרישות החוק או פשוט להוסיף שכבת בטיחות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: סוס עבודה יפני

יחידות הנעה: בנזין או היברידי, שאלה של סגנון (וכיס)

טויוטה קורולה 2017 שווקה בישראל עם שתי יחידות הנעה עיקריות:

מנוע בנזין 1.6 ליטר: הסוס הותיק

הגרסה הנפוצה ביותר הייתה עם מנוע בנזין אטמוספרי (ללא טורבו) בנפח 1.6 ליטר.
מנוע זה מייצר בדרך כלל הספק של כ-132 כוחות סוס (כ-97 קילוואט) ומומנט של כ-16 קג”מ.
הוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT) שטויוטה קראה לה Multidrive S.
נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-10.5 שניות, נתון סביר בהחלט למשפחתית רגועה.

ה-CVT מספק העברת הילוכים חלקה מאוד בנהיגה רגועה בעיר או במהירויות נמוכות.
כשדורשים מהמנוע יותר, למשל בעליות או בעקיפות, אופייני לשמוע את המנוע נשאר בסל”ד גבוה וקבוע, תופעה המכונה “אפקט הקטנוע”, שמלווה ברעש מנוע ניכר.
זו תחושה שונה מתיבת גיר אוטומטית רגילה עם הילוכים קבועים, ודורשת הסתגלות.
הביצועים הכוללים מספיקים למרבית צרכי הנהיגה היומיומית בישראל, אך לא לצפות לנהיגה ספורטיבית.

יחידה היברידית 1.8 ליטר: יעילות והחלקות

האופציה השנייה והמתקדמת יותר (שהפכה נפוצה מאוד בשנים לאחר מכן) הייתה הגרסה ההיברידית.
זו משלבת מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר הפועל במחזור אטקינסון (יעיל בדלק) עם מנוע חשמלי קטן, וסוללת ניקל-מטאל היידריד.
ההספק המשולב של המערכת הוא כ-122 כוחות סוס.
המערכת ההיברידית משודכת לתיבת הילוכים אלקטרונית רציפה (e-CVT), שגם היא אינה גיר עם הילוכים במובן המסורתי, אלא מערכת של גלגלי שיניים פלנטריים המנהלת את חלוקת הכוח בין המנועים.
נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש דומה לגרסת הבנזין, סביב 11 שניות, אך תחושת התאוצה הראשונית מהמקום, בזכות סיוע המנוע החשמלי, עשויה להרגיש נמרצת יותר בעיר.

צריכת דלק/אנרגיה: הקלף החזק

אחת הסיבות העיקריות לפופולריות של הקורולה, ובמיוחד הגרסה ההיברידית, היא צריכת הדלק שלה.
נתוני יצרן לפי תקן WLTP (תקן מודרני יותר) לא היו רלוונטיים במיוחד לדגם 2017 שקיבל נתונים לפי תקן NEDC הישן והאופטימי יותר.
אבל בהערכה ריאלית מנומקת, נתוני צריכת הדלק בפועל נעים כך:

* גרסת בנזין 1.6: צריכת דלק ממוצעת משולבת בנסיעה יומיומית (עיר ובינעירוני) צפויה לנוע בין 1 ל-12 ל-1 ל-14 ק”מ לליטר, תלוי בסגנון הנהיגה ובתנאי הדרך. בנסיעה רגועה במיוחד אפשר להתקרב ל-1 ל-15.

* גרסה היברידית 1.8: כאן הקסם קורה. צריכת אנרגיה יעילה במיוחד בעיר ובפקקים, שם הרכב מרבה להשתמש במנוע החשמלי או משלב ביעילות בין המנועים. צריכת דלק ממוצעת משולבת בנסיעה יומיומית צפויה לנוע בין 1 ל-17 ל-1 ל-20 ק”מ לליטר ויותר. בנסיעה עירונית בלבד אפשר להגיע לנתונים פנטסטיים קרוב ל-1 ל-23-25 ק”מ לליטר. בנסיעה בינעירונית מהירה, היתרון ההיברידי מצטמצם מעט, וצריכת הדלק תהיה דומה יותר לגרסת הבנזין או מעט טובה יותר.

בעידן שבו צריכת אנרגיה לרכב היא נושא מרכזי (ואנשים רבים עדיין מחפשים “צריכת דלק” גם כשהם מתעניינים ברכב חשמלי או היברידי), הקורולה ההיברידית מציעה חיסכון משמעותי בעלויות הדלק, וזו בהחלט נקודת זכות ענקית עבורה בשוק המשומשות. עלויות הדלק בישראל הן גורם משמעותי בהוצאות האחזקה.

לסיכום הביצועים ויחידות ההנעה: הקורולה 2017, בשתי גרסאותיה, לא נועדה להיות מכונית מהירה או ספורטיבית. היא נועדה להיות יעילה, אמינה וחלקה בנהיגה יומיומית. היא עושה את זה היטב, כשהגרסה ההיברידית מוסיפה חיסכון משמעותי בדלק ונוחות נסיעה חלקה יותר בזכות פעולה חשמלית. תחושת הכוח מספקת, אך תאוצות ביניים דורשות לחיצה נחושה על הדוושה, במיוחד בגרסת הבנזין עם ה-CVT.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: שלווה ושקט נפשי

נוחות נסיעה: בולעת מהמורות ביעילות

אחד היתרונות הבולטים של טויוטה קורולה 2017 הוא נוחות הנסיעה שלה.
המתלים מכוילים על הצד הרך, והרכב מתמודד היטב עם מהמורות, פסי האטה, ושיבושי כביש עירוניים וישראליים טיפוסיים.
היא בולעת אותם ביעילות, מה שהופך את הנסיעה בעיר ומחוצה לה לנעימה ורגועה יחסית.
על כבישים משובשים מאוד, ייתכן שתורגש רעידות מסוימת, אך בסך הכל זו מכונית נוחה מאוד לנסיעות ארוכות ולשימוש יומיומי.

רמת בידוד הרעשים בקורולה 2017 סבירה לקטגוריה.
רעשי כביש וצמיגים חודרים לתא הנוסעים במהירויות גבוהות, ורעש מנוע הופך מורגש תחת עומס (במיוחד בגרסת הבנזין עם ה-CVT).
רעשי רוח מבודדים היטב יחסית.
הגרסה ההיברידית שקטה יותר משמעותית בעיר ובמהירויות נמוכות, בזכות היכולת שלה לנסוע על חשמל בלבד.

התנהגות דינמית: לא לנהגים עצבניים

ההתנהגות הדינמית של הקורולה 2017 מכוונת כולה לנוחות ובטחון, ולא לספורטיביות.
תחושת ההיגוי קלה מאוד (מה שמקל על תמרון בעיר) וחסרה פידבק או דיוק יוצאי דופן.
הרכב מגיב בצורה צפויה ובטוחה, עם אחיזת כביש טובה למדי לשימוש משפחתי רגיל, אך זוויות גלגול בפניות יהיו מורגשות.
היא לא מזמינה להתגרות בגבולות האחיזה.

תחושת הבלמים לינארית וצפויה בגרסת הבנזין.
בגרסה ההיברידית, כמו ברוב ההיברידיות, שילוב בלימת המנוע (רגנרציה) עם הבלמים הרגילים יכול ליצור תחושת דוושה מעט פחות אחידה, במיוחד בלחיצות עדינות.
יציבות כיוונית במהירויות גבוהות טובה, והרכב מרגיש בטוח ויציב בנסיעה בינעירונית.
קלות התמרון בעיר מצוינת, גם בזכות ההיגוי הקל וגם בזכות הראות הטובה.
היעדר גיר ידני והעברת הילוכים קלאסית (הן ב-CVT והן ב-e-CVT) תורם לחלקות הנסיעה, אך מפחית את מעורבות הנהג ואת התחושה הספורטיבית (שגם כך לא הייתה מטרת הדגם).

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: 5 כוכבים, אבל בלי יותר מדי עזרה

מבחני בטיחות: ציון מלא באותה תקופה

טויוטה קורולה 2017, בגרסתה האירופית, קיבלה ציון של 5 כוכבים מלאים במבחני בטיחות רשמיים של ארגון Euro NCAP.
זהו ציון מצוין שמעיד על מבנה בטיחותי מוצק ויכולת הגנה טובה על הנוסעים במקרה של תאונה.
התוצאות היו טובות בקטגוריות הגנה על מבוגרים וילדים.
מבדקי בטיחות נוספים או מאפיינים מבניים, כמו מספר כריות האוויר (לרוב 7 או יותר ברמות גימור גבוהות), תרמו גם הם לציון הגבוה.

מערכות עזר לנהג (ADAS): לבדוק מה יש בפועל

כפי שצוין קודם, בנושא מערכות ה-ADAS, טויוטה קורולה 2017 הייתה פחות מתקדמת בהשוואה לסטנדרט המקובל בשנת 2025.
באותה תקופה, מערכות כמו בלימת חירום אוטונומית (AEB), בקרת שיוט אדפטיבית (ACC), או תיקון סטייה מנתיב היו לרוב אופציונליות, וגם אז לא תמיד זמינות בכל רמות הגימור ששווקו בישראל.

חשוב מאוד, בעת בדיקת רכב משומש משנת 2017, לברר בדיוק אילו מערכות בטיחות אקטיביות קיימות בו בפועל.
מערכות כמו התרעת התנגשות קדמית או התרעת סטייה מנתיב (ללא תיקון אקטיבי) היו נפוצות יותר, לעיתים כתוספת מקומית (מובילאיי).
תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי (אם קיימות) היה לרוב סביר, לא תמיד חלק כמו במערכות מודרניות, ולעיתים אגרסיביות מדי בהתרעות.
קלות התפעול שלהן (כיבוי/הפעלה) משתנה.
לכן, למרות ציון 5 הכוכבים הפסיבי המצוין, מי שמחפש את חבילת הבטיחות האקטיבית המלאה והמתקדמת ביותר יצטרך לבדוק היטב את האבזור הספציפי של כל רכב.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): כמה עולה השקט הנפשי?

כמה עולה טויוטה קורולה 2017 היום?

נכון לאפריל 2025, טויוטה קורולה 2017 נמצאת עמוק בשוק המשומשות.
המחיר שלה תלוי באופן משמעותי במצבה המכני והחיצוני, מספר הקילומטרים שעברה, רמת הגימור, סוג יחידת ההנעה (בנזין או היברידית, כאשר ההיברידית יקרה יותר), והיסטוריית הטיפולים שלה.
טווח המחיר עבור קורולה 2017 יד שנייה בישראל יכול לנוע בין כ-55,000 ש”ח לגרסת בנזין בסיסית עם קילומטראז’ גבוה למדי, ועד כ-75,000 ש”ח ויותר לגרסאות היברידיות או מאובזרות יותר עם קילומטראז’ נמוך במצב מצוין.
המחיר יקבע לרוב על פי מחירון לוי יצחק או יד2 המעודכן, תוך התאמות למצב הספציפי של הרכב.

רמות גימור נפוצות בשוק הישראלי

כאמור, רמות הגימור העיקריות שנתקלים בהן בשוק המשומשות הן Sunrise ו-Sense לגרסת הבנזין, ו-Selection (או דומה) לגרסה ההיברידית.
רמת הגימור Sunrise היא הבסיסית יותר, עם אבזור סטנדרטי.
Sense מוסיפה בדרך כלל פריטים כמו חישוקי סגסוגת (במקום פלדה עם טאסות), פקדי שליטה מההגה, ולעיתים בקרת אקלים מפוצלת.
Selection בגרסה ההיברידית כללה לרוב אבזור נדיב יותר שכלל את מרבית הפריטים הנ”ל ואף מעבר לכך, ולעיתים גם אבזור בטיחותי מתקדם יותר (כמו חיישני חנייה מקוריים או מערכות התרעה).
יש לבדוק תמיד את רשימת האבזור המלאה הספציפית של הרכב המדובר.

אחריות ותחזוקה: לרוב כבר לא באחריות יצרן

נכון לשנת 2025, רוב רכבי טויוטה קורולה 2017 סיימו את תקופת אחריות היצרן המלאה (שעמדה לרוב על 3 שנים או 100,000 ק”מ).
עם זאת, בגרסאות ההיברידיות, אחריות הסוללה בטויוטה ארוכה משמעותית (בדרך כלל 8 שנים או 160,000 ק”מ, ולעיתים ניתנה הארכה ל-10 שנים בכפוף לבדיקה שנתית).
לכן, בגרסה ההיברידית חשוב לבדוק את מצב וסטטוס אחריות הסוללה.

עלויות התחזוקה של טויוטה קורולה נחשבות לסבירות.
חלפים זמינים יחסית, וישנם מוסכים רבים (מורשים ופרטיים) שמכירים את הדגם היטב.
טויוטה ידועה באמינות גבוהה, מה שמקטין את הסבירות לתקלות משמעותיות ויקרות.
עם זאת, כמו כל רכב בן כמעט 8 שנים, ייתכנו בעיות הנובעות מבלאי טבעי (בולמים, רכיבי גומי, מזגן וכו’), וחשוב לבצע בדיקה לפני קנייה.
תקלות נפוצות במיוחד בדגם 2017 אינן ידועות באופן גורף, והדגם נחשב אמין למדי בהשוואה לדגמים רבים אחרים מאותה תקופה. שווי השימוש של קורולה נשמר היטב לאורך שנים, וזהו יתרון כלכלי משמעותי בקניית רכב משומש.

X. יתרונות: למה בכל זאת טויוטה קורולה 2017?

  • אמינות אגדית ושקט נפשי: קורולה נחשבת (ובצדק) לאחד הרכבים האמינים ביותר בעולם. הסיכוי לתקלות גדולות ובלתי צפויות נמוך משמעותית בהשוואה למתחרות רבות. זהו היתרון הגדול ביותר שלה, במיוחד בשוק המשומשות.
  • צריכת דלק נמוכה (במיוחד בהיברידית): הגרסה ההיברידית מציעה נתוני צריכת דלק פנטסטיים בשימוש יומיומי, מה שמביא לחיסכון משמעותי בהוצאות הדלק, שהן מרכיב מרכזי בעלויות האחזקה בישראל.
  • מרווח פנים נדיב: במיוחד המרווח לרגליים של הנוסעים מאחור מרשים לקטגוריה, מה שהופך אותה למתאימה יותר למשפחות עם ילדים גדולים או להסעת מבוגרים מאחור.
  • נוחות נסיעה טובה: הכיול הרך של המתלים מתמודד היטב עם כבישים ישראליים ומספק נסיעה רגועה ונעימה.
  • סחירות גבוהה ושמירת ערך: טויוטה קורולה שומרת על ערכה היטב בשוק המשומשות, והיא קלה יחסית למכירה כשתרצו לשדרג. זה מקטין את הפסד הערך לאורך זמן.
  • עלויות אחזקה סבירות: חלפים זמינים ומחיר טיפולים במוסכים סביר יחסית, ללא הפתעות יקרות בדרך כלל.

XI. חסרונות: לא הכל מושלם בגן עדן

  • ביצועים וגיר CVT: גרסת הבנזין עם תיבת ה-CVT אינה מספקת ביצועים ספורטיביים או מרגשים, ורעש המנוע תחת עומס יכול להיות מציק (“אפקט הקטנוע”). חווית הנהיגה פחות מעורבת ודינמית בהשוואה לחלק מהמתחרות.
  • טכנולוגיה ומולטימדיה מיושנת: מערכת המולטימדיה פשוטה, ללא תמיכה ב-Apple CarPlay או Android Auto (אלא אם שודרגה מקומית), ואיכות המסך ומהירות התגובה אינן עומדות בסטנדרטים מודרניים.
  • אבזור בטיחות אקטיבי חסר בגרסאות מסוימות: למרות ציון 5 כוכבים בבטיחות פסיבית, מערכות ADAS מתקדמות לא היו סטנדרט בכל רמות הגימור, וחשוב לבדוק בדיוק אילו מערכות קיימות בכל רכב ספציפי. בהשוואה למכוניות מודרניות, היא מפגרת משמעותית בהיבט זה.
  • עיצוב שמרני ופחות אמוציונלי: העיצוב החיצוני והפנימי סולידי ופונקציונלי, אך אינו מעורר התלהבות או נחשב ל”סקסי”. למי שמחפש מכונית עם יותר סטייל או אישיות, הקורולה יכולה להיראות מעט אפרורית.
  • איכות חומרים פנימית: למרות איכות הרכבה טובה, איכות הפלסטיקה בחלקים מסוימים של תא הנוסעים פחות מרשימה בהשוואה למתחרות מסוימות מאותה תקופה.

XII. בהשוואה למתחרות: קורולה בסביבתה הטבעית

בשנת 2017, טויוטה קורולה התמודדה בשוק המשפחתיות הישראלי מול שחקניות חזקות רבות.
בין המתחרות העיקריות ניתן למנות את יונדאי i35 (שבסוף 2017 הוחלפה על ידי אלנטרה), מאזדה 3, הונדה סיוויק, סקודה אוקטביה, ופורד פוקוס.
כל אחת מהמתחרות האלו הציעה חבילה שונה, ומיצוב הקורולה היה עקבי: היא לא הייתה המכונית המהנה ביותר לנהיגה (תואר שהונדה סיוויק ומאזדה 3 לרוב לקחו), היא לא הייתה המאובזרת ביותר (סקודה אוקטביה הצטיינה באבזור ומרווח), והיא לא הייתה הזולה ביותר לרכישה ראשונית.

אבל בהשוואה ישירה, הקורולה בלטה בשני תחומים עיקריים: אמינות וצריכת דלק (במיוחד הגרסה ההיברידית, שבאותה תקופה הייתה עדיין יחסית נדירה בקטגוריה ונתנה לה יתרון משמעותי).
היונדאי i35 והאלנטרה שהחליפה אותה היו מתחרות ישירות ופופולריות בזכות עיצובן המודרני והאבזור הנדיב יחסית, אך נחשבו מעט פחות אמינות מהקורולה לאורך זמן.
המאזדה 3 הציעה חווית נהיגה דינמית ועיצוב יפה, אך מרווח פנים קטן יותר וצריכת דלק פחות טובה.
הונדה סיוויק בלטה בעיצוב נועז יותר וביצועים טובים יותר (במיוחד עם מנועי הטורבו), אך גם היא הייתה פחות מרווחת ופחות חסכונית בדלק.
סקודה אוקטביה הציעה מרווח פנים ותא מטען עצומים, וכן אבזור עשיר (לעיתים גם מערכות בטיחות מתקדמות יותר לאותה תקופה), אך סבלה לעיתים מבעיות אמינות עם מנועי הטורבו וגיר ה-DSG שלה בהשוואה לטויוטה.
פורד פוקוס הציעה חווית נהיגה מהנה, אך גם היא התמודדה עם בעיות אמינות מסוימות (במיוחד תיבת הילוכים כפולת מצמדים) וצריכת דלק פחות מרשימה.
בסופו של יום, הקורולה התמצבה כבחירה השמרנית והבטוחה, למי שמעריך אמינות, חיסכון בדלק ופרקטיות על פני ביצועים או גינוני יוקרה.
זו הייתה המכונית של “פחות כאבי ראש”.

XIII. סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2017?

פסק דין: הבחירה ההגיונית, לא בהכרח המרגשת

טויוטה קורולה 2017, גם בשנת 2025, נותרה אחת האפשרויות החזקות וההגיוניות ביותר בשוק המשפחתיות המשומשות בישראל, במיוחד למי שמחפש שקט נפשי וראש שקט.
היא לא תספק ריגושים על הכביש, מערכות המולטימדיה שלה מרגישות כאילו הגיעו מעידן אחר, ואבזור הבטיחות האקטיבי שלה עשוי להיות חסר בהשוואה לרכבים חדשים יותר.

אבל אם מה שחשוב לכם זה אמינות בלתי מתפשרת, עלויות אחזקה נמוכות (בעיקר בזכות צריכת דלק מצוינת בגרסה ההיברידית ומיעוט תקלות משמעותיות), מרווח פנים טוב, ונוחות נסיעה טובה ביום יום, אז הקורולה 2017 היא בהחלט אופציה ששווה לשקול ברצינות.
בהשוואה למתחרותיה מאותה תקופה, יתרון האמינות שלה עדיין בולט מאוד, והגרסה ההיברידית מציעה יתרון מובהק בצריכת דלק על רובן המכריע.

למי היא מתאימה? ולמי פחות?

האם כדאי לקנות טויוטה קורולה 2017?
למי שהרכב הוא בעיקר כלי תחבורה אמין ויעיל מנקודה א’ לנקודה ב’, למי שמודאג מעלויות אחזקה וצריכת דלק, למי שמעריך מרווח פנים טוב למשפחה, ולמי שמוכן לוותר על הפינוקים הטכנולוגיים העדכניים ביותר או על חווית נהיגה דינמית – התשובה היא בהחלט כן.
היא מתאימה במיוחד למשפחות צעירות, נהגים שנוסעים הרבה קילומטרים (במיוחד בהיברידית), או פשוט אנשים שמחפשים “ראש שקט” ושמירה על ערך הרכב.

למי היא פחות מתאימה? למי שמחפש ביצועים נמרצים או חווית נהיגה ספורטיבית, למי שהטכנולוגיה העדכנית ביותר (כולל קישוריות סמארטפונים מתקדמת) היא בראש סדר העדיפויות, ולמי שאבזור בטיחות אקטיבי מקיף הוא הכרחי עבורו.
גם מי שמחפש עיצוב בולט או יוקרתי כנראה לא ימצא אותה בקורולה 2017.

המלצה סופית

בשוק המשומשות, שם אמינות ועלויות אחזקה מקבלות משנה תוקף, טויוטה קורולה 2017 מציעה תמורה טובה למחיר.
בעת הקנייה, חשוב לבצע בדיקה מקיפה (בדיקה לפני קנייה סטנדרטית) ולוודא את מצב הרכב, את היסטוריית הטיפולים (מומלץ שבוצעו בזמן במוסכים מוכרים), ולברר בדיוק אילו מערכות אבזור ובטיחות קיימות בדגם הספציפי שאתם בוחנים.
במיוחד בגרסה ההיברידית, כדאי לבדוק את סטטוס אחריות הסוללה.
אם אתם מחפשים סוס עבודה אמין, חסכוני (אם הולכים על היברידית) ומרווח שפשוט “עושה את העבודה” בלי דרמות, טויוטה קורולה 2017 היא בחירה מצוינת ומומלצת בשוק המשומשות הישראלי.

סוזוקי קרוסאובר (S-Cross) או סקודה קארוק (כניסה)

ברוכים הבאים לעולם הקרוסאוברים הקומפקטיים.
זו קטגוריה לוהטת בשוק הרכב הישראלי.
היא מציעה שילוב מפתה של גובה ישיבה.
תחושת ביטחון על הכביש.
פונקציונליות יומיומית.
וגם מראה אופנתי ועדכני.
אבל כשהגיע הרגע לבחור, העניינים יכולים להתחיל להסתבך.
פתאום עולות שאלות.
איזה רכב באמת מתאים לי?
האם אני צריך יותר מקום?
או אולי יותר חיסכון בדלק?
היום אנחנו צוללים עמוק.
עושים השוואה ראש בראש.
בין שני שחקנים מרכזיים בקטגוריה.
מדובר בסוזוקי קרוסאובר (S-Cross).
וכן, גם בסקודה קארוק.
נתמקד במיוחד בדגמי הכניסה שלהם.
אלה שנותנים תמורה טובה למחיר.
אז בואו נראה.
במה כדאי לבחור?
מה עדיף לכם?
על מה כדאי ללכת?
הכנו לכם מדריך מפורט.
שילווה אתכם בתהליך ההחלטה.
בצורה קלילה ומעניינת.

הכירו את המתמודדים: סוזוקי קרוסאובר מול סקודה קארוק

לפני שנתחיל בהשוואה המעמיקה, בואו נציג בקצרה את שני הרכבים שלנו.

סוזוקי קרוסאובר (S-Cross)

הסוזוקי קרוסאובר, שמוכר גם כ-S-Cross בשווקים מסוימים, הוא רכב שמייצג את הפילוסופיה היפנית המוכרת של סוזוקי: אמינות, פשטות (במובן החיובי), ופרקטיות יום-יומית. הוא עבר מספר גלגולים ועדכונים לאורך השנים, ושומר על מקומו כשחקן רלוונטי בזירה. הוא מציע מנועי בנזין יעילים (לרוב בנפח 1.4 ליטר טורבו עם מערכת מיקרו-היברידית בגרסאות עדכניות), תיבת הילוכים אוטומטית, ועיצוב חיצוני שעבר שדרוג משמעותי בדור האחרון. הוא מכוון לקהל שמחפש רכב עמיד, חסכוני יחסית ונוח לשימוש יומיומי.

סקודה קארוק (בגרסת כניסה)

הסקודה קארוק, אח קטן יותר לקודיאק המצליח, הפך במהרה לאחד מרכבי הפנאי הפופולריים בישראל. הוא מייצג את הגישה של סקודה (מקבוצת פולקסווגן): חכם, מרווח, פרקטי (“Simply Clever”) ועם תחושה איכותית יחסית לקטגוריה. דגמי הכניסה של הקארוק לרוב מצוידים במנוע 1.5 ליטר טורבו בנזין TSI, עם תיבת הילוכים DSG. הוא מציע תא מטען ענק, פתרונות אחסון חכמים ועיצוב אירופאי סולידי ואלגנטי.

השוואה ראש בראש: מי מוביל היכן?

עכשיו כשהכרנו אותם, בואו ניכנס לעובי הקורה. נעבור סעיף-סעיף ונראה כיצד כל אחד מהם מתמודד מול השני, בדגש על הדגמים הבסיסיים והשימוש היומיומי.

עיצוב חיצוני ופנימי: עניין של טעם (וגם של פרקטיקה)

נתחיל עם הדבר הראשון שרואים. איך הרכב נראה מבחוץ ומבפנים?

  • סוזוקי קרוסאובר: העיצוב החיצוני עבר מתיחת פנים משמעותית שהעניקה לו מראה יותר מסיבי ומודרני, במיוחד בחזית. הוא נראה יותר “קרוסאובר” ופחות “סטיישן מוגבה” לעומת הדורות הראשונים. מבפנים, העיצוב פשוט ופונקציונלי. החומרים עשויים להרגיש פחות יוקרתיים ממתחרים אירופאיים, אבל הכל נמצא במקום וקל לתפעול. אין כאן הפתעות, הכל הגיוני ומשרת את המטרה.
  • סקודה קארוק: הקארוק שומר על קווי העיצוב המוכרים של סקודה – סולידיים, נקיים ואלגנטיים. הוא לא צועק “תראו אותי”, אבל הוא נראה טוב ומאוזן. בפנים, תא הנוסעים מרגיש איכותי יותר. הפלסטיקה נעימה יותר למגע, ולוח המחוונים והקונסולה המרכזית מעוצבים בצורה מודרנית ומסודרת. אפילו בדגמי הכניסה יש תחושה של רכב שעשוי היטב.

השוואה ותכלס: הקארוק מרגיש וגם נראה קצת יותר יוקרתי ומעודן, גם מבחוץ וגם מבפנים. הקרוסאובר לעומת זאת, מציע פשטות ופרקטיות יפנית שרבים אוהבים. אם מראה ותחושת פרימיום קלה חשובים לכם, הקארוק עשוי לקלוע יותר לטעמכם. אם אתם מחפשים רכב שפשוט יעשה את העבודה בלי הרבה “רעש”, הסוזוקי הוא אופציה נהדרת.

תא נוסעים ופרקטיות: המקום שבו חיים קורים

זה אולי הסעיף החשוב ביותר בקטגוריה הזו. קרוסאובר משפחתי צריך להיות שימושי. כמה מקום יש? האם נוח לנסוע בו עם ילדים? איך מכניסים את הקניות מהסופר או עגלת תינוק לתא המטען?

  • סוזוקי קרוסאובר: תא הנוסעים מציע מרווח סביר לארבעה נוסעים מבוגרים, ואפילו חמישה לנסיעות קצרות. המושב האחורי מספיק מרווח לזוג ילדים עם כיסאות בטיחות. תא המטען מציע נפח של כ-430 ליטר, שזה נתון טוב מאוד לקטגוריה. הוא עמוק ושימושי, ומספיק בהחלט לעגלת תינוק או כמה מזוודות לטיול סוף שבוע. פתרונות האחסון בתוך התא נוסעים סטנדרטיים – תאים בדלתות, קונסולה מרכזית וכו’. הגישה למושב האחורי נוחה.
  • סקודה קארוק: כאן הקארוק מצטיין במיוחד. הוא ידוע בזכות המרווח הפנימי המעולה שלו, הן לנוסעים והן למטען. תא המטען מציע נפח התחלתי של כ-521 ליטר! זה נתון ענק, משמעותית יותר מהסוזוקי, והוא הופך אותו לאחד המובילים בקטגוריה מבחינת שטח הטענה. המושבים האחוריים לעיתים מציעים גמישות (תלוי ברמת הגימור), אבל גם בגרסאות הבסיס המרווח מעולה. פתרונות ה-Simply Clever של סקודה (כמו מגרד קרח בדלת הדלק, מחזיק לטאבלט/טלפון ועוד) מוסיפים נופך של גאונות פרקטית.

השוואה ותכלס: אין ספק, בקרב על המקום והפרקטיות הטהורה, הקארוק לוקח את הבכורה, בעיקר בזכות תא המטען העצום שלו ופתרונות האחסון החכמים. אם אתם משפחה שצריכה להעמיס הרבה (קניות שבועיות מטורפות, ציוד לספורט של הילדים, טיולים עם הרבה מזוודות), הקארוק הוא כנראה מה שאתם צריכים. הקרוסאובר הוא בהחלט שימושי ופרקטי, אבל פשוט פחות מרווח מהמתחרה הצ’כי.

מנוע וביצועים: כמה מהר מגיעים מ-א’ ל-ב’?

איך הרכב מרגיש על הכביש? האם הוא זריז? כמה דלק הוא צורך?

  • סוזוקי קרוסאובר: בדור הנוכחי (ולעיתים גם קודמים עם מנוע ה-1.4 טורבו), הקרוסאובר מצויד במנוע 1.4 ליטר טורבו בנזין לרוב עם 129 כ”ס (בדגמים מיקרו-היברידיים), ותיבת הילוכים אוטומטית. הביצועים טובים בהחלט לנסיעה יומיומית ועירונית. הוא לא “טיל”, אבל הוא מרגיש קליל וזריז מספיק לעקיפות ושילוב בתנועה. צריכת הדלק שלו היא מהטובות בקטגוריה, במיוחד בגרסאות ההיברידיות הקלות. זה יתרון משמעותי בטווח הארוך.
  • סקודה קארוק: דגמי הכניסה מצוידים לרוב במנוע 1.5 ליטר טורבו TSI עם 150 כ”ס, ותיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים (DSG). המנוע הזה חזק יותר מהסוזוקי ומספק ביצועים נמרצים יותר. הוא מרגיש בשרני יותר בעליות ובכבישים מהירים. תיבת ה-DSG לרוב מהירה ויעילה, אם כי לעיתים יכולה להיות מעט פחות חלקה בפקקים עירוניים לעומת תיבה אוטומטית פלנטרית רגילה (כמו זו שבסוזוקי). צריכת הדלק של הקארוק טובה, אך לרוב מעט פחות טובה מזו של הקרוסאובר ההיברידי.

השוואה ותכלס: אם ביצועים “חיים” יותר חשובים לכם, הקארוק עם מנוע ה-1.5 ליטר TSI הוא ללא ספק המנצח כאן. הוא חזק ומרגיש זריז יותר. לעומת זאת, אם חיסכון בדלק נמצא בראש סדר העדיפויות שלכם, ובמיוחד אם הנסיעות שלכם הן בעיקר עירוניות ובינעירוניות רגועות, הסוזוקי קרוסאובר (בגרסאות ההיברידיות הקלות) נותן תשובה מצוינת וחסכונית יותר.

נוחות נסיעה וטיפול: איך הרכב מרגיש על הבאמפרים?

אף אחד לא אוהב לקפוץ על מהמורות. נוחות הנסיעה ואיך הרכב מתנהג בכביש משפיעים ישירות על איכות החיים היומיומית שלנו עם הרכב.

  • סוזוקי קרוסאובר: הקרוסאובר מכוון לצד הנוח של הסקאלה. המתלים שלו מכוילים לספוג טוב יותר שיבושים ומהמורות עירוניות. הוא נוח לנסיעה בעיר ועל כבישים משובשים. ההיגוי שלו קליל, מה שמקל על תמרוני חנייה ונהיגה בפקקים. בכבישים מפותלים או במהירויות גבוהות מאוד, הוא פחות ממוקד ונוטע ביטחון ממתחרים מסוימים, אבל זה לא ייעודו העיקרי. רמת בידוד הרעשים סבירה.
  • סקודה קארוק: הקארוק מרגיש קצת יותר “אירופאי” בנהיגה. המתלים שלו מכוילים בצורה מאוזנת יותר, המספקת שילוב טוב של נוחות ויציבות. הוא בולע היטב שיבושים, אך מרגיש מרוסן יותר מהסוזוקי. ההיגוי שלו מדויק יותר ובעל משקל טוב יותר, מה שמקנה תחושת ביטחון בכבישים פתוחים ובפניות. רמת בידוד הרעשים בדרך כלל טובה יותר מהסוזוקי, מה שהופך נסיעות ארוכות לשקטות ונעימות יותר.

השוואה ותכלס: אם נוחות מקסימלית על פני שיבושים עירוניים קטנים היא בראש סדר העדיפויות, הסוזוקי עשוי להיות מעט נוח יותר. עם זאת, בסך הכל, הקארוק מציע שילוב מוצלח יותר של נוחות ויכולת דינמית, ותחושת נהיגה בטוחה ומעודנת יותר ברוב תנאי הדרך. הוא גם שקט יותר בנסיעה. על מה ללכת? אם אתם גרים בעיר עם הרבה כבישים משובשים מאוד, הסוזוקי אולי יתאים יותר. לכל שאר תנאי הדרך, הקארוק מרגיש בשל ומעודן יותר.

אבזור ובטיחות: מה מקבלים בתכלס?

חשוב לדעת מה כל רכב מציע, במיוחד בגרסאות הכניסה שלהן. האבזור משפיע על הנוחות, הטכנולוגיה והכי חשוב – הבטיחות.

  • סוזוקי קרוסאובר: בדגמי הכניסה, האבזור לרוב כולל את הדברים הבסיסיים החשובים: מערכת מולטימדיה עם קישוריות לסמארטפון, בקרת אקלים, חלונות חשמל, מראות חשמליות. בתחום הבטיחות, הדגמים החדשים מצוידים בדרך כלל בחבילת בטיחות אקטיבית סבירה הכוללת בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד, מה שמקנה לה ציון בטיחות טוב.
  • סקודה קארוק: גם כאן הקארוק לרוב מרגיש עשיר יותר. אפילו בגרסאות הכניסה הוא מציע אבזור נדיב הכולל לרוב מסך מולטימדיה גדול יותר, ולעיתים גם פינוקים קטנים כמו כניסות USB נוספות או פתחי מיזוג מאחור (יש לבדוק ספציפית לפי רמת הגימור והשנה). בתחום הבטיחות, הוא מצויד בחבילת בטיחות אקטיבית מלאה, כולל זיהוי הולכי רגל, תיקון סטייה מנתיב, התרעת עייפות לנהג ועוד, וזוכה לציוני בטיחות מעולים במבחני הריסוק.

השוואה ותכלס: הקארוק לרוב מציע אבזור עשיר ומודרני יותר בגרסאות הכניסה, וגם יתרון בתחום אבזור הבטיחות הפסיבי והאקטיבי (תלוי שנתון ורמת גימור ספציפית, אבל לרוב הסקודה מובילה כאן). אם טכנולוגיה, פינוקים קטנים ותחושת פרימיום באבזור חשובים לכם, הקארוק עדיף. הסוזוקי מספק את המינימום הנדרש ואת אבזור הבטיחות הבסיסי החשוב.

עלויות ותחזוקה: כמה יעלה התענוג לאורך זמן?

חשבון בנק זה גם פרקטיקה. בואו נדבר קצת על כסף.

  • סוזוקי קרוסאובר: לסוזוקי יש מוניטין מעולה של אמינות. לרוב, עלויות התחזוקה והטיפולים התקופתיים נחשבות לסבירות, ועלויות חלפים לרוב פחות יקרות ממתחרים אירופאיים. צריכת הדלק, כאמור, נוטה להיות טובה יותר, מה שחוסך כסף לאורך זמן. ערך השמירה על המוניטין הטוב של סוזוקי בשוק היד השנייה יכול להיות יתרון.
  • סקודה קארוק: סקודה נחשבת לאמינה יחסית למכוניות אירופאיות, אך מערכות מורכבות יותר כמו תיבת ה-DSG יכולות להיות יקרות יותר לתיקון אם יש תקלות (אם כי הדורות החדשים אמינים יותר). עלויות הטיפולים התקופתיים וחלקי החילוף לרוב יהיו יקרות יותר מאשר בסוזוקי. צריכת הדלק, למרות שהיא טובה, לרוב גבוהה יותר מהסוזוקי. ערך השמירה של הקארוק גם הוא טוב בשוק היד השנייה בזכות הפופולריות שלו.

השוואה ותכלס: בראייה של עלויות אחזקה שוטפות וחיסכון בדלק, הסוזוקי קרוסאובר כנראה ייתן לכם חשבון חודשי נמוך יותר בגלל צריכת הדלק הטובה יותר ועלויות הטיפולים הזולות יותר. האמינות המוכחת של סוזוקי גם היא שקט נפשי. הקארוק לא רכב יקר לאחזקה בצורה יוצאת דופן, אבל הוא פשוט פחות זול מהסוזוקי בסעיפים האלה.

אז במה כדאי לבחור? מה עדיף?

הגענו לשאלת מיליון הדולר. אחרי כל ההשוואה הזו, מה עדיף לכם? על מה ללכת? התשובה, כמו תמיד, תלויה בכם ובלצרכים הספציפיים שלכם.

על מה ללכת אם…

  • אתם מחפשים מקסימום מקום ופרקטיקה למשפחה גדולה או עם צרכים הטענה גדולים: סקודה קארוק לוקח בגדול. תא המטען העצום והמרווח הפנימי הגדול הופכים אותו למלך הפרקטיקה בקטגוריה שלו.
  • חיסכון בדלק הוא הדבר הכי חשוב עבורכם, ואתם נוסעים הרבה בתוך העיר: סוזוקי קרוסאובר (במיוחד בגרסאות ההיברידיות הקלות) הוא כנראה האופציה החסכונית יותר. עלויות האחזקה השוטפות נוטות להיות נמוכות יותר.
  • אתם רוצים תחושה איכותית יותר, עיצוב מודרני ואבזור עשיר יותר (גם בגרסאות כניסה): סקודה קארוק מרגיש יותר “פרימיום” ומצויד טוב יותר.
  • אתם מעדיפים פשטות, אמינות מוכחת, ורכב שיעשה את העבודה לאורך שנים בלי כאבי ראש מיותרים: סוזוקי קרוסאובר מייצג בדיוק את הפילוסופיה הזו.
  • אתם רוצים ביצועים זריזים יותר ותחושת נהיגה יציבה ובטוחה יותר מחוץ לעיר: סקודה קארוק עם מנוע ה-1.5 TSI מספק ביצועים טובים יותר ותחושת נהיגה מעודנת יותר.
  • אתם גרים באזור עם הרבה כבישים משובשים מאוד ונוחות בעיר היא הכי חשובה לכם: הסוזוקי עשוי להיות מעט נוח יותר על שיבושים קטנים וחדים.

סיכום

השוואה בין הסוזוקי קרוסאובר לסקודה קארוק בדגמי כניסה חושפת שני רכבים מצוינים בקטגוריה, אבל עם דגשים שונים. הקארוק הוא הרכב המרווח, המאובזר והמתוחכם יותר, עם תחושת פרימיום קלה וביצועים טובים יותר. הסוזוקי קרוסאובר הוא הרכב הפשוט, האמין, החסכוני והפרקטי בגישה היפנית, עם עלויות אחזקה נמוכות יותר.

אין כאן מנצח מוחלט, אלא התאמה לצרכים אישיים. לפני שמחליטים על מה ללכת, ההמלצה הכי טובה שאפשר לתת היא ללכת לאולמות התצוגה. שבו בשני הרכבים, תרגישו את המרווח, בדקו את תא המטען, וחשוב מכל – צאו לנסיעת מבחן בשניהם! רק ככה תוכלו להרגיש מי מהם באמת “מדבר” אליכם ומתאים לסגנון הנהיגה והצרכים שלכם.

בהצלחה בבחירה!

מיזוג אוויר לרכב בפתח תקווה – תיקון מהיר ומקצועי

מה קורה כשמיזוג האוויר ברכב מפסיק לעבוד? הפתח להבנה (ולפתרון) עובר דרך פתח תקווה

39 מעלות בצל ואתה על כביש 4 – ומהרכב יוצא פיהוק חם? בדיוק התרופה לזה

אין הרבה דברים שיכולים להרוס לך את היום כמו מזגן ברכב שמחליט לקחת הפסקת קיץ בדיוק כשאתה לא יכול להרשות לעצמך אחת. החום של גוש דן יכול להפוך מכונת זמן מחבקת – לסאונה על גלגלים. וכשזה קורה, לא משנה אם אתה בדרך לפגישה, לאסוף את הילדים או פשוט מנסה לא להזיע – אתה חייב פתרון, ומהר.

החדשות הטובות? זה לגמרי פתיר. החדשות היותר טובות? אם אתה בפתח תקווה או הסביבה – אתה בדיוק במקום הנכון. העיר, אחת מהמרכזיות במשק הישראלי, הפכה גם למוקד לא קטן של מומחי מיזוג אוויר לרכב. ולמה זה בכלל חשוב? בואו נצלול (בלי להזיע) לנושא.

אז למה המזגן מחליט פתאום לא לשתף פעולה?

הגורמים המובילים לתקלות במיזוג אוויר לרכב מתחלקים לרוב ל-3:

  • מחסור בגז קירור: כמו פיצה בלי גבינה. זה יכול לעבוד, אבל תכלס – לא משהו שאתה רוצה לנסות.
  • המדחס התקלקל: הלב של מערכת המיזוג – וברגע שהוא מפסיק לפעום, אתה תרגיש את זה, בגדול.
  • תקלות חשמליות: פיוזים, חיישנים ומתגים – כל החברים האלה יכולים לגרום לבעיות בלי להזהיר מראש.

איך בוחרים בעל מקצוע בפתח תקווה שלא רק מבין – אלא גם מזיע אתך?

פתח תקווה ידועה לא רק בזכות הצומת המרכזית שלה (והפקקים) – אלא גם בזכות רמת השירות הגבוהה בבתי מלאכה ומוסכים מקומיים. אבל איך מוצאים את האחד או האחת שיהפכו את הרכב שלך למקרר על גלגלים?

5 טיפים שיעשו לך סדר

  • שאל אנשים אמיתיים: אין כמו המלצה מחבר שסבל וחזר עם חיוך.
  • בדוק ניסיון: לא כל מוסך עם שלט “מיזוג אוויר” באמת יודע להתמודד עם תקלות מורכבות.
  • שאל שאלות (והרבה): מקצוען אמיתי ישמח להסביר, לא יתחמק.
  • שימוש בחלקים מקוריים: כן, זה עשוי להיות יקר יותר – אבל שווה כל שקל כשאתה לא נמס ברמזור.
  • אחריות כתובה: כי אנחנו חיים במזרח התיכון, ולא משתלם לבנות על המילה בלבד.

ואם ניסו למרוח אותך? הנה 5 שאלות שיצילו אותך ברגע

בעולם של אפסים ואחדים – ידע הוא כוח. אז הנה 5 שאלות שאתה יכול לשאול את איש המקצוע שירמזו מיד אם אתה בידיים טובות או בתוך מערבל מערבלי מילים:

  1. מה כמות גז הקירור המומלצת לרכב שלי?
  2. האם ביצעת בדיקת לחץ לפני מילוי גז?
  3. האם נבדקה רצועת המדחס ובית השסתום?
  4. כמה זמן ייקח לאבחן ולסיים את התיקון?
  5. מה האחריות שאני מקבל, ומה היא כוללת בפועל?

אם התשובות לא כוללות מושגים ולא מרגישות בטוחות – זה הזמן לעבור לטלפון הבא ברשימה.

מיזוג לרכב – זה באמת כזה קריטי?

שאלה לגיטימית. הרי פעם נסענו בלי מזגן, לא? אז נכון. אבל:

  • זה משפיע על הריכוז שלך בנהיגה: אדם שמתבשל בשמש הוא לא בדיוק שיא הערנות.
  • הפחתת לחות: במיוחד מי שנוסע עם הילדים או עם ציוד – האוויר הקר עוזר למנוע עובש ולחות ברכב.
  • שמירה על ערך הרכב: מערכת מיזוג תקינה היא לא בונוס – היא סטנדרט.

האם יש דברים שאפשר לבדוק לבד לפני שרצים למוסך?

בהחלט. קודם כל, אם אתה שומע שהמדחס לא נכנס לעבודה, יצא אוויר אבל לא קר – או שהמאוורר לא נשמע – הנה כמה צעדים שתוכל לבצע בלי לפתוח את המנוע:

  • ודא שכל הפיוזים והנתיכים של מערכת המיזוג תקינים – אפשר לבדוק במדריך הרכב.
  • הקשב לצליל המדחס בתחילת הפעולה – אם אין קליק, יכול להיות שהוא לא מקבל זרם.
  • בדוק אם יש ריח מוזר ביציאה מהפתח – סימן לסתימה או בעיית מסנן.

שאלות נפוצות – כי אתה לא היחיד שחי על הקצה בקיץ

1. כמה אמור לעלות תיקון מיזוג לרכב בפתח תקווה?
תלוי בגורם התקלה. החל מ-300 ש”ח למילוי גז, ועד מעל 2,000 ש”ח להחלפת מדחס, תלוי בסוג הרכב.

2. זה נכון שצריך להפעיל את המזגן גם בחורף?
כן – זה מונע ייבוש של האטמים ומאפשר זרימה טובה יותר לאורך כל השנה.

3. האם אפשר למלא גז לבד?
עדיף לא. זה לא רק לא חוקי – זה עלול להיות מסוכן. ממש.

4. כמה זמן יחזיק גז המזגן?
בדרך כלל שנים, אם אין דליפה. אבל ברגע שיש איבוד גז – צריך לאתר את הדליפה ולא רק למלא מחדש.

5. יש יתרון לבדוק את המזגן לפני הקיץ?
בהחלט. ממש כמו שלא תצא לטיול במדבר עם חצי מיכל דלק – אל תיכנס לקיץ בלי לוודא שהמערכת במצב פצצה.

הקיץ בפתח, ובפתח תקווה – גם פתרונות

יכול להיות שאתה חי בפס ייצור של פקקים, יונים ומתן דלק. אבל לפחות כשזה נוגע למיזוג האוויר ברכב שלך – אתה בידיים טובות. בעיר לא חסר מוסכים שיודעים לטפל בבעיה במהירות, מקצועיות, ובעיקר – בלי למרוח.

אל תחכה שהשמש תתפוס אותך לא מוכן. בדוק את המזגן עוד היום – תאמין לנו, אתה תודה לעצמך כשאתה תעמוד ברמזור הבא ותרגיש כאילו אתה במשרד ממוזג עם קפה קר ביד.

ובסוף? זה לא רק עניין של נוחות. זה גם עניין של נסיעה בטוחה, רגועה – ובינינו? הרבה פחות מיוזעת.

דילוג לתוכן