הפתרון לכל תקלה: איך מתקינים אלטרנטור חדש ברכב?

איך מתקינים אלטרנטור חדש ברכב שלך בלי להתחרפן בדרך

אז כן, הגיע הזמן לאלטרנטור חדש… מה עכשיו?

בוא נדבר רגע על האלטרנטור – המכונה הקטנה והבלתי מוערכת הזו שבזכותה הרכב שלך נטען, הרדיו עובד, והאורות לא כבים באמצע כביש 6. כשמגיע הזמן להחליף אותו, אתה עלול להרגיש כאילו אתה עומד לנתח את מנוע הסטארשיפ אנטרפרייז. אבל אל תדאג – עם ידיים יציבות והרבה קפה (כן, גם זה עוזר), אפשר לעשות את זה גם בלי תואר מהטכניון.

3 סימנים ברורים שהאלטרנטור שלך עושה פזילה

  • נורת המצבר דולקת פתאום? זו לא תאורה אווירתית – זה אזהרה.
  • הרכב מתכבה תוך כדי נסיעה? לא, זה לא רוח רפאים. זה פשוט אין טעינה.
  • ריח של גומי שרוף? אלטרנטור שלא עובד כמו שצריך עשוי לחמם את הרצועה בתסכול.

אם אתה מהנהן על לפחות שתיים מתוך השלוש, סביר להניח שהגיע הזמן לפרידה ידידותית מהאלטרנטור הישן.

מה צריך להכין לפני שמתחילים? (או איך לא להתקע בלי מברג באמצע)

  • אלטרנטור חדש – אל תתחיל לפרק בלי שהוא מונח לפניך כמו מתנה מחנויות גאדג’טים.
  • ערכת כלי עבודה בסיסית – מפתחות, בוקסות, מברגים וכו’.
  • גישה לחשמל הרכב – כי ניתוק המצבר הוא שלב חובה.
  • כפפות – כן, גם רכב צריך סטייל.
  • סבלנות ועוגיה – כי דברים לוקחים זמן (והשוקולד עוזר).

שלב אחר שלב: מתקינים כמו מקצוענים (ולא כמו גוגל מתורגם)

1. נתק את המצבר

תמיד, אבל תמיד, נתחיל בניתוק הקוטב השלילי של הסוללה. אחרת – ניצוצות באוויר וגם הרבה עצבים באוויר.

2. אתר את האלטרנטור

ברוב הרכבים, הוא ממוקם באזור קדמי בצד המנוע ומחובר בברגים. אם אתה לא בטוח – יוטיוב פה להראות לך פנים מול פנים (אבל רק אחרי שתקרא את המאמר, כן?).

3. שחרר את רצועת המתיחה

כאן צריכים קצת הבנה – רצועת האלטרנטור מחוברת בצורה מתוחה, לפעמים דרך מנגנון אוטומטי ולפעמים ידני. בכל מקרה – אל תכפה עליה. זה לא טיפול זוגי, זה הרבה יותר פשוט.

4. נתק את החיבורים החשמליים

אל תשכח לצלם עם הסמארטפון לפני שאתה מנתק – זו לא בושה, זו חוכמה. אתה תודה לעצמך בצהריים כשתרצה לדעת לאן חוזר כל חוט.

5. פתח את הברגים ושלוף את האלטרנטור הישן

אם הוא לא יוצא בקלות – היזכר שיתכן ויש עוד בורג נסתר. לא צריך להפעיל כוח (כוח זו תשובה רק במכון כושר).

6. התקן את האלטרנטור החדש

כמו ששלפת, בדיוק כך תחבר – רק הפוך. אביב של רכב מתחיל תמיד מהחיבור הנכון של הברגים, ואז החשמל, ואחר כך הרצועה.

7. מתח רצועה ובדוק

מאוד חשוב לוודא שהרצועה מתוחה בדיוק – לא מדי ולא רפויה כמו גרביים ישנות. לאחר מכן, חיבור המצבר מחדש.

8. תן לו להתניע – ותשמע את המוזיקה החדשה של האלטרנטור

אם הרכב התניע חלק, נורת המצבר לא נדלקת, והרצועה לא עושה רעשים מוזרים – נכנסת למועדון הקטנטן של האנשים שהחליפו אלטרנטור לבד.

רגע, אבל למה בכלל להתאמץ בעצמי?

שאלה טובה! הנה כמה תגובות אפשריות לשאלה שבטח מסתובבת לך בראש:

  • חסכון בכסף: מוסך עושה עבודה נהדרת, אבל לפעמים זה שווה 800-1200₪.
  • שליטה על התהליך: זה הסיפוק בלחזור מהעבודה, להפשיל שרוולים ולתקן לעצמך משהו.
  • ידע שווה כוח: להכיר את הרכב שלך הופך אותך לנהג שקשה לעבוד עליו.

שאלות נפוצות שאנשים מפחדים לשאול (ואנחנו עונים בגובה הפנסים):

כמה זמן לוקח להחליף אלטרנטור לבד?

אם זו הפעם הראשונה שלך – אולי שעה-שעה וחצי. אחרי הפעם השלישית? אתה סיים בזמן שלוקח להכין פסטה.

האם כל אלטרנטור מתאים לכל רכב?

ממש לא. אל תזרום על “נראה לי מתאים”. ודא לפי דגם, שנת ייצור, ואפילו מנוע. המלצה חמה – תבדוק עם החנות מראש.

מה קורה אם רצועת האלטרנטור סדוקה?

תחליף גם אותה. אם תתפוס אותה עם האצבעות ותראה שהיא סדוקה או שיוצאים ממנה חוטים קטנים – העתיד שלה קצר.

אני חייב ציוד מיוחד?

לא ממש. סט רגיל של מפתחות, בוקסה ורכב שמוכן לשיתוף פעולה – ואתה על דרך המלך.

צריך לכוון משהו באלטרנטור החדש?

בדרך כלל לא. אלטרנטורים מודרניים מגיעים מוכנים להסתנכרן, כל עוד החיבור בוצע נכון.

בשורה התחתונה – זה לא כזה ביג דיל

התקנת אלטרנטור חדש אולי נשמעת כמו משהו שמכונאים עושים עם פנסים במצח, אבל בפועל זו אחת העבודות היותר פשוטות להתמודדות עצמית. החלק הכי קשה? להפסיק לדחות את זה. קח אוויר, שים פלייליסט שמתאים לאווירה, וגש לעבודה.

זכור – אתה לא רק מתקין חלק. אתה מחזיר את הרכב שלך לחיים, וזו תחושת סיפוק ששום מוסך לא יכול למכור לך.

סקירה מקצועית על הונדה סיוויק 2008 – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב המוביל בישראל, PRK! היום אנו צוללים לעומק של מכונית שאמנם לא חדשה על הכביש, אך עדיין שומרת על רלוונטיות בשוק המשומשות ומעוררת לא מעט נוסטלגיה וגם שאלות: הונדה סיוויק משנת הייצור 2008.

הונדה סיוויק (Honda Civic), ובמקרה הספציפי שלנו, הדור השמיני המכונה גם דור FD עבור גרסת הסדאן המרכזית ששווקה בישראל, הייתה בזמנו מהפכנית למדי. היא שברה את הקו העיצובי השמרני יחסית של קודמותיה והציגה מראה עתידני, שנוי במחלוקת אולי, אך בהחלט כזה שמשך תשומת לב. היא ממוצבת בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, קטגוריה שהייתה ועודנה לב ליבו של שוק הרכב הישראלי.

בשנת 2008, היא התמודדה ראש בראש עם מתחרות עזות ופופולריות לא פחות כמו מאזדה 3, טויוטה קורולה ויונדאי i30. כל אחת מהן הציעה מתכון מעט שונה, אך כולן כיוונו לאותה מטרה: להיות הבחירה המועדפת על משפחות צעירות, נהגי ליסינג, וכל מי שחיפש שילוב של אמינות, פרקטיות ומחיר הגיוני.

היום, באפריל 2025, הונדה סיוויק 2008 כבר אינה בחזית הטכנולוגיה או העיצוב, כמובן. אבל היא הפכה לאופציה מעניינת בשוק המשומשות. היא פונה בעיקר למי שמחפש רכב ראשון אמין, לנהגים שמחפשים רכב שני זול לאחזקה, או פשוט למי שמעריך את המוניטין המצוין של הונדה בכל הקשור לאמינות ורוצה להיכנס לעולם הרכב בלי לקרוע את הכיס.

בסקירה המקיפה הזו, נצלול לכל ההיבטים של ההונדה סיוויק 2008. נבחן את העיצוב שלה מבפנים ומבחוץ, נדבר על המנוע והגיר, על חווית הנהיגה הייחודית שלה, על נושא הבטיחות (במונחים של שנת 2008 כמובן), ונדון לעומק באספקטים הכלכליים – המחיר, צריכת הדלק, עלויות אחזקה וגם תקלות ובעיות נפוצות. נשלב גם התייחסות לחוות דעת גולשים שאספנו במשך השנים ונתייחס לשאלות הבוערות כמו כמה עולה רכב כזה היום והאם כדאי לקנות אותו ב-2025. מוכנים? בואו נתחיל במסע אל העבר הקרוב.


II. עיצוב חיצוני – נועזות מול הזמן

הונדה סיוויק דור 8, שהושקה ב-2006 והגיעה לישראל זמן קצר לאחר מכן, היוותה קפיצת מדרגה עיצובית משמעותית בהשוואה לדור הקודם שלה. הפילוסופיה העיצובית הייתה ברורה: לשבור את הכללים ולהיראות שונה בנוף המשפחתיות האפרורי של אז. התוצאה הייתה מכונית שנראתה כאילו הגיעה מהעתיד, עם קווים חדים וצללית נמוכה וזורמת, במיוחד בגרסת הסדאן המרכזית ששווקה כאן.

בחזית, בלט הגריל המפוסל שממנו יצאו פסי כרום שהמשיכו לתוך יחידות התאורה המרשימות והצרות, מה שיצר מראה אגרסיבי ונמוך. הפנסים האחוריים, במיוחד בסדאן, היו מחוברים על ידי פס תאורה נוסף, מה שהעניק לחלק האחורי מראה רחב ומודרני. גרסת ההאצ’בק האירופאית (שלא שווקה בישראל באופן רשמי בדגם זה, אך חשוב להזכיר וריאציות שונות של הדגם) הייתה אף קיצונית יותר בעיצובה, עם ספוילר אחורי שחצה את השמשה האחורית ועיצוב כללי של “חללית”.

קווי המתאר מהצד בסדאן היו אלגנטיים, עם קו גג שירד בחדות לאחור וחלונות צד שצורתם הזכירה קשת. בתי הגלגלים היו מלאים יחסית, והחישוקים הקלים שהוצעו (בדרך כלל בגודל 16 אינץ’ ברמות הגימור הנפוצות בישראל) השתלבו היטב עם המראה הכללי. מידותיה הפיזיות היו דומות למתחרותיה, אך הצללית הנמוכה העניקה לה נוכחות כביש דינמית יותר.

אמנם העיצוב היה פורץ דרך בזמנו, והיום הוא עשוי להיראות מעט מיושן, אך עדיין יש בו משהו ייחודי שלא תמצאו במכוניות אחרות מהשנים הללו. הוא בהחלט לא שמרני, והוא עדיין מצליח לבלוט קצת בנוף, גם אם לא תמיד לחיוב בעיני כל אחד.


III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח – טייס בחללית?

אם העיצוב החיצוני היה נועז, עיצוב הפנים של הסיוויק 2008 היה לא פחות ממנו. הכניסה לתא הנוסעים חשפה קונספט עיצובי ייחודי שנקרא “Dual Link”, שחילק את לוח המחוונים לשני מפלסים. בחלק התחתון, מול הנהג, נמצא מד הסל”ד עגול וגדול, ובחלק העליון, קרוב יותר לשמשה, הופיע מד המהירות הדיגיטלי בתוך חלונית נפרדת. הרעיון היה שהנהג יוכל להתמקד בכביש תוך כדי קבלת מידע חשוב במבט מהיר. זה היה גימיק נחמד בזמנו, ועד היום הוא נראה קצת כמו קוקפיט של חללית קטנה.

האווירה הכללית בתא הנוסעים הייתה עתידנית ומינימליסטית יחסית, בטח בהשוואה לעיצובים המעט עמוסים של חלק מהמתחרות שלה. איכות החומרים הייתה סבירה לתקופה ולפלח השוק, אם כי לא אחידה. בחלק העליון של הדשבורד ניתן למצוא חומרים רכים יותר, אך בחלקים התחתונים ובדיפוני הדלתות נעשה שימוש נרחב יותר בפלסטיק קשיח. איכות ההרכבה הייתה טובה לרוב, כמצופה מהונדה, אך אחרי 15+ שנים על הכביש, יש לבדוק היטב קרקושים או בלאי מוגבר, תקלות שעלולות להתפתח עם הזמן.

הנדסת האנוש קיבלה ביקורות מעורבות. בעוד שהקונספט הדו-שכבתי של לוח המחוונים היה מעניין, מיקום חלק מהפקדים, במיוחד אלו של בקרת האקלים או מערכת השמע (הבסיסית מאוד, כאמור), היה פחות אינטואיטיבי מאשר אצל המתחרות. המסך המרכזי, אם היה כזה, היה קטן מאוד והציג בעיקר מידע על מערכת השמע ונתוני דרך בסיסיים. קשה לדבר כאן על מערכת מולטימדיה מודרנית או קישוריות סמארטפונים – זה פשוט לא היה קיים בדגמי 2008.

מושבי הבד הסטנדרטיים שהגיעו עם רמות הגימור הפופולריות בישראל היו נוחים למדי לנסיעות קצרות ובינוניות, אך התמיכה הצדית והתמיכה בגב התחתון לא היו מהטובות שיש. בנסיעות ארוכות יותר, הם יכלו להיות מעט מעייפים. המושבים האחוריים הציעו מרווח רגליים סביר לשני נוסעים מבוגרים, אך נוסע שלישי במרכז ירגיש צפיפות. מרווח הראש היה טוב יחסית בסדאן, למרות קו הגג המשתפל, אך הוא לא היה מהמרווחים ביותר בקטגוריה.

נפח תא המטען בסדאן היה נדיב יחסית, אך שימושיותו נפגעה מעט בשל המבנה של השמשה האחורית המפוצלת והספוילר הפנימי, שהגבילו את פתח ההטענה ואת הראות לאחור דרך המראה המרכזית. היה קשה להכניס פריטים גדולים או מגושמים. היו פתרונות אחסון פנימיים סבירים בתא הנוסעים, כמו תא כפפות כפול, אך בסך הכל לא מדובר ברכב שהצטיין בפתרונות אחסון גאוניים או מרווח פנימי יוצא דופן. הוא היה פונקציונלי, אבל העיצוב בא על חשבון פרקטיות מסוימת.


IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה – נסיעה בזמן ל-2008

כשמדברים על טכנולוגיה ברכב משנת 2008, חשוב לשים דברים בהקשר הנכון. מה שנחשב ל”טכנולוגי” לפני 17 שנה נראה היום כמו מדע בדיוני מיושן. הונדה סיוויק 2008, גם ברמות הגימור הגבוהות ביותר ששווקו בישראל, הציעה אבזור נוחות ובטיחות סטנדרטי פלוס לתקופתה, אבל רחוק שנות אור מהמצאי המודרני.

מערכת המולטימדיה המרכזית, אם בכלל הייתה כזו שניתן לכנותה כך, הייתה בסיסית מאוד. בדרך כלל מדובר במסך מונוכרומטי קטן שהציג מידע על הרדיו (AM/FM), נגן CD (כן, זוכרים דיסקים?), ולעיתים חיבור בסיסי ל-MP3 או AUX. אין כמובן מסך מגע גדול, אין מערכת הפעלה גרפית מתקדמת, ואין שום זכר לקישוריות סמארטפונים כמו Apple CarPlay או Android Auto. אלו דברים פשוט לא היו חלק מהמילון המוטורי אז. האיכות והתגובה של מערכות כאלו היו איטיות ומיושנות במונחים של היום.

לוח המחוונים הדיגיטלי היה גולת הכותרת הטכנולוגית מבחינה ויזואלית. מד המהירות הגדול שהוצג בספרות דיגיטליות גדולות היה קריא מאוד, גם באור יום. לצדו הוצג מידע נוסף כמו מד דלק דיגיטלי, טריפ מחשב דרך בסיסי עם נתוני מרחק וצריכת דלק (רגע, אנחנו נגיע לנושא צריכת דלק בהמשך, זה חשוב!), ונתוני טמפרטורת מנוע. לא הייתה אפשרות להתאמה אישית רבה בתצוגה, והיא נראתה פשוטה למדי בהשוואה למסכים הדיגיטליים המרהיבים שיש היום.

מערכת השמע הסטנדרטית כללה בדרך כלל 4 או 6 רמקולים וסיפקה איכות סאונד בסיסית. לא היו מערכות שמע משודרגות יוקרתיות במיוחד כמו שאנו מכירים היום ממותגים מוכרים. זה היה פשוט רדיו שמנגן מוזיקה.

מבחינת אבזור נוחות, ברמות הגימור המרכזיות ששווקו בישראל (כמו ה-Comfort וה-Executive), ניתן היה למצוא בקרת אקלים (לרוב אוטומטית ב-Executive), חלונות חשמל בכל הדלתות, מראות צד חשמליות (לעיתים מתקפלות חשמלית), נעילה מרכזית עם שלט, ולעיתים בקרת שיוט פשוטה. פריטים כמו חימום אוורור מושבים, גג פנורמי (מעבר לצוהר שמש קטן בחלק מהגרסאות), או תצוגה עילית (HUD) היו בגדר מדע בדיוני עבור מכונית משפחתית ב-2008. הטכנולוגיה ב-Civic 2008 היא כולה אנלוגית במהותה, עם מעט מאוד “עזרים חכמים” כפי שאנו מבינים אותם היום.


V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק – הלב הפועם

הונדה, מאז ומעולם, התמחתה בבניית מנועי בנזין אטמוספריים (ללא טורבו) יעילים ועם אופי ספורטיבי יחסית בסל”ד גבוה. הונדה סיוויק 2008 ששווקה בישראל צוידה בעיקר במנוע אחד פופולרי וידוע באמינותו: מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר מסדרת i-VTEC.

מנוע זה הפיק הספק של כ-140 כוחות סוס ומומנט של כ-17.7 קג”מ. נתונים אלו היו די טובים ביחס למתחרות המרכזיות באותה התקופה, שרבות מהן הסתפקו במנועי 1.6 ליטר עם הספק נמוך יותר. יתרון נוסף של מנוע ה-i-VTEC הוא אופי פעולתו – הוא “מתעורר” ומספק כוח מרשים יחסית בסל”ד גבוה, מה שתרם לתחושה דינמית בנהיגה.

ברוב מכריע של הסיוויק 2008 שנמכרו בישראל, המנוע שודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 5 יחסי העברה. היה קיים גם גיר ידני עם 6 הילוכים, אך הוא נדיר מאוד בשוק המשומשות המקומי. תיבת ההילוכים האוטומטית הייתה קונבנציונלית (ממיר מומנט), והיא סיפקה העברת הילוכים חלקה למדי אך לא מהירה במיוחד. היא התאימה יותר לנהיגה רגועה ופחות לנהיגה תובענית. יחסי ההעברה היו מכוונים בעיקר לנוחות וצריכת דלק סבירה, ולא לביצועים מקסימליים.

נתון התאוצה הרשמי מ-0 ל-100 קמ”ש עמד על כ-10-11 שניות (תלוי בסוג הגיר ובגרסת המרכב), נתון שהיה תחרותי בהחלט ב-2008. בנהיגה יומיומית, המנוע מרגיש חי ומגיב היטב ללחיצה על דוושת הגז, במיוחד בטווח הסל”ד האמצעי והגבוה. תאוצות ביניים לעקיפה סבירות, והמנוע לא מתקשה להתמודד עם עומס של נוסעים ומטען ברוב המקרים.

ועכשיו, לנושא הבוער: צריכת דלק. נתוני יצרן WLTP אינם רלוונטיים לרכב מ-2008, שכן תקן זה עדיין לא היה קיים. לפי נתוני יצרן רשמיים מהתקופה (במחזורי הבדיקה הישנים), צריכת הדלק המשולבת עמדה על כ-14-15 קילומטר לליטר. במציאות הישראלית, עם פקקי תנועה, כבישים עולים ושימוש במזגן, צריכת דלק ריאלית יותר נעה בין 10 ל-12 קילומטר לליטר בנהיגה משולבת. בנהיגה עירונית בלבד, המספרים יכולים לרדת גם לכ-8-9 ק”מ לליטר, ואילו בנהיגה בינעירונית רגועה ניתן להגיע ל-13-14 ק”מ לליטר. חשוב לזכור שצריכת הדלק מושפעת מאוד מסגנון הנהיגה וממצב תחזוקת הרכב, ובמכונית בת 17 שנה, תחזוקה לקויה יכולה לפגוע משמעותית בנתונים. עבור קוראים המחפשים “צריכת דלק” של רכב זה, הטווח הריאלי הוא זה שצוין.


VI. טעינה – לא רלוונטי לרכב זה

הונדה סיוויק משנת 2008 היא מכונית המונעת במנוע בנזין קונבנציונלי. אין בה שום רכיב חשמלי הדורש טעינה חיצונית, לא סוללה גדולה כמו ברכב חשמלי מלא ולא סוללה קטנה יותר כמו ברכב פלאג-אין היברידי. לכן, סעיף זה העוסק בטעינה אינו רלוונטי כלל לדגם הספציפי הנסקר.

חווית ה”תדלוק” כאן היא מסורתית לחלוטין: פותחים את מכסה מכל הדלק, מכניסים אקדח בנזין 95 (או 98, אם כי זה בדרך כלל לא נחוץ למנוע זה), ממלאים, משלמים בתחנה, ונוסעים. אין עמדות טעינה, זמני טעינה, אפליקציות ניהול טעינה או כל מה שקשור לעולם הרכב החשמלי ההולך ומתפתח בישראל ובעולם בשנת 2025.


VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש – בין נוחות לדינמיות

חווית הנהיגה בהונדה סיוויק 2008 היא שילוב של תכונות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות. נתחיל בנוחות הנסיעה. ההונדה סיוויק מהדור הזה הייתה ידועה במתלים קשיחים יחסית. זה אמנם תרם להתנהגות כביש טובה יותר (עליה נדבר בהמשך), אך פגע בנוחות הנסיעה, במיוחד בכבישים משובשים או בעיר. היא נוטה להעביר היטב את פני הדרך אל תא הנוסעים, מה שעלול להיות מעט מעייף בנסיעות ארוכות או על אספלט לא איכותי, תופעה נפוצה למדי בתנאי הדרך בישראל.

רמת בידוד הרעשים אינה מהטובות בקטגוריה. רעשי מנוע חודרים לתא הנוסעים, במיוחד בסל”ד גבוה. גם רעשי כביש ורעשי רוח במהירויות בינעירוניות נוכחים למדי. זה בהחלט לא הרכב השקט ביותר שהונדה ייצרה, והוא פחות מבודד מרעשים בהשוואה למתחרות מסוימות כמו טויוטה קורולה מאותה שנה.

עם זאת, בתחום ההתנהגות הדינמית, הסיוויק 2008 מפתיעה לטובה. ההיגוי, למרות שהוא חשמלי ומודרני יחסית לתקופה, מציע משקל נכון ודיוק סביר. אמנם אין הרבה משוב מהכביש, אבל הוא מאפשר לנהג לכוון את הרכב בקלות לתוך פניות. אחיזת הכביש טובה והרכב מרגיש יציב ובטוח ברוב התנאים. זוויות הגלגול בפניות מתונות יחסית בזכות המתלים הקשיחים יותר, מה שמעניק תחושת ביטחון ודינמיות מסוימת בכבישים מפותלים. זו בהחלט מכונית שכיף לנהוג בה קצת יותר מאשר במתחרות מסוימות שהתמקדו אך ורק בנוחות.

תחושת הבלמים טובה, והם מספקים כוח בלימה יעיל ובטוח. ברכב עם גיר אוטומטי או ידני רגיל, אין כמובן רגנרציה כמו ברכבים מחושמלים, וכל כוח הבלימה מגיע ישירות מהמערכת ההידראולית. היתרון של היעדר גיר מורכב או העברת הילוכים מורכבת (כמו ב-CVT או גירים רובוטיים מסוימים) הוא פשטות ואמינות, וגם תחושת נהיגה ישירה יותר לעיתים, אם כי הגיר האוטומטי הרגיל עצמו אינו תמיד מהיר תגובה.

בנסיעה עירונית, הסיוויק קלה לתמרון בזכות רדיוס סיבוב סביר והיגוי קל יחסית במהירויות נמוכות. הראות לאחור, כאמור, נפגעת בשל השמשה המפוצלת בסדאן, מה שמצריך הסתגלות או שימוש תכוף יותר במראות הצד.


VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג – במונחי 2008

כשבוחנים את נושא הבטיחות ברכב משנת 2008, חשוב להבין שהסטנדרטים והטכנולוגיות היו שונים מהותית מאלו של היום. הונדה סיוויק 2008 עמדה בדרישות הבטיחות של זמנה, אך היא חסרה לחלוטין את מערכות העזר לנהג האקטיביות שאנו רואים כיום כסטנדרט כמעט בכל רכב חדש.

הונדה סיוויק דור 8 עברה את מבחני בטיחות הריסוק של ארגון Euro NCAP וזכתה לציון של 5 כוכבים בהגנה על נוסעים מבוגרים – ציון מרשים מאוד בשנת 2008 והטוב ביותר שהיה ניתן לקבל. היא קיבלה ציונים טובים גם בהגנה על ילדים (4 כוכבים). זה מעיד על מבנה מרכב חזק ויעיל בספיגת אנרגיית התנגשות, וזה יתרון משמעותי עבור רכב משומש בגיל כזה. מבדקי בטיחות אלו העניקו לה יתרון תחרותי בזמנו.

מבחינת מערכות בטיחות אקטיביות ומערכות עזר לנהג (ADAS – Advanced Driver Assistance Systems), הרשימה קצרה מאוד, כצפוי. הונדה סיוויק 2008 צוידה כסטנדרט במערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS) ובחלוקת עומס בלימה אלקטרונית (EBD). בקרת יציבות אלקטרונית (VSA – Vehicle Stability Assist) הייתה קיימת בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר (למשל ב-Executive) וזו מערכת חשובה שתורמת משמעותית לבטיחות אקטיבית במצבי חירום. מספר כריות האוויר נע בין 4 (בסיס) ל-6 (ברמות גימור גבוהות יותר) וכלל כריות אוויר קדמיות, כריות אוויר צד וכריות וילון. חשוב לבדוק אילו מערכות ספציפיות קיימות ברכב הספציפי שאתם שוקלים לרכוש.

אל תצפו למערכות כמו בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, או התרעת תנועה חוצה מאחור. כל המערכות האלו פשוט לא היו קיימות או נפוצות ברכבים משפחתיים ב-2008. המשמעות היא שאתם תלויים לחלוטין בכישורי הנהיגה שלכם, ואין לכם רשת ביטחון אלקטרונית למניעת תאונות כפי שיש ברכבים מודרניים. זהו חסרון משמעותי מבחינה בטיחותית בהשוואה לרכבים חדשים או אפילו מעט צעירים יותר.


IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל) – כמה עולה ההונדה הזו היום?

אחת השאלות המרכזיות שעולות כששוקלים רכישת רכב משומש היא כמובן: כמה עולה? הונדה סיוויק 2008, בהיותה מכונית בת כ-17 שנה (נכון לאפריל 2025), נמצאת כמובן בטווח המחירים של רכבים ישנים יחסית. המחיר שלה נקבע בעיקר על ידי מחירון רכב משומש (כמו של לוי יצחק או נתוני יד2). טווח המחיר עשוי לנוע מכמה אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים בודדים, תלוי מאוד במצב הרכב, מספר הבעלים, קילומטראז’, היסטוריית טיפולים, תאונות שהרכב עבר (אם בכלל), ורמת הגימור.

בעת השקתה ב-2008, הסיוויק שווקה בישראל במספר רמות גימור עיקריות. הנפוצות ביותר היו ה-Comfort הבסיסית יותר וה-Executive המאובזרת יותר. ההבדלים המרכזיים ביניהן היו בדרך כלל נוגעים לאבזור נוחות כמו בקרת אקלים אוטומטית לעומת ידנית, מספר כריות אוויר (לרוב 6 ב-Executive לעומת 4 ב-Comfort), קיומה של בקרת יציבות (VSA) ב-Executive (לא תמיד הייתה סטנדרטית בכל גרסאות ה-Comfort), ולעיתים גם בפרטים קוסמטיים קטנים או חישוקי גלגלים מעט שונים. חשוב לבדוק אילו פריטי אבזור קיימים בפועל ברכב הספציפי בו מתעניינים, שכן לעיתים היו שינויים באבזור בין שנות המודל או יבוא מקביל.

האחריות המקורית שניתנה על הרכב בשנת 2008 (לרוב 3 שנים או 100,000 ק”מ) כמובן שאינה בתוקף עוד. המשמעות היא שכל תקלות או בעיות שיתגלו ברכב יהיו על חשבון הרוכש. לכן, חשוב מאוד לבצע בדיקה מקיפה של הרכב לפני הרכישה במוסך אמין. ידוע על תקלות נפוצות יחסית בדגם זה, כמו למשל בעיות עם תושבות המנוע (שלעיתים נקרעות וגורמות לרעידות), תקלות במערכת מיזוג האוויר (מדחס או רדיאטור פנימי), ולעיתים בעיות חשמל קטנות. זה לא רכב שנוטה להתקלקל כל הזמן, המוניטין של הונדה באמינות נכון ברובו גם כאן, אבל כמו כל רכב ישן, הוא דורש תחזוקה שוטפת ועלול לחוות בעיות הקשורות לבלאי טבעי.

עלויות התחזוקה השוטפות סבירות יחסית, אם כי חלקי חילוף מקוריים של הונדה עשויים להיות יקרים יותר מחלפים לרכבים עממיים יותר. יש שוק חלפים תחליפיים סביר. צריכת הדלק היא גורם משמעותי בעלות האחזקה הכוללת, וכפי שצוין, היא אינה מדהימה במונחים מודרניים, מה שעלול להשפיע על שווי השימוש לאורך זמן, במיוחד בנסיעות מרובות. מחירון הרכב ישקף כמובן את כל הגורמים הללו, כולל מצבו של הרכב הספציפי.


X. יתרונות – למה דווקא סיוויק 2008?

  • אמינות מוכחת: הונדה סיוויק מדור זה נהנית ממוניטין מצוין של אמינות לאורך שנים. למרות גילה המתקדם, יחידת המנוע והגיר (האוטומטי הרגיל) נחשבים עמידים ונוטים לחוות פחות תקלות משמעותיות בהשוואה לרכבים אחרים מאותה תקופה, בתנאי שקיבלו טיפולים בזמן.
  • מנוע נמרץ יחסית: מנוע ה-1.8 ליטר, למרות שאינו טורבו, מספק ביצועים נאים ביחס לגודלו ולתקופתו. הוא מרגיש חי ומוכן לעבודה בסל”ד גבוה, ומספק תאוצה טובה יחסית לנהיגה יומיומית.
  • עיצוב חיצוני ופנימי ייחודי: עבור מי שמחפש רכב עם אמירה עיצובית שונה מהנורמה, הסיוויק 2008 בהחלט מספקת את הסחורה. המראה החיצוני והפנימי העתידני שוברים את המונוטוניות ומעניקים לרכב אישיות.
  • בטיחות פסיבית גבוהה (לתקופתה): ציון 5 הכוכבים במבחני ריסוק Euro NCAP ב-2008 היה הישג משמעותי והעניק לרכב יתרון בטיחותי חשוב מבחינת עמידות במקרה של תאונה.
  • חווית נהיגה דינמית יחסית: בזכות המתלים הקשיחים וההיגוי המדויק, הסיוויק 2008 מציעה התנהגות כביש מעט יותר מהנה ודינמית מחלק ממתחרותיה השמרניות יותר שהתמקדו רק בנוחות.

XI. חסרונות – איפה היא מתקשה?

  • נוחות נסיעה ובידוד רעשים: המתלים הקשיחים פוגעים בנוחות הנסיעה על כבישים משובשים, ורמת בידוד הרעשים אינה גבוהה, מה שהופך נסיעות ארוכות לפחות נינוחות.
  • טכנולוגיה ואבזור מיושנים לחלוטין: הרכב חסר כמעט לחלוטין מערכות עזר לנהג אקטיביות ואבזור מולטימדיה מודרני. אין מסך מגע, אין קישוריות סמארטפונים מתקדמת, והאבזור הכללי בסיסי במונחים של 2025.
  • ראות לאחור (בסדאן): השמשה האחורית המפוצלת בסדאן פוגעת משמעותית בראות לאחור דרך המראה המרכזית, מה שמקשה על תמרון לאחור וחייב הסתגלות.
  • צריכת דלק בינונית (במונחים מודרניים): למרות שמנוע ה-1.8 יעיל יחסית לתקופתו, צריכת הדלק הריאלית אינה תחרותית מול רכבים מודרניים, במיוחד אלו המצוידים במנועי טורבו קטנים ויעילים יותר או מערכות היברידיות. זה עלול להשפיע על עלויות התחזוקה הכוללות ועל שווי השימוש לטווח הארוך יותר.
  • בלאי טבעי ותקלות פוטנציאליות: בהיותה מכונית ישנה, קיימת סבירות גבוהה יותר לתקלות ובעיות הקשורות לבלאי חלקים כמו מערכת מיזוג האוויר, תושבות מנוע, מערכת הפליטה, או רכיבים חשמליים שונים.

XII. בהשוואה למתחרים – איך היא עומדת מול בנות גילה?

כשאנו בוחנים את ההונדה סיוויק 2008 בשוק המשומשות של היום, חשוב להשוות אותה לא רק באופן אבסולוטי, אלא גם בהשוואה למתחרות העיקריות שלה מאותה התקופה שעדיין נפוצות על הכביש בישראל, ומוצעות במחירון רכב משומש דומה. בראש ובראשונה עולות לדיון מאזדה 3 וטויוטה קורולה מאותה שנת מודל.

בהשוואה למאזדה 3 מאותן שנים, הסיוויק בלטה בעיצוב הפחות שמרני ויותר עתידני שלה. המאזדה 3, מצדה, הציעה חווית נהיגה ספורטיבית ומהנה יותר, במיוחד בדגמי 2 ליטר שלה, אך גם דגמי ה-1.6 היו דינמיים. מבפנים, המאזדה 3 הייתה שמרנית יותר ומערכת המולטימדיה שלה (גם היא בסיסית) הייתה אולי מעט יותר קלה לתפעול במבט ראשון. מבחינת אמינות, גם המאזדה 3 נהנית ממוניטין טוב, אם כי לעיתים נדירות פחות מהונדה וטויוטה.

מול טויוטה קורולה מאותה תקופה, הסיוויק הציעה עיצוב הרבה פחות שמרני וחווית נהיגה מעט יותר דינמית ופחות “מנותקת”. הקורולה הצטיינה ועדיין מצטיינת בעיקר בנוחות נסיעה גבוהה יותר וברמת אמינות אגדית, שנחשבת אולי לגבוהה ביותר בקטגוריה. תא הנוסעים בקורולה היה פחות מרשים מבחינה עיצובית, אך נחשב פרקטי ונוח יותר מבחינת הנדסת אנוש קלאסית. צריכת הדלק של הקורולה הייתה לרוב דומה או מעט טובה יותר מהסיוויק. המחירון של הקורולה המשומשת נוטה להישאר גבוה יחסית לגילה בשל המוניטין שלה באמינות וסחירות.

בהשוואה לשתי המתחרות הללו, הונדה סיוויק 2008 ממקמת את עצמה איפשהו באמצע. היא פחות שמרנית ופחות נוחה מהקורולה, אבל יותר דינמית ועם עיצוב מרשים יותר. היא פחות ספורטיבית מהמאזדה 3 (בדרך כלל, בהשוואת מנועים מקבילים) ועיצובה הפנימי שנוי יותר במחלוקת, אבל נהנית לרוב ממוניטין אמינות טוב לפחות כמו המאזדה, ואולי קרוב יותר לטויוטה. הבחירה בין השלוש, כרכבים משומשים, תלויה במידה רבה בהעדפות אישיות לגבי עיצוב, סדרי עדיפויות (נוחות מול דינמיות), והרכב הספציפי שנמצא (מצב מכני, היסטוריה וכו’).


XIII. סיכום ומסקנות – האם כדאי לקנות הונדה סיוויק 2008 ב-2025?

לאחר שבחנו לעומק את ההונדה סיוויק 2008 מכל היבט אפשרי, הגיע הזמן לסכם ולהכריע. ההונדה סיוויק דור 8 הייתה בשעתה מכונית חדשנית ופורצת דרך מבחינה עיצובית, עם מנוע נמרץ ואמינות גבוהה שתרמו לפופולריותה. היום, באפריל 2025, היא כבר מכונית משומשת ותיקה, אך עדיין אופציה רלוונטית עבור קהל יעד ספציפי.

בהשוואה למתחרותיה העיקריות מאותה התקופה כמו מאזדה 3 וטויוטה קורולה, הסיוויק מציעה שילוב ייחודי של עיצוב נועז, מנוע טוב, אמינות מוכחת, והתנהגות כביש דינמית יותר מזו של הקורולה למשל. עם זאת, היא נופלת מהן מבחינת נוחות הנסיעה ורמת בידוד הרעשים, ובעיקר, היא לוקה בחסר משמעותי בכל הקשור לטכנולוגיה, אבזור ומערכות בטיחות אקטיביות – תחומים שבהם רכבים מודרניים השתפרו לאין ערוך.

אז האם כדאי לקנות הונדה סיוויק 2008 בשנת 2025? התשובה המנומקת היא: ייתכן, אבל רק לקהל יעד מסוים ועם סייגים ברורים. הרכב מתאים במיוחד למי שמחפש רכב ראשון זול יחסית, אמין ובעל עלויות אחזקה שוטפות (טיפולים וחלפים סבירים) שאינו קורע את הכיס. הוא מתאים למי שמוכן להתפשר על נוחות הנסיעה, הטכנולוגיה והבטיחות המודרנית לטובת אמינות ונקודת מחיר נמוכה (כמה עולה רכב כזה, כאמור, נמוך יחסית). הוא בחירה טובה גם למי שנוסע בעיקר נסיעות קצרות בתוך העיר או פרברים, ופחות זקוק ליכולות של רכב מודרני בכבישים מהירים.

למי הרכב פחות מתאים? למי שסדרי העדיפויות שלו הם נוחות נסיעה מקסימלית, בידוד רעשים מעולה, אבזור טכנולוגי עשיר, ובעיקר רמת בטיחות אקטיבית עדכנית. אם אתם מתכננים נסיעות ארוכות ובינעירוניות בתדירות גבוהה, או אם בטיחות אקטיבית היא שיקול מרכזי עבורכם, כדאי לשקול רכבים חדשים יותר או אולי אפילו מתחרות מאותה תקופה שהציעו נוחות גבוהה יותר (כמו קורולה) או אבזור עשיר יותר (אם כי נדיר באותה תקופה). חשוב לזכור שגם האמינות המפורסמת של הונדה אינה חיסון מוחלט מפני תקלות ובלאי ברכב בן 17 שנים, ולכן חובה לבצע בדיקה מקיפה לפני הרכישה ולקחת בחשבון עלויות תיקונים אפשריות.

ההמלצה הסופית שלנו: אם אתם מחפשים רכב משומש בסיסי, אמין ויחסית זול, והעיצוב הייחודי מדבר אליכם, ההונדה סיוויק 2008 היא אופציה לגיטימית בהחלט. עם זאת, גשו לעסקה בעיניים פקוחות. בדקו היטב את הרכב הספציפי, התייעצו עם מוסך אמין לגבי תקלות אפשריות ובלאי צפוי, והיו מוכנים לוותר על נוחות וטכנולוגיה מודרנית. אם תמצאו עותק שמור ובמצב טוב, תוכלו ליהנות ממנו עוד שנים רבות, בתנאי שתתחזקו אותו כראוי. קחו בחשבון את נושא צריכת הדלק הריאלית ואת עלויות האחזקה השוטפות כשאתם מחשבים את התקציב הכולל. וחשוב לא פחות: קראו חוות דעת גולשים נוספות שרכשו רכבים כאלה, הן יכולות לספק תובנות חשובות מהשטח.

קיה נירו EV או MG ZS EV

אז אתם בעניין של רכב חשמלי, נכון? מעולה! צעד חכם לגמרי.

השוק מוצף באפשרויות, ופתאום שתי שחקניות חזקות קופצות לעין, שתיהן באותה קטגוריה פופולרית: רכבי פנאי חשמליים קומפקטיים.

מצד אחד, קיה נירו EV, ותיקה ומבוססת.

מצד שני, MG ZS EV, שחקנית צעירה יותר אבל אגרסיבית.

והשאלה הגדולה מתחילה לרצד בראש: קיה נירו EV או MG ZS EV?

במה כדאי לבחור? מה עדיף לחיים שלי? על מה ללכת כדי לא להתחרט?

בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

בואו נצלול להשוואה מפורטת, קלילה ופרקטית שתעזור לכם להבין את ההבדלים ולעשות את הבחירה הנכונה עבורכם.


למה בכלל להשוות דווקא ביניהן?

השאלה מצוינת. הסיבה פשוטה: הן מתמודדות ראש בראש על אותו קהל יעד.

שתיהן מציעות: SUV קומפקטי, הנעה חשמלית מלאה, טווח נסיעה סביר עד טוב, ובמחיר שנחשב (יחסית לעולם החשמל) נגיש.

הן לא מנסות להיות רכבי יוקרה מטורפים או רכבי שטח קשוחים.

הן מכוונות בדיוק למשפחה הישראלית הממוצעת או לאנשים שצריכים רכב פרקטי ליום יום, עם בונוס חשמלי.

אז ההשוואה הזו היא לא רק טכנית, היא נוגעת בלב העניין: איזה רכב משרת הכי טוב את הצרכים היומיומיים שלכם.

עיצוב ורושם ראשוני: מי עושה לכם את זה יותר?

הקיה נירו EV: מתוחכמת ושקולה

הנירו EV (בטח הדור החדש יותר) נראית מאוד מודרנית, כמעט עתידנית.

יש לה קווים חדים, פרופורציות נכונות, ובדרך כלל היא משדרת תחושה של איכות ועידון.

היא לא צועקת “אני רכב חשמלי!”, אלא יותר לוחשת “אני רכב מודרני וחכם”.

למי שמעדיף מראה אירופאי יותר, נקי ולא מצועצע, הנירו כנראה תתאים יותר.

ה-MG ZS EV: נוכחות וידידותית

ה-ZS EV, לעומת זאת, נוטה להיות קצת יותר נוכחת, עם גריל (גם אם הוא סתום ברכב חשמלי) גדול ובולט.

העיצוב שלה פחות מהפכני, יותר “קלאסי” בקטגוריית ה-SUV, אבל היא בהחלט לא נראית מיושנת.

היא משדרת תחושה של רכב ידידותי, נגיש, כזה שמשתלב בקלות בנוף העירוני.

בסופו של דבר, עיצוב זה עניין של טעם אישי, אבל חשוב לראות איזה רכב עושה לכם “וואו” קטן כשאתם פוגשים אותו.

ביצועים ונהיגה: על מה ללכת?

כוח ותאוצה: בום חשמלי

שני הרכבים האלה מספקים את ה”בום” המיידי של רכב חשמלי בתאוצות קצרות מהרמזור.

הנירו EV, במיוחד בדגמים עם המנוע החזק יותר, מרגישה זריזה מאוד, והתאוצה שלה נחושה וחלקה.

ה-ZS EV בהחלט לא איטית, והיא מספקת ביצועים נהדרים לנהיגה יומיומית בעיר ומחוצה לה. היא מרגישה קלילה וזריזה בפקקים.

ההבדלים לרוב יורגשו יותר בתאוצות ביניים או בעקיפות מהירות בכביש המהיר, שם הנירו עשויה להרגיש קצת יותר חזקה.

נוחות נסיעה והתנהגות כביש

זה סעיף מהותי בהשוואה.

הנירו EV בדרך כלל מכוילת להיות רכב שנוח לנסיעה, עם מתלים שמסננים יפה את פגעי האספלט.

היא מרגישה יציבה ונעימה לנסיעה ארוכה, ונותנת תחושה בטוחה בכביש.

ה-ZS EV נוטה להיות קצת יותר מוצקה, לעיתים מרגישים בורות בכביש בצורה בולטת יותר.

היא עדיין נוחה לגמרי, אל תטעו, אבל ההבדל בנוחות הכוללת ובריסון עשוי להיות מורגש בנסיעות ארוכות או על כבישים משובשים במיוחד.

אם נוחות מקסימלית היא בראש סדר העדיפויות שלכם, אולי הנירו תהיה עדיפה.


טווח נסיעה וטעינה: מי מגיע רחוק יותר ונטען מהר יותר?

זה אולי הסעיף החשוב ביותר ברכב חשמלי, כי מי רוצה להיתקע בלי חשמל באמצע שום מקום?

טווח נסיעה (WLTP ובעולם האמיתי)

  • קיה נירו EV: בדרך כלל, הנירו EV מצטיינת בטווח נסיעה. לדגם עם הסוללה הגדולה יותר יש טווח WLTP רשמי מרשים (לרוב מעל 450 ק”מ). חשוב מכך, היא ידועה ביעילות אנרגטית גבוהה, כלומר היא קרובה יותר לטווח הרשמי גם בנהיגה יומיומית משולבת. בעולם האמיתי, בנהיגה רגועה, אפשר בקלות להתקרב ל-400 ק”מ ואף יותר בתנאים אופטימליים.
  • MG ZS EV: בדגמים המעודכנים (עם הסוללה הגדולה יותר), ה-ZS EV בהחלט סוגרת פערים ומציעה טווח WLTP תחרותי (גם בסביבות 440 ק”מ). הדגמים הראשונים הציעו טווח קצר יותר. היעילות שלה טובה, אבל לעיתים קצת פחות מרשימה מזו של הנירו, במיוחד בנהיגה שכוללת קטעים מהירים. בפועל, בהנחה שמדובר על דגמים מקבילים עם סוללות גדולות, ההבדלים בטווח הנסיעה היומיומי עשויים להיות קטנים יחסית, אבל עדיין קיים יתרון קל לנירו ביעילות.

בשורה התחתונה: לרוב, הנירו EV תספק טווח נסיעה מעט גדול יותר בתנאי אמת בזכות היעילות שלה. זה אומר פחות עצירות טעינה בנסיעות ארוכות או פשוט פחות דאגות לטווח ביום יום.

מהירות טעינה: כמה זמן תחכו בעמדה?

  • טעינה ביתית/איטית (AC): שני הרכבים תומכים לרוב בטעינה איטית (AC) בהספקים שנעים בין 7 קילוואט ל-11 קילוואט (תלוי דגם ורמת גימור). טעינה מלאה בבית או בעבודה תיקח כמה שעות טובות (לילה).
  • טעינה מהירה (DC): כאן יש הבדלים שיכולים להיות משמעותיים, במיוחד אם אתם מתכננים נסיעות ארוכות וטוענים בטעינה מהירה ציבורית. הנירו EV תומכת בדרך כלל בהספקי טעינה מהירה (DC) גבוהים יותר מה-ZS EV (במיוחד בדגמים הראשונים של ה-ZS). זה אומר שבנסיעה ארוכה, עצירת טעינה של חצי שעה יכולה להוסיף לכם יותר קילומטרים בנירו מאשר ב-ZS (תלוי בדור הרכב ובעמדת הטעינה, כמובן). בדגמים המעודכנים, ה-ZS שיפרה מאוד את יכולות הטעינה המהירה שלה.

בשורה התחתונה: לטעינה ביתית זה פחות קריטי, שניהם יעשו את העבודה בלילה. לטעינה מהירה בנסיעות ארוכות, כדאי לבדוק את הספקים הספציפיים של הדגם שמעניין אתכם, אבל היכולת של הנירו הייתה באופן היסטורי עדיפה, אם כי ה-ZS סגרה את הפער.


פנים הרכב ופרקטיות: איפה תרגישו יותר בבית?

מרחב פנימי: כמה מקום יש לנוסעים ולמטען?

שני הרכבים מציעים מרחב פנימי טוב יחסית לקטגוריה שלהם, בזכות הרצפה השטוחה (בגלל הסוללה שמתחת).

במושב האחורי: גם מבוגרים יכולים לשבת בנוחות יחסית בשני הרכבים, אם כי שלושה מבוגרים יהיה קצת צפוף, כמו ברוב רכבי הפנאי הקומפקטיים.

תא מטען: זה סעיף קריטי לפרקטיות יומיומית.

  • קיה נירו EV: לנירו EV יש לרוב תא מטען גדול ושימושי, עם נפח מרשים. הוא מספיק לגמרי לקניות גדולות בסופר, עגלת ילדים מתקפלת, או מזוודות לחופשה משפחתית.
  • MG ZS EV: גם ל-ZS EV יש תא מטען עם נפח סביר ושימושי. הוא אולי קצת פחות גדול מזה של הנירו, אבל עדיין משרת היטב את רוב הצרכים היומיומיים. בדגמים מסוימים יש גם “פרינק” (תא מטען קדמי) קטן שיכול להיות שימושי לכבלי טעינה או פריטים קטנים אחרים.

בשורה התחתונה: שניהם מרווחים מספיק לנוסעים, אבל לנירו EV יש בדרך כלל יתרון קל בגודל תא המטען, שזה פלוס גדול למשפחות או למי שצריך להוביל ציוד באופן קבוע. מצד שני, הפרינק ב-ZS יכול להיות פרקטי.

חומרי גימור ואיכות הרכבה

הנירו EV בדרך כלל מציעה חומרי גימור שנחשבים איכותיים יותר ונעימים יותר למגע, עם תחושה כוללת של רכב מוקפד יותר בפנים.

ה-ZS EV משתמשת בחומרים פשוטים יותר, אבל הם עמידים ופרקטיים. היא לא מנסה להיראות יוקרתית, אלא עניינית ופונקציונלית.

ההבדל הזה בא לידי ביטוי בתחושה הכללית כשיושבים ברכב. בנירו מרגישים קצת יותר “פרימיום” (יחסית לקטגוריה), ב-ZS מרגישים שקיבלתם תמורה טובה לכסף.


אבזור וטכנולוגיה: מי מפנק יותר?

מערכת מולטימדיה וקישוריות

שני הרכבים מגיעים עם מערכות מולטימדיה מודרניות, בדרך כלל עם מסכי מגע, תמיכה ב-Apple CarPlay ו-Android Auto, וקישוריות בלוטות’.

הנירו EV מציעה לעיתים מסכים גדולים יותר וגרפיקה מודרנית וחלקה יותר במערכת המולטימדיה. הממשק מרגיש בדרך כלל אינטואיטיבי וקל לשימוש.

מערכת המולטימדיה ב-ZS EV עובדת היטב ופונקציונלית, גם אם לעיתים היא מרגישה קצת פחות מודרנית או מהירה מזו של הנירו.

מערכות בטיחות אקטיביות

שני הרכבים מגיעים עם חבילות בטיחות אקטיביות מתקדמות, שזה חשוב ביותר.

אפשר לצפות למערכות כמו בלימת חירום אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.

חשוב לבדוק את רמת האבזור הספציפית בדגם ובשנתון שמעניינים אתכם, שכן רמת האבזור יכולה להשתנות בין גרסאות.

בסך הכל, שניהם מספקים רמה טובה של בטיחות מודרנית.

פינוקים נוספים

כאן נכנסים עניינים כמו מושבים מחוממים/מאווררים, גג פנורמי, מצלמות היקפיות, כניסה ללא מפתח ועוד.

האבזור משתנה מאוד בין רמות הגימור.

בדרך כלל, ה-MG ZS EV מציעה תמורה טובה יותר לכסף מבחינת כמות האבזור שאתם מקבלים עבור המחיר.

הנירו EV עשויה להציע אבזור דומה, אבל בדרך כלל ברמות גימור גבוהות ויקרות יותר.


מחיר ותמורה: כמה זה עולה לנו בכיס?

זה אולי ההבדל המשמעותי ביותר ולעיתים הגורם המכריע בהשוואה הזו.

ה-MG ZS EV ממוקמת בדרך כלל במחיר נמוך יותר מהקיה נירו EV (בהשוואת דגמים מקבילים מבחינת גודל סוללה ואבזור ככל הניתן).

זה היתרון המרכזי של ה-ZS EV: היא מציעה חבילה חשמלית פרקטית במחיר נגיש יותר.

הנירו EV יקרה יותר, אבל התוספת במחיר משקפת לרוב תחושה מוקפדת יותר, יתרון קל בטווח (במיוחד בדגמים הראשונים) ואיכות גימור גבוהה יותר.

השאלה הגדולה: האם ההבדל במחיר מוצדק מבחינתכם?

אם התקציב הוא הדבר הכי חשוב, ה-ZS EV מציעה תמורה מצוינת לכסף.

אם אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור רכב שמורגש מעט יותר יוקרתי ומתוחכם, הנירו EV היא אופציה מצוינת.

אחריות ואמינות

שני היצרנים מציעים בדרך כלל אחריות ארוכה למערכת החשמלית (סוללה ומנוע), שזה נהדר ונותן שקט נפשי.

קיה נחשבת ליצרן וותיק ומבוסס יותר, ובעלת מוניטין מוכח של אמינות לאורך שנים.

MG, כמותג שחוזר לשוק המודרני, עדיין בונה את המוניטין ארוך הטווח שלה, אם כי הדגמים החשמליים שלה נחשבים עד כה אמינים למדי.

רשתות השירות והתמיכה בישראל גם הן פקטור שכדאי לבדוק.


פרקטיקה יומיומית: ההשוואה במבחן החיים האמיתיים

נהיגה בעיר: מי מנצח בפקקים ובחניה?

שני הרכבים האלה הם כמעט מושלמים לנהיגה עירונית.

הגודל הקומפקטי יחסית מקל על תמרון וחניה.

ההנעה החשמלית הופכת את הנהיגה לחלקה, שקטה וחסכונית בפקקים (אין צורך לדאוג לבזבוז דלק בעמידה).

התאוצה המיידית של שניהם מקלה על השתלבות בתנועה ועל עקיפות קצרות.

מבחינת רדיוס סיבוב, שניהם בסדר גמור לתמרון עירוני.

יתרון קטן אולי לנירו בתחושה המעט יותר מרוסנת על שיבושים קטנים בעיר.

יתרון קטן ל-ZS אולי במחיר שגורם לכם להרגיש שהרכב משרת אתכם נאמנה בלי לשבור את הכיס.

נסיעות ארוכות וטיולים

כאן נכנסים לתמונה הטווח ויכולת הטעינה המהירה.

אם אתם עושים הרבה נסיעות ארוכות, הטווח הנוסף שהנירו עשויה לספק והיכולת שלה לטעון מהר יותר (בדגמים הרלוונטיים) יכולים לחסוך לכם זמן בעמדות הטעינה ולתת לכם יותר שקט נפשי.

ה-ZS בהחלט מסוגלת לנסוע נסיעות ארוכות, אבל אולי תצטרכו לתכנן את העצירות שלכם קצת יותר בקפידה, במיוחד אם הטווח שלכם קרוב לקצה גבול היכולת או אם עמדות הטעינה שאתם מגיעים אליהן מוגבלות בהספק.

הנוחות בנסיעות ארוכות עשויה להיות מעט טובה יותר בנירו הודות לכיוונון המתלים.

שימוש משפחתי: ילדים, עגלות וכל הציוד

שני הרכבים פרקטיים מאוד למשפחות קטנות עד בינוניות.

מושבי הילדים נכנסים בקלות.

תא המטען מספיק בדרך כלל לצרכים משפחתיים (כמו שהזכרנו, לנירו לרוב יש יתרון קל בנפח תא המטען).

קל להיכנס ולצאת מהרכב הודות למבנה ה-SUV המוגבה.

מערכות הבטיחות מספקות שקט נפשי להורים.

בסעיף הזה, שניהם מספקים מענה טוב, עם יתרון קל לנירו אם נפח תא מטען מקסימלי הוא הדרישה העיקרית.

אז במה כדאי לבחור? מה עדיף? על מה ללכת?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, כי זו לא באמת השוואה של “טוב יותר” ו”טוב פחות”. זו השוואה של “מתאים יותר” לצרכים ולתקציב שלכם.

בחרו בקיה נירו EV אם…

  • אתם מחפשים רכב שמרגיש קצת יותר מוקפד, איכותי ומעודן.
  • טווח נסיעה מקסימלי (במיוחד בעולם האמיתי) ויעילות אנרגטית הם בראש סדר העדיפויות שלכם.
  • אתם עושים נסיעות ארוכות באופן תדיר ומהירות הטעינה המהירה חשובה לכם.
  • נפח תא מטען גדול הוא קריטי עבורכם.
  • אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור התחושה הכללית והמוניטין המבוסס.

בחרו ב-MG ZS EV אם…

  • התקציב הוא פקטור משמעותי ואתם מחפשים את התמורה הכי טובה לכסף.
  • אתם עושים בעיקר נסיעות עירוניות ובין-עירוניות קצרות עד בינוניות.
  • אתם מעריכים אבזור עשיר יחסית גם ברמות גימור נמוכות יותר.
  • העיצוב שלה מדבר אליכם יותר.
  • פחות חשוב לכם תחושת ה”פרימיום” בחומרי הגימור ויותר חשובה לכם הפונקציונליות.

טיפ אחרון וחשוב מכולם: לכו ותראו את שניהם במציאות. שבו בהם. תרגישו את החומרים. ובעיקר – צאו לנסיעת מבחן בשני הרכבים!

תראו איך הם מתנהגים בכבישים שאתם מכירים, איך הם מרגישים לכם, והאם הם עונים לציפיות שלכם מבחינת נוחות, ביצועים ופרקטיות.

רק כך תוכלו להחליט על מה ללכת ואיזה רכב עדיף *לכם*.

בהצלחה בבחירה ותתחדשו!

כמה עולה לנסוע ברכב חשמלי לעומת בנזין? גלה עכשיו

כמה באמת עולה לנסוע ברכב חשמלי לעומת רכב בנזין?

המספרים שמסתתרים מאחורי ההגה

כולם מדברים על רכבים חשמליים. הם שקטים, ירוקים, מתקדמים – אבל האם הם גם חוסכים לנו כסף? כלומר, מעבר לתחושת העליונות המוסרית כשאנחנו עוקפים טנדר מזהם בפס לבן, מה לגבי הארנק? האם באמת משתלם להחליף את רכב הבנזין המוכר במכונית חשמלית בוהקת של 2024?

אם קיוויתם לתשובה של “חד משמעית – כן”, אתם עומדים לקבל תשובה קצת יותר מורכבת, אבל הרבה יותר מעניינת. הנה כל מה שצריך לדעת על ההשוואה הכלכלית בין רכבים חשמליים ורכבי בנזין – ועל כמה הפתעות שמחכות לכם בדרך.

1. טעינה מול תדלוק – מה באמת זול יותר?

הביטוי “למלא חשמל” עדיין נשמע קצת מוזר, אבל הנה מה שחשוב לדעת:

  • עלות ממוצעת של קילומטר ברכב בנזין: כ-0.70 – 0.85 ש”ח, תלוי בצריכת הדלק ובתנודות מחירי הדלק.
  • עלות ממוצעת של קילומטר ברכב חשמלי: כ-0.12 – 0.25 ש”ח, תלוי אם אתם טוענים בבית, בעבודה או בעמדת טעינה ציבורית בתשלום.

אז אם אתם מהטוענים הביתיים – הרווחתם. ממש כאילו מצאתם שקית כסף באחורי התא המטען, רק שהיא מגיעה כל חודש עם הירידה בחשבון החשמל.

שאלות שחייבים לשאול:

  • רגע, טעינה בעמדה ציבורית יקרה יותר? כן, אבל עדיין זולה משמעותית מתדלוק דלק רגיל.
  • ומה עם טעינה סולארית מהגג? אמרנו כבר שקית כסף? רק שהפעם היא ירוקה ולא מזהמת.

2. כמה באמת עולים הטיפולים?

רכב חשמלי כמעט ולא צריך להיכנס למוסך. אין שם שמן מנוע, אין רצועות תזמון, אין פילטרים של דלק – בקיצור, אין הרבה דרמות.

  • תחזוקה שנתית לרכב בנזין: בין 2,000 ל-4,000 ש”ח (ולפעמים גם יותר), תלוי בגיל הרכב ואיכות המוסך.
  • תחזוקה שנתית לרכב חשמלי: כ-500–1,500 ש”ח בממוצע. זה כל הסיפור, באמת.

3 דברים שכנראה לא ידעתם:

  • בולם זעזועים של טסלה יכול לשרוד פי 2 מרכב רגיל. לא רק בגלל טכנולוגיה – גם כי החשמליים נוהגים אחרת.
  • הבלימה הרגנרטיבית ברכבים חשמליים שומרת לכם על הבלמים. כן, הרכב טוען סוללה בכל עצירה.
  • אין טסט מיוחד לרכב חשמלי – את זה לפחות הדור עדיין לא שדרג.

3. אבל הם עולים יותר! אז מה באמת ההחזר?

זו נקודת ההתחלה שבולמת הרבה אנשים: רכב חשמלי חדש עולה יותר. אין ויכוח. אבל אם בודקים את התמורה לאורך זמן – הרבה פעמים ההחזר משתלם תוך 3–4 שנים.

הנה כמה מספרים ממוצעים:

  • רכב חשמלי קטן: כ-130,000–150,000 ש”ח
  • רכב בנזין מקביל: כ-110,000–130,000 ש”ח

אבל אם מוסיפים את עלויות הדלק, התחזוקה, ההטבות ממס (עדיין בתוקף!) והחניה בחינם בכמה ערים… מתחילים להבין שזה לא רק עניין של אידיאולוגיה. זו גם מתמטיקה פשוטה.

4. ומה עם ערך הרכב? מי שומר על עצמו טוב יותר?

כן, רכבי בנזין מוכרים היטב ביד שנייה. זה נכון. אבל שוק החשמליים מתבגר במהירות, ואנשים כבר פחות מפחדים “מהסוללה שתמות”. להפך – רכב חשמלי שמוחזק היטב שומר על ערכו ממש לא רע.

שאלות נפוצות (ולא כל כך טיפשיות):

  • מה תוחלת החיים של סוללה חשמלית? 8–15 שנים, תלוי בשימוש וביצרן. והחלפה? כבר לא יקרה כמו פעם.
  • האם ערך הרכב נופל בחדות? לא יותר מרכב רגיל. ההבדלים הולכים ומצטמצמים משנה לשנה.

5. ואז מגיעים הדובדבנים הקטנים של החשמל

רכב חשמלי מביא איתו כל מיני בונוסים שפשוט לא קיימים ברכב רגיל:

  • חניה בחינם בערים מסוימות
  • אפשרות לנסיעה בנתיב תחבורה ציבורית
  • שקט מוחלט בבוקר – לא מעיר את הילדים בחניה
  • זינוק מטורף בכל רמזור – כי הטורק המיידי של מנועים חשמליים זה לא בדיחה

נכון, כל הדברים האלה לא נמדדים בשקלים – אבל הם מוסיפים ערך, ובחיים (ובפקקים) לעיתים זה שווה יותר מכל הנחה.

אז מה הפסקה התחתונה?

רכב חשמלי הוא כבר לא “העתיד האפור שמריח מסיליקון ומוזיקת חלל”. הוא כאן, והוא יכול להיות מאד משתלם. העלות הכוללת של הבעלות על רכב חשמלי – כולל רכישה, טעינה, תחזוקה ושימוש יומיומי – לרוב נמוכה מהרבה רכבי בנזין.

אבל זה נכון בעיקר אם אתם נוהגים הרבה, יכולים לטעון בבית, ומוכנים להשקיע קצת יותר בתחילת הדרך. אם כן – מדובר בעסקה חכמה, חסכונית, ולעיתים אפילו כיפית יותר ליום-יום.

המסר? תעשו את החישוב. ואז אולי תתחילו להטעין במקום לתדלק. העתיד כבר במכונית שלכם – כל מה שנשאר זה לחבר את הכבל.

סקירה מקצועית על הונדה סיוויק – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! היום אנחנו צוללים לעומק של אחת המכוניות הפופולריות והאייקוניות ביותר בעולם הרכב, מכונית משפחתית קומפקטית ששינתה פנים וצורה לאורך השנים, אבל תמיד נשארה רלוונטית. הכירו את הונדה סיוויק.

הדגם שאנחנו סוקרים הוא מדורו ה-11 והעדכני, ה-Honda Civic, שהושק בעולם ב-2021 והגיע לישראל זמן קצר לאחר מכן, בעיקר בגרסת ההאצ’בק המעוצבת ובשנים האחרונות גם בגרסת ה-e:HEV ההיברידית הפופולרית שזוכה לפופולריות רבה בשוק המקומי.

הסיוויק תמיד הייתה שחקנית מרכזית בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות, קטגוריה רוויה במתחרים חזקים כמו טויוטה קורולה (Toyota Corolla), מאזדה 3 (Mazda 3), יונדאי i30 (Hyundai i30) ורנו מגאן (Renault Megane). בתוך זירת הקרב הצפופה הזו, הסיוויק מנסה למצוא את מקומה, ולדור הנוכחי יש בהחלט מה להציע, בעיקר בזכות יחידת ההנעה ההיברידית המתקדמת והמיקוד בנוחות ובטיחות.

הסקירה המקיפה הזו מיועדת לכל מי שמתלבט ברכישת רכב חדש או משומש מהסוג הזה. בין אם אתם משפחה צעירה, נהגים יחידים המחפשים רכב אמין וחסכוני, או סתם חובבי רכב שמתעניינים במה שיש להונדה להציע כיום, הגעתם למקום הנכון.

במהלך הסקירה נפרק את הונדה סיוויק לגורמים. נתחיל בעיצוב החיצוני והפנימי, נצלול למפרט הטכנולוגי והאבזור, נבחן את הביצועים ואת סוגיית צריכת הדלק (או יותר נכון, צריכת האנרגיה בגרסה ההיברידית), נדבר על חווית הנהיגה, נסקור את מערכות הבטיחות, ונגיע לעניין החשוב – המחיר בישראל, רמות הגימור והאחריות. כמובן, נציג בפניכם את היתרונות והחסרונות המנומקים וננסה לענות על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות את הונדה סיוויק ב-2025?

אנו נתייחס גם לנקודות נוספות שעולות לעיתים מתוך חוות דעת גולשים וניסיון מצטבר עם הדגם, ונערוך השוואה קצרה למתחרים העיקריים בשוק הישראלי.

II. עיצוב חיצוני

הונדה סיוויק – שינוי כיוון עיצובי

הדור ה-11 של הונדה סיוויק מציג שינוי כיוון משמעותי ביחס לדור היוצא. בעוד שהדור העשירי היה פרוע, זוויתי, ואף קצת מוגזם בעיני חלק מהאנשים, הדור הנוכחי שואף לבגרות, סולידיות ואלגנטיות מאופקת יותר.

הפילוסופיה העיצובית עברה מטמורפוזה. במקום קווים דרמטיים ופרופורציות חדות, אנחנו מקבלים כאן מראה נקי יותר, קלאסי כמעט. החזית נראית רחבה ונמוכה יותר, עם גריל צר וארוך המשתלב יפה בפנסים הקדמיים הצרים, לרוב בטכנולוגיית LED מלאה, המעניקים מבט ממוקד.

פרופיל דינמי וסולידי

מבט מהצד חושף את צללית ההאצ’בק בסגנון פאסטבק, עם קו גג המשתפל לאחור בצורה חלקה יחסית, מה שמקנה לרכב מראה דינמי אך אלגנטי. קו המותניים גבוה יחסית ומודגש, ובתי הגלגלים מאכלסים חישוקים בקוטר 17 או 18 אינץ’ בהתאם לרמת הגימור המשווקת בארץ. עיצוב החישוקים מודרני ותורם למראה הכללי.

המידות הפיזיות של הסיוויק נשארות במסגרת הקטגוריה המשפחתית הקומפקטית, אך היא נוטה להיות ארוכה ונמוכה יותר מחלק מהמתחרות, מה שמשפיע על נוכחות הכביש שלה – היא נראית יושבת היטב על הכביש, יציבה ובשלה יותר מהדורות קודמים.

חלק אחורי אלגנטי ופונקציונלי

החלק האחורי ממשיך את הקו העיצובי הנקי. פנסי הזנב מחוברים זה לזה בפס תאורה (או פס דקורטיבי בחלק מהגרסאות), קוראים את השפה העיצובית המודרנית הזו שפוגשים ברכבים רבים כיום. דלת תא המטען בהאצ’בק רחבה ופונקציונלית, וספוילר קטן בקצה הגג תורם נופך ספורטיבי עדין. בסך הכל, העיצוב החיצוני של הסיוויק דור 11 הוא צעד בכיוון של פשטות מתוחכמת, פחות צעקני ויותר מעודן.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

אווירה נעימה ופוקוס על הפונקציונליות

אם העיצוב החיצוני עבר שינוי משמעותי, הרי שתא הנוסעים של הונדה סיוויק דור 11 מהווה קפיצת מדרגה של ממש, במיוחד ביחס לאיכות החומרים והאווירה הכללית. במקום העיצוב המבולגן והעתידני של הדור הקודם, אנחנו מקבלים כאן סביבת נהג ונוסעים הרבה יותר קונבנציונלית, אך עם שימת דגש על הנדסת אנוש ואיכות מורגשת.

האווירה הכללית בתא הנוסעים נעימה ונקייה. הקונספט העיצובי ממוקד בנהג, עם לוח מחוונים אופקי ונמוך יחסית, המאפשר שדה ראייה מצוין קדימה. גולת הכותרת מבחינה ויזואלית היא פס האוורור הרחב והמחורר לכל רוחב הדשבורד, פרט עיצובי מקורי ומרענן ששובר את המראה השגרתי.

איכות חומרים והנדסת אנוש משופרת

הונדה השקיעה בשיפור איכות החומרים בדור הנוכחי. חלקו העליון של הדשבורד והדיפונים העליונים בדלתות עשויים מחומרים רכים ונעימים למגע. בחלקים התחתונים ובקונסולה המרכזית עדיין נפגוש פלסטיק קשיח יותר, אבל בסך הכל ההרכבה נראית איתנה והגימור טוב. אין כאן תחושת פרימיום יוקרתית, אבל בהחלט יש קפיצת מדרגה משמעותית לעומת הדור הקודם ובהשוואה לחלק מהמתחרים הישירים בקטגוריה.

הנדסת האנוש מצוינת. הונדה חזרה לפקדים פיזיים עבור בקרת האקלים, וגם כפתורים מרכזיים נוספים זכו לפקדים נפרדים, מה שמקל מאוד על התפעול בזמן נהיגה. מסך המולטימדיה ממוקם גבוה ובשדה הראייה, ולוח המחוונים הדיגיטלי (שנדבר עליו בהמשך) קריא וברור. גם מיקום מחזיקי הכוסות ותאי האחסון השונים נוח ושימושי.

מושבים נוחים ומרווח פנימי

המושבים הקדמיים בהונדה סיוויק נוחים ותומכים היטב, גם בנסיעות ארוכות. קל למצוא תנוחת נהיגה מתאימה בזכות טווח כיוונונים רחב. מאחור, המרווח לשני נוסעים מבוגרים טוב מאוד ביחס לקטגוריה, הן מבחינת מרווח רגליים והן מבחינת מרווח כתפיים. המרווח לראש סביר גם הוא, אולם נוסעים גבוהים במיוחד עלולים לחוש קצת צפיפות בגרסת ההאצ’בק עם קו הגג המשתפל.

מושב שלישי במרכז פחות נוח לנסיעות ארוכות, כצפוי במכונית מסוג זה, בעיקר בשל המושב הצר יותר ותעלת ההינע במרכז הרצפה (פחות רלוונטי בגרסה ההיברידית ללא גיר מכאני, אבל עדיין קיים מבנה הרצפה).

תא מטען שימושי

נפח תא המטען בגרסת ההאצ’בק ההיברידית עומד על כ-404 ליטר (נתון WLTP), מספר טוב לקטגוריה, למרות שבגרסת הבנזין (שכמעט ולא משווקת בארץ בדור הזה) הנפח גדול יותר. צורתו של תא המטען רגולרית יחסית ונוחה להטענה, וסף ההטענה סביר. קיפול המושבים האחוריים (פיצול 60/40) מגדיל את נפח ההטענה ומאפשר הובלה של פריטים גדולים יותר. ישנם ווים לעיגון ופתרונות אחסון קטנים בצדדים, מה שתורם לשימושיות המעשית ביום-יום.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

מערכת מולטימדיה עדכנית אך לא פורצת דרך

הונדה סיוויק דור 11 מצוידת במערכות טכנולוגיות עדכניות, אם כי לא תמיד החדישות ביותר בקטגוריה. מרכז העניינים הוא מסך המולטימדיה המרכזי, שברוב רמות הגימור המשווקות בישראל מגיע בגודל 9 אינץ’ (ברמות הגימור הנמוכות ייתכן מסך קטן יותר). איכות התצוגה טובה, והתגובה למגע סבירה, אם כי לא תמיד זריזה כמו במערכות המובילות בשוק.

מערכת ההפעלה של הונדה פשוטה וידידותית יחסית לתפעול, עם מבנה תפריטים הגיוני. עם זאת, היא ויזואלית פחות מרשימה ממערכות מסוימות של מתחרות. היתרון הגדול כאן הוא תמיכה מלאה באפל קארפליי (Apple CarPlay) ואנדרואיד אוטו (Android Auto), ובחלק מרמות הגימור הבכירות, הקישוריות הזו היא אף אלחוטית, נוחות שמקלה מאוד על השימוש באפליקציות ניווט ומוזיקה מהסמארטפון.

לוח מחוונים דיגיטלי ואפשרויות התאמה

לצד מסך המולטימדיה, הסיוויק מצוידת בלוח מחוונים דיגיטלי. ברמות הגימור הנמוכות יותר, לוח המחוונים הוא שילוב של מד מהירות אנלוגי ומסך דיגיטלי קטן יותר (7 אינץ’) לתצוגת נתונים. ברמות הגימור הגבוהות יותר, לוח המחוונים הוא דיגיטלי מלא בגודל 10.2 אינץ’. לוח המחוונים הדיגיטלי מלא אינפורמציה וניתן להתאמה אישית ברמה מסוימת, ומאפשר תצוגת נתוני נסיעה, ניווט, ובקרת מערכות הרכב השונות בצורה ברורה וקריאה.

אבזור נוחות ובטיחות (שנדבר עליה בהמשך)

רמות הגימור המשווקות בישראל נבדלות זו מזו באבזור הנוחות. בגרסת ההאצ’בק ההיברידית, שהיא הפופולרית ביותר, רמות הגימור לרוב מציעות בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והתנעה ללא מפתח, חימום למושבים הקדמיים, ולעיתים גם גג פנורמי ואף טעינה אלחוטית לנייד. חשוב לבדוק את פירוט האבזור המדויק בכל רמת גימור המוצעת על ידי היבואן המקומי.

מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות סאונד סבירה, אך היא אינה ברמה של מערכות פרימיום שיש בחלק מהמתחרות. אין כאן טכנולוגיות ייחודיות פורצות דרך של הונדה מבחינת מולטימדיה, אלא סטנדרט טוב ופונקציונלי שעושה את העבודה.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

הלב הפועם: יחידת ההנעה ההיברידית e:HEV

ההונדה סיוויק e:HEV, הגרסה העיקרית המשווקת בישראל, מצוידת ביחידת הנעה היברידית מתקדמת ולא שגרתית. היא מורכבת ממנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר (ולא 1.5 כמו בדורות קודמים) הפועל במחזור אטקינסון החסכוני, ושני מנועים חשמליים חזקים. אחד המנועים החשמליים משמש כמנוע הנעה עיקרי, ואילו השני משמש כגנרטור לטעינת הסוללה הקטנה וגם מתחיל את פעולת מנוע הבנזין.

השילוב הזה מייצר הספק משולב של כ-184 כוחות סוס (כ-135 קילוואט) ומומנט מרשים של כ-32.1 קג”מ. בניגוד למערכות היברידיות קונבנציונליות או רכבי בנזין/דיזל, הונדה e:HEV עובדת ברוב הזמן, במיוחד במהירויות עירוניות ובינעירוניות נמוכות עד בינוניות, על הנעה חשמלית בלבד. מנוע הבנזין משמש בעיקר כגנרטור לייצור חשמל או נכנס לפעולה ישירה רק במהירויות גבוהות מאוד או בעומס קיצוני.

תחושת נהיגה חלקה ותאוצה זריזה

העברת הכוח בגרסה ההיברידית מתבצעת דרך מערכת E-CVT, שהיא למעשה העברה ישירה ברוב מצבי הנהיגה, ללא גיר הילוכים קלאסי. התוצאה היא תאוצה חלקה ולינארית לחלוטין, ללא קפיצות אופייניות של החלפת הילוכים. התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומדת על כ-7.8 שניות, נתון מהיר יחסית לקטגוריה של מכוניות משפחתיות היברידיות, ומאפשר השתלבות בטוחה בתנועה וביצוע עקיפות זריזות.

תחושת הכוח זמינה ומיידית, במיוחד בעת לחיצה על דוושת התאוצה ממהירות עמידה או נמוכה, הודות למומנט הגבוה של המנוע החשמלי. רק בעת דרישה לתאוצה חזקה במיוחד או נסיעה ממושכת במהירות גבוהה מאוד, מנוע הבנזין מתחיל לפעול באופן בולט, ולעיתים רעש פעולתו, במיוחד בסל”ד גבוה, יכול להיות מורגש ואף רועש יחסית, נקודה שכדאי לקחת בחשבון.

צריכת אנרגיה וצריכת דלק בישראל

אחת הסיבות המרכזיות לבחור בגרסה ההיברידית היא סוגיית צריכת הדלק, או ליתר דיוק, צריכת האנרגיה הכוללת. נתוני היצרן הרשמיים (WLTP) מדברים על צריכה ממוצעת של כ-4.7 ליטר ל-100 ק”מ, שזה שווה ערך לכ-21.3 ק”מ לליטר. זהו נתון מצוין על הנייר.

במציאות הישראלית, עם פקקים, עליות וירידות, וסגנונות נהיגה שונים, צריכת האנרגיה הריאלית תהיה לרוב קצת פחות מרשימה מנתוני המעבדה, אך עדיין טובה מאוד. בנסיעה עירונית ובינעירונית רגועה, אפשר בהחלט להתקרב לנתוני היצרן ואף לעבור את ה-20 ק”מ לליטר. בנסיעה מהירה בכבישים בינעירוניים, שם מנוע הבנזין פועל יותר, הצריכה תעלה ותנוע ככל הנראה בין 16 ל-18 ק”מ לליטר. מונח החיפוש הנפוץ “צריכת דלק” רלוונטי גם לרכבים היברידיים, ולסיוויק e:HEV בהחלט יש יתרון משמעותי בהיבט זה לעומת רכבי בנזין לא היברידיים.

היתרון בצריכת הדלק בהשוואה לרכבי בנזין מקבילים מהווה חיסכון משמעותי בעלויות התפעול בטווח הארוך, במיוחד במדינה עם מחירי דלק גבוהים כמו ישראל. בהשוואה לרכבים חשמליים מלאים, עלות “התדלוק” ל-100 ק”מ תהיה גבוהה יותר, שכן עלות קוט”ש בישראל נמוכה משמעותית מעלות ליטר דלק, אבל הסיוויק לא דורשת טעינה חיצונית.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)

חשוב להבהיר נקודה מהותית בנוגע להונדה סיוויק e:HEV: היא אינה רכב פלאג-אין היברידי (PHEV) וגם לא רכב חשמלי מלא (BEV). מדובר במערכת היברידית “רגילה” (הונדה קוראת לה “Self-charging Hybrid”), מה שאומר שהסוללה שלה קטנה יחסית ונטענת אך ורק באמצעות אנרגיית הבלימה הרגנרטיבית וע”י מנוע הבנזין המשמש כגנרטור.

לפיכך, אין בסיוויק e:HEV שקע טעינה חיצוני, לא AC ולא DC. הרכב אינו זקוק לחיבור לעמדת טעינה בבית או בעמדה ציבורית. כל תהליך הטעינה והפקת האנרגיה מתבצע באופן אוטונומי לחלוטין תוך כדי נהיגה או בלימה.

משמעות הדבר היא שסקציית הטעינה, על כל המשתמע ממנה (קצבי טעינה, זמני טעינה, סוגי מחברים, אפליקציות ניהול טעינה וחווית הטעינה הציבורית), אינה רלוונטית כלל להונדה סיוויק e:HEV המשווקת בישראל. הדגם מציע נוחות תפעול מרבית בכך שהוא מתנהג כמו רכב בנזין רגיל מבחינת תדלוק – פשוט ממלאים דלק ונוסעים, עם היתרון המשמעותי של צריכת דלק נמוכה בהרבה בזכות הסיוע החשמלי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

נוחות נסיעה עירונית ובינעירונית

הונדה סיוויק דור 11 מציגה איזון טוב בין נוחות להתנהגות כביש, עם נטייה ברורה לצד הנוחות. בנסיעה עירונית, הבולמים מספקים שיכוך סביר על פני שיבושים קטנים ומפגעי אספלט אופייניים לדרכים בישראל. ספיגת מהמורות גדולות יותר פחות מושלמת, אך בסך הכל הנסיעה בעיר נעימה ורגועה.

בכבישים בינעירוניים, נוחות הנסיעה טובה מאוד. הספיגה חלקה על פני גלים ופסי הרעדה, והרכב שומר על יציבות כיוונית מצוינת במהירויות גבוהות. זוויות הגלגול בפניות מרוסנות יחסית, והתחושה הכללית היא של רכב בוגר ויציב.

בידוד רעשים – נקודה לשיפור

רמת בידוד הרעשים בהונדה סיוויק טובה ברוב המצבים, אך אינה מושלמת. רעשי כביש וצמיגים חודרים לתא הנוסעים במידה מסוימת, במיוחד על אספלט מחוספס. רעשי רוח מרוסנים היטב עד מהירויות גבוהות. כפי שצוין קודם לכן, רעש מנוע הבנזין בגרסה ההיברידית יכול להיות מורגש ואף רועש בעת דרישה לתאוצה חזקה, כשהוא נכנס לפעולה בסל”ד גבוה יותר כדי לייצר חשמל או לסייע ישירות בהנעה. זהו הבדל בולט לעומת רכבי בנזין קונבנציונליים או מערכות היברידיות מתחרות מסוימות.

היגוי, בלמים והתנהגות דינמית

תחושת ההיגוי בהונדה סיוויק קלה מאוד בעיר, מה שמקל על התמרון והחניה. מחוץ לעיר ובמהירויות גבוהות יותר, ההיגוי צובר משקל סביר ומספק דיוק מספק, אם כי לא הרבה משוב מהכביש. אחיזת הכביש טובה ובטוחה בתנאים רגילים, והרכב צפוי וקל לשליטה גם בעת נהיגה דינמית יותר בפניות.

תחושת הבלמים טובה ויש עוצמת בלימה מספקת. בגרסה ההיברידית, המעבר בין הבלימה הרגנרטיבית (טעינת הסוללה) לבלימה המכאנית חלקה יחסית ולרוב אינו מורגש, נקודה לזכות הונדה.

היעדר גיר הילוכים קלאסי בגרסה ההיברידית, והעברת הכוח הלינארית, משפיעים באופן ישיר על חווית הנהיגה בכך שהיא מרגישה חלקה ושקטה יותר ברוב מצבי הנהיגה הרגועים, עם זמינות כוח מיידית בעת הצורך.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

ציוני בטיחות מרשימים

בטיחות היא אחד התחומים בהם הונדה סיוויק דור 11 מצטיינת, והיא קצרה ציונים גבוהים במבחני בטיחות רשמיים. במבדקי בטיחות של ארגון Euro NCAP האירופי, הסיוויק קיבלה את הציון המקסימלי של 5 כוכבים. במבחנים השונים היא קיבלה ציונים טובים מאוד בקטגוריות הגנה על נוסעים מבוגרים, הגנה על ילדים, הגנה על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ותפקוד מערכות הבטיחות האקטיביות (Safety Assist).

הציון הגבוה במבחני בטיחות משקף הן את המבנה המחוזק של הרכב, המיועד לספוג ולפזר אנרגיית התנגשות בצורה יעילה, והן את המערך המקיף של כריות אוויר המותקנות ברכב (לרוב 10 כריות אוויר, כולל כריות צד למושבים האחוריים וכריות ברכיים בחלק מרמות הגימור). מבדקי בטיחות מבניים נוספים שערכה הונדה תרמו אף הם לתוצאות הטובות.

מערכות עזר לנהג (ADAS) מקיפות

הונדה סיוויק מצוידת בחבילה מקיפה של מערכות עזר לנהג (ADAS), המכונה Honda SENSING. רוב המערכות הללו מוצעות כסטנדרט כבר ברמות הגימור הבסיסיות המשווקות בישראל, וזהו יתרון משמעותי של הסיוויק בהשוואה למתחרות מסוימות שמציעות חלק מהמערכות הללו כאופציה או ברמות גימור גבוהות ויקרות יותר.

חבילת Honda SENSING כוללת, בין השאר, מערכת בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) ששומרת מרחק מהרכב מלפנים ואף יכולה לעצור ולהתחיל בנסיעה בפקקים (בגרסה ההיברידית עם ה-E-CVT), מערכת סיוע לשמירה על נתיב (Lane Keeping Assist) ומערכת תיקון אקטיבי לסטייה מנתיב (Lane Departure Warning with Road Departure Mitigation), זיהוי תמרורים, אור גבוה אוטומטי, ובחלק מרמות הגימור גם מערכות כמו ניטור שטחים מתים (Blind Spot Information) והתראת תנועה חוצה מאחור (Cross Traffic Monitor).

תפקוד המערכות בעולם האמיתי

תפקוד מערכות ה-ADAS בהונדה סיוויק נחשב לטוב ואמין ברובו. הן פועלות לרוב בצורה חלקה יחסית ואינן אגרסיביות מדי או מציקות בהתראות שווא, בניגוד למערכות מסוימות אצל יצרנים אחרים. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת היטב בפקקים, ומערכות שמירת הנתיב יעילות בשמירה על הרכב במרכז הנתיב. חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר בלבד ואינן מחליפות את ערנות הנהג.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

כמה עולה הונדה סיוויק?

סוגיית המחיר היא כמובן מרכיב קריטי בהחלטת רכישה. הונדה סיוויק, במיוחד בגרסת ההאצ’בק ההיברידית הפופולרית בישראל, אינה ממוקמת בקצה התחתון של סקאלת המחירים בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. ה”כמה עולה” משתנה בהתאם לרמת הגימור, אך נכון לאפריל 2025, טווח המחירים שלה מתחיל בדרך כלל בסביבות ה-170,000 ש”ח ופוסק בסביבות ה-185,000-190,000 ש”ח, בהתאם לרמת הגימור המדויקת ומדיניות היבואן.

חשוב לעיין ב”מחירון” הרשמי של הרכב כפי שמתפרסם על ידי היבואן או כפי שמופיע במחירוני הרכב המקובלים בישראל (כמו לוי יצחק), כדי לקבל את הנתונים העדכניים והמדויקים ביותר למועד הרכישה, שכן מחירים עשויים להשתנות מעת לעת.

רמות גימור עיקריות בישראל וההבדלים ביניהן

הונדה סיוויק e:HEV האצ’בק משווקת בישראל לרוב במספר רמות גימור עיקריות, בדרך כלל שתיים או שלוש. השמות עשויים להשתנות (למשל Elegance, Sport, Advance), אך ההבדלים המרכזיים באים לידי ביטוי באבזור הנוחות והיוקרה. רמת הגימור הבסיסית כבר כוללת אבזור חשוב כמו מערכת מולטימדיה עם מסך 9 אינץ’, קישוריות סמארטפונים, בקרת אקלים מפוצלת וחבילת הבטיחות המלאה של Honda SENSING.

רמות הגימור הגבוהות יותר מוסיפות פריטים כמו חישוקי 18 אינץ’, ריפודי עור משולבים, חימום למושבים, טעינה אלחוטית, לוח מחוונים דיגיטלי מלא, ניטור שטחים מתים והתראת תנועה חוצה מאחור, ועוד. ההפרש במחיר בין רמות הגימור יכול להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים, והבחירה תלויה בתקציב ובחשיבות שמייחסים לפריטי האבזור הנוספים.

אחריות ועלויות תחזוקה

הונדה מציעה לרוב חבילת אחריות סטנדרטית לרכב המלא, בדרך כלל למשך 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). בגרסה ההיברידית, ישנה לרוב אחריות נפרדת וארוכה יותר על הסוללה, בדרך כלל למשך 8 שנים או 160,000 ק”מ, מה שנותן שקט נפשי בנוגע לרכיב היקר ביותר במערכת ההיברידית. חשוב לבדוק את תנאי האחריות המדויקים עם היבואן.

בכל הנוגע לעלויות תחזוקה, הונדה נחשבת באופן כללי ליצרן אמין עם פחות תקלות ובעיות נפוצות בהשוואה ליצרנים מסוימים. עם זאת, עלויות הטיפולים התקופתיים במוסכי היבואן עשויות להיות יקרות יחסית. כדאי לבדוק את עלויות הטיפולים המתוכננים לפני הרכישה. שווי השימוש של הסיוויק, במיוחד בגרסאות ההיברידיות הפופולריות, נוטה להיות סביר עד טוב בישראל, מה שתורם לשמירה על ערך הרכב לאורך זמן.

ידוע שדגמי הונדה, ובפרט הסיוויק, נחשבים לאמינים לאורך שנים, ופחות ידועים בתקלות או בעיות כרוניות משמעותיות בדורות האחרונים. כמובן שכל רכב יכול לחוות תקלה, אך באופן כללי המוניטין של הונדה בהקשר זה חיובי.

X. יתרונות

צריכת דלק/אנרגיה מצוינת: בגרסה ההיברידית (e:HEV), הסיוויק מציגה נתוני צריכה ריאליים מהטובים בקטגוריה, במיוחד בנהיגה עירונית ובינעירונית רגועה. זהו יתרון משמעותי המתרגם לחיסכון בעלויות התפעול.

מערך בטיחות מקיף (Honda SENSING) כסטנדרט: חבילת מערכות העזר לנהג של הונדה מוצעת ברובה כסטנדרט כבר ברמות הגימור הבסיסיות בישראל, וזהו יתרון בטיחותי משמעותי והיבט חשוב במבדקי בטיחות.

הנדסת אנוש ואיכות חומרים משופרת: תא הנוסעים נעים לשהייה, פונקציונלי, ואיכות החומרים וההרכבה טובות ביחס למחיר ולקטגוריה, ומהוות שיפור ניכר לעומת הדור היוצא.

חווית נהיגה חלקה ונעימה (בגרסה ההיברידית): מערכת ההנעה ללא גיר הילוכים קלאסי מספקת תאוצה לינארית וחלקה, והרכב מציע איזון טוב בין נוחות נסיעה ויציבות כביש.

מוניטין אמינות גבוה: הונדה נחשבת ליצרן אמין מאוד, והסיוויק נושאת את המוניטין הזה, מה שמקטין את הסיכוי לתקלות ובעיות משמעותיות בטווח הארוך.

עיצוב חיצוני ופנימי בוגר ומעודן: הדור ה-11 מציג מראה פחות צעקני ויותר אלגנטי, חיצונית ופנימית, שפונה לקהל רחב יותר ומספק תחושה בשלה יותר.

XI. חסרונות

מחיר יחסית גבוה: הסיוויק אינה המכונית הזולה ביותר בקטגוריה, ומחירה, במיוחד בגרסאות ההיברידיות המאובזרות, עשוי להיות גורם מרתיע עבור חלק מהרוכשים.

רעש מנוע הבנזין בעת מאמץ: בגרסה ההיברידית, כאשר מנוע הבנזין פועל בעומס גבוה (למשל בעליות ארוכות או בתאוצות חזקות), הוא יכול להיות רועש יחסית ומורגש בתא הנוסעים.

מערכת מולטימדיה פונקציונלית אך לא הכי מתקדמת: בעוד שמערכת המולטימדיה עושה את העבודה היטב ותומכת באפל קארפליי/אנדרואיד אוטו, היא פחות מבריקה מבחינה ויזואלית ופחות זריזה מחלק מהמערכות המתחרות.

בידוד רעשי כביש לא מושלם: רעשי כביש וצמיגים חודרים לתא הנוסעים במידה מסוימת, במיוחד על כבישים עם אספלט גס.

מרווח ראש ליושבים מאחור (בהאצ’בק): קו הגג המשתפל בגרסת ההאצ’בק עשוי לפגוע במרווח הראש של נוסעים גבוהים במיוחד היושבים מאחור.

XII. הונדה סיוויק בהשוואה למתחרות

כשבוחנים את הונדה סיוויק (ובעיקר את גרסת ה-e:HEV ההיברידית הפופולרית) בהשוואה לדגמים אחרים של יצרנים אחרים המקבילים לה באותה קטגוריה, עולות נקודות השוואה מעניינות. המתחרות העיקריות בשוק הישראלי כוללות לרוב את טויוטה קורולה היברידית, מאזדה 3 (בעיקר בנזין), ויונדאי i30/i35 (בנזין או היברידית בדגמים אחרים של יונדאי כמו האיוניק). כל אחת מהן מציעה חבילה שונה במקצת.

בהשוואה לטויוטה קורולה היברידית, שהיא יריבה ישירה ופופולרית ביותר, הונדה סיוויק מציעה בדרך כלל יחידת הנעה היברידית מעט חזקה יותר (184 כ”ס לעומת כ-122 כ”ס בקורולה), מה שמתבטא בביצועים זריזים יותר. גם איכות החומרים והנדסת האנוש בתא הנוסעים בסיוויק דור 11 נחשבות לרוב עדיפות על אלו שבקורולה. מנגד, מערכת ההיברידית של טויוטה נחשבת לוותיקה ומוכחת יותר, ורעש מנוע הבנזין בקורולה פחות מורגש במצבי עומס. צריכת הדלק בשתי המכוניות מצוינת, עם יתרון קל לקורולה בתנאים מסוימים.

בהשוואה למאזדה 3, הונדה סיוויק מציעה יתרון משמעותי בצריכת הדלק (בייחוד בהשוואה לגרסאות הבנזין של המאזדה) וכן מערך בטיחות אקטיבי נדיב יותר כסטנדרט. המאזדה 3, לעומת זאת, נחשבת למכונית עם תא נוסעים יוקרתי יותר מבחינת עיצוב ואיכות חומרים, וחווית הנהיגה שלה (בגרסאות הבנזין) נחשבת לרוב לספורטיבית ומהנה יותר מבחינה דינמית, עם היגוי בעל משוב טוב יותר.

הבחירה בין הסיוויק למתחרותיה תלויה לרוב בסדרי העדיפויות של הרוכש. מי שמחפש חיסכון מקסימלי בדלק (ללא צורך בטעינה חיצונית), חבילת בטיחות מקיפה, תא נוסעים פונקציונלי ואיכותי, ומוניטין אמינות גבוה – ימצא בהונדה סיוויק מתאימה מאוד. מי שמעדיף תחושת פרימיום גבוהה יותר, דינמיות ספורטיבית יותר, או מערכת היברידית שקטה ומוכחת לאורך שנים רבות במיוחד, ייתכן שיטה לכיוון המתחרות.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)

התרשמות כוללת מהונדה סיוויק

הונדה סיוויק דור 11 היא מכונית משפחתית קומפקטית שעברה מהפך בולט ביחס לדור הקודם. היא נפטרה מהעיצוב הצעקני לטובת מראה בוגר ואלגנטי, הן מבחוץ והן מבפנים. תא הנוסעים משופר משמעותית מבחינת איכות חומרים והנדסת אנוש, והוא מקום נעים ופונקציונלי לבלות בו זמן, גם בנסיעות ארוכות.

הגרסה ההיברידית e:HEV, שהיא העיקרית בישראל, מציעה יחידת הנעה חזקה וחסכונית מאוד בדלק (או באנרגיה, אם תרצו), עם חווית נהיגה חלקה ולינארית ללא גיר הילוכים קלאסי. היא אמנם רועשת מעט בעת מאמץ, אבל החיסכון בעלויות הדלק בנסיעה יומיומית מפצה על כך עבור רבים. נוחות הנסיעה טובה, ויחד עם התנהגות כביש בטוחה ויציבה, היא מספקת חבילה טובה לנסיעה יומיומית ומשפחתית.

הצטיינותה של הסיוויק במבחני בטיחות רשמיים והכללת חבילת מערכות עזר לנהג מקיפה כסטנדרט הם יתרונות משמעותיים ביותר, ומעניקים שקט נפשי לנהג ולנוסעים. גם מוניטין האמינות המצוין של הונדה תורם לביטחון ברכישה.

האם כדאי לקנות את הונדה סיוויק?

אז, האם כדאי לקנות את הונדה סיוויק ב-2025? התשובה היא בהחלט כן, עבור קהל יעד ספציפי ומוגדר היטב. הסיוויק מתאימה במיוחד למי שמחפש מכונית משפחתית אמינה, חסכונית מאוד בצריכת דלק, מאובזרת במערכות בטיחות מתקדמות (שרובן כסטנדרט!), ועם תא נוסעים איכותי ונוח לשהייה. היא מהווה פתרון מצוין לנסיעה יומיומית, לנסיעות בינעירוניות רגועות, ולמשפחות קטנות עד בינוניות.

למי הרכב פחות מתאים? מי שמחפש את חווית הנהיגה הספורטיבית ביותר בקטגוריה, מי שרגיל למערכות מולטימדיה עם גרפיקה מבריקה וזריזות יוצאת דופן, או מי שתקציבו מוגבל מאוד – ייתכן שימצאו פתרונות אחרים מתאימים יותר. גם רעש המנוע בעת מאמץ הוא נקודה שיש לקחת בחשבון.

בהשוואה למתחרותיה העיקריות, הונדה סיוויק מציבה את עצמה כאופציה מצוינת בקטגוריה ההיברידית, מציעה איזון מפתה בין ביצועים, חיסכון, בטיחות ואיכות פנים, על אף תג המחיר שאינו הנמוך ביותר. סקירות ו”חוות דעת גולשים” ברחבי העולם לרוב משבחות את הדגם הנוכחי, ומחזקות את התפיסה שמדובר במכונית מוצלחת וראויה.

בסופו של דבר, הונדה סיוויק e:HEV היא בחירה מוצקה והגיונית עבור רבים בשוק הישראלי. היא אולי לא הכי מרגשת או הכי זולה, אבל היא מספקת חבילה שלמה, אמינה, בטוחה וחסכונית, שעונה על הצרכים של מרבית הנהגים והמשפחות בישראל בצורה מצוינת. אם סדרי העדיפויות שלכם תואמים ליתרונות המרכזיים שלה, בהחלט כדאי לכלול אותה ברשימת המועמדות שלכם.

אנו מקווים שסקירה זו סיפקה לכם את כל המידע הנדרש לקבלת החלטה מושכלת. מוזמנים לבדוק את המחירון העדכני ולצאת לנסיעת מבחן כדי לחוות את הרכב בעצמכם.

איך לזהות תקלות במנוע לפני טסט ולחסוך כסף

איך לזהות תקלות במנוע לפני טסט – ובלי צורך להיות מכונאי רכב מוסמך

רעש חשוד או סתם פרנויה? כך תדעו אם המנוע באמת בבעיה

לפני הטסט השנתי, רוב הנהגים חווים את אותו התסריט: מתיישבים באוטו, מתניעים, עוצרים להקשיב – ואז מתחילים לדמיין תקלות שלא היו שם קודם. האם הרעש הזה חדש? למה הרכב מושך שמאלה? ולמה עכשיו, דווקא עכשיו, נדלקה נורת המנוע?

הבשורה הטובה: לא חייבים להיות טכנאי רכב או להוציא מאות שקלים במוסך כדי להבין אם יש בעיה אמיתית. בעזרת כמה בדיקות פשוטות, קצת תשומת לב – ואפילו שימוש בחושים שלנו – אפשר לגלות לא מעט על מצב המנוע, לעלות על בעיות לפני שיגידו לכם “לא עבר” בתחנת הטסט, ובעיקר – למנוע הוצאות מיותרות ובזבוז זמן.

5 סימנים שהמנוע מנסה לדבר איתכם – ואתם אולי מתעלמים

  • הנעה איטית או מקרטעת: אם הרכב לוקח את הזמן שלו לפני שהוא מתעורר לחיים, ייתכן שהמצבר או הסטרטר מאותתים שהגיע זמנם.
  • רעש “טיפי-טק” מהמנוע: זה לא הבקבוק מים שמרשרש – רעשים חדשים או חורגים מהמנוע יכולים להעיד על תזמון שסתומים בעייתי, חוסר שמן, או סתם בורג שמבקש יחס.
  • חום גבוה מהרגיל: מד החום נושק באופן חשוד לאדום? אל תתעלמו. מנוע חם מדי עלול לגרום לנזק עמוק ויקר.
  • עשן מהאוזן: עשן כחול, לבן או שחור – כל אחד מהם מצביע על תקלה אחרת. כן, זאת לא אמנות מודרנית.
  • נורת “Check Engine”: כשהיא נדלקת, אל תתעלמו. האוטו לא עושה לכם בילד-אפ דרמטי לקראת יום הולדתכם – זו קריאה לעזרה.

שואלים את עצמכם אם המנוע בסדר? תשאלו את עצמכם את השאלות האלו קודם

1. האם צריכת הדלק השתנתה בצורה קיצונית?

אם אתם מגיעים לתחנת הדלק פי 2 ממה שהורגלתם – ייתכן שזו לא בגלל שהתאהבתם בנסיעות אקראיות, אלא משהו במנוע כבר לא עובד אופטימלית.

2. האם ההאצה פחות חדה?

לחצתם על דוושת הגז – אבל הרכב מגיב כמו מתבגר שקמתם אותו בבוקר ראשון? המנוע מאבד כוח.

3. האם שמתם לב לרטטים לא רגילים?

האם בכלל יש מישהו שלא שם לב לרכב שפתאום רועד כמו בלנדר? זה יותר ממטרד – רטטים לא צפויים מהמנוע מאותתים על חוסר תיאום בין רכיביו.

אבחון מהיר ב-7 דקות: לא צריך יותר מזה

אם יש לכם 7 דקות פנויות (ונודה על האמת – גם תוך כדי שמחממים את הקפה), אפשר לבצע סדרת בדיקות שבכוחה להציל אתכם מהפתעות ביזאריות בטסט:

  • פתחו את מכסה המנוע – ונסו לקלוט ריח חריג (שמן שרוף, נוזל קירור, או כל דבר שמזכיר טיגון עמוק מאולתר).
  • בדקו את מד שמן המנוע – יצא יבש? זה הזמן להוסיף. אם הוא שחור כמו אספרסו מרוב הזנחה – הגיע הזמן להחליפו.
  • הקשיבו לרכב כשהוא במצב סרק (ניוטרל) – האם הוא “סולידי” יחסית או יש לו נפילות טורים פתאומיות?
  • סיבוב קצר בסמטות – לפעמים נסיעה קצרה מגלה רעשים שאתם לא שמים לב אליהם בתוך העיר.

5 שאלות נפוצות (ושאלת בונוס ביזארית אחת) על תקלות מנוע

  • ש: נורת מנוע נדלקה ונעלמה אחרי יומיים. להתעלם?
    ת: אם היא נעלמה – ייתכן שמדובר בתקלה רגעית. אך מומלץ לבדוק עם סורק OBD בסיסי או לגשת לבדיקה למניעת הפתעות.
  • ש: האם ריח מתוק באוויר אומר משהו?
    ת: כן, בדרך כלל ריח מתוק מעיד על נוזל קירור דולף – לא אזהרה ליום הולדת מתקרב.
  • ש: השמן נמוך מדי. מה עלול לקרות?
    ת: זה כמו לרוץ מרתון עם ליטר מים אחד. בסוף, משהו יקרוס.
  • ש: העשן יוצא לבן. זה מסוכן?
    ת: עשן לבן לעיתים מצביע על נוזל קירור שנכנס לצילינדרים. שווה בדיקה מעמיקה.
  • ש: יש טפטופים מתחת לרכב, אבל לא תמיד. להתעלם?
    ת: עדיף לא. גם נזילה קטנה מצנרת קירור או שמן עלולה להחמיר עם הזמן.
  • ש: אפשר להאשים את החמות שלי בזה?
    ת: לצערנו, לא. אבל נחמד שניסית.

תקלות מנוע נסתרות – למה סדקים קטנים עושים בעיות גדולות?

לפעמים, דווקא התקלות הזניחות לכאורה הן אלו שבסוף יגרמו לעיכוב בבדיקת הרישוי. לדוגמה:

  • חיישני חמצן לא מדויקים – גורמים לזיהום אוויר עודף, ומביאים ישר להורדה בטסט.
  • פלאגים ישנים – עלולים לגרום לבעיות בהצתה, קפיצות טורים, ותגובה איטית.
  • צינור וואקום סדוק – שיבוש מערך זרימת האוויר במנוע שנשמע כמו תקלה כוללת – אבל למעשה מדובר בגומייה של 10 שקלים.

אז מה עושים עם כל המידע הזה ואיך מתכוננים לטסט מנטלית?

בסופו של יום, רוב תקלות המנוע ניתנות לזיהוי מוקדם בכלל בלי להיכנס למוסך. הכלים שיש לכם – החל מאוזניים סקרניות ועד בדיקה דרמטית של נוזלים – מספקים בסיס מעולה לבדיקה עצמית. חשוב להבין: טסט לא נועד “לכשיל”, אלא לוודא שאתם לא מסכנים את עצמכם. ואם גיליתם תקלה? לא חייב להילחץ.

אפשר לעשות דברים בעצמכם, באמצעות מכשיר בדיקה OBD פשוט (שמתחבר לאפליקציה), או לגשת למוסך כשהיוזמה בידיים שלכם, ולא אחרי שנכשלתם בטסט. בסוף, אין ספק שזה הרבה יותר כיף לשמוע “עבר בהצלחה” בליווי קריצה מהמכונאי – מאשר להתבאס יומיים בגלל תקלה שניתן היה למנוע בקפה של הבוקר.

כי אם יש משהו שהמנוע שלכם אוהב – זה תשומת לב. והוא כנראה מדבר אליכם… פשוט תתחילו להקשיב.

קיה נירו PHEV או MG EHS (כחלופה זולה יותר)

עולם הרכב החשמלי וההיברידי כאן כדי להישאר.

יותר ויותר אנשים מחפשים פתרונות חסכוניים וידידותיים יותר לסביבה.

אבל לא לכולם מתאים רכב חשמלי מלא (BEV) בגלל חרדת טווח או תשתית טעינה.

כאן נכנסים לתמונה רכבי ה-PHEV, או פלאג-אין הייבריד.

הם מציעים את הטוב משני העולמות: נסיעה חשמלית לטווח קצר/בינוני יומיומי, ומנוע בנזין לשקט נפשי בנסיעות ארוכות.

שני דגמים בולטים בקטגוריה הזו, שמושכים קהלים שונים, הם קיה נירו PHEV ו-MG EHS.

האחד ותיק ומבוסס, השני מגיע עם תג מחיר אטרקטיבי יותר.

אז בואו נעשה <השוואה> מעמיקה כדי להבין <במה כדאי לבחור> ו<על מה ללכת>.

המתמודדים: קיה נירו PHEV מול MG EHS

לפני שצוללים לפרטים, בואו נכיר את השחקנים:

קיה נירו PHEV: השחקן המנוסה

הנירו כבר איתנו כמה שנים, עבר שדרוגים והוא שם מוכר ואמין בשוק הרכב הישראלי. הוא נחשב קרוסאובר קומפקטי, יעיל ופרקטי, ומציע טכנולוגיה עדכנית.

MG EHS: החלופה האטרקטיבית

ה-MG EHS פרץ לשוק עם הבטחה לתמורה מצוינת למחיר. הוא ממוקם מעט יותר לכיוון ה-SUV במידותיו, ומציע מרחב פנים גדול יותר ותא מטען נדיב, כל זה בתג מחיר אגרסיבי.

השוואת ממדים ופרקטיות: מי גדול יותר, מי שימושי יותר?

כשבוחנים רכב, במיוחד רכב פנאי, הגודל והמרווח הפנימי הם קריטיים. הרי אנחנו רוצים להכניס ילדים, קניות, מזוודות… בקיצור, לחיות איתו.

מרווח פנים ונוחות: האם הילדים יריבו מאחור?

  • <MG EHS>: כאן ה-EHS קצת משחק במגרש של הגדולים יותר. הוא רחב יותר וגבוה יותר מהנירו, והדבר מורגש במיוחד במרווח הכתפיים והראש. אם יש לכם שלושה ילדים מאחור או שאתם נוהגים להסיע מבוגרים גבוהים, ה-EHS ירגיש מרווח יותר. הכניסה והיציאה גם נוחות יותר בזכות מפתח דלתות גדול יותר.
  • <קיה נירו PHEV>: הנירו הוא קרוסאובר קומפקטי יותר. הוא עדיין מרווח ונוח לארבעה נוסעים, אבל נוסע חמישי ירגיש קצת צפוף יותר מאשר ב-EHS. אם אתם בעיקר זוג או משפחה צעירה עם ילד או שניים במושבי בטיחות, הנירו יספק את הסחורה בהחלט.

לסיכום, מבחינת מרווח פנים נטו, ה-MG EHS לוקח את הבכורה. הוא פשוט רכב גדול יותר פיזית.

תא מטען: איפה נכנסים כל השקיות של הסופר?

  • <MG EHS>: תא המטען גדול יחסית (כ-451 ליטר), וזה יתרון משמעותי למשפחות שנוהגות לנסוע עם הרבה ציוד או לעשות קניות גדולות. הפתח רחב ונוח להעמסה.
  • <קיה נירו PHEV>: תא המטען בנירו PHEV קטן יותר (כ-348 ליטר) בגלל סוללת ההייבריד הגדולה שממוקמת מתחת לרצפה. זה עדיין מספיק למשפחה ממוצעת, אבל אם אתם רגילים לנסוע לטיולים ארוכים עם הרבה מזוודות או צריכים להכניס עגלת תינוק מגושמת, תא המטען של ה-EHS יהיה פרקטי יותר.

במבחן תא המטען, ה-MG EHS שוב מוביל בפער משמעותי.

מערכת ההנעה: מי חסכוני יותר, מי נוסע רחוק יותר על חשמל?

זו ליבת העניין ברכבי PHEV. השילוב בין מנוע בנזין לחשמלי, טווח הנסיעה החשמלי ויכולת הטעינה.

טווח נסיעה חשמלי וסוללה

  • <קיה נירו PHEV>: מצויד בסוללה בקיבולת של כ-11 קוט”ש. הטווח החשמלי המוצהר לפי התקן נע סביב ה-60 ק”מ (תלוי בדגם הספציפי ובשנתון). בחיים האמיתיים, בנסיעה רגועה ועירונית/בינעירונית קלה, אפשר לצפות לטווח של כ-40-50 ק”מ על חשמל בלבד. זה מצוין עבור נסיעות יומיומיות לעבודה וחזרה או סידורים בעיר.
  • <MG EHS>: מגיע עם סוללה גדולה יותר בקיבולת של כ-16.6 קוט”ש. הטווח החשמלי המוצהר שלו גבוה יותר, כ-52 ק”מ לפי תקן מחמיר יותר (WLTP). בפועל, גם כאן תלוי בסגנון הנהיגה, אבל בגלל הסוללה הגדולה יותר, יש לו פוטנציאל לטווח חשמלי מעט ארוך יותר בתנאים מסוימים או פשוט יותר מרווח טעינה למי שלא מטעין כל יום.

על הנייר, ל-EHS סוללה גדולה יותר, אך הטווח המוצהר דומה או אפילו מעט נמוך יותר לפי התקן המחמיר שלו. בפועל, שניהם מציעים טווח חשמלי מספק לרוב הנסיעות היומיומיות, ומאפשרים לחסוך הרבה בדלק אם מקפידים לטעון.

ביצועים ויעילות משולבת

  • <קיה נירו PHEV>: משלב מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר עם מנוע חשמלי. ההספק הכולל מספק בהחלט (סביב 141 כ”ס). התאוצה חלקה ויעילה ברוב המצבים. צריכת הדלק במצב היברידי מעולה, ויכולה להגיע לנתונים מרשימים ביותר אם משלבים נסיעה חשמלית וטעינות תכופות.
  • <MG EHS>: מצויד במנוע בנזין טורבו בנפח 1.5 ליטר ומנוע חשמלי חזק יותר. ההספק הכולל גבוה משמעותית (סביב 258 כ”ס). ה-EHS מרגיש חזק ונמרץ יותר בתאוצות, בזכות ההספק המשולב הגבוה. מערכת ההנעה שלו, הכוללת תיבה אוטומטית עם 10 (!) הילוכים, עשויה להרגיש לפעמים קצת פחות חלקה במעברים בין חשמל לבנזין לעומת התיבה כפולת המצמדים של הנירו (שהיא לרוב מאוד חלקה). צריכת הדלק במצב היברידי טובה, אך עשויה להיות פחות מרשימה מהנירו אם לא מנצלים את הטעינה, בגלל שהוא רכב כבד וחזק יותר.

מבחינת ביצועים נטו, ה-EHS מציע יותר כוח וזמינות. מבחינת יעילות וצריכת דלק משולבת <מה עדיף>? זה תלוי מאוד כמה אתם נוהגים לטעון. אם אתם מטעינים כל הזמן לנסיעות קצרות, שניהם יהיו חסכוניים להפליא. בנסיעות ארוכות ללא טעינה, הנירו עשוי להיות קצת יותר יעיל.

טעינה

שני הדגמים נטענים באמצעות שקע טעינה ביתי רגיל (שקע ישראלי רגיל או עמדת טעינה ביתית). זמן הטעינה משקע ביתי רגיל ארוך יחסית (שעות ארוכות), בעוד עמדת טעינה ביתית ייעודית תקצר משמעותית את הזמן. לשניהם אין יכולת טעינה מהירה (DC), וזה סטנדרטי ברכבי PHEV מהסוג הזה.

איכות נסיעה ובטיחות: איך מרגיש על הכביש?

נוחות נסיעה ורמת בטיחות הן פקטורים קריטיים בבחירת רכב משפחתי.

נוחות נסיעה ובידוד רעשים

  • <קיה נירו PHEV>: הנירו מציע נוחות נסיעה טובה מאוד. המתלים מכוילים היטב לספיגת שיבושים עירוניים, והוא שקט יחסית במהירויות בינוניות. בידוד הרעשים מהכביש והרוח יעיל למדי.
  • <MG EHS>: גם ה-EHS נוח לנסיעה, במיוחד בכבישים פתוחים. הוא מרגיש יציב וסופג היטב מהמורות גדולות. עם זאת, בידוד הרעשים שלו פחות טוב משל הנירו, במיוחד רעשי רוח במהירויות גבוהות ורעשי מנוע (כשהוא נכנס לפעולה).

במבחן נוחות הנסיעה הכללית ובעיקר בידוד הרעשים, הנירו נותן תחושה קצת יותר פרימיומית ושקטה.

בטיחות

שני הדגמים מצוידים במערכות בטיחות אקטיביות מודרניות, כולל בלימת חירום אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב עם תיקון אקטיבי, בקרת שיוט אדפטיבית (בדגמים מסוימים או רמות גימור גבוהות) ועוד. רמות הגימור השונות מציעות חבילות בטיחות מגוונות. חשוב לבדוק את דירוג הבטיחות של כל דגם (למשל, במבחני הריסוק של Euro NCAP).

באופן כללי, שני הרכבים מציעים רמת בטיחות גבוהה ומתקדמת, כמצופה מרכבים מודרניים.

עיצוב ותא נוסעים: איך הם נראים ומרגישים מבפנים?

הרכב הוא הבית השני שלנו, אז חשוב שיהיה נעים לשהות בו.

עיצוב חיצוני

  • <קיה נירו PHEV>: העיצוב של הנירו דור חדש מודרני, בולט ועם קווים ייחודיים (הכנף האחורית הבולטת). הוא לא עובר ליד אף אחד.
  • <MG EHS>: ה-EHS מעוצב באופן קונבנציונלי יותר, עם קווים נקיים ומראה שמזכיר רכבי SUV אירופאיים. הוא נאה, אבל פחות “וואו” או ייחודי מהנירו.

עיצוב פנימי וחומרי גלם

  • <קיה נירו PHEV>: תא הנוסעים מרגיש איכותי ומודרני. הפלסטיקה נעימה למגע ברוב המקומות, יש שילוב של מסכים דיגיטליים איכותיים (מסך מולטימדיה ומסך לוח מחוונים). הנדסת האנוש טובה והכל נמצא במקום.
  • <MG EHS>: תא הנוסעים מרשים ויזואלית, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות שכוללות ריפודי עור ופסי דיפונים נוצצים. עם זאת, בבחינה מקרוב, חלק מחומרי הגלם פחות איכותיים מאשר בנירו. העיצוב מודרני, אבל הנדסת האנוש יכולה להיות פחות אינטואיטיבית (למשל, תפעול מערכת המיזוג דרך מסך המגע).

במבחן איכות החומרים והנדסת האנוש, הנירו מרגיש קצת יותר מהודק ואיכותי. במבחן העיצוב הויזואלי והפאר (ברמות גימור גבוהות), ה-EHS בהחלט נותן תחושה של רכב יקר יותר מכפי שהוא באמת.

מערכת מולטימדיה וקישוריות

שני הדגמים מצוידים במערכות מולטימדיה מתקדמות עם מסכי מגע, תמיכה באפל קארפליי ואנדרואיד אוטו (חוטי בדרך כלל), קישוריות בלוטות’ ועוד. התפעול בנירו לרוב אינטואיטיבי יותר וזורם. ב-EHS, המערכת עשויה להיות קצת פחות מהירה או נוחה לשימוש בתפריטים מסוימים.

הפיל שבחדר: מחיר

כאן מגיע היתרון הגדול של ה-MG EHS. הוא מתומחר באופן משמעותי נמוך יותר מהקיה נירו PHEV, ולרוב מציע חבילת אבזור עשירה יותר באותו מחיר (או אפילו במחיר נמוך יותר).

הפרש המחירים יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, וזה סכום כסף משמעותי שיכול להשפיע מאוד על ההחלטה <על מה ללכת>.

עלויות אחזקה ושווי שוק

בנוסף למחיר הרכישה, חשוב להתייחס גם לעלויות השוטפות.

צריכת דלק וטעינה

כאמור, שניהם יכולים להיות חסכוניים להפליא אם מטעינים באופן תדיר ונוסעים בעיקר על חשמל בנסיעות קצרות. בנסיעות ארוכות ללא טעינה, הנירו עשוי להיות מעט יעיל יותר. עלויות הטעינה החשמלית נמוכות משמעותית מעלויות הדלק.

טיפולים

עלויות הטיפולים התקופתיים לרכבים היברידיים לרוב דומות לרכבים רגילים, ולפעמים אף נמוכות יותר (למשל, פחות שחיקת בלמים בזכות הבלימה הרגנרטיבית). חשוב לברר את עלויות הטיפולים הספציפיות לכל דגם אצל היבואן או מוסכים מורשים.

שווי שוק וירידת ערך

קיה נהנית ממוניטין חזק בישראל ושמירה טובה על שווי שוק. ה-MG EHS חדש יחסית בשוק הישראלי, ושמירת הערך שלו לאורך זמן פחות ברורה, אם כי נראה שגם הוא נמכר היטב כיד שנייה בזכות תג המחיר הראשוני הנמוך והביקוש לרכבי PHEV.


אז במה כדאי לבחור? מה עדיף?

אחרי כל ה<השוואה>, הגענו לשאלה המרכזית: <על מה ללכת>? התשובה, כמו תמיד, מורכבת ותלויה בצרכים ובתקציב שלכם.

תבחרו בקיה נירו PHEV אם:

  • אתם מעריכים איכות חומרים גבוהה יותר ותחושה כללית מהודקת בתא הנוסעים.
  • אתם מחפשים רכב עם מוניטין מוכח בשוק הישראלי ושמירת ערך טובה יותר (בדרך כלל).
  • נוחות הנסיעה ובידוד הרעשים הם בראש סדר העדיפויות שלכם.
  • אתם מעדיפים הנדסת אנוש פשוטה ואינטואיטיבית יותר.
  • אתם לא זקוקים למרווח פנים עצום או תא מטען ענק.

תבחרו ב-MG EHS אם:

  • התקציב הוא המגבלה העיקרית שלכם, ואתם מחפשים את התמורה המקסימלית למחיר.
  • אתם זקוקים למרווח פנים גדול יותר, במיוחד במושב האחורי, ולתא מטען נדיב.
  • אתם מחפשים רכב עם נוכחות ויזואלית ועיצוב פנימי “עשיר” יותר (ויזואלית).
  • אתם מעריכים ביצועים חזקים ונמרצים יותר.
  • אתם מוכנים להתפשר מעט על איכות החומרים בחלקים פחות קריטיים או על הנדסת אנוש מסוימת בתמורה למחיר ואבזור.

סיכום

הקיה נירו PHEV וה-MG EHS מציעים שניהם פתרון PHEV פרקטי וחסכוני, כל אחד בדרכו. הנירו הוא הבחירה השמרנית יותר, שמציעה איכות, עידון ושמירת ערך טובה. ה-EHS הוא הבחירה האטרקטיבית יותר מבחינת מחיר, גודל וביצועים (על הנייר), ומציע <אלטרנטיבה זולה יותר> ורחבה יותר.

<מה עדיף>? זה תלוי כמה עמוק הכיס שלכם ומה סדרי העדיפויות היומיומיים שלכם. אם אתם משפחה שצריכה מקום, התקציב לוחץ ואתם רוצים רכב פלאג-אין גדול יחסית במחיר מצוין, ה-MG EHS הוא בהחלט אופציה ששווה לשקול ברצינות.

אם אתם מעדיפים איכות גימור גבוהה יותר, נוחות נסיעה מעודנת ומוניטין אמין יותר, והתקציב מאפשר זאת, הנירו PHEV הוא בחירה מצוינת. בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להחליט <על מה ללכת> היא להגיע לאולמות התצוגה, לשבת ברכבים, להתרשם מהם ולהזמין נסיעת מבחן. רק כך תרגישו באמת <במה כדאי לבחור> לכם.

סקירה מקצועית על הונדה ג’אז היברידית – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK.
אנחנו צוללים היום לעומק אל אחד הרכבים העירוניים החכמים והחסכוניים ביותר שנוסעים על כבישי ישראל.
ההונדה ג’אז ההיברידית.
זהו דגם שהפך שם נרדף ליעילות, שימושיות מרבית בממדים קומפקטיים, ומוניטין אמינות איתן של היצרן היפני הוותיק, הונדה.
בסקירה המקיפה הזו, נפרק לגורמים את ההונדה ג’אז (Honda Jazz e:HEV), נבחן את יתרונותיה וחסרונותיה לעומק.
נראה למי היא מתאימה במיוחד בשוק הרכב הישראלי הצפוף והיקר.
ונענה על השאלה שמעניינת רבים: האם כדאי לקנות הונדה ג’אז היברידית בשנת 2025?
במהלך הסקירה, נתייחס למגוון היבטים קריטיים.
החל מהעיצוב והמרווח הפנימי המפתיע, דרך הטכנולוגיה ויחידת ההנעה הייחודית שלה.
כמובן שנתמקד בנתוני צריכת דלק מרשימים.
נעבור לחווית הנהיגה, היבטי הבטיחות החשובים.
ולבסוף, נצלול לעומק של ענייני מחיר, רמות גימור זמינות בישראל, ועלויות אחזקה צפויות.
בואו נתחיל.

I. מבוא

הונדה ג’אז e:HEV: סופרמיני היברידית עם טוויסט

הונדה ג’אז, או בשמה בחלקים אחרים של העולם, הונדה פיט (Honda Fit), היא כבר שנים ארוכות שחקנית מרכזית בקטגוריית הסופרמיני הגלובלית.
הדור הנוכחי, שהוצג בתחילת העשור, מביא עמו בשורה משמעותית.
התמקדות כמעט בלעדית ביחידת הנעה היברידית יעילה במיוחד.
בישראל, כמו בשווקים אירופאיים רבים, היא משווקת כדגם e:HEV בלבד, מה שמציב אותה ישירות כמתחרה עיקרית לסופרמיני היברידיות אחרות.
הג’אז תמיד בלטה בזכות המבנה הקופסתי הייחודי שלה.
העיצוב הזה אולי לא יגרום לכם להחסיר פעימה מרוב התרגשות, אבל הוא מקנה לה יתרון עצום אחד.
פרקטיות ומרווח פנים שאין כמותו כמעט בקטגוריה.

הונדה מיצבה את הג’אז e:HEV כפתרון תחבורה עירוני ופרברי חסכוני, אמין, ובטוח.
היא פונה בעיקר למשפחות קטנות.
זוגות צעירים או מבוגרים.
ולכל מי ששם דגש על צריכת דלק נמוכה במיוחד ועלויות תפעול סבירות.
היא מתחרה ישירות מול שחקניות ותיקות וחזקות בשוק הישראלי.
בראשן, конечно, הטיוטה יאריס היברידית (Toyota Yaris Hybrid).
מתחרות נוספות עשויות לכלול את הרנו קליאו E-Tech היברידית (Renault Clio E-Tech) ואף חלק מהדגמים החשמליים הקטנים שנכנסו לשוק לאחרונה, עבור קהל שמוכן לשקול מעבר מלא לחשמל.
בהשוואה למתחרות, הג’אז מנסה לבדל את עצמה בעיקר בזכות השימושיות יוצאת הדופן והפתרונות הפנימיים החכמים, כמו מושבי ה”מג’יק סיטס” המפורסמים.
חוות דעת גולשים ראשוניות מאז ההשקה בישראל הדגישו לרוב את החיסכון בדלק ואת המרווח הפנימי כיתרונות בולטים.
אך גם ציינו לפעמים שהמחיר אינו מהנמוכים בקטגוריה.

בסקירה זו נצלול כאמור לכל ההיבטים החשובים.
נתחיל במראה החיצוני והפנימי, נבחן את איכות החומרים והמרווח בכל פינה.
נמשיך למערכות הטכנולוגיה והמולטימדיה.
נדבר בהרחבה על יחידת ההנעה ההיברידית המורכבת ועל נתוני צריכת הדלק המעניינים שלה.
נסקור את חווית הנהיגה בעיר ומחוצה לה.
נפרט על מערכות הבטיחות והציון במבחני ריסוק.
ונסיים בדיון מפורט על המחיר, רמות הגימור, עלויות האחזקה, ונספק את פסק הדין הסופי האם היא הבחירה הנכונה עבורכם.
הכל במטרה לספק לכם את כל המידע הנדרש לפני שתחליטו האם זה הרכב הבא שלכם.

II. עיצוב חיצוני

מראה תכליתי וקופסתי

הונדה ג’אז מעולם לא הייתה מכונית שתוכננה כדי לנצח בתחרויות יופי.
גם הדור הנוכחי נשאר נאמן לפילוסופיה העיצובית המאפיינת אותה מאז ומתמיד.
מראה פונקציונלי, מעט קופסתי, עם גג גבוה יחסית.
זהו עיצוב שמשרת מטרה ברורה אחת: למקסם את המרווח הפנימי ואת שדה הראייה.
הרושם הכללי הוא של מכונית חביבה, לא אגרסיבית, ואפילו קצת “פודלית” באופי שלה.

בחזית, הג’אז מציגה גריל קטן יחסית, לעיתים עם גימור בצבע הרכב, המשלב את לוגו הונדה.
הפנסים הקדמיים גדולים, מעוגלים מעט, ומעניקים לה מראה ידידותי ואפילו מעט “עיניים גדולות”.
יש בהם תאורת LED מודרנית.
קווי המתאר מהצד מדגישים את הגובה של הרכב.
הצללית היא של מיניוואן קטן או האצ’בק גבוה במיוחד.
קו המותניים עולה קלות כלפי החלק האחורי.
בתי הגלגלים מעוצבים בצורה פשוטה ונקייה.
הדלתות גדולות יחסית, מה שמקל על הכניסה והיציאה.

החלק האחורי ממשיך את הקו הפונקציונלי.
הפנסים האחוריים מעוצבים בצורת L מעודנת.
דלת תא המטען גדולה ונפתחת כלפי מעלה, מאפיינת מכוניות האצ’בק.
אין כאן אלמנטים עיצוביים דרמטיים או ספוילרים בולטים (למעט ספוילר קטן בקצה הגג בחלק מרמות הגימור).
הפגוש האחורי נקי.
חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל הם בדרך כלל בקוטר 15 או 16 אינץ’, עם עיצובים פשוטים יחסית המכוונים ליעילות אירודינמית ונוחות נסיעה, יותר מאשר למראה ספורטיבי.

בסך הכל, נוכחות הכביש של הג’אז אינה מרשימה במיוחד או בולטת.
היא נראית קטנה וצנועה, מה שמתאים לאופייה העירוני והחסכוני.
מבחינת מידות פיזיות, היא טיפוסית לקטגוריית הסופרמיני (אורך של כ-4 מטרים).
אבל הגובה והרוחב שלה, יחד עם בסיס הגלגלים הנדיב יחסית לגודלה הכולל, הם שמעניקים לה את המרווח הפנימי הייחודי עליו נרחיב בהמשך.
בהשוואה לדור היוצא, העיצוב התעדן מעט, הפך פחות זוויתי ויותר מעוגל.
אך הקונספט הבסיסי של רכב קופסתי ושימושי נשמר לחלוטין.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

מפתיעה מבפנים: תחושת מרחב ופתרונות חכמים

אם העיצוב החיצוני של הג’אז נראה לכם שמרני, כניסה לתא הנוסעים עשויה לשנות את דעתכם.
מיד עם הכניסה, מקבלת אתכם תחושת מרחב ואווריריות יוצאת דופן לרכב בקטגוריה הזו.
הקונספט העיצובי בפנים נקי ופשוט יחסית.
הדשבורד נמוך.
חלונות גדולים.
עמודים A דקים יחסית.
כל אלו תורמים לראות מצוינת לכל הכיוונים.
זו נקודה סופר חשובה לנהיגה עירונית קלה ובטוחה.

איכות החומרים בפנים היא עניין מעורב.
בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות תמצאו פלסטיק רך ונעים למגע.
אבל ככל שיורדים נמוך יותר, פוגשים פלסטיק קשיח ושגרתי יותר.
איכות ההרכבה בסך הכל טובה.
הכל מרגיש מוצק ומחובר היטב.
אין קרקושים מיותרים גם בנסיעה על כבישים פחות סלולים.
הגה העור (ברמות גימור גבוהות) נעים לאחיזה.

הנדסת האנוש בג’אז מצוינת ברובה.
הונדה הקפידה לשמור על פקדי פיקוד פיזיים עבור מערכת בקרת האקלים.
וזה מבורך בעידן שבו יותר ויותר יצרנים מעבירים הכל למסך המגע.
הפקדים נוחים לתפעול ונגישים.
מיקום הכפתורים על ההגה הגיוני וקל להסתגל אליו.
מסך המולטימדיה ממוקם גבוה ובולט.
הוא אמנם לא הגדול ביותר בקטגוריה, אבל הוא בהישג יד וקל לתפעול.
ראות החוצה, כאמור, פנטסטית.

נוחות המושבים היא נקודת זכות נוספת.
המושבים הקדמיים נוחים יחסית.
תומכים טוב בגב גם בנסיעות ארוכות.
אבל גולת הכותרת האמיתית היא המושבים האחוריים.
או ליתר דיוק, מושבי ה”מג’יק סיטס” (Magic Seats) המפורסמים של הונדה.
המרווח לרגליים מאחור פשוט עצום.
אפשר כמעט לשבת שם כמו בסלון.
וראש? גם מבוגרים גבוהים לא יתקלו בתקרה בזכות הגג הגבוה.
אבל הקסם האמיתי הוא ביכולת לקפל את בסיס המושב האחורי כלפי מעלה.
כמו בכיסא קולנוע.
זה מאפשר להעמיס חפצים גבוהים במיוחד מאחורי המושבים הקדמיים.
מנורת עמידה, אופני ילדים, צמחים גדולים.
זה פתרון אחסון גאוני ושימושי להפליא שאין לו מתחרים ישירים בסגמנט.

גם נפח תא המטען טוב יחסית לקטגוריה (כ-304 ליטרים).
צורתו רבועה ונוחה להעמסה.
סף ההטענה נמוך.
הוא שימושי בהחלט לקניות או מזוודות קטנות.
אמנם לא ענק, אבל בשילוב עם מושבי המג’יק סיטס שמגדילים דרמטית את יכולת ההעמסה של חפצים גדולים או גבוהים, הג’אז היא אלופת השימושיות האמיתית.
יש בה גם פתרונות אחסון קטנים וחכמים בתא הנוסעים עצמו.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

מערכות מודרניות לחיים קלים יותר

הונדה ג’אז e:HEV מגיעה עם חבילה טכנולוגית סבירה בהחלט ביחס למחירה ולקטגוריה שלה.
מערכת המולטימדיה המרכזית מבוססת על מסך מגע בגודל 9 אינץ’ (ברמות הגימור הגבוהות).
התצוגה שלו סבירה, לא הכי חדה או צבעונית שפגשנו, אבל בהירה מספיק.
מהירות התגובה שלו טובה בדרך כלל, למרות שלעיתים הוא עשוי להיות מעט איטי בהשקה הראשונה.
מבנה התפריטים לוגי וקל יחסית להתמצאות.
מערכת ההפעלה היא פיתוח עצמאי של הונדה.
אין עוזר קולי מתקדם כמו Siri או Hey Google מובנה במערכת עצמה, אבל זה מתאפשר דרך קישוריות הסמארטפונים.

הג’אז תומכת בקישוריות סמארטפונים מלאה.
גם Apple CarPlay וגם Android Auto.
וזה יתרון משמעותי.
בשוק הישראלי, רבים מסתמכים על אפליקציות ניווט כמו ווייז (Waze) או גוגל מפס.
קישוריות זו מתאפשרת בחיבור חוטי בדרך כלל.
אבל בחלק מרמות הגימור הגבוהות יותר, יש גם קישוריות אלחוטית, וזו תוספת נוחות נהדרת.

לוח המחוונים בג’אז הוא דיגיטלי במלואו.
מסך בגודל 7 אינץ’.
הוא קל לקריאה.
ומציג מידע רב בצורה ברורה.
ניתן לבחור בין מספר תצורות תצוגה בסיסיות.
בעיקר כדי להדגיש את אופן פעולת המערכת ההיברידית.
הוא מציג גם נתוני צריכת דלק בזמן אמת, מצב טעינת הסוללה ההיברידית, ומידע ממערכות הבטיחות.

מערכת השמע הסטנדרטית בג’אז סבירה לאוזן ממוצעת.
היא עושה את העבודה בתוך תא הנוסעים השקט יחסית.
אין מערכות שמע יוקרתיות יותר המוצעות כאופציה או ברמות גימור גבוהות במיוחד.
מבחינת אבזור נוחות מרכזי, הג’אז מציעה ברמות הגימור המשווקות בארץ מגוון פריטים סטנדרטיים.
כולל בקרת אקלים אלקטרונית (לרוב חד-אזורית).
כניסה והנעה ללא מפתח.
מראות מתקפלות חשמלית.
חיישני חניה קדמיים ואחוריים.
ומצלמת רוורס.
רמות גימור גבוהות יותר עשויות להוסיף חימום למושבים הקדמיים, חלונות כהים מאחור, ופרטים עיצוביים קוסמטיים.
אין גג פנורמי או תצוגה עילית (HUD) זמינים בג’אז.
הפוקוס הוא על הפונקציונליות והיעילות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

הקסם ההיברידי של הונדה: יעילות מעל הכל

גולת הכותרת של ההונדה ג’אז e:HEV היא ללא ספק יחידת ההנעה ההיברידית שלה.
היא שונה במקצת ממערכות היברידיות אחרות בשוק (כמו זו של טויוטה, למשל).
מערכת ה-e:HEV של הונדה מורכבת ממנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר.
הפועל במחזור אטקינס החסכוני.
הספק המנוע הוא 97 כוחות סוס.
אליו מצטרפים שני מנועים חשמליים.
מנוע חשמלי אחד משמש בעיקר כגנרטור לטעינת הסוללה וכהתנעה למנוע הבנזין.
ומנוע חשמלי שני, חזק יותר, הוא המנוע העיקרי שמניע את הגלגלים ברוב מצבי הנהיגה.
ההספק המשולב של המערכת עומד על 109 כוחות סוס.
עם מומנט משולב של 25.8 קג”מ.

העברה הכוח לגלגלים הקדמיים מתבצעת ללא גיר קונבנציונלי או תיבת הילוכים רציפה כמו שרגילים למצוא ברכבים היברידיים אחרים.
הונדה משתמשת במערכת הנקראת e-CVT.
אבל למעשה, היא פועלת כמו העברה ישירה (Direct Drive) ברוב הזמן.
בעיקר במהירויות נמוכות ובינוניות, הרכב מונע כמעט לחלוטין על ידי המנוע החשמלי הראשי.
מנוע הבנזין נכנס לפעולה רק כדי להפעיל את הגנרטור ולטעון את הסוללה.
רק במהירויות גבוהות ויציבות, המנוע בנזין מתחבר ישירות לגלגלים באמצעות מצמד.
המערכת מנהלת את המעברים הללו באופן אוטומטי ושקוף לחלוטין לנהג.
היעדר גיר והילוכים שצריכים לעבור הופך את התאוצות ללינאריות וחלקות מאוד.

נתוני הביצועים על הנייר סבירים לרכב עירוני.
תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש אורכת כ-9.4 שניות.
זה מהיר יחסית למתחרות היברידיות מסוימות בקטגוריה.
ותחושת הכוח בנהיגה יומיומית, במיוחד בעיר ובמהירויות נמוכות, מצוינת.
תודות לזמינות המיידית של המומנט החשמלי.
תאוצות ביניים לצורך עקיפה או השתלבות בכביש מהיר מרגישות נמרצות.
אבל כאשר דורשים את מלוא הכוח (למשל, בטיפוס עליות ארוכות או תאוצה חזקה מאוד), מנוע הבנזין נכנס לפעולה.
הוא עשוי להישאר על סל”ד גבוה וקבוע יחסית בשל אופי פעולת המערכת ללא הילוכים.
זה יוצר רעש מנוע בולט יחסית, בניגוד לדממה כמעט מוחלטת בנסיעה חשמלית.
זו אחת הפשרות של המערכת ללא גיר קונבנציונלי.

אבל הסיבה העיקרית שבגללה קונים את הג’אז ההיברידית היא צריכת דלק.
ונקודה זו היא אחת מהחזקות ביותר שלה.
נתוני יצרן לפי תקן WLTP מצהירים על צריכת דלק משולבת של כ-4.5-4.8 ליטר ל-100 ק”מ (או כ-20.8-22.2 ק”מ לליטר).
אבל במציאות, במיוחד בנהיגה עירונית או בפקקים (שם המערכת ההיברידית מצטיינת), נתונים אלו בהחלט ברי השגה.
אפשר בקלות להגיע לצריכת דלק ריאלית של 20 ק”מ לליטר ואף יותר בנהיגה מתונה.
בנסיעה בינעירונית מהירה, הצריכה עשויה לעלות מעט, לכיוון ה-17-18 ק”מ לליטר.
אבל עדיין, מדובר בנתונים פנומנליים.

חשוב לציין את נושא “צריכת דלק” בהקשר של רכבים חשמליים או היברידיים.
אף על פי שרכבים אלו אינם שורפים דלק באופן קבוע או בכלל (בחשמלי מלא), מונח החיפוש “צריכת דלק” עדיין נפוץ מאוד בקרב הציבור הישראלי.
הוא משמש כמונח גנרי המתאר את יעילות השימוש באנרגיה ועלות התפעול.
לכן, חשוב להסביר שהג’אז ההיברידית משתמשת בדלק בנזין.
אבל צריכת הדלק שלה נמוכה דרמטית בהשוואה לרכבי בנזין מקבילים.
ועלות הנסיעה לקילומטר בה נמוכה משמעותית.
אמנם לא נמוכה כמו ברכב חשמלי מלא (שצורך צריכת אנרגיה בקוט”ש ל-100 ק”מ).
אבל היא מציעה פתרון ביניים מצוין למי שרוצה לחסוך בדלק בלי להתעסק עם טעינה.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)

לא רלוונטי: הג’אז היא היברידית רגילה

חשוב להבהיר נקודה זו.
הונדה ג’אז e:HEV המשווקת בישראל היא מכונית היברידית “רגילה” או “היברידית מלאה” (Full Hybrid או Self-Charging Hybrid).
היא אינה רכב פלאג-אין היברידי (Plug-in Hybrid) ואינה רכב חשמלי מלא (EV).
משמעות הדבר היא שאין לה שקע טעינה חיצוני.
אין סוללה גדולה מספיק שניתן או צריך לטעון משקע ביתי או עמדת טעינה ציבורית.
הסוללה ההיברידית הקטנה שלה נטענת אך ורק בזמן נסיעה.
באמצעות מנוע הבנזין המשמש כגנרטור או באמצעות אנרגיה קינטית הנאגרת בחזרה למערכת בזמן האטה ובלימה רגנרטיבית.

לכן, כל הדיון על קצבי טעינת AC ו-DC, זמני טעינה, סוגי מחברים, ונוחות שימוש באפליקציות ניהול טעינה – אינו רלוונטי כלל להונדה ג’אז e:HEV.
עבור מי שמחפש רכב היברידי שיאפשר נסיעה חשמלית לטווחים קצרים בעיר וטעינה בבית, הג’אז אינה הפתרון.
אבל עבור מי שמחפש פתרון חסכוני בדלק, אמין וקל לתפעול ללא שום צורך בתשתית טעינה או התעסקות בטעינה, הג’אז מספקת בדיוק את זה.
זה היתרון המרכזי של היברידיות שאינן פלאג-אין: פשוט לתדלק ולנסוע.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

נוחות עירונית ויעילות נסיעה

חווית הנהיגה בהונדה ג’אז e:HEV מכוונת בבירור לנוחות ויעילות.
לא לביצועים ספורטיביים.
הנסיעה בעיר שקטה ונעימה במיוחד.
במהירויות נמוכות, הרכב נע לרוב על כוח חשמלי בלבד.
מה שמבטיח תנועה חלקה, שקטה, וללא רעידות מנוע.
זה הופך את הנהיגה בפקקים ובשכונות לחוויה רגועה.
בולמי הזעזועים מכוילים לצד הרך.
מה שאומר שהם סופגים היטב את רוב המהמורות ושיבושי הכביש העירוניים.
לפעמים, על שיבושים גדולים וחדים במיוחד, הרכב עשוי להרגיש מעט נוקשה.
אבל בסך הכל, נוחות הנסיעה טובה מאוד ביחס לגודל הרכב.

רמת בידוד הרעשים בתא הנוסעים סבירה.
רעשי כביש ורוח מורגשים במהירויות בינעירוניות גבוהות יחסית.
אבל הם לא הופכים את הנסיעה לבלתי נעימה.
כאמור, כאשר המנוע בנזין נכנס לפעולה במלוא הכוח (לצורך תאוצה חזקה או בטיפוס), הוא עשוי להיות רועש יחסית.
זה מאפיין של יחידות הנעה הפועלות בסל”ד קבוע יחסית ללא גיר מסורתי או הילוכים משתנים.
אבל בנהיגה רגועה ושגרתית, המעברים בין הנעה חשמלית למנוע בנזין חלקים ושקטים.

התנהגות הכביש של הג’אז צפויה ובטוחה.
ההיגוי שלה קל מאוד.
זה יתרון עצום בתמרון בעיר ובחניה.
הוא לא מציע הרבה משוב מהכביש.
והוא לא מדויק כמו במכוניות ספורטיביות.
אבל הוא עושה את העבודה מצוין עבור רכב שמיועד לנסיעה יומיומית.
אחיזת הכביש טובה ומספקת.
הג’אז אינה מכונית שתעודד אתכם לנהוג במהירויות גבוהות בפניות.
יש לה זוויות גלגול מורגשות יחסית עקב מרכז הכובד הגבוה.
אבל היא נשארת יציבה ונטועה בכביש גם בפניות.
במהירויות גבוהות בכביש מהיר, היציבות הכיוונית טובה.
היא לא מרגישה עצבנית או חסרת ביטחון.

הבלמים בג’אז טובים ומספקים.
כמו בכל רכב היברידי, מערכת הבלימה משלבת בלימה רגנרטיבית (שמטעינה את הסוללה) עם בלימה הידראולית רגילה.
המעבר ביניהן בדרך כלל חלק ואינו מורגש.
הדוושה מעט פחות לינארית מאשר ברכב בנזין רגיל.
אבל קל להתרגל אליה.
יש אפשרות לבחור מצב בלימה רגנרטיבית מוגברת (באמצעות מנופים מאחורי ההגה ברמות גימור מסוימות).
זה מאפשר נהיגה בדוושה אחת כמעט לחלוטין בעיר.
קלות התמרון בעיר מצוינת.
רדיוס הסיבוב קטן.
ההיגוי קל.
והראות החוצה פנטסטית.
כל אלו הופכים את החניה והתנועה ברחובות צרים לפשוטות.
היעדר גיר והעברת הילוכים תורם גם הוא לתחושה חלקה ולינארית בנהיגה, במיוחד בפקקים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

ציון גבוה בבטיחות וחבילת ADAS מרשימה

הונדה תמיד שמה דגש על בטיחות, והג’אז אינה יוצאת מן הכלל.
היא זכתה לציון הגבוה ביותר במבחני בטיחות רשמיים של Euro NCAP – חמישה כוכבים.
מבדקי הבטיחות כללו מבחני ריסוק חזיתיים, צדדיים, והגנה על הולכי רגל.
הג’אז הציגה ביצועים טובים בכל הקטגוריות.
מבנה השלדה שלה (מכונה ACE Body Structure על ידי הונדה) מתוכנן לפזר אנרגיה בצורה יעילה במקרה של התנגשות.

מעבר לבטיחות הפסיבית (מבנה השלדה וכריות האוויר), הג’אז מצוידת בחבילת מערכות עזר לנהג (ADAS) הנקראת Honda Sensing.
ובישראל היא משווקת לרוב עם החבילה המלאה או כמעט מלאה כסטנדרט, גם ברמות הגימור הבסיסיות יחסית.
זה יתרון בולט בהשוואה למתחרות רבות.
החבילה כוללת מערכות כמו:
בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control – ACC) השומרת מרחק מהרכב מלפנים.
מערכת שמירה על נתיב (Lane Keeping Assist System – LKAS) שמתקנת בעדינות היגוי כדי להישאר במרכז הנתיב.
מערכת התרעה על יציאה מנתיב (Road Departure Mitigation System – RDM).
מערכת בלימת חירום אוטונומית (Collision Mitigation Braking System – CMBS) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים.
מערכת זיהוי תמרורים (Traffic Sign Recognition System – TSR).
אורות גבוהים אוטומטיים.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי טוב בדרך כלל.
בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה יחסית.
היא אינה אגרסיבית מדי בהאצות או בלימות.
מערכת שמירה על נתיב יעילה בכבישים מסומנים היטב.
היא מספקת סיוע טוב בנסיעות ארוכות בכביש מהיר.
מערכת בלימת החירום מספקת שכבת הגנה חשובה במקרה של הסחת דעת.
יתרון נוסף הוא מצלמה רחבת זווית המותקנת בחזית ומספקת ראות טובה יותר של סביבת הרכב.
בסך הכל, רמת הבטיחות האקטיבית והפסיבית בג’אז גבוהה מאוד.
זה מעניק שקט נפשי לנהג וליושבים ברכב.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

כמה עולה הג’אז, ומה מקבלים?

אחד הסעיפים שמעניינים ביותר כל רוכש פוטנציאלי הוא כמובן המחיר.
הונדה ג’אז e:HEV אינה המכונית הזולה ביותר בקטגוריית הסופרמיני.
וזה נכון במיוחד בהשוואה לרכבי בנזין מקבילים.
הטכנולוגיה ההיברידית והאבזור הבטיחותי המתקדם משפיעים על תג המחיר.
טווח המחיר של הונדה ג’אז היברידית בישראל נכון לאפריל 2025 נע סביב ה-135,000-150,000 ש”ח, תלוי ברמת הגימור ובהטבות המבצעיות (אם יש).
המחירון הרשמי משתנה מעת לעת.
אבל זה טווח מחירים המציב אותה בפועל בחלק העליון של קטגוריית הסופרמיני, ואף קרוב לדגמי האצ’בק גדולים יותר או קרוסאוברים קטנים.

הג’אז משווקת בישראל בדרך כלל בשתיים או שלוש רמות גימור עיקריות.
רמת הכניסה מכונה לרוב “Elegance”.
רמת גימור גבוהה יותר עשויה להיקרא “Executive” או “Advance”.
ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור מתבטאים בעיקר באבזור נוחות ועיצוב.
רמת Elegance כבר די מאובזרת וכוללת את רוב מערכות הבטיחות.
אבל רמות גימור גבוהות יותר יוסיפו כאמור מסך מולטימדיה גדול יותר, קישוריות אלחוטית לאפל קארפליי ואנדרואיד אוטו, חימום מושבים, חישוקים קלים גדולים יותר, וחלקים חיצוניים בצבע הרכב או בגימור מיוחד.
יש לוודא בדיוק אילו רמות גימור מיובאות כרגע לישראל ומה כוללת כל אחת.

מבחינת אחריות, הונדה מציעה בדרך כלל אחריות יצרן מלאה לתקופה של 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).
עבור המערכת ההיברידית עצמה, ובפרט סוללת הליתיום-יון הקטנה, ניתנת בדרך כלל אחריות ארוכה יותר.
לרוב 5 עד 8 שנים או 150,000-200,000 ק”מ.
תנאי האחריות המדויקים יכולים להשתנות מעט בין יבואנים.
חשוב לבדוק אותם בזמן הרכישה.

עלויות התחזוקה השוטפות של הג’אז ההיברידית סבירות.
הטיפולים התקופתיים יקרים מעט יותר מרכב בנזין פשוט.
אבל הם נדרשים במרווחי זמן ארוכים יותר (בדרך כלל פעם בשנה או כל 15-20 אלף ק”מ).
גם בלאי חלקי בלמים נמוך יותר בזכות הבלימה הרגנרטיבית.
תקלות משמעותיות בדגמי הונדה בכלל, ובג’אז בפרט, אינן נפוצות.
הדגם נהנה ממוניטין אמינות מצוין לאורך שנים.
אבל כמו בכל רכב מודרני, תקלות במערכות אלקטרוניות או ספציפית במערכת ההיברידית עשויות לקרות.
כאן באה לידי ביטוי חשיבותה של האחריות הארוכה על המערכת ההיברידית והסוללה.
נושא שווי השימוש (ירידת ערך) בג’אז טוב יחסית לרכבים מקבילים, תודות למוניטין האמינות והחיסכון בדלק המבוקשים בשוק המשומשות.
זהו היבט חשוב בחישוב עלות הבעלות הכוללת.

X. יתרונות

  • יעילות וצריכת דלק פנומנלית:
    זו ללא ספק נקודת החוזק הגדולה ביותר של הג’אז.
    במיוחד בנסיעה עירונית ופרברית, היא מציעה נתוני צריכת דלק מהטובים ביותר שניתן למצוא ברכב לא נטען.
    החיסכון בהוצאות הדלק יכול להיות משמעותי לאורך זמן.
    היא מספקת תשובה מצוינת לחיפוש הנפוץ “צריכת דלק” עם ביצועים מרשימים.
  • מרווח פנים ושימושיות ללא תחרות בקטגוריה:
    מושבי ה”מג’יק סיטס” בשילוב הגובה והצורה הקופסתית יוצרים תא נוסעים מרווח ומגוון אפשרויות הטענה יוצאות דופן.
    היא מספקת מרווח רגליים מלכותי ליושבים מאחור.
    וזה יתרון ענק למשפחות קטנות או להסעת מבוגרים.
  • אמינות ומוניטין יצרן:
    הונדה נחשבת לאחד מיצרני הרכב האמינים בעולם.
    הג’אז לאורך דורותיה ביססה מוניטין של רכב שמבלה מעט מאוד במוסך.
    זה מעניק שקט נפשי לבעלים.
    ומפחית את הסיכוי לגלות תקלות או בעיות כרוניות.
  • בטיחות גבוהה וחבילת ADAS עשירה:
    ציון 5 כוכבים במבחני Euro NCAP וחבילת מערכות בטיחות אקטיביות מקיפה כסטנדרט.
    זו חבילה מרשימה הכוללת בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב ובלימת חירום אוטונומית.
    היא מציעה הגנה מצוינת בהשוואה למתחרות רבות.
  • נוחות נסיעה עירונית וקלות תמרון:
    הכיול הרך של המתלים, הראות המצוינת, וההיגוי הקל הופכים את הנהיגה בעיר ואת החניה לפשוטות ונעימות.
    המערכת ההיברידית התורמת לנסיעה חלקה ושקטה במהירויות נמוכות.

XI. חסרונות

  • ביצועים רועשים תחת עומס:
    כאשר המנוע בנזין נכנס לפעולה במלוא העוצמה, הוא עשוי להיות רועש יחסית בשל אופן הפעולה הייחודי של המערכת ללא גיר או הילוכים רגילים.
    זה מורגש בעיקר בתאוצות חזקות או בעליות ארוכות.
    זו פשרה שמגיעה עם טכנולוגיית ה-e:HEV.
  • מחיר רכישה גבוה יחסית:
    כמה עולה הונדה ג’אז?
    המחיר שלה אינו נמוך.
    היא יקרה משמעותית מרכבי בנזין קטנים מקבילים.
    ואפילו יקרה או דומה במחירה לחלק מהמתחרות ההיברידיות, או לדגמים גדולים יותר.
    זה דורש השקעה ראשונית גבוהה יותר.
  • עיצוב חיצוני שמרני ולא מרגש:
    המראה הקופסתי והפונקציונלי עשוי להיות פחות מושך עבור מי שמחפש רכב עם נוכחות בולטת או עיצוב ספורטיבי ודינמי.
    זו העדפה אישית, כמובן, אבל העיצוב שלה מכוון לפרקטיות ולא לסטייל.
  • איכות חומרים משתנה בתא הנוסעים:
    בעוד שחלקים מהדשבורד עשויים מחומרים נעימים, יש גם שימוש נרחב בפלסטיק קשיח בחלקים נמוכים יותר.
    זה פוגע מעט בתחושת הפרימיום הפוטנציאלית.

XII. הונדה ג’אז בהשוואה למתחרות

כפי שציינו בתחילת הסקירה, הונדה ג’אז e:HEV מתמודדת בשוק הישראלי מול כמה יריבות חזקות בקטגוריית הסופרמיני ההיברידיות.
המתחרה הישירה והעיקרית היא ללא ספק טויוטה יאריס היברידית.
שתיהן מציעות חיסכון משמעותי בדלק, אמינות מוכחת (אם כי לכל יצרן יש תקלות אפשריות, מוניטין האמינות של שתיהן חזק), וחבילות בטיחות טובות.
בהשוואה ליאריס, הג’אז בולטת משמעותית ביתרון המרווח הפנימי והשימושיות.
מושבי המג’יק סיטס הם פתרון גאוני שאין ליאריס.
המרווח לרגליים מאחור גדול בהרבה בג’אז.
מצד שני, היאריס עשויה להציע תחושת נהיגה מעט יותר דינמית.
מערכת המולטימדיה שלה עשויה להרגיש מעט מודרנית יותר (תלוי ברמת הגימור והשנה).
ועיצובה החיצוני נחשב על ידי רבים לאטרקטיבי יותר.
צריכת הדלק של שתיהן קרובה מאוד.

מתחרה נוספת היא רנו קליאו E-Tech היברידית.
הקליאו מציעה עיצוב ספורטיבי יותר ופנים יוקרתי יותר בהשוואה לג’אז.
מערכת ההנעה שלה ייחודית ומתבססת על טכנולוגיה של פורמולה 1.
אבל מבחינת מרווח פנים ושימושיות, היא נופלת משמעותית מהג’אז.
גם האמינות ארוכת הטווח של המערכת ההיברידית של רנו פחות מוכחת בהשוואה להונדה וטויוטה.
רכבים חשמליים קטנים כמו MG ZS EV או ג’ילי גיאומטרי C מציעים עלות נסיעה לקילומטר נמוכה עוד יותר.
פליטה אפסית, וביצועים זריזים יותר.
אבל הם דורשים התעסקות עם טעינה.
טווח נסיעה מוגבל יחסית (למרות שמשתפר בדגמים חדשים).
ומחיר רכישה שעשוי להיות גבוה יותר.
הג’אז ממוקמת בדיוק בנקודת האמצע: חסכון עצום בדלק ללא צורך בטעינה חיצונית.
בהשוואה כוללת, הג’אז מנצחת את מתחרותיה בעיקר בפרקטיות, במרווח הפנים ובגמישות ההטענה.

XIII. סיכום ומסקנות

פסק הדין: למי כדאי לקנות הונדה ג’אז e:HEV?

הונדה ג’אז e:HEV היא מכונית חכמה, יעילה, ושימושית להפליא.
היא לא תסובב ראשים ברחוב.
היא לא תרגש אתכם עם ביצועים עוצרי נשימה או עיצוב דרמטי.
אבל היא עושה את כל מה שהיא אמורה לעשות, ובגדול.
המרווח הפנימי והפתרונות החכמים כמו מושבי המג’יק סיטס פשוט מדהימים לרכב בגודל כזה.
והם מהווים יתרון מכריע בהשוואה למתחרות רבות.

יחידת ההנעה ההיברידית יעילה באופן יוצא מן הכלל, ומספקת נתוני צריכת דלק מהחלומות בנהיגה יומיומית.
זה הופך אותה לבחירה כלכלית מעולה בטווח הארוך.
מוניטין האמינות של הונדה מעניק שקט נפשי.
וחבילת הבטיחות המלאה כסטנדרט היא נקודת זכות עצומה בשוק הישראלי.
חווית הנהיגה נינוחה וקלה, במיוחד בעיר.

אז האם כדאי לקנות הונדה ג’אז היברידית?
בהחלט כן, אבל לא לכל אחד.
היא מתאימה במיוחד ל:
משפחות קטנות המתגוררות בעיר או בפריפריה הקרובה ומעוניינות ברכב חסכוני ושימושי מאוד.
זוגות צעירים או מבוגרים שמחפשים רכב אמין, קל לנהיגה ולחניה, ועם עלויות תפעול נמוכות יחסית.
אנשים שנוסעים הרבה בעיר ובפקקים, שם המערכת ההיברידית מצטיינת והחיסכון בדלק מקסימלי.
מי שאינו זקוק או מעוניין בהתעסקות עם טעינה של רכב פלאג-אין או חשמלי מלא, אך עדיין רוצה ליהנות מחיסכון בדלק.

למי היא פחות מתאימה?
למי שמחפש רכב עם ביצועים ספורטיביים או חווית נהיגה דינמית ומרגשת.
למי שהעיצוב החיצוני הוא גורם משמעותי עבורו, ומעדיף מראה אופנתי ובולט יותר.
למי שמחפש את המחיר הזול ביותר בקטגוריה, שכן הג’אז יקרה יחסית בהשקעה הראשונית.

בסופו של דבר, הונדה ג’אז e:HEV היא בחירה מצוינת למי שמעריך פרקטיות, שימושיות, חיסכון אדיר בדלק, ואמינות יוצאת דופן.
אם אתם מוכנים לשלם מחיר רכישה מעט גבוה יותר בהתחלה בתמורה לרכב שיהיה חסכוני, אמין, ופשוט יקל עליכם את החיים בעיר ומחוצה לה.
עם המון מקום בפנים לכל מטרה, מבלי להתעסק עם עמדות טעינה.
הג’אז ההיברידית היא בהחלט אופציה שכדאי לשקול ברצינות.
היא פתרון תחבורה חכם ורציונלי בעידן שבו עלויות הדלק רק הולכות ועולות.

החלפת נורת ברקס מחיר – כמה זה באמת עולה?

כמה עולה להחליף נורת ברקס? לא תאמינו כמה זה פשוט!

רגע לפני שאתם רצים למוסך – מה זה בכלל נורת ברקס?

כולנו מכירים את התחושה: מישהו מסמן לך עם האורות בכביש או הנהג מאחוריך נראה עצבני במיוחד. אתה בודק – ופתאום מגלה שנורת הברקס שלך לא דולקת. אולי אפילו שתיים. מה עכשיו? פאניקה קלה, אין זמן, אין מושג כמה זה יעלה, ולך תסביר לבוס שלך שנשארת שעה נוספת במוסך.

אז לפני שאתם נכנסים ללחץ, תנו לי להרגיע אתכם – מדובר בעניין פשוט, קצר, וממש לא יקר. נורת ברקס היא אחת מהתקלות הנפוצות והזולות ביותר ברכב, והיא גם אחת הקלות להחלפה. בואו נצלול לתוך האור האדום הזה ונבין את הפרטים שלא רוצים שתדעו (סתם, כולם רוצים!).

כמה זה באמת עולה? לא יותר מקפה ומאפה

החדשות הטובות: מחיר החלפת נורת ברקס נע בין 20 ל-150 שקלים, תלוי בסוג הרכב, סוג הנורה ומי שמחליף אותה.

  • נורה רגילה: 20-40 ₪ כולל עבודה.
  • נורת LED: 50-100 ₪ (בדרך כלל מחזיקה הרבה יותר זמן).
  • רכב יוקרה או נורה משולבת עם יחידת תאורה: זה כבר יכול לעלות 100-150 ₪, תלוי אם נדרש פירוק.

כלומר, אם לא הגעתם במקרה עם בוגאטי חדשה שיש לה מערכת לייזר חכמה בתא המטען – כנראה שתצאו בזול.

אפשר להחליף לבד ולחסוך? כמעט תמיד כן

אם יש לכם ידיים טובות, מברג, וחמש דקות פנויות (כן, פחות ממנה חומוס!), סביר מאוד שתוכלו להחליף את הנורה בעצמכם.

  • פותחים את בית הפנס מאחור (לרוב יש ברגים פשוטים או קליפסים).
  • מזהים את הנורה השרופה – בד”כ כתובה עליה הסוג (P21W נפוצה מאוד).
  • מוציאים, מכניסים חדשה – וסוגרים הכל.

עלות הנורה בחנות חלפים: 10-20 ₪. כן, ממש ככה. לא צריך להיות פיזיקאי נאס”א. רק לא לשכוח לבדוק אחר כך שכל עובד כראוי – ולחייך לעצמכם שממש הרגע חסכתם לעצמכם מוסך.

אז למה בכל זאת כדאי לפעמים לפנות למוסך?

נכון, זה נראה קל – אבל לפעמים זה לא חכם לחסוך בכל מחיר. הנה מתי שווה לשקול מוסך:

  • אם יש גישה מורכבת לפנס האחורי (רכב עם תא מטען חכם, למשל).
  • אם אתם חוששים שתשברו משהו או תפגעו בפלסטיקה.
  • אם מדובר בנורת בלם משולבת או במערכת תאורה מתקדמת יותר.

גם ככה מוסך ייקח 30-60 ₪ על ההחלפה – אז לפעמים שווה את זה. העיקר – לא להזניח.

מה קורה אם ממשיכים לנסוע עם ברקס שרוף?

כאן זה כבר לא עניין של “קטנות” – נורת ברקס היא קריטית לבטיחות. בלי הנורה הזו, הנהג מאחוריכם פשוט לא יידע שאתם בולמים – וזה מתכון לתאונה מיותרת. חוץ מזה, זה גם קנס בטוח אם שוטר שם לב.

כמה זמן מחזיקות נורות ברקס?

בממוצע – נורה רגילה מחזיקה בין שנה לשנתיים. נורת LED יכולה לשרוד גם 5 שנים ומעלה. ועם הסגנון נהיגה שלכם? בואו נגיד שעצירות פתאומיות זה לא דבר שמאריך חיי נורת בלם.

5 שאלות שחוזרות כל הזמן – תשובות קצרות ולעניין:

  • זה מסוכן לנסוע עם נורה שרופה? מאוד. לכן לא כדאי לדחות אפילו יום.
  • צריך זוג או רק אחת? משתנה – מומלץ להחליף שתיים כדי למנוע אסימטריה וקצב החלפה לא אחיד.
  • אפשר להשתמש בנורת לדים גם אם הייתה רגילה? בדרך כלל כן, אבל לבדוק קודם התאמה לתושבת והמתח.
  • אפשר לבדוק את זה בבית? כן – תבקשו ממישהו לעמוד מאחורי הרכב כשאתם לוחצים על הברקס.
  • יש אחריות על החלפה? רוב המוסכים יתנו אחריות קצרה – בעיקר על העבודה, פחות על נורה עצמה.

טיפ מוזר אבל גאוני: למה כדאי להחזיק נורה רזרבית בתא כפפות?

נורת בלם שקולה בערך למטען לטלפון: עד שאתה צריך – אתה שוכח שהוא קיים. עדיף להחזיק אחת רזרבית בתא הכפפות או בתא המטען, כי כשזה נשרף – זה קורה תמיד כשאין לך זמן. תודו לי כשתיתקלו בזה בשישי בצהריים.

ועוד משהו קטן – האם זה יכול להעיד על בעיה גדולה יותר?

אם החלפתם נורה – והנורה שוב נשרפה תוך ימים ספורים? זה כבר דגל אדום קטן. יתכן ויש בעיה עם החיווט, אלטרנטור שמשאיר מתח גבוה מדי, או בעיה בניהול החשמל של הרכב. לא לקרוא לזה טראומה – אבל כן לבדוק.

המסקנה הברורה – ויש סיבה שגם אתם חייכתם!

החלפת נורת ברקס היא מסוג הדברים הקטנים שקל להתעלם מהם – אבל יש להם ביג אימפקט. בטיחות, חוק, נראות – ושלווה פנימית שאתם לא מסתובבים עם “טיילייט פאניקה”.

אז אל תחכו שהנהג מאחור יגלה לכם – בדקו את הברקסים שלכם פעם בכמה חודשים, קפצו לחנות או מוסך אם צריך, והשאירו לעצמכם תירוץ קטן להתגאות שאתם עדיין יודעים לטפל ברכב בלי טלוויזיה חכמה שמתריעה לכם.

אה, וגם – אל תשכחו להחזיק תמיד נורה ספר. כי בדיוק כשלא תצפו לזה – תרצו שהיא תחזיר לכם “אור”.

סקירה מקצועית על הונדה ג’אז – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PRK! והפעם על הכוונת שלנו מכונית סופר מיני שמצליחה לעשות דברים שאחרות בקטגוריה רק חולמות עליהם. אנחנו מדברים כמובן על הונדה ג’אז (Honda Jazz), ובשמותיה האחרים בעולם כמו הונדה פיט (Honda Fit) בשווקים מסוימים כמו יפן וצפון אמריקה. הג’אז אינה רק עוד מכונית קטנה. היא כבר שנים נחשבת לאחת המכוניות החכמות והשימושיות ביותר בקטגוריה שלה. היא מציעה שילוב נדיר של מימדים חיצוניים קומפקטיים עם מרחב פנים עצום ויכולת הטענה מפתיעה.

הדור הנוכחי של הג’אז, שהוצג במקור בשנת 2019 והגיע לישראל מעט מאוחר יותר, מציע יחידת הנעה היברידית (e:HEV) בלבד. זוהי אסטרטגיה שממצבת אותה כמובילה בצריכת דלק נמוכה ופליטות מזהמים מופחתות. המיצוב הזה, בשילוב עם המוניטין האמין של הונדה והגאונות התכנונית של הדגם, הופכים אותה למתחרה חזקה מול יריבות קשוחות בשוק הסופר מיני ההיברידי והרגיל גם יחד. נבחן לעומק בסקירה זו את כל מה שהופך את הג’אז למכונית מעניינת, החל מהעיצוב, דרך טכנולוגיה, ביצועים, בטיחות וכמובן ההיבטים הכלכליים בישראל. בין המתחרות העיקריות שלה בשוק המקומי ניתן למצוא את טויוטה יאריס הייבריד, רנו קליאו, ופיז’ו 208, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה, אך הג’אז מביאה שולחן שילוב ייחודי של מרחב וגמישות פנימית.

בסקירה זו נפרט על כל היבטי הרכב. החל מהמבט הראשון מבחוץ, דרך הכניסה לתא הנוסעים, מערכות הטכנולוגיה והבטיחות, ועד ליחידת ההנעה והתנהגות הכביש. נצלול גם לעלויות האחזקה, מחיר הרכישה בישראל, ורמות הגימור הזמינות. המטרה שלנו היא לספק לכם תמונה מלאה ומאוזנת. כך שתוכלו להחליט האם ההונדה ג’אז היא המכונית הנכונה עבורכם, בין אם אתם מחפשים רכב חדש או שוקלים רכישת הונדה ג’אז משומשת. נשלב גם התייחסות לחוות דעת גולשים שכבר נהנים מהדגם בישראל.

עיצוב חיצוני: קופסה חכמה על גלגלים

הונדה ג’אז מעולם לא ניסתה להיות הכי סקסית בשכונה. הפילוסופיה העיצובית שלה תמיד התרכזה בפונקציונליות וניצול מקסימלי של המרחב הפנימי. גם בדור הנוכחי, המראה הכללי הוא של מכונית גבוהה יחסית, עם קו גג שטוח. זה משרת מצוין את מרווח הראש בפנים. הפרופורציות אולי פחות “שובבות” ממתחרות אירופאיות רבות, אבל הן משדרות פרקטיות ו”קופסה” חכמה.

בחזית, הג’אז הנוכחית נראית ידידותית למדי. יש לה פנסים קדמיים גדולים ועגולים מעט, המשתלבים ברשת גריל קטנה יחסית. אין כאן דרמות עיצוביות, אלא מראה נקי ומודרני. קו המותניים עולה קלות לאורך הצדדים, ובתי הגלגלים מעוצבים בצורה עדינה. מהצד, הצללית הגבוהה בולטת וברורה. זו הצללית שמבטיחה לכם המון מקום בפנים. חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל, בדרך כלל בגודל 15 או 16 אינץ’ תלוי רמת גימור, משתלבים היטב במראה הכללי. הם לא ימשכו תשומת לב מיוחדת, אבל הם מתאימים לאופי הנינוח של המכונית.

החלק האחורי ממשיך את הקו הפרקטי. פנסי הזנב ממוקמים גבוה יחסית, מה שגם תורם למראה המעט גבוה של המכונית וגם שומר עליהם במקרה של מכה קלה. דלת תא המטען גדולה ונפתחת גבוה. זה מקל מאד על הכנסת והוצאת חפצים גדולים. הפגוש האחורי פשוט ופונקציונלי. בסך הכל, נוכחות הכביש של הג’אז היא נוכחות לא מתבלטת במיוחד. היא משתלבת בנוף העירוני מבלי למשוך אש. היא קטנה מבחוץ, אך הרמז למרווח הפנימי קיים בפרופורציות הגבוהות שלה. בהשוואה לדורות קודמים, הדור הנוכחי קצת יותר מעוגל ועדין, פחות “קופסתי” באופן מוחלט, אבל עקרונות העיצוב נותרו זהים: מקסימום מרחב במינימום מימדים חיצוניים.

עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קסם המקום הפנימי

אם העיצוב החיצוני של ההונדה ג’אז לא הפיל אתכם מהכיסא, היכנסו פנימה והקסם יתחיל לפעול. תא הנוסעים הוא גולת הכותרת האמיתית של הג’אז. האווירה הכללית היא של מרחב ואווריריות, במיוחד בזכות השמשה הקדמית הענקית והדשבורד הנמוך יחסית. הקונספט העיצובי הוא פונקציונלי מאד, עם דגש על שימושיות ונוחות השימוש היומיומית.

בניגוד למתחרות רבות שמנסות לחקות יוקרה עם חומרים רכים ונוצצים, הג’אז מתמקדת באיכות הרכבה ובחומרים עמידים. רוב החומרים בדשבורד ובדלתות הם פלסטיק קשיח. אבל הם בעלי טקסטורה נעימה למגע ונראים עמידים לאורך זמן. איכות ההרכבה מצוינת, הכל מרגיש מוצק ומחובר היטב. אין קרקושים או רעשים מיותרים גם בנסיעה על כבישים פחות סלולים. הנדסת האנוש כמעט מושלמת. פקדי בקרת האקלים הם כפתורים פיזיים וברורים, ולא נדרשים תת-תפריטים במסך המגע כדי לשנות טמפרטורה או עוצמת מאוורר. זה פשוט, אינטואיטיבי ובטוח יותר לשימוש בזמן נהיגה. הראות החוצה פנטסטית לכל הכיוונים. הקורות הקדמיות דקות יחסית ויש חלונות קטנים ביניהן לבין הדלתות. זה מאפשר שדה ראייה רחב מאד בצמתים ובפניות.

נוחות המושבים הקדמיים טובה מאד לנסיעות ארוכות. יש תמיכה טובה לגב והם מרופדים היטב. המושבים האחוריים הם הסיפור הגדול באמת. אלו הם “מושבי הקסם” (Magic Seats) המפורסמים של הונדה. הם לא סתם מתקפלים, אלא מציעים מספר תצורות. ניתן לקפל אותם שטוח אל רצפת הרכב וליצור משטח הטענה ענק, או להרים את בסיס המושב כלפי מעלה כמו כיסאות בבית קולנוע. זה מאפשר להכניס חפצים גבוהים מאד לתא הנוסעים (למשל, אופניים ללא פירוק גלגלים, או עציצים גבוהים). המרווח מאחור מפתיע לטובה. יש המון מקום לרגליים, אפילו לנוסעים גבוהים. גם מרווח הראש מצוין בזכות קו הגג הגבוה. שני מבוגרים יישבו בנוחות מאחור, ושלושה יצליחו להצטופף לנסיעות קצרות יותר.

נפח תא המטען עומד על כ-304 ליטר בתצורה רגילה (כולל שטח אחסון תת-רצפתי קטן). זה אולי לא נפח שיא בקטגוריה על הנייר. אבל השימושיות המעשית שלו גבוהה להפליא בזכות הפתח הרחב, סף ההטענה הנמוך והצורה הריבועית. וכמובן, בזכות מושבי הקסם. כשמקפלים אותם, נפח ההטענה גדל בצורה דרמטית. לג’אז יש גם פתרונות אחסון רבים ושימושיים בתא הנוסעים עצמו: כיסים בדלתות, תא כפפות גדול, מחזיקי כוסות, ותאים קטנים נוספים. בסיכום, תא הנוסעים של הג’אז הוא סביבה מרווחת, נוחה, שימושית במיוחד, ומאד ידידותית למשתמש, גם אם איכות החומרים אינה “פרימיום”.

טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: חיבור ידידותי

ההונדה ג’אז מציעה חבילת טכנולוגיה מודרנית ויעילה, אם כי לא בהכרח פורצת דרך בהשוואה לחלק מהמתחרות היוקרתיות יותר. בלב העניינים נמצאת מערכת המולטימדיה המרכזית. היא נשלטת באמצעות מסך מגע בגודל של כ-9 אינץ’. איכות התצוגה סבירה והבהירות טובה. המהירות התגובה של המערכת בדרך כלל טובה, אך לעיתים יש השהיה קלה במעבר בין תפריטים או בפתיחת אפליקציות. מבנה התפריטים הגיוני למדי וקל יחסית להתמצאות לאחר תקופת הסתגלות קצרה.

מערכת ההפעלה היא פיתוח של הונדה. היא פחות מלוטשת גרפית ממערכות מתחרות כמו זו של קבוצת פולקסווגן או יונדאי/קיה. אבל היא עושה את העבודה. היא כוללת חיבוריות סמארטפונים באמצעות Apple CarPlay ו-Android Auto. בדרך כלל החיבור אלחוטי ברמות הגימור הגבוהות יותר, וזה יתרון משמעותי. זה מאפשר להשתמש באפליקציות ניווט (Waze, Google Maps) ובאפליקציות מוזיקה ישירות מהמסך בצורה נוחה מאד. איכות העוזר הקולי המשולב במערכת סבירה, אך לרוב נשתמש בעוזרות הקוליות של הסמארטפון המחובר (Siri או Google Assistant).

לוח המחוונים גם הוא דיגיטלי. גודלו כ-7 אינץ’. הוא מציע מספר אפשרויות תצוגה הניתנות להתאמה אישית חלקית. ניתן להציג בו נתונים כמו צריכת דלק, טווח נסיעה, מצב מערכת ההיברידית, הוראות ניווט ועוד. התצוגה בהירה וברורה גם באור יום חזק. הגרפיקה פשוטה יחסית אך אינפורמטיבית. איכות מערכת השמע הסטנדרטית טובה לצורך היומיומי, אך חובבי אודיו ייתכן שירצו לשקול שדרוג אם אופציה כזו קיימת באחת מרמות הגימור. אין בדרך כלל מערכת שמע “פרימיום” ממותגת המוצעת בדגם זה.

האבזור המוצע בישראל תלוי מאד ברמת גימור. ברמות הגימור הנפוצות בארץ ניתן למצוא בקרת אקלים אוטומטית (לעיתים דו-אזורית), חימום למושבים הקדמיים (אופציונלי או סטנדרטי ברמות גבוהות), מפתח חכם לכניסה והתנעה ללא מפתח, וחיישני חניה קדמיים ואחוריים. רמות גימור גבוהות יותר יכללו גם מצלמת רוורס, גג פנורמי (לא נפתח לרוב), ובחלק מהשווקים גם הגה מחומם. אין בג’אז טכנולוגיות יוקרתיות כמו תצוגת עילית (HUD), או אוורור למושבים. אבל היא מציעה חבילת אבזור נוחות סטנדרטית טובה ופונקציונלית לחיי היומיום.

ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: היעילות מנצחת

הונדה ג’אז e:HEV היא מכונית היברידית שתוכננה בראש ובראשונה לחיסכון בדלק ולנסיעה חלקה בעיר. יחידת ההנעה מורכבת ממנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר הפועל במחזור אטקינסון, ושני מנועים חשמליים. מנוע חשמלי אחד משמש כגנרטור וטוען את הסוללה הקטנה, והמנוע החשמלי השני הוא המנוע העיקרי שמניע את הגלגלים ברוב מצבי הנהיגה, בעיקר בעיר ובמהירויות נמוכות-בינוניות. ההספק המשולב של המערכת עומד על כ-109 כוחות סוס (או קילוואטים שקולים), ומומנט של כ-25.8 קג”מ המגיע מהמנוע החשמלי באופן מיידי.

הג’אז מצוידת במה שהונדה מכנה eCVT, אך למעשה אין כאן תיבת גיר מסורתית עם הילוכים. רוב הזמן ההנעה מתבצעת חשמלית, כשהמנוע בנזין נכנס לפעולה כדי לטעון את הסוללה או לספק כוח ישירות לגלגלים במהירויות שיוט גבוהות. זה יוצר חווית נהיגה חלקה ולינארית מאד, כמעט כמו רכב חשמלי במהירויות נמוכות ובינוניות. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-9.4 שניות. זה נתון סביר לקטגוריה ולאופי הרכב, אך לא מרשים במיוחד. תחושת הכוח בנהיגה יומיומית טובה מאד בעיר. תאוצות ביניים לעקיפה במהירויות נמוכות-בינוניות מהירות בזכות המומנט החשמלי המיידי. בכביש בינעירוני, לעומת זאת, המנוע בנזין עשוי להישמע מעט רועש תחת עומס בתאוצות חזקות או בעליות.

וכעת לנקודת המכירה המרכזית: צריכת דלק. זהו אחד מהיבטיו החזקים ביותר של הרכב. נתוני היצרן לפי תקן WLTP מבטיחים צריכת דלק ממוצעת של כ-4.5 ליטר ל-100 ק”מ (או כ-22.2 ק”מ לליטר). בעולם האמיתי, ובמיוחד בנהיגה עירונית פקוקה האופיינית לישראל, צריכת הדלק של הג’אז יכולה להיות אפילו טובה יותר מנתוני היצרן! נהיגה מתונה בעיר מאפשרת להשיג נתונים של 23-25 ק”מ לליטר בקלות יחסית. בנסיעה בינעירונית רגועה, הנתון עדיין מרשים ועומד סביב 20-21 ק”מ לליטר. כמובן, נהיגה אגרסיבית תעלה את הצריכה, אך היא עדיין תישאר נמוכה משמעותית ממכוניות בנזין מקבילות. חשוב לציין שחיפוש “צריכת דלק” הוא ביטוי נפוץ גם עבור מי שמתעניין ברכבים חשמליים או היברידיים, גם אם המונח המדויק יותר עבור חשמלי הוא “צריכת אנרגיה” בקוט”ש ל-100 ק”מ. ההונדה ג’אז, כרכב היברידי שאינו נטען מהרשת, מתאימה במיוחד למי שמחפש חיסכון בדלק ללא צורך בהתעסקות עם טעינה, ועלות הנסיעה לקילומטר נמוכה מאד בהשוואה לרכב בנזין מקביל, גם אם מחיר החשמל לטעינה ביתית נמוך ממחיר הדלק. העדר גיר והילוכים מסורתי תורם מאד לחלקות הנסיעה ולנוחות בעיר, על חשבון מעט פחות מעורבות למי שמחפש חווית נהיגה “ספורטיבית”.

טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): לא רלוונטי לדגם זה

הונדה ג’אז e:HEV היא מכונית היברידית “רגילה” (HEV), המכונה גם היברידית “מתמלאת מעצמה” (Self-Charging Hybrid). המשמעות היא שהיא אינה דורשת חיבור לשקע חשמל חיצוני כדי לטעון את הסוללה. הסוללה הקטנה שלה נטענת אוטונומית על ידי מנוע הבנזין המשמש כגנרטור, או על ידי אגירת אנרגיה בזמן בלימה (רגנרציה).

לכן, פרק זה על קצבי טעינת AC ו-DC, זמני טעינה, וסוגי מחברים אינו רלוונטי להונדה ג’אז e:HEV. חווית הטעינה שלה פשוט אינה קיימת במובן של התעסקות עם עמדות טעינה, אפליקציות לניהול טעינה או חיפוש אחר עמדות ציבוריות. זה יתרון גדול עבור מי שמחפש חיסכון בדלק ופליטות מזהמים נמוכות ללא המורכבות הלוגיסטית של רכב פלאג-אין או חשמלי מלא. בהשוואה לרכבי פלאג-אין (PHEV) או חשמליים (EV), יתרון זה של הג’אז בא לידי ביטוי בחיסכון בזמן ובהיעדר דאגה מטווח נסיעה חשמלי בלבד.

חווית נהיגה והתנהגות כביש: נינוחות ונוחות

חווית הנהיגה בהונדה ג’אז e:HEV מתרכזת בראש ובראשונה בנוחות ובנינוחות. המכונית מרגישה קלה וזריזה בסביבה עירונית, וקל מאד לתמרן איתה ברחובות צפופים ובחניונים צרים בזכות גודלה הקומפקטי ורדיוס הסיבוב המצוין שלה. מערכת ההיגוי קלה מאד ונעימה לשימוש בעיר. המתלים מכוילים על הצד הרך יותר. זה אומר שהם סופגים היטב מהמורות ושיבושי כביש, גם אלו האופייניים לכבישי ישראל, ומספקים נוחות נסיעה טובה מאד עבור הנוסעים. גם בכביש בינעירוני, נוחות הנסיעה נשמרת, והג’אז מרגישה יציבה ובטוחה ברוב המצבים.

רמת בידוד הרעשים טובה למדי לקטגוריה. בעיר ובמהירויות נמוכות, הנסיעה שקטה מאד בזכות ההנעה החשמלית. במהירויות גבוהות יותר, נשמעים מעט רעשי רוח וצמיגים, אך הם אינם מוגזמים. כפי שציינו, מנוע הבנזין עשוי להישמע כשהוא נכנס לפעולה תחת עומס, אך הדבר אינו קורה לעיתים קרובות בנהיגה רגועה.

בכל הנוגע להתנהגות דינמית, הג’אז אינה מכונית ספורטיבית. ההיגוי אמנם קל ומדויק מספיק לשימוש יומיומי, אך אין לו משוב רב מהכביש. אחיזת הכביש טובה ובטוחה, והמכונית נטועה היטב על האספלט, אך זוויות גלגול בפניות יהיו מורגשות יותר מאשר במכוניות עם כיול מתלים קשיח יותר. הבלמים תחושה טובה וקל לווסת אותם, ובגרסה ההיברידית קיימת גם רגנרציה (אגירת אנרגיה מהבלימה לטעינת הסוללה) שניתן לשלוט בעוצמתה דרך ידית ההילוכים או פקדים על ההגה. יציבות כיוונית במהירויות גבוהות טובה, והמכונית אינה דורשת תיקוני היגוי תכופים. העדר גיר והעברת הילוכים מסורתית (בזכות מערכת ה-eCVT) משפיע מאד על החוויה ההיברידית. הוא מבטיח נסיעה חלקה ולינארית ללא קפיצות בין הילוכים. זה יתרון משמעותי בנוחות הנסיעה, אך אולי פחות מרגש למי שרגיל לתחושת “קבלת כוח” עם כל העברת הילוכים ברכב בנזין רגיל או אוטומטי.

בטיחות ומערכות עזר לנהג: חבילה מקיפה

הונדה מייחסת חשיבות רבה לנושא הבטיחות, והג’אז e:HEV אינה יוצאת מהכלל. הדגם זכה לציון מרשים של 5 כוכבים במבחני בטיחות הרשמיים של ארגון Euro NCAP. תוצאות מבחני בטיחות הראו הגנה טובה מאד לנוסעים מבוגרים וילדים במגוון תרחישי תאונה. מבחינה מבנית, שלדת הרכב תוכננה לפי טכנולוגיית ACE (Advanced Compatibility Engineering) של הונדה, המאפשרת פיזור כוחות טוב יותר במקרה של התנגשות חזיתית, ומפחיתה את הסיכון לפגיעה בנוסעים. מעבר למבדקי בטיחות פאסיביים, הג’אז מצוידת בחבילת מערכות עזר לנהג (ADAS) מקיפה כסטנדרט או כאופציה, שתורמת רבות לבטיחות האקטיבית.

חבילת ה-ADAS של הונדה, המכונה Honda Sensing, כוללת בדרך כלל מערכות כמו בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) הכוללת מעקב אחרי פקקים (Stop & Go), מערכת לשמירה על נתיב הנסיעה (Lane Keeping Assist System) עם תיקון אקטיבי, מערכת למניעת סטייה מהכביש, זיהוי תמרורים והגבלת מהירות חכמה, והתראה על רכב חוצה מאחור (בחלק מרמות הגימור). מערכת בלימת חירום אוטונומית (Collision Mitigation Braking System) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים היא גם חלק מהחבילה ופועלת ביעילות. חלק ממערכות אלו, כמו הבקרת שיוט האדפטיבית ושמירה על הנתיב, תורמות גם לנוחות הנהיגה בנסיעות ארוכות בפקקים.

תפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי בישראל בדרך כלל טוב. בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה חלקה בפקקים. מערכת שמירה על הנתיב עשויה לעיתים להיות רגישה יתר על המידה או להתקשות בזיהוי קווי נתיב מחוקים או לא ברורים. אך בסך הכל, המערכות אינן אגרסיביות מדי בתפעולן וקל יחסית להתאים אותן לצרכים באמצעות תפריטי הרכב. חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר בלבד. הן אינן תחליף לנהיגה אחראית וקשובה. נוכחותן, יחד עם ציון הבטיחות הגבוה במבחנים, הופכת את הג’אז לבחירה בטוחה מאד בקטגוריית הסופר מיני, בהשוואה למתחרות רבות שמציעות חבילת ADAS פחות מקיפה כסטנדרט.

מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): שווי מול עלות

ההונדה ג’אז e:HEV מיובאת לישראל במספר רמות גימור, והמחיר משתנה בהתאם לאבזור. נכון לאפריל 2025 (בהתאם למצב השוק והמיסוי העדכני), טווח המחיר של הונדה ג’אז בישראל עשוי לנוע בערך בין 120,000 ש”ח ל-140,000 ש”ח, בהתאם לרמת הגימור ולתוספות אפשריות. חשוב להתעדכן במחירון הרשמי העדכני של היבואן בזמן אמת. בדרך כלל, רמת הגימור העיקרית המשווקת בארץ היא רמת כניסה או רמה אחת מעליה, עם אופציה לרמת גימור גבוהה יותר ומאובזרת יותר.

ההבדלים המרכזיים בין רמות הגימור מתבטאים בעיקר באבזור הנוחות והטכנולוגיה. רמות גימור גבוהות יותר יכללו לרוב חישוקי גלגלים גדולים יותר, כניסה והנעה ללא מפתח, חימום מושבים, חיישני חניה קדמיים, מצלמת רוורס משודרגת, ובמקרים מסוימים גג פנורמי. חשוב לבדוק את רשימת האבזור המלאה עבור כל רמת גימור ספציפית המוצעת על ידי היבואן בזמן הרכישה, שכן לעיתים יש שינויים בהתאם למלאי ולמגמות בשוק. שאלת “כמה עולה” ג’אז תלויה כאמור לא רק בשנה ובמצב הרכב (אם מדובר ביד שנייה) אלא גם ברמת הגימור.

תנאי האחריות על ההונדה ג’אז בישראל סטנדרטיים יחסית, אך כוללים אחריות מורחבת על המערכת ההיברידית. בדרך כלל ניתנת אחריות מלאה של 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). על הסוללה ההיברידית ורכיביה העיקריים ניתנת בדרך כלל אחריות ארוכה יותר, למשל 8 שנים או 160,000 ק”מ. זהו יתרון משמעותי שמקנה שקט נפשי ביחס לרכיבים היקרים של המערכת ההיברידית. עלויות התחזוקה הצפויות של הג’אז נחשבות לסבירות, בדומה למכוניות יפניות אמינות אחרות. ייתכנו עלויות מעט גבוהות יותר לחלקים ספציפיים של המערכת ההיברידית אם תקלות או בעיות יתגלו מחוץ לתקופת האחריות, אך המוניטין של הונדה באמינות גבוהה בדרך כלל מפחית סיכון זה. שווי השימוש של הג’אז נוטה להיות טוב יחסית, מה שהופך אותה לאטרקטיבית בשוק היד השנייה.

יתרונות: הרבה דברים טובים בקופסה קטנה

  • מרחב פנים ושימושיות: אין מתחרה אמיתית לגמישות וליכולת ההטענה שמציעים מושבי הקסם של הונדה ג’אז. המכונית מרגישה מרווחת משמעותית ממימדיה החיצוניים.
  • צריכת דלק סופר נמוכה: המערכת ההיברידית יעילה להפליא, במיוחד בנהיגה עירונית ופקוקה. חיסכון משמעותי בעלויות הדלק בהשוואה למכוניות בנזין מקבילות.
  • אמינות ומוניטין: הונדה נהנית ממוניטין מוצק של אמינות לאורך שנים, והג’אז נחשבת לדגם אמין במיוחד. זה חשוב מאד בשוק הרכב הישראלי.
  • בטיחות גבוהה: 5 כוכבים ב-Euro NCAP וחבילת מערכות בטיחות אקטיביות מקיפה כסטנדרט או כאופציה. מקנה שקט נפשי רב.
  • נוחות נסיעה טובה: כיול המתלים רך ומספק נוחות נסיעה טובה גם על כבישים פחות איכותיים.
  • הנדסת אנוש ותפעול: פקדים ברורים ונוחים לשימוש, ראות מצוינת לכל הכיוונים. מכונית קלה מאד לנהיגה יומיומית.

חסרונות: פשרות בלתי נמנעות

  • ביצועים לא מרשימים: למרות המומנט החשמלי המיידי, נתון התאוצה ל-100 קמ”ש אינו מהיר. הביצועים מספקים לרוב השימושים, אבל לא לנהגים שמחפשים תחושת כוח חזקה.
  • עיצוב חיצוני שמרני: הג’אז נראית פונקציונלית, אך אולי פחות מושכת ויזואלית ממתחרות אירופאיות רבות בעלות עיצוב נועז יותר.
  • חומרים פשוטים בתא הנוסעים: רוב החומרים קשיחים ולא רכים או “יוקרתיים” כמו בחלק מהמתחרות. אמנם איכות ההרכבה טובה, אך התחושה פחות “פרימיום”.
  • רעש מנוע תחת עומס: בעת תאוצה חזקה או בעליות, מנוע הבנזין יכול להישמע מעט רועש עקב אופן פעולת המערכת ההיברידית ללא גיר קונבנציונלי עם הילוכים קבועים.
  • מחיר רכישה יחסית גבוה: בהשוואה לחלק מהמתחרות שאינן היברידיות, מחיר הרכישה הראשוני עשוי להיות גבוה יותר. אמנם זה מתקזז עם החיסכון בדלק, אבל עדיין דורש השקעה ראשונית גדולה יותר.

הונדה ג’אז בהשוואה למתחרות

הונדה ג’אז מתמודדת ראש בראש בקטגוריית הסופר מיני הפופולרית בישראל מול שחקניות ותיקות וחדשות כאחד. בהשוואה לטויוטה יאריס הייבריד, שהיא המתחרה ההיברידית הישירה והעיקרית שלה, הג’אז מציעה מרחב פנים משמעותי יותר וגמישות הטענה ללא תחרות בזכות מושבי הקסם. היא גם מרגישה נוחה יותר בנסיעה עירונית ומציעה ראות טובה יותר. היאריס מציעה אולי תחושת נהיגה מעט דינמית יותר ומוניטין אמינות דומה, אך בחלל הפנימי הג’אז מנצחת בגדול.

בהשוואה לרכבי בנזין כמו רנו קליאו או פיז’ו 208, הג’אז יקרה יותר לרכישה. אבל היא מחזירה את ההשקעה בחיסכון אדיר בדלק לאורך זמן. הקליאו וה-208 מציעות בדרך כלל עיצוב חיצוני ופנימי אטרקטיבי וצעיר יותר, ותחושת נהיגה ספורטיבית יותר (במיוחד דגמי הבנזין החזקים יותר). אבל הן לא מתקרבות ליכולת ההטענה ולשימושיות הפנימית של הג’אז. צריכת הדלק שלהן גם גבוהה משמעותית מזו של הג’אז. בהשוואה זו, הג’אז מנצחת בפרקטיות, שימושיות וחיסכון בדלק, בעוד המתחרות מנצחות בעיצוב ודינמיות.

גם מול קרוסאוברים עירוניים קטנים שנמכרים במחירים דומים, הג’אז מציעה חלל פנימי לא פחות גדול, ולעיתים אף יותר שימושי. אמנם היא לא מציעה את תנוחת הישיבה הגבוהה והמראה ה”קשוח” של קרוסאובר, אבל למי שלא מתעקש על סגמנט קרוסאובר, הג’אז מציעה חלופה סופר-פרקטית, חסכונית ובטוחה.

סיכום ומסקנות: האם כדאי לקנות הונדה ג’אז?

ההונדה ג’אז e:HEV היא ללא ספק אחת המכוניות החכמות והשימושיות ביותר בקטגוריית הסופר מיני. היא לא מנסה להיות מכונית “סקסית” או ספורטיבית, אלא מתמקדת במה שחשוב באמת לרוב הנהגים בשימוש יומיומי: מרחב פנים עצום ביחס למימדים חיצוניים, גמישות הטענה ללא תחרות בזכות מושבי הקסם, צריכת דלק נמוכה עד כדי גיחוך במצבים מסוימים, אמינות מוכחת, ובטיחות ברמה הגבוהה ביותר. חבילת הבטיחות האקטיבית המקיפה היא יתרון משמעותי נוסף, במיוחד בהשוואה למכוניות בקטגוריה זו בעבר.

אם אתם זוג צעיר עם עגלה, משפחה קטנה שזקוקה למקום וגמישות, או פשוט אנשים שמעריכים פונקציונליות, שימושיות וחיסכון בעלויות התדלוק, והעיצוב השמרני יחסית אינו מפריע לכם – אז בהחלט כדאי לקנות הונדה ג’אז. היא מתאימה במיוחד למי שמרבה לנסוע בעיר, שם היתרונות של המערכת ההיברידית באים לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר. היא פחות מתאימה למי שמחפש ביצועים ספורטיביים, חומרים “יוקרתיים” בתא הנוסעים, או עיצוב חיצוני שמושך תשומת לב. בהשוואה לטויוטה יאריס הייבריד, היא מציעה פשרת ביצועים קלה לטובת שימושיות ומרחב משמעותי. בהשוואה למתחרות בנזין כמו קליאו או 208, היא מציעה פשרה בעיצוב ודינמיות לטובת חיסכון עצום בדלק ופרקטיות יוצאת דופן.

המסקנה הסופית היא שההונדה ג’אז e:HEV היא בחירה מצוינת עבור קהל יעד מוגדר היטב. היא לא מנסה לרצות את כולם, אבל למי שהיא מתאימה – היא מתאימה כמו כפפה ליד. היא מייצגת את הגישה הפרקטית וההנדסית של הונדה במיטבה. אמנם מחיר הרכישה הראשוני עשוי להיות מעט גבוה בהשוואה לחלק מהמתחרות, אבל החיסכון הצפוי בצריכת הדלק, עלויות האחזקה הסבירות, שווי השימוש הטוב, והאמינות הגבוהה הופכים את ההונדה ג’אז לעסקה משתלמת בטווח הארוך. אם השימושיות והחיסכון הם בראש סדר העדיפויות שלכם, והעיצוב אינו גורם קריטי, אז הונדה ג’אז בהחלט שווה בדיקה מעמיקה ומומלצת בחום.

דילוג לתוכן